29 בנובמבר 2014

עונג שבת: יום שישי השחום

    djshadow

  1. הו, ההיסטוריה מוזרה היא. ההיסטוריה של היצירה בפרט. והעולם משתנה כל כך מהר. רק לפני 20-30 שנה, כשהייתי זאטוט, ליצור שיר חדש פירושו היה לשבת ולחלץ מלבך, אוזניך וכשרונך מילים מקוריות, לחן מקורי, ולגרום לצלילים לבקוע מכלי נגינה או מגרונך, רצוי משניהם. והנה, שיר השבוע שלי הוא לא אף אחד מהדברים האלה, ובכל זאת הוא שיר חדש. הוא שיר חדש שהוא רימיקס לשיר שמלכתחילה לא נוגן בו אף תו מקורי אלא הוא הורכב רק מקטעי שירים אחרים שבאו לפניו. כלי הנגינה העיקרי כאן הוא האולפן, או כלי העריכה והמיקס שבאו עם האולפן. אני מדבר על הרימיקס של Machinedrum (טראוויס סטיוארט האמריקאי) ל-"Six days" המופלא של DJ Shadow, שמורכב בעיקר מהשירים "Six day war" של Colonel Bagshot מ-1971 ו-"I cry in the morning" הפנטסטי של דניס אויליביירי מ-1970. האם זה שיר חדש? בעיניי כן. האם זו יצירה חדשה? [מפ3]
  2. חלוצי אינדי יקרים, מגלי ארצות מוזיקליות חדשות, מאזינים קשובים, אורחים לרגע, עורו, עורו! הנה הגיעה השעה, והשעה יפה! עת להאזין ועת לנוח, עת לחפש אחר הדבר החדש הבא ועת לעצור שנייה ולסכם את כל מה ששמענו ב-2014. שנסו מותניכם, פשפשו בתיקיותיכם, נענעו את אוזניותיכם לבדוק מה נופל משם החוצה, ובואו לבחור את האלבומים הכי טובים ששמעתם ב-2014. וזיכרו – רק מי שמצביע יכול להתלונן אחר כך שאנחנו לא מבינים כלום במוזיקה ואיך בחרנו את האלבום הזה אבל לא ההוא?! [עונג]
  3. מת על הקליפ להמנון הסמים "Can't Help Myself" של Brodinski, אבל חייב לשאול: מה קורה פה בדיוק? תשדיר שירות נגד סמים? בעד סמים? נגד התבגרות? בעד התבגרות? משל חינוכי? משל לא-חינוכי? קשה לומר בדיוק, אבל אי אפשר לצפות בקליפ הזה ולא להתחיל לחשוב. [טיוב]
  4. אלבום הקאברים הכריסטמסי של She & Him מוזרם במלואו אצל הגויים מ-NPR. [סטרים]
  5. פוסט חדש אצל חפרן התקליטים ערן דינר, על "ההפתעות הקטנות שמתחבאות בתקליטי הלהקות הצבאיות". זה גם הזמן לכוון אתכם לערוץ הסאונדקלאוד המגה-כייפי של "זה מסתובב". [עברית]
  6. amnhfill
    בז זוכה, זרזיר בוכה

