1 בדצמבר 2012

עונג שבת: מי מאחורי הדלת?

  1. זה היה אחד מהימים האלה של המון נסיעות אוטובוס קצרות, והאוזניים ביקשו את הפסקול המתאים. האצבע גללה את ספריות האייפוד, אבל העיניים אפילו לא הסתכלו על הרשימה. הן הסתכלו פנימה, ניסו להבין מה הצליל שהגוף מחפש. ואז הכל התבהר בבת אחת. הגוף, העיניים והרשימה התיישרו. Madvillain, שיתוף הפעולה הכביר בין המפיק המבריק מאדליב לראפר עטוי המסיכה MF Doom. זה אלבום שמתנגן כמו שיר אחד ארוך, אז קצת מוזר לי לגזור חתיכה מתוכו, אבל אני לא יכול לשים פה את כולו. בעצם, למה לא? הנה כל האלבום, מעין פסקול מדומיין לסרט קומיקס-גנגסטרים-בלאקספלויטיישן-מעושן-במיוחד שמעולם לא נוצר. והנה "All caps", שבריר אחד מתוכו שאולי מעביר את התחושה הזו. [טיוב; מפ3]
  2. Firewater יופיעו בישראל בסוף מרץ. הנה [תודה ללאון] סטרים לכל האלבום החדש שלהם. [אנגלית]
  3. תחרות סימניית הזהב הגיעה לסיומה, והנה שני הפוסטים הטובים ביותר של השנה, כפי שאתם בחרתם בהם. [עברית]
  4. עד יום שני בערב תוכלו להשתתף בהגרלת הכרטיסים להופעה הקרובה של ?Why, וגם ליהנות ממיקסטייפ מעולה משירי הלהקה, שערכה מיכל ישראלי. [עברית]
  5. Nosaj Thing, מחביבי עדות תדר והסביבה, הוציא שיר חדש עם קאזו מאקינו, סולנית Blonde Redhead. זה כשלעצמו נחמד מאוד בסך הכל, אבל מה שמביא אותו לעונג הוא הקליפ היפהפה לשיר, "Eclipse/Blue". רקדנית אחת, ערימה של מקרנים, ותאווה לעיניים. [טיוב]
  6. טרייסי ת'ורן, שאת קולה היפה אנחנו זוכרים מ-"Missing" של Everything but the girl (ובכלל מכל תוצרי הלהקה ההיא) ומ-"Protection" הקלאסי של מאסיב אטאק, הוציאה אלבום כריסטמס יוצא במינו שלא מורכב מכל הג'ינגל-בלז הרגילים, אלא משירי חג מולד שכתבו סופיאן סטיבנס, ג'וני מיטשל, Low, רנדי ניומן והווייט סטרייפס, בין היתר. האזינו לכולו ב-NPR. [סטרים]

  7. כן, זה קרה פעם

  8. [ויה יונתן קוטנר] הקאבר הכי טוב ששמעתי למייקל ג'קסון בזמן האחרון שייך ל-Badesalz, שעושים את "Black or white" כמו שמעולם לא שמעתם, כולל מחווה נאה לקליפ המפורסם. [טיוב]
  9. אוהבינג את "אלף פעם", סינגל הבכורה של אביב נוימן (לשעבר מ"סמטת פחם") מתוך אלבום הבכורה (המצוין) שבדרך. ככה נשמע חורף ישראלי אמיתי, עם הצ'לו שובר הלבבות של בלזיצמן, ועם הרצינות הכבדה הזו. [בנדקאמפ]
  10. טרילוגיית "המצב" של שלום גד (תל אביב תל אביב, ירושלים, ותלמי אליהו שיוצא עוד רגע) מגיעה לסיומה, והנה עוד סינגל מתוך האלבום השלישי, "בחירות 2017". בצעד יוצא דופן אצל גד, שלושת האלבומים יודפסו (!) ויימכרו במהדורה מוגבלת מאוד. [בנדקאמפ]
  11. עוד חודש, עוד ריליס של קולקטיב הביטים הישראלי המעולה Raw Tapes. הפעם זהו Radixx עם סינגל כפול, Honey roast. הורדה בחינם. [בנדקאמפ]
  12. ביל מאריי התראיין לדייב איצקוף מהניו יורק טיימס. מי שמכיר את מאריי מראיונות וכאלה יודע שההתנהלות שלו בעולם התרבות לא הולכת לפי הקודים המקובלים. כך גם הראיון הזה. [אנגלית]
  13. "כשהאהבה תחזור", סינגל חדש מתוך אלבום חדש של פונץ'! [בנדקאמפ]

  14. לחייך, קריירה עתידית!

  15. ביוטיוב אפשר למצוא את כל המופע האדיר Delirious של אדי מרפי, מהתקופה בה מרפי היה עדיין גאון של סטנד-אפ. חיקויים ענקיים, תזמון קומי מושלם ואפס בושה. אדיר. [טיוב]
  16. קרח תשע מתאחדת!!! והם מקליטים! [עברית]
  17. אני לא יודע איך לא נתקלתי בזה קודם, אבל מה שחשוב הוא שמאז שנתקלתי בזה, לא עבדתי דקה. The Useless Web יתן לכם בכל קליק אתר נפלא וחסר תועלת אחר. ממכר זו לא מילה. [אנגלית]
  18. הישראלי איל אופיר בנה פורטרט ענק של קלינט איסטווד מ-3,808 קוביות הונגריות שכל אחת מהן הוא סובב ידנית לתצורה הפיקסלית המתאימה. פריטי מאץ' אמייזינג. [טיוב]
  19. [תודה למאיה] גליה גלעדי, שאתם מכירים מ-88FM (מה יש להם עם ג"ג? גם גליה גלעדי וגם גלית גורא?), הוציאה אלבום בכורה באנגלית והוא לא רע בכלל. בין הנגנים תוכלו למצוא חלק מהאחים רמירז, את בוריס מרצינובסקי ועוד גיבורים. [בנדקאמפ]
  20. [תודה לערן] מארק לנאגן הוציא EP של שירי כריסטמס. זה מצחיק, כי זה נסיך האופל. תוכלו לשמוע את כל האלבום ביוטיוב. [טיוב]
  21. [תודה לעדי] כתבה שנראית מעניינת מאוד, אך עדיין לא הספקתי לקרוא, על הדור שחי דרך אירוניה, ואיך לחיות בלעדיה. [אנגלית]
  22. וואו! מה זה הקליפ האדיר הזה של 1, 2, many? יופי של שיר, ובעיקר יופי של קליפ, "Probable cause" כתוב, משוחק ומצולם כהלכה. סחטיין. [טיוב]
  23. בחור אחד כתב תוכנה שמזמינה לו מוצרים אקראיים מאמאזון ב-50$ לחודש. למה? כי הוא יכול, וכי זה מעניין, וכי בסופו של דבר המוצרים האלה מגיעים לאדם אמיתי עם טעם אמיתי, והמפגש של האקראי והמוכתב הוא מפגש מעניין. בבלוג שלו הוא מתעד הכל, וכדאי להתחיל מכאן. [אנגלית]
  24. ניל יאנג התארח אצל ג'ון סטיוארט. מי צריך יותר? [וידאו]
  25. האלבום החדש של Flying Lotus יפה באופן יוצא מן הכלל, אבל הקליפ החדש שלו ל-"Tiny tortures" הוא פשוט מפעים. אלייז'ה ווד, שבאמת התגעגעתי אליו, מככב, ואני מפציר בכם לצפות בקליפ הזה ברזולוציה הגבוהה ביותר שהחיבור והמחשב שלכם מאפשר לכם. [טיוב]
  26. הרגע המוזר הזה, שבו המוח והעיניים שלך מפסיקים להבין אחד את השני. אשליה אופטית נהדרת. [טיוב]
  27. [תודה לאביטלי] בוודאי כבר ראיתם את זה, אבל למקרה שפספסתם, הנה שיר השבוע האמיתי: "Dumb ways to die". [טיוב]

  28. אני פשוט לא מבין יותר לאן החיים שלי הולכים

  29. [תודה לזהר] 33 כלבים וחתולים שפשוט כבר לא יודעים. צחקתי כמו כלבלב משוגע. [אנגלית]
  30. "Accident", שיר חדש לצביקה פורס. [טיוב]
  31. "ההופעה שלו לנצח ריקה, גם כשהיא מלאה". טל מסינג כתב נהדר במוסף הארץ על רייסקינדר. [עברית]
  32. ויין קוין מהפליימינג ליפס הקליט תסכית רדיו בן שעה על גידול ברגל שלו, עם הופעות אורח ומוזיקה מוויל שף (אוקרביל ריבר), אד דרוסטה (גריזלי בר), אלינור פרידברגר (הפיירי פורנסז) ועוד חברים. אפשר להאזין לכל הסיפור המופרע\ך בסאונדקלאוד. [סטרים]
  33. ניק קייב והבד סידז הכריזו על אלבום חדש, Push the sky away, שיצא בפברואר הקרוב. הנה טיזר מעורר סקרנות. אפשר להזמין מראש באתר. [טיוב; אוסטרלית]
  34. "נערה מדליקה" של פלד הוא עוד שיר מעולה ועוד קליפ ענק. ככה עושים את זה נכון. ואם יש לכם בבית את המשקפיים המצחיקים ההם, אז יש גם גרסת תלת ממד. [טיוב]
  35. הבלוג "אפקט הדו-מינור" בפוסט מעניין על קאבר שמתעלה על המקור, עם דגש על הביצוע של נירוונה ל-"In the pines". [עברית]
  36. UNKLE רקחו רימיקס נחמד מאוד ל-"Ride" של לאנה דל ריי. [סטרים]
  37. [תודה לשי] Radio Soulwax הקדישו שעה שלמה לדיוויד בואי תחת ידיהם ופטיפוניהם המיומנים\ות! הווידאו המצורף מושקע גם הוא. מפואר, אפילו. למעשה, מדובר ממש בסרט יפהפה בן שעה, עם פסקול שהוא מגה-רימיקס לשירי דיוויד בואי. או אולי, קליפ דמיוני לדיסקוגרפיה הדחוסה של דיוויד בואי. תקראו לזה איך שתרצו, החווייה היא שעה מהפנטת שכולה מחווה ופרשנות – מוזיקליות וחזותיות – לאחד האמנים שהמוזיקה והחזות שלהם השפיעו יותר מכל על הפופ והרוק במאה העשרים שאחרי הביטלס. האם זה יפה? בהחלט. האם זה מרתק? בהחלט. האם זה עיסוק מעניין הרבה יותר מ-"I'm not there" בזהויות, תדמיות ויצירות של אמן ששינה את המוזיקה והאמנות במאה העשרים? בקלות. זו יצירת אמנות חדשה בפני עצמה? אני טוען שכן. אתם תצפו ותחליטו בעצמכם. [וימאו]
  38. [תודה לזהר] "Dull tool", שיר חדש וג'ון-בריוני למדי של פיונה אפל מתוך פסקול סרטו החדש של ג'אד אפאטו. [סטרים]
  39. בקפה גיברלטר כותבים: הרוקנרול והמוזיקה המזרחית נוצרו בארץ ביחד על ידי אותם אנשים. חגי אוזן שובר את החומות המלאכותיות שנוצרו בין הסלסולים לגיטרות. [עברית]
  40. [תודה לרותם] 16 גרסאות מוקדמות מעפנות ללהיטי ענק, ממיוז והליברטינז, דרך MGMT וקסביאן ועד מייקל ג'קסון וקווין. [טיובז]
  41. [תודה לירון, לשם שינוי – זהר, אני מופתע שלא את שלחת את זה] אמנדה פאלמר ביקרה במשרדי NME והשאירה אחריה מחרוזת שירי פופ משעשעים. [וידאו]
  42. זהו, הגיעה השעה. נובמבר נגמר, ומבולי סיכום שנת 2012 כבר כאן. וזה אחלה. אף על פי שמיקומים במצעדים הם בעיניי לא מאוד מעניינים (הבחירה במקום הראשון היא תמיד הצהרה, אבל מי נמצא במקום ה-4 ואיך זה שאלבום מסוים עקף אותו, זה שטויות בעיניי), מה שמעניין הוא לראות איזה דברים מעולים אולי פספסנו. אני מתייחס לכל רשימות הסופשנה האלה כאל רשימת המלצות כבירה. אז כבכל שנה, מעכשיו עד סוף דצמבר יופיע בסוף כל עונג האייטם הזה, עם סיכומי שנה ששווים את זמנכם. מתחילים.
    הניו יורק טיימס מפרסמים את 100 הספרים הבולטים של השנה, רשימה מאוד מהימנה גם אם גדולה מדי. [אנגלית] Forbes מפרסמים את 25 המוזיקאים שהרוויחו הכי הרבה ב-2012. במקום הראשון: מישהו שאת הכסף הגדול הוא לא עשה השנה ממוזיקה, אלא מאוזניות. [אנגלית] מגזין MOJO פירסם את 20 אלבומי השנה שלו, עם בחירות זקנות ורולינג סטונזיות למדי (ג'ק וייט #1, ובעשרת הגדולים תמצאו גם את ביל פיי, לאונרד כהן, בוב דילן והבלאק קיז). [אנגלית] מגזין Paste המוצלח בוחר את 50 אלבומי השנה שלו. יש הרבה דברים מעניינים. #1: פרנק אושן. [אנגלית] NME פרסמו את 50 אלבומי השנה שלהם. #1: Tame Impala! [אנגלית] כבכל שנה, יאדו (מנהל הבלוג הישראלי קפה+טלוויזיה) בוחר את 100 השירים שעשו לו את השנה. [עברית]
  43. אני זוכר שיצא השיר "תפוחים ותמרים". לא ממש שמתי לב אליו, אבל הוא התנגן סביבי בתחנות רדיו וכאלה. ויום אחד אמא שלי נכנסה הביתה ואמרה כמה שהיא נהנית מהשיר הזה, ואיך "נדמה שהוא תמיד היה כאן". רק ברגע שהיא אמרה את זה הבנתי שבכלל לא ידעתי שמדובר בשיר חדש. באמת נדמה כאילו הוא תמיד היה כאן. זה נדיר, אבל זה קורה, והתחושה הזו שטפה אותי כשחרשתי בשבוע האחרון את Maraqopa, האלבום האחרון והיפה להפעים של דמיאן ג'וראדו. כל שיר בו שונה מקודמו. לפעמים הוא נשמע כמו בק ("Reel to reel"), לפעמים כמו גבע אלון (בחיי, תקשיבו לאיך שהוא שר ב-"This time next year"), לפעמים כמו ג'ייסון מולינה. אני לא יודע כמו מי הוא נשמע, אם בכלל, ב-"Museum of flight", אבל השיר הזה נשמע לי מהרגע הראשון כאילו הוא היה כאן תמיד. אולי זה אומר שהוא יישאר כאן לתמיד. אולי לא. אני לא יודע. אני רק יודע שבכל פעם שהאלבום היפהפה הזה נגמר, אני מנגן אותו שוב מההתחלה. רק 36 דקות, רק עשרה שירים, אבל כל אחד מהם לא יכול להיות טוב יותר ממה שהוא. אם היה לי כוח, הייתי כותב עכשיו יותר, ומכתיר את האלבום הזה לאלבום השבוע (בלי בעיה בכלל), אבל אני עייף ועצל וכבר אחרי חצות. בואו רק נאמר שאם הוא היה יוצא ב-1972, היום הוא היה נחשב בפי כל ליצירת מופת. אז תקשיבו לשיר הזה, ותאמינו לדבריי – Maraqopa. איזה אלבום קטן-גדול. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! הפצ'י!

12 תגובות על “עונג שבת: מי מאחורי הדלת?”

  1. מאת ל.מ:

    אייטם 8 השיר "אלף פעם".
    מדהים. מהשירים האלה שאתה שומע פעם אחת, ומיד וואו, יש סקרנות יש עיניין.

    הוא מדהים , פעם נוספת, בגלל טעות גדולה. השיא שלו, המוטיב "אה אה הה הה אה הה" מגיע מוקדם מידי (וזה אפקט הואו בהתחלה) ואחר כך עוד הרבה פעמים, עד שהורג את השיר.

    לא ישרוד. חבל.

  2. מאת זהר:

    אין לי מה לומר חוץ מזה שאני כישלון.

  3. מאת לירון:

    8- השיר של אביב נוימן מקסים, אבל ממש

  4. מאת אסף:

    תענוג.
    אייטם 15 נכנס לי למועדפים.

    ולמקרה שפיספסת..

    noisetrade נותנים את הסופיאן כריסטמס החדש להורדה חינמית:

    http://noisetrade.com/sufjanstevens

  5. מאת הודיה:

    עשית לי את השבת עם שיר הסיום.
    גם כי זה השיר האהוב עלי באלבום הזה (יחד עם working titles) וגם כי כשאני מוצאת אנשים שנפעמים מדמיאן כמוני, זה מרגש אותי :)
    האלבום הזה לגמרי נכנס ל-TOP 5 שלי השנה.

    [ועכשיו אני מנסה לשמוע את הדמיון לגבע אלון בשיר שציינת… ]

  6. מאת סער:

    תודה על ההמלצה על המאמר על דור האירוניה.
    שווה להשקיע גם עוד כמה דקות בקריאת שתיים-שלוש מהתגובות הפופולריות (הן מסודרות לפי מספר לייקים מלכתחילה) כי עם כמה שכותבת המאמר תיארה בצורה מדוייקת ומדוקדקת ורבת אבחנה את המושג הכל-כך חמקמק "אירוניה", היא רק תיארה סוג מסויים מאוד של אירוניה (שהוא מן סוג של מיסוך בצורת לעג עצמי ניהליסטי חסר כנות) בעוד שיש כל אותה העת אירוניה שונה לחלוטין שקשה יותר להגדרה; כלי ביטוי לאמיתות קטנות שאין דרך לבטאם ללא אירוניה (כמו לדוגמא העובדה ששתי הפרשנויות של אירוניה עומדות בניגוד מוחלט האחת לשנייה).
    בכל אופן, המאמר אומד את המידה הראשונה שציינתי בתגובה המעט מסורבלת שלי, אבל הוא מאיר עיניים.

    שלומות

  7. מאת DoMinorEffect:

    תודה על הקישור. :)

    מצטרף לסער – המאמר על האירוניה (19) מעניין ביותר. האירוניה משתקת והשיתוק יוצר בתורו סביבה שבה יש התרסה כלפי חוץ וחוסר-בירור כלפי מה מתריסים מבפנים.

  8. מאת מיכאל גינזבורג:

    האלבום של דמיאן ג'וראדו אכן פנינה!

  9. מאת yaddo:

    אלישע ווד לא נעלם עבור מי שצופה בקומדיה המעולה (אך מעט רפטטיבית) "ווילפרד".

  10. הרשימה של Paste ממש אחלה. ויש שם גם עשרה בערך שיהיו גם אצלי (ברוב הרשימות אני תמיד מוצא ממש מעט חופפים עם הבחירות שלי, הם קצת יותר לכיוון הטעם שלי). יש שם גם את האלבום של קלי הוגאן שהזכיר לי שלא רכשתי אותו עדיין…

  11. מאת שחר:

    אחרי שיוצא לך לקרוא את אייטם מס' 19, הנה תגובה מעניינת (ולטעמי צודקת)

    http://www.flavorwire.com/347861/15-ways-of-looking-at-the-new-york-times-latest-irritating-analysis-of-the-hipster

    וגם בnpr נותנים תגובה, שקשורה לשיר שפרסמת פה בעונג –
    http://www.npr.org/blogs/therecord/2012/11/20/165578178/it-isnt-just-ironic-in-defense-of-the-hipster

  12. מאת ארז:

    #34 פשוט מהפנט! תודה, תודה, תודה.

כתיבת תגובה