9 במרץ 2013

עונג שבת: לקול האורלוגין

אנשים שצריכים לבדוק מייל: גיל, סינדרלה ועמר זכו בעותק מהאלבום החדש והמעולה של אביב נוימן, דוד.

    chic gamine

  1. כשמדברים עם מוזיקאים על עבודת האולפן שלהם, על תהליך ההלחנה והעיבוד, ההפקה וההקלטה, קל מאוד להיקלע לדיבור אינסופי על הכלים. לכל נגן יש את הגיטרה הספציפית (או הדגם, או החברה) שהוא נשבע בה, או את ההתלבטות אם להקליט עם הפסנתר הזה או האורגן ההוא. בשיחות אולפן אפשר לטבוע בדיונים אינסופיים על הסאונד של המגבר הזה מול ההוא, הסינתי הזה מול הדגם שלפניו… לפעמים נדמה שמוזיקאים חושבים לא מעט דרך הכלים שלהם, כמו שצלמים הרבה פעמים חושבים דרך סוג המצלמה שהם מחזיקים. כל כך קל לשכוח שזה רק כלי, כלומר שלב בדרך בין המוזיקה שבראש שלך (או באיזה איבר שבו היא נוצרת) לבין האוזניים שלי. לפעמים אפשר להסתדר מעולה עם מינימום כלים, או בלי כלים בכלל – מקהלות, א-קפלה. Chic Gamine [אתר] הוא הרכב בן 4 זמרות ומתופף אחד. הכלים הם גרונות ומערכת תופים וכלי הקשה, זה הכל. את כל ההרמוניות, ליין הבס וכלי הליווי מחליפה שירתן של ארבע הנשים. "Motions" הוא הקטע החביב עליי שלהן, שיר מתקתק אבל מלא גרוב שמשלב השפעות סול, גוספל, פ'אנק וגירל גרופ פופ. [מפ3]
  2. החדשות הגדולות ביותר של השבוע הן ללא כל ספק PLUG fest, האירוע האלטרנטיבי-ענק שמחליף בצורה מסוימת את לולפלוזה המבוטל. פלאג, אותה חברה שניסתה להביא לפה את לולפלוזה (והביאה בהצלחה די הרבה אמנים מעולים בשנים האחרונות) מביאה לנו פסטיבל בינלאומי בן 3 ימים במדבר ב-9-11 במאי!!! זה מרגש ומעניין מהרבה בחינות, בין היתר כי ככל הידוע לי לא נערך בארץ (אולי מחוץ לסצינת הטראנס) פסטיבל בינלאומי של ממש, כזה שנמשך כמה ימים, מחייב לינה בשטח\בחוץ, ומערב כמות מרשימה של אמנים בינלאומיים ולא תיבול שלהם בקרב אמנים ישראליים. המחיר מרתיע – 700 ש"ח. אבל כשחושבים על זה שהופעת חו"ל יחידה בת"א עולה 250-400 שקל בקלות, ומסתכלים על הליינאפ, אני לא בטוח שהמחיר הזה כזה נורא. גם אני מיד קפצתי להשוות – הרי כרטיס לפרימוורה סאונד עולה 850 ש"ח בערך, ושם הליינאפ ענק ומרשים בהרבה. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שבשביל פרימוורה צריך לטוס לברצלונה ולישון בה, דבר שמייקר את העסק פי 4 לפחות. ההחלטה, בסופו של דבר, בידכם.
    אבל בואו נתעסק במה שבעיניי הוא העיקר, והוא הליינאפ. אני לא בטוח שזה הליינאפ הכי חכם מבחינה מסחרית, אבל זה לא ממש מעניין אותי. כי מבחינה אמנותית, רואים שהושקעה מחשבה רבה בליינאפ הזה, וזה לא סתם אוסף של מי שהצליחו לסגור לאותם התאריכים. יש פה בנייה חכמה של ליינאפ בינלאומי (וישראלי) מתוך הכרה מעמיקה של האמנים והקהל. והנה הם לפניכם:

    Azealia Banks – הראפרית האלקטרונית האדירה שנמצאת כרגע בשיא כוחה. הנה השיר שלה שלא יוצא לי מהראש, "212".
    !!! – מאושיות סצינת הדאנס-פאנק.
    CSS – כנ"ל, רק עם יותר בחורות.
    2ManyDJs – הלא הם האחים מ-Soulwax
    Jessie Ware – אחת הזמרות הכי חמות כרגע בסול העדכני בפרט ובבריטניה בכלל.
    Tinariwen – הרכב מדהים ממאלי שבשנים האחרונות זוכה להצלחה היסטרית (ומוצדקת לגמרי) בארה"ב ואירופה.
    Lee Scratch Perry – מאגדות הפקת הרגאיי
    John Talabot – די-ג'יי ומפיק אלקטרוניקה ספרדי שאלבום הבכורה שלו משנה שעברה זכה לביקורות מעולות.

    אם כן, הרכב מנצח למדי. אליהם נוספים שמות ישראליים באותו האופי, חדש ומעודכן לצד ישן ומשפיע: עדי אולמנסקי, טריפונס, טייגר לאב, יוסי פיין ועוד, ומובטחים עוד שמות. אחת השאלות העיקריות הן – איך ממלאים עם רשימת האמנים המרשימה אך מצומצמת הזו שלושה ימים של פסטיבל? לא ברור. אולי ההופעות יהיו רק בערבים. אני לא יודע. מידע נוסף ישוחרר בקרוב. בינתיים, איל פדר מעלה ספקות מנומקים ורלוונטיים בטור שלו על הפסטיבל המתקרב. מה אתם אומרים? שווה את הכסף? תלכו? [עברית]

  3. דניאל ג'ונסטון יופיע בבארבי בתל אביב ב-28 במאי!!! השאלה היא רק למי יישאר כסף בשבילו אחרי פלאג פסט. [עברית]
  4. ביום שלישי הזה, שירים משומשים: פרשנויות בעברית לשירי טום ווייטס יגיע לאוזניים שלכם להאזנה והורדה בחינם, לנצח. לא רוצים לפספס כשזה קורה? הירשמו כאן לקבלת עדכון במייל, או סתם בקמרקו ושימו תזכורת. [עברית]
  5. הקמפיין של רדיו הקצה מתקדם ליעד שלו בצעדי ענק!!! שבוע אחרי שהושק, נאספו כבר 53,000 ש"ח מתוך 90,000 ש"ח המיוחלים. זה טירוף! אבל זה עוד לא מספיק. אם אתם אוהבים את הרדיו הכי טוב (והכי עצמאי) בארץ, שימו פה כמה זוזים. [עברית]
  6. [תודה לעדיסוננס] הרכב הדאבסטפ החי הישראלי והמעולה 3421 שיחרר סמפלר להאזנה מה-EP שבדרך, וזה לוהטטטטט! [סטרים]
  7. [תודה לערן] לדבנדרה בנהארט יש אלבום חדש, לכם יש אוזניים, אתם לא חושבים שהם צריכים להיפגש? [סטרים]
  8. לפני שבוע פרסמתי כאן חולצות עם הדפסים של ספרים, והנה משהו דומה: איך היו נראים אלבומים מפורסמים, לו היו מעוצבים כספרים? [אנגלית, פיקסלים]
  9. [תודה לזהר] טיגן ושרה הוציאו את האלבום הכי פופי ומופק שלהן, שזה לאו דווקא דבר רע, והסינגל "Now I'm all messed up" זכה ליופי של קליפ טיפוגרפי. [טיוב]
  10. למארי אוצ'ר הישראלית (לשעבר?) יש שיר חדש וקצת מפתיע למי שעקב אחריה בשנים האחרונות. "Man vs. Air" קוראים לו, יש לו קליפ מגניב והוא הופק על ידי קינג קאהן! [טיוב]
  11. "כרגע זה נראה לא טוב", עוד שיר חדש ומעולה במיוחד מתוך האלבום החדש של חוה אלברשטיין בהפקתו והברקתו של תמיר מוסקט, שמסמפל פה את חוה עצמה משיר ישן. מעולה. מעולה. אמרתי מעולה? [טיוב]
  12. [תודה לעידית] איזה מגניב: תזמורת מוזיקה ערבית ניגנה בכנס הגיימינג הישראלי של GameIS מחרוזת נעימות ממשחקי מחשב בעיבודים מזרח-תיכוניים. [טיוב]
  13. [תודה ליואל] אין ספק, "Call me a hole" הוא מאש-אפ שקשה מאוד להוציא מהראש. NIN ביחד עם קרלי ריי ג'פסן. מצחיק, אבל גם ממש טוב. [סטרים]
  14. עוד כמה ימים מתחיל פסטיבל SXSW השנתי באוסטין, טקסס – פסטיבל שהוא יותר כנס מוזיקה שיצא מכלל שליטה מאשר "פסטיבל". מגיעות לשם אלפי להקות (כן, אלפי) ומופיעות במקביל בעשרות מקומות בעיר במשך כמה ימים אינטנסיביים מאוד. כולם רוצים להיות שם. ב-NPR כינסו 100 שירים של 100 אמנים בולטים בפסטיבל, ואתם יכולים להוריד את כל האוסף השמנמן או להאזין לו אונליין. דרך מעולה להתעדכן בכל מה שחם כרגע באינדי המערבי, האמריקאי בעיר. מרפרוף על הרשימה זיהיתי כמה אמנים שהזכרתי כאן בחודשים האחרונים וכדאי מאוד לשים עליהם אוזן: Boy, Chic Gamine, The Coup, Josh Ritter, Phosphorescent. [סטרים, זיפ, מפ3]
  15. מארני סטרן
    אם הייתם פוגשים אותה ככה ברחוב, בחיים לא הייתם מנחשים שהיא גיטריסטית רוצחת

  16. מארני סטרן חוזרת לחיי(נו) עם אלבום חדש! הגיטריסטית הסמי-ווירטואוזית חובבת הבלגן המוזיקלי מוציאה אלבום חדש עם שם מצחיק (The chronicles of Marnia") ופחות צעקני אבל לא פחות סוחף מקודמו, ולבי רוטט. ב-NPR אפשר להאזין לכולו, ובסטריאוגם מרימים לה טלפון כדי לפטפט קצת, תמיד רעיון טוב עם סטרן. [סטרים; אנגלית]
  17. [תודה לשיר] ל-Junip, ההרכב של חוזה גונזאלס ושני שוודים נוספים, יש סינגל חדש, "Line of fire", שמגיע אלינו 8 שנים אחרי האלבום הקודם שלהם! טוב, הם היו עסוקים שם בשבדיה, ב… אה… איכות חיים או משהו. [סטרים]
  18. זה מעניין: הראפר הישראלי שי 360 מנסה לפרוץ לקהל אמריקאי עם מיקסטייפ חדש להאזנה והורדה בחינם, The Inglorious Basterd. אם אני זוכר נכון, מר 360 גדל בארה"ב ולכן האנגלית והמבטא שלו לא נשמעים כמו ישראלי ששר באנגלית. [סטרים, מפ3]
  19. [תודה לזהר] שלוש וחצי דקות מופלאות של ריקודי סול ופ'אנק מהסבנטיז, ערוכים מהתכנית האמריקאית Soul Train. אח, והבגדים! והתסרוקות! דה גרוב איז סטרונג ווית דיס וואן. [טיוב]
  20. לא מזמן ראיתי את Sound city, הסרט התיעודי של דייב גרוהל על האולפן המפורסם בלוס אנג'לס. זה סרט לא רע, מעניין לפרקים וחנפני לפרקים, שבשלב מסוים הופך מסרט תיעודי לסרט קידומי. זה קורה כשמתברר שכשהאולפן נסגר, גרוהל רכש את הקונסולה האגדית שלו (שמוקדש לה חלק ניכר בסרט), העביר אותה לאולפן הביתי שלו, והקליט עליה אלבום חדש עם כוכבים שהקליטו באולפן – טרנט רזנור, פול מקרטני, סטיבי ניקס ואחרים. ועכשיו, הפתעה, האלבום הזה יוצא לחנויות. אין לי בעיה עם סרטים קידומיים, אבל יש לי בעיה עם סרטים בתחפושת. כך או אחרת, האלבום של גרוהל וחבריו מחכה לכם להאזנה חופשית ב-NPR. [סטרים]
  21. לאהוביי Phosphorescent יש אלבום חדש בשם Muchacho, שאני הולך לשמוע ברגע זה באדיבות הסטרים של NPR. הסינגל הראשון מתוכו, "Song for Zula", כבר נמצא ברשימת שירי השנה שלי ל-2013. אני יודע שהשנה רק התחילה, אבל הוא עד כדי כך יפה. האלבום הזה מבטיח המון, ואם הוא יקיים, צפוי לו אביב ארוך מאוד בתוך הלב שלי. [סטרים]
  22. פוסט גיל 30 מינימלי ויפה במיוחד של אביעד מהאייפוד רעב. [עברית]
  23. [ויה ויה] חוץ מלנגן בחתונות את "Harlem Shake" של Baauer ולעמוד במחנה שחושב שזה אחלה שיר, אני די מתעלם מהארלם שייק, המם, פשוט כי זה מקרה קלאסי של ראית אחד ראית את כולם. אבל אני לא יכול להתעלם מהזיקוק הנפלא של המם המקסימליסטי הזה לכדי וידאו מינימליסטי שמעביר את כל העניין בכל כך מעט מידע. [וימאו]
  24. meta meta meta meta
    כמה רמות מטא זה?

  25. [תודה לזהר] מטא-מטא(-מטא?)-טמבלר חדש: תמונות של היפסטרים מצלמים תמונות של אוכל (זה ממש לא מוגבל רק להיפסטרים, ת'ו, אלא אם כן כל מי שמצלם אוכל כדי לפרסם אונליין הוא אוטומטית היפסטר, שזו הגדרה די עקרה). מה היינו עושים בלעדיך, אינטרנט? אה, כן. [פיקסלים]
  26. "Tooth for an eye", שיר וקליפ חדשים של The Knife! כמו בסינגל הקודם, אני מתרשם אבל עדיין מתגעגע לאפלה המבהיקה (אני יודע שזה אוקסימורוני) של Silent Shout. [טיוב]
  27. יוחאי וולף חוגג 40 שנה לאלבום הבכורה של טום ווייטס עם פוסט מורחב דווקא על אלבום שלו מ-2004, Real gone. כתמיד, שווה לקרוא את וולף כותב על אמנים שהוא אוהב. [עברית]
  28. [ויה ויה] טמבלר מעולה: Sorry, that username is already taken. [אנגלית]
  29. בעין השביעית פרסמו את מפת הבעלויות בתקשורת הישראלית, אינפוגרפיקה פשוטה שכל מי שפותח עיתון בארץ צריך לראות לפחות פעם אחת, ולו כדי להבין חלק מהאינטרסים שמניעים את המידע שמגיע ולא מגיע אלינו. [עברית]
  30. Dazed and confused הוא לא רק השיר ההוא של לד זפלין, ולא רק המגזין, הוא גם, ובשבילי קודם כל, אחד הסרטים האהובים עליי אי פעם. סרט הקאלט המשפיע הזה, שתורגם בעברית ל"טריפ נעורים", הוא פרי יצירתו של ריצ'רד לינקלייטר המעולה ("לפני\אחרי\בזמן השקיעה", "בית ספר לרוק" ועוד), והוא אחד הסרטים שמצליחים ללכוד את רוח הנעורים האנושית במלוא פרטיה ויופיה: הסתמיות, הסקרנות, ההדוניזם, חיפוש המשמעות, הגבול בין תמימות ובגרות, ההתלבטויות, האהבה האינסופית לדברים שאתה אוהב, הרצון להתקבל, להיות נאהב, הפחדים. ומה שנפלא הוא שהסרט עוסק בכל אלה בלי להיות גרם פחות מכיף גדול לכל אורכו. באמת, אם לא ראיתם אותו – לכו לראות. יש לי בבית את ה-DVD ואתם מוזמנים להקרנה משותפת לכל מי שלא ראה אותו עדיין. בכל אופן, מסתבר שהסרט חוגג עכשיו 20 שנה ליציאתו (הוא נוצר בניינטיז, ומתרחש בסבנטיז, ומצליח לקשור היטב בין התרבויות הפופולריות של שתי התקופות, שאכן קשורות זו בזו לא מעט). באסקווייר הזמינו כותבים שונים להסביר למה הסרט הזה כל כך חשוב בעיניהם. [אנגלית]
  31. הלינק שהגיע למערכת העונג הכי הרבה פעמים השבוע היה הלינק הבא: אמנדה פאלמר מדברת ב-TED על "The art of asking" (הנה גם ביוטיוב). מקיבוץ הנדבות שלה כפסל חי, ועד גיוס מיליון הדולר שלה בקיקסטארטר. זה רלוונטי לכל מי שמתלבט לגבי גיוס כספים מהקהל (בין אם כאמן או כקהל), והיא אומרת גם כמה דברים נהדרים על אינטימיות בין זרים IRL שמתאפשרת דרך מדיום כמו טוויטר, ועל הקשר החדש בין אמן וקהל, כמה הוא משחרר וכמה הוא מחייב. [וידאו]
  32. [תודה לאילן] גיף מונפש שמראה בצורה ברורה את מגמות הפצת המוזיקה לאורך 30 השנה האחרונות, משלטון הוויניל ועד ממלכת הדיגיטל. לא לגמרי מדויק אבל התמונה כללית בהחלט נכונה, ונותנת פרספקטיבה בריאה. [אנגלית]
  33. xxyyxx

  34. וולאק, אני לא יודע איך פספסתי את הסוכרייה הזאת בשנה שעברה. כלומר, אני יודע איך – הייתה המון מוזיקה ולא הספקתי לשמוע הכל. גם אם אקדיש את העשור הקרוב להאזנה לשירים מ-2012 בלבד לא אספיק לשמוע הכל. הפדיחה היא שלא הקשבתי לכם. כמה מכם הצביעו לאלבום של XXYYXX כאלבום השנה שלהם במצעד שערכנו כאן בעונג. הוא לא אסף מספיק נקודות כדי להיכנס לרשימת 30 אלבומי השנה שלכם, אבל הוא כן היה צריך לעורר את תשומת לבי. רק כשחזרתי השבוע לשמוע את סיכומי השנה של יוני שרוני ברדיו הקצה, נתפסתי על הקטע היפהפה הזה, "About you". זה מצחיק (וגם איזוטרי) שהאסוציאציה הראשונה שלי הייתה לאוסף נענע דיסק 4 (וספציפית לקטעים של רונן הופמן שם), בגלל העיוות בדגימת הקול הגבוה. אבל עיקר הקסם בשיר הזה מגיע מעיוות דומה בליין הפותח את השיר, וכמובן בשטף הסינתיסייזר שנכנס באיזור דקה שתיים וחצי. זה שיר שהוא פסקול. פסקול למה? לחלום, אולי. לרגע שבו הדעת מתנתקת לרגע מהגוף, רגע של בלבול והיעדר אחיזה, רגע של שברירים. ומה שמדהים, או אולי בעצם לא מדהים בכלל בימינו, היא העובדה שמדובר בבחור בן 17, שנותן את המוזיקה שלו בחינם בבנדקאמפ. [מפ3]

זהו להפעם! שתהיה שבת שבוגי, מוצ'אצ'וז!

19 תגובות על “עונג שבת: לקול האורלוגין”

  1. מאת ירון:

    הכי טוב עונג בשלוש בלילה…

  2. מאת קצוות מפוצלים:

    שכחת לציין (או שמא לא שמת לב?) שהקטע שאתה מדבר עליו בשיר הסיום מגיע בחלקו מסימפול של ביונסה

  3. מאת רועי:

    פסטיבל פלאג הוא לא יותר מבדיחה לא מוצלחת. אוסף של אמנים שהיו רלוונטים אולי ב 2008 מטובל בעדי אולךמנסקי ועוד חבורה של אמנים בינוניים. הדבר היחידי ששווה שם משהו הוא טינריוואן- אבל אין מצב שמישהו ישלם עליהם 700 שקל.

  4. מאת David:

    פלאגפסט נשמע כמו פסטיבל שכדאי ללכת אליו בעיקר בשביל החוויה, גם אם לא ממש מכירים או אוהבים את הליינאפ. מקווה שלא יתבטל ויצליח למשוך מספיק קהל. ואת Tinariwen לא היה מזיק להזמין להופעה נוספת במרכז

  5. מאת David:

    אה… ושכחתי להוסיף שהאלבום של מארני סטרן הוא כיף גדול!

  6. 16 – אהה… מה?? האלבום הראשון והאחרון עד כה של ג'וניפ יצא רק לפני שנתיים וחצי, בספטמבר 2010.

  7. מאת אלון:

    לגבי SXSW, גם השנה יש נציגים ישראליים מעניינים-
    http://kidsfromnowhere.com/
    כן, הם מותחים את ההגדרה של להקה ישראלית גם בגבולות האינדי- הסולן שלהם אמריקאי שחי בישראל, והמתופף שלהם מהגר מחוף השנהב- אבל בסופו של דבר כשהם יסיימו להופיע שם, הם יחזרו להופיע באוזן בר:)

  8. מאת יעל ר.:

    ההשוואה של פרימוורה לפלאגפסט מנקודות ראותו של הצרכן הישראלי (מחיר דומה, תמורה רבה יותר, אבל הטיסה מייקרת) קצת חוטאת לאמת בשאלה האם המחיר מוצדק.
    פרימוורה פונה לקהל אירופאי, קרי, קהל שמרוויח משכורת ביורו, וזו משכורת גבוהה באופן משמעותי מהשכר החציוני כאן. פסטיבל בישראל פונה לקהל מקומי, כזה שברובו מרוויח מקסימום 6,000 שקל לחודש (שהרי רוב השכירים מרוויח כך לצערנו), וגם לזה יש להוסיף עלויות נסיעה גבוהות בקנה מידה מקומי, בתחבורה ציבורית מקרטעת אם בכלל, כי אי אפשר למשל לצאת מהפסטיבל בשישי בערב ללא מכונית תודות לכפייה הדתית. בברצלונה יש נגישות מעולה לפסטיבל מבחינת הקהל האירופאי, וגם אפשרויות לינה מגוונות יותר.

    אולי עם ליין אפ חזק יותר, כזה שלפחות על שני אמנים מתוכו היית משלם 300 פלוס לבדם, זה היה מוצדק.

  9. מאת אופיר סויסה:

    את החדש של The Knife שמעתי בקצה אצל קוואמי לפני שבועיים בערך ולא מצאתי באינטרנט, עד עכשיו. מוזר. בכל מקרה, שיר מעולה.

    הליינאפ של פלאגפסט לא מושך אותי, אפילו לא שם אחד. אם היו שם שניים-שלושה שמות שמושכים אותי בטח הייתי הולך, 700 שקל זה בסדר כי עולה הרבה להביא אומנים לארץ.

  10. מאת רועי:

    גיאחה, לגבי פלאגפסט ופרימוורה, אתה שוכח דבר אחד-
    המחיר המופקע למדי של 700 שקל נחשב עדיין כמכירה מוקדמת (!)
    מי שמיהר לרכוש כרטיסים במכירה מוקדמת לפרימוורה יכל לקנות כרטיס במחיר מגוחך של 99 יורו (500 שקל)
    אני אסייג שאכן מדובר ביוזמה מבורכת אבל ביצוע קלוקל.
    לארגן 2 ערבי הופעות לדוגמא בבארבי ( בדומה לערבי Atp מקבילים) היה יכול להיות הרבה יותר אםקטיבי ולמשוך קהל גדול יותר
    ובשורה התחתונה – חסר לפחות שם גדול אחד כדי שיצדיק את המחיר וימשוך קהל יעד גדול יותר

  11. מאת איתי:

    אני דווקא חושב שההצלחה של הפלאגפסט (אם תהיה) תגרום לעוד מפיקים להביא פסטיבלים כאלה לארץ. אמנם אני לא מסכים עם המחירים וגם הליינאפ לא בשמיים, אבל אם זה יצליח ויביא לפה משהו גדול מזה, הרי שנצא נשכרים.

    לעניין אחר, ההמלצה שלי השבוע היא האלבום של Rhye, שמביא משהו שבין דרים פופ, טריפ הופ וסול. היית הולך על הקליפ החושני במיוחד ל-open, אבל אני חושב ש-The Fall הוא לא פחות טוב

    [youtube http://www.youtube.com/watch?v=JJS5ywEIsA4&hl=en_US&version=3

  12. מאת שם טוב:

    פלאגפסט- יוזמה חשובה, אבל… בלי להיות קטנוני- אין שם אף שם רלוונטי או חצי רלךוונטי. לא מדבר על שם גדול, אלא שם שיצדיק את המחיר המופרך שהם גובים. !!! לא ממלאים את הבלוק ( והם מסומנים כהדליינרים), אליה בנקס עוד לא הוציאה אלבום אחד, CSS נשכחו מאז הלהיט (להיט במונחי אינדי, כן) שהיה להם לפני 5 שנים, וג'ון טלאבות הוא בכלל דיג'יי.

    עושה רושם שאין התאמה בין הפרומוטרים לקהל, ואין התאמה בין הליינאפ למחיר כרטיס. ובין כל אלו ללוקיישן המדברי. ההערכה שלי שבעקבות הפלופ של לולהפלוזה פלאג רצו להראות שהם עדיין בעניינים אז רקחו את הפסטיבל הנרקיסיסטי הזה (כן, מי שקורה לפסטיבל על שמו הוא נרקיסיסט.). חפשו אותי בדניאל ג'ונסטון, הרבה יותר רלוונטי מכל שם בפלאגפסט.

  13. חוה אלברשטיין – לא שיר חדש, רימייק לשיר חצי ישן (1999). מהאלבום "תכף אשוב".

  14. מאת יעל:

    חווה אלברשטיין – לא נעים, אבל שני השירים החדשים פשוט על הפנים.

  15. מאת עודד:

    עזבו אותכם מפסטיבלי הייפ עם מחיר מנופח. לא מכיר שם אף שם חוץ מלי סקראצ' פרי ואני לתומי חשבתי שאני יחסית מעודכן.
    עבור 150 שקל קנו לכם כרטיס לפסטיבל יערות מנשה ותהנו מליין אפ מקומי משובח, אוירת פסטיבל בטבע ומיקום נחמד בהרבה מהאבק והחול של אינדינגב ופסטיבליים מדבריים אחרים.

  16. מאת צצ:

    אייטם 14, SXSW , מצאתי כמה שירים מעניינים.

  17. מאת יאיר:

    רק לגבי שי 360, הוא גדל בקנדה ולא בארה"ב.

    בלוג מעולה יש לך.

  18. מאת יעל ר.:

    המיקום של פסטיבל יערות מנשה פנטסטי, במיוחד כשעוד יש פריחה, אבל מהפעם שהייתי בו לפני כשנתיים קצת התבאסתי שהוא פונה יותר לקהל של משפחות, שחלקו נראה שהגיע בשביל פעילויות לילדים ולא בגלל המוזיקה.

  19. מאת צפרי:

    הפורמט המושמץ הידוע בכינוי cd עדיין אהוב עליי
    האם קיימת אלטרנטיבה משתלמת כלכלית לאמאזון?
    אלבומי אינדי חדשים במחירים שווים לכל נפש

כתיבת תגובה