15 בנובמבר 2014

עונג שבת: פת במחאה ועלים בשלכת

אנשים שצריכים לבדוק מייל: נועם 3000 וכרמן אמיתי זכו בדיסק+כרטיס להופעה ההשקה של מארש דונדורמה! האלבום עדיין זורם.

    prince-2014

  1. האדון פרינס רוג'רס נלסון, שנודע לשעבר כאמן שנודע לשעבר כפרינס ואחר כך נודע כאיזה לוגו שירבוט משונה ואחר כך שוב כפרינס, שוב בכותרות. יש לו אלבום חדש, או שניים, והוא מתארח ב-SNL ובאופן כללי הוא בכל מקום כרגע. שזה יופי. העובדה שאין לי כוח לשמוע שני אלבומים חדשים של פרינס היא לגמרי בעוכריי ולא קשורה אליו. האיש גאון מוזיקלי. פרפורמר ענק. כישרון מגוחך בעוצמתו. אבל אני צריך להיות במצב רוח מאוד מסוים ועם כמות לא מעטה של סבלנות כדי לשקוע באלבום שלו. לכן כשאומרים לי שפרינס שוב חוזר (כאילו שהוא אי פעם הלך לאנשהו – האיש הוציא 34 אלבומים ב-36 השנה האחרונות), אני פשוט מכניס למערכת את "Musicology" ומגביר. זה בוודאי לא השיר הכי מפואר של פרינס, אבל הוא פרינס בשיא הפ'אנקיות שלו, שזה הצד האהוב עליי שלו, וזה פרינס שמצטט מהעבר האדיר שלו, וזה פרינס שמראה ב-2004, לפני עשור בלבד, כמה כוח עדיין יש לו. היי פרינס, טוב שאתה כאן. [מפ3]
  2. יש לכם עד שני בערב להצטרף להגרלת כרטיסים לפסטיבל סאן ביט במדבר שיביא את כל הגרוב המדברי והלא-מערבי שרגליכם יכולות לרקוד על החול. [עונג]
  3. שמח להזמין אתכם מחדש למדור היומי שלי באלכסון, שהוטבל השבוע בשמו החדשזיקוקים (תודה הלל!). כמו זיקוקים, הדברים עליהם אני כותב מדי יום ב"זיקוקים" הם יפים, קצרצרים, צבעוניים ולפעמים מאירים דברים באור חדש – אף על פי שאנחנו יכולים להסתדר נפלא גם בלעדיהם. [עברית]
  4. ההגרלה אמנם נגמרה, אבל אתם עדיין יכולים להאזין כאן בעונג לכל האלבום החדש של מארש דונדורמה שפשוט משפריץ חיוכים צבעוניים מהרמקולים בכל פעם שהוא מתנגן. איזה אלבום פנטסטי. בחמישי הבא, 20.11, ההשקה בבארבי ת"א. [סטרים]
  5. אלבום המחווה הכי מופרז של הזמן האחרון הוא The Art of McCartney, אלבום מחווה כפול לפול מקרטני עם ביצועים של חביירים אלמונים כמו בוב דילן, בילי ג'ואל, וילי נלסון, כריסי היינד, The Cure, אליס קופר ועוד ועוד (ואז עוד קצת). זה שעתיים שלמות והעיבודים נטולי מעוף רוב הזמן (כלומר נצמדים למקור רב המעוף) ואפשר לשמוע את כל הסיפור ממש כאן. [טיוב]
  6. Screen Shot 2014-11-15 at 1.27.06

