14 ביוני 2011

דיסקים במתנה: קותימן


תצלום: בן פלחוב

Kutiman. האיש הזה לא מפסיק לסחרר אותי. התלהבתי כשיצא אלבום הבכורה המבריק שלו, התעלפתי כשהוא כמעט מוטט את האינטרנט עם Thru-You המבריק, רקדתי כשהוא חימם את די-ג'יי שאדו, מחאתי כפיים כשהוא הגיע לגוגנהיים ול-MoMA וזכה עם סאבו בפרס אקו"ם על העיבוד וההפקה לאלבום הענק של קרולינה, והנהנתי בהסכמה ובהבנה מלאה כשהוא נבחר לאמן העונה של עונת התרבות של ירושלים [פייסבוק]. פלא שהוא תמיד מחייך?

כאמן העונה, קותימן (יליד ירושלים, מסתבר) הוזמן לטייל בירושלים, להיפגש עם מוזיקאים מקומיים מכל המינים והעדות והדתות שיש לירושלים להציע, לצלם ולהקליט אותם ולעשות את מה שפירסם אותו בעולם: לקצוץ ולבנות מהם קומפוזיציות מוזיקליות וויזואליות חדשות. התוצאה, Thru Jerusalem, היא יצירת אמנות אמיתית של המאה ה-21, חמש דקות שמפגישות את הכישרון הענק של קותי (הן מוזיקלית, הן ויזואלית, הן קונספטואלית) עם הטעמים השונים של ירושלים. זה פאקינג מרגש:

כדי לחגוג את היצירה החדשה הזו ואת יציאת האלבום החדש של סאבו וקותי, Better Days, אני מחלק כאן מארז צנוע אך משגע מאלבומיו של קותי: אלבום הבכורה שלו והאלבום החדש עם סאבו. כל זוכה יקבל צמד שמח ומשמח כזה, באדיבות בועז מורד ועונת התרבות של ירושלים.

[פסססט, ממש כאן ליד מחלקים כרטיסים ללורי אנדרסון, וגם ל-Dub FX!]

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסקים?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על חוויית ירושלים הטובה\הזכורה ביותר שלכם – אם אין לכם, אפשר להמציע). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לבועז ולרוי!

210 תגובות על “דיסקים במתנה: קותימן”

  1. עדי הגיב:

    כל ביקור בירושלים לקנות דיסק בתו השמיני

  2. החוויה הזכורה ביותר עבורי מירושלים (והיו הרבה ב18 שנים שגרתי בה) היא, כנראה, מסיבת הפרידה לפני שטסתי לחו"ל. הגיעו אנשים מכל הארץ, ישבנו עם בקבוקי אלכוהול על שמיכה בגן סאקר. בסוף הלכנו כולנו ברגל לישון אצל ידידה בקריית שרת. היו ימים.

  3. עלילות ירושלים. הגיב:
  4. מ.צ. הגיב:

    איבוד הבתולין נחשב ?

  5. יואב הגיב:

    טיול על גגות העיר העתיקה!

  6. אלודי עדן הגיב:

    גרתי 3 שנים בירושלים היפהפה שם הכרתי את ארומה, התו השמיני, האוזן השלישית לב סמדר והנגטיב פשוט 3 שנים של תרבות 🙂 לצערי בשנים הצעירות לפני שהתחלתי ללכת ממש להופעות 😛 מ18 עד 21 עיר מדהימה יחד עם זאת עדיין חולה על הדרום!

  7. מ&מ הגיב:

    ירושלים…אין כמו טיול בסאגווי, באמת שווה, וחוויה לסוע על הכלי המגניב הזה על חומות העיר…

  8. ג'וס הגיב:

    גם אותי הוא מדהים.

    כדתי שלמד בישיבה תיכונית, יום ירושלים היה היום שהכי חיכיתי לו בשנה. היינו נוסעים בצהריים שלפני לגן סאקר, שם כל הבנים והבנות מכל הארץ היו נפגשים, מדברים, מפלרטטים וכו'.
    ואז בערך בחצות מתחילים צעדה דרך כל העיר העתיקה עד לכותל, ורוקדים עד שהרגליים כאבו.
    בערב למחרת היינו חוזרים לישיבה.

    זו הייתה שמחה אמיתית על שחרור ירושלים. והפלרטוט עם הבנות היה אחלה בונוס.

  9. אופק הגיב:

    כל ערב בערך בקסטה. או שבעצם אני לא זוכר הכל? (:

  10. Yoyo הגיב:

    לא חובבת גדולה של העיר, אבל היא הוציאה לא מעט יוצרים אהובים עלי, אז אולי כדאי לתת לה צ'אנס נוסף…

  11. עמליה הגיב:

    חוויית ירושלים הזכורה ביותר: "ההגרלה" בפסטיבל "מתחת להר"

  12. רואי הגיב:

    לא חסרות חוויות מהעיר שנולדתי וגדלתי בה ואני מקווה שהן ימשיכו להערם.

  13. דייב הגיב:

    ישיבות ליליות בפינק כמובן! מקום שהיה מספיק טוב לנציבים הבריטים מזמן המנדט היה טוב גם עבורי 🙂
    התמהיל של האוכל המשובח, הברמן המעונב, המוזיקה והוויסקי פשוט הקנו למקום את היחודיות שלו…

  14. תמיר הגיב:

    ובכן, בינתיים החווית ירושלים הכי טובה היא הקבלה לבצלאל.
    אני מקווה ששנה הבאה אצבור עוד חוויות נחמדות בעיר הקודש.

  15. יובל לוי הגיב:

    החוויה הירושלמית הכי זכורה לי הייתה בפעם הראשונה שנהגתי אליה לבד מחיפה, ובטעות לא עליתי על איילון. נסעתי לירושלים דרך צומת תפוח. מדובר לפני עשר שנים בתקופה האינתיפאדה השנייה. איך נאמר, היה "מעורר"..

  16. אורי גינוסר הגיב:

    ירושלים עיר מדהימה וזהו, אין איך לתמצת למה

  17. אסנת :) הגיב:
  18. עידו הגיב:

    אחחח.. ירושליים ירושליים.. יותר מדי חוויות מכדי לספר כאן..

    אני רוצה!!

  19. יהונתן הגיב:

    תגובה תגובתית (כי אין לי חוויות טובות מירושלים 🙂 )

  20. טליקו הגיב:

    לאכול בירושלים!

  21. בזוקה הגיב:

    החוויה הכי טובה שלי מירושלים בימיי כסטודנט היתה לראות את כל-בו שלום מאיילון בדרך חזרה הביתה לתל אביב בימי חמישי.

  22. רועי הגיב:

    סורי לאכזב-אבל העיר ירושלים מדכאת אותי
    אבל-היי! אני אשמח לדיסק! 🙂

  23. יוסי הגיב:

    היי…
    ירושליים אחת המגניבות… אין ספק… וקותי כפרה עליו, מגניב כמאת כמוה…
    סיפור?
    אין יותר מדיי… אני לא זוכר הרבה מהיציאות שלי בירושליים… היה איזה ערב שתיה משעשע שהסתובב בכל הפאבים ה"מאגניבים" למיניהם והסתיים בבוקר שבת עם באך בדורמיציון… ללא צל של ספק חוויה ירושלמית… כולל אבנים על האוטו מחרדים בדרך הביתה… לא הייתי מחליף את העיר הזאת בשום מקום אחר בעולם… יש טובות ממנה… אין טובה כמוה… (ורצף קלישאות משתפך שמצתרף כמקהלה)

  24. יערה הגיב:

    הופעות במעבדה

  25. אמיר הגיב:

    אני רוצה דיסק(ים)! אין לי יותר מדי חוויות מירושלים למען האמת, מקווה שזה ישתנה בקרוב

  26. גיל הגיב:

    mini jerusalem במיני ישראל גם נחשב?

    תודה על הדיסק D:

  27. giladt הגיב:

    בתור ירושלמייש המון חוויות…
    במשך תקופה ארוכה הייתי יוצא עם קבוצה של רוכבי אופניים לטיולי לילה בעיר. בעיר העתיקה אפשר למצוא שבילים ברמות קושי שונות לרכיבה ולפגוש אותה בצורה חדשה לגמרי. ההמשך הוא בעליה הקשה להר הזיתים כולל להגיע לנוף המדברי.
    מומלץ

  28. גיא גפן הגיב:

    הצו הראשון שלי היה בירושלים,
    נסעתי נטול כוח וכוונה והתחיל להבין להבין מהי בכלל המערכת הפגומה הזו שבגללה אני נוסע לירושלים על הבוקר.
    הגעתי לעיר וצעדתי לכיוון לשכת הגיוס.. וקטע את דרכי טרקטור חסר מעצורים אשר רמס את כל מה שבדרכו, עד שנסיעתו נקטעה מצליל ירייה.
    בעיקר זה מזכיר לי שירושלים עיר משוגעת, מתוחה ומעניינת לאללה..

    למרות החוויה הזאת, אני חולה על העיר הזאת.
    ואני חולה על קוטי.

  29. מיקה הגיב:

    בדיוק רכשתי כרטיסים להופעה של מתיסיהו בירושלים – מקווה שזו תהיה חוויה ראויה לזכרון

  30. ליעד הגיב:

    ללכת לאיבוד בירושלים, שעה לפני כניסת יום כיפור, כשאתה צריך להגיע לתל אביב. פחד!
    וגם: תביא, תביא דיסק. בחייאת, תביא.

  31. נעם הגיב:

    סיור בשכונות החרדיות בפורים. אסלי.

    בלי קשר להגרלה – יש מקום שאפשר להאזין לדיסק החדש (סטרים או משהו) ?

  32. Horican הגיב:

    וואו ווואו וואו
    אני תמיד שמח כשיש פה חלוקות ומתנות והכל, אבל בזה אני פשוט חייב לזכות. חייב.

  33. יניב הגיב:

    ינואר, לפני שנים מספר, אני וזו שאהבתי, רטובים עד שד עצמותינו, מתחבקים בשלג

  34. סתיו הגיב:

    תכלס, הסיבה היחידה לנסוע לירושלים היא בשביל בבט. אכן, יש וופלים בלגים גם בתל אביב, אבל זה לא אותו הדבר כמו לנגוס באחד כזה (עם שוקולד חם נמס למעלה) בשתיים בלילה, אחרי עוד ערב של תלונות על איך ירושלים נהרסת ואין לאן לצאת

  35. manWithHat הגיב:

    בתחילת העשור הקודם כשהייתי בצבא, בתקופה שבה הגדוד שלי החזיק קו באיזור ירושלים, המפקדים אמרו לי פתאום שאני צריך לנסוע לבד לרמת הגולן למחנה של הגדוד שהיה די שומם באותו זמן ולהיות שם במשך כמה ימים. בתחילת דרכי צפונה, בתחנה המרכזית בירושלים, קניתי לי את הדיסק של "אוקיי קומפיוטר" כדי שיארח לי חברה בדרך צפונה ובשהות שם, וגם כי עד אז לא הכרתי את האלבום הזה כמו שצריך. זאת הייתה תחילתה של ידידות מופלאה 🙂

  36. שבתאי הגיב:

    אחד המקומות המדהימים בירושלים – מערת צדקיהו. קצת אחרי שער שכם לכיוון מזרח העיר, מתחת לחומות של העיר העתיקה (מבחוץ). הגתי לשם בטעות עם חברים פעם. פתאום מכל הרעש של מזרח העיר, נכנסים למערה ענקית, שקטה וקרירה. מרגיש כמו להיכנס לבטן של לוויתן. מומלץ!

  37. נטע הגיב:

    איזה כייף!

    חווית הירושליים הזכורה שלי כוללת את הדג נחש אבל בעיקר שינה במקום מפוקפק ברובע הארמני של העיר העתיקה אליו הגענו בעזרת ההכוונה של המלאך גבריאל (יכול להיות שקראו לו גם סתם גבריאל)

  38. itaihasid הגיב:

    האמת שאת ירושלים אני לא כל כך אוהב, תמיד היא מתקשרת אליי להפסדים של קבוצות ספורט ולשברון לב או כשלונות.

    אבל הייתה פעם אחת שנסעתי לירושלים לשחק פוטבול (במסגרת ליגת הפוטבול הישראלית) בעונה הראשונה ששוחקה עם ציוד וזה היה אחרי שעונה שלמה הקבוצה שלי הפסידה בלי הפסקה, נסענו לשחק על המקום השלישי (היו 4 קבוצות בעונה הראשונה) ושם רשמנו את הנצחון הראשון שלנו והחשוב ביותר, סיימנו מקום שלישי!

  39. עידו הגיב:

    איזה עונג!!!
    אז לצערי החוויה הכי זכורה שלי מירושלים היא לא טובה ולכן אני אתמצת למספר מילים
    במהלך ההתנתקות שלחו אותי לתגבר מגבניקים, מה שגרר לא מעט וויכוחים וריבים איתם…. בכל מקרה יער השלום (אם עדיין אפשר לקרוא לו כך) בלילה זה מקום מצחיק ומלא באינטראקציות לא צפויות.

  40. נדב הגיב:

    טוב, אם לא כרטיסים ללורי, אז לפחות מתנה אחרת ליום הולדת, לא? :))

  41. קלקל הגיב:

    pick me! pick me!
    א. אני ירושלמי
    ב. עוד לא זכיתי במשהו מעונג שבת…
    (-:

  42. סיוון הגיב:

    איזה כיף של קותימן.
    נהניתי מאוד לאחרונה מנסיעה על הסגאווי,שבה רואים את הנוף היפיפה של ירושלים דרך ארמון הנציב.

  43. אלדן קיי הגיב:

    כירושלמי גאה תמיד אזכור את הברים החשוכים והאפלים ואת כל האנשים הלא ממש אפלים שאתה פוגש בדרך. בכל אופן אף פעם לא זכיתי במשהו…
    עוד מעט שבת שבוגי!

  44. יוליה הגיב:

    גרתי בירושלים. זה היה חלום של כמה שנים 🙂

  45. דודי הגיב:

    הייתה חוויה, שקשורה לסולם שהוצב בחלק העליון של מגדל ימק"א, שבעזרתו עלינו לחלק העוד יותר עליון והנסתר.

  46. עירית הגיב:

    הו, החוויה הכי טובה שלי מירושלים הייתה להיוולד שם 🙂

  47. גילגיל הגיב:

    לנסוע לירושלים עם "תגלית" ולאבד את הבתולים!!!

  48. נומי הגיב:

    ירושלים התגלתה אליי יחסית מאוחר, בגיל 18… עד אז הכרתי אותה רק לטעימות קצרות בטיולים שנתיים. בגיל 18 הגעתי אליה עם חברתי הטובה ביותר בכדי לצלם סרטון לקראת חידון שערכנו בבסיס בו שירתתי. השוק והצבעים השונים של העיר העירו את חושיי לסקרנות חדשה… הסרטון של קותי הזכיר לי נשכחות… 🙂
    תודה על האתר המעולה !!! זה עונג אמיתי…

  49. בימים אלה אני מסכמת את שנתי הראשונה בעיר, וקשה לבחור חוויה אחת זכורה במיוחד – אבל אם אני חייבת, זה רגע אבסטרקטי אחד בשלוש לפנות בוקר, כשהלכתי ברגל ממרכז העיר עם הידיים בכיסים של המעיל, שמעתי בל אנד סבסטיאן, נשפתי אדי קור-ירושלמי וחשבתי לעצמי: היי, אני כזאת סטודנטית בירושלים. היי.

  50. יאנינה הגיב:

    אין קונטרסט חזק מזה. כשנוסעים בתחבורה ציבורית יום יום, רואים את פני העיר האמתיים. זקנים קשי יום, בדרך למחנה יהודה. הניו-ראיליזם במיטבו. רק שזה לא סרט. וראש העיר הזחוח שלהם בעננת בתי הפקה והבארים מקים סטארטאפ. איכס. קשה לראות את זה. לא פלא שכשאני חוזרת לעיר המזוהמת היפיפייה שלי, אני לוקחת נשימה של אוויר חופש – יום יום.

  51. יואב הגיב:

    כל פעם שאני בירושלים זאת חויה. הא, יצאתי מזה בקלות.. 🙂

  52. יואב מרדר הגיב:

    ירושלים בשבילי היא סיוט, לא מוצא תא עצמי והג'י פי אס אף פעם לא עובד לי שם. אבל להופעה האחרונה (לפחות כך היא הוצגה ) של פורטיסחרוף בסיבוב שאחרי על המשמרת הלכתי בירושלים. חייב להודות שמעולם לא נהניתי יותר בהופעה של הצמד, וראיתי אותם לא מעט

  53. הילה הגיב:

    הלוואי והיתה לי חוויה טובה מירושלים

  54. גיל הגיב:

    שנתיים + שנה בקבע מהשירות הצבאי שלי עשיתי בי-ם

  55. תם הגיב:

    ואוו, לא דימיינתי כמה יצופו לי בזמן שלוקח לנייד שלי לגלול למטה….
    נלך על זו שהכי גרמה לי להרגיש בסיפור של גרוסמן:
    חייל ממושקף וצעירה בשיער אדום ולבוש של תלמידה (חצאית וחולצה לבנה) שנפגשו לפני שעה צועדים יחד על פסי הרכבת הנטושים שבין עמק רפאים לבקעה, בקבוק בנזין ובקבוק נפט נמצאים בשקית שקופה המטלטלת מידו של החייל.
    הם מחפשים מקום נסתר ושקט בו הוא יוכל ללמד אותה לירוק אש, שעות ספורות לפני טיסתה לארצות הברית.

  56. עומרק הגיב:

    אין לי חוויה אחת מהמקום הזה, הדבר היחיד שבטוח זה שכבר שאני נכנס לעיר אני מרגיש אחרת, כאילו הגעתי הביתה. גרתי שלוש שנים, במהלך התיכון, בעיר הזו. בפנימיה לאומנויות ומדעים, ובשנים האלה למדתי הרבה מכל מה שיש לעיר להציע; למדתי על הארץ הזאת, על החיים ועל עצמי. 🙂 (ובין השר גם למדתי לבגרות…)

  57. יואבפ הגיב:

    גר בירושלים, אז כל יום זה זיכרון 🙂
    מסיבה "מחתרתית" בתחנה של הרכבת לפני שהרכבת הגיעה לירושלים – היה כיף

  58. shira הגיב:

    חוויה מירושלים? לגור בה ולעשות הליכות ממש ארוכות ברגל 🙂

  59. Chenfel הגיב:

    הידידה הכי טובה שלי גרה שם, ובערך כל יום אחרי הבסיס פשוט נסענו לשם ומצאנו את עצמנו באיזה מקום אחר כל פעם.
    אני מת על העיר הזאת, באמת, חבל שהמוח שלי לא עובד מספיק טוב כדי להיזכר ברגעים משם.

  60. ילד זין הגיב:

    שישי בצהריים, ברור. כל שישי בצהריים שהייתה שמש

  61. אבישי הגיב:

    קותימן! לא ידעתי שהוא משלנו…מאיפה הוא בירושלים?

  62. אורי הגיב:

    באוקטובר האחרון חשבתי להיות מקורי ובמקום ליסוע לצימר בנאלי כמו הרבה אנשים נסענו אני וחברה שלי לפני התחלת התואר לג'רוזלם סיטי ואיך נהינו … עיר מדהימה … הפאב הקטנים והדחוסים.. האנשים.. הצפיפות והחמימות .. הופעות רחוב.. אוזן השמינית ..אבל הכי חשוב פיצה צ'ילי ליד המדרחוב ,, לא ספק הכי טעימה בארץ 🙂

  63. אני לא חושב שראיתי בפיטצ'פורק כתבה על אמן ישראלי אחר, לפני הביקורת החיובית שהתפרסמה שם על אלבום הראשון והמצוין שלו. גם ההקלטות שלו ושל סאבו מג'מייקה, שרק עכשיו משתחררות, נשמעות ממש טוב. יש לו את זה לבחורצ'יק

    חוויה מירושלים…? הגעתי לשם באוטובוס מתל אביב ומהרגע שיצאתי לרחובות העיר (הזאתי), לחצתי על הפליי והאזנתי לראשונה לאלבום Gemini של Wild Nothing. לא ממש קרה שום דבר יוצא דופן, רק שהעיר נראתה לי פתאום יפה יותר.

  64. Mer הגיב:

    תודות

  65. רוני ורד הגיב:

    אין לי חווית ירושלים מעניינת, אבל אני אוהבת את המוזיקה של קותי.

  66. חציל הגיב:

    מהשנה האחרונה- הרגע שבו הופעת רחוב ספונטנית של מארש דונדורמה בבן-יהודה התלכדה עם תהלוכת מחאה של שייך-ג'ראח…

  67. יותם הגיב:

    וואו.. ירושלים היא עיר מדהימה!
    יש לי הרבה חוויות טובות ממנה, אבל אחת שאני זוכרת כרגע היא דווקא מהתקופה שגרתי בב"ש. חבר בא לבקר אותי בשישי בלילה ואחרי כמה שעות טובות של שתיה ושיחה נסענו לירושלים בספונטניות. טיילנו בשעות הקסומות של הבוקר, ראינו את שמש ניצחית בקולנוע לב סמדר (המקום המושלם לראות סרטים כאלה) ואח"כ מצאנו פארק מגניב ועשינו בו פיקניק … זאת היתה שבת נהדרת:)

  68. אמיר הגיב:

    אני תל-אביבי דוחה.
    בכל זאת אשמח לדיסקים!

  69. בוזימן הגיב:

    אני מכור לבייגלה עם זעתר

  70. קסטה הגיב:

    אני מעדיפה להפנות את כולכם לתגובה מס' 9 🙂

    (מדובר בפאב למי שלא מכיר, צמוד למקום אחר בשם "התקליט")

  71. ניר הגיב:

    חוויות חומוס בירושליים

  72. אורי הגיב:

    הפגנה בשייח ג'ארח

  73. נ' הגיב:

    לי דווקא היה די מצחיק לתגבר מגבניקים בירושלים. (בהמשך לתגובה 40…)
    נשמעת מתנה שווה ביותר!

  74. נועה הגיב:

    בבקשה בבקשה בבקשה!

  75. מתי הגיב:

    חייתי 4 שנים בירושלים. החוויות מרובות…

  76. ערן ר הגיב:

    אני גרתי בירושלים כמה שנים. אי שם בתחילת הקדנציה הראשונה שלי שם, לפני יותר מדי שנים, הלכתי ברגל מהר הצופים לגבעת רם, דרך כל השכונות הערביות והחרדיות. היה כיף, וזה יותר משהלכתי בכל השירות הצבאי שלי.

  77. איתמר ש הגיב:

    לגור בנחלאות עם האישה שאני אוהב 🙂
    לא נמאס אף פעם

  78. ליאור הגיב:

    מוזיקאי ענק!

    טקס קבלת כומתה בכותל היה מרגש למדי (ועברו מאז כ- 12 שנה…)

    ומעבר לכך זו עיר מיוחדת במינה (:

  79. roya הגיב:

    אני אשמח לדיסק.
    כל שישי בבוקר בירושלים הוא חוויה מבחינתי

  80. אליעזר הגיב:

    אני רוצה!!!
    אפילו שאני לא ירושלמי!

  81. שי הגיב:

    לנחות עם הסוס על אל-אקצא.

  82. צנחן הגיב:

    כששחררנו את העיר וידעתי באותו רגע שמעכשיו הכל יהיה הרבה יותר טוב.

  83. מיכאל הגיב:

    כשהיית בהופעה של גבריאל בלחסן בלובי של איזה תאטרון או משהו כזה, כאבו לי האזניים שלושה ימים לאחר מכן… אבל ההופעה הייתה מצמררת…:)

  84. חציל הגיב:

    בירושלים פגשתי את בעלי

  85. עדיאל פדיה השני הגיב:

    יש לי כל כך הרבה חוויות מירושלים
    אז אני פשוט אבחר את הארוחות שבת ההזויות אצל רבי אחד במאה שערים, גויים יהודים וחיות, כולם ביחד לארוחת שחיתות מפוארת

  86. atar הגיב:

    חוויה אחת גדולה – הכל ביום אחד – אירוע של "האף" ב"קצה"
    ('בלה טאר' עושה קסמים ו'לפט' מרקידים את הלב)
    מלווה בביקור ב"אוגנדה", אכילה ב"מרקייה" וקינוח ב"בבט".
    +חברה טובה.
    אי אפשר לבקש יותר מזה !
    וכמובן שיש עוד… כל ביקור בירושלים שהיה לי , השאיר/משאיר חותם.

  87. רועי הגיב:

    במילה אחת – המרקיה!

  88. מיכל הגיב:

    חווית הירושלים הטובה ביותר שלי עוד הולכת ומתגבשת לה, אבל בתזמון די מדהים אני וחברה טובה החלטנו לקפוץ לירושלים ביום שישי האחרון, גם כי נמאס קצת מאותם לוקיישנים בת"א, וגם כדי לספוג קצת אווירת קודש. סתם, ירושלים היא באמת אחלה עיר, חבל שהיא נמצאת כל-כך רחוק (:
    בכל מקרה, נפלנו על תקלוט של מארקי פאנק, אבל אי אפשר להגיד "נפילה" ומארקי פאנק באותו משפט, בעיקר כשהוא מתקלט כל-כך מעולה.

    אז גיאחה, יותר מאשמח לאלבום/ים של קותי, למעשה – זה יעשה לי את היום

  89. איה הגיב:

    אני בכלל לא מסתדרת עם ירושלים. אבל את קותי אני אוהבת נורא.

  90. קאז הגיב:

    שלג ראשון ראיתי שם .

  91. עמית הגיב:

    להידרס על ידי הרכבת הקלה. ברור שזה יקרה, השאלה רק מתי, ואם גשר המיתרים יקרוס עוד קודם.

  92. שחר הגיב:

    אני פה בשביל לעשות לייק על הערה 9. הוא גם מתרחץ במקלחות של אחרים.

  93. אמיר הגיב:

    יאיי

  94. גלעד הגיב:

    חווית ירושלים המשמעותית ביותר שלי הייתה יום למחרת רצח רבין.
    הגעתי לעיר בערב. לראות את כל המקומות המוכרים, הומי האדם, הרועשים. פתאום כולם שקטים.
    הקור הירושלמי לא הפריע. אנשים פשוט התיישבו אחד ליד השני, אחת ליד השנייה. החלו לדבר, לנגן ולשיר יחד.

  95. Ma'or הגיב:

    When I came to visit the muslim quarter, after having been away from Israel for 7 years a magavnic said to me: you can see on your face you don't live here anymore, your life is honey (it's lost in translation but true).

  96. עדי הגיב:

    חוויה ירושלמית זה מצחיק

  97. ארני הגיב:

    אני השתתפתי בכיבוש הכותל!!!!!

    או שלא 🙂

  98. לי אין חוויות טובות על ירושלים, רק רעות.
    עיר הבירה, אשר נתקעה לי כמו עצם בגרון, בה הייתי צריך להסתובב ארבע שעות כל פעם שיצאתי הביתה מהבסיס. ירושלים, העיר שבה צריך לקחת שלושה אוטובוסים כדי להגיע מקצה אחד לקצה השני. העיר בה כל מגזר כל כך עסוק בלהתגאות על זה שלמרות הקשיים הוא גר בירושלים עד שפשוט כל המגזרים הופכים לבליל של פלצנים דוחים. ירושלים, הביוב זורם בה. ירושלים, השערים תקועים בה. ירושלים, הרים סביב לה, ירושלים כוס על אמאמאמא שלה. ירושלים.

    עכשיו תן לי דיסק יא מניייייייאק

  99. נדבק הגיב:

    יש משהו ציורי בירושלים ששום תלאות לא יכולים למחוק. זה מה שאני אוהב בירושלים

  100. עומר הגיב:

    יום שישי אחד במחנה יהודה, בחלק הפתוח של השוק. היה יחסית מוקדם אז עוד לא היה מפוצץ כמו שישי רגיל. אני הולך לתומי ברחבה קצת ריקה מאנשים, ופתאום ילדה קטנה, בערך בת שלוש, רצה אלי מתוך סמטה ומחבקת לי את הרגל בהתלהבות, תוך כדי שהיא מזמרת "בוגודובוובובוובו".
    אמא שלה ממש התנצלה, ולי היה יום כיף במיוחד.

  101. אלי הגיב:

    אולי הפעם אעלה בגורל…
    סיור בכיתה י"א ליד גדר ההפרדה ההולכת ונבנית.

  102. תומרביי הגיב:

    יצא לי כמה פעמים לבלות את יום כיפור בירושלים. וזה מאוד הלם אותה, הכיפוריות הזאת…

  103. גלעדא הגיב:

    אני ירושלמי גאה!! ובשבילי כל פעם שאני מהלך לי במדרחוב בן יהודה בלילות החורף הרטובים אחרי הגשם, יש בזה משהו קסום.. ואני שונא חורף..
    אה.. ובא לי דיסק..

  104. גלעד הגיב:

    עוזי רמירז בקצה…:)

  105. ינשוף הגיב:

    אחת מיני רבות: הופעה של קולולוש בסמטה צדדית לא רחוק מהשוק. אחת הטובות שלהם מעולם.

    (ויש לך שם טייפו קטן: להמציא זה ב-א').

  106. נדב הגיב:

    אלול בעין כרם, אחד מני רבים

  107. גילעד הגיב:

    יאיי מתנות!

  108. אופיר הגיב:

    לפני 15 שנים בערך, טיילתי עם אשתי לעתיד באזור הכותל והתישבתי ליד מישהו שנראה לי מוכר מאיפהשהו וניגן לעצמו בגיטרה קלאסית מנגינה שקטה ונעימה והמהם תוך כדי כך. תוך כדי נגינה הוא אמר לי תוך כדי שירה/המהום
    look, this guy has ears like Spock…
    ועד היום אני בטוח ב 99% שזה היה ברנדן פרי מ dead can dance…

  109. הוא הגיב:

    וואו, dub fx בארץ! עשית לי את השבוע!

    ההופעה של הירומי הייתה אחת מחוויות הירושלים הטובות יותר שלי…

  110. נמרוד הגיב:

    לפני שנתיים הייתי בהופעת שישי בצהרים במגדל דוד של התפוחים, ישבנו בחוץ לפני ההופעה ניגבנו חומוס, דיברנו עם תיירים מכל העולם ושמענו את המיזוג של פעמוני כנסיות, מואזין, תפילה מבית כנסת וצלילי באס…זה ירושליים

  111. חציל הגיב:

    אני ממש רוצה!!!

  112. קלונימוס הגיב:

    דייט באברם. או הופעה של עמיר לב גם באברם.

  113. אלה הגיב:

    אני הולכת לעבור לירושלים אחרי 21 שנה בהם גדלתי בתל אביב, וזו יכולה להיות אחלה מתנת שיחרור צבא – תחילת למודים – מעבר דירה 🙂 + נולדתי שם

  114. מוסא הגיב:

    גם אני רוצה!

  115. שולי הגיב:

    מדהים , אין על ירושלים

  116. יניב דיין הגיב:

    וואוו, אני חושב שהרבה זמן לא היו כל-כך הרבה תגובות נלהבות!
    עין כרם נחשב? לקום בבוקר ולהחליט עם בת הזוג שהיום לא הולכים לעבודה ומטיילים בירושלים בחורף שימשי…

  117. גילגיל הגיב:

    וואו.. עברו לי אינספור סיפורים משוגעים מהעיר המגניבה והאהובה הזאת..!
    ירושלים, המקום המטורף ביותר בעולם, הכל יכול לקרות רק צריך לחכות.. אני גרה בשוק ועובדת בו, לומדת באוניברסיטה, חיה את העיר הזאת מדי יום – בתור ירושלמית בלב ובנפש נראה לי שיהיה מגניב לקבל דיסק…!

    אה, וגם יש לי יומולדת היום! זה חייב לתת עוד כמה נקודות לא?

    והחוויה הכי ירושלמית, אם מתעקשים, זה פשוט לשבת במרפסת, אחר הצהריים, לשמוע-לראות-להריח ולהרגיש שעם כל הבלאגן שמסביב, זה הכי בית שיש..

  118. מנחם בגין הגיב:

    הפיצוץ שעשינו במלון המלך דוד

  119. ג'יימס בר-און הגיב:

    וואו! זה היה מדהים! זה היה מדהים! זה היה מדהים!
    פאק, זה היה מדהים!
    אררררררררר, זה היה מדהים~~~~!

  120. גיא הגיב:

    בלי מילים , רק מוזיקה ותמונות . קטע שערכתי לפרויקט בלימודים לפני שנה.
    http://www.youtube.com/watch?v=dLncIlmrKYU

  121. עדו הגיב:

    אין כמו קנאפה ברובע הארמני באל ג'אפאר

  122. mik הגיב:

    הופעה של המונוטוניקס ב-דילה

  123. מוטראן הגיב:

    זוג פלוס שניים, היא ירושלמית, מהצד הפחות טוב בעיר, רוצים דיסק, חולים על קותימאן חולים. אנא הגרילו אותנו אנא יהודים רחמנים דיסקים של קותי פליז

  124. ניר הגיב:

    חזרתי מאילת ביום שישי באוטובוס האחרון שהגיע רק עד ירושלים.. הגעתי לירושלים בשעה 18 וחצי אחרי כניסת השבת ומשם לחזור לת'א היה "קצת בעייתי" …

  125. דפנה הגיב:

    בבט!!

  126. יעל ר. הגיב:

    רוצה. ויופי של תמונה.

  127. דניאל.א השמיני הגיב:

    כן יהי רצון!

  128. בן הגיב:

    כל יקיצה בנחלאות וארוחת בוקר במרפסת היא חוויה.

    אני מסתפק בדיסק השני שעוד אין לי 🙂
    (פיצול פרסים = יותר אנשים שמחים)

  129. עדירו הגיב:

    -להדחק בקו 19 בדרך לאוניברסיטה.
    -לחכות שנים לרכבת הקלה, שבכל רגע נתון נפתחת בשבועות הקרובים.
    -להכנס בהתלהבות בפעם הראשונה והאחרונה ומפלצת ולגלות שהיא בעצם שירותים של הומלסים.
    -להתמודד עם הגזענות של נהגי מוניות ביום שאחרי פיגוע.
    -לשבת ליד דוסים שחורים בפאב ולראות משחק כדורגל.
    -לאכול עוגה בקדוש ביום שישי בבוקר.
    -להכנס למזרקה שמול גן הפעמון יחד עם עוד עשרה ילדים קטנים.
    -ללכת לטייל בעיר העתיקה.
    -לאכול פלאפל בשבח.
    -להרדם בגן העצמאות.

    וכל זה בשנתיים שאני גרה כאן.

  130. אסא הגיב:

    עשיתי שנת שירות בי-ם, ומאז ומעולם המוטו שלי היה "אם כבר עיר אז רק ירושלים". אבל לא עיר…
    יום אחד נסעתי לדירה שלי לקראת 12 בלילה באוטובוס. ישבנו אני ושתי נשים שאיך שאתה מביט בהם אתה אומר- גרושות (לא שיש בזה משהו רע! כמה מחבריי הטובים ביותר גרושים…) בכל הן פיטפטו להן בקול רם, מערבות את כל האוטובוס בשיחתן הקולנית, כולל הנהג, כשלפתע עלה בחור צעיר עם מזוודה. מיד הן התנפלו גם עליו והכריחו אותו לנגן לנו, וכך נסענו לנו ברחבי ירושלים ב-12 בלילה, לצלילי מארשים וג'ז חופשי, כשבין לבין הגרושות מעירות הערות נותנות ציונים ומפלרטטות עם כל הבא ליד

  131. דליה הגיב:

    מנוי חופשי לסינמטק

  132. מיכל הגיב:

    לא אוהבת את ירושלים. אין חוויות חיוביות זכורות, רק אחת מטושטשת כמו חלום רחוק וכוללת נהיגה לי-ם עם חברה יקרה שמתה על ירושלים וגם גרה בה תקופה קצרה, סרט ישראלי בטרום בכורה (?) באוויר הפתוח ליד 'המעבדה' והופעת חימום לפני הסרט, של שלומי שבן כנראה, זה קרה לפני פחות מעשור אבל ממש ממש מזמן.

  133. אהוד הגיב:

    אני

  134. עופר הגיב:

    לפני כמה שנים יצא לי לבלות בירושלים בתיקון ליל שבועות. מתישהו בסביבות ארבע בבוקר מתחילה נהירה המונית של אלפי אנשים לעבר הכותל לתפילה המונית. לשבת על אחד הגגות בעיר העתיקה, השמש זורחת מכיוון הכותל ולהתבונן באינסוף האנשים צפופים ומתפללים ברחבה היא חוויה מיסטית ומשכרת גם לחילונים שבינינו. מדהים!

  135. תומר הגיב:

    אין חוויה כזו עדיין. מקווה שהיא עוד לפני.

  136. רון לוי הגיב:

    למרות שאני מתענג על העונג מזה זמן, מעולם לא כתבתי תגובה ברשת. מעולם. היות וזו הפעם הראשונה, כמות הזמן שנדרשה לי להבין איך עושים זאת מגוחכת באריכותה. אולם, קותי הוא בעל חשיבות תרבותית כה רבה שלא נותרה ברירה. תודה גיא.

  137. יותם הגיב:

    כיף לי שלוחצים עליי.

  138. חן מטולה הגיב:

    הי קוטי
    ביי

  139. Ami הגיב:

    החוויה הרגילה והיומיומית שלי: קסטה, אוגנדה, סירה ולישון

  140. חן הגיב:

    טיול עם ידידה, לפני כמה חודשים. משהו בעיר הזו פשוט הרגיש נכון.

  141. אפרת הגיב:

    בכיתה ט' הגעתי לירושלים, והייתי בורחת משיעורים כדי לצלם בתים בשכונה
    כאילו, מי שם בית ספר בתוך המושבה הגרמנית ומצפה שהילדים ישארו בכיתות ??

  142. אפרת הגיב:

    אה, וסתיו מ 35 – בבט המקורית כבר לפני כמה שנים עברה לתל אביב, יש לה וופליה קטנה
    ומעולה בנחלת יצחק.

  143. נעמה הגיב:

    אני בעיקר לא מצליחה לעזוב את ירושלים. ניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי. אישית ומקצועית. מכורה.

  144. ארנון הגיב:

    ירושלים תמיד הפחידה אותי
    אני מגיע אליה ונהיה עצבני, ורוצה מיד לברוח, לחזור הביתה
    כנראה קרה לי כאן משהו לא טוב באיזה גלגול קודם

    אבל היצירה הזאת הצליחה לבלבל אותי קצת לגבי ירושלים
    פתאום היא נראתה לי באופן אחר.
    מושך
    כנראה שככה זה אמנות
    שככה זה מוזיקה
    תודה רבה ליוצר, ותודה רבה לבלוג שהפגיש אותי עם היצרה

  145. רועי הגיב:

    יו! בא לי לזכות בזה 🙂

  146. שאולי הגיב:

    מאה וחמישים תגובות מעלי ואף אחד לא אמר דאבל בטדי?
    דאבל בטדי 15.5.2010!!!

  147. יונתן הגיב:

    אני, אני בבקשה אני 🙂

  148. ניר הגיב:

    הגעתי לשוק מחנה יהודה(מקום קסום) התיישבתי במסעדת "עזורה" שממוקמת בחלק העיראקי של השוק,אכלתי לי סופריטו מצוין כשבחוץ לצד הנוף המרהיב של עיראקים משחקים שש-בש לפתע התחילו טריו צעיר לנגן בשלל כלים מסורתיים,בגלמה,עוד,סאז..ועוד כמה שלא הצלחתי לזהות.
    חוויה קולינרית ומוזיקלית בו זמנית…הייתי מרוצה!מאוד!

  149. אלכס אפונה הגיב:

    בתור תושבת הביצה התל אביבית, אחד הדברים האהובים עליי בירושלים זה לילות הקיץ. והפאבים המגניבים.

  150. melquiadess הגיב:

    זכור לי במיוחד סופש מסויים אשר התחיל מארוחת ערב ספונטנית אצל חברים של הידידה שאירחה אותי.
    המשיך בהופעה של קרוסלה ו the strawberry jam בבאס בה חולקו פופאייס כדי להתגבר על החום הנוראי.
    המשיך מסיבוב פאבים בסמטאות שאז היו לי זרות לחלוטין של מרכז העיר.
    והסתיים למחרת כאשר הצטרפתי לחבורת אמריקאים שהתמסרו בכדור פוטבול בגן סאקר

  151. טל הגיב:

    השנה עברתי לירושלים, ואני מתחילה לצבור בה חוויות

    טיול על סגווי ברחבי ארמון הנציב היה חוויה כיפית! מומלץ

  152. ארנב לבן הגיב:

    ירושלים.
    בשנה הראשונה חוויות.
    בשנה השנייה כבר מתרגלים.
    בשנה השלישית כבר קצת מעייפת.

  153. יובל הגיב:

    בבקשה…

  154. Lazy הגיב:

    2 קילו תותים ב10 שקל במחנה יהודה!

  155. אודרי הגיב:

    ערב לפני שהשתחררתי מהצבא, יצאנו לבירה בירושלים עם כל החברים מהמדור. בעקבות היציאה הזאת החלטתי לעזוב את תל אביב ולבוא ללמוד ולגור בירושלים. כעבור 4 שנים מצאתי את עצמי חוזרת לתל אביב…

  156. כונס נכסים הגיב:

    כל כך הרבה חוויות טובות… קשה לבחור. אבל התגייסתי והשתחררתי ביום ירושלים, ונסעתי לבקום בסוף ההופעת זריחה של החברים של נטאשה

  157. ליאור הגיב:

    גם אני רוצה! תודה.

  158. אודי הגיב:

    אני נושא איתי חוויות יפות רבות מירושלים, ולצד זאת לא קל לי איתה כלל.

    הנה אחת רחוקה שנזכרתי בה פתאום: כילד שוטטתי בגן הפסלים במוזיאון בירושלים, ולפתע ראיתי את פסל ליבת התפוח העצום של קלס אולדנברג http://www.flickr.com/photos/hanneorla/2554896796/

    המפגש בתפוח אכול בגובה בית בין פסלי השיש היה חוויה שלא עובדה למלים, זמן מה פשוט עמדתי והסתכלתי בו בהתרגשות.

  159. אסף הגיב:

    פלאפל משובח אצל 'אנקל מוסטאש'.

  160. Jijimiji הגיב:

    איזה פרס שווה!!! אני רוצה!!!

  161. איליה הגיב:

    אני תמיד הולך להופעות בבר אוגנדה.
    ראיתי אתמול את הקליפ של קותימן, יפה ביותר.

  162. יוני הגיב:

    מתישהו אני אזכה כאן במשהו. יאללללה קותימן!!!!

  163. אלון הגיב:

    גם אני רוצה 🙂

  164. אורי הגיב:

    גנבתי חלב ולחם עם הפנתרים השחורים, ב2007. צ'רלי ביטון רץ קצת לאט כוכבי שמש הביא טת הג'יפ שלו, ולא מצאנו שום בנאדם במוסררה שרצה לאכול לחם מקמח רגיל, בלי שום שיפון, סובין, זיתים ועגבניות מיובשות, הם גם סירבו כי לא הבאנו להם חלב עיזים. עד שהגענו לקטמונים הלחם התייבש והחלב החמיץ, אז אמרנו שהצעד הבא הוא להחרים את הקוטג'

  165. רועי הגיב:

    אני רוצה!

  166. הדס הגיב:

    מגיל חמש עוד גיל חמש עשרה, כל שנה בחנוכה הלכתי למוזיאון המדע, באופן קבוע. כבר הכרתי את התערוכות הקבועות בעל פה ויכולתי להעביר שם בעצמי את ההדרכות.

  167. נתי הגיב:

    תגובה קטנונית אפשר? "אם אין לכם, אפשר להמציע" להמציע??

  168. אביב הגיב:

    סינמטק ירושלים, לפני 10 שנים ומעלה. אפוקליפסה עכשיו, עיניים עצומות לרווחה, תוף הפח, לחיות את חייה, שם פרטי כרמן, טובעים במספרים, להיות ג'ון מלקוביץ', אהבת בשר ודם, הכל אודות אמא…

  169. דוד שפיר הגיב:

    כן כן כן

  170. קרן שמש הגיב:

    לא חשוב כמה שנים אני אגור בנכר, את הירושלמיות אי אפשר להוציא מהנשמה.
    גדלתי ליד מנזר סט. קלייר, איפה שהיום הטיילת. פעם היו שם שדות וכבשים וגם באר מים.
    יום שישי, צפירת השבת, פעמונים של המנזר מצלצלים וכל המואזינים משמיעים קולם.

    אין על העיר הזאת, הכי מדהימה בעולם. רק שאי אפשר לחיות בה.
    אשמח לקבל פרס ניחומים…

  171. גם אני הגיב:

    אני!! אני!! אני!!

  172. אלעד הגיב:

    הסביח של יגאל. כל ירושלמי יידע להגיד לך מה שווה הסביח של יגאל. תענוג.

    וגם הקליפ של קותי, תענוג.

  173. נדב הגיב:

    ירושלים בשבילי זה לרדת יחף, מוקדם בבוקר, במדרגות הבנין של סבתי ברחביה, לאסוף את העיתון, ולשאוף מלוא ריאות את הקור וריח האורנים… אח, הייתי נותן הכול כדי להיות בן 6 שוב (:

  174. שירה הגיב:

    פיליפ פטי הולך על חבל לעיר העתיקה

  175. מני הגיב:

    יאי שוב מתנות.
    למען האמת החוויה הכי חזקה שיש לי מירושלים היא לא ממזמן (אתם יכולים להאשים את הזכרון הקצר שלי אני מקווה שזה לא נובע מזה)
    הוזמנתי להשתתף בטקס יום השואה ביד ושם. צמרמורת (טוב, אני מודה, גם בכי)

  176. שא-בופ הגיב:

    החוויה האחרונה והזכורה שלי בעיר הזאת הייתה לפני שנתיים בצילומים של סרט דוקומנטרי על ברסלבים. הרבה שיטוטים בכיכר ציון ועוד מקומות משונים.
    צריך לבקר שוב!

  177. אור הגיב:

    לא אשכח את ההופעה הסודית של בוב מארלי בכנסיה האתיופית
    הרד הוט צ'ילי פפרס מפוצצים את בנייני האומה
    איך ארקייד פייר הרימו את בריכת הסולטן

  178. אוריה הגיב:

    יצא לי לברוח לשם בלבנון השנייה, ועוד עשרות פעמים מאז…

    תמיד קורה שם משהו מוזר.

  179. שני הגיב:

    רוצה! עדיין אפשר??

  180. זאתי הגיב:

    וואלה, לא ירושלמית, אבל תמיד מקנאת בכאלה…
    עשיתי שנת שירות בעיר הקודש מטעם תנועת נוער שמאלנית-חילונית-כופרת (טפו) והקומונה שלנו היתה ממוקמת צמוד לישיבה דוסית-ליטאית. בכל בוקר כשיצאתי משער הקומונה עם החולצה הכחולה וחלפה על-פני קבוצת דוסים עוטי שחורים חיפשתי את אלכס ליבק, שסידרתי לו אחלה תמונה ירושלמית למדור שלו ב"הארץ", אבל הוא אף-פעם לא בא. חבל… אבל אולי דיסק של קותי יחפה על עוגמת הנפש…

  181. מרדכי הגיב:

    אח.. ירושלים , הזכרון הכי יפה שלי הוא לילה הזוי שישבנו מחובקים מאוהבים וקפואים ברחבת הכותל אני וחברתי (שהיום היא אשתי) שאחריו החלטנו להתחתן…

  182. תום פישר הגיב:

    ירושלים, 2 חוויות:

    האחת,
    כתושב נהריה במלחמת לבנון השנייה הייתי מאלו שהמשפחה לקחה למרכז לשבוע הראשון. בדיוק יצא הסרט "מישהו לרוץ איתו", ראיתי אותו 3 פעמים בקולנוע בזמן המלחמה – לא היה מה לעשות!.
    שנה אחר כך, החלטתי יחד עם ידידה לעשות מסע בירושלים בעקבות הסרט.
    אחרי לילה לבן שעשינו נסענו לירושלים, ביקרנו באתרים המפורסמים של הסרט, המדרחוב (כולל ביקור בחנות שבו קנתה את המיתר), המעון של פסח, ליפטה, והשיא – נרדמנו ברחבת המשביר ברחוב.

    השנייה,
    לפני קצת פחות משנה, הצעדה לשחרור שליט שיצאה ממצפה הילה מגיעה לירושלים. הוצאנו אוטובוס מנהריה והצטרפנו ליומה האחרון בעליות לירושלים. עשרות אלפים של אנשים השתתפו, הלכו יחד עם אותה המטרה. כשנכנסו לירושלים האווירה הייתה מדהימה, הרחובות מפוצצים באנשים, מהמרפסות צופים ומוחים כפיים, בגגות צלמים.
    אבל גלעד עדיין לא איתנו.
    ותמונה: http://www.gilad.org/prdPics/about_struggle_text_desc3_1_2.jpg

  183. שרי שלום הגיב:

    יולי שנה שעברה חיפשתי דירה בירושלים.
    הייתי עם חברה שלי – שרון סופר המקסימה (רלוונטי)
    היא הייתה יותר נלהבת ממני לגבי המעבר שלי לירושלים "איזה כיף לך, איזו אוירה! אני אבוא לבקר הרבה!"
    ולפיכך, היא זו הכינה רשימת דירות מהאינטרנט, ואת הטלפונים עשינו מהדיבורית שלה, באוטו שלה, בדרך לירושלים (חברה משקיענית (:)
    ראינו דירות שונות ומשונות, והרמנו טלפונים ודיברנו עם אנשים שונים ומשונים,
    הערב ירד, החלטנו לסיים את החיפוש לאותו יום.
    עצרנו בצומת [בצלאל-אוסישקין] במסלול שפונה ימינה, לצידנו במסלול שממשיך ישר, עצר רכב
    חלונה של הנוסעת לצד הנהג נפתח, לשאלה, שרון פתחה את חלונה,
    הנוסעת -אשה זקנה חביבה פתחה בקריאה נלהבת:
    "את שרון?? "
    "כן!" קראה שרון,
    השתאתי, אך חשבתי שמה זו קרובת משפחה כלשהי שלה חברתי
    הבטנו זו בזו בשאלה, ואז הבנתי שגם היא אינה מכירה את החביבה הזו,
    האשה שמחה ואמרה: " שרון! אני עליזה! דיברנו עכשיו בקשר לדירה! אתן באות לראות את הדירה?"
    פלא פלאים..
    ענינו לה – "איזו דירה? לא דיברנו היום עם שום עליזה….!"
    למרבה הצער הרמזור התחלף, ומאחורינו התחילו לצפור..
    עליזה הביטה בנו בתדהמה ואמרה תוכדי שהרכב בו נסעה ממשיך ישר
    "אז איך אני יודעת שאת שרון??"
    לקחנו ימינה ועצרנו בצד, משתאות ומתגלגלות מצחוק…
    עד היום לא נפתרה התעלומה.

    ירושלים.
    לאנשים יש נטייה פשוט לפצוח איתך בשיחה, כל מי שעובר ברחוב, באוטובוס הוא מכר (:
    אבל זו הייתה חוויה חריגה במיוחד (:

  184. שרי שלום הגיב:

    מאז אני קוראת לצומת הזו – צומת עליזה
    (:

  185. גל הגיב:

    כשהייתי קטן ביקרנו בכותל בבר מצווה של בן דוד שלי.
    בן דוד שלי הוציא פתק מהכותל, בפתק היה כתוב
    "אלוהים, תעשה שהטיול הזה יגמר"

  186. דניאל הגיב:

    לבקר את החברה שלי אז בירושלים. איזה כיף היה לנסוע לשם, איזה מבאס היה לחזור הביתה.

  187. שירה הגיב:

    נרתעתי מהעיר. עד יום בהיר אחד. שישי בבוקר.
    נסענו הוא ואני אחרי ריב עצום, לקחנו אוטובוס בלי מחשבה… לאן? ירושלים.
    והתאהבנו.
    כל האנרגיות של העיר הזו היו לטובתנו. האנשים הטובים, השיטוטים בעיר הובילו אותנו ל-אהבה.
    הלב שלי(ושלו) תמיד יזכור טובה לעיר 🙂

    והיצירה של קותימאן מדוייקת ומלאת חיים. באמת מדהים.

  188. ג'ימבו הגיב:

    שיואו דיסקים של קותי זה הדבר, בן אדם!

    החוויה הירושלמית הכי מיוחדת שהיתה לי זה הסופ"ש שעשיתי בשכונת בית ישראל, מעוז החרדים האשכנזים. כמובן שלא ידעתי לאן אני מגיע, אמי הדתייה די עבדה עלינו. זה היה גם בשילוב של חג מתן תורה, כך שהיו כמה ימי קודש ברצף. אז למרות שהיה משעמם לרוב, וכל דקה עברה כנצח, הרגשתי שם כאילו חזרתי 150 שנה אחורה לאיזה רובע יהודי בליטא, עם הבניינים העתיקים עם הנרות על החלונות, הסמטאות הצרות שמתאימות בקושי לכרכרה וקולות שירה בוקעים מבתי הכנסת שמסביב. אה כן, ועם ילדים שיורקים על הרצפה אחרי שהם צועקים "שיקסע" לאחותי שבאה עם ג'ינס (שוב, לא ידענו שאנחנו מגיעים לשכונה שכזו). כך או כך, מאוד מיוחד.

  189. דודי הגיב:

    החגיגות בכיכר ספרא בגביע הראשון של הפועל.
    מרק קובה (אדום) בפינתי, אחרי שלוש שעות שינה והאנגאובר.
    יורם אליקים בבאלאנס.

  190. רומן הגיב:

    ירושלים, מעט מדי פעמים ביקרתי בה.
    הקטע בפתיחה מהמם.

  191. אאניאה הגיב:

    אוהבת את ירושלים. אוהבת את קותימן.

  192. אור גולדי הגיב:

    פעם כשהילכתי ברחובות ירושלים במסגרת סיור בכיתה י"ב, איזה דתי אחד ביקש ממני להניח תפילין. אמרתי לו שבסדר, אבל אני לא יודע את התפילה ושאני מתכנן לאלתר. הוא אמר שכל עוד הכוונה שלי טובה, הוא בסדר עם זה (מת על חסידים. מת עליהם) אז שמתי תפילין וזמררתי בשקט את "מודה אני" של מאיר אריאל, ואז הוא זיהה והצטרף אליי ועוד כמה אנשים מהסביבה הצטרפו… זה היה ממש מיוחד לי.
    חוץ מזה, קותימן תותח, אני רוצה

  193. צחי הגיב:

    קותימן בבית יהיה נחמד. חוויות מירושלים בעיקר מימי התום – היינו מתאכסנים באכסניית נוער ברחוב אל חנקה, בניהולו של יעקוב. אפילו איני זוכר אם היה מוסלמי או נוצרי. חבר'ה מכל העולם ואווירה אחרת.

  194. עלמה הגיב:

    ללכת לשוק מחנה יהודה ברגל מהתיכון, לקנות אלכוהול זול להחריד בצבע כחול, להשתכר עד כלות. להקיא (סיפור אמיתי).

  195. החוויה הכי זכורה לי מירושלים? בעיקר הידיעה הבלתי ניתנת לערעור שבכל פעם שאצא מהבית *משהו* יקרה. וההבנה ששום דבר שיקרה בעיר הזו כבר לא יכול להפתיע אותי, ובכל זאת בכל פעם אני מופתעת מחדש.
    ומסיבות הרחוב, והדג מלוח, ולקום ברבע לשש בבוקר כדי לצלם את העיר הלבנה משלג (ובדרך להסתבך קלות עם מאבטח של רה"מ), ותותים ממחנהיהודה, ולנסות לשכנע (בחוסר הצלחה) את החברים שלי לעצור בכותל אחרי מסיבה, ולהגיע בסוף לכל המקומות התיירותיים רק עם אורחים, ושוטרים שנותנים לי לעקוף את הגדרות כדי לצלם בלילה הלבן כי הם מכירים אותי (ואת המצלמה) משלל הפגנות ברחבי העיר, ולהעביר הדרכה במשפט חוקתי באמפי על הר הצופים כשמאחורי מדבר יהודה ולזכור את ההופעה של אהוד בנאי באותו המקום בדיוק שלוש שנים קודם, וקו 446 הבלתי נסבל בחזרה הביתה.

  196. עומר הגיב:

    טיול בשוק האדיר

  197. דניאל הגיב:

    אותו לילה בו הלכתי תחת אורות ירושלים, עיר הולדתי, והבנתי כי אין עיר אחרת בשבילי.

  198. קאמילץ הגיב:

    חומס ב'לינה' בעיר העתיקה.

  199. יוני צ הגיב:

    לא מכיר אותו. נשמע מעניין. כל כך מעט חילונים בירושלים אבל כל כך איכותיים

  200. יוני צ הגיב:

    לא מכיר אותו. נשמע מעניין. כל כך מעט חילונים בירושלים אבל כל כך איכותיים

  201. נעמי הגיב:

    חוויה ירושלמית- בירה עם משה בסלואו משה.
    אין יותר ירושלמי מזה.

  202. נומצ'ק הגיב:

    עוד תגובה- פירושה עוד הזדמנות לזכות.

    שבוע שעבר מילאתי לוטו ולא זכיתי, אז כשיו אני חושבת שראוי שהצדק ייעשה.

    תודה מראש.

  203. יובל הגיב:

    הפעם הראשונה שלי שהייתי בשוק הייתה בשוק מחנה יהודה בירושלים.
    הייתי בשוק וגם בשוק…