11 בינואר 2013

עונג שבת: אם נשרוד את המבול

כל שנה זה קורה – בתחילת השנה מגיע שבוע גשום במיוחד עם מבול של סינגלים חדשים מאמנים אדירים. בחיי שדני רופ מתזמן את זה מראש עם חברות התקליטים. והשבוע הוא השבוע הזה. לכן את האייקון הזה של מבול תראו לאורך העונג, מסמן סינגלים וריליסים חדשים מהשבוע האחרון. [זהו]

    david bowie 2013

  1. איזה גאון. ברצינות, אי אפשר להתווכח על זה. דיוויד בואי עמד לחגוג 66, וידע שביום ההולדת כל המגזינים והבלוגים ואתרי החדשות יפרסמו כתבות רטרוספקטיבה, יציינו, יחגגו, ובעיקר ישאלו לאן הוא נעלם, למה לא הוציא כלום כבר עשור, איפה הוא היום, איפה הוא היום??? אז הוא תקע לכולם את התכניות, ובבוקר יום הולדתו שיחרר בואי סינגל חדש, ראשון מזה עשור, מתוך אלבום חדש. איך נקרא השיר? "Where are we now". זינג! כמהלך יחצ"ני זו אצבע משולשת נפלאה לכל הציפיות. כסינגל ראשון אחרי עשור זו בחירה משונה, תמוהה כמעט. שיר מלנכולי, איטי, לא סוחף ולא מציף, בטח לא בהאזנה ראשונה (והרי זה מה שסינגל אמור לעשות, לכבוש בהאזנה ראשונה). אבל למי אכפת. זה לא שבואי צריך את מצעדי הפזמונים. הוא צריך את הארבע וחצי דקות שלכם, שתקדישו כדי להאזין לפרק יומן החיים הנדיר הזה שלו, שהוא החליט לחלוק איתנו ביום ההולדת, דווקא ביום ההולדת. כי זה שיר וקליפ סיכומי, זו רטרוספקטיבה בפני עצמה, כפי שפירטה אילת יגיל ב-Ynet. בבליקי, מעריץ ענק של בואי, סיפר לי השבוע שהוא ניסה להקשיב לשיר החדש של בואי ונאלץ ממש לעצור כדי להשתיק את כל המחשבות (זה בואי! בואי חדש! מה הוא מנסה להגיד לנו עכשיו? למה הוא מתייחס פה? למה ההרמוניה כל כך דומה ל-"Thursday's child"?!) כדי פשוט לשבת ולהקשיב לשיר. השיר הזה הגיע עם כל כך הרבה ציפיות ופרשנויות ושיחות סביבו, שהיה באמת קשה פשוט לשמוע אותו. אבל כמו שידידי בנימין צייץ, "בכל האזנה השיר החדש של דיויד בואי מרגש יותר. אולי בגלל הליאות חסרת הרחמים". וזה נכון, וצריך להקשיב לשיר, להקשיב באמת, מעבר לאייטם החדשותי או הביוגרפי שבו. וכשמקשיבים באמת, זה שיר יפהפה ומרגש ועצוב ומעורר תקווה. מזל טוב, חבר. [טיוב]
  2. שום דבר מגה-חשוב לא קרה השבוע, חוץ משיבתו המפוארת של מר בואי קשישא. אז ממשיכים.

  3. [תודה לעופר] וביום ההולדת של דיוויד בואי פורסם בבלוג המכתבים הנהדר Letters of note המכתב המלבב הזה מ-1970. תמיד היה לך את זה, דייב. [אנגלית]
  4. david bowie the next day
    רבותיי, מדובר בהברקה. זו עטיפת האלבום החדש של דיוויד בואי

