24 בספטמבר 2016

עונג שבת: עלייה לרגל החגים

    backyard

  1. openlineלא מזמן ראיינו אותי בעניין האוסף שהייתי שותף להפקתו בקיץ 2011, קיץ המחאה, ״אוהלים אדירים״. זו הייתה יוזמה של לירון משולם (המכונה פלורה), שהציעה שבלב המחאה נאסוף שירים ישראליים חדשים שמדברים על כסף ויוקר מחיה ודיור ומצוקה ומאבק, וניתן את האוסף בחינם בבנדקאמפ. זה עבד יפה והיה אוסף מעניין, וכשנשאלתי עליו עכשיו במרחק 5 קיצים, אמרתי שיש לי הרבה בעיות עם שירי מחאה. את רוב שירי המחאה אני לא אוהב, כי רובם מקריבים לחן טוב ועיבוד מעניין והגשה משכנעת על מזבח המסר או הסיסמה או הפואנטה. שירים שיש בהם צעקה נשמעים מעולה כשצועקים אותם, קחו את רייג׳ כדוגמה, אבל כמו בשיר מכל סוג אחר, צעקה היא לא מספיקה אם היא לא מגובה במוזיקה טובה ובמילים שלא גורמות לך להתפתל במבוכה בין האוזניות. רוב שירי המחאה – בארץ כמו בעולם – גורמים לי להתפתל במבוכה, בטח כשלא רק השיר הוא רפה אלא גם המחאה רפה. זה לא באמת מחאה לשיר את ״לא פראיירים״ כשאין אף אחד שלא מסכים עם מה שהשיר אומר, כולל כולם. מה שמביא אותנו אל החצר האחורית, אולי הסופרגרופ הכי משמעותי שאני זוכר בארץ בשנים האחרונות. שלושה אנשים שהכישרון והטווח המוזיקלי שלהם מספיק לעשר להקות (ואולי אם נספור את כל הלהקות שהם משתתפים בהן באמת נגיע לאיזה עשר) – גדי רונן, איתמר ציגלר ותומר יוסף – חברו לאחד הכותבים הידועים בארץ, יענק׳לה רוטבליט. אני מחבב את רוטבליט, ויש לו בארסנל כמה מהחרוזים הכי גדולים בעברית וכמה משירי הפופ היותר מצוינים שיצאו פה (״בלדה לעוזב קיבוץ״ הוא עדיין השיא, בעיניי), אבל המחאה שלו היא הרבה פעמים רפה בעיניי, כי גם כשהיא מלאה חידודים ומשחקים וקריצות ועברית נהדרת ושלל רובדים של השפה שזורים יחדיו, הרבה פעמים היא מצטברת לציור לשוני יפהפה וצבעוני שמתאר משהו די מובן מאליו. ״קורח הטייקון״, מאלבום הבכורה של החצר האחורית, הוא דוגמה טובה, והוא גם דוגמה טובה לדרך שבה שלושת הגאונים שסביב רוטבליט מצליחים להושיע גם את הטקסטים הכי חלשים שלו בעזרת יצירתיות, ברק, קסם אישי אדיר וכישרון מוזיקלי שחלק גדול ממנו נעוץ בידע המוזיקלי הנרחב שלהם שמאפשר להם לצטט ולערבב מסורות מוזיקליות רבות ושונות למארג טבעי אחד (אף על פי שבוויקיפדיה למשל הוא מקוטלג כ״רוק״, זה אלבום שיש בו המון רגאיי וקאנטרי ומוזיקה דרום אמריקאית ופולק ובקושי יש בו רוק אם בכלל). זה אלבום אדיר, אדיר, אדיר, שזכה בצדק להצלחה גדולה, וברגעים רבים בו העיניים שלי גאו בדמעות, אבל זה כמעט תמיד נגרם מרגע של עיבוד, של לחן או של הרמוניה, או של החיבור שלהם עם שורה חדה. קשה לומר שנגמר שיר מסוים והרגשתי את המחאה גואה בי, מקסימום הנהנתי כמובן מאליו. השיר החדש של החצר האחורית, ״ים המוות״, עשוי להיות השיר הכי יפה שלהם, בעיקר בזכות מה שקורה אחרי דקה וחצי – כל הכלים נופלים מהצוק ואנחנו מרחפים ארבעה צעדים באוויר עד שאנחנו מבינים שאין לנו יותר קרקע מתחת לרגליים. ואז השיר משתנה באחת – מהגרוב האקוסטי המוכר של החצר האחורית, מנגנים יחד בחצר שלהם ונשמעים כמו תמיד, פתאום אנחנו צוללים מאה שנה אחורה. אנחנו עבדים שחורים שמכים בפסי רכבת בדרום לואיזיאנה, אנחנו אסירים בהקלטה של אלן לומאקס, ששרים שיר מחאה שגואה מהאדמה המקוללת דרך הגוף המותש שלנו. זו הברקה עיבודית כל כך בלתי צפויה וכל כך נכונה לשיר הזה, כל כך נכונה לרגע שבו הבתים המתחכמים של רוטבליט, עם מטאפורות ואנלוגיות שלא מוסיפות כלום (״בפתח המלון ניצבת אשת לוט, מלח דמעות בעיניה הגדולות״) מזדקקים לכדי זעקה, זעקת מחאה מקפיאת דם: ״מי הרג את ים המוות?״ זו הזעקה שבשורש השיר הזה והיא היחידה שמשכנעת, שמפנה אצבע מאשימה מהשאול, שזועקת מחאה שעדיין לא כולם מסכימים עליה, וההחלטה לרפרר כאן לשירי עבדים היא מצמררת, גם אם מעוררת שאלות רבות. וואו כמה דיברתי, בואו נתחיל בעונג שבת הזה. [טיוב]
  2. headlinesעונג שבת יוצא לחופשה של בערך חודש, לרגל החגים וכל הדברים הטובים שהם מביאים איתם ויפריעו לי מאוד לנהל את שגרת הסופ״ש שלי (ושלכם). מתנצל על ההיעלמות הצפויה, ואני מבטיח לחזור אחרי סוכות עם טנא מלא מוזיקה חדשה ומעיפת מוחות. עד אז, תהיו שמחים ותעשו טוב, טוב? מה אכפת לכם, זה ישתלם. [חגים שמחים!]
  3. יש לכם עד יום שבת, 1 באוקטובר, להשאיר תגובה ואולי לזכות בכרטיס חינם לאינדינגב 2016, שייערך בסוף השבוע האחרון של אוקטובר! [פה בעונג]
  4. kzradio logoב־7 באוקטובר ייערך בבסקולה ערב הופעות מעולות שמבחינתי ההופעות שבו – מעולות ככל שיהיו – הן רק תירוץ כדי להזמין את כל מי שאוהב את רדיו הקצה להיפגש במקום אחד ועל הדרך לתמוך כספית, בעצם קניית הכרטיס, בתחנה העצמאית שאנחנו אוהבים. אם הקצה היא בלבכם, וגם אם הלהקות המופיעות הן בלבכן (ובעצם גם אם לא!), בואו לתמוך בתרבות עצמאית. אנחנו נעריך את זה מאוד וניתן בראש, מבטיחים. [עברית]
  5. עוד שנייה נגמרת השנה העברית, אז אני מקווה שכבר הספקתם להצביע למצעד האלטרנטיבי הישראלי שעורך קול הקמפוס! מהר, מצביעים ומשפיעים פה. [עברית]
  6. trip to hell

  7. weeklink[תודה לנדב רביד] הולי שמולי. אחרי ילדות ארוכה ונעורים משגשגים בניינטיז, נדמה שמוזיקה אלקטרונית, בעיקר הצד הרקיד שלה, התבגרה מספיק כדי להיות נוכחת בכל כיום, מלהיטי מצעדים עולמיים ועד כל נער אינדי שעושה את צעדיו הראשונים מול הלפטופ בחדר השינה. זה בדיוק הרגע בזמן לבקש מכל מי ששומע, משמיע או יוצר מוזיקה שיש בה צדדים אלקטרוניים (ואתם יודעים מה, גם ממי שלא שומע מוזיקה אלקטרונית כדבר שבשגרה) לעצור כדי לעשות את מה שהרוק עשה עשרות אלפי פעמים: להסתכל אחורה ולהבין את ההיסטוריה של המוזיקה האלקטרונית. יש די הרבה כתבות וערכי ויקיפדיה ויוטיובים של חמש דקות שמנסים לדחוס כרונולוגיה כזו או אחרת, וזה נחמד, וזו התחלה טובה למי שרוצה לדעת איך לקרוא לאיזה ז׳אנר כדי לעשות לעצמו טיפה סדר דמיוני בראש, אבל זה לא ניסיון להבנה של ההיסטוריה התרבותית, החברתית, הפוליטית, היצירתית, אפילו המשפטית, של מוזיקה אלקטרונית. מי שרוצה לחנך את עצמו מוזמן לצלול ללינק הכי רב ערך של השבוע, לינק שכולו זהב טהור, מבוא מקוון להיסטוריה של מוזיקה אלקטרונית באדיבות מיכלאנג׳לו מטוס מאתר המוזיקה האלקטרונית של וייס, Thump. מטוס מציע קורס מזורז של 12 שבועות ללמידה עצמית. מדי שבוע מתמקדים בנושא אחר – מאלקטרו דרך טכנו מדטרויט ועד טראנס – ולומדים בעזרת כעשרה לינקים לכתבות, ראיונות, מאמרים וקטעי וידאו. תענוג!!! בא לי לארגן קבוצת קריאה אונליין, וכל שבוע נקרא ונדון בנושא השבועי. [אנגלית]
  8. יאאאאא, איזה כיף ש-Justice חוזרים!!! הנה עוד שיר מתוך האלבום המתקרב שלהם שכבר עכשיו קשה לי עם ההמתנה לקראתו. "Randy" נשמע כאילו קווין פארקר מתארח בו, אבל, נייט, זה זמר אחר די אלמוני. למקרה שפספסתם את הסינגל הראשון, הנה "Safe and sound" המעולה. [טיוב]
  9. צמד הדיג׳ייז GTA, שזה לא ראשי תיבות של Grand Theft Auto הפעם אלא של Good Times Ahead (הרבה יותר אופטימי, תודו) מארחים את אחד מהמועמדים הרציניים ביותר לתואר יקיר העונג לשנת 2016, אדון וינס סטייפלס, לשיר פצצה, "Little bit of this". קליפ הולם. [טיוב]
  10. [תודה למיכל] שמשתפת אותנו בקאבר הנפלא של Perfume Genius ל-"Can't help falling in love" בפרסומת לבושם של פראדה. הו, פרפיום. אם מישהו נתקל בשיר המלא, אשמח לדעת. [טיוב]
  11. unexperienced

