6 בנובמבר 2015

עונג שבת: שעון חושך

    sexwitch

  1. openlineבימים האחרונים אני אחוז כישוף. הולך כסהרורי, מנווט לא בעזרת עיניי אלא בעזרת האוזניות שתחובות בתוך אוזניי. השאמאנית שמדריכה אותי היא נטאשה קאהן (חאן? האן? קאן? בראיון ששמעתי אמרו קאן), והיא מוליכה אותי בעיניים קשורות דרך שבילים נסתרים, שעירים מרוב קוצים וחול, במרוקו, איראן, תאילנד. היא מוליכה אותי דרך השבילים שעשה הרוק הפסיכדלי כל הדרך מקליפורניה של ג'פרסון איירפליין, לאורך הימים והמדבריות, לאורך מסלולי האופיום והאל-אס-די, אל המזרח התיכון, אל צפון אפריקה, אל סוף שנות השישים, כשהמזרח שלח סמים למערב והמערב שלח בחזרה צלילים. ואני מכור. אני לא מצליח להוציא את האוזניות מהאוזניים בימים האחרונים, מאז הנחתי על הטלפון שלי את האי-פי של Sexwitch, ההרכב החדש שלה עם חברי להקת Toy ועם המפיק דן קארי (שאחראי בין היתר לצליל של האלבום המופלא של קייט טמפסט). בסך הכל שישה שירים, כולם חידושים, כולם הוקלטו בטייק אחד, ביום אחד, אבל הם סכום של דרך ארוכה ומפוצלת, כאילו כל העוסקים במלאכה עלו לרגל אל האולפן, מגיעים ממקומות שונים, ומתקבצים ליום אחד כדי לזבוח, לבצע איזה טקס סודי. כבר קישרתי כאן בעבר ל-"Helelyos", אבל עכשיו אני רוצה לפתוח דווקא עם "Ha howa ha howa", שמתלפף סביבי עם הבס הרדיוהדי הזה שנכנס אחרי דקה וחצי, ועם התיפוף ההיפנוטי. שער כניסה לעולם של מסתורין. [מפ3]
  2. הייתה הרבה התרגשות באוויר של הבארבי לפני ש-Rhye עלו לבמה בשני בערב. ואני חושב שכולה התפרצה ברגע מהמם אחד: כמה דקות אחרי שהלהקה כבר עלתה, כבר ניגנה את נעימת הפתיחה שלה, אחרי שהסולן מילוש עלה לתשואות הקהל – – – הרגע הזה שבו הוא פתח את הפה, והקול הזה מילא את החדר. שמעתי כמה דעות פחות ממרוצות על ההופעה, ואין לי מה להתווכח איתן, החווייה האישית של מישהו היא בדיוק כזו, אישית. ואישית, אני פשוט ריחפתי באוויר. אהבתי את הרגעים שבהם השירים התרחבו לפעמים לג'אמים ארוכים של ג'ז-חלל, אהבתי את השיר החדש, אהבתי אפילו את הביצוע המשונה ל-"3 days", שגרם לכל הקהל לצאת מסינק כשניסה לשיר את השיר יחד עם מילוש. הלהקה עבדה מדהים ביחד, מוזיקלית, ולא הייתה צריכה שום גימיקים, הקרנות וידאו או אורחים מיוחדים כדי להכניס אותי לעולם אחר למשך שעה וקצת. ואם כל זה לא מספיק, תקשיבו, ממש בשבוע שעבר שיחרר J. Viewz שיר חדש עם מילוש, והוא יפה שבא למות. [סטרים]
  3. calexico

