1 בנובמבר 2014

עונג שבת: קולה קדושים

אנשים שצריכים לבדוק מייל: ניר וארילך זכו בכרטיסים חינם ל-Allah-las!

    Leon-Vynehall-Music-for-the-Uninvited
    יש רגעים שבהם הגוף לא מוצא מנוחה. הכל בסדר, מצב הרוח שפיר, אין מועקות, אבל הגוף, הגוף לא רגוע. ברגעים כאלה תמיד לוקח לי זמן להיזכר שיש שני פתרונות אפשריים: לנגן משהו גרובי, מקפיץ, מזיז, להתחיל לזוז, לרקוד, לרוץ, לקפוץ, להשתמש באנרגיה שנאצרה בגוף; או לחילופין, לנגן משהו כמו שיר הסיום של העונג השבוע, לעצום עיניים, ולהרגיש איך כל האי־שקט מתפוגג והגוף נרגע, נעשה רפוי ונעים. אין הרבה שירים שמצליחים לעשות את שני הדברים בו זמנית. אבל "Goodthing", מהאלבום הפנטסטי של Leon Vynehall שיצא מוקדם יותר השנה, מצליח איכשהו לעשות את זה. הביט שלו גורם לי לזוז באופן כמעט לא רצוני, אבל משהו בסאונד שלו, בסוג הצלילים שוויינהול בחר להרכיב מהם את הקטע הזה, מצליח בו זמנית להשרות לי בתוך הראש רוגע ושקט גדולים. האלבום הזה הוא נשק סודי (מדי) להפגת המתח בגוף ולמריחת חיוך גדול על הפנים. [מפ3]

  1. ממש פה, באתר ליד, קם החודש אלבום מחווה מפואר לאליוט סמית' בביצוע עשרים (!) אמנים ישראליים עצמאיים מצוינים: Cannons, חיה מילר, טל פוגל, צביקה פורס, ניב אסט, נועה קורנברג, מיקה שדה, מירב שחם, ועוד ועוד (ואז עוד!). כתבתי קצת יותר בהרחבה על ההתפעלות שלי מהאוסף הזה ביום שהוא יצא, אבל אל תבזבזו זמן על המילים שלי – לכו להקשיב! ולהוריד, זה בחינם לגמרי. איזה אושר. [בנדקאמפ]
  2. ליין מסיבות האלטרנטיב+אינדי התלאביבי BigMouth יוצא מרחבת הריקודים ועולה אל הבמה, עם הייבוא של Republica, אולי להקת הבריטפופ הכי משמחת מהניינטיז. זה יקרה בבארבי ת"א ב-11 בדצמבר, וביגמאות' יתקלטו לפני ואחרי. [איווענט]
  3. The Afghan Whigs חוזרים להופעה בישראל – 24 בפברואר, בארבי תל אביב! אשכרה, גרג דולי של שנות האלפיים הוא ניק קייב של שנות התשעים: פה כל הזמן. הנה גם קליפ חדש ל-"Lost in the woods". [טיוב]
  4. בחמישי הקרוב – מסיבת הניינטיז שלי חוזרת! חמישי הזה, אוזןבר, 22:30, אתקלט ממיטב להיטי, פניני ואוצרות הניינטיז, בעיקר מהצד הפופי יותר אבל ממש לא רק משם. בואו, יהיה מטורף. [איווענט]
  5. indnegev crowd
    כשאני לא מזהה אף אחד בתמונת קהל, אני יודע שהפסטיבל גדל

  6. אז אינדינגב 2014, הא? בואו נדבר על זה קצת. שינויים עוברים על הפסטיבל, שממשיך לגדול. בשנתיים האחרונות הבמות הגדולות נהיו גדולות אפילו יותר, המתחם גדל, כמות הקהל גדלה, והגיל הממוצע שלו ירד. יש לי כמה וכמה חברים שהפסיקו להגיע לפסטיבל מהסיבות האלו בדיוק, ואני יכול להבין אותם, אבל אישית, אותי כל הדברים האלה רק משמחים. מכל מיני סיבות: כי יש לי סובלנות גבוהה יחסית לטינאייג'רים, כי אני ממש ממש מאושר לראות שיש שכבה חדשה לגמרי של בני 15-20 שצורכים וסופגים בפתיחות אדירה מוזיקה מקומית מהשוליים (הם יהיו הקהל, השדרנים, הבלוגרים והלהקות של עוד 5 ו-10 שנים), ובעיקר כי אני חושב שהפסטיבל הזה הוא נס מתמשך, וכל גדילה שלו היא הרחבת הנס. גדילה בהיקף הקהל, באורך הפסטיבל (אל תשכחו שעד לפני כמה שנים זה היה פסטיבל של יומיים), וגם בשמות של ההדליינרים. יש גם טריק נחמד בליינאפ של אינדינגב. אין באמת היסחפות למיינסטרים, כמו שהייתם מצפים מפסטיבל שהולך וגדל. מה שיש הוא תכסיס חכם של איזון: ככל שההדליינרים יותר גדולים ומרכזיים (ברי סחרוף וגבע אלון, השנה), כך שאר הליינאפ יותר שוליימי ומפתיע. לשים מוזיקאית שאף אחד לא שמע עליה כמו ארז בשבע בערב או את מופע האיחוד של Pits (האלבום החדש שלהם בהמשך העונג) בעשר וחצי למרות שמעט מאוד אנשים מכירים אותם, זה שיבוץ של פסטיבל שבטוח בעצמו מאוד. ואותי זה משמח. אישית, זה היה לי הפסטיבל שהכי נהניתי בו מכל השנים כולן (והגעתי לכל אחד מ-8 הפסטיבלים עד כה). בעיקר כי לשם שינוי הגעתי לכל כולו, מההופעה הראשונה (מג'הול המפתיעים לטובה!) ועד האחרונה, והתרכזתי אשכרה בלראות כמה שיותר הופעות ופחות בבילוי עם כל החברים שאתה פוגש רק באינדינגב. עוד מההופעות שהכי העיפו לי את השכל בפסטיבל הנוכחי: Wild Oscar, גולשי אבן נייר ומספריים, אקו וקרן דאן, עדי אולמנסקי, סול מונק, להקת שפתיים (!), נצ'י נצ', וכאמור מג'הול המגניבים. ועוד מלא. איזה כיף היה. איך היה לכם? [חול]
  7. היה לי העונג לשדר שעתיים לייב מאינדינגב בשישי בערב, ברדיו הקצה. בשל ניצוץ של מזל קיבלתי משבצת בדיוק על הופעות מדהימות – A-WA, Buttering Trio, Sol Monk, Kids Fly – ובמקום לשים מוזיקה מוקלטת השתדלתי להשמיע כמה שיותר מההופעות בלייב. אלון עדר קפץ לסשן אקוסטי, וארז התראיינה. היה תענוג גדול, ואתם מוזמנים לשמוע את כל השעתיים כאן. זו גם הזדמנות לומר שוב תודה לאנשי הקצה שהרימו אולפן מדהים בלב המדבר, שנשמע מעולה והיה תענוג גדול לשדר בו. [סטרים]
  8. אחת המגמות הבולטות והמבורכות בעיניי באינדינגב האחרון היה הנוכחות הרווחת של חברי קולקטיב הביטים Raw Tapes. הם ניגנו בהופעות של ברי סחרוף, סול מונק, באטרינג טריו, קרן דאן + אקו, וגם בהופעה של מאלוקס, ועל זה אני רוצה להתעכב רגע. מי שמכיר את מאלוקס, הצמד שזורק בכל הכוח את הסקסופון של אייל תלמודי על התופים של רועי חן (לשעבר חגי פרשטמן), מכיר את הכיוון המוזיקלי שלהם: הארדקור פולקה, פאנק כלייזמר. רעש. אבל לכל אלה הייתה צפויה הפתעה. ריג'וייסר, מהמפיקים המרכזיים של רו טייפס, פתח תת-לייבל חדש בשם Time Grove (שם יצא גם האלבום המעולה של סול מונק), וממש כמה ימים לפני האינדינגב הופיע שם האלבום החדש של אייל תלמודי ורועי חן – חברי מאלוקס, אבל לא תחת השם מאלוקס – בהפקתו של ריג'וייסר. זה אלבום שונה לחלוטין מכל מה שמאלוקס עשו, והוא נשמע באמת כמו התכה פנטסטית של הביטים של ריג'וייסר, הצד האפריקאי יותר של הגרוב של המתופף רועי חן, והצד הגרובי, ג'אזי ורגוע יותר של תלמודי. זה אלבום מ-ע-ו-ל-ה, וזו הייתה הופעה מעולה, והשיר הפנטסטי עם שי צברי ניתן בחינם לגמרי אז אין סיבה שלא תורידו אותו ותוסיפו לפלייליסט הקרוב לאוזניכם. [בנדקאמפ]
  9. "Heavy as my dreams", שיר נוסף ומעולה מתוך ה-EP החדש של Totemo. [סטרים]
  10. Larson-Serial-690
    למטה משמאל: הרוצח. או האסיר החף מפשע?

  11. [תודה לרום] אני חולה רדיו, אבל אני עסוק מדי לרדיו. יש המון תכניות ברדיו הישראלי – בני ברדיו, חיים של אחרים, נפולאון, קוואמי ונדב בקצה, דורי בן זאב ב-88, שמעון פרנס ויואב קוטנר בגלצ, והרשימה עוד ארוכה – שאני מאושר בכל פעם שמזדמן לי לשמוע אותם, אבל אני לא מצליח לעקוב אחריהם באופן קבוע. הפתרון, אומרים לי כולם, הם פודקאסטים. מה הבעיה? תעשה מנוי בחינם באייטיונס, תוריד אותם אוטומטית לאייפון, ותקשיב מתי שבא לך. לאחרונה התחלתי לעשות את זה, בעיקר עם This American Life האגדית, אבל שוב – כשבכלל יש לי זמן, אני שוכח להאזין. כל זה השתנה כשחברי רום המליץ לי על Serial, תכנית־בת של This American Life. בניגוד לתכנית־האם, ולרוב התכניות האחרות שמציגות בכל תכנית סיפור אחר, Serial עוקבת, פרק אחר פרק, בהתפתחותו של אותו סיפור: מקרה הרצח המשונה (והאמיתי) של תיכוניסטית במרילנד ב-1999. מי שהואשם ברצח, וגם הורשע ויושב עד היום בכלא, הוא האקס של הנרצחן, עדנן סעיד. אבל מהתחקיר של צוות התכנית מתחיל להתברר שיש יותר מדי חורים בהרשעה הזו, בקייס כולו, ובעצם גם בעדויות שאמורות להוכיח את חפותו של עדנן. שילוב של עבודה עיתונאית רצינית, הגשה ישירה ושילוב של המון קטעי ראיונות, הקלטות מהחקירות והמשפט, ובעיקר עבודת רדיו־כסיפור מקצועית לעילא – אני פשוט לא מצליח להפסיק להקשיב לתכנית הזו, שיותר מכל, מאחורי כל הפרטים על הרצח, שאלת החפות או האשמה והמרדף אחר פרטים ואמיתות, היא תכנית שמציפה בלי הפסקה את התהיה המנקרת: עד כמה אפשר לסמוך על הזיכרון האנושי? עד כמה אפשר לשבץ מעשים, החלטות ומניעים בתוך הסכימה הרציונלית שאנחנו מקווים שכולם פועלים לפיה? היי, והכי טוב: זה בחינם, ובינתיים שודרו 6 פרקים, ואפשר להאזין לכולם אונליין או להוריד או מה שבא לכם. אפילו בניו יורקר עפים על זה. ובאתר יש עוד מלא חומרים נוספים: תצלומים, רישומים, ווטאבר. אני מכור, ואני ממליץ לכם להצטרף. [מפ3 וכאלה]
  12. אוהבינג: הרימיקס היפהפה של Ryan Hemsworth ל-"Open" האינסטנט-קלאסי של Rhye. [טיוב]
  13. אוהבינג ובענק: "Mr Noah", השיר (והקליפ, הו הקליפ) החדש של Panda Bear. [טיוב]
  14. טבלה סכמטית של "זמנך עבר" של אהוד בנאי. מעולה. [עברית]
  15. אם כמוני אתם משתמשים בוויקיפדיה לפחות פעם ביום, שקלו לקרוא את זה. [עברית]
  16. יש! יש! יש! "Bury our friends", סינגל חדש ל-Sleater-kinney, ראשון מאז שלקחו הפסקה לא מוגבלת ב-2006. אח, כמה התגעגעתי, וכמה טוב הן נשמעות, עדיין. תענוגות. (ואם אתם תוהים על מה הרעש, ואולי נדלקתם מהשיר ואתם תוהים איך להשתלט על הדיסקוגרפיה של סלייטר-קיני, הנה מדריך קצר וטוב). [טיוב]
  17. karni