  7. חגיגה!!! קומיקס חדש של הופ לארסון הנפלאה, שאהובה עליי כל כך. Refreamed הוא קומיקס אוטוביוגרפי קצרצר ויפה שאפשר לקרוא אונליין. [אנגלית]
  8. עוד סיבה לחגיגה היא מיקסטייפ חדש של מורפלקסיס, המיקסטייפ מאסטר של חיי. Things lost under the bed מכיל הרבה יותר אמנים שלא שמעתם בחיים מרוב המיקסטייפים שתיתקלו בהם, וכרגיל אצל מורפלקסיס מדובר במסע פרטי ונפלא. [סטרים, מפ3]
  9. מייקל קלר, כתב רציני של אל-ג'זירה אמריקה (יש דבר כזה), יצא לכתוב כתבה מעמיקה על בעיות של פרטיות בעידן ה"ביג דאטא" – נושא חשוב לפחות כמו שהוא משעמם. כדי להפוך את הכתבה למושכת יותר, הוא פנה ליוצר הקומיקס ג'וש נויפלד, שאייר בעבר ספר קומיקס נון־פיקשן על הוריקן קתרינה. ביחד הם יצרו את Terms Of Service, כתבת־קומיקס שהיא גם סיפתח לעידן חדש של כתבות מגזין. הכתבה ניתנת לקריאה נוחה בדפדפן, או להורדה כספר אלקטרוני (וגם בפורמט PDF). [PDF]
  10. [תודה לאביטל] כתבה מאירת עיניים של אמיתי זיו על השעון שלפיו מכוונים את כל השעונים בישראל. [עברית]
  11. אני לא לגמרי יודע לאן בדיוק הולך The Joni Mitchell project Israel, אבל השם שלהם די אומר הכל. ארבעה מוזיקאים מוכשרים שמבצעים מחדש שירים של ג'וני מיטשל הגדולה. הם לא מציעים הרבה חדש, אבל אלה ביצועים יפים מאוד. [טיוב]
  12. "כלב" של ניר שלמה הוא שיר מעולה. זהו. פשוט לכו להקשיב לו. הוא מתחיל כמעט רגיל מדי, כמו עוד שיר ישראלי כזה עם גיטרה אקוסטית ופיהוק שלא נגמר. אבל מהר מאוד הוא מצטבר למשהו גדול יותר, משהו שנשמע כאילו וילקו שרים שיר של יהוא ירון או משהו. איזה שיר גדול. [טיוב]
  13. lights

  14. איך לדעת אם אתם סובלים מ-OCD? לא צריך רופא וגם לא פסיכולוג: אם אתם לא מסוגלים להסתכל על 14 התמונות האלה בלי להתחרפן, יש לכם בעיה. [פיקסלים]
  15. אחת ההפתעות הכי נעימות באינדינגב האחרון היו מג'הול, הלהקה שפתחה את הפסטיבל מול מעט מדי אנשים. הם מערבבים סקסופון ג'אזי עם גיטרה חשמלית ממערב הסהרה וגרוב על קחון (!). בקיצור הם נשמעים נהדר. הנה קליפ חדש לגמרי שלהם ל-"Savannah" שהוקלט לייב. מוזיקה קיץ מושלמת. [טיוב]
  16. JAM, אלבום חדש ל-Buttering trio!!! אם עדיין לא שמעתם את השלישיה הפנטסטית הזו, חוד החנית של הגרוב התל אביבי, זו ההזדמנות. ואם כבר שמעתם, אתם לא צריכים אותי כדי לרוץ לאלבום החדש, שהוקלט כולו לייב. [בנדקאמפ]
  17. עוד חגיגה ועוד אלבום ישראלי חדש שלא נשמע כאילו אפשר למקם אותו גיאוגרפית ביקום אבל הוא מגיע מתל אביב: שבט, אלבום הבכורה של Tatran מוזרם כולו בבנדקמאפ. וואו, איזה חודש מדהים של ריליסים עצמאיים. [בנדקאמפ]
  18. [תודה לאהוד] המילטון ריצ'רדסון הוא סתם אלמוני אקראי. הסיבה היחידה שהעולם התחיל לשים אליו לב היא סדרת הביקורות המופלאות שהוא השאיר באמזון לספרי הילדים המפורסמים Mr. Men (מר שמח, מר דגדוג, כל אלה). ריצ'רדסון דופק ניתוחים פילוסופיים ופסיכואנליטיים מושקעים והורסים מצחוק לכל אחד מהספרים בסדרה, כולל ניימדרופינג אינטלקטואלי והגחכה מוצלחת של הדיבור המדעי-רוחי האקדמי. [אנגלית]
  19. [תודה לירדן] מי הבמאי שהכי מצטיין בתפקיד הכי חשוב של במאילהצביע על דברים? [אנגלית]
  20. איך נראים צלילים? וידאו מופרז למדי מציע כמה תשובות. [וימאו]
  21. מי אלה פוטומט? אני לא יודע! אבל הנה "עיניים גדולות", שיר חדש שלהם שמזכיר (לטובה) דברים סמי־גרוביים מהניינטיז כמו Soul Coughing, נגיד. והנה האי-פי החינמי שלהם, שאני חושב שכבר פרסמתי כאן בעבר. [טיוב; בנדקמאפ; גרוב]
  22. כל מי שראה את Brain Candies בהופעה, למשל באינדינגב האחרון, יזמזם בלי בעיה את "Better baby", הסינגל החדש והמעולה שלהם. אלבום חדש בדרך! [טיוב]
  23. "בלהות", מיקסטייפ חדש של מפיק ואמן ההיפ הופ עידו מימון (שנפתח במה שנשמע כמו לאון פלדמן בתכנית הטלוויזיה של הקצה). [טיוב]
  24. כתבה מקסימה על שלושה כישרונות אדירים שהצטלבו והתפרצו: שלמה יידוב, שלמה גרוניך ושם־טוב לוי נפגשו להקשיב שוב לאלבום שהקליטו לפני 40 שנה, "קצת אחרת", והם מטפטפים סיפורים וזיכרונות. [עברית]
  25. [ויה הקורא בספרים] באטלנטיק פירסמו רשימה קצרה, קולעת (וכמובן לא ממצה): 20 אסטרטגיות לקריאת שיר. כחובב שירה שבשנתיים האחרונות מוצא את עצמו קורא יותר ויותר שירה (ולכן מוצא את עצמו מתוסכל לא מעט, ונפעם לא מעט), אני מעיד: זו רשימה נפלאה ומלאה אמיתות. ואולי היא תגרום למישהו מכם לחשוש פחות ולהרים איזה שיר טוב ולקרוא אותו (לראשונה, או שוב). [אנגלית]
  26. [ויה דובי] מעצבי ווב מתעסקים בשנים האחרונות לא מעט ב-Responsive design: עיצוב אתר שמשתנה לפי גודל המסך שבו הוא מוצג: למשל כשאתם מסובבים את האייפד שלכם על הצד, או צופים באתר על המסך הקטנטן של הסמארטפון. הפוסט הזה עוסק ב-Responsive design אנלוגי ומוקדם: עיצוב עטיפת תקליט למהדורת הקסטה שלו. [אנגלית]
  27. אוהבינג את "Daffodils", שיתוף הפעולה המצוין בין מארק רונסון ל-Tame Impala. פסייך-דיסקו? [סטרים]
  28. בשם קארל בלאו נתקלתי לראשונה באלבום של אמן אחר לגמרי, שראוי למאמר בפני עצמו, פיל אלברום, שבאותה תקופה התכנה The Microphones. גגלו את זה. בכל מקרה, באלבום האהוב עליי של המייקרופונז היה שיר שנקרא בפשטות "Karl Blau". השיר נחקק בלבי ועמו השם. שנים מאוחר יותר גיליתי שיש באמת קארל בלאו, והוא מוזיקאי מוצלח מאוד, שגם ניגן בלהקת Earth וברוב האלבומים של לורה וירס יקירת לבי. בלאו, כמה משמח לגלות, הוא לא רק מוזיקאי מוכשר מאוד אלא גם פורה להפליא. בעמוד הבנדקאמפ שלו יש 33 ריליסים – חלקם שירים בודדים, חלקם אלבומים שלמים, חלק אסופות של הקלטות שונות או קאברים. בחודש שעבר הוא הוציא אלבום מלא חדש שלו יחד עם להקת Lake. זה יופי של דבר, אבל זה בעיקר אמן מוזר ומעולה שכדאי לכם מאוד להכיר אם אתם לא מפחדים מקצת לואו-פיי, אקוסטי או אחר. ולחובבי המייקרופונז – בלאו הקליט מחדש שירים מאותו אלבום, כולל השיר שנקרא על שמו (!). [בנדקאמפ]
  29. פוסטרים לסרטי־המשך דמיוניים. לפעמים אני מרגיש שהאינטרנט הוא אגם של דמיון משותף והוא עולה על גדותיו. [פיקסלים]
  30. אוהבינג: "Who do you love", שיר וקליפ של Kindness הנהדר יחד עם Robyn הבלתי-נלאית. [טיוב]
  31. The Knowledge הוא מאגר הידע העצום והאגדי שנהגי מוניות בלונדון אמורים לשנן עד שהוא הופך לטבע שני עבורם: כ-25,000 רחובות, ובהם חנויות, כנסיות, מועדונים, פארקים, ו"כל מקום שנוסע מונית יכול לבקש להגיע אליו". נהגי מוניות מתאמנים חודשים ושנים על מאגר הידע הלא ייאמן הזה, ונבחנים עליו. כתבה של ג'ודי רוזן בניו יורק טיימס תוהה מה היתרון של הלימוד והידע האלה בעולם של אפליקציות ניווט, וחוזרת עם כמה תובנות נפלאות וגם טריקים נחמדים. [אנגלית]
  32. john-coltrane-milano-62_fghspy

  33. זה לקח לי רק 32 וחצי שנים, אבל השבוע זה סוף סוף קרה: ראיתי את "צלילי המוזיקה". האם הוא שינה את חיי? לא ממש. איך זה לא קרה קודם? היו לי דברים יותר חשובים לעשות. האם רודג'רז והאמרסטין גאונים? רודג'רס כן, חד משמעית. מה השיר הכי טוב בפסקול? ברור ש-"My favorite things". את הגירסה של הסרט, בביצוע ג'ולי אנדרוז המדהימה, הכרתי מזמן. אבל מה שהתנגן לי בראש גם כשהשיר בוצע בגירסה הכי מפורסמת שלו במהלך הסרט היה דווקא הביצוע של ג'ון קולטריין וסקסופון הסופרן שלו. יש בזה אפילו צדק היסטורי מסוים: ההקלטה של הרביעייה האגדית של קולטריין (מק'קוי טיינר בפסנתר, סטיב דיוויס בבאס, אלווין ג'ונס בתוף, שככה יהיה לי טוף) יצאה לאור כבר ב-1961, ארבע שנים לפני שהגירסה הקולנועית מוטטה את בתי הקולנוע. נכון, הגירסה הבימתית והתקליט שלה הצליחו עוד קודם, אבל את מי התרבות הפופולרית זוכרת כיום? את הגירסה של אנדרוז או של… מי אלה בכלל מארי מרטין ופטרישיה ניוויי? רואים, לזה התכוונתי. קולטריין לקח את שיר העידוד העליז והמחזמרי שנועד לגרש את הפחד, והרחיב אותו ל-14 דקות מפוארות של שיטוט ושיבה, של היסוס והעזה, של פחד וכיבושו. איזה ביצוע, אלוהים ישמור (ועוד לא אמרנו מילה על הביצוע המרהיב של אנדרה3000, שיותר מכל הוא חידוש ל, וסימפול של, הביצוע של קולטריין – ולא של אף אחד אחר). [מפ3. ולינק למיטיבי לכת]

שתהיה שבת שבוגי!

היי, ואם אתם נהנים מהעונג, אשמח אם תשקלו להפוך לתומכי העונג דרך Patreon [תסביר לי מה זה!]

6 תגובות על “עונג שבת: פת במחאה ועלים בשלכת”

  1. מאת תומר:

    בתוספת לשיר הסיום הראוי – הגרסה של קולרטיין אדירה, אין ספק. אני ממליץ בחום גם למי שלא מכיר לשמוע את גרסת My Favorite Things של ה-Derek Trucks Band…די מדהים. ראיתי אותם מבצעים את זה לפני חמש שנים:

  2. מאת רוי:

    בתוך כל הדברים היפים, אין ספק שפוטומט היא השיחוק של העונג השבוע. אדיר.

    אבל איך קיבינימט אפשר לאהוב את המייקרופונז, ושthe glow pt. 2 לא יהיה האלבום האהוב עליך? תתבייש לך.

  3. מאת דקסטר בוכניק:

    https://www.youtube.com/watch?v=JrjoDZqUmbc

    הדיבור על פרינס יחד עם הקאברים של פול מקרטני הזכירו לי את הקאבר הבלתי נשכח של 'פרינס' לפיקסיז. אחד הקאברים הטובים בהיסטוריה.
    הרגת אותי אייטם 12.
    :-)

  4. מאת גיאחה:

    וואו, דקסטר! איזה "קאבר" מעולה :)

  5. מאת אורנג אוטן:

    זו הגרסה החביבה עלי ל- My favoriye thinfs :

  6. מאת אורן29:

    אלביס קוסטלו חזר מהגיהנום (מזמן, ב 1994), ומסר ש-

    'My Favorite Things' are playing again and again
    But it's by Julie Andrews and not by John Coltrane

כתיבת תגובה