2 בפברואר 2013

עונג שבת: יפניות בצמר גפן

    ben sidran

  1. שני דברים מבאסים קרו לי השבוע. נתפס לי הגב, והתקלקל לי המגבר. הגב גרם לי להבין שאני מזדקן, והמגבר גרם לי להבין שאף על פי שזה לא נראה ככה, הדברים קשורים זה בזה. מכיוון שנתפס לי הגב, אני לא יכול לסחוב את המגבר הכבד לתיקון. אז כבר כמה ימים שאני נאלץ לשמוע מוזיקה רק באוזניות. המכשיר שדרכו אתה שומע מוזיקה משנה לגמרי את התחושה, זה כמו להחליף נעליים ופתאום כל הגוף זז אחרת. דברים כמו לד זפלין או ג'ז משובח אני לא ממש יכול לשמוע באוזניות, הן קטנות על זה. זו מוזיקה שחייבת לבקוע מרמקולים, לרחף בחדר, להדהד מהקירות. אז מוזיקה שהכי כיף לשמוע באוזניות שמעתי די והותר השבוע. עכשיו הלב שלי כמה למוזיקה שמהדהדת, שממלאת את החדר. הגב כבר תוקן היטב, אבל המגבר עדיין ממתין לתורו. אז אני שומע באוזניות את "About love" של בן סידראן מ-1971, פנינה יפהפיה שגיליתי באחד האוספים המופלאים של חברי הטוב מורפלקסיס, עוצם עיניים, ומדמיין. מדמיין איך השיר הנפלא הזה ממלא חדר (פעמים רבות אני מוצא את עצמי מתקלט אותו בקבלת פנים של חתונה או בפאב, והוא נשמע נפלא במיוחד), מדמיין איך אשמע אותו בקרוב באיזה ערב נעים כשהמגבר יחודש, הכבלים של הרמקולים יוחלפו בכבלים טובים יותר, והשיר הזה פשוט יישפך מהרמקולים אל החדר כמו סירופ מייפל. [מפ3]
  2. בשבוע שעבר שכחתי להתייחס לביטול פסטיבל לולפלוזה בישראל. אין ממש לאן לשים לינק כי בשום ידיעה על זה לא כתוב משהו בעל ערך חוץ מכך שהפסטיבל נדחה עד להודעה חדשה. גם לי אין ממש מה להגיד על הידיעה הזו, חוץ מזה שהיא אולי החדשה הכי פחות מפתיעה של השנה מבחינה מוזיקלית. קיוויתי מאוד שיגיע לארץ פסטיבל כזה, אבל מהרגע שבו הודיעו על קיומו זה נראה לא ריאלי. לא כי זה פסטיבל חלומי, אלא כי להביא לארץ כל כך הרבה אמנים גדולים מאוד ומצליחים מאוד זה עניין שצריך להביא אליו את כל תושבי ישראל או למכור כרטיסים במחיר כל כך גבוה שרק מעטים יקנו – וזה פשוט לא כלכלי. כולי תקווה שתימצא איזו דרך מופלאה כן להביא לפה את לולפלוזה, אבל האמת? קשה לי לראות איך החשבון יסתדר. [זהו]
  3. הרולינג סטון מציג: 10 הדברים הכי מרגיזים שאפשר לעשות בהופעה. אני חותם בלב שלם בעיקר על סעיפים 1, 3 ו-6. [אנגלית]
  4. "All alone", סינגל חדש מתוך אלבום כפול שבדרך להרכב האלתורים המקומי We are ghosts, שגם אני (סוג של) חבר בו. [בנדקאמפ, מפ3]
  5. "רומא", סינגל שני מעולה מתוך "זאב זאב", האלבום החדש של נדב אזולאי וגיל נמט. הקליפ מוזר ומעניין, מעין כוריאוגרפיה של אורות. [טיוב]
  6. kanye9

  7. ב-6 בפברואר יעלו שוב על הבמה חברי להקת קרח 9 המצוינת, שמתאחדת אחרי יותר מדי שנים. לכבוד העניין, מעריץ הלהקה הוותיק וידידי הנהדר אורי דרור העלה (בברכת הלהקה) אוסף של קטעים נדירים, סקיצות, הקלטות שלא נשמעו עד כה, וגם שירים משני אלבומי הלהקה. בעזרת התגובות בסאונדקלאוד תוכלו לדעת איזה שיר מתחיל מתי. זו האזנה מרתקת ומיוחדת מאוד לכל מי שאוהב את נעם רותם ו\או את הלהקה. איזה כיף. [סטרים]
  8. [תודה לאביטל] גלידה! אני מת על גלידה! אבל מאיפה באה המילה המשונה הזאת בכלל? ב"הארץ" מתחקים אחר מקורה, ולא מזכירים בכלל את הדמיון הצלילי לג'לאטו האיטלקי (אבל אילון גלעד, וסחטיין עליו, עונה לעניין הזה בהרחבה בתגובות לכתבה). [עברית]
  9. אזולאי הנ"ל גם הפיק את הסינגל החדש של אביב נוימן, "התזמורת זוהרת". [בנדקאמפ]
  10. [תודה לגיל] "Circus", שיר חדש מתוך אלבום חדש של Bonobo. מזכיר טיפה את "Bowls" של קאריבו. [טיוב]
  11. לא מזמן נהגתי חודש בכבישי ארצות הברית. הנה 6 סיפורים ואנשים שהבאתי משם. [עברית]
  12. גיבור הפולק ריצ'רד תומפסון (Fairport convention ועוד) התחבר לצד החשמלי והרוקי יותר שלו באלבום חדש, Electric. האזינו לכולו ב-NPR ותגידו תודה שריצ'רד תומפסון קיים. [סטרים]
  13. אהבה היא מילה נוראית ככותרת לשיר, בוודאי לאלבום. אבל "אהבה" הוא בנזונה של סינגל חדש וממלא בהתרגשות. חוה אלברשטיין, המלכה האם, משתפת פעולה עם הנסיך המקומי תמיר מוסקט (בלקן ביט בוקס, ההפקה של הבילויים ועוד) שהפיק, ועם פאקינג קורין אלאל שהלחינה. פלא שזה שיר נהדר במיוחד? הסבר מוצלח להתלהבות תוכלו למצוא בפוסט הפתיחה לבלוג החדש של ניר גורלי. [טיוב]
  14. למה לא, בעצם? ספריית מקוליי היא ספריית אודיו עצומה של קולות של חיות, בעיקר ציפורים, מרחבי העולם ומנבכי הזמן. יש שם הקלטות מ-1929 ומשלשום, ממדינת ניו יורק ומאנטארקטיקה. האזינו כמו חיות. [אנגלית, סטרים, וגם קצת וידאו]
  15. The XX נפגשו עם הפילהרמונית של ה-BBC להופעה מיוחדת בת 45 דקות. הסאונד בווידאו של האירוע לא ממש עושה חסד לשיתוף הפעולה הזה (בקושי שומעים את התזמורת), אבל זה עדיין ממש, ממש, ממש יפה. מחכה לבוטלג איכותי. [טיוב]
  16. כריס וויר מאייר
    כשכריס וויר מאייר אף אחד לא מחייך