  18. איזה יופי ואיזה אושר: "הלכתי", שיר חדש של קרני פוסטל הנדירה, שבהחלט לא מוציאה מספיק שירים, מתוך אי-פי חדש שלה עם רועי ירקוני (פאניק אנסמבל). אם אי פעם אהבתם שיר של פאניק, של ביקיני או של פוסטל עצמה – זה ירטיט לכם את המיתר ההוא באוזן. [סטרים]
  19. חצי במקרה נפלתי על אלבום סוֹלֶקטרוניקה (סול ואלקטרוניקה, והאמת שיש פה גם נגיעות ג'ז ופולק) יפה במיוחד של Electric wire hustle, שנתקלתי בו השבוע ומאז הוא מלטף לי את עור התוף כמו שמיכת סתיו מושלמת. תקשיבו. [בנדקאמפ]
  20. בוב דילן חוזר לשבועות ההקלטה המפורסמים שלו עם The Band ב-1967, במה שנודע כ-The Basement Tapes – כמות לא־נודעת של שירים שהוא הקליט במטרה לחלק אותם לאמנים אחרים (מה שאכן קרה עבור חלק גדול מהשירים, שהפכו ללהיטים עבור שלל אמנים). ב-1975 הוציאה קולומביה אוסף של חלק מההקלטות, והבוטלגים המבוקשים החליפו הרבה ידיים מאז, אבל עכשיו יוצא לאור המארז השלם והמלא של כל ההקלטות ההם – לא פחות משישה דיסקים. ב-NPR מציעים לכם להאזין ל-12 בחירות משובחות מתוך האוסף האדיר הזה. [סטרים]
  21. עוד תותח קשיש שהוציא השבוע אלבום חדש הוא האדון ניל יאנג. בעוד דילן מרענן את תקופת הבלוז היציבה שלו בהוצאות מחודשות של ימי נעוריו, יאנג מרענן את עצמו בכל אלבום מחדש כמעט פשוט כי הוא יאנג לנצח. האלבום החדש שלו, Storytone (אלבומו השני השנה, אל תשכחו), הוא אלבום כפול שמציע בעצם את אותם שירים בשתי גרסאות. בדיסק אחד הגרסאות בומבסטיות, עם עיבודים של תזמורת סימפונית בת 92 נגנים או לחילופין ביג באנד ג'אזית ומקהלת גוספל – לא בדיוק העיבודים שהייתם מצפים לשמוע מניל יאנג. בדיסק השני, אותם השירים בדיוק בגירסת סולו עירומה של יאנג והגיטרה. שני הצדדים האלה של יאנג מתנגנים ברגע זה ממש באתר של NPR ואני לא יכול לחשוב על סיבה לא ללכת להקשיב להם. [סטרים]
  22. האם האסתטיקה ההיפסטרית הגיעה לזיקוק טהור או הרגה את עצמה לגמרי בקליפ הזה? [וימאו]
  23. "Being beige", שיר חדש של סמשינג פמפקינס!!! [סטרים]
  24. מפעל הקליפים המפואר ביותר של שנות האלפיים, שבטעות מכונה להקת OK Go, הוציא השבוע עוד קליפ מעיף במיוחד של כוריאוגרפיה המונית, צילום מחוכם והרבה צבעים. אין פה עבודת מחשב, כמובן. מגניב לאללה. את השיר שכחתי בשנייה שהוא נגמר, אם לא קודם. [טיוב]
  25. איקאה, כן איקאה, צילמו פרסומת שהיא כולה מחווה נהדרת ל"ניצוץ" של סטנלי קובריק. [טיוב]
  26. היום הוא ליל כל הקדושים, ומסתבר שארקייד פייר בישלו לנו בבישול איטי וארוך הפתעה: סרט אימה בן 25 דקות שצולם בסיבוב ההופעות שלהם ב-2011 עם אנדרו גארפילד, פיטר גבריאל, ג'יימס מרפי, הנשיונל ופליט פוקסז. כל הסיפור הוא מאוד לו-פיי וקאמפי ובאופן כללי די גרוע במתכוון. [טיוב]
  27. BLAH
    קרי-פי

  28. חברת התעופה Virgin America יודעת מה הדבר הכי שנוא בטיסה: היא ארוכה ומשעממת. האם יש דרך טובה יותר להבהיר זאת בעזרת פרסומת בת 6 שעות, שבה קבוצה של בובות מחלונות ראווה חווה את הטיסה המשעממת ביותר בחייה? [טיוב]
  29. ב"סיפור כיסוי" חוזרים לעטיפת האלבום הכי טוב, והכי חריג, של משינה: מפלצות התהילה. [עברית]
  30. איך לצייר עיגול מושלם ביד בלי עזרים חיצוניים. קטלג תחת: זאת לא בעיה כשאתה ממש מוכשר. [טיוב]
  31. [ויה אורי זר אביב] עלתה ליוטיוב הופעה מלאה מסיבוב הפרידה של נושאי המגבעת, בתאטרון הפרגוד בירושלים, 1992!!! [טיוב]
  32. כל מי שהאוזן שלו מכוונת וקשובה יודע שבשנים האחרונות – ובכלל – כמה מהצלילים הכי מעניינים בארץ מגיעים מירושלים. בטח בכל הנוגע למוזיקת שוליים, שם היא תמיד מרחיקת לכת ויצירתית יותר. רדיו רעש-האוור שיחרר השבוע את ההוצאה הראשונה שלו כלייבל: רובע חמישי אוסף בן 19 קטעים חדשים ומקוריים מההווה הירושלמי. (8 קטעים מתוכם אף יראו אור על גבי ויניל במהדורה מוגבלת). יש שם אמנים ותיקים יחסית בשוליים הירושלמים כמו כינורו של רוטשילד או לאטיפה פאנק (שניים מהאמנים הבולטים של מקלטתקליטים), Mule driver ו-Group Modular, לצד בוגרים טריים של מוסררה כמו T Dam Sky או אמני ביטים חדשים כמו יונתן בירי. מדובר בהווה והעתיד של המוזיקה הירושלמית הניסיונית, וזה טעים לאללה, גם אם לא תמיד קל ללעיסה. [בנדקאמפ]
  33. [תודה לטל] החיבור בין רועי כפרי לווניה היימן ממשיך להוליד סרטונים גאוניים. החדש ביותר הוא קליפ עטיפות תקליטים מבריק של היימן לשיר אקפלה של כפרי. [טיוב]
  34. "Inside out" הוא שיר חדש של חתול, הרכב ישראלי שמגדיר את המוזיקה שלו כדיג'י-רוק (יעני רוק דיגיטלי). נשמע טוב. [סאונדקלאוד]
  35. [תודה לזהר] לא ראיתם את האלווין עד שראיתם בית אמריקאי פרברי מבצע את "Jump around". כן, מה ששמעתם. [טיוב]
  36. [תודה לאדם] הסקוטים החביבים עליי, The Twilight Sad, חוזרים באלבום חדש. כתמיד, יש לו שם ארוך ומעולה: Nobody Wants To Be Here And Nobody Wants To Leave. לא כתמיד, הנה כולו להאזנה מוקדמת בסטריאוגם. אח, המבטא הזה. [סטרים]
  37. janelle kimbra

  38. [תודה לזהר] ג'אנל מוניי וקימברה יוצאות לטור משותף – אף על פי ברור שמוניי אוכלת את קימברה בלי מלח בכל קריטריון – ולרגל העניין קיבלנו וידאו שלהן מבצעות לייב באולפן קלאסיקות של ארית'ה פרנקלין ומייקל ג'קסון. איזה כיף. [וידאו]
  39. אוהבינג: "Put your head" של Benjamin's brother הישראלי, שלא נשמע מאוד ישראלי פה, וזו מחמאה בכל הנוגע לסאונד. [סטרים]
  40. ברגע הראשון חשבתי שזה קשקוש של תיכוניסטים: הרכב בשם אשכנזים שאומרים כפרות עם שיר בשם "פוליטיקלי דיסלקט" שהפתיחה שלו נשמעת באמת כמו בדיחה פנימית של כמה חבר'ה ממש צעירים. אבל זה התפתח לאלקטרו-ראפ של נונסנס-פוליטי די סוחף, עם סימפולים של גולדה מאיר. [בנדקמאפ]
  41. "Spit fire", סינגל שני ומוצלח מתוך האלבום החדש של Sun Tailor. [טיוב]
  42. ניר מטרסו, שנודע בעיקר כאנימטור אבל הוא גם מוזיקאי ניסיוני מהמשמחים וההרפתקנים שיש כאן, הוציא השבוע אלבום חדש! הוא צבעוני ומוזר ונהדר וכל כולו בחינם אז לכו לשמוע ולהוריד. האזנה + אנימציה גם ביוטיוב. [בנדקמאפ]
  43. מת על הקליפ ל-"Southern winds" של UBK, הלא הוא אורי בראונר כנרות. [טיוב]
  44. מוקדם יותר השנה הוציא Todd Terje את האלבום הנפלא שלו It's album time. אחד הקטעים החביבים עליי ממנו נקרא "Delorean dynamite", ועכשיו הוא קיבל קליפ מפתיע. כשטרייה רצה לצלם מכונית דלוריאן (כמו זו מ"בחזרה לעתיד") למופע שלו, הוא נתקל בפרנק, שרוצה למכור את הדלוריאן שלו. כך קרה שהקליפ החדש לשיר הוא פרסומת (אמיתית!) למכונית של פרנק, שהוא איש אמיתי. מאוד מגניב, ואחלה קטע. [טיוב]
  45. לפני שבועיים סיפרתי לכם על המועמדים לפרס המרקורי היוקרתי לאלבום הבריטי הטוב ביותר של השנה. התחרות הייתה קשוחה: דיימון אלברן, FKA Twigs, אנה קאלבי, קייט טמפסט ואחרים. אבל הזוכים המפתיעים היו דווקא Young Fathers, שלישיית היפ-הופ-נויז מצוינת מהלייבל Anticon, שאני מכיר בזכות חברה טובה שלי שחולה עליהם וכל הזמן מנדנדת לי להקשיב להם. זכייה מפתיעה לאללה, שבוודאות תעורר עכשיו עניין רב סביב השלישייה, ואולי תגביר את קצב מכירת האלבום שלהם, שמכר בסך הכל 3,000 עותקים בבריטניה, מספר שאפילו בישראל נחשב להצלחה מתונה ביותר. הנה אחלה שיר שלהם. [אנגלית]
  46. עידו שחם משוחח עם Pits הנהדרים, שחוזרים עם אלבום חדש ראשון אחרי שבע שנות הפסקה. [עברית]
  47. fka-twigs-concept-film
    קרי—-פי