  5. ועופר כבר הספיק להתמוגג מעטיפת האלבום הבא של דיוויד בואי. בצדק, מדובר במהלך מבריק. [עברית]
  6. בגל הבריטפופ של הניינטיז לכל להקה היה אב קדמון די ברור. אצל אואזיס זה היה לנון. אצל בלר אלה היו (אולי) הקינקס. אצל Suede זה היה דיוויד בואי. לכן אך הולם שבשבוע שבו בואי חוזר לחיינו עם שיר חדש, כך עושים גם סווייד, ועוד איזה שיר! "Barrier" נשמע כאילו מאז האלבום האחרון שלהם, ב-2002, הם שמעו קצת אינטרפול וכמה דברים טובים שיצאו באנגליה מכורתם, אבל נשארו בבסיסם סווייד הבלתי ניתנים לטעות. שיר קאמבק מעולה. [טיוב]
  7. דורון בוטניק הפנומנלי הוציא בחודש האחרון 6 אלבומים ו-EPים. קצת מתחשק לי לבקש ממנו שיתחיל למנן. התוצרים המוזיקליים שלו נהדרים והפוריות שלו מדהימה, אבל כמאזינים קצת קשה לעכל את כל זה כל כך מהר. אני עדיין מתאושש מהאלבומים שהוציא בתחילת 2012. אז וואלה, אני לא יכול להגיד לכם איך האלבומים החדשים שלו. אני עדיין צולח את "רוח חזקה", כי אני מעדיף אותו בעברית ולכן אני ממליץ לרוץ ולשמוע את זה, ובמיוחד את "לילה". אבל יותר מכל אני ממליץ לכם לא לפספס את היוצר המופרע, המרגש והאדיר הזה, שכל כך קל לפספס בשוליים הרחבים שלנו. תראו, גם אלפרד חושב כמוני בנוגע לבוטניק וגם משוחח איתו קצרות. [בנדקאמפ]
  8. AMOK, האלבום השני של תום יורק, יצא בקרוב תחת ההרכב Atoms for Peace אבל יהיה למעשה המשך ל-The eraser מבחינה מוזיקלית וכו'. סינגל שני מתוכו, "Judge jury and executioner" יצא לרשת ונשמע כמו עוד שיתוף פעולה של יורק עם פליינג לוטוס (וזה לא דבר רע בכלל). [טיוב]
  9. "We no who u r", הסינגל החדש מתוך האלבום האוף-אני-לא-יכול-לחכות-כבר של ניק קייב והבאד סידס, זכה לקליף מינימלי ומאיים. [טיוב]
  10. טיים אאוט תל אביב הזמינו 5 מוזיקאים מהעיר לבצע שירים מה"אלבום" החדש של Beck, שיצא כידוע רק כאסופת דפי תווים ומילים, בלי הקלטות. אבל הם קצת התקמצנו (או לא התאזרו בסבלנות עד שספר התווים יגיע) אז כל החמישה מבצעים את אותו השיר, שיצא לרשת בחינם, "Old Shanghai". ולהלן הביצועים: עמית ארז והסיקרט סי, עוזי רמירז, ביל אנד מאריי, אולד מן ריבר, וסיוון טלמור. כולם מנגנים את השיר די דומה, בקצב ומהירות כמעט זהים (חוץ מביל ומאריי), כך שהאזנה לכל הביצועים ברצף יותר מעייפת ממעניינת, אבל עדיין סחטיין על ההפקה. [טיוב]
  11. shanykedar2013
    שני קדר, גירסת 2013 תצלום: יעל מאירי