  4. קלקסיקו כמעט פה, והשבוע שידרתי לכבוד העניין שעתיים שסופר מרגשות אותי. אם אתם לא מכירים את קלקסיקו, זה עשוי להיות מבוא מוצלח במיוחד. אם את כבר אוהבים את קלקסיקו, אז על אחת כמה וכמה תיהנו מהתכנית הזו. בקולומבוס ראיינו את ג'ואי ברנס. לפני שנתיים קוואמי ואני אירחנו אותו באולפן הקצה, הנה ההקלטה של זה. [סטרים; עברית]
  5. מתרגש לאללה: "Quiet Americans", שיר חדש מתוך אלבום חדש ומתקרב של Shearwater, להקתו המצוינת של ג'ונתן מייבורג (לשעבר מאוקרביל ריבר). [טיוב]
  6. עד כמה אני שכחן? כשמישהו הזכיר לי שראיינתי פעם את ג'ואנה ניוסם, לא האמנתי לו. אבל גיגלתי, והוא צדק! ב-2005 ראיינתי אותה (דרך מייל) למגזין של השרת העיוור. העליתי את הראיון הקצר והחמוד הזה לבלוג שמתחת לעונג, תת. [עברית]
  7. לאדל יש שיר חדש ששובר שיאי האזנה וצפייה והרחה ואני לא יודע מה עוד. ולא שיש לי משהו נגד אדל, אני דווקא לגמרי מחבב, אבל אני חייב להודות שהדבר הכי טוב שקרה לשיר החדש שלה הוא שדיוויד אטנבורו קריין את הקליפ שלו כאילו הוא סרט טבע. [טיוב]
  8. 9 הוכחות לכך שפעם תעשיית המוזיקה העולמית נשלטה לחלוטין על ידי כיסא קש גדול. אה כן, לבלייזר יש אתר חדש! [עברית]
  9. קראתי וכל מה שהבנתי היה "חלם חלם חלם". דפנה ארד בהארץ: משרד החוץ ומפיק פרטי נלחמים על שיווק המוזיקה הישראלית; זירת הקרב – הבארבי. "חשיפה בינלאומית" של משרד החוץ ו"Tune In Tel Aviv" של ג'רמי הולש, שיתקיימו החודש במקביל, מתקוטטים על הזמנת אורחים מחו"ל ועל הזכות לקיים אירוע בבארבי באותו יום. [עברית]
  10. [מתוך זיקוקים] חשבון האינסטגרם של השבוע, בענק. [פיקסלים]
  11. עמיר לב אירח לשעה באולפן את TREE, כולל רעש חי מכלי נגינה. פצצה! [סטרים]
  12. הייתה תקופה שבה נדב לזר היה, אם לא המלך, אז לכל הפחות הסדרן הראשי של האינדי הישראלי. זה קרה בבלוג אטמי אוזניים, שהפך למדורה של שבט האינדי המקומי. הבלוג נסגר והימים חלפו, אבל אצל לזר הצטבר ידע רב ערך למוזיקאים עצמאיים בישראל. עכשיו הוא פתח את הלזריה, כדי לחלוק את הידע הזה: רשימה של מועדוני הופעות בכל הארץ, המדריך למוזיקאי העצמאי, וגם תרשים זרימה משעשע לבחירת מקום להופיע בו בתל אביב. טוב שחזרת. [עברית]
  13. דוקומנטרי קצר על הדרך הארוכה והמהירה שעשה Hudson Mohawke ממיטת הנוער שלו ועד לעמדת המפיק הבריטי הכי משפיע בחזית ההיפ הופ העולמי. [וידאו]
  14. סט חדש ונהדר של "מוזיקת סינתי ומכונות תופים צרפתית", מאת המאסטר Cut Chemist. [בנדקאמפ]
  15. Panda Bear, שהוציא את אחד האלבומים האהובים עליי של 2015, שיחרר לסאונדקלאוד שלו סט בן 26 דקות של קטעים שהוא הקליט לאלבום האחרון והחליט להשאיר על רצפת חדר המיקסים. [סטרים]
  16. "The lobster quadrille", מתקפת גרוב חדשה מכיוונם של Crunch 22, שמכינים לנו אלבום חדש לתחילת השנה הבאה! [סטרים]
  17. ו-"Loud places" של Jamie xx, עוד אחד משירי ואלבומי השנה שלי, מקבל רימיקס לא צפוי של Mike Simonetti. אוהבינג. [סאונדקלאוד]
  18. עידו שחם מראיין את Listener, אמן ספוקן-וורד מוזיקלי ממש טוב שמגיע לארץ עוד מעט, וזו הזדמנות טובה להידלק עליו לפני ההופעה שלו ב-17 בנובמבר בלבונטין 7 בתל אביב. לא הכרתי אותו קודם ואני ממש בעניין שלו עכשיו, אז תודה, עידו! [עברית]
  19. michalotan 2015

  20. אחד הקליפים היפים של הזמן האחרון מגיע ממיכל לוטן, שאוטוטו חוזרת באלבום חדש. מסתבר שהיא גם וואחד רקדנית! תראו את "Sinking stone". על ההפקה והעיבוד המוזיקליים – איציק פצצתי! מתהילת "העיר הזאת" ו"ברוכים הבאים לפתח תקווה". שילוב מעולה. [טיוב]
  21. כתבת השער של המגזין של הניו יורק טיימס מוקדשת השבוע למסעותיהם של ילדים פליטים, שמתרחשים ממש עכשיו בעיקר ברחבי אפריקה, המזרח התיכון ואירופה. הפרויקט כולל 3 סיפורים של 3 ילדים שונים, פלאס חוויית מציאות מדומה שאפשר לצרוך אם יש לכם גוגל קרטון וטלפון חכם. כאן יוצאים לדרך. [אנגלית, VR]
  22. הופה! סטרים לאלבום החדש Indie 500 של Talib Kweli המלך. האלבום מיוחס גם ל-9th Wonder, אף על פי שהוא הפיק רק 4 מתוך 13 הקטעים באלבום. היפ הופ לפנים. [סאונדקלאוד]
  23. כן, זה בהחלט סרטון של שני אנשים עפים עם ג'ט-פק לצד מטוס ג'מבו מעל דובאי. זה בדיוק מה שזה. מי בחר את המוזיקה לסרטון הזה, הייתי רוצה לדעת כדי לירות בו. [טיוב]
  24. באלבום האחרון שלו, קנדריק לאמאר מנסה בכל הכוח ואולי גם מצליח לשנות את התפיסה של שחורים בארצות הברית. האם הוא טורח לעשות משהו כזה גם לתפיסה של נשים? הקליפ החדש שלו ל-"These walls" מוכיח שההיפך הוא הנכון. עושה לי קצת בחילה. [טיוב]
  25. פול תומס אנדרסון ביים קליפ ל-"Divers", שבע דקות מתוך האלבום החדש של ג'ואנה ניוסם, שאני עדיין מעכל. כמו השיר, זה קליפ שתובע אורך רוח. [טיוב]
  26. אוהב את הצחוקים שסופיאן סטיבנס מריץ על דרייק. חמודים שניהם. [טיוב]
  27. דיינג'ר מאוס בטור יפה על הביטלס. [אנגלית]
  28. biggrams

  29. איך לעזאזל פספסתי את Big Grams, ה-EP המשותף של Phantogram ו-Big Boi, שיצא בספטמבר??? ביזיון מצדי. בכל מקרה, הנה "Fell in the sun" שלהם. כיף גדול. הנה ראיון עם שלושתם. [טיוב]
  30. weeklinkVince Staples הוציא את אחד האלבומים האהובים עליי של 2015. הוא גם ממש צעיר, בן 22, מה שאומר שהוא נולד ב-1993, מה שאומר שאת רוב "תור הזהב" של ההיפ הופ, תחילת עד אמצע הניינטיז, הוא די פספס כי הוא היה עסוק בללמוד לשלוט בצרכים שלו או לדבר. זה הביא לכך שאת השנים המעצבות שלו הוא העביר עם יותר קנייה ווסט מאשר טופאק, יותר אאוטקאסט מאשר א טרייב קולד קווסט. וזה בתורו הביא לכך שהוא הביע בראיונות את אי-התלהבותו מ"תור הזהב" של הניינטיז. לגיטימי? לגמרי, אבל לא בעיניי חובבי היפ-הופ רבים, שמיהרו לחבוט בו באינטרנט. טום ברייהן פירסם בסטריאוגם טקסט מעולה שכדאי מאוד לקרוא גם אם היפ הופ בכלל לא מעניין אתכם, כי הוא מביע עמדה שצריכה להיות רלוונטית לכל ז'אנר מוזיקלי שנוצר בו "קנון" (רוק, ג'ז, קלאסי, מטאל, מה לא?), כלומר רשימה פחות או יותר מוסכמת של יצירות, אלבומי מופת במקרה הזה, שנחשבים ל"תור הזהב", ל"יצירות מופת", ובכך מקבעים את הסטנדרט של הז'אנר. ועכשיו כל דבר שיוצא נמדד לפי אותו קנון, וכמובן מעצם הגדרתו כחדש לא יכול להשתייך לקנון הזה או להיות מושלם כמותו. אין כאן קריאה להתעלמות מהעבר, או להפניית עורף אליו. יש כאן קריאה להתמקדות ביצירות של ההווה כל עוד הוא קורה, ולהכרה בערך שלו. כמי שכותב את עונג שבת ומשדר ברדיו הקצה, שני מקומות שמתמקדים כמעט בלעדית במוזיקה עכשווית שמתרחשת עכשיו, הטקסט הזה הדהד אצלי בקול רם מאוד. תקראו, זה לא ארוך. [אנגלית]
  31. אם אתם לא אלרגים לסול או פ'אנק, אתם צריכים לשמוע את האלבום החדש של Cool Uncle, שיתוף הפעולה בין זמר הסול הנשכח Bobby Caldwell למפיק הצעיר Jack Splash. ספציפית, אוהבינג את "Break away" שמארח את נכדתו המנטלית, ג'סי וור. אבל כל האלבום נשמע די ככה, לטובה. [סטרים]
  32. לקראת איזה סרט תיעודי חדש על מינים נכחדים בכדור הארץ, גם סיה וגם אנטוני (שמעדיפה עכשיו שיתייחסו אליה בלשון נקבה) הקליטו שירים חדשים ומאוד, מאוד יפים עם המלחין J. Ralph. [סטרים]
  33. אוי, אוי, אוי כמה כיף! האם יש דבר כייפי יותר בירושלים מאשר השילוב של מארש דונדורמה והאחיות לוז מבצעים את "Walk in Jerusalem"??? לא נראה לי! [טיוב]
  34. Adir L.C הישראלי-אמריקאי הוציא סופסוף את האלבום שלו, ואפשר להזרים אותו במלואו בסאונדקלאוד. [סטרים]
  35. EP חדש בבנדקאמפ למרעיד הקרקעות Blanck Mass (שחבר גם בהרכב האהוב עליי להאזנה בזמן נסיעת רכבת, Fuck Buttons. אני יודע, ה היה ממש ספציפי). [בנדקאמפ]
  36. ארז על המוזיקה היפה והסיפור העצוב של Brown bird, להקה שאולי, כמוני, פספסתם. [עברית]
  37. רגע, את מגש הכסף כבר ראיתם? [טיוב]
  38. newmusicבלוג הסטטיסטיקה והאנליזה FiveThirtyEight סוקר מחקר חדש וסמי מפוקפק, שטוען כי אין קורלציה בין שירותי סטרימינג כמו Spotify לצניחה בהכנסות ממוזיקה. [אנגלית]
  39. ב-Cuepoint כותבים על השינוי התפיסתי והכלכלי לגבי התמסחרות במוזיקה. [אנגלית]
  40. closelineשעון חורף ארור. חמש וקצת – חושך. בשביל מה זה טוב? העור זקוק לאור, הנפש לשמש, תראו את הנורבגים שמתאבדים לנו כמו זבובים עם התרחבותו של שעון החושך (אולי זו אגדה אורבנית, מישהו בדק פעם את הנתונים האלה? אני ממשיך לאחוז בהם עד שיוכיחו לי אחרת, כי זה סיפור טוב). הנה בא הלילה. בארבע וחצי הדמדומים כבר ניכרים. אני חוזר הביתה והחלון הגדול בסלון מוכתם כתום, מתחיל להווריד. הפטיפון מביט בי בעינו השחורה העגולה והריקה, מבקש לנגן לי את הפסקול המתאים. אני שולף ממדף התקליטים את ריפלקטור של ארקייד פייר, אלבום השנה שלנו כאן בעונג ב-2013, ובוחר לא להתחיל אותו מההתחלה דווקא – היום הזה כבר מזמן לא בתחילתו – ושולף את התקליט השני. בוויניל זה מגיע כפול. צד ג', שיר ראשון, "Here comes the night time II", וברגע שהוא מתחיל, נשמע קליק פנימי. חוסר התיאום ביני לבין מה שמשודר בחלון בסלון נגמר. משהו התאים בדיוק לתוך משהו אחר. ואני עומד, עדיין ליד הפטיפון, במשך כל השיר, ומסתכל החוצה. [טיוב]


icecreamנהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!

5 תגובות על “עונג שבת: שעון חושך”

  1. maoz הגיב:

    עונג מענג מאוד!!! תודה!
    הנה שתי המלצות משלי לסופשבוע החורפי זה (ובכלל… ):
    1. Radio Paradise.
    2. תחנת רדיו צרפתית בשם P.I.F.
    שתי תחנות רדיו מעולות!אדירות! שיפתחו לכם את האזניים לדברים חדשים ומצויינים.

  2. רוי הגבר הגיב:

    קורא את אייטם נאמבר שמונה ולא מפסיק לצקצק. החלם והעסקנים הגיעו גם לאינדי, עוד רגע עמוס לוזון מקים להקה

  3. מיטל הגיב:

    וואו these walls כל כך מדכא. ראיתי אותו במקרה שעה אחרי שהוא יצא ומאז אני מתבאסת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *