21 באפריל 2012

עונג שבת: מי מביט במי

"השהות בחנות תקליטים היא שילוב נדיר, בלתי אפשרי וממכר בין מדיטציה, ספרייה, מוזיאון ומגרש משחקים. החנות היא מקום מפלט, אך אינך נח בה. אתה לומד ומתאמץ בחנות ובכל זאת, לעולם לא מתעייף בה" – גבי טרטקובסקי על חנות התקליטים

חלוקת הדיסק החדש של קיצו נמשכת עד יום ראשון! רוצו!

  1. נו, ג'ק וייט. מי אני שאדבר על ג'ק וייט? האם הוא הגיטריסט הגדול סלאש חשוב סלאש מעניין של דורו? לא יודע. האם הוא יצליח לבנות לעצמו מיתולוגיה אישית כמו הגיבור הגדול שלו וידידו בוב דילן? לא יודע. האם הוא חקיין מוכשר או כישרון ראוי לחיקוי? לא יודע. האם הוא מרתק? כן. האם הוא כאן כדי להישאר? כן. האם הוא חייב להשתזף יותר? בהחלט. האם האלבום החדש שלו מדהים? רחוק מכך. האם "Sixteen saltines" הוא עוד אחד מהשירים הענקיים עם הריפים האגדיים האלה שנדמה כי פשוט נופלים לו מהשרוול כשהוא מתעטש? כן, כן, כן ועוד הפעם כן. תגידו על וייט מה שתגידו – ואומרים עליו פחות או יותר כל דבר שאפשר – אי אפשר לקחת ממנו את המיומנות שלו ליצירת שירים שיגרמו לכם לרקוע ברגליים ולנקות את האבק מהאייר גיטאר שלכם. [מפ3]
  2. ערב ההופעות העירוני חיפולק מכה בפעם השלישית והפעם בכל הכוח! בשבת, 26 במאי, יופיעו בזה אחר זה ולפעמים גם במקביל, בכמה וכמה מועדונים בעיר, ערן צור, אפרת בן צור, בני בשן, נערות ריינס, אורן ברזילי, מונטי פיורי, טל כהן-שלו, האנג'לסי ועוד ועוד. חגיגה אמיתית של ממש. רשמו ביומן! [עברית]
  3. הנה גם תל אביב הצטרפה ל-Street view של גוגל מפות, ותוכלו לשוטט בה וירטואלית. קדימה, זה הזמן לחפש סיטואציות משונות, אנשים עושים דברים מוזרים, ועוד הפתעות. אני נחתתי ישר על פוסטר של הקולקטיב. [מפות]
  4. יום חנויות התקליטים, שאיכשהו הפך אצלנו יותר ל"יום התקליט", ייחגג בישראל במוצאי שבת, בעיקר בתל אביב ובירושלים. כמה מבלוגרינו המשובחים נדרשים לעניין: גבי טרטקובסקי כותב נהדר על חשיבותה של חנות התקליטים, בבלוג שלו.
  5. תקליטים: אלפרד כהן כותב על זכרונות מהפורמטים השונים (תקליט, קסטה ודיסק) ולא מצליח להתרגש מיום חנויות התקליטים כיום. [עברית]
  6. תקליטים: ובוויינט מראיינים את בועז כהן, חובב ידוע של פורמטים ישנים ובראשם התקליט, שמגן על הוויניל בחירוף נפש וגם מוסיף דיסקליימר חשוב: "אולי אני רומנטיקן, אולי לא הגעתי למאה ה- 21. בהרבה דברים אני גבר ישן. אני אוהב את זה שדברים נעשים לאט". [עברית]
  7. אורי זר אביב מראיין את ליסה ג'רמנו אהובת לבי, שתופיע כאן, ממש כאן בישראל, ב-2 וב-3 במאי. בקרוב יגיע לעונג מיקסטייפ שיבהיר לכם בדיוק כמה תצטערו אם לא תגיעו להופעות האלה. [עברית]
  8. בוואלה משתפים שיר משותף חדש של Of Montreal ו-Deerhoof לרגל יום התקליט. ב-7 במאי, ממש עוד מעט, אוף מונטריאול יופיעו בבארבי. [סטרים]
  9. מורפלקסיס העלה ליוטיוב הופעה מלאה בירושלים של צ'רלי מגירה ב-2004. תענוג נדיר. [טיוב]
  10. האלבום ששמעתי הכי הרבה השבוע, בלי ספק: הופעה חיה בבית ריק II של רייסקינדר. הפרפורמנס הפוסטמודרני המדהים של אסף עדן נמצא כאן בשיא. להזיז את הראש וגם את מה שבתוכו. לצחוק וגם לבכות. לרקוד וגם להטיל ספק. רב אמן. ובחינם! [בנדקאמפ]
  11. סטרים לכל האלבום החדש של Moonface, ההרכב החדש של ספנסר קרוג מרובה ההרכבים (סאנסט ראבדאון, וולף פרייד). [סטרים]
  12. [ויה נתלי] למה שני ביצועים ליצירה זהה מעוררים תגובה שונה? סדרת הרצאות מעניינת של דניאל לויטין המעולה, שכתב גם את הספר המאוד-מאוד מומלץ This is your brain on music. הקישור הוא לחלק ה-1, המשיכו משם. [טיוב, אנגלית]‎
  13. הבלוג הנפלא 10 שירים שהצילו את חייך מארח את ג'יימס מרפי, שכמובן לא יכול להסתפק ב-10 ומרחיב את הרשימה ל-15. אין מה לקרוא אבל יש מה לשמוע, ובעצם ג'יימס מרפי ערך לנו מיקסטייפ מרהיב. אני ממליץ בחום עז ללחוץ פליי גם ברשימה של רוברט ווייאט! [סטרים, אנגלית]
  14. חצי שנה נוספת עברה, ונס נוסף נחת על סף פתחנו: ירושלים, אלבום חדש של שלום גד. רוצו לשמוע. [בנדקאמפ]
  15. המוזיקאי חסן בן ג'פאר, שמנגן מוזיקה מרוקאית מסורתית עם השפעות אפריקאיות, שיתף פעולה עם חברי הבלקן ביט בוקס איתמר ציגלר, תומר יוסף, אורי קפלן ותמיר מוסקט באלבום חדש, Nas al hal, שאפשר לשמוע ולקנות כבר עכשיו בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
  16. אני מבסוט מהאלבום החדש של נורה ג'ונס עם דיינג'ר מאוס, ואתם? אה, עוד לא שמעתם? נו, אז אל תהססו, הנה הוא להאזנה חופשית ב-NPR. [סטרים]
  17. פוסט יפה, אוהב ומרגש של דוד שפיר, עולה די ישן מרוסיה, ובו הוא מסביר איך מי שגרם לו להתאהב בשפה העברית היה מאיר אריאל. סיפור יפה של מאבק ופתירתו בהתאהבות. [עברית]
  18. יש אנשים שמתרגזים מזה, שלא מבינים בשביל מה צריך את זה – ואני לא מתווכח עם דעתם, שהיא מובנת ולגיטימית – אבל אותי נורא מצחיק הבלוג החדש לא מפרגן, שקוטל מוזיקה ישראלית שעשויה רע. לא רק שכיף לקטול, ושביקורת חדה כלפי פופ מצליח היא עניין שלא באמת נעשה בצורה מנומקת ומעניינת בתקשורת הישראלית, לדעתי יש פה גם ביקורת מעניינת וטובה, לפחות בפוסט על האלבום החדש של שלמה ארצי, למשל. אז אני לא מסכים איתם על הכל (עם מי כן?), וחלק מהקטילות הן ילדותיות, אבל טוב שמישהו אומר את זה ובקול רם, גם אם בעילום שם. [עברית]
  19. [תודה לשיר] כל אחד צריך כזה ליד המחשב: לוח ימי הולדת של דמויות פיקטיביות. א. מי נולד בתאריך שלכם? ב. אפשר את זה גם כגוגל קלנדר? [אנגלית]
  20. ג'וני דפ ונטלי פורטמן הצטלמו לשתי גרסאות דומות ושונות לקליפ החדש של "My valentine" לפול מקרטני. זו הגרסה המשולבת, וממנה תמצאו את דרככם בקלות לכל גרסה אישית. [טיוב]
  21. ליבון הלם מ-The Band האגדית הלך השבוע לעולמו. תומר מ"הרמוניה דרומית" הקדיש לו פוסט פרידה, אבל מומלץ עוד יותר לקרוא את הפוסט שכתב עליו לפני שנתיים. [עברית]
  22. EP חדש במשפחת Raw Tapes הנהדרת, קולקטיב ביטים והיפ-הופ ישראלי כביר: שיתוף פעולה בין הביטמייקר Plusga לבין הראפר A7. חינם. [בנדקאמפ]
  23. פוסט אורח, מפתיע ופרטי מאוד של רות דולורס וייס בבלוג המצוין של דויד פרל. [עברית]
  24. באתר הבית של וילי נלסון יש שיר אהבה חדש לעישון, "Roll me up", יחד עם חבריו למצית סנופ דוג, קריס קריסטופרסון וג'יימי ג'ונסון. וכן, העיצוב של הנגן לגמרי קולע. [סטרים]
  25. "You against the larger world", סקיצה לשיר שלא נכנס בסוף לאלבום החדש של Dirty Projectors. [סטרים]
  26. הברקה רצינית ליום חנויות התקליטים: Feistodon!!! סינגל כפול של כוכבת האינדי הקנדית פייסט ומפלצת המטאל האמריקאית מסטודון. כל אחד ביצע שיר של האחר, בתקליטון שיצא לרגל החג. אתם יכולים לשמוע את שני השירים אונליין. [סטרים]
  27. האטלנטיק בפיצ'ר מגזיני עמוק ונרחב על קנייה ווסט, שמתחיל בשיחה עליו עם ברק אובמה ונגמר בשיחה עם ראקים. [אנגלית]
  28. הו, וואו! כשנגמר קליפ האנימציה הנפלא ועתיד הקסמים לשיר "The rifle's spiral" של השינז, מתחשק להיעמד ולמחוא כפיים! [וידאו]
  29. יססססס! "Heaven", שיר חדש של The Walkmen מתוך אלבום חדש! הו, הלב עולץ. [סטרים]
  30. מהרגע הראשון, שנים די רבות לפני שבכלל נולדתי, היה משהו מכשף, רודף, טורד ב-"I only have eyes for you" שנכתב ב-1934 והתפרסם בביצוע הפלמינגוס ב-1959. מעבר ללחן היפהפה, שכבר בו יש מן העגמומיות והאובדן; מעבר לטקסט הרומנטי, שכבר אז היה מפציר, מתחנן כמעט, מנסה לשכנע ש"אני מסתכל רק עלייך", הפלמינגוז הוסיפו לשיר משהו שלא היה בביצוע המקורי של בן סלוין ב-1934: ריוורב. ה"שובאפ-שובאפ" שלהם מהדהד ומהדהד, כולא את השיר באיזה חדר מתכת ריק ומוזר, כמו תא בכלא. זה לא סתם ריוורב, זה מין ריוורב לא-נכון, כזה שגדול מדי לשיר הזה, שמטביע אותו. כל הרמזים האלה לקשר לא בריא שבו צריך להתחנן, להדהוד בית הכלא, גרמו לכך שהשיר הזה תמיד נשמע כאילו הוא מושר לאף אחד. אני, אישית, לא שומע בשיר הזה את מושא האהבה. זה שיר אהבה שכולו בדידות. וכמובן, כמעריץ באפי, מה שגרם לרושם הזה להיות מוטבע חזק הרבה יותר אצלי הוא הפרק שנושא את אותו השם, וכולל סיפור התאהבות טרגי שהסתיים ברצח. ועכשיו לקח גאון הפופ המעוות בק את השיר הזה, והטביע אותו כליל בריוורב המסוכן הזה, מטשטש כליל את הגבולות, את המותר והאסור, את הטוב והרע, בביצוע הורס בעיניי של "I only have eyes for you". הביצוע הזה לקוח ממיצג אמנותי שכולל ביצועים נוספים לשיר, מאת ג'יימס מרפי, דבנדרה בנהארט, Mountains (!), No age ואחרים. את כולם אפשר לשמוע כאן (גם הביצוע של No Age הורס). [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, וחג תקליטים שמח!

8 תגובות על “עונג שבת: מי מביט במי”

  1. מאת יובל:

    התענגתי. שלום גד – כיף.

  2. מאת דוד:

    גיא, זה באמת עונג שבת לגלות כאן את הקישור לפוסט שלי על מאיר אריאל. תודה.

    ואגב, הביצוע של בק, כמה שהוא טוב, כך הוא רק עושה חשק לשמוע את הגרסה של פלמינגוס שכתבת עליה. אחד משירי הפופ האהובים עלי.

  3. מאת brownies:

    עיצוב בהשראת אוסטרליץ?

  4. תודה רבה על מגירה ורייסקינדר, תענוג צרוף שאחרת הייתי פשוט מפספס.

  5. מאת רוי:

    הביצועים של בק ומרפי לא פחות ממדהימים, אבל לא פחות חשוב מהם הוא דאג אייטקין, יוצר העבודה.

    דמות שנויה במחלוקת בעולם האמנות, לעתים נערצת (במיוחד על ידי אנשים כמו טילדה סווינטון – שגם משתתפת בעבודה ושיתפה איתו פעולה גם בפרויקטים קודמים). לעתים חוטף ביקורת ונחשב פופי משהו, שלא לומר – מסחרי אש, על ידי מבקרים ואמנים אחרים שרואים בו בעיקר את הספקטקל. בקיצור, מדובר באמן פופולרי שמציג במקומות המרכזיים ביותר בעולם ועל כן, לא מפתיע שהצליח לסחוף גם את בק ומרפי לפרויקט.

    המיצב מורכב משמונה מקרנים ורמקולים הפזורים סביב מוזיאון הירשהורן העגול, בוושינגטון DC, וניתן לראות את הקרנות הסרטים (המתכתבים עם המוזיקה הסהרורית המופלאה) כמעט מכל נקודה בצמד השדרות העוטפות את המוזיאון מימין ושמאל, שלא לדבר על הסאונד הנשמע למרחקים, גם הרבה אחרי שעוזזבים את המוזיאון.

    חוויה מדהימה, לא כל כך בטוח לגבי האמירה. אבל אולי רק כדי להראות שאפשר…

    רותם ורוי

  6. מאת מיכאל גינזבורג:

    היי, הלינק לאלבום של מונפייס אינו פעיל :(

כתיבת תגובה