  12. אחד המגיבים בפייסבוק של העונג תיאר את "Unexperienced", הקליפ החדש של Buttering trio, כ״כמו "איפה אפי?" של זיונים״. תכל׳ס. וגם בלי קשר לסקס, זה אחד הקליפים העירוניים היפים יותר שראיתי, בטח בכל הנוגע לשימוש ויזואלי בתל אביב כעיר. [טיוב. מיותר לציין שזה NSFW?]
  13. ג׳יי-זי מקריין סרטון של הניו יורק טיימס בנוגע לכישלון של המלחמה בסמים באמריקה. קצת נשמע כאילו הוא הקליט את זה במיקרופון של נטוויז׳ן מלפני עשור. [טיוב]
  14. בשבוע שעבר חגגתי בתכנית שלי בקצה ימי הולדת לאלבומים כבירים של טוויילייט סינגרז, ספיריצ׳ואלייזד, ג׳סטין טימברלייק, ג׳יי-זי, דאוס וליסה ג׳רמנו. איכשהו בין כל החגיגות האלו עדיין היה זמן להמון המון מוזיקה חדשה. האזינו כאן. [סטרים]
  15. אחד האמנים המעיפים ביותר שהכרתי בעשור האחרון הוא The Caretaker, אחד משמות הבמה של ג׳יימס לילנד קירבי. תחת הכינוי הזה (שלקוח מהסרט ״הניצוץ״), קירבי מסמפל שירים מהמחצית הראשונה של המאה העשרים ומטביע אותם בים של ריוורב, ערפל ורחשים פיזיים כמו אבק על מחט או שריטות ויניל. על הנייר זה נראה כמו פלצנות היפסטרית אבל האפקט הרגשי של זה עצום. האלבום שלו מ־2011, An empty bliss beyond this world, הוא אחד הדברים המהממים ששמעתי והיה אחד מאלבומי השנה שלי באותה שנה. בשנה שלאחר מכן הוא הוציא אלבום יפה לאללה וקשה יותר לשמיעה (מאזן המוזיקה־רעש רקע התהפך בו, והיה צריך להתאמץ לפלס דרך ברעשים כדי לטבוע במוזיקה) שהיה גם מחווה יפה לאחד הסופרים הגדולים והלא מספיק מוכרים, זבאלד (שרוב או כל ספריו תורגמו לעברית, והם מורכבים ומבלבלים ושוברי לב בדיוק כמו המוזיקה פה). עכשיו הוא חוזר, לראשונה אחרי 4 שנים, עם אלבום ראשון ברצף של לא פחות משישה (!) אלבומים שיפורסמו בשלוש השנים הקרובות במרווחים של חצי שנה (היי, כמו שלום גד!). הראשון מביניהם יצא ממש השבוע והוא נפלא נפלא נפלא, והכי טוב – תמורת 5 פאונד תקבלו את כל הסדרה (עם צאת כל חלק חדש בה). אושר גדול שהוא גם כאב ועצב ותהום גדולים, כי ככה זה עם המוזיקה של The Caretaker. [בנדקאפ]
  16. 2unlimited

  17. כמו כולנו, אבי גולדברגר שומע פופ כבר לא מעט שנים, אבל בניגוד לרובנו, הוא מתעניין גם בפרטים והפך עם השנים לאינציקלופדיית פופ רצינית מאוד. הוא אחראי לאחד הבלוגים החביבים עליי, אומרים שפעם היה פה שמח, בלוג שמתעד את האוספים שיצאו בישראל בשנות התשעים (רצף הפוסטים על סדרת היטמן צריכה לזכות בפרסים), ולאחרונה הוא כותב בוואלה את המדור המצוין מחוץ לקופסה, שמספר מה קרה ומה קורה עם להקות הפופ הנשכחות של הניינטיז, מהנסון דרך קאלצ׳ר ביט ועד שיימן. תענוג. [עברית]
  18. אחד ההרכבים הנפלאים ביותר מבין אלפי ההרכבים שנולדו בעקבות טוקינג הדז הוא Dirty Projectors, הרכב אדיר שלא מפסיק להפתיע אותי. יש להם אלבום חדש בדרך, והשיר הראשון מתוכו הצליח להפתיע אותי כבר בפראזה הראשונה שלו. "Keep your name" נשמע כמו להקה חדשה לגמרי, העיבודים אחרים לגמרי ממה שהתרגלנו אליו, מערבבים פנימה השפעות מהפקות היפ הופ מהשנים האחרונות, והקול הבדרך כלל מזוהה מאוד של דיוויד לונגסטרת׳ מעובה ומעוות כאן עד שאלמלא הייתם אומרים לי, כנראה לא הייתי מזהה את ההרכב עד אמצע השיר לפחות. והוא כולל אפילו בית ראפ מוזר. אדיר. [טיוב]
  19. [תודה ליואב] קליפ חדש לאחד השירים החביבים עליי בזמן האחרון, "Drowning" של Mick Jenkins יחד עם החברים מ-BBNG. [טיוב]
  20. [תודה לדובי] Unsongs הוא אתר שמתמקד ב־12 שירים שנאסרו להשמעה במדינות שונות בעולם, ויוצא אל המדינות האלה כדי לספר את הסיפורים שמאחורי השירים בווידאו ובטקסט. מ-Pussy riot ועד יזהר אשדות (כן כן). יופי של פרויקט, מעניין ומאיר עיניים, וכמובן כדאי לקרוא כל דבר כזה עם דוק מסוים של ספק. [אנגלית]
  21. ריליס חדש לטריקי! תמיד חדשות טובות, גם כשלא מדובר באלבום רשמי אלא במין אי-פי שלו יחד עם כמה מוזיקאים אחרים שקשורים אליו. אפשר להזמין אותו מראש בבנדקאמפ ו/או לשמוע את השיר הראשון מתוכו, "Does it" יחד עם CASISDEAD. [בנדקאמפ]
  22. הפתעה מגניבה: פרס המרקיורי לאלבום הבריטי הטוב של השנה לא הלך לרדיוהד, לא לדיוויד בואי ז״ל, לא לבאט פור לאשז, לא לאנוני… אלא לאמן הגריים Skepta. אין יור פייס, ציפיות! [אנגלית]
  23. Head Carrier, האלבום החדש של Pixies, כבר פה! וכולם מוזמנים לשמוע אותו מוזרם ב-NPR. כולם חוץ מג׳ואי סנטיאגו שבדיוק נכנס למכון גמילה :( [סטרים]
  24. "Tryna survive", שיר חדש וחמוד ל-Shamir, מתוך סרט קצר כלשהו. [סטרים]
  25. חופן חדשות רדיוהד חצי אפויות השבוע: קליפ חדש וחצי משעמם ל-"Present tense", גם הוא בבימוי פול תומס אנדרסון (העם דורש קליפ ל-"Identikit"!), וסוג־של־שיר חדש לתום יורק, שמלחין באופן די קבוע את תצוגות האופנה של המותג Rag & bone – עשר דקות יורקיות מאוד, למעריצים הכבדים. אה, וגם קניתי את האלבום החדש בוויניל! אולי אלה חדשות רק בשבילי בעצם. [טיוב]
  26. noa-bentor

  27. האמת? חדשת רדיוהד הכי טובה של השבוע הוא הקאבר היפה של נועה בנתור ל-"True love waits", בהפקה של רועי אביטל (טוטמו, גארדן סיטי מובמנט). קצר מדי, נועה! [טיוב]
  28. בנימין אסתרליס, FKA מורפלקסיס, רוכב על הגל הערפילי והאנלוגי של אלבום הקסטה האחרון שלו, The blue bay, ומשחרר אלבום גרסאות אינסטרומנטליות לאלבום הקצר הזה. איכשהו, למרות אהבתי לשירים המקוריים, משהו ממש ממש לגמרי עובד לי באלבום האינסטרומנטלי הזה! הרבה פחות סיפור והרבה יותר חלום. אני מרגיש שיש לי יותר מקום להיכנס לעולם הפנטזיה־נוסטלגיה הזה, להיסחף בו. קחו אותו אתכם לשיט יוקרה בים התיכון. [בנדקאמפ]
  29. "You want it darker" הוא שיר חדש מתוך אלבום חדש באותו השם ללאונרד כהן, והוא נשמע נמוך וחרוך יותר מאי פעם. כבר כמה שבועות אני מסתובב עם תחושה מבשרת רעות לגבי האהוב היקר כהן, ומקווה שהיא תתבדה והוא יחיה לנצח, והנה הוא בא ושר (בעברית) ״הנני, הנני, I'm ready my lord״… בכל מקרה, אנחה, האלבום יצא בסוף סוכות, ואני מקווה שעד אז מישהו ירקח רימיקס אדירים לשיר הזה, שממש מבקש את זה. [טיוב]
  30. אחרי שהוציא את האלבום 99.9% (וזכה איתו בפרס פולאריס לאלבום הקנדי הטוב של השנה), Kaytranada משחרר את המיקסטייפ המשלים, 0.001%. כאילו, זה לא לגמרי משלים מתמטית, אבל הבנתם. [סטרים]
  31. [תודה לאיתמר] יאיר לפיד או קטלוג איקאהמאיפה הציטוט? [שיט, זה קשה. עברית]
  32. אחד משירי השנה הוודאיים שלי, "Girls@" המטופש אך הממכר של Joey Purp יחד עם Chance the rapper, זוכה לקליפ כייפי ומטופש כמעט באותה המידה. [טיוב]
  33. cpr

  34. [תודה ליונתן] שהוא גם חבר, גם כותב וגם רופא, וגם הכין מיקסטייפ שעשוי להציל חיים! אולי אני מגזים, אבל אולי בעצם אני בכלל לא מגזים. תקראו: ״בזמני הפנוי אני מעביר סנדאות החייאה ותמיד היה ידוע שמלמדים איך לעשות עיסוי־לב לפי הקצב של השיר הנפלא "Staying alive" של להקת הבי ג׳יז. ככה גם עושים עיסויים בקצב הנכון (100 פעימות לדקה) וגם יש מסר ממריץ להחייאה. ב־2015 שינו את ההנחיות, ועתה במקום קצב עיסויים של 100 פעימות לדקה, מדברים על עיסויים בקצב של בין 100־120 לדקה… בקיצור, היה צריך למצוא שירים נוספים/חדשים להעברת המסר. אז טרחתי ומצאתי וערכתי 12 שירים שכולם בין 105 ל־116 BPM ולכולם יש במילים או בטייטל איזה רמז שקשור להחייאה – והכנתי מיקסטייפ…״. האזינו, ובפעם הבאה שחס וחלילה תצטרכו להחיות מישהו, פשוט זמזמו את אחד מהשירים מהאוסף מציל החיים הזה ותהיו תמיד בקצב הנכון. [סטרים]
  35. ״תן לי מקום״, שיר חדש מתוך אלבום חדש מזה שנים של מיכל לוטן בהפקת איציק פצצתי! יש גם קמפיין הדסטארט שיעזור לאלבום הזה אשכרה לצאת. [טיוב, עברית]
  36. עילוי הג׳ז הרוחני קמאסי וושינגטון ישב לשוחח עם מארק מארון מ-WTF. [פודקאסט]
  37. [תודה לאדם] אם מסיבה כלשהי תצפו בקליפ לשיר של דורון מזר ״דניאל״ משנת 1989, ותהיו ילדים טובים, אולי תוכלו גם אתם לראות את תערובת אסקוט כולה מלווה אותו. [טיוב]
  38. אלבום חדש בדרך להופ סנדובל הנאצלת ורבת החסד ממאזי סטאר. השיר הראשון מתוכו, "Let me get there" מארח את קורט וייל והוא יופי יופי יופי. [סטרים]
  39. DJ Shadow ממשיך לחלוב את אלבום הבכורה המיתולוגי שלו, ומוציא לו עוד ריאישיו מגה מורחב. כחלק מהתופינים, יש גם רימיקס של Clams Casino ל-"Stem / Long stem". [סטרים]
  40. NxWorries הוא הצמד של אנדרסון פאק עם המפיק Knxwledge, והאיפי שלהם מעולה. עכשיו הם מכריזים על אלבום מלא חדש, שיכלול את כל הטוב מהאיפי משנה שעברה יחד עם מלא קטעים חדשים. מחכה לזה מאוד. הנה הסינגל החדש, "Lyk dis". [בנדקאמפ; סטרים]
  41. "Indian givers", שיר חדש לניל יאנג! [טיוב]
  42. מישל גונדרי חוזר לעבוד עם The White Stripes בקליפ מקסים ונפלא שהוא ביים עכשיו לשיר ישן שלהם שיצא עכשיו, "City lights". אדים! [טיוב]
  43. newmusic

  44. closelineיש סיכוי ש־1999 היא השנה האהובה עליי בכל הנוגע למוזיקה ישראלית. אולי אני מגזים, אבל מבחינתי מספיק שבשנה ההיא יצאו ״שיר טיול״ של אביתר בנאי ו״מנועים שקטים״ של אסף אמדורסקי (נו, שלא לדבר על סוס, הדבר הכי טוב שיהלי סובול הקליט אי פעם, כנסיית השכל הצהוב, צלצולי פעמונים של אהובה עוזרי…). זה לא יהיה נכון להגיד שבשנה הזו המוזיקה הישראלית גילתה את האפשרויות שמציעה המוזיקה האלקטרונית לפופ – מוזיקה ישראלית פלירטטה עם סינתזה ומוזיקה אלקטרונית רקידה עוד משנות השמונים – אבל באוזניים שלי, בשלוש השנים האלו של 1998-2000, איזשהו גל יצירתי הגיע לשיא, בזכות תנופת ההתלהבות והגילוי שאפשר ומותר להשתמש באלקטרוניקה בתוך רוק ופופ. רגע לפני ״שלכת״ של עמיר בניון ו״בואי״ של עידן רייכל שהפכו את האלקטרוני לאורגני, בגל של 1998-2000 החיבור כבר היה כמעט טבעי אבל מספיק חריג וחורק כדי להיות מעניין, כדי שיהיה קצת חיכוך בין אלקטרוני לאקוסטי שייצור מה שבאוזניים שלי נתפס כניצוצות. אני מדבר על ביקיני 2, על נגיעות של ברי סחרוף, על אוסף נענע 4, על ״אהבה אסורה״ של זהבה בן, ו״מנועים שקטים״ היה השיא של הגל הזה, שבמובנים רבים אותם אנשים נגעו בכל מה שנכלל בו (הצצה בקרדיטים של כל האלבומים האלה תגלה שוב ושוב את השמות חיים לרוז, אמדורסקי, מושיק קופ, אביתר בנאי ועוד כמה, כולם מתארחים אצל כולם, מוקד העניין הוא בנענע דיסק). על כל פנים, מה רציתי להגיד? אה כן, ״רוך וקושי״. כשיצא מנועים שקטים הייתי שבוי במשך כמה שנים בקסמו העדיין־אדיר של ״15 דקות״, בהחלט מפסגות אותו גל מדובר של סינתזה אקוסטית־אלקטרונית… אבל ככל שהשנים נקפו, הלב שלי נדד אל ״רוך וקושי״, שיר שבמידה רבה היה מרגיש בבית גם באלבום הקודם של אמדורסקי, האקוסטי לגמרי. אם יפשיטו מהשיר הזה את כל האלקטרוניקה שבו אתם לא ממש תשימו לב. התפקידים העיקריים בו הם אקוסטיים לגמרי, גם מה שנשמע כמו סימפול הוא לא (המונולוג הוא של פרוספר סאול, שכן של אמדורסקי שדיבר צרפתית והוזמן לאולפן בשביל הקטע הזה; החצוצרה היא של אבישי כהן). אבל השיר הזה, גאד דאמט השיר הזה, כמה שהוא יפה, עדיין. ״מתייפה מיום ליום״, זה אלבום שלם של שירי אהבה בשורה אחת. [טיוב]


icecreamנהנים? תמכו בעונג כדי שימשיך לחיות
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!

8 תגובות על “עונג שבת: עלייה לרגל החגים”

  1. מאת חיים הארנב:

    לא מסכים איתך בעניין רוטבליט. כל מה שכתבת על הכישרון של החצר נכון ואולי אפילו עוד קצת אבל רוטבליט כותב שירי מחאה מופלאים. הם לאו דווקא בועטים אבל עושים עבודה וגורמים לך לחשוב מבלי להאכיל אותך בכפית. דווקא ים המוות הרבה יותר ישיר ומזכיר שירי מחאה פשוטים יותר ולטעמי פחות טוב מכל השירים באלבום הראשון. ביי.

  2. מאת ירון:

    אפרופו אייטם 29 :)

  3. מאת עודד:

    רוטבליט מעולה. המילים שלו מדויקות, מעבירות סיפור בפשטות עם חרוזים נאים. מרגעי השיא באלבום שלהם זה הסיפור הגדול. זיקוק של הקונפליקט הישראלי ערבי לכדי כמה בתים תוך מתן ביקורת לא פופולרית בעליל. אנשי החצר דאגו ללחן ועיבוד מצוינים וגרמו למסר לעבור בכל ערוצי המיינסטרים.

  4. מאת אסף:

    גם אני לא מסכים כלל עם מה שכתבת על רוטבליט.בעיני דווקא רוטבליט הוא "הסיפור הגדול" בחצר האחורית. וכן, כל המוזיקאים שם הם משכמם ומעלה.

  5. מאת רוי:

    קריאה מודרכת לטובת קורס האלקטרוניקה און ליין? אני בעניין

  6. מאת דקסטר בוכניק:

    בהמשך לאייטם 32 : אם תהיו ילדים טובים, תוכלו לראות בקליפ הזה של תערובת אסקוט מתופף אחר, שהפך בעשור האחרון לאחת הדמויות המרכזיות במוזיקה הישראלית. מזהים?

  7. מאת יעל ר.:

    וואו, אפילו לא זכרתי שאינדינגב זה בחגים, או קיים… ככה זה כנראה כשהמוזיקה בארץ מזמן מחוץ להישג ידי (או שאני בחו"ל, או שאם אני כאן אין תחבורה לשם או שהפסטיבלים/הופעות המעניינות מחוץ לתקציבי), ורחוק מהעין כנראה באמת מתרחק עם הזמן מתשומת הלב. נדמה לי שהפוסט הזה גרם לי בראשיתו לשמוע מוזיקה ישראלית לראשונה מזה חודשים.

    השאלון על יאיר לפיד ואיקאה ממש בלתי אפשרי. נדמה לי שההבדל היחיד הוא שהרהיטים מחזיקים יותר זמן מהמדיניות של יש עתיד.

כתיבת תגובה