  17. [תודה לתנצור] מסתבר ששני דברים שאני אוהב מאוד הצטלבו ובכלל לא שמתי לב. תכנית הרדיו האמריקאית המופלאה This american life הזמינה את הקומיקסאי והמאייר כריס וויר ליצור אנימציות לכמה מהסיפורים שבתכנית. תענוג. [טיוב]
  18. [תודה לעידו] הווידאו הזה אדיר מכל כך הרבה סיבות. ראשית, הרעיון עצמו מצחיק מאוד – לקחת את שיר הפתיחה של הנסיך המדליק מבל אייר ולהעביר אותו דרך כמה שפות בגוגל טרנסלייט ואז לשיר את התוצאה. זה בפני עצמו אדיר. דבר אדיר נוסף הוא שהכל בשוט אחד. דבר אדיר שלישי הוא שהכל מנוגן לייב ועשוי היטב. אדיר! [טיוב]
  19. יו, אני פשוט מת על הקליפ החדש והסקסי של ג'יימי לידל לשיר האהבה הפ'אנקי שלו, "You naked". נותן תחושה של LCD Soundsystem. [טיוב]
  20. אל תקשיבו לי, תקשיבו לאלבום החדש של ג'ים ג'יימס, הסולן של My morning jacket! [סטרים]
  21. [תודה לעדיסוננס] לא מזמן דיברתי עם חבר על איזו להקה והוא כל הזמן שאל אותי "אבל איזה ז'אנר זה? זה רוק? זה בלוז? זה פולק?" עד שנאלצתי להרוג אותו. כלומר, להסביר לו שכל העניין הזה של ז'אנרים הוא סתם ניסיון לקחת משהו נוזלי וגמיש כמו מוזיקה ולכפות עליו תבניות שרירותיות. למשל, קחו את Maga Bo, הרכב ברזילאי שאת המוזיקה שלו תוכלו לשמוע בבנדקאמפ. האם יש ז'אנר ששמו אפרו-טרופיקליה-הופ-באס-סטפ? ברור שלא, וגם לא צריך להיות. יש פשוט את מאגא בו. [בנדקאמפ]
  22. רוצים לעשות מרתון סרטים, אבל אין לכם איפה או מספיק חברים או שאתם רק רוצים לפרסם את הרעיון ולקבל תגובות? Flickathon הוא אתר לתכנון ושיתוף מרתוני סרטים מבית היוצר של לעז. [אנגלית]
  23. [תודה לשי] עוד לא סיימו לרכב על גל האלבום האחרון, והנה סיגור רוס כבר עובדים על אלבום חדש ואפילו משחררים מתוכו טיזר מעורר ציפייה. [וימאו]
  24. חבית הדגים מפרסמים ראיון מוצלח עם יהוא ירון. [עברית]
  25. [תודה לגבי] מישהו העלה ליוטיוב את ההופעה האחרונה של נושאי המגבעת, מהליקוויד ב-1991. [טיוב, רק אודיו]
  26. [תודה למורפלקסיס] האדיר, שחופר ומוצא אוצרות מדהימים בבנדקאמפ. אחד מהם הוא Crooked Cowboy, שה-EP האחרון שלו מכיל רק 5 שירים אבל המון המון יופי. שיר 2 אהוב עליי במיוחד. [בנדקאמפ]
  27. עוד EP של 5 שירים הוא EP הבכורה של Orlogin, יהיה אשר יהיה, שיוצא בלייבל הישראלי של מיול דרייבר, Los Jubilee. אפלולי, רדוף ומעט דאבסטפי במובן הביוריאלי של הז'אנר. [בנדקאמפ]
  28. וטף? מה לעזאזל קורה בקליפ החדש ל-"Full of fire" של The Knife? ולמה זה כל כך אקראי? [טיוב]
  29. gun shy
    לא, האייפון!!!

  30. וטף? מה לעזאזל קורה בקליפ החדש ל-"Gun shy" של גריזלי בר? ולמה זה כל כך יפהפה? [טיוב]
  31. והקליפ החדש של Tame Impala לשיר המצוין "Mind mischief" לוקח את פנטזיית המורה הלוהטת צעד אחד קדימה. וכן, זה לגמרי לגיטימי לצעוק "יס!" על התפנית שהקליפ לוקח ב-3:27. [טיוב]
  32. כולם על הזין שלי כמו שהם צריכים להיות. זה שם המיקסטייפ החדש של פול בנקס, הסולן של אינטרפול, שהחליט לעשות את החואקין פיניקס ולהקליט היפ הופ. [סאונדקלאוד]
  33. היאח! EP חדש לקיוט-ראפרית קיטי פרייד. [סטרים]
  34. לקראת האיג-נובל, דה מרקר מציע 8 מחקרים ישראליים מופרכים או מיותרים במיוחד. [עברית]
  35. עטיפת האלבום החדש של תומר אבן, מצא קשר, נראית כאילו עיצבו אותה במיקרוסופט וורד, והאמת היא שבהפקה ובעיבודים אין שום דבר מעניין או חדש. ובכל זאת, משהו שם תפס לי את האוזן. האזינו, ואולי גם אוזנכם תיתפס. [בנדקאמפ]
  36. יובל שפריר, יהוא ירון, עדי רנרט וערן וייץ הם ארבעה נגנים מופלאים שעכשיו משתפים פעולה בהרכב חדש בשם No man's band, הרכב מוזיקה ספונטנית ומאולתרת (יחד עם We are ghosts ו-Farthest south זה כבר רשמית טרנד). אפשר להאזין לקטע ארוך וקשה שלהם בסאונדקלאוד. [סטרים]
  37. [תודה לירון] השיר חמוד, אבל הקליפ לשיר "Katachi" של הזמר היפני שוגו טוקומארו פשוט הורס. [טיוב]
  38. [תודה לשניק] קליגרפיה ידנית גותית יפהפיה בעברית ואנגלית, מאת גיתית רפאל. [תמונות]
  39. [ויה ויה] מהו התהליך המשמעותי ביותר המתרחש היום בעולם? בגיליון ינואר של כתב העת המצוין אודיסיאה הפנו את השאלה הזו לשורה של חוקרים ואנשי רוח ישראליים, . התשובות מרתקות ומרחיבות את המחשבה. בכלל, אודיסיאה הוא כתב עת מומלץ בחום, גם אם יקר אש. [עברית]
  40. הכירו את Snow Clerks, הרכב ישראלי חדש ומאוד מעניין. האלבום שלהם יצא במרץ, ובינתיים אפשר לשמוע שני שירים חדשים ממנו, "Dazy days", והקליפ החדש "Fix my roof". שיק. [טיוב]
  41. [תודה לאייל] שהכיר לי את Parquet courts, שעושים לדבריו "פוסט פאנק כמו שאני חולם לעשות יום אחד". יופי של אלבום להאזנה אונליין. [בנדקאמפ]
  42. calexico
    סליחה, איפה אפשר להשיג טאקו טוב באלנבי? קלקסיקו בדרך לתל אביב