  7. גם ביקור קצרצר במוזיאון הטבע המפורסם בניו יורק יותיר על המבקר רושם עצום, ולו רק בשל כמות הפריטים המוצגים במוזיאון הענקי. אך גם אלו הם כאין וכאפס לעומת 33 מיליון הפריטים המאוחסנים באוספי המוזיאון שאינם מוצגים לציבור. סדרת וידאו חדשה של המוזיאון, Shelf Life, נועדה לחשוף לעין הציבור כמה מהפריטים המרתקים והמגוונים המוסתרים בחדרי חדרים: החל מחיות נדירות, דרך מפות דיגיטליות של כוכבים וכלה באלפי מוקסינים. כן, מוקסינים. צפו בפרק הראשון בסדרה. [טיוב]
  8. גאה ושמח להביא לאוזניכם אלבום חדש ופנטסטי של ההרכב המוזיקלי היחיד שאני אשכרה חבר בו למרות שאני לא מוזיקאי. We Are Ghosts הוא הרכב שלא כותב שירים. פעם בכמה חודשים הוא נפגש בהרכב כזה או אחר ופשוט מתחיל להקליט בלי לתכנן כלום מראש. כלום. פשוט מקשיבים אחד לשני, מנגנים, ומה שיוצא יוצא. איכשהו, יצאו מזה כבר כמה אלבומים, ובתור הלא־מוזיקאי בהרכב אני יכול להעיד באובייקטביות הכי גדולה שאני יכול לגייס שהם אחלה אלבומים. ב-2011 הוזמן ההרכב לנגן בביאנלה העולמית לאמנות ארט באזל (במיאמי). עד היום אני מכה את עצמי שלא הצטרפתי אליהם. איזה טיפש הייתי. החוויות המוזיקליות והאחרות (של הרכב אינדי מוזר במובלעת זמנית משונה של אמנות בלתי מוגבלת שתקועה בלב הקיטש האמריקאי) תועדו בסרט שיצא בקרוב. הפסקול שלו יצא השבוע לאוויר העולם: 8 קטעים שנוגנו וינוגנו רק פעם אחת בלבד, עם סאונד בייטס מהסרט ביניהם. כרגיל, האלבום ניתן להורדה בחינם או בכמה שתרצו לשלם. בראש שלי האלבום הזה הוא מסע בפני עצמו. מסע של חיפוש וזרות ונחמה במקום זר ומוזר בכל כך הרבה דרכים שונות. צ'ק איט אאוט. [בנדקאמפ]
  9. השבוע נתקלתי (שוב? לראשונה? קשה לזכור כבר מה קראתי בעשור האחרון) במאמר המדובר של קלפה סאנה מהניו יורק טיימז על רוקיזם – התפיסה המעדיפה "אותנטיות" על פני "הפקה", גיטרה על פני סינתיסייזר ("מה, בסינתי אין רגש!"), וכו'. לפני עשור זה היה טקסט מכונן בדיון של רוקיזם VS פופטימיזם, שהשיק כמובן אלפי פוסטים ודיונים בבלוגים ובפורומים. אם הייתי קורא את זה בזמן אמת סביר להניח שהייתי נסער מאוד ורץ לכתוב גם אני פוסט תגובה. אבל אני שמח לגלות שרק עשר שנים מאוחר יותר, נראה שהפרדיגמה שהייתה שלטת במשך כמה עשורים טובים (נגיד, מאז הסיקסטיז) די התפוררה. כבר לא אומרים על מישהו שהוא "התמסחר". מזמן לא שמעתי ויכוח רציני שכלל טענה כמו "טוב, לפחות היא כותבת את השירים שלה בעצמה!", שלא לדבר על היעלמו הכמעט מוחלט של המושג גילטי פלז'ר. הכל הולך, וטוב שכך. [אנגלית]
  10. Pianogram

  11. האתר Pianogram מציג את שכיחות השימוש בקלידי פסנתר שונים, בעזרת גרף פשוט להפליא – קלידי הפסנתר עצמם. ככל שהקליד ארוך יותר, כך השימוש בו ביצירה רווח יותר. [אנגלית]
  12. אמינם יורד לעם ומשחרר מגה-מיקסטייפ חינמי, שכולל 66 קטעים חדשים וישנים. טייק דאת, בוב דילן בוטלג סירייס! [סטרים, הורדה בחינם]
  13. [תודה לזהר] טוב בסדר, בסדר, אני נכנע! Angel Olsen נהדרת! "Windows", על הקליפ היפה שלו, שכנע אותי סופית. [טיוב]
  14. אני לא יודע למה אני כל כך אוהב את סדרת מפורסמים מקריאים ציוצים מרושעים שנכתבו עליהם, אבל אני פשוט אוהב אותה. [טיוב]
  15. במלאת שנה למותו של אריק איינשטיין – עדיין מוזר לחשוב שהוא מת – התפרסמו די הרבה טקסטים בעניין. רק אחד מהם נשאר איתי: השיחה של עופר שדמי מ"סיפור, כיסוי" עם דוד טרטקובר, שעיצב עטיפות רבות לאלבומיו של איינשטיין. אמרתי זאת אלף פעם ואגיד זאת שוב: התכנים הכי מעניינים נוצרים בבלוגים ובאתרים שפשוט עושים מה שמעניין אותם, בלי שיקולי עריכה אחרים. [עברית]
  16. אלה רונן הישראלית הוציאה אלבום בכורה וכולו מוזרם בסאונדקלאוד. הוא גם ממש לא רע, במיוחד אם אתם אוהבים את הכיוון הפיונה-אפלי הכללי. אוהב במיוחד את "Army song". [סאונדקלאוד]
  17. [תודה להלל] הניו יורקר על הפלישה השוודית למצעדי הפופ. [אנגלית]
  18. הכירו את Yosef, מוזיקאי מעניין שאני לא יודע עליו כלום, והשיר שלו "Future legs" נשמע יותר כמו אנימל קולקטיב כשהם לא על סמים מאשר כמו עוד ישראלי עם גיטרה. [טיוב]
  19. [תודה לאור] מפיק לונדוני וזמר ישראלי משתפים פעולה בפרויקט המעניין DORJ & Subculture. קבלו את הסינגל "Princess denial", ואל תברחו לפני 2:00, יש ביטים נהדרים. שאר השירים שלהם גם כן שם בהמלצות בצד. [טיוב]
  20. היי טיגריס, אחלה שיר. הנה עוד מהם. [טיוב, ישראלים]
  21. טוטאלי אוהבינג: השיר החדש של Sleigh Bells עם Tink, שנקרא רשמית "That did it" אבל בראש שלי נקרא "אהה איזה כיףףףף". [סטרים]
  22. robots_g
    החליפות גלישה האלו מדהימות

  23. אם ראיתם כבר את Interstellar, המסע המרהיב של כריסטופר נולאן – ורק אם ראיתם – קפצו ל-Wired, שהזמינו את נולאן לערוך גליון שלם, ותמצאו שם בין היתר קומיקס קצר שמתאר עלילה חסרה בסרט. זהירות, ספוילרים! [אנגלית]
  24. סיפור חדש של אתגר קרת בניו יורקר. [אנגלית]
  25. "Take my side" הוא סינגל ראשון ולא רע בכלל של ויל באטלר מארקייד פייר (לא וין באטלר, הסולן, אלא אחיו). והוא לא דומה בשום צורה לשירים של ארקייד פייר. [סטרים]
  26. אחרי שפירמט לנו סגנונות מוזיקה שונים, ג'ון אטקינסון התפנה להבהיר לנו את האנטומיה של סדרות טלוויזיה באינפוגרפיקה פשוטה. [אנגלית]
  27. [תודה לאלון] מוזיקאים – תקראו את זה. ג'ק קונטה מההרכב העצמאי והפעיל Pomplamoose מפרסם את כל ההכנסות וההוצאות של סיבוב ההופעות האחרון של להקתו, ומבהיר איך להקה די מצליחה יכולה לסיים סיבוב אינטנסיבי של 28 ביום כשהיא מפסידה 11,000$. ויותר מזה: למה ה"הפסד" הזה הוא בעצם השקעה חכמה. [אנגלית]
  28. kiasmos

  29. אל תיפלו בפח של השניות הראשונות של "Swayed" – בום בום בום בום, מקצב האוס בסיסי בסאונד האוס בסיסי, פור און דה פלור קלאסי. חכו רגע, ותשמעו איך הביט מועף הצידה על ידי פריחה פתאומית של פסנתר, מהסס, טובל, מפזר סביבו אדוות. ואז חוזר הביט, מעיף באלימות את הפסנתר מהבמה, לא מוכן שחלשלוש רגיש כזה ימנע ממנו לתת בראש. הכוח VS העדינות, הביטחון והישירות VS ההיסוס והביישנות, המדעי והישר VS המופשט שאי אפשר ממש לשרטט בצורה מדויקת. האלבום של Kiasmos הוא השדה שבו נאבקים, רוקדים ומתעלסים זה עם זה שני הצדדים הלכאורה מנוגדים האלה. קיאסמוס הם יאנוס רסמוסן האלקטרו-פופי ואולפור ארנלדס המינימליסטי והאמביינטי (שהאלבום שלו Eulogy for evolution מ-2007 הוא האזנה מומלצת מאוד). האלבו החדש שלהם, Kiasmos, מצטרף בחדווה רבה לקו ההאוס החם והאורגני יותר שגולש בשנים האחרונות מחוץ לגטאות ההאוס והטכנו – ג'ון הופקינס וליאון ויינהול, טו ניים ג'אסט א פיו. וזה עושה נעים בהרבה מקומות. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

היי, ואם אתם נהנים מהעונג, אשמח אם תשקלו להפוך לתומכי העונג דרך Patreon [תסביר לי מה זה!]

16 תגובות על “עונג שבת: יום שישי השחום”

  1. מאת ניר:

    רוקיזם זו גישה די רקובה וטוב לראות התנערות ממנה, אבל לזכותה ייאמר שהרוקיסטים לפחות יודעים שהם מתנשאים. פופטימיזם זה כביכול "הכל הולך", אבל בפועל הם פשוט הרחיבו את מעגל ה-"מה מגניב/נכון לשמוע" לעוד ז'אנרים (והורידו קצת ממה שנחשב "נכון" פעם). ההרחבה של המעגל המוזיקלי מבורכת, על זה אין עוררין. מכאן ועד מרחב נטול פוזה/סטטוס/"הדבר שנכון שלאהוב" המרחק הוא עצום. הפופטימיסטים אוהבים את הפופ במובן המוכר של הז'אנר, ואף אחד לא יתבייש היום להגיד שהוא אוהב את טיילור סוויפט. אבל תגיד בסטריאוגם שאתה אוהב אמן קאנטרי סופר מצליח או, חס ושלום, להקת רוק מיינסטרים מהסוג המאוד פופולרי ונתעב (ניקבלבק וחברים) ויאכלו אותך בחיים. וזה בסדר, לא צריך להכריח אנשים לאהוב הכל, על אחת כמה וכמה שזה זבל כמו creed. אבל שלא יבואו ויקשקשו על כמה ש-"אין יותר הפרדה בין נכון ללא נכון! הכל הולך אצלנו!", כי זה פשוט לא נכון.

    • מאת גיאחה:

      ניר – מסכים איתך, בגדול. המהלך עדיין לא הושלם, ואני מקווה שיושלם.
      חולק עליך בשני דברים קטנים יותר – א. רובם של הרוקיסטים לגמרי לא תופסים את עצמם כמתנשאים. זו לא אשמתם שהמוזיקה האותנטית היחידה היא זו שהם שומעים! :)
      ב. אני לא רואה את זה כניצחון הפופטימיזם על הרוקיזם אלא כפירוקן של שת ההגדרות האלו.

  2. מאת מוטי:

    מוזרם במלואו אצל הגויים… לא מצחיק

  3. מאת ירדן:

    יש לי הרגשה שאם אנג'ל אולסן תוציא קליפ שהוא ארבע דקות של קלוז אפ על הפנים שלה, זה יהיה קליפ השנה שלי. ממש ממליץ לשמוע את כל האלבום שהיא הוציאה בתחילת השנה, הוא ממש טוב. היא נשמעת כמו שרון ון אטן אופטימית – דהיינו לא מדכאת אלא "רק" מלנכולית.

  4. מאת אלעד:

    שיהיו בריאים הגויים האלה (:

  5. מאת איתי:

    שנים חיכיתי שאולפור ארנלדס יעשה כזה שתפ. תודה גיא לא הייתי שם לב שזה הוא

  6. מאת איתן:

    נוכרים יותר משעשע מגוים בעיני :)

  7. מאת מוטי:

    גיא, אני קורא קבוע של הבלוג שלך ובדרך כלל מאד אוהב את מה ואיך שאתה כותב.
    אני בטוח שלא התכוונת לפגוע באף אחד, אבל די ברור שהמילה ״גויים״ משקפת את יחסה הבעייתי של היהדות ושל חלק גדול מהיהודים ללא-יהודים. הדיון הטעון בימים אלה סביב חוק הלאום משקף אף הוא את אותה בעייתיות.
    השימוש המילה ״גויים״ דומה לדעתי לשימוש שאנשים אחרים עושים במילה ״יהודונים״, לשתי המילים קונוטציה מזלזלת ואפילו מעליבה.
    מקריאת התגובה שלך, נראה לי שלא תסכים עם מה שכתבתי, אבל אם גרמתי לך לעצור ולחשוב על זה לשניה, דייני

  8. מאת גיאחה:

    מוטי – דייך בהחלט. הסיבה שהמילה הזו מצחיקה אותי היא כי היא כל כך מיושנת ולא רלוונטית בעיניי, שהיא הפכה למגוחכת לגמרי. אבל כנראה שאני במיעוט.

  9. מאת מיכאל גינזבורג:

    16 – הבחור מאוד מוכשר! אשמח אם תמשיך לעדכן לגביו, אלבום בקרוב וכו', תודה :)

  10. מאת ירון:

    ואוו, מוטי. איזה פוץ.
    התגובה שלך יותר מדכאת מחוק הלאום.

  11. מאת שועלי:

    שמח שהזכרת את המאמר של Pomplamoose , שזו להקה מדהימה שאני עוקב אחריה כבר שנים. לצערי המאמר הזה הוביל אחריו יותר מדי ביקורת רעה על איך שלהקות אינדי לא יודעות לנהל את כספם, או על איך שהם ניסו אולי לבצע הונאת מס, ולמעוניינים הם מגיבים על זה בוובקאסט המרתק הזה: http://www.spreecast.com/events/pomplamoose-tour-budget-discussion

  12. מאת נועה:

    לאן נעלם הלינק של Machinedrum ל six days war?

    היה נהדר, יוחזר לאלתר!

  13. מאת גיאחה:

    היי נועה – הלינק להורדת מפ3ים מוסר אחרי שבוע. את השיר אפשר לשמוע פה:
    https://soundcloud.com/djshadow/six-days-machinedrum-remix

  14. מאת יניב:

    הפלייליסט של הפוסט

כתיבת תגובה