הטייס וטייס המשנה שלי
1. אף פעם לא עצרתי לחשב כמה הופעות ראיתי בחיים. אני מנחש שהן נספרות במאות. רבות מהן היו טובות, חלקן היו מופלאות, ורק מעטות היו בלתי נשכחות. הבלתי נשכחות הפכו לכאלו לאו דווקא בזכות רגע ספציפי שקרה על הבמה אלא בזכות איכות שברבות השנים התחלתי לקרוא לה, בהיעדר מילה מדעית יותר, "תעופה". תעופה היא השלב הזה שבו משהו במפגש המיידי, בחדר אחד, בין האמנים לקהל, הצלילים שמסתובבים בחדר, התחושה בגוף שלך, הפידבק ההולך וגובר בין הקהל לאמן ובחזרה, מביאים את החדר לכדי התעלות. זו יכולה להיות התעלות רגעית (קורה לא מעט), וזו יכולה להיות התעלות של שעה וחצי (קורה ממש מעט). הסיבה שאני עדיין ממשיך ללכת להופעות היא החיפוש הבלתי פוסק אחרי רגעי התעופה האלו, שבהן משהו חזק ממך מרחיב לך פתאום את בית החזה ובן רגע אתה מוצא את עצמך קופץ באוויר בצרחות, או דומע כמו ילד, או מתפוצץ מאיזה רגש שאתה לא יכול להכיל. או, כמו בהופעה שעליה אני מדבר עכשיו, לא מצליח למחוק לשנייה מהפנים שלך חיוך מטופש כל כך גדול שכואבות לך הלחיים. Calexico הופיעו כאן ב-2009 וזו הייתה אחת ההופעות הבלתי נשכחות. שזה מוזר, כי אני לא זוכר כמעט שום דבר שהתרחש בהופעה עצמה. אבל אני זוכר היטב איך זה הרגיש בגוף. אני זוכר שלא הפסקתי לרקוד לשנייה, גם בשירים השקטים. אני זוכר שכמות השמחה, החדווה, תאבון החיים שנשפכה מהבמה לקהל ובחזרה הביאה אותי לתעופה שנמשכה כל ההופעה. זו הייתה ההופעה הכי שמחה בחיי. ועכשיו יש לקלקסיקו שיר חדש, "Cumbia de donde", ומהשנייה הראשונה שלו הוא מעורר בי שאריות מאותה חדווה. הבחירה לפתוח בצליל הסינתי הבוטה והעליז הזה מכתיבה את כל הטון של השיר, וגם ברגעיו המינוריים אתה כבר מעופף איתו כמה מטרים מעל הקרקע. זו תמיד הייתה הגדולה של קלקסיקו. [מפ3]



2. אתה נמצא כאן כבר התחיל להגיע למזמיניו בדואר, ואם הזמנתם אז הוא בוודאות בדרך אליכם. אנחנו עדיין לא יודעים אם יהיה המשך לפרויקט הזה, אבל אם תרצו לדעת במקרה שהמשך אכן יבוא, אנא הירשמו לרשימת התפוצה הזו. אנחנו מבטיחים לשלוח לכם אך ורק עדכונים אם וכאשר יהיה המשך, ולא להעביר כמובן את כתובתכם לאף אחד בעולם אף פעם. [מייל]
3. הפתעה משמחת! MØ (הא! הצלחתי להקליד את זה) תגיע להופעה בישראל ב-8 במאי! [עברית]
4. כן, זה אפשרי לנגן מטאל עם תו אחד בלבד. [טיוב]


איפה קנית את העגילים, באיביי? חחח

5. בעמוד האלבום ב-NPR נטען שאי אפשר להאזין לאלבום בישראל – אבל הנה מעקף פשוט: ברשימת האלבומים החדשים של NPR אפשר ללחוץ על כפתור ה-Play מתחת לאלבום החדש של Ibeyi, והפלא ופלא – האלבום מתנגן בשלמותו. [סטרים]
6. חביב אומת האינדי, חוזה גונזלס הענוג, חוזר באלבום חדש, ואני בטוח שיש אנשים שנלהבים מזה יותר ממני. חלילה – אני לא חושב שגונזלס נטול כישרון, לאיש נוזל הכישרון מהאוזניים (ובטח מהאצבעות שפורטות על הגיטרה), אבל הנה הוא מוציא אלבום שלישי עם אותו סאונד בדיוק, ואת האוזניים האישיות שלי זה טיפה מעייף. אם לא התעייפתם, קחו את כל האלבום החדש בסטרים. [סטרים]
7. כיף: נענע דיסק העלו לבנדקאמפ את אלבום הסולו של חיים לרוז משנת 2000. התקופה האהובה עליי באלקטרוניקה הישראלית. שיעלו כבר את ביקיני 2!!! [בנדקאמפ]
8. ארכיון הקולנוע הקוריאני העלה לחשבון היוטיוב שלו עשרות סרטים באורך מלא, משנות החמישים ועד היום, עם כתוביות באנגלית. כרגע מכיל החשבון כמאה סרטים, וממשיך לגדול. [טיוב]
9. [תודה ליניב] שכותב: אם זה היה בגלצ, זה היה מאור כהן מספר את הביוגרפיה של דן בן אמוץ. רק שזה מ-BBC, ובמקום מאור כהן זה איגי פופ והוא מספר על ויליאם בורוז. שעה מדהימה של רדיו". [סטרים]
10. אוהבינג לאללה את הקאנטרי-סול של עדי לוי, בסינגל החדש שלו "Still remember". יפה ומפתיע. [סטרים]



11. [תודה ליניב] וואאאאאאאאאאאווווווו השבוע הולך בלי בעיות לשתי סדרות צילום של אותו צלם, וינסנט לפורט (או לפורה? מי יודע), שצילם צילומי לילה אוויריים ומהממים של לאס וגאס ושל ניו יורק. גובה עצום, חושך מוחלט מסביב, וכנראה גם משחק קל בצבעים. אף פעם לא ראיתם ככה את הערים האלו. [פיקסלים]
12. אוהבינג את הרימיקס הזה ל-"OTM" של הקולקטיב שרקח מוזיקאי ישראלי בשם סתיו שוהם. מחכה לשמוע עוד ממנו. [טיוב]
13. וידאו מוצלח מסביר ומדגים מה זה 3D audio. אנא הצטיידו באוזניות. [טיוב]
14. הכירו את מתקן התאורה שעשוי לשנות את הבתים של העתיד: הדמייה משכנעת של שמיים ושמש בתקרה שלכם. להיות בפנים, להרגיש בחוץ. [טיוב]
15. [תודה לאלצ'קו] ששלח לי את הקליפ היפה הזה של "Unconditional rebel" של ההרכב Siska, וקבלו את הגימיק: זה שיר של 3 וחצי דקות, והקליפ צולם במשך, תאמינו או לא, 5 שניות בלבד. סקרנים? [טיוב]
16. מישהו שאל אותי השבוע איך אני מוצא מלא מוזיקה טובה. הנה דוגמה: הלכתי לאתר Groovalization כדי לשמוע קצת מוזיקה שאני לא מכיר. זה אתר שמתמחה בתכניות רדיו מכל העולם שמשדרות גלובל גרוב, או גלובל ביטס, או איך שלא תקראו לזה: מוזיקה מכל קצוות תבל שיש לה גרוב כזה או אחר. נפלתי על איזו תכנית צרפתית, והשיר השני בה תפס אותי לגמרי. קראו לו "The taste of her lips" של הרכב שלא הכרתי בשם Chimurenga Renaissance. שם מוזר. אבל אהבתי את הסאונד והלכתי לחפש את האלבום המלא, והוא חיכה לי בבנדקאמפ. שם הסתבר לי שהשיר ששמעתי ואהבתי הוא השיר הכי פחות טוב באלבום המעולה הזה. אז עכשיו יש לי אלבום חדש ומצוין לשמוע. שיטוט הוא השיטה. [בנדקאמפ]



17. וואו, פברואר, אתה מביא דברים טובים. בשבוע שעבר עפתי על "אלף בית (הושענה)" של ויקטוריה חנה – גם השיר, גם הקליפ – והנה מגיע עוד דאבל מנצח והפעם מההרכב Lucille Crew. הקליפ החדש שלהם ל-"Big city", עם האיורים המופלאים של אמנית הקעקועים קוקי צ'אן, פשוט העיף לי את השכל. והשיר מעולה! איזה אושר. [טיוב]
18. מת על הקליפ החדש של מאט וקים, "Hey now". מאט וקים הם הגירסה הכיפית באמת של OK Go – הרכב חמוד בלבד שמספק קליפים נפלאים. ההבדל הוא שאוקיי גו בונים סטים מטורפים ויוצאים מגדרם בשביל לעשות קליפים יפים. מאט וקים פשוט משתמשים בקסם האישי שלהם ובעובדה שברור שממש ממש כיף להם לעשות את מה שהם עושים. לי זה עובד. [טיוב]
19. והנה עוד קליפ זוגי ריקודי משמח שמתבסס בעיקר על קסם אישי – "Scene sick" של Diet cig, שנתקלתי בו אצל חדי אוזן. גם אחלה שיר. [טיוב]
20. "The blacker the berry" הוא שיר חדש וטוב של קנדריק לאמאר, שכועס במיוחד הפעם. אם בא לכם לדעת בדיוק על מה הוא כועס, קפצו לעמוד הליריקס של השיר ב-Genius, שם פירשו את שורות השיר קוראים שונים, ביניהם הסופר הנהדר מייקל שייבון. [טיוב; אנגלית]
21. The Singles אוסף את השירים הכי טובים מהסטים המאולתרים של L.B.T, או Live Beat Tapes, מגה-גרופ מסצינת הביטים\גרוב התל אביבית שכוללת בין היתר את ריג'ויסר, בנו הנדלר, קרן דוניץ, אקו, רבל סאן, די-ג'יי מאש ועוד. כיף גדול. [בנדקאמפ]
22. מאמר שנראה סופר מעניין אבל עוד לא הספקתי לקרוא: איך הרדיו עיצב את מוזיקת הפופ לאורך ההיסטוריה. [אנגלית]
23. מת על ההקלטה הזו של ריימונד קארבר מקריא את "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה". הולך ונהיה לו קשה לנשום. [סטרים. הסיפור מתחיל בדקה 6]
24. "כשכל אחד הוא אמן ואף אחד לא מוציא כסף על אמנות, אמנים רציניים לא מצליחים להתפרנס". מאמר מעניין ותוקפני על דלדול מעמד הביניים היצירתי בארה"ב. [אנגלית]
25. מה אתם עושים? לכו לשמוע את השעתיים של שי צברי אצל קוואמי באולפן. איזו תכנית פנטסטית. [הקצה]
26. מה הייתה הקופסה ששינתה את העולם? הטלוויזיה? ארון הקבורה? האייפד? דורון פישלר עם התשובה המפתיעה, באלכסון. [עברית]
27. יאי, "Huarache Lights" הוא שיר חדש של Hot Chip! [טיוב]



28. אף פעם לא עפתי על My bloody valentine, נגיד. מלא חברים שלי עפים עליהם, אני אף פעם לא לגמרי התחברתי למה שקורה שם. לכן אני יודע שכמה חברים שלי ילעגו לי על ההנאה העצומה שאני מפיק מהסינגל החדש "We've come so far", של ההרכב בעל השם האני-מודה-שהוא-מגוחך A place to bury strangers. הם ילעגו לי כי APTBS משתמשים בערימה של מהלכים ש-MBV רשמו עליהם פטנט לפני 25 שנה כבר. אבל חדשנות, חשובה ככל שתהיה, היא לא הכל. לפעמים זה פשוט תזמון נכון. לפעמים שיר מסוים, לחלוטין לא חדשני, הוא בדיוק מה שהאוזניים שלי היו צמאות לו בלי שבכלל ידעתי לבטא את זה. ואז מתגלה לו איזה שיר אקראי בסאונדקלאוד ואני מבין שאני שומע אותו כבר פעם שישית ברצף כי הוא שוטף אותי לחלוטין ואני נוסק איתו למקום אחר. וכשזה קורה, אז למי אכפת אם הלהקה הזו המציאה משהו או השקיעה כל חייה בלחקות את הגיבורים שלה. כשאתה ממריא, זה לא משנה מה היה כוח העילוי ומי הראשון שגילה אותו – מה שמשנה הוא שאתה כבר באוויר. [מפ3]

נהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!