  43. בסוף החודש יופיעו פה קלקסיקו הנאהבים והנעימים, ומי שחורק עכשיו את שיניו וחושב "אוף, כולם מתלהבים מהם אבל אני לא מכיר שומדבר שלהם בכלל" יכול להירגע, ופשוט להקליק לפוסט ההיכרות של נועם עוזיאל, שידאג להסביר לכם מי הם קלקסיקו, למה הם מעניינים, ולהביא לכם שלל דוגמאות יוטיוב משלל אלבומיהם. אל תתעצלו. אם תפסידו את ההופעה הזו ותגלו כמה הם נפלאים בדיעבד, לא תפסיקו לאכול את הלב וחבל, שמעתי שזה לא ממש טעים וגם די כואב. [עברית]
  44. [תודה לאביב] שהכיר לי את אֶיילה ניירו, זמרת אמריקאית (אולי ממוצא ישראלי, לא יודע) מעניינת. האלבום האחרון שלה משנה שעברה לא רע בכלל. קליל ומלא נשמה, איפשהו באזורים הכלליים של פייסט ורג'ינה. "Feathered bow" מוצלח מאוד. [בנדקאמפ]
  45. סאן טיילור הישראלי ירד לחניון כדי לבצע את "I'll make my way home", באקפלה נהדרת עם חברי להקתו, ואם לא תתאהבו בו בזכות הדקה וארבעים הזו, אז זה לא יקרה לעולם. [טיוב]
  46. שום דבר עוד לא קרה הוא EP חדש ויפה של עופר פריאון שאפשר להוריד במחיר לבחירתכם (וגם בחינם). פולק נקי בעברית. [בנדקאמפ]
  47. החלילנית והזמרת-ראפרית ענת גוטמן, המתופף אוהד סטון והחצוצרן-בסיסט-מפיק רועי חרמון (מהתפוחים, ימן בלוז, קולולוש ועוד) הם ההרכב יפני אדום, הרכב "היפ-הופ אלקטרומגנטי" כמו שהם מכנים את עצמם. אלבום הבכורה שלהם מחכה לכם במלואו בסאונדקלאוד והוא מעניין לאלללללה. אני אוהב את זה, ולגמרי בעניין שלהם עכשיו. גם אתר הבית שלהם מגניב. [סטרים]
  48. [ויה ויה] מבריק! Google street scene הופך סצינות קולנוע מפורסמות לתמונות מגוגל סטריט. אדיר. שחקו עם עצמכם "זהו את הסרט". [פיקסלים]
  49. [ויה ויה] המעצב בן פייראט המציא את Hessian, מותג מעוצב היטב בשלל לוגואים, עיצובים, זהויות רשת מוקפדות ואפילו אייקונים לאפליקציות באייפון. העניין הוא שזה לא מותג של שום דבר, זה רק מותג ריק מתוכן, שהוא מציע למכירה לאיזו חברה שתרצה. מעוצב היטב, מעורר מחשבה ומקורי (אם כי הלוגו של שטראוס בישראל הוא אותו הדבר – זה לוגו שעוצב ונמכר לחברות שונות בכל העולם, שמוכרות מוצרים שונים לגמרי, מתוך מחשבה חכמה שהצרכן יזהה אותו בכל מקום בעולם). [אנגלית]
  50. paperman
    בפעם הבאה פשוט תשלח לי את זה במייל, טוב?

  51. [תודה לענבל] Paperman הוא סרט אנימציה קצר חדש של דיסני שיצא ישר לרשת הוקרן בקולנוע, והוא מקסים ועשוי היטב, כמעט פיקסארי בטיימינג ובהידוק התסריטי שלו. כלומר, עד שמתערב איזה כוח עליון והכל נהיה די מגוחך. [טיוב]
  52. משחק התופסת שנמשך כבר 23 שנה. [אנגלית]
  53. הגרדיאן מציע סטרים מלא לאלבום החדש של Frightened rabbit. [סטרים]
  54. ופיצ'פורק מציע סטרים מלא לאלבום החדש של Veronica Falls. [סטרים]
  55. iron and wine 2013

  56. הגשם מכה בפדחת, ואם היא מסתתרת תחת המטריה אז הוא רודף אחריך בסולו תופים בלתי נגמר על יריעתה. אתה מתעטף במעיל, מקלל בשקט על הצעף שתקף אותך, מרים את העיניים רק לרגע כדי לחפש מחסה יבש לכמה דקות, עד שגשם הפרצים הזה יחלוף. אני לא יודע מה מתנגן לך באוזניות, אבל אני יודע מה צריך להתנגן: "Lovers' revolution", השיר החדש של Iron & Wine שמבשר את בואו של אלבום חדש, שמבשר את החורף הזה שהוא ממש כאן וממש עכשיו, שמשבר שוב, כמו כל אלבום חדש של איירון&ויין, את ההתמתחות הגדולה של הנפש לקראת המאמצים הצפויים לה בהאזנה לאלבום המלא, באפריל, באביב. מי יזכור אז את רגעי המנוסה הרטובה של פברואר? נשמע את אותו השיר בערב שאורו הולך ומתארך, בגופייה ארוכה ודקה בלבד, ובמקום מרוצה תחת המטריות, מעל הזרמים שהופכים את המדרכה לאנימציה, הוא יזכיר לנו משהו אחר לגמרי. הקצב הרודף שלו לא יזכיר לנו את הצעדים שלנו למחסה יבש, אלא משהו שהיום, בפלנל ונעלי בית, קשה בכלל לדמיין. איך נראה אביב? בקרוב נדע. האלבום הזה יהיה הפסקול ההכרחי של העונה הבאה, ואני נרגש לקראתה ולקראתו כבר מעכשיו. [טיוב, לצערי]

שתהיה שבת שבוגי!

13 תגובות על “עונג שבת: יפניות בצמר גפן”

  1. תומר הגיב:

    הסרטון הבאמת מקסים של Paperman אגב לא יצא ישר לרשת, הוא הוקרן בקולנוע בשנה החולפת לפני Wreck-It Ralph (שם ראיתי אותו לראשונה). הוא גם בין המועמדים לאוסקר הקרוב בקטגוריית סרטון האנימציה הקצר. והוא באמת הדבר הכי יפה ופיקסארי שדיסני עשו שהוא לא דיסני+פיקסאר…

  2. יוסי הגיב:

    11 . איך זה שעדין לא הביאו את ריצ'רד תומפסון לארץ? האיש פעיל כבר מסוף שנות ה 60, זמר יוצר וגיטריסט אדיר, ובעל יוש הומוור בריטי משובח, וכן, הוא יכול להופיע רק עם גיטרה ולהחזיק קהל שבוי במשך יותר משעתים.
    מה עוד צריך…

  3. יעל ר. הגיב:

    אחלה עונג. לא יודעת מאיפה להתחיל.

    התאוששות מהירה לך ולמגבר!

  4. נעמה הגיב:

    היי, גיאחה, אכזבתני קשות!
    כתבת "האלבום החדש של Ramona Falls", נכנסתי ללינק בדילוגי אושר וגיליתי אלבום של הוורוניקה פולז… תיקון הטעות יחסוך עגמת נפש למעריצים נוספים 🙁

  5. גיל הגיב:

    ואיך שכחת את ההמלצה החמה על 'פסים' של שי רוט??
    חוצמזה עונג של עונג!

  6. Yair Yona הגיב:

    יוסי – כשאני ביררתי הוא היה יקר להחריד, עכשיו חבר פנה אל המנהל שלו שוב, והוא לא יהיה באיזור לפחות חצי שנה קדימה וביקש שנדבר איתו שוב בהמשך. לך תדע, אני לא וויתרתי על החלום לראות אותו בתל אביב ולקחת אותו לאכול חומוס בעיר העתיקה (ירושלמים – אני צריך הכוונה כי אני לא מבין בחומוסים של העיר העתיקה. תודה)

  7. גיאחה הגיב:

    גיל – המלצתי עליו בשבוע שעבר, אם אינני טועה.

    נעמה – שיט! טעות שלי, מתקן מיד.

  8. ענבר הגיב:

    פרקט קורטס מעולים!!אלבום מצוין

  9. אילן הגיב:

    חייב להוסיף לרשימת דברים מעצבנים בהופעות, אחרי ההופעות שראיתי באוסטרליה בסופשנה שעברה (רדיוהד + בק) הסתבר שהם אוהבים לאכול פופקורן בהופעות כאילו הלכו לסרט.
    בלתי נסבל.

  10. Luz הגיב:

    תודה על ההמלצות הטובות. חיפשתי מידע על בן סידראן
    והתלהבתי (תודה גם למורפלקסיס תגיע בטויטר)
    אלבום הבכורה שלו המוצלח מאוד משנת Feel Your Groove -1976
    ניתן להורדה ישירה כאן
    http://dfiles.eu/files/a63pexz5v

  11. גיל הגיב:

    שוב שלום
    "גיל – המלצתי עליו בשבוע שעבר, אם אינני טועה." אז זהו.. שלא. המלצת בפייסבוק השבוע. הוא שווה את זה 🙂

    http://shayroth.bandcamp.com/

  12. צחי הגיב:

    אם רק היו עורכים את כתבת "10 הדברים הכי מעצבנים בהופעות חיות" בארץ, היו יכולים להתפרע ממש: עישון בהופעות, איחור פלצני אוטומטי וקבוע של כשעה מהמועד המפורסם למועד תחילת ההופעה בפועל, התעקשות לייצר מופעי עמידה היכן שבשקט גמור ניתן היה לקיים מופעי ישיבה….

  13. סער הגיב:

    היי צחי (12),
    גם אם אני מסכים לגמרי לגבי עישון בהופעות שבניגוד לנגיד צילום כל ההופעה עם הסלולרי מול הפרצוף זה לא סתם מעצבן זה מזיק לבריאות וזה נגד החוק אבל לא ניכנס לזה כאן כי זו תיבת שרצים שעוד דיון בטוקבקים לא יפתור אז עדיף שתישאר סגורה.
    איחור ההופעות וגם ההכרח לעמוד כשאפשר לשבת הם צעדים שלעיתים ננקטים משיקולים אסטרטגיים של האמן כיוצרי אווירה. לא יודע אם אי פעם יצא לך לעמוד מהצד השני של המתרס אבל אולי לזמר שבא לתת מעצמו לראות כסאות ריקים (ע"ע האיחור הפלצני) או אנשים שיותר בא להם להריץ דאחקות בשולחן הפנימי שלהם (ר' ייצור מופע עמידה) זה מזלזל ופוגע בבטחון העצמי ובאופן ישיר באיכות המופע.
    מניסיוני, רוב המועדונים בארץ מוציאים שולחנות מקרבת הבמה ומשאירים מקומות ישיבה מאחורה למי שפחות רוצה להיות מעורב במופע מה שנראה לי התנהלות תקינה והוגנת גם כלפי האמן המופיע וגם כלפי הקהל.
    אם היית אי פעם במופע אתה יודע שישנו איזה יחס גומלין בין אמן לקהל ואי אפשר סתם לשבת כמו איזה קיסר בקולוסיאום שמחכה רק לחרוץ את גורל הגלדיאטור עם גיטרה הזה. אתה צריך גם לתת משהו. לא יודע איך לקרוא לזה אפילו; ריכוז? פירגון? אהבה?
    הרבה אנשים באים להופעה בגישה של "שילמתי כסף אז כוסומו העולם" אז צריך במרכאות או שלא להכריח אותם להכנס לאווירה. ברוב המקרים הקהל ייצא נשכר מזה.
    כמובן שישנם מקרים של חוסר תכנון ויוצא לך לקבל מרפק פה, להסניף בית-שחי שם וזה חבל. אבל לפחות האיחור "האפנתי" נועד גם למלא את המקום וגם להגביר את הבאזז.
    שלומות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *