14 ביוני 2011

דיסקים במתנה: קותימן


תצלום: בן פלחוב

Kutiman. האיש הזה לא מפסיק לסחרר אותי. התלהבתי כשיצא אלבום הבכורה המבריק שלו, התעלפתי כשהוא כמעט מוטט את האינטרנט עם Thru-You המבריק, רקדתי כשהוא חימם את די-ג'יי שאדו, מחאתי כפיים כשהוא הגיע לגוגנהיים ול-MoMA וזכה עם סאבו בפרס אקו"ם על העיבוד וההפקה לאלבום הענק של קרולינה, והנהנתי בהסכמה ובהבנה מלאה כשהוא נבחר לאמן העונה של עונת התרבות של ירושלים [פייסבוק]. פלא שהוא תמיד מחייך?

כאמן העונה, קותימן (יליד ירושלים, מסתבר) הוזמן לטייל בירושלים, להיפגש עם מוזיקאים מקומיים מכל המינים והעדות והדתות שיש לירושלים להציע, לצלם ולהקליט אותם ולעשות את מה שפירסם אותו בעולם: לקצוץ ולבנות מהם קומפוזיציות מוזיקליות וויזואליות חדשות. התוצאה, Thru Jerusalem, היא יצירת אמנות אמיתית של המאה ה-21, חמש דקות שמפגישות את הכישרון הענק של קותי (הן מוזיקלית, הן ויזואלית, הן קונספטואלית) עם הטעמים השונים של ירושלים. זה פאקינג מרגש:

כדי לחגוג את היצירה החדשה הזו ואת יציאת האלבום החדש של סאבו וקותי, Better Days, אני מחלק כאן מארז צנוע אך משגע מאלבומיו של קותי: אלבום הבכורה שלו והאלבום החדש עם סאבו. כל זוכה יקבל צמד שמח ומשמח כזה, באדיבות בועז מורד ועונת התרבות של ירושלים.

[פסססט, ממש כאן ליד מחלקים כרטיסים ללורי אנדרסון, וגם ל-Dub FX!]

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסקים?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על חוויית ירושלים הטובה\הזכורה ביותר שלכם – אם אין לכם, אפשר להמציע). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לבועז ולרוי!

210 תגובות על “דיסקים במתנה: קותימן”

  1. מאת עדי:

    כל ביקור בירושלים לקנות דיסק בתו השמיני

  2. החוויה הזכורה ביותר עבורי מירושלים (והיו הרבה ב18 שנים שגרתי בה) היא, כנראה, מסיבת הפרידה לפני שטסתי לחו"ל. הגיעו אנשים מכל הארץ, ישבנו עם בקבוקי אלכוהול על שמיכה בגן סאקר. בסוף הלכנו כולנו ברגל לישון אצל ידידה בקריית שרת. היו ימים.

  3. מאת עלילות ירושלים.:
  4. מאת מ.צ.:

    איבוד הבתולין נחשב ?

  5. מאת יואב:

    טיול על גגות העיר העתיקה!

  6. מאת אלודי עדן:

    גרתי 3 שנים בירושלים היפהפה שם הכרתי את ארומה, התו השמיני, האוזן השלישית לב סמדר והנגטיב פשוט 3 שנים של תרבות :) לצערי בשנים הצעירות לפני שהתחלתי ללכת ממש להופעות 😛 מ18 עד 21 עיר מדהימה יחד עם זאת עדיין חולה על הדרום!

  7. מאת מ&מ:

    ירושלים…אין כמו טיול בסאגווי, באמת שווה, וחוויה לסוע על הכלי המגניב הזה על חומות העיר…

  8. מאת ג'וס:

    גם אותי הוא מדהים.

    כדתי שלמד בישיבה תיכונית, יום ירושלים היה היום שהכי חיכיתי לו בשנה. היינו נוסעים בצהריים שלפני לגן סאקר, שם כל הבנים והבנות מכל הארץ היו נפגשים, מדברים, מפלרטטים וכו'.
    ואז בערך בחצות מתחילים צעדה דרך כל העיר העתיקה עד לכותל, ורוקדים עד שהרגליים כאבו.
    בערב למחרת היינו חוזרים לישיבה.

    זו הייתה שמחה אמיתית על שחרור ירושלים. והפלרטוט עם הבנות היה אחלה בונוס.

  9. מאת אופק:

    כל ערב בערך בקסטה. או שבעצם אני לא זוכר הכל? (:

  10. מאת Yoyo:

    לא חובבת גדולה של העיר, אבל היא הוציאה לא מעט יוצרים אהובים עלי, אז אולי כדאי לתת לה צ'אנס נוסף…

  11. מאת עמליה:

    חוויית ירושלים הזכורה ביותר: "ההגרלה" בפסטיבל "מתחת להר"

  12. מאת רואי:

    לא חסרות חוויות מהעיר שנולדתי וגדלתי בה ואני מקווה שהן ימשיכו להערם.

  13. מאת דייב:

    ישיבות ליליות בפינק כמובן! מקום שהיה מספיק טוב לנציבים הבריטים מזמן המנדט היה טוב גם עבורי :)
    התמהיל של האוכל המשובח, הברמן המעונב, המוזיקה והוויסקי פשוט הקנו למקום את היחודיות שלו…

  14. מאת תמיר:

    ובכן, בינתיים החווית ירושלים הכי טובה היא הקבלה לבצלאל.
    אני מקווה ששנה הבאה אצבור עוד חוויות נחמדות בעיר הקודש.

  15. מאת יובל לוי:

    החוויה הירושלמית הכי זכורה לי הייתה בפעם הראשונה שנהגתי אליה לבד מחיפה, ובטעות לא עליתי על איילון. נסעתי לירושלים דרך צומת תפוח. מדובר לפני עשר שנים בתקופה האינתיפאדה השנייה. איך נאמר, היה "מעורר"..

  16. מאת אורי גינוסר:

    ירושלים עיר מדהימה וזהו, אין איך לתמצת למה

  17. מאת עידו:

    אחחח.. ירושליים ירושליים.. יותר מדי חוויות מכדי לספר כאן..

    אני רוצה!!

  18. מאת יהונתן:

    תגובה תגובתית (כי אין לי חוויות טובות מירושלים :) )

  19. מאת טליקו:

    לאכול בירושלים!

  20. מאת בזוקה:

    החוויה הכי טובה שלי מירושלים בימיי כסטודנט היתה לראות את כל-בו שלום מאיילון בדרך חזרה הביתה לתל אביב בימי חמישי.

  21. מאת רועי:

    סורי לאכזב-אבל העיר ירושלים מדכאת אותי
    אבל-היי! אני אשמח לדיסק! :-)

  22. מאת יוסי:

    היי…
    ירושליים אחת המגניבות… אין ספק… וקותי כפרה עליו, מגניב כמאת כמוה…
    סיפור?
    אין יותר מדיי… אני לא זוכר הרבה מהיציאות שלי בירושליים… היה איזה ערב שתיה משעשע שהסתובב בכל הפאבים ה"מאגניבים" למיניהם והסתיים בבוקר שבת עם באך בדורמיציון… ללא צל של ספק חוויה ירושלמית… כולל אבנים על האוטו מחרדים בדרך הביתה… לא הייתי מחליף את העיר הזאת בשום מקום אחר בעולם… יש טובות ממנה… אין טובה כמוה… (ורצף קלישאות משתפך שמצתרף כמקהלה)

  23. מאת יערה:

    הופעות במעבדה

  24. מאת אמיר:

    אני רוצה דיסק(ים)! אין לי יותר מדי חוויות מירושלים למען האמת, מקווה שזה ישתנה בקרוב

  25. מאת גיל:

    mini jerusalem במיני ישראל גם נחשב?

    תודה על הדיסק D:

  26. מאת giladt:

    בתור ירושלמייש המון חוויות…
    במשך תקופה ארוכה הייתי יוצא עם קבוצה של רוכבי אופניים לטיולי לילה בעיר. בעיר העתיקה אפשר למצוא שבילים ברמות קושי שונות לרכיבה ולפגוש אותה בצורה חדשה לגמרי. ההמשך הוא בעליה הקשה להר הזיתים כולל להגיע לנוף המדברי.
    מומלץ

  27. מאת גיא גפן:

    הצו הראשון שלי היה בירושלים,
    נסעתי נטול כוח וכוונה והתחיל להבין להבין מהי בכלל המערכת הפגומה הזו שבגללה אני נוסע לירושלים על הבוקר.
    הגעתי לעיר וצעדתי לכיוון לשכת הגיוס.. וקטע את דרכי טרקטור חסר מעצורים אשר רמס את כל מה שבדרכו, עד שנסיעתו נקטעה מצליל ירייה.
    בעיקר זה מזכיר לי שירושלים עיר משוגעת, מתוחה ומעניינת לאללה..

    למרות החוויה הזאת, אני חולה על העיר הזאת.
    ואני חולה על קוטי.

  28. מאת מיקה:

    בדיוק רכשתי כרטיסים להופעה של מתיסיהו בירושלים – מקווה שזו תהיה חוויה ראויה לזכרון

  29. מאת ליעד:

    ללכת לאיבוד בירושלים, שעה לפני כניסת יום כיפור, כשאתה צריך להגיע לתל אביב. פחד!
    וגם: תביא, תביא דיסק. בחייאת, תביא.

  30. מאת נעם:

    סיור בשכונות החרדיות בפורים. אסלי.

    בלי קשר להגרלה – יש מקום שאפשר להאזין לדיסק החדש (סטרים או משהו) ?

  31. מאת Horican:

    וואו ווואו וואו
    אני תמיד שמח כשיש פה חלוקות ומתנות והכל, אבל בזה אני פשוט חייב לזכות. חייב.

  32. מאת יניב:

    ינואר, לפני שנים מספר, אני וזו שאהבתי, רטובים עד שד עצמותינו, מתחבקים בשלג

  33. מאת סתיו:

    תכלס, הסיבה היחידה לנסוע לירושלים היא בשביל בבט. אכן, יש וופלים בלגים גם בתל אביב, אבל זה לא אותו הדבר כמו לנגוס באחד כזה (עם שוקולד חם נמס למעלה) בשתיים בלילה, אחרי עוד ערב של תלונות על איך ירושלים נהרסת ואין לאן לצאת

  34. מאת manWithHat:

    בתחילת העשור הקודם כשהייתי בצבא, בתקופה שבה הגדוד שלי החזיק קו באיזור ירושלים, המפקדים אמרו לי פתאום שאני צריך לנסוע לבד לרמת הגולן למחנה של הגדוד שהיה די שומם באותו זמן ולהיות שם במשך כמה ימים. בתחילת דרכי צפונה, בתחנה המרכזית בירושלים, קניתי לי את הדיסק של "אוקיי קומפיוטר" כדי שיארח לי חברה בדרך צפונה ובשהות שם, וגם כי עד אז לא הכרתי את האלבום הזה כמו שצריך. זאת הייתה תחילתה של ידידות מופלאה :)

  35. מאת שבתאי:

    אחד המקומות המדהימים בירושלים – מערת צדקיהו. קצת אחרי שער שכם לכיוון מזרח העיר, מתחת לחומות של העיר העתיקה (מבחוץ). הגתי לשם בטעות עם חברים פעם. פתאום מכל הרעש של מזרח העיר, נכנסים למערה ענקית, שקטה וקרירה. מרגיש כמו להיכנס לבטן של לוויתן. מומלץ!

  36. מאת נטע:

    איזה כייף!

    חווית הירושליים הזכורה שלי כוללת את הדג נחש אבל בעיקר שינה במקום מפוקפק ברובע הארמני של העיר העתיקה אליו הגענו בעזרת ההכוונה של המלאך גבריאל (יכול להיות שקראו לו גם סתם גבריאל)

  37. מאת itaihasid:

    האמת שאת ירושלים אני לא כל כך אוהב, תמיד היא מתקשרת אליי להפסדים של קבוצות ספורט ולשברון לב או כשלונות.

    אבל הייתה פעם אחת שנסעתי לירושלים לשחק פוטבול (במסגרת ליגת הפוטבול הישראלית) בעונה הראשונה ששוחקה עם ציוד וזה היה אחרי שעונה שלמה הקבוצה שלי הפסידה בלי הפסקה, נסענו לשחק על המקום השלישי (היו 4 קבוצות בעונה הראשונה) ושם רשמנו את הנצחון הראשון שלנו והחשוב ביותר, סיימנו מקום שלישי!

  38. מאת עידו:

    איזה עונג!!!
    אז לצערי החוויה הכי זכורה שלי מירושלים היא לא טובה ולכן אני אתמצת למספר מילים
    במהלך ההתנתקות שלחו אותי לתגבר מגבניקים, מה שגרר לא מעט וויכוחים וריבים איתם…. בכל מקרה יער השלום (אם עדיין אפשר לקרוא לו כך) בלילה זה מקום מצחיק ומלא באינטראקציות לא צפויות.

  39. מאת נדב:

    טוב, אם לא כרטיסים ללורי, אז לפחות מתנה אחרת ליום הולדת, לא? :))

  40. מאת קלקל:

    pick me! pick me!
    א. אני ירושלמי
    ב. עוד לא זכיתי במשהו מעונג שבת…
    (-:

  41. מאת סיוון:

    איזה כיף של קותימן.
    נהניתי מאוד לאחרונה מנסיעה על הסגאווי,שבה רואים את הנוף היפיפה של ירושלים דרך ארמון הנציב.

  42. מאת אלדן קיי:

    כירושלמי גאה תמיד אזכור את הברים החשוכים והאפלים ואת כל האנשים הלא ממש אפלים שאתה פוגש בדרך. בכל אופן אף פעם לא זכיתי במשהו…
    עוד מעט שבת שבוגי!

  43. מאת יוליה:

    גרתי בירושלים. זה היה חלום של כמה שנים :)

  44. מאת דודי:

    הייתה חוויה, שקשורה לסולם שהוצב בחלק העליון של מגדל ימק"א, שבעזרתו עלינו לחלק העוד יותר עליון והנסתר.

  45. מאת עירית:

    הו, החוויה הכי טובה שלי מירושלים הייתה להיוולד שם :)

  46. מאת גילגיל:

    לנסוע לירושלים עם "תגלית" ולאבד את הבתולים!!!

  47. מאת נומי:

    ירושלים התגלתה אליי יחסית מאוחר, בגיל 18… עד אז הכרתי אותה רק לטעימות קצרות בטיולים שנתיים. בגיל 18 הגעתי אליה עם חברתי הטובה ביותר בכדי לצלם סרטון לקראת חידון שערכנו בבסיס בו שירתתי. השוק והצבעים השונים של העיר העירו את חושיי לסקרנות חדשה… הסרטון של קותי הזכיר לי נשכחות… :)
    תודה על האתר המעולה !!! זה עונג אמיתי…

  48. בימים אלה אני מסכמת את שנתי הראשונה בעיר, וקשה לבחור חוויה אחת זכורה במיוחד – אבל אם אני חייבת, זה רגע אבסטרקטי אחד בשלוש לפנות בוקר, כשהלכתי ברגל ממרכז העיר עם הידיים בכיסים של המעיל, שמעתי בל אנד סבסטיאן, נשפתי אדי קור-ירושלמי וחשבתי לעצמי: היי, אני כזאת סטודנטית בירושלים. היי.

  49. מאת יאנינה:

    אין קונטרסט חזק מזה. כשנוסעים בתחבורה ציבורית יום יום, רואים את פני העיר האמתיים. זקנים קשי יום, בדרך למחנה יהודה. הניו-ראיליזם במיטבו. רק שזה לא סרט. וראש העיר הזחוח שלהם בעננת בתי הפקה והבארים מקים סטארטאפ. איכס. קשה לראות את זה. לא פלא שכשאני חוזרת לעיר המזוהמת היפיפייה שלי, אני לוקחת נשימה של אוויר חופש – יום יום.

  50. מאת יואב:

    כל פעם שאני בירושלים זאת חויה. הא, יצאתי מזה בקלות.. :)

  51. מאת יואב מרדר:

    ירושלים בשבילי היא סיוט, לא מוצא תא עצמי והג'י פי אס אף פעם לא עובד לי שם. אבל להופעה האחרונה (לפחות כך היא הוצגה ) של פורטיסחרוף בסיבוב שאחרי על המשמרת הלכתי בירושלים. חייב להודות שמעולם לא נהניתי יותר בהופעה של הצמד, וראיתי אותם לא מעט

  52. מאת הילה:

    הלוואי והיתה לי חוויה טובה מירושלים

  53. מאת גיל:

    שנתיים + שנה בקבע מהשירות הצבאי שלי עשיתי בי-ם

  54. מאת תם:

    ואוו, לא דימיינתי כמה יצופו לי בזמן שלוקח לנייד שלי לגלול למטה….
    נלך על זו שהכי גרמה לי להרגיש בסיפור של גרוסמן:
    חייל ממושקף וצעירה בשיער אדום ולבוש של תלמידה (חצאית וחולצה לבנה) שנפגשו לפני שעה צועדים יחד על פסי הרכבת הנטושים שבין עמק רפאים לבקעה, בקבוק בנזין ובקבוק נפט נמצאים בשקית שקופה המטלטלת מידו של החייל.
    הם מחפשים מקום נסתר ושקט בו הוא יוכל ללמד אותה לירוק אש, שעות ספורות לפני טיסתה לארצות הברית.

  55. מאת עומרק:

    אין לי חוויה אחת מהמקום הזה, הדבר היחיד שבטוח זה שכבר שאני נכנס לעיר אני מרגיש אחרת, כאילו הגעתי הביתה. גרתי שלוש שנים, במהלך התיכון, בעיר הזו. בפנימיה לאומנויות ומדעים, ובשנים האלה למדתי הרבה מכל מה שיש לעיר להציע; למדתי על הארץ הזאת, על החיים ועל עצמי. :) (ובין השר גם למדתי לבגרות…)

  56. מאת יואבפ:

    גר בירושלים, אז כל יום זה זיכרון :)
    מסיבה "מחתרתית" בתחנה של הרכבת לפני שהרכבת הגיעה לירושלים – היה כיף

  57. מאת shira:

    חוויה מירושלים? לגור בה ולעשות הליכות ממש ארוכות ברגל :)

  58. מאת Chenfel:

    הידידה הכי טובה שלי גרה שם, ובערך כל יום אחרי הבסיס פשוט נסענו לשם ומצאנו את עצמנו באיזה מקום אחר כל פעם.
    אני מת על העיר הזאת, באמת, חבל שהמוח שלי לא עובד מספיק טוב כדי להיזכר ברגעים משם.

  59. מאת ילד זין:

    שישי בצהריים, ברור. כל שישי בצהריים שהייתה שמש

  60. מאת אבישי:

    קותימן! לא ידעתי שהוא משלנו…מאיפה הוא בירושלים?

  61. מאת אורי:

    באוקטובר האחרון חשבתי להיות מקורי ובמקום ליסוע לצימר בנאלי כמו הרבה אנשים נסענו אני וחברה שלי לפני התחלת התואר לג'רוזלם סיטי ואיך נהינו … עיר מדהימה … הפאב הקטנים והדחוסים.. האנשים.. הצפיפות והחמימות .. הופעות רחוב.. אוזן השמינית ..אבל הכי חשוב פיצה צ'ילי ליד המדרחוב ,, לא ספק הכי טעימה בארץ :)

  62. אני לא חושב שראיתי בפיטצ'פורק כתבה על אמן ישראלי אחר, לפני הביקורת החיובית שהתפרסמה שם על אלבום הראשון והמצוין שלו. גם ההקלטות שלו ושל סאבו מג'מייקה, שרק עכשיו משתחררות, נשמעות ממש טוב. יש לו את זה לבחורצ'יק

    חוויה מירושלים…? הגעתי לשם באוטובוס מתל אביב ומהרגע שיצאתי לרחובות העיר (הזאתי), לחצתי על הפליי והאזנתי לראשונה לאלבום Gemini של Wild Nothing. לא ממש קרה שום דבר יוצא דופן, רק שהעיר נראתה לי פתאום יפה יותר.

  63. מאת Mer:

    תודות

  64. מאת רוני ורד:

    אין לי חווית ירושלים מעניינת, אבל אני אוהבת את המוזיקה של קותי.

  65. מאת חציל:

    מהשנה האחרונה- הרגע שבו הופעת רחוב ספונטנית של מארש דונדורמה בבן-יהודה התלכדה עם תהלוכת מחאה של שייך-ג'ראח…

  66. מאת יותם:

    וואו.. ירושלים היא עיר מדהימה!
    יש לי הרבה חוויות טובות ממנה, אבל אחת שאני זוכרת כרגע היא דווקא מהתקופה שגרתי בב"ש. חבר בא לבקר אותי בשישי בלילה ואחרי כמה שעות טובות של שתיה ושיחה נסענו לירושלים בספונטניות. טיילנו בשעות הקסומות של הבוקר, ראינו את שמש ניצחית בקולנוע לב סמדר (המקום המושלם לראות סרטים כאלה) ואח"כ מצאנו פארק מגניב ועשינו בו פיקניק … זאת היתה שבת נהדרת:)

  67. מאת אמיר:

    אני תל-אביבי דוחה.
    בכל זאת אשמח לדיסקים!

  68. מאת בוזימן:

    אני מכור לבייגלה עם זעתר

  69. מאת קסטה:

    אני מעדיפה להפנות את כולכם לתגובה מס' 9 :-)

    (מדובר בפאב למי שלא מכיר, צמוד למקום אחר בשם "התקליט")

  70. מאת ניר:

    חוויות חומוס בירושליים

  71. מאת אורי:

    הפגנה בשייח ג'ארח

  72. מאת נ':

    לי דווקא היה די מצחיק לתגבר מגבניקים בירושלים. (בהמשך לתגובה 40…)
    נשמעת מתנה שווה ביותר!

  73. מאת נועה:

    בבקשה בבקשה בבקשה!

  74. מאת מתי:

    חייתי 4 שנים בירושלים. החוויות מרובות…

  75. מאת ערן ר:

    אני גרתי בירושלים כמה שנים. אי שם בתחילת הקדנציה הראשונה שלי שם, לפני יותר מדי שנים, הלכתי ברגל מהר הצופים לגבעת רם, דרך כל השכונות הערביות והחרדיות. היה כיף, וזה יותר משהלכתי בכל השירות הצבאי שלי.

  76. מאת איתמר ש:

    לגור בנחלאות עם האישה שאני אוהב :)
    לא נמאס אף פעם

  77. מאת ליאור:

    מוזיקאי ענק!

    טקס קבלת כומתה בכותל היה מרגש למדי (ועברו מאז כ- 12 שנה…)

    ומעבר לכך זו עיר מיוחדת במינה (:

  78. מאת roya:

    אני אשמח לדיסק.
    כל שישי בבוקר בירושלים הוא חוויה מבחינתי

  79. מאת אליעזר:

    אני רוצה!!!
    אפילו שאני לא ירושלמי!

  80. מאת שי:

    לנחות עם הסוס על אל-אקצא.

  81. מאת צנחן:

    כששחררנו את העיר וידעתי באותו רגע שמעכשיו הכל יהיה הרבה יותר טוב.

  82. מאת מיכאל:

    כשהיית בהופעה של גבריאל בלחסן בלובי של איזה תאטרון או משהו כזה, כאבו לי האזניים שלושה ימים לאחר מכן… אבל ההופעה הייתה מצמררת…:)

  83. מאת חציל:

    בירושלים פגשתי את בעלי

  84. מאת עדיאל פדיה השני:

    יש לי כל כך הרבה חוויות מירושלים
    אז אני פשוט אבחר את הארוחות שבת ההזויות אצל רבי אחד במאה שערים, גויים יהודים וחיות, כולם ביחד לארוחת שחיתות מפוארת

  85. מאת atar:

    חוויה אחת גדולה – הכל ביום אחד – אירוע של "האף" ב"קצה"
    ('בלה טאר' עושה קסמים ו'לפט' מרקידים את הלב)
    מלווה בביקור ב"אוגנדה", אכילה ב"מרקייה" וקינוח ב"בבט".
    +חברה טובה.
    אי אפשר לבקש יותר מזה !
    וכמובן שיש עוד… כל ביקור בירושלים שהיה לי , השאיר/משאיר חותם.

  86. מאת רועי:

    במילה אחת – המרקיה!

  87. מאת מיכל:

    חווית הירושלים הטובה ביותר שלי עוד הולכת ומתגבשת לה, אבל בתזמון די מדהים אני וחברה טובה החלטנו לקפוץ לירושלים ביום שישי האחרון, גם כי נמאס קצת מאותם לוקיישנים בת"א, וגם כדי לספוג קצת אווירת קודש. סתם, ירושלים היא באמת אחלה עיר, חבל שהיא נמצאת כל-כך רחוק (:
    בכל מקרה, נפלנו על תקלוט של מארקי פאנק, אבל אי אפשר להגיד "נפילה" ומארקי פאנק באותו משפט, בעיקר כשהוא מתקלט כל-כך מעולה.

    אז גיאחה, יותר מאשמח לאלבום/ים של קותי, למעשה – זה יעשה לי את היום

  88. מאת איה:

    אני בכלל לא מסתדרת עם ירושלים. אבל את קותי אני אוהבת נורא.

  89. מאת קאז:

    שלג ראשון ראיתי שם .

  90. מאת עמית:

    להידרס על ידי הרכבת הקלה. ברור שזה יקרה, השאלה רק מתי, ואם גשר המיתרים יקרוס עוד קודם.

  91. מאת שחר:

    אני פה בשביל לעשות לייק על הערה 9. הוא גם מתרחץ במקלחות של אחרים.

  92. מאת אמיר:

    יאיי

  93. מאת גלעד:

    חווית ירושלים המשמעותית ביותר שלי הייתה יום למחרת רצח רבין.
    הגעתי לעיר בערב. לראות את כל המקומות המוכרים, הומי האדם, הרועשים. פתאום כולם שקטים.
    הקור הירושלמי לא הפריע. אנשים פשוט התיישבו אחד ליד השני, אחת ליד השנייה. החלו לדבר, לנגן ולשיר יחד.

  94. מאת Ma'or:

    When I came to visit the muslim quarter, after having been away from Israel for 7 years a magavnic said to me: you can see on your face you don't live here anymore, your life is honey (it's lost in translation but true).

  95. מאת עדי:

    חוויה ירושלמית זה מצחיק

  96. מאת ארני:

    אני השתתפתי בכיבוש הכותל!!!!!

    או שלא :)

  97. לי אין חוויות טובות על ירושלים, רק רעות.
    עיר הבירה, אשר נתקעה לי כמו עצם בגרון, בה הייתי צריך להסתובב ארבע שעות כל פעם שיצאתי הביתה מהבסיס. ירושלים, העיר שבה צריך לקחת שלושה אוטובוסים כדי להגיע מקצה אחד לקצה השני. העיר בה כל מגזר כל כך עסוק בלהתגאות על זה שלמרות הקשיים הוא גר בירושלים עד שפשוט כל המגזרים הופכים לבליל של פלצנים דוחים. ירושלים, הביוב זורם בה. ירושלים, השערים תקועים בה. ירושלים, הרים סביב לה, ירושלים כוס על אמאמאמא שלה. ירושלים.

    עכשיו תן לי דיסק יא מניייייייאק

  98. מאת נדבק:

    יש משהו ציורי בירושלים ששום תלאות לא יכולים למחוק. זה מה שאני אוהב בירושלים

  99. מאת עומר:

    יום שישי אחד במחנה יהודה, בחלק הפתוח של השוק. היה יחסית מוקדם אז עוד לא היה מפוצץ כמו שישי רגיל. אני הולך לתומי ברחבה קצת ריקה מאנשים, ופתאום ילדה קטנה, בערך בת שלוש, רצה אלי מתוך סמטה ומחבקת לי את הרגל בהתלהבות, תוך כדי שהיא מזמרת "בוגודובוובובוובו".
    אמא שלה ממש התנצלה, ולי היה יום כיף במיוחד.

  100. מאת אלי:

    אולי הפעם אעלה בגורל…
    סיור בכיתה י"א ליד גדר ההפרדה ההולכת ונבנית.

  101. מאת תומרביי:

    יצא לי כמה פעמים לבלות את יום כיפור בירושלים. וזה מאוד הלם אותה, הכיפוריות הזאת…

  102. מאת גלעדא:

    אני ירושלמי גאה!! ובשבילי כל פעם שאני מהלך לי במדרחוב בן יהודה בלילות החורף הרטובים אחרי הגשם, יש בזה משהו קסום.. ואני שונא חורף..
    אה.. ובא לי דיסק..

  103. מאת גלעד:

    עוזי רמירז בקצה…:)

  104. מאת ינשוף:

    אחת מיני רבות: הופעה של קולולוש בסמטה צדדית לא רחוק מהשוק. אחת הטובות שלהם מעולם.

    (ויש לך שם טייפו קטן: להמציא זה ב-א').

  105. מאת נדב:

    אלול בעין כרם, אחד מני רבים

  106. מאת גילעד:

    יאיי מתנות!

  107. מאת אופיר:

    לפני 15 שנים בערך, טיילתי עם אשתי לעתיד באזור הכותל והתישבתי ליד מישהו שנראה לי מוכר מאיפהשהו וניגן לעצמו בגיטרה קלאסית מנגינה שקטה ונעימה והמהם תוך כדי כך. תוך כדי נגינה הוא אמר לי תוך כדי שירה/המהום
    look, this guy has ears like Spock…
    ועד היום אני בטוח ב 99% שזה היה ברנדן פרי מ dead can dance…

  108. מאת הוא:

    וואו, dub fx בארץ! עשית לי את השבוע!

    ההופעה של הירומי הייתה אחת מחוויות הירושלים הטובות יותר שלי…

  109. מאת נמרוד:

    לפני שנתיים הייתי בהופעת שישי בצהרים במגדל דוד של התפוחים, ישבנו בחוץ לפני ההופעה ניגבנו חומוס, דיברנו עם תיירים מכל העולם ושמענו את המיזוג של פעמוני כנסיות, מואזין, תפילה מבית כנסת וצלילי באס…זה ירושליים

  110. מאת חציל:

    אני ממש רוצה!!!

  111. מאת קלונימוס:

    דייט באברם. או הופעה של עמיר לב גם באברם.

  112. מאת אלה:

    אני הולכת לעבור לירושלים אחרי 21 שנה בהם גדלתי בתל אביב, וזו יכולה להיות אחלה מתנת שיחרור צבא – תחילת למודים – מעבר דירה :) + נולדתי שם

  113. מאת מוסא:

    גם אני רוצה!

  114. מאת שולי:

    מדהים , אין על ירושלים

  115. מאת יניב דיין:

    וואוו, אני חושב שהרבה זