6 ביולי 2012

עונג שבת: נרקיסים בכיסים

אנשים שצריכים לבדוק מייל: ניצן ועדי זכו בכרטיסים למופע של Brian Jonestown Massacre, ויובל ובטי זכו בעותקים של DIG! בדקו מייל ותתחדשו, חברים.

  1. מה יש בה, בריף כהן, שהחיוכים פשוט נשפכים מכל תו וביט שלה? איך היא מצליחה לפתוח אצלי את ברז החיוכים הגדולים ברגע שהיא פותחת את הפה? בין אם זה עם "A Paris" הממכר או עם "J'aime" (הראשון, אגב, הגיע לחצי מיליון צפיות, השני לרבע מיליון), ברגע שהיא מתחילה לשיר אני שלה, ואני לא רק איתה אני גם מחייך לכל האורך ורוצה רק לרקוד מרוב שמחה. הסינגל החדש שלה, הראשון בעברית, הפיל אותי לרצפה ועשה משהו שאף שיר לא עשה לי כבר כמה שנים: הוא הפך לשיר הבוקר שלי. אני מתחיל כל יום עם השיר הזה, והוא פשוט פותח לי את הלב ושולח אותי מחייך אל כל הדברים שיש לעשות היום. הוא מתנגן לי בראש, אני שורק אותו ברחוב, רוקד עם אוזניות בתחנת האוטובוס. כי "רוצה פרחים" נכתב כולו מתוך חיוך ענק: "רוצה פרחים, רוצה פרחים\ על הלחיים, על השפתיים, על הברכיים\ רוצה פרחים, רוצה פרחים\ בלי סידורים, בלי כדים, בלי אירועים\ מהשדות בערימות\ רוצה פרחים לחברות\ יפים טריים צבעוניים\ פרחים חיים וחצופים". ואולי זה בדיוק העניין, אולי זה מה שכל כך כובש אותי בריף כהן: היא טרייה וצבעונית, חיה וחצופה. השירים שלה הם חיוך מתגלגל, חיים מתפרצים, שמחה פשוטה, מדבקת. [סטרים]
  2. The Walkmen מגיעים לארץ!!! O happy day! זה יקרה ב-14 באוגוסט בבארבי ת"א ובמחיר די שפוי. [עברית]
  3. יש לי תת-בלוג חדש, בשם תת, שאוסף כתבות, טורים ופוסטים שלי מכל מיני מקורות תחת קורת גג אחת. אתם מוזמנים! הנה כמה מילים אודותיו. [עברית]
  4. מורפלקסיס פתח רשמית את הקיץ עם המיקסטייפ הכפול השנתי שלו, שכל שנה כבר ארבע שנים הופך לפסקול הקיץ האולטימטיבי שלי. Summer Madness הוא מיקסטייפ כפול – אחד ליום, אחד ללילה – שמורכב מרצף מגוון וחלקלק של סגנונות, מהיפ-הופ ופ'אנק דרך איזי ליסנינג ומוזיקה אפריקאית ועד לדברים שאין לי מושג איך להגדיר אבל הם כל כך יפים וקיציים ומרעננים. רוצו, הורידו, ושימו בלופ. התענוג מובטח, מורפלקסיס יודע לחפור ולמצוא דברים נפלאים בתוך ערימות של שחת. אם אהבתם אני ממליץ בחום, כמובן, גם על המיקסטייפים הקודמים בסדרה. [עברית, מפ3]

  5. רוצה משהו מהחנות?
    -קורנטו

  6. [תודה לבני] אם איכשהו עדיין לא ראיתם את Shaun of the dead, שתורגם בארץ כמובן ל"מת על המתים" (כי היי, זו קומדיה, והיא על זומבים), רוצו לראות אותו מהר ביוטיוב לפני שמורידים משם את הסרט המלא. הסרט של אדגר רייט וסיימון פג (שגם מככב) הוא פרודיה מבריקה ובאמת קורעת מצחוק על סרטי זומבים, ולא מהסוג המכני שלוקח סצינות מפורסמות מסרטים ומגחיך אותן, אלא מהסוג החכם שלוקח את כל הקונבנציות והציפיות מסרטי זומבים ומלהטט איתם לנגד עיניך. קומדיה מבריקה באמת, ואחד הסרטים האהובים עליי משנות האלפיים. מישהו נבון העלה את כולו ליוטיוב, אז נצלו את הרגע. [טיוב]
  7. נקודת מגע הוא אירוע פשוט פסיכי במוזיאון ישראל, שקצרה היריעה מלציין פה את כל הפעילויות והאמנים הנהדרים שמשתתפים בו. בואו רק נאמר זאת כך: לילה באמת מטורף במוזיאון, רוצו לקרוא ולקנות כרטיס. [עברית]
  8. דיס שיט איז אמייזינג! Makey makey הוא צ'יפ קטן שמחברים לפתח ה-USB במחשב שלכם, ובעזרתו תוכלו להפוך כל דבר לממשק. כן, תוכלו לשחק פקמן בעזרת בננות או ציורים על נייר, לנגן בפסנתר בעזרת מדרגות, או מה שתרצו. זול, קטנטן ומגניב לגמרי. [טיוב]
  9. יש אלבום מחווה חדש לפליטווד מק, ובסאונדקלאוד אפשר לשמוע ביצועים מתוכו של אנטוני, ליקי לי, MGMT, בסט קוסט, הניו פורנוגרפרז ועוד. [סטרים]
  10. לכבוד בואם של הווקמן לארץ, רותם אור שיחררה קאבר לאחד השירים הכי טובים שלהם (וכנראה גם הפופולרי ביותר, למרות שבעיניי יש להם טובים הרבה יותר), "The rat". הנה המקור. [סטרים]
  11. עוד סטריפ קולע ומרגש בריאליסט של אסף חנוכה. [עברית\אנגלית]
  12. ביטש, פליז. גרפיטי בת"א. [יידיש]
  13. פיצ'פורק עוצרים ומונים את האלבומים שאולי החמצתם במחצית השנה הראשונה של 2012. כרגיל אצלם, יש שם כמה קשקושים עתירי הייפ, אבל גם כמה אוצרות נפלאים באמת שחבל להפסיד. [אנגלית]

  14. עם מצב הרוקנ'רול בארץ, בחיים לא יהיו לנו roadies

  15. לקראת "נקודת מגע", נועם ענבר מתראיין לבן שלו, ועל הדרך מספר על חזרתם של הבילויים. [עברית]
  16. יונתן קוטנר ועמית ארז הסתמסו על מקומות להופיע בהם ונסחפו למערבולת של בדיחות רוק בחלל, שהלכה והתעצמה בתגובות. מהמצחיקים ביותר. [עברית]
  17. אם תחבבו את העמוד של Noise Trade בפייסבוק, תוכלו להוריד אוסף בן 33 שירים עם אמנים כמו ג'וש ראוס, נאדה סרף, רוזי תומאס, וספרס, בי בימן (המצוין!) ועוד אמנים שכדאי מאוד להכיר. [פייסבוק]
  18. אוהבינג: הלא-קליפ החדש של The raw men empire. מומלץ לפתוח בחלון חדש ביוטיוב (קליק ימני וכו') במקום בנגן הפנימי של העונג, כדי לא להפסיד את ההערות על גבי הווידאו. [טיוב]
  19. איגי פופ ובת'אני קוסנטינו מ-Best coast שיתפו פעולה בשיר חדש, "Boot and rally". לא רע בכלל. [סטרים]
  20. איפה הייתם כשערכתי את Working title? "קרב יום", שיר חדש ומצוין של להקה ירושלמית בשם Folo, נשמע ממש מעניין ומאוד לא צפוי (ומסמפל את חנה רובינא). [סטרים]
  21. [תודה לזהר] אונליין: כל היומנים של סילביה פלאת' לקריאה חופשית. [אנגלית]
  22. ערן דינר שולף מהארכיונים עוד סינגל נדיר באנגלית מ-1972 של אריאל זילבר, מספר עליו ונותן גם לשמוע ולהוריד. [עברית, מפ3]
  23. "בסופו של בוקר, בשיאו של קיץ, בתחילתם של חיים, לא מכבים מזגנים". זה כבר כמעט לא משנה שהפוסט של אביעד באייפוד רעב עוסק ביקיריי Beak, כי הטקסט שמלווה את המוזיקה כל כך יפה, שהוא עומד בפני עצמו גם בלי הקבצים. [עברית, מפ3, ואביעד קלע בול בכותרת הפוסט שלו. ביק ופורטיסהד בגלגולם החדש לוקחים הרבה מאוד, לפעמים כמעט יותר מדי, מ-Silver apples]
  24. ההיסטוריה של הפילוסופיה, מאבו אל-חסן אל-חרקני ועד הנס רייכנבך, בגרף רשת מרהיב ומעניין, כשהפילוסופים מקבלים משקל לפי מספר הקשרים: מי השפיע על מי. [אנגלית]
  25. עופר שדמי כותב על אחת מעטיפות האלבומים האגדיות של הניינטיז, Vitalogy של פרל ג'ם. [עברית]

  26. הפימפ-מוביל, גרסת לפני הספירה

  27. בגרמניה אסרו על בחור אחד לנהוג ברכב פלינסטונס שלו, שאפילו לא מופעל על ידי הרגליים. בוז. [אנגלית]
  28. [תודה לדפנה] בשנים האחרונות יצא לי להתוודע בכל מיני רגעים שונים לגמרי לסצינת הסווינג של תל אביב, סצינה די מגניבה של מלא אנשים צעירים שלומדים ריקוד מתחילת המאה ה-20, מארגנים מסיבות סווינג ומקדמים את האלקטרו-סווינג, גלגול חדש יותר של אותה המוזיקה. עכשיו חבורה עליזה מתוך הסצינה הזו צילמה את "I Charleston Tel Aviv", קליפ מקסים שבו הם רוקדים צ'רלסטון ברחבי תל אביב. יש עוד סרטונים כאלה מערים אחרות בעולם, למתעניינים. [טיוב]
  29. בעקבות מגזין Wire, בן שלו בוחר ומנמק את 13 קטעי הבס הטובים ביותר במוזיקה הישראלית, משימה שאפתנית ללא כל ספק. סחטיין על הקליעה בול עם "שחרחורת" של ביקיני. איזה שיר, איזה אלבום. [עברית]
  30. בועז כהן עונה ליורם בק, שטוען כי השפע הנוכחי מוליד ערימות של אשפה תרבותית. בתגובה, טוען כהן (ואני עמו), כי אחוז הזבל-מול-פנינים נשאר כשהיה, והבעיה היא אצל שומרי הסף המועלים בתפקידם, התקשורת שמבליטה בעיקר את הזבל במקום להפנות את הקהל אל היצירות המעניינות, המעיזות, שלא הולכות לפי השטאנץ. [עברית]
  31. "Charmer", חדש לאיימי מאן. אני יודע, גם אני שכחתי לגמרי שהיא קיימת. [סטרים]
  32. קטע מאוד מעניין ומעורר מחשבה של ג'ון בריון על ההבדל בין שירים וביצועים, הדרך שבה המוזיקה המוקלטת שינתה לגמרי את התפיסה שלנו לגבי שני הדברים הנפרדים האלה, פלוס הדגמות מוזיקליות. אין לי הרבה מה להוסיף על זה, אבל חשוב לי שכל מי שאני מכיר ישמע את זה. יש אנשים שבשבילם ההבחנה הזו מובנת מאליה, אבל זו הבחנה שבעיניי היא חשובה. למה? כי זה עוזר לנו להבין טוב יותר את המוזיקה שאנחנו אוהבים, ואת עצמנו כמי שבוחר לאהוב את זה ולא את זה, או להתרגש מהקאבר הזה אבל לא ההוא. וזה מאמר השבוע אפילו שזה בכלל לא מאמר, אלא רק קטע סאונד של 5 דקות. [סטרים]
  33. בסטריאוגאם חוגגים במאמר מומלץ מאוד 20 שנה ליציאתו של Dry, אלבום הבכורה המפעים והלחלוטין-לא-בוסרי של פי-ג'יי הארווי. אני יודע מה אני הולך לשמוע כל השבת. [אנגלית]
  34. אני אוהב מאוד את פרנק אושן, ועכשיו אפילו יותר על הכנות והביצים. [אנגלית]
  35. ולקינוח: ההיסטוריה של הרוקנ'רול ב-100 ריפים! תשמיעו לחבר ותראו כמה הוא מזהה בלי לראות את הרשימה. (פלאס, איך אפשר לנגן רשימה כזו בלי Satisfaction, למשל?) הוא שם, פספסתי. [וימאו]
  36. אני זוכר אחרי שענבל פרלמוטר מתה והלכתי לי בקיבוץ וחשבתי על השירים של המכשפות ואז הבנתי שהיי, אני אוהב את השיר הזה, וגם את השיר ההוא, וגם את השלישי והרביעי ו – היי, בעצם אני ממש אוהב את המכשפות. גם עם Blur זה קרה לי באיחור ניכר, למעשה רק לפני איזה שנה. ברור, אהבתי שירים שלהם, אבל בקרבות האינסופיים של בלר VS אואזיס (או אם אתם מגניבים יותר, בלר VS פאלפ) תמיד טענתי שבכלל סווייד הם המנצחים. ורק אחרי שקיבלתי מאיזה חבר את האוסף של בלר, ובכל פעם שהתחיל שיר חשבתי "וואלה, אני באמת ממש, ממש אוהב את השיר הזה", הבנתי שמדובר פה במעריץ של בלר, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. אבל בניגוד למכשפות, שעם מותה של פרלמוטר כפו על כולנו ליהנות מהשירים בעודם דוהים, בלר נותנים לנו הזדמנות נוספת ומתאחדים לאלבום חדש. הסינגל החדש מתוכו, "Under the westway", הוא קלאסיקת בלר עוד לפני שאלברן בכלל פותח את הפה. מהרגע שנכנס הפסנתר, אתה יודע שאתה שלהם. ארבע הדקות שמגיעות אחריו סוחפות אותך כמו הרגעים הגדולים ביותר שלהם. זו לא שארית, זה לא ניסיון עייף לשחזר. זה שיר בלר גדול ויפהפה, מהסוג שרק בלר ידעו, ועדיין יודעים, לעשות בכזו אגביות. איזו מתנה נהדרת לקבל מחבר שחשבת שלא תראה שוב לעולם. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

16 תגובות על “עונג שבת: נרקיסים בכיסים”

  1. מאת ברך:

    #32 – Satisfaction כן מנוגן שם(01:22, ריף 12)

  2. מאת גיאחה:

    אז, אה, יצאתי דביל! :) מכל הריפים האלה וריף כהן כנראה התבלבלתי.

  3. מאת לזרבוי:

    אייטם #18 – בעלי זכרון ארוך אולי יזהו את הקסם שנקרא Folo מהקוסם שנקרא אורי אלבוחר.
    הנה כמה מילים שכתבתי עליו פעם:
    http://earplugs.haoneg.com/hatemperatura-ba-names-halev

    אגב, את המיקסים לשיר שמופיע באייטם 16 (תודה גיאחה!) הלהקה שלי עשתה באותו אולפן שבו חברי Folo עושים חזרות. אז תנו לי להבטיח לכם: השיר הזה שלהם הוא קצה הקרחון. אתם לא מבינים מה מצפה לכם.

    ואם כבר אייטם 16 (זהירות, פלאג) – מי שאהב או אפילו חיבב פלוס את הלא-קליפ מוזמן לבוא להופעת היומולדת של The Raw Men Empire (עברו 3 שנים, רבאק), שבה נארח חברים מרוקפור, קיצו, Drunk Machine, theAngelcy, הקולקטיב ועוד כל מיני. חלקם יעשו גרסאות שלהם לשירים שלנו, וחלקם יצטרפו אלינו בנגינה ושירה, ויהיה מאוד שמח!
    זה קורה ב-20.7 בשישי אחר הצהריים באזור, הרכב 13.

  4. מאת בטי:

    גיא..קראתי עכשיו במייל על הזכיה ,הרבה תודה
    זה נחמד מאוד שיש עוד משהו..בכלל לא זכרתי את האופציה הזו
    טוב עכשיו אני כבר חייבת לקנות כרטיס אהה?:)

  5. מאת הילית לביא:

    סעיף 32-satisfaction כן מופיע ,בהתחלה

  6. מאת משה:

    מצחיק אותי הקטע עם סוויד/בלר/פאלפ/אואזיס.

    כי גם אני טוען שסוויד הם המנצחים, אבל…. בדיוק כמוך אני לא מכיר את בלר ממש, שמעתי 2 דיסקים והפסקתי. אבל אחרי הטור הזה אני הולך לנסות שוב לשמוע אותם, אין ספק שהם יודעים לכתוב מידי פעם שירים ממש יפים בדיוק כמו החדש.

  7. מאת יעל ר.:

    גם אני בוחרת בקרב הזה את סווייד, אבל The Universal הוא אחד השירים הכי יפים שיש, ומרגש להפליא גם בטקסט סתום לגמרי. בכלל, תמיד חשבתי שזה שם מעולה לטיים-לורד מרושע בגילומו של דיימון אלברן האחד והיחיד. סטיבן מופאט, אם אתה שומע ומאמץ, אני רוצה אחוזים.

    נקודת מגע נשמע מעולה, לולא סף הסיבולת שלי לאורך השהות האפשרית על אוטובוס אגד בקיץ (ברררר. וגם בלעעעע). אפשר לארגן שידור חוזר במרכז?

  8. מאת גיאחה:

    יעל – סורי, זה קורה רק בירושלים ורק פעם אחת. אני ממליץ בחום עז (הא!) להצטייד בסווטשרט וללכת בכל מקרה.

  9. מאת דוד:

    לא יודע אם זה קשור ישירות לכתבה של בן שלב, אבל הגיע אלי דרך הפייסבוק המיקסטייפס (מיקסטיוב יותר נכון) הזה –
    http://www.youtube.com/playlist?list=PLD444D0DD725F2E67&fb_source=message

    אמנות הבאס העברי על פי בעז כהן

  10. מאת רון:

    לגבי הווקמן- זה יוצא שבוע לפני סטיבן מלקמוס…. לדעתי 189 לווקמן זה מאוד יקר (ולא שפוי בכלל כמו שציינת), במיוחד, שלצורך השוואה, מלקמוס (שהרבה יותר גדול) עולה 179, ולהקות כמו וואי ,לואו, או ארט ברוט (שהם באותו סדר גודל) עלו בזמנו 150-130.

  11. מאת אלכס חולה אסטמה:

    מזמן לא שמעתי 5 דקות כל כך מיותרות כמו באייטם 29.
    כאילו מה הקטע/תגלית ?
    היה לוקח חלילית, והורס כמעט כל שיר שהיה מדגים. למה פסנתר ?
    לא כל שכן לד זפלין.
    נו באמת.

  12. מאת נדב:

    בתוספת לדבריו של בועז כהן, כדאי להזכיר שגם ברי סחרוף טוען (למשל בראיון לקוטנר http://www.kutnermusic.com/2011/04/blog-post_16.html) שיש תסיסה מאוד חיובית בתרבות הישראלית.

    וחוץ מזה, אפשר לשמוע את האלבום החדש של פטי סמית ב- myspace שלה-
    http://www.myspace.com/pattismith/music

  13. מאת אנגלופיל:

    השיר החדש של בלר נשמע כמו המשך ל-"Battery In Your Leg", ואיכשהו ידעתי שהוא יישמע ככה מהרגע שקראתי את המילה פסנתר. מוזר. חוץ מזה שהיום נגמרו 12 שעות מענגות אם כי מעט מתישות של הביטלס בגלי צה"ל, היה שווה חוץ מהגרסאות העבריות המביכות.

  14. מאת אלון:

    היה כיף כרגיל… תודה
    איזה קטע יש קשר בין 2 אייטמים כאן: בסרט מאייטם 5 הם שרים ביציאה מהפאב את וייט ליינס שך גראנדמאסטר פךאש שממנו לקוח (גנוב?) ריף הבאס של אהבה חדשה לאמדורסקי מאייטם 26
    ובאייטם 32 המדליק הוא שכח ריף קריטי בחשיבותו (או שפיספסתי?) –
    Cream- Sunshine of Your Love

  15. מאת מיכאל גינזבורג:

    מצחיק "רכב" הפלינסטונס!

  16. מאת עמית:

    האם מתארגן מיקסטייפ לווקמן? נראה לי שזה ישמח הרבה אנשים (גם אותי :)

כתיבת תגובה