28 במאי 2012

אוסף חגיגי להורדה: Working title IV

Previously: וורקינג טייטל הראשון (2009), השני (2010), השלישי (2011).

את הגירסה הגמורה כולנו מכירים. כל ערוץ שירה הוקלט עשר פעמים ונערך מכמה טייקים לכדי מעשה-טלאים טוב יותר או פחות (תלוי בעורך…), טייק הגיטרה הטוב ביותר נבחר, נחתך ועבר דרך פילטרים וליטוש אולפני, העיבוד עבר כמה וויכוחים של הלהקה עם המפיק או עם עצמה, הלבלים הוגברו, נדחסו, הושוו…

ומה שאנחנו מקבלים באלבום או בסינגל הוא אולי מאוד מאוד יפה, אבל לרוב גם רחוק מאוד ממה ששמע האמן בראשו כשהשיר נולד.

רוב המוזיקה שאני שומע ומקשר אליה כאן בעונג היא ללא כל ספק מוצרים מוגמרים. אבל זה לא מה שישביע את רעבוני לא. כבר ארבע שנים שמדי חודש מאי אני שולח מייל לכמה מוזיקאים שאני אוהב במיוחד, ומזמין אותם לחשוף טפח נסתר מאוד בתהליך העבודה שלהם על שיר: הגרסאות שבדרך. ההקלטות הראשוניות בבית כשהשיר עדיין לא גמור, בוער באצבעות; או גרסאות חלופיות, מלוטשות ומעובדות פחות, שנפלו לאורך הדרך; או שירים דחויים, מבויים, שנשארו מחוץ לאלבום.

זו תפיסה רומנטית מאוד אבל אני גם רומנטיקן חסר תקנה – אני באמת מאמין שאותו קסם שגורם לאדם רגיל מן השורה – שהולך לעבודה ומשלם ארנונה ושותה דיאט קולה – לכתוב פתאום שיר שמפלח את הלב שלנו בכל האזנה, הקסם הזה נוכח יותר בשיר ככל שהוא ראשוני יותר. זו לא עובדה. זה לא מדע. זו אמונה רומנטית, שקל מאוד להפריך (עד כמה היה מרגש אותי שיר כמו "Nude" של רדיוהד אלמלא העיבוד, הליטוש, המניפולציות האולפניות שהופכות אותו למה שהוא?). אבל לך תתווכח עם אהבה.

14 האמנים שלפניכם – חלקם שמות מוכרים, את חלקם אולי תפגשו פה לראשונה – הם אנשים מוכשרים להפליא שהתאהבתי במוזיקה שלהם. כולם היו אמיצים מספיק כדי לשלוח שיר לא גמור, או נסתר, או חדש לגמרי לפני עריכה ועיבוד. הם פשוט פתחו את הלב וההארדיסק, ונתנו בשמחה, בלי סייגים, בלי פחדים. בעיניי זה מופלא, ואני מודה להם מעומק הלב על האומץ והשיתוף.

תודה גדולה נשלחת גם לחברי הטוב בני "מורפלקסיס" אסתרליס על המאסטרינג הזריז והעזרה, ולכל מי שטרח וחיפש ופשפש ולא מצא שיר. אולי בשנה הבאה. (פוסט) חג שבועות שמח!

Working title IV – Fourteen songs in progress [הורדה – קובץ זיפ]

1. Monti Fiori – Shark attack
2. נדב זילברשטיין – Driving home
3. אדם כהן – נדודי ערפל
4. טל אורן – האם אתה עדיין חפץ
5. נערות ריינס – רכבת
6. אלון עדר – ברמה של באך
7. דניאלה ספקטור – הנה באה השמש
8. אביגיל עמנואל – Paper ships
9. Phototaxis – Chinese child
10. קאמי מלץ – מתנדנדת
11. רוי רגב וליאם מרפי – Paddleboats
12. פלורה – בית
13. עדן לשם – Solid thought
14. אורי אבני – גדר מתחת לשמיים

להורדה: לחצו כאן [zip, כ-100 מגה]

תמונה: Bob Travis, CC

Monti Fiori – Shark attack
Allegro, אלבום הבכורה של מונטיפיורי שיצא ממש לפני רגע וחצי, הוא אחד הדברים המרעננים והמשמחים ששמעתי בארץ בזמן האחרון. זה אלבום מלא חיים, גרוב וסטייל – אני ממליץ לכם בחום עז לרוץ לשמוע אותו ולשמוח כל הקיץ (הורדה במחיר לבחירתכם!). "Shark attack" הוא, על פי הלהקה, "מוזיקה שכתבנו לסרט אימה איטלקי (עכשיו מחכים שיהיה סרט)". פתיחה נהדרת לקיץ הזה.

נדב זילברשטיין – Driving home
אני מכיר את המוזיקה של נדב זילברשטיין כבר די הרבה שנים, מאז שהתחיל להעלות שירים ל"במה חדשה". הוא גם ניגן גם באי-פי הבכורה של רותם אור, והיה חבר בכמה הרכבים מעניינים מאז כמו Visiting hours, החוזים וטלטקסט. ובאופן כללי הוא בחור מקסים ומוכשר. עכשיו הוא עובד על אלבום סולו, ו-"Driving home" נלקח מתוכו. הילה וייס הנהדרת, שאנחנו לא שומעים ממנה מספיק, תורמת קולות רקע יפים.

אדם כהן – נדודי ערפל
אדם כהן די הכה אותי בתדהמה כשנתקלתי במוזיקה שלו לראשונה לפני כמה שבועות. אין לי באמת מושג מי זה (מלבד העובדה שזה לא אדם כהן הבן של לאונרד כהן), ואני רק יודע שהוא כותב מלחין ומקליט לבד יצירות פלאיות קטנות שנסתרות מעיני רוב. וחבל שכך, כי השירים שלו יפים להפליא, קצת כמו מה שהיה יכול לצאת אם אחרי "שיר טיול" אביתר בנאי היה ממשיך להיכנס פנימה ולהתרחק מהעולם, ולא להיפך. אלקטרוניקה לילית עמוקה בעברית.

טל אורן – אם אתה עדיין חפץ
את טל אורן שמעתי לראשונה כבר לפני די הרבה שנים, כש"הסצינה הבאר שבעית" התחילה לבעבע, וטל סומנה כאחד הקולות המעניינים ששווה לעקוב אחריהם. אז עקבתי. ובכל פעם ששמעתי אותה שרה, שמחתי. ואז תמיד ניגשתי אליה ושאלתי נו, מה עם אלבום, מה עם שירים שלך? והיא תמיד הייתה עונה בחיוך קצת נבוך שזה בדרך. ועכשיו האלבום ממש מגיע, ולמיטב הבנתי הוא בסוף העבודה וכבר די מוכן, וההופעות עומדות על הרגליים וטל מעלפת את הקהל עם הקול והגיטרה החשמלית והמתופף ומזכירה לי את אנה קאלבי המהממת, ואני כבר לא יכול לחכות. אז הנה שיר אחד, להרוות את הצמא, עד שיבוא האלבום.
טל אורן – שירה, גיטרה חשמלית; דני שפירא – תופים; הוקלט ומוקסס באולפני קקטוס ב"ש על ידי נדב אזולאי וגיל נמט

נערות ריינס – רכבת
אחרי שני אלבומים מעולים כבר די ברור שנערות ריינס נכנסת לרשימת הלהקות הכי טובות בארץ, בטח אצל כל מי שאוהב את הרוקנ'רול שלו סקסי, גברי, עם גישה של פאנק. השיר האדיר הזה מגיע מרועי פרייליך, שהקליט אותה בבית לגמרי כסקיצה, עם טייק אחד לכל תפקיד, תופים מתוכנתים וגיטרה חשמלית בתפקיד הבס. אולי יום אחד זה יגיע לאלבום של הנערות – בינתיים אנחנו זוכים להצצה ישירה ללב-לבו של התהליך. עצום.
מילים, לחן , גיטרות ותכנות: רועי פרייליך

אלון עדר – ברמה של באך
במקרה יצאו לי שני שירים שנפתחים בשמות של בחורות. אני לא יודע אם זה אומר משהו עליי או על רועי פרייליך ואלון עדר. אני יכול לכתוב הרבה מאוד על עדר, שבשנה האחרונה הפך במהירות מפתיעה לאחד המוזיקאים האהובים עליי בארץ, הרבה בזכות האלבום הצנוע אך ענק "אלון עדר ולהקה", שאתם ממש חייבים לשמוע עכשיו. בן שלו קלע בול כשכתב על עדר שהוא "מוזיקאי מחונן שעושה מוזיקה זרוקה". ובאמת שאי אפשר לבקש הרבה יותר מזה. אפילו בהקלטה ביתית כזו, כשהוא על כל הכלים, יוצא לו גרוב חסר מאמץ ושיר שאי אפשר שלא להתאהב בו במהרה.

דניאלה ספקטור – הנה באה השמש
בלי ששמתי לב, יצא שכמעט בכל אוסף בסדרה התחבא קאבר קטן. בראשון היה זה "Love hurts" של שני קדר, ובשלישי היה זה הביצוע של סווינג דה ג'יטאן ל-"Roseroom" של דג'נגו ריינהרדט. הפעם דניאלה ספקטור נתלית באילן גבוה, ומבצעת גירסה עברית חופשית של "Here comes the sun". לקח לי זמן להתאהב בדניאלה ספקטור, אבל כשזה קרה זה קרה בעוצמה, ומאז אני נשבה בכל פעם שהיא פותחת את הפה לשיר. כמו עדר, היא מוכיחה שמוזיקה אינטיליגנטית לא חייבת להיות קשה לעיכול.

אביגיל עמנואל – Paper ships
לפעמים עבודה על אוסף כזה חושפת בעיניי דברים נהדרים שלא הכרתי קודם. פניתי לדנסקי, הלא הוא עידן שמעוני, כי אהבתי את "בוקר" שהוא שיתף בסאונדקלאוד. שאלתי אותו אם יש לו איזה שיר במגירה, לאוסף. והוא שלח לי שיר שהפיק לזמרת שלא הכרתי קודם, אביגיל עמנואל. אביגיל היא חלק מדואו אלקטרוני בשם Township יחד עם שחר פליישר, והיא כותבת, מתקלטת ועורכת מוזיקה. את חומרי הסולו שלה היא כותבת ומקליטה לאט לאט, ושני שירים אפשר כבר למצוא בסאונדקלאוד. אולי יום אחד יהיה שם אלבום.

Phototaxis – Chinese child
תמיד חיבבתי את יעל פלדינגר, הסולנית הכובשת של פוטוטקסיס, אבל לא תמיד התחברתי לכל דבר שהם עשו (והם עשו הרבה – הנה הבנדקאמפ שלהם). עקבתי מקרוב ומרחוק אחרי האלקטרו-סול שלהם, וחיכיתי שתכה בי שוב ההתלהבות שהכתה בי בפעם הראשונה ששמעתי אותם. והנה החודש זה הגיע, כשיעל שלחה פתאום, אאוט אוף דה בלו, שיר חדש שהקליטו עם אדי סטיבנס, שעבד עם זירו 7, מולוקו וסיה – שלושה אמנים שאני בטוח שאפשר למצוא בדיסקיה של פוטוטקסיס. והשיר הזה העיף אותי. הוא מרגיש כמו ג'אם אבל גם כמו שיר שנבנה מראש, איכשהו.
מילים-יעל פלדינגר; לחן-יעל פלדינגר ואיתי צוק; עיבוד- פוטוטקסיס ואדי סטיבנס; הפקה מוזיקלית- אדי סטיבנס; תופים-רועי חלד; בס וגיטרות – ניר בלום; קלידים, פסנתר, תיכנותים-אדי סטיבנס ואיתי צוק; המונד- אדי סטיבנס; שירה-יעל פלדינגר; טכנאי הקלטה- שמעון טל; מיקס- אדי סטיבנס

קאמי מלץ – מתנדנדת
אוקיי, זה קצת מביך. אני מת על קאמי מלץ, ושמח בכל פעם שיוצא לי לשמוע אותה או אפילו סתם להיפגש בפניה המחייכות באיזה פסטיבל או הופעה. היא שרה במופע משירי "מלכת אמבטיה" שעזרתי להפיק, והכרנו שם. ולמרות כל זה – וזה מה שמביך – אני לא ממש יודע לספר לכם כלום עליה כאמנית, כלומר מה ההיסטוריה שלה ואיפה היא שרה וכל זה. זה פשוט אף פעם לא עלה בשיחה. אבל אז מגיע שיר כמו "מתנדנדת", ואתם שומעים אותו עם כל הכישרון והביטחון והישירות, ואני נזכר בלורה גיבסון ובג'ואנה ניוסם, ולמי אכפת מאיפה היא באה – העיקר שהיא כאן. ושרק תישאר. הנה עוד קצת ממנה.

רוי רגב וליאם מרפי – Paddleboats
באירלנד, "ליאם מרפי" זה כמו "משה כהן". אבל רוי רגב הוא שם יוצא דופן, והוא גם גיטריסט יוצא דופן. הכרתי אותו כגיטריסט של מונוטוק, ומאז נהיינו חברים טובים. זכיתי לנגן לצדו ב-We are ghosts ולשמוע אותו עושה קסמים עם שישה מיתרים. המוזיקה שלו אף פעם לא נשמעה מכאן, ולפני כשנה הוא באמת עבר לארצות הברית. בין אינטרסטייט לאינטרסטייט הוא התחיל להקליט שירים עם זמר מקומי בשם ליאם מרפי, שכתב את השיר הזה ושר בו. רוי ניגן בגיטרות, עיבד והפיק, ואני יודע שזה שיר שאשמע הרבה בלילות הקיץ הקרוב.

פלורה – בית
מי שעוקב מקרוב אחרי פסטיבלי האינדי והבלוגים מכיר כבר את לירון משולם, שקוראת לעצמה פלורה. אלבום הבכורה שלה, Happy Today, יצא לפני שנתיים וזכה למחמאות מוצדקות. הוא הציג חזון סאונד שונה מאוד ממה שאנחנו רגילים לשמוע בארץ, ועירבב את הקול העדין של משולם עם הפקה עשירה ומרשימה, עם השפעות מרדיוהד ועד דברים אלקטרוניים שאני אפילו לא יודע לשים עליהם את האצבע. השיר הזה הוא בעברית, והרבה פעמים כשזמרים שרגילים לשיר באנגלית מקליטים פתאום שיר בעברית, משהו שונה לגמרי יוצא להם מהגרון. "בית" הוא שונה משמעותית מאלבום הבכורה, ומהחומרים החדשים שלה, ותמיד כיף לראות כמה רחב טווח ההבעה של אמן מוכשר.
"זה שיר מאוד ישן שאני ניגנתי בו על כל הכלים חוץ מהקונטרה בס שעליו ניגן אלעד קינר"

עדן לשם – Solid Thought
הא? מאיפה באה פתאום תערובת כזו של בון איבר, ג'ים ג'יימס ופטריק ווטסון? ישראלי, אתם אומרים?! בחיי שכן. הודות למגע הקסם של מתן נויפלד, הכרתי החודש את עדן לשם, שכדאי לעקוב אחריו בסאונדקלאוד. יש לו קול נפלא ויוצא דופן, שירה נהדרת באנגלית שלא נשמעת מאולצת ומאומצת, גיטרות נהדרות ו – על פי המעט ששמעתי – יופי של שירים. והוא מעיז לשבור את תבנית הפולק העגמומי והשטוח שכל כך קל ליפול אליה כששרים באנגלית עם גיטרה. פתאום יש פה הרמוניות קוליות, קטעי מעבר ווקאליים, לא רק בית-פזמון-סולו-רגוע.

אורי אבני – גדר מתחת לשמיים
אני אוהב מאוד להתחיל ולסיים אוספים עם קטעים אינסטרומנטליים, והנה בזכותו של אורי אבני הנפלא, הזדמן לי לעשות זאת הפעם. אבני מקליט מוזיקה אינסטרומנטלית, קולנועית, עתירת מיתרי גיטרה. את האלבומים המצוינים שלו, ובמיוחד את האחרון מ-2010 שחביב עליי במיוחד, אפשר וכדאי לשמוע בבנדקאמפ. על הקטע הזה, שמזכיר קצת את "Paint it black" של הסטונס, אורי מספר: "התחלתי לעבוד עליו לפני שנה בצורה ביתית לחלוטין עם חברי היקר ואיש הסאונד רני דר, בניסיון להבין כל מיני סאונדים שמענינים אותי ועד אז פחות השתמשתי בהם. תוך כדי ניסיונות כמו להקליט את האקוסטית דרך מגבר חשמלית, או חיפוש אחרי כל מיני סאונדים של סינטיסייזרים ישנים, הבנתי שהקטע הזה בעצם הופך להיות מרחב ניסיונות יותר מאשר משהו שאני יכול לקרוא לו שיר".
"הוקלט בסלון הישן שלי ובבית של לירון משולם וכפיר שריד; רני דר הקליט ומיקסס באדיבותו; ליאור טלמור – סינטיסטרינג;
גיטרות, תופים, בס, סינטי , פסנתר- אורי אבני"

האזנה נעימה, ניפגש ב-Working title V!

12 תגובות על “אוסף חגיגי להורדה: Working title IV”

  1. מאת אפרת:

    איזה כיף איתך

  2. מאת Shy:

    It's so great that you are not only promoting new and good music but actually catalyses it's creation. Way the go, Haoneg!

  3. מאת דוד:

    גם פלורה וגם אדם כהן במקום אחד, איזה כיף לקום לבוקר כזה. והביצוע של דניאלה ספקטור מלא קסם. תודה רבה, ויום הולדת (אתמול?) שמח!

  4. מאת יובל:

    כתבה נפלאה,
    באמת חושף אנשים שכנראה לא היו מגיעים לאמנים המוכשרים הללו למוזיקה מעניינת ושונה!

    אתה אחלה!
    תודה רבה

  5. מאת לולי:

    וואו.. נדב זילברשטיין ממש מרגש

  6. מאת עומר:

    אני מכיר את אדם (אפילו המלצתי לך עליו, די מזמן), והוא מקליט את הכלים בעצמו. והוא איש מעניין.

  7. מאת ינשוף:

    סוף סוף התפניתי להוריד, תכף גם אאזין – תודה על זה.
    ותודה גם לדלקת הגרון שמשאירה אותי מרותק למיטה…

    ומזל טוב ליום ההולדת, כי כך נהוג לאחל, על אף שבאיחור קל. אבל למה, בעצם, מאחלים שיהיה "מזל טוב"? אולי בכלל כדאי להמיר את זה במשהו פרקטי יותר? נניח… משהו כמו "שתראה אנשים יפים ברחוב שיחייכו אליך בחזרה, שתאכל גלידה טעימה מאוד, שתלמד דברים מעניינים ותחכים". בעצם, זה כמו להגיד מה שאני אומר תמיד כשאני מתעצל לחשוב על ברכה מוצלחת:
    שתזכה לשפע של דברים טובים כלשהם.

  8. מאת Choocki:

    Is it me, or are the songs in the zip not the ones you listed ?

  9. מאת איה:

    האוסף כולו מעולה
    והשיר של אביגיל עימנואל מרגש !!
    בחורה שמתייחסת לטייטל 'יוצרת' במלא הרצינות ואשכרה יוצרת עולם
    דרך סאונד ושירה יחודיים

כתיבת תגובה