  12. יקירת העונג שני קדר, מוציאה עוד רגע אלבום שני (!), בעברית (!!), וסינגל ראשון מתוכו כבר בחוץ (!!!). האזינו ל"יש תרגיל". [סטרים]
  13. יהוא ירון, שגם הוא שוקד על אלבום שני שונה מאוד מקודמו וחובק גם בת בכורה שלא נותנת לו לישון בלילות, הרכיב באחד הלילות נטולי השינה האלה פלייליסט יוטיוב אדיר של השפעות מוזיקליות על הכיוון הגוספלי של האלבום החדש. האזנה נהדרת. [טיוב]
  14. [ויה ויה] רוצים לתקלט לייב קטעים מסאונדקלאוד? עכשיו אתם יכולים. מכוער אבל עובד. [סקרצ']
  15. השבוע הראשון של השנה היה שבוע אדיר של סינגלים חדשים – מדיוויד בואי ועד שני קדר, והנה גם דבנדרה בנהארט חוזר לחיינו עם "Für Hildegard von Bingen", סינגל ראשון מתוך האלבום המתקרב Mala שיצא במרץ. [טיוב]
  16. שרון ון אטן מבצעת לייב ברדיו את "People ain't no good" האדיר של ניק קייב. [טיוב]
  17. בסטריאוגאם בוחרים את 10 השירים הכי טובים של הווקמן (מקום #15 באלבומי השנה שלכם), וכצפוי טועים ובוחרים למקום הראשון בשיר הלא נכון. אבל הם היו קרובים. [אנגלית]
  18. אורי זר אביב אוהב אהבת אמת את Fugazi, אז הוא חולק את הסרט התיעודי עליהם, Instrument, לצפייה במלואו. [טיוב]
  19. גראם פרסונס היה הג'ים מוריסון, או אולי הקורט קוביין, של הקאנטרי-רוק. הוא בער מהר ובוהק, ומת צעיר. בדרך הוא הספיק לשנות את הז'אנר שבתוכו פעל. תומר קופר מקדיש פוסט לאלבום הסולו הראשון והמעולה של פרסונס, ולאיש המיוחד והמוכשר הזה שיצר אותו. רוצו להכיר. [עברית]
  20. Pickin' and trimmin' הוא סרט תיעודי יפהפה ומרחיב לב בן 20 דקות על מספרה קטנה ועתיקה בצפון קרוליינה, שמדי יום שבת נפגשים בחדר האחורי שלה כמה חברים לנגן. אבל זה הרבה יותר מזה. זה סרט על חברות, על מוזיקה, על העממיות שבמוזיקה עממית, על העבר, על מה שאנחנו מאבדים ועל מה שאנחנו מרוויחים בהתגלגלות וההשתנות הזו של העבר אל העתיד. צפו בו. [וימאו]
  21. אבירי המוזיקה Tiny Fingers שיחררו סרט-אולפן שלם שמלווה את הקלטות האלבום החדש Megafauna, כולו, על כל שיריו, לייב. [טיוב]
  22. סינגל חדש-ישן לסופיאן סטיבנס. ב-2009 כתב והקליט סטיבנס יצירה בשם The BQE שהוזמנה ממנו, אם אני זוכר נכון, לכבוד איזשהו אירוע בגשר ברוקלין-קווינס בניו יורק סיטי. השיר "Which one are you" נכתב ליצירה, שבוצעה בפומבי, אבל לא נכנס לאלבום שיצא. עכשיו הוא הגיע לרשת. [סטרים]
  23. dropkick
    אוקיי, זה משהו שלא רואים הרבה בלהקות פאנק. בחור עם חולצת כפתורים, אני מתכוון

  24. בעיירה זעירה בוורמונט שאלנו מישהו איפה יש פיצה טובה והוא שלח אותנו לפיצריה סלאש פאב נהדר במעלה הרחוב הכמעט-יחיד. היה ערב וישבנו שם כמעט לבד, רק אנחנו והאופה והברמן, גמרנו מגש של פיצה מצוינת ושתינו מהבירה המקומית (מגישים שם רק בירה מקומית, כלומר ממש מאותו מחוז קטן, והמון סוגים שלה) ושמענו מלא Dropkick Murphys, הרכב מבוסטון שלא הכרתי עד אותו רגע ומסתבר שהוא לא רע בכלל. המרפיז מערבבים בעליצות רבה פאנק ומוזיקה אירית – חמת חלילים, מקצבי ריברדאנס וכל השיט. זה שילוב לא לגמרי צפוי ולא לגמרי מפתיע. כשהערב המשיך הסתבר שמשמיעים בפיצריה הזאת כמעט רק פאנק (חשבתם שאתם מקוריים, טוני וספה?). עכשיו לדרופקיק מרפיז יש אלבום חדש, וכמה הולם, אפשר לשמוע אותו באתר של קונאן אובראיין. יופי של אלבום, ואוף, עכשיו אני מתגעגע לפיצריה ההיא בוורמונט. [סטרים]
  25. [תודה לנמרוד] Skrillex Quest. זה בדיוק מה שהכותרת אומרת. [קווסט]
  26. 5 מצלמות שבורות, הסרט התיעודי של עימאד בורנאט וגיא דוידי שמועמד השנה לאוסקר, מחכה לכם באתר של ויינט והוט לצפייה במלואו. [וידאו]
  27. ב"הפנקס" הנפלא התפרסם השבוע ראיון מצוין עם שירה גפן על כתיבת ספרי ילדים. כדאי לכם. [עברית]
  28. נמרוד בטיפ מנצח: איך להירשם מישראל לשירות החינמי Spotify. [עברית]
  29. יאי! Local Natives חוזרים עם אלבום חדש, Hummingbirds ומתוכו שיר חדש, "Heavy feet". לא ממש הבנתי כמה התגעגעתי אליהם עד שהם שיחררו את השיר הזה. עוד בבקשה. [סטרים]
  30. Jamie XX עשה רימיקס ל-XX. כן, יש פה איזו טבעת מוביוס לוגית איפשהו. כך או אחרת, הרימיקס שלו ל-"Sunset" הוא אחד הקטעים הרקידים הכי עגמומיים, והקטעים העגמומיים הכי רקידים, ששמעתי לאחרונה. משהו במלנכוליית-ניצחונות הזו מזכיר לי את פיית'לס של האלבום הראשון. [טיוב]
  31. אם הכל ילך כשורה, קאמי מלץ תעיף לכם את התחת ב-2013 עם אלבום הבכורה שלה. עד שזה יקרה, אתם מוזמנים לשמוע שני ביצועים נהדרים ועתירי הדהוד טבעי שלה (הם צולמו והוקלטו בחניון תת-קרקעי): "What rain may cause" עם חליל הצד היפהפה של עדן ברקת, ו-"Girl at the park" עם אותו עדן על סקסופון בריטון נהדר. [טיוב]
  32. rotem or dear sir
    אם אתם לא מעבירים לי את הפירה אני פשוט אקח בעצמי! רותם אור

  33. קליפ מטמורפוזה חדש ל-"Dear sir" של רותם אור. שוב מביים עמוס בצר (כמו את הקליפ הקודם והמצוין שלה). בין שאר היושבים סביב השולחן תוכלו לזהות גם את קאמי מלץ מהאייטם הקודם. [טיוב]
  34. סיכומי השנה החביבים עליי הם הוויזואליים, כמו עטיפות הספרים היפות של השנה. והנה עוד אחד מומלץ בחום: כרזות הסרטים הכי יפות של 2012. [אנגלית]
  35. לאנג'ל הייז ואזאליה בנקס יש הרבה במשותף: שתיהן ראפריות צעירות ומצוינות שפרצו בשנה האחרונה, ושתיהן משתוללות בטוויטר אחת על השנייה. כן, השבוע הן החלו לזרוק רפש זו לכיוון זו, אלוהים יודע למה (לא הצלחתי להבין, ואפילו קראתי את הציוצים). מה שכן מעניין פה הוא שהייז מיהרה והקליטה דיס בעניין, "On the edge", ומדובר בבנזונה של שיר. ואז בנקס החזירה לה עם "No problems" הזועם, והייז השיבה עם "Shut the fuck up". לא מעודן, אבל מעניין. [אנגלית; מפ3]
  36. בסוף 1991 נירוונה התפוצצו לפופ העולמי ושינו למשך עשור לפחות את תעשיית המוזיקה האמריקאית. אלטרנטיבי, רועש, מוזר היה הסקסי, מלוטש ולוהט החדש. אחת התוצאות הייתה גל נפלא ומדהים של להקות אדירות שלא היו זוכות לחוזה בחברת תקליטים, לזמן אוויר ברדיו ולסיבובי הופעות אלמלא פרצו נירוונה את דלתות המצעדים. תוצאה אחרת הייתה שבשנים שאחרי נירוונה, בניסיון למצוא את הלהיט האלטרנטיבי הבא (לרוב בלי להבין ממש מה זה אומר), חברות התקליטים הימרו על עשרות ומאות הרכבים ואלבומים משונים, מפתיעים, הזויים ולפעמים גם גאוניים. בספין אספו 40 אלבומים מוזרים שיצאו בחברות תקליטים ענקיות בשנים שאחרי Nevermind. יש שם לא מעט אוצרות, והרבה מאוד תמיהות. אני אישית חסיד גדול של אותו עידן, ובמיוחד של המציאות המשונות וההזויות שהיה אפשר למצוא גם על מדפים בחנויות תקליטים בישראל בזכות שבירת המחיצות הזו בין מה שנחשב פופ ומה שנחשב שוליים. [אנגלית]
  37. האלבום החדש של Low כבר דלף והוא נפלא כמו שרק אלבום חדש של Low בשבוע הכי קר של החורף יכול להיות. חפשו אותו ב[מה שיהיה] הקרוב למקלדתכם, או אם ניחנתם באיפוק, תוכלו לצלול לתוך הסינגל "Just make it stop" ולשמוע אותו בריפיט עד שישוחרר עוד אחד, או שהאלבום יצא לסטרים מלא. זה לא משנה, השיר והאלבום שניהם הם אח בוערת בלב החשיכה הקפואה. [סטרים]
  38. בשבוע שעבר המלצתי פה בחום על הכתבה בניו יורקר על אפולו רובינס, הכייס המהולל בעולם, ואני מקווה שקראתם כי זו אחלה כתבה. אבל אם אין לכם סבלנות, קפצו לראות אותו בפעולה בווידאו שהעלו במגזין. [וידאו]
  39. גם' אלבום הסולו של ג'ים ג'יימס (מ-My morning jacket) כבר דלף אבל העסקים של ג'יימס כרגיל והוא ממשיך להוציא סינגלים כאילו לא קרה כלום. סבבה, מה שנוח לו. הנה "A new life" להאזנה באתר של הרולינג סטון (אל תאזינו פחות מדקה וחצי). מההאזנות עד כה, האלבום החדש לא מחזיק כמו אלבום של MMJ, אבל כרגיל שווה להמשיך להאזין ולראות מה מחלחל. [סטרים]
  40. [תודה לאור] Teen Daze מיקסס מחדש את "Perth" של בון איבר. יפה. [סטרים]
  41. [תודה ליניב] לסטר צ'יימברס כתב, שר וניגן בכמה וכמה להקות בסיקסטיז, עם אחת מהן הוא אחראי ללהיט גדול שמושמע בסרטים ופרסומות עד היום. עם זאת, הכסף שהגיע אליו לאורך השנים מחברת התקליטים היה זעום ומגוחך והוא פשוט עני. ואז הגיע האינטרנט, להציל אותו. לא, לא מערכות חדשות של סטרימינג ותמלוגים, וגם לא להיט יוטיוב היסטרי. משהו הרבה יותר בסיסי, מעמיק ויסודי בתרבות האינטרנט מכל אלה – קהילה. קראו את הסיפור המופלא של נפילתו של אמן שהיה אמור לשבת על מיליונים, ועל המיליונים שמקליקים עכשיו כדי לעזור לו לחזור לעמוד על הרגליים כמוזיקאי וכאדם. [אנגלית]
  42. elvis perkins

  43. הייתי חולה בשבוע האחרון, ונזכרתי כמה זה כיף ולא כיף. זה כיף כי זה מכריח אותך לקחת הפסקה מהכל. דדליינים? עבודות? פגישות? דרישות? מצטער, חברים, אני בקושי מצליח לצאת מהמיטה בלי להשתעל את נפשי החוצה, אין ברירה, נדבר בעוד כמה ימים. כולם מבינים – אתה הרי חולה, מה אפשר לעשות. ואתה – ככה הם חושבים – נסוג לך אל הפוך עם חיוך של חתול מתפנק, ושוקע באיזה ספר טוב, כוס תה ומרתון סרטי ווס אנדרסון בזמן שהם קורעים את התחת בעבודה, נלחמים בגשם וברוח ובקור. ואתה, טוב לך וחם לך וכיף. זה כמובן לא נכון, מפני שאם היה לך טוב וחם וכיף לא היית חולה. אתה חולה, ולכן קר לך גם בפוך, רע לך גם כשאתה ישן ולא כיף לך מעצם ההגדרה. אתה חולה. אתה מנסה לקרוא אבל הראש כואב, אתה מנסה לראות סרט אבל נרדם באמצע, וקיצורו של דבר בעיקר ישנתי איזה ארבעה ימים. הייתי הולך לישון באחת עשרה בערב ומתעורר באחת בצהריים, ואז מנמנם עוד קצת. אני לא לגמרי יודע מה קרה בכל הזמן הזה, ואף על פי שגלילה מושקעת בפיד של טוויטר או פייסבוק היה בוודאי משלים לי את כל החוסרים, העדפתי שלא לדעת. להשאיר את הזמן האבוד אבוד. הדרך היחידה להבריא, כך הזכיר לי שוב הגוף שלי השבוע, הוא להפסיק לנסות, ולהיכנע. לקחתי תרופות (סבתא ואחרות), ניסיתי להשלים קצת עבודות, להספיק קריאה, לעשות את הטלפונים שכן חייבים – ונפלתי שוב ושוב. רק כשהרמתי ידיים ושקעתי בכמה ימי פוך מטושטשים ללא גבולות, רק אז הבראתי. וכשקמתי מהמיטה חיכה לי ליד המערכת אלבום הבכורה של אלביס פרקינס ושיר הפתיחה המופלא שלו, "While you were sleeping", שמנסה להסביר בדיוק את כל הדברים האלה שקרו בזמן שישנת, אבל גם בפעם המיליון שאני שומע אותו, בעיניים מתרחבות בפליאה, אני לא מבין את כל מה שקרה. וזה בסדר. "קבל את המסתורין", אמרו האחים כהן. תיכנע. זה רק יחזק אותך. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

7 תגובות על “עונג שבת: אם נשרוד את המבול”

  1. מאת אלון:

    לגבי הווקמן.
    לדעתי המיקום הראשון מוצדק לחלוטין :)
    חסר לי מאוד רק בעשיריה (שלא לומר בשלישיה הפותחת) את red moon! מילא אם הוא חלף ליד אזניהם כשהאזינו לאלבומים אבל מה, הם לא צפו בbreaking bad?! הם לא יודעים שהשיר הזה הוא החרא (כאילו באנגלית)

  2. מאת יעל ר.:

    לגבי 4, סווייד באמת שמעו הרבה אינטרפול בזמן הזה. ברט אנדרסון מכריז שוב ושוב על NYC כאחד השירים האהובים עליו בעולם, וזה שהכי היה רוצה לכתוב בעצמו.

    ודייויד בואי מלך. מה גם שבימינו זה מאוד לא פשוט לשמור על סוד כזה בצורה כל כך מושלמת.

    מזדהה לגבי החלק האחרון. חשבתי שאנצל את ימי המחלה להספיק מיליון וחצי דברים בבית, כולל לנסות (שוב) לחזור לכתוב, ואולי לעדכן סוף סוף את הבלוג. איפה, זה לא עבד (שוב). רק לנוח ולחכות שיעבור. נו, גם מנוחה זה לא רע לפעמים (: מקווה שאתה מרגיש מצוין עכשיו.

  3. דיוויד בואי, פעם ראשונה:
    שיר מהמם ביופיו. לא אכפת לי שהוא נשמע בדיוק כמו ילד יום חמישי. חבר שלי טען שהשיר נשמע כמו הספד של בואי לעצמו, תיאור די מדויק.

    דיוויד בואי, פעם שנייה:
    זו העטיפה? סיריוסלי?! הברקה אולי, אבל הביצוע על הפנים, אין בה טיפה של סטייל ונראה כאילו הכינו אותה בתוכנת הצייר של הווינדוז. ממש לא אהבתי.

  4. מאת לירון:

    6. רק תיקון קטן, הסינגל שיצא השבוע לאטומס פור פיס הוא הסינגל השלישי. אפשר היה לשמוע גרסאות מוקדמות חיות שלו ביוטיוב כבר הרבה זמן כמו כאן http://www.youtube.com/watch?v=XCHyaqf_B3M
    ובדיוק כמו שאני אוהבת את מה שקורה לשירים של רדיוהד כשהם יוצאים מהאולפן והמכונות אל הבמה והגיטרות, אני גם אוהבת את מה שקרה כאן. מישהו כתב השבוע שזה מתחיל להראות כאילו זה הפרוייקט הכייפי והמשוחרר של טום יורק בעוד שרדיוהד הופכים להיות הדיי ג'וב שלו.נכון שאולי יש קצת פחות ציפיות (אם כי לא באמת, גם אם זה לא אלבום של רדיוהד, טום עדיין חתום עליו) אבל אפשר כבר לשמוע איך יישמע השלב הבא באבולוציה של רדיוהד. עכשו רק שיבואו להופיע בארץ ויהיה מושלם.

    לגבי העטיפה של בואי… אותי לימדו בבית ספר לעיצוב שעבודה שצריך להסביר אותה היא עבודה לא טובה (למרות שתהליך החשיבה היה מעניין מאוד) אז אחרי כל זה חזרתי להסתכל על העטיפה. היא לפחות מעניינת אותי וזה הרבה.

  5. מאת David:

    גם ל- yo la tengo יש אלבום חדש שכבר דלף ובהאזנה ראשונה הוא נשמע לא רע

    ובעניין אחר, שבוע שעבר פרסמת קישור לחלק ראשון של סיכום 2012 שלי, אז אני מצרף כאן את הקישורים לחלק השני והשלישי שהעלתי מאז

    http://bit.ly/13emNsB

    http://bit.ly/UGd74F

    שבת שלום

    הולך לצפות בסרט שב- 17

  6. מאת רועי:

    dropkick murphys עומדים מאחוריי הסאונטראק המעולה של the departed

  7. מאת מוצי:

    פי, איך נמרחים עכשיו על דויד בואי. דווקא טוב. הגיע הזמן.
    זכור לי איך לפני כמה שנים בודדות, איך כולם הספידו את הדינוזאורים, הפנו עורף לסולו הגיטרות. וכאלה דברים.

כתיבת תגובה