19 בפברואר 2016

עונג שבת: 11 ימים

    1401x788-LW_byMichaelWilsonSeated

  1. openlineאז יש אלבום מחווה חדש לשיריו של זמר הבלוז האגדי בליינד וילי ג׳ונסון, עם ביצועים של גיבורים כמו טום וייטס, שינייד אוקונור, קאובוי ג׳אנקיז, בליינד בויז אוף אלבמה וריקי לי ג׳ונס. וזה אחלה אחלה אחלה אלבום מחווה: השירים פצצה והביצועים ברובם נהדרים. לא ״מעניינים״, לא ״חדשניים״, אלא פשוט נהדרים, נהדרים במובן של מוזיקת פולק וקאנטרי, כלומר נהדרים כי הם מרגישים מהבטן, מהנשמה, ולא מהראש. קייס אין פוינט: לוסינדה ויליאמס. כמו כל שאר המוזיקאים שמשתתפים במחווה הזו, לאורך הקריירה שלה ויליאמס יצקה את החיים והאישיות והדם הפרטי שלה לתוך תבניות שהיא קיבלה מהקאנטרי, מהפולק, מהרוקנרול ומהבלוז. אצל שלושה מהם (לא הפולק), מה שחשוב הוא שני דברים: אותנטיות (אני רוצה להאמין לך) ותנועה (אני רוצה לרקוד את זה). בהשתרגויות ובפיצולים של הנהרות המוזיקליים האלה, איפשהו באיזור שנות השישים האתוס התפצל, וזה הפך לאו שאני רוקד לצליליך או שאני לגמרי מאמין לך. ויליאמס בחרה בשביל השני, ואני מאמין לה. אני מאמין לה כשאני שומע את השירים הנפלאים שלה, ואני מאמין לה גם כשאני שומע אותה שרה שיר שכתב מישהו שנולד 56 שנה לפניה ומת לפני שהיא נולדה. הביצוע שלה ל-"God don't never change״ מתוך אלבום המחווה הזה הוא, בעצם, הביצוע הכי מעפן. הוא עצל, אין בו חידוש גדול, אין בו משהו שלא שמענו קודם, בטח לא מלוסינדה. אבל האתוס המוזיקלי שבתוכו יוצרת ויליאמס הוא האתוס שבו יוצרים, לצורך העניין, הקאונטינג קרואוז המושמצים שלא בצדק: הדגש הוא לא על להציע רעיון חדש, אלא לשכלל רעיון ישן, ליישם אותו באותה תשוקה ואמת וקריעת תחת ואמונה כאילו היה רעיון חדש שאתה המיסיונר היחיד שלו בעולם. ואת זה ויליאמס יודעת לעשות טוב יותר מרוב הזמרים האמריקאיים כיום. והביצוע הרגיל והשגרתי שלה הוא הביצוע האהוב עליי בינתיים באוסף הזה, אפילו יותר מהביצוע המרעיש של טום וייטס ל-"John the revelator״, שיר שאני אוהב יותר כשיר. אני אוהב, מעריך, מעריץ את וייטס, רוצה לשבת במגרש הגרוטאות שלו ולדבר איתו על מוזיקה. אבל ללסוינדה אני מאמין. אני רוצה להיות חבר שלה שנים, לשבת איתה לקפה של שעות ולדבר על החיים. וזה, זה לא לרדוף אחרי החדש. זה להסתכל על הקיים ולהשקיע בו את כל כולך. [מפ3]
  2. headlinesמי זה בא? DIIV, זה מי! 13 באפריל, רידינג 3, תל אביב. [עברית]
  3. A place to bury strangers ירעידו את קירות הבארבי ת״א ב-18 באפריל. האביב הזה מתחמם לאללה. [עברית]
  4. נפתחה מכירת הכרטיסים המוקדמת-מאוד לפסטיבל יערות מנשה! אין עדיין ליינאפ, אבל זה מה שהופך את מכירת הכרטיסים הזו למוקדמת.
  5. yah-logoקניתם כבר עותק של אתה נמצא כאן 2? נכון, יש עוד 11 יום לרכוש עותק (והנחה אם אתם קונים לחבר), אבל האמינו לי, מספר החברים שלי שתכננו לקנות את הגליון הקודם ואז שכחו ואז נגמרה להם המכירה ועד היום אין להם עותק – הוא מספר גדול. אל תהיו כמוהם. קנו עכשיו וזהו. [הדסטארט]
  6. התראיינתי קצרות לטיים אאוט אפרופו אתה נמצא כאן. [עברית]
  7. חוללו לכם עטיפה לאלבום החדש של קנייה ווסט. [אנגלית]
  8. רדיו הקצה ישדר בשידור חי את ההופעה של גרג דולי בבארבי ב-28 בפברואר. [פייסבוק]
  9. מבסוט רצח על התכנית שלי ברדיו הקצה משלישי הזה. קחו את כל התכנית להאזנה, יש בה מלא דברים חדשים שריגשו אותי וגם חוגגים ימי הולדת לאלבומים של ג׳ון פרושיאנטה, דה נייף וניק קייב. [סטרים]
  10. תוסף אמיתי לגמרי לדפדפן כרום שחוסם הכל חוץ מפרסומות. יופי, אינטרנט. [אנגלית]
  11. אלבום חדש ל-Yuck! סטרים לכל האלבום ב-NPR! סימני קריאה! [סטרים]
  12. באתר תסגביר לי אפשר לבקש הסבר על כל דבר, ולקבל הסגבר מגבר חסר סבלנות. [אנגלית]
  13. פאק, האלבום הפארודי הזה על Sun Kil Moon נשמע אמיתי באופן מפחיד. [בנדקאמפ]
  14. השטות הכי נפלאה שראיתי לאחרונה בנוגע לדונלד טראמפ. [תפעילו רמקולים]
  15. MTVLOGO

  16. weeklink[תודה לרוי] אם גם אתם, כמוני, מתגעגעים לתכנית האגדית 120 דקות של MTV, ששודרה בלילות והרחיבה מאוד את האופקים המוזיקליים של כל חובב מוזיקה באשר הוא, אז הנה אתר שישמח אתכם עד הגג: ארכיון 120 דקות לא מכיל למעשה אף תכנית מלאה של 120 דקות, אבל הוא כן מאנדקס בצורה נוחה את כל התכניות ששודרו מ-1986 ועד 2013, כולל כל שיר ושיר ששודר בכל תכנית, כלינק יוטיוב. וואאאאאאאאאאו, איזה אוצר. זה אוצר לאנשים שזוכרים את התכנית מרחיבת האופקים בזמן אמת, וגם לכל מי שמתעניין היום במוזיקה האלטרנטיבית של 30 השנה האחרונות. כמה בא לי עכשיו לדפוק מרתון יוטיוב של כל התכניות מהניינטיז. והאמת? האמת היא שבעיניי התכנית הזו נהייתה הרבה יותר מרתקת ככל שהניינטיז נגמרו ושנות האלפיים התחילו, והתערובת המוזיקלית התחילה לשלוח ידיים עמוק יותר לתוך אלקטרוניקה, (נו) מטאל והיפ הופ. ב-2003 לא היה חריג להיתקל באותה תכנית בקטעים של אנדרוורלד, אואזיס, פישרספונר, רויקסופ, וייט סטרייפס וגאסגאס. גוד שיט. [אנגלית]
  17. מבקר הרוק האגדי גרייל מרקוס, כותב כבר עשור טור חודשי, שבו הוא כותב בכל פעם, בדרכו המרקוסית, על 10 פריטים תרבותיים – שיר, סרט, שיחה שהוא שמע ברחוב, ספר. החל מהחודש, הטורים החדשים האלה מתפרסמים בפיצ׳פורק. [אנגלית]
  18. הדפיסו לכם אחד מ-14 הפוסטרים המהממים האלה, שנוצרו לפי הזמנה של NASA. הם מציעים הורדה בחינם של קבצים באיכות הדפסה. [אנגלית]
  19. מאוהב קשות בטניה דונלי ולכן שמח עד הגג שאחרי עשור שלא הוציאה ממש שום דבר, יש לה שיר חדש, יפה לאללה, בשם "Tooraloo״. קלאסיק דונלי. ושמעתם שהלהקה שלה, Belly, מתאחדת? יששששש. [סטרים]
  20. ככה נשמע המקום הראשון במצעד ההיפ הופ האמריקאי, מ-1989 עד היום. מגניבי. [משהו כזה מגניב]
  21. אוהבינג את קטע הספוקן וורד ״עשיתי״ של ג׳ימבו ג׳יי. [טיוב]
  22. [תודה לזהר] ג׳סטין ורנון AKA בון איבר בקאבר יפהפה ל-"Love more״ של שרון ון אטן. האחים דסנר מ-The National נחלצים לעזרתו. [טיוב]
  23. מת על הסרטון הזה שרץ בכל מקום בשבוע האחרון: ההיסטוריה של יפן על הרבה יותר מדי קפאין. [טיוב]
  24. FPOBA11

  25. 11 ריקודים שלמדנו מהנסיך המדליק מבל אייר. היי, זוכרים שבחמישי הזה אני מתקלט מסיבת ניינטיז? בואו. [עברית; פייסבוק]
  26. לשיר איתה הוא פרויקט מחווה מרשים לאללה לשושנה דמארי במלאת 10 שנים למותה. לא פחות מ-37 קאברים חדשים לשירים שלה, ממבצעים מגוונים לאללה. הנה טעימה זריזה מהרשימה: כהן@מושון, מיקי גבריאלוב, דורי בן זאב, שילה פרבר, דפנה ארמוני, קווינטה וחצי, ג׳וזי כץ, דוד לביא, דניאלה פיק ועוד המונים. האזנה חופשית בלינקטון. פשששש. [סטרים]
  27. ״Good to love״, שיר חדש של FKA twigs. אולי הכי שגרתי שלה עד עכשיו. [טיוב]
  28. [תודה לאיל] מקהלה של 500 אנשים שרה את ״Space oddity״ של דיוויד בואי?! הו, צמרמורות. השיר מתחיל בערך דקה לתוך הסרטון. [טיוב]
  29. לכאורה אני אמור לשנוא את ״Temptation״, שיר חדש של הלהקה הישראלית Autoscopy. יש בו מלא דברים שאני בדרך כלל לא אוהב, בשירים אחרים, אבל איכשהו, פה משהו לגמרי עובד לי. זה קצת כאילו מיוז ו-ELO כתבו ביחד שיר. [טיוב]
  30. הפונט Memoir משתנה ככל שמשתמשים בו, בדיוק כמו זיכרון אמיתי. [אנגלית]
  31. עף על הפרויקט החדש של טריקי, Skilled Mechanics, שאפשר וממש כדאי לשמוע במלואו בבנדקאמפ של טריקי. הנה גם קליפ ראשון, ״Boy״, שהוא סבבה אבל בחירה מוזרה לקליפ כי הוא רחוק מלהיות השיר הכי טוב באלבום המצוין הזה. [בנדקאמפ, טיוב]
  32. סלטים-לפוסט1

  33. אני אוהב את הבלוג ״סלואו״ של תנועת ההאטה, ובמיוחד הנהנתי בנחרצות לאחרונה מול הפוסט ״דברים שאני לא מאמין שפעם הייתי קונה״. נראה לי שתמצאו את עצמכם שם. [עברית]
  34. טור דעה חריף של Killer Mike: חופש דיבור, אלא אם כן זה ראפ. [אנגלית]
  35. לא חשבתי שאשמע שיר דיסקו עם הקול של נועה בביוף, אבל זה בדיוק מה שקורה ברימיקס שרקח יואב בריל ל-״Friend״ מהאלבום האחרון של בביוף (גם את הגרסה המקורית בריל עיבד). האזינו והורידו בחינם בבנדקאמפ. ואם אתם חושבים שתוכלו לרקוח רימיקס יותר טוב מזה של בריל, בבקשה: רונן רוט, שהקליט ומיקסס את האלבום, העלה את כל הערוצים המקוריים של ״Friend״ להורדה והוא מפציר במפיקים ומוזיקאים להביא רימיקס משלהם. מי שישלח את הרימיקס הכי טוב יזכה לסשן אולפן אצל רוט למיקסים, הקלטות או סתם קפה ועצות מהמומחה. [בנדקאמפ; קבצים]
  36. אוהבינג את ״Ain't coming back״, שיר ישראלי חדש של דורין יאני והלהקה, שנשמע כמו קאנטרי אבל אירי אבל עם כלי נשיפה, משהו מגניב לגמרי. [סטרים]
  37. יס! ״Tom tom״, שיר חדש מתוך אלבום חדש של Holy fuck, שמנגנים אלקטרוניקה חיה לגמרי. [סטרים]
  38. [תודה לרוית] שהכירה לי את ״Move״, שיר חדש של בחור בשם Rat Boy שנשמע, כפי שהיטיבה רוית לאבחן, כאילו הביסטי בויז הקליטו שיר עם פאטבוי סלים. כמה פאן! התגעגעתי למוזיקה כזאת. [טיוב]
  39. Bompton היא סדרת רשת חדשה של Noisey על קומפטון ועל החשיבות שלה אצל קנדריק לאמאר. [טיוב]
  40. ״Fallin' rain״ הוא כנראה הסינגל הרשמי הראשון מתוך האלבום הנפלא של קארל בלאו, מוזיקאי אמריקאי שמוציא המון המון המון דברים ומנגן בהמון המון המון פרויקטים כבר כמעט עשרים שנה, אבל רק עכשיו מוציא אלבום שמכוון לקהל גדול יותר. זה אלבום מהצד הטוב של הקאנטרי, עם קאברים נהדרים וגם עם הפקה נפלאה של טאקר מרטין (המפיק והבעל של לורה וירס, שהפיק גם את הדצמבריסטים ועוד טובים). שכחתי לגמרי אבל תמכתי באלבום הזה בקיקסטארטר ובסוף 2015 קיבלתי עותק דיגיטלי שלו, והוא פנטסטי. לרשת הוא אמור לצאת רק במאי, אבל עד אז, תקשיבו לגשם הנופל. [סטרים]
  41. newmusic

  42. הקורא ירדן אבני שלח לי השבוע לינק וכתב עליו כמה משפטים כל כך לעניין, שאני פשוט מפנה לו רגע את הבמה: ״הדבר שהכי עצבן אותי באלבום החדש של קנייה ווסט, הוא שבגלל שאין לי Tidal עדיין לא שמעתי אותו. ניסיתי לנמק את עצמי בכך שאם כבר לשחרר מוזיקה לסטרימינג, אז לכל השירותים, כי זה לא פרוייקט אקסקלוסיבי למנויי טיידאל בלבד, אלא אלבום אולפן ראשון של קנייה ווסט מזה שלוש שנים, שעברנו המון הייפ וטיזינג ושמועות כדי לשמוע אותו, ואין שום סיבה שאני אעשה עכשיו מנוי בטיידאל אם יש לי כבר ספוטיפיי\אפל מיוזיק\כל פורמט שמעניק שירות סטרימינג נוח. ועכשיו, נתקלתי במאמר הזה שהוביל אותי למחשבה חדשה – איך נקודת המפנה שעידן הסטרימינג נמצא בה משפיעה עלינו. כבר אין שירות אחד שמכיל את כל המוזיקה ללא הגבלה – אמנים מחליטים, בצורה שכבר נראית שרירותית, להזרים את המוזיקה שלהם בשירות אחד אבל לא בשירות אחר. התחרות בין שירותי הסטרימינג על אקסקלוסיביות מובילה לתסכול ובלבול של הצרכנים, שכבר לא יכולים להסתמך על שירות אחד כדי לשמוע את כל המוזיקה שהם רוצים בצורה נוחה, ולכן לאט לאט חוזרים לפיראטיות והטורנטים שכבר היה נראה שלא יהיה צורך בהם בתקופת המונופול היחסי של ספוטיפיי על הסטרימינג, וזה מוביל את כל השירותים האלה להפסיד כסף. המאמר הקצרצר הזה בעיקר מדבר על איך אנחנו כצרכנים מגיבים לשינוי הזה, ובי עולה שאלה איך כל ההפסדים והתחרויות האלו ישפיעו על השירותים האלה, שיבינו בקרוב שהם צריכים לבצע צעד דרמטי כדי למנוע מעוד משתמשים לעזוב״. [אנגלית]
  43. mavis staples

  44. closelineאם כבר פתחנו בזמרת אמריקאית (יחסית) מבוגרת שרגליה עומדות עמוק בשורשיה של המוזיקה האמריקאית (בלוז, קאנטרי, פולק), בואו נסגור עם דור אחד אחורה. מייוויס סטייפלס גדולה מלוסינדה ויליאמס ב-27 שנה, מה שאומר שהיא באמת הייתה יכולה להיות האמא שלה, רק שזה היה מעלה שאלות משונות, יען כי סטייפלס שחורה ו-ויליאמס לבנה. אבל הביצוע שפותח את העונג הזה לא שונה בטירוף מהביצוע שסוגר אותו. הרכב בסיסי מאוד, מוזיקה פונקציונלית, שב-2016 אנחנו מקבלים כמובנת מאליה, כמעט שקופה. וזמרת פנטסטית. סטייפלס שרה על במות ובאולפנים כבר יותר משישים שנה, מאז התחילה להופיע עם המשפחה שלה, The Staples Singers. היא מעולם לא ממש הפסיקה, ובשנים האחרונות היא שוב נוסקת, הרבה בזכות עבודה חכמה עם מפיקים חכמים: ריי קודר הפיק לה אלבום וג׳ף טווידי הפיק לה שניים (הם נכנסו לנעליים גדולות – קרטיס מייפילד הפיק לה אלבום אחד בסבנטיז, פרינס הפיק לה שניים), ועכשיו היא עולה לעוד סיבוב. אלבום חדש בפתח, ואני לא יודע מי על ההפקה אבל החוכמה של סטייפלס הפעם היא לאסוף כמה מכותבי השירים הכי טובים על הפלנטה ולהזמין מהם שיר. רק תציצו ברשימה הזו: ניק קייב, ג׳סטין ורנון (בון איבר), אם וורד, נקו קייס, אלו בלאק, מריל גרבוס (טיון יארדז). ״Dedicated״, הסינגל החדש מתוך האלבום, מזכיר שעד כמה שרשימת התורמים הזו מרשימה, היא לא מרשימה כמו האישה שלרגלה כולם עלו. כל זמרת אחרת בת זמננו הייתה מייבבת את השיר הזה, או צועקת אותו, או מתאמצת אותו. סטייפלס שטה בו כמו הייתה כריש במים, בלי מאמץ ועם מקסימום נוכחות. איזה שיר ענק. [סטרים]


icecreamנהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!

3 תגובות על “עונג שבת: 11 ימים”

  1. מאת יובלמ:

    אגב לוסינדה: ראיון מרתק איתה בפודקאסט death, sex and money:
    http://www.wnyc.org/story/lucinda-williams-death-sex-money/

  2. מאת ענבר:

    וואו ה-120 דקות הזה מטורף..כלכך הרבה שירים טובים

  3. מאת הראל:

    Temptation של Autoscopy דווקא מזכיר לי בעיקר את Dream Theater, אבל עם גיטרות שלרגעים ממש, אבל ממש, מזכירות את Tiny Fingers

כתיבת תגובה