  48. אני מת על רוב מה שקשור ל-FKA Twigs, אפילו על הפרסומת הזו שלה לגוגל גלאס. [טיוב]
  49. במחאה על, בואו נקרא לזה, חוסר איזון עדתי בפסטיבל הפסנתר, יזמו אנשי קפה גיברלטר את פסטיבל הפסנתר המזרחי. לצערי שמעתי על זה רק אחרי שזה כבר קרה (ביום רביעי האחרון), אבל באתר עצמו אפשר ומומלץ להתפנק עם מיקסטייפ "הפסנתרים השחורים" (שם מעולה), שרשרת של שירי פסנתר שלא מצאו את עצמם בפסטיבל הפסנתר, אולי כי מסלסלים בהם. [עברית, סטרים]
  50. "Your love is killing me" המעולה של שרון ון אטן זוכה לקליפ חדש, פשוט ומתעתע. [טיוב]
  51. כיף לצחוק על כישרון המשחק וההבעה המוגבלים של קיאנו ריבס. אין "אבל" בהמשך המשפט הזה. הנה הקיאנו-מטר להבעות הפנים שלו. סקירה מוצלחת מאוד. [אנגלית]
  52. Run the Jewels פשוט הוציאו את האלבום החדש שלהם, RTJ2, להורדה בחינם. אל תורידו אם אתם שונאים היפ הופ מעולה. [מפ3]
  53. כשראיתי את הכותרות על כך שבראד פיט התארח ב-Between two ferns, האנטי-טוק-שואו המתוסרטת של זאק גליפיאנקיס, לא התרגשתי. אבל כשהסתבר שלואי סי-קיי מתפרץ לראיון, מיהרתי לקשר לזה ממש בלינק הזה. [וידאו]
  54. הופה: PJ Harvey שוברת שתיקה של כמה שנים עם קאבר פסנתרי יפה ל-"Red right hand" של האקס שלה, ניק קייב. [סטרים]
  55. tim buckley

  56. אני רוצה לספר שאת השיר הזה פגשתי בחנות ספרים בפריז בסוף שנות השישים. כולם שם דיברו צרפתית והוא נכנס, נראה אבוד. אני רוצה לספר שאת השיר הזה פגשתי בסמטה רטובה ועזובה במנהטן. בדיוק נשבר לי הלב, והוא עבר שם והציע לי סיגריה. אני רוצה לספר שאת השיר הזה פגשתי בנואיבה, שכוב על החולות, בוהה בעננים ורואה בהם צבעים חדשים. אני רוצה לספר שהשיר הזה ניגש אליי בסוף הקיץ, כשהחוף התחיל לדהות, ושאל אם אני רוצה להיכנס איתו למים הקרים למרות שהקיץ נגמר. האם כל הפגישות האלו ייחשבו לא נכונות, רק כי הן לא קרו? אני חולק על הקביעה הזו. כשמתחיל להתנגן "Love from room 109 at the Islander (on pacific coast highway)" של טים באקלי, הן נכונות כמו כל תסריט אחר שמתחיל להירקם, כמעט באופן לא רצוני, לצלילי טריפ 11 הדקות היפהפה הזה. אני יודע איפה השיר הזה פגש אותי, והסיפור האמיתי לא משנה. מה היא אמת אם לא סיפור אחד מני רבים? [מ4א]

שתהיה שבת שבוגי, ניפגש במסיבת הניינטיז בחמישי!

היי, ואם אתם נהנים מהעונג, אשמח אם תשקלו להפוך לתומכי העונג דרך Patreon [תסביר לי מה זה!]

6 תגובות על “עונג שבת: קולה קדושים”

  1. מאת צחי:

    את מאלוקס ניסיתי כמה פעמים בעבר וזה עשה לי צרבת, אבל האלבום הזה של תלמודי וחן. שונה, ומענג ממש, פשוט עונג שבת….

  2. מאת דרור:

    גיא, אין שום סימן קריאה בשם האלבום של Todd Terje :-)
    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/a/a4/Todd_Terje_-_It%27s_Album_Time_album_cover.png

  3. מאת גיאחה:

    דרור – תודה! מתקן. התבלבלתי כנראה עם אלבום אחר (יש כמה אלבומים מהשנים האחרונות עם סימן קריאה בכותרת, אבל כמובן שעכשיו אני לא זוכר איזה…)

  4. מאת קאזוק:

    אם בפודקסטים שהם ספין אוף של תוכניות מובילות ברדיו הציבורי האמריקאי – נסה גם את סטארט אפ של אלכס בלומברג מפלנט מאני. גם זה סיפור בהמשכים על איך הוא מקים פלטפורמת פודקסטים משלו . מרתק ומרגש.

  5. מאת אלון נ:

    קצת מטרידה אותי כמות ההופעות באנגלית באינדינגב. שנה שעברה היה הרבה, השנה היה המון!
    אני חושב ש80 אחוז מההופעות היו באנגלית וזה קצת עצוב וגם קצת מעצבן.

כתיבת תגובה