היי, חברים. מפאת עומס עבודה-לימודים-חיים כבד בסופ"ש הזה, אין לי את הזמן להשקיע ולהרים עונג גדוש כרגיל. אז במקום לא להעלות בכלל, אני מעלה הפעם round up של סיכומי שנה מעניינים שיעסיקו אתכם בקלות במשך יומיים, כמו גם את הדיון הכי מעניין שהתקיים השבוע ברשת בנושאי מוזיקה (תמצאו אותו תחת "המוזיקה החדשה").
ניפגש בשבוע הבא עם ערימה של דברים חדשים (ואולי גם עם שירי השנה שלי).

נשים שצריכות לבדוק מייל: אסתר ו-PJ זכו כל אחת במארז החדש של שלום גד, "המצב". תתחדשו!

1. נשארו לכם רק עוד 4 ימים להצביע לאלבומי השנה שלכם כאן בעונג שבת. זה הזמן להפסיק להתלבט ולהתחיל בראש לתת. [חרוז גרוע]





2. דברים נפלאים ואדירים קורים ב"הקצה" בדצמבר, עם סיכומי שנה מושקעים ואדירים כמו שרק הם יודעים לעשות, לקראת סיכום השנה הגדול של המאזינים ב-30.12. תחת Shows תוכלו למצוא את כל סיכומי השנה 2012 ומדובר בהאזנה מענגת להפליא. קוואמי סיכום היפ-הופ, גאראז' פאנק, מטאל לסוגיו ואינדי רוק. שרוני סיכם "Hipsta-beats", תפוד את הטכנו וההאוס, נדב את כל איזורי הגרוב-ג'אז-פסיכדלי, ואגוזי את הסול למיניו. גם אם כל שבוע הם משמיעים את הטוב שבספקטרום, הפעם הם ממצים את הטוב שבטוב. אין נפילות, רק השירים הכי גדולים של השנה. מדובר, רבותיי, באגדה. וכמובן, אם עדיין לא הצבעתם לסיכום השנה שלהם, אוצו. [סטרים, עברית]


האם העטיפה הזו נמצאת ברשימת העטיפות היפות ביותר או המכוערות ביותר?

3. המצעד המדובר ביותר של השוליים הגיע: פיצ'פורק מסכמים שנה, וכהרגלם הם מגזימים ועושים את זה בגדול. יש להם את העטיפות הכי מכוערות, והכי יפות (שתי רשימות שאפשר להחליף ביניהן בלי ממש להרגיש הבדל, פאקינג היפסטרים), יש להם את הקליפים של השנה, ואת שתי הרשימות העיקריות והמשפיעות ביותר: מאה שירי השנה של 2012, ו-50 אלבומי השנה. מקום ראשון: קנדריק לאמאר! [אנגלית]
4. [תודה לעמרי] All music guide, עדיין האינציקלופדיה הסמכותית ביותר למוזיקה פופולרית ברשת, מפרסמים בשלבים את אלבומי השנה שלהם. [אנגלית]
5. אופיר טובול מסכם את 2012 בקפה גיברלטר עם 10 דברים שנמצאים בשולי או הרחק מהזרם המערבי המרכזי. [עברית]
6. [תודה לשיר] כבכל שנה, The AV Club מסכם את מגמות השנה בשמות של להקות. מצחיק. אהבתי במיוחד את Skate for Satan. [אנגלית]
7. סיכום שאני מחכה לו מדי שנה ואף פעם לא מכזיב הוא סיכום אלבומי השנה הרחב של תומר קופר מהבלוג הרמוניה דרומית. קופר הוא סאקר של אמריקנה, בלוז, קאנטרי, פולק ומוזיקה מדרום ארה"ב באופן כללי, עם פיקסציה ספציפית לבלאק קרואוז. אבל הטעם שלו רחב יותר מזה, ויש לו כישרון לזהות ולהביא אלבומים אדירים שפספסתי לגמרי, ולהאיר באור אחר אלבומים שזלזלתי בהם. [עברית]
8. גבי טרטקובסקי בוחר מדי שנה, וגם השנה, את ההוצאות המחודשות של השנה. לא מדובר סתם בלהוציא שוב את אותו האלבום, אלא באריזות מחודשות, בבונוסים, בהפתעות. פוסט חובה לחופרים אחר אוצרות בעבר. [אנגלית]


קליפ כביר, או גימיק מבאס? אריקה מתרחצת

9. רדיו פרימיום להמונים בוחר את הקליפים הכי טובים שיצאו השנה לרשת. בחירות נפלאות. [עברית]
10. [ויה ויה] ב"הכל שקרים" בוחרים את האייטמים החדשותיים הכי מופלאים של 2012 בארץ ובעולם. בין היתר: צמחים מתקשרים ביניהם כמו בעלי חיים, אמן ישראלי שקיפל שטרות למטוסי נייר מסתכן בדין פלילי, דם הציף את מערכת הביוב של עיר בפולין, שוטרים ישראליים עצרו ילד בן 13 ממג'דל שמס כי כתב בפייסבוק שהכניסה לאתר החרמון צריכה להיות חינמית (כן! דמוקרטיה נאורה זה כיף!). שמחה ודכאון בו"ז. [עברית]
11. [ויה ויה] באטלנטיק, כפרה על ראשם האיכותי, בוחרים את קטעי הווידאו הכי טובים של 2012, ממש לא רק קליפים מוזיקליים אלא כל סוג של. יש שם וידאו ארט מהמם, אנימציה מפגרת וקטעים תיעודיים עותקי נשימה. קליק! [אנגלית אנד סטאף]
12. ולסיום, 5 סרטים תיעודיים על מוזיקה שתוכלו לראות בחינם ברשת, וכן לבלות את הסופ"ש הגשום הזה מול המסך למרות שאין עונג שבת אמיתי. אנג'וי! [עברית]



13. רם אוריון פירסם טור דעה מעניין בוואלה על כל הסיפור של Crowdfunding, מימון על ידי הקהל. אוריון יוצא כנגד המודל הזה כפיתרון לטווח ארוך, וקורא לשינוי שיטת היח"צ היקרה שמכבידה גם על אמנים עצמאיים דלי תקציב. בין היתר הוא כותב:
    

    בעייתיות נוספת היא פגיעה במרקם של יחסי אמן קהל. הרעיון הבסיסי של הדינמיקה הזאת הוא שאתה שם את עצמך ואת היצירה שלך על במה, דיסק או קליפ תוך הקרבה מנטלית, פיזית ופיננסית, ומקבל בהתאם את ההערכה, האהבה, התשלום והתהילה על התוצאה האומנותית שאתה מספק – או שלא.

    ובכך, אם תשאלו אותי, קצת מתעקש להחזיר אותנו למודל רומנטי שאולי טוב שהתחלנו לזנוח.
    עד כאן טוב ויפה ומעניין וראוי לקריאה, מחשבה ותגובה. ומי שאכן קרא, חשב והגיב בפומבי הוא יהוא ירון, שבדיוק מריץ פרויקט הדסטארט משל עצמו למימון הפוסט-פרודקשן של האלבום שלו בעזרת הקהל. התגובה של יהוא ירון פותחת את הטור של אוריון ממונולוג לדיאלוג, ומציעה נימוקים נוספים לדבקות דווקא במודל קראודפאנדינג דווקא עכשיו.
    זה דיאלוג מרתק, חשוב, רלוונטי במיוחד לתקופה בה כל אמן מתחבט איך להתפרנס, איך לעשות אמנות ובעזרת מי – ובמובן מטא מסוים הוא גם מאוד משמח, כמו שהגיבו אצל ירון – כמה נעים לראות שני אמנים חכמים מתווכחים בנימוס ובצורה מנומקת ואדיבה. שווה בהחלט לקרוא גם את התגובות המתגלגלות אצל ירון. [עברית]

14. ברדיו הקצה הברוך והטוב התחילו לשדר פרסומות – בעדינות, בזהירות, רק אחת בתחילת השידור החי. מה דעתכם? האם זו התפתחות מבורכת ומשמחת שתעזור למיזם העצמאי הזה להחזיק את עצמו כלכלית? או שמא מדובר בפלישה ארורה של הקפיטליזם המרושע אל מעוז העצמאות והאינדי האחרון, בסלינג אאוט? אני אישית מחזיק בדעה הראשונה, ושמח על השינוי. אבל מה דעתכם? ספרו לי בתגובות. [שם למטה]

מתנצל על הקצרצרות, שתהיה שבת שבוגי, איזה מרק אתם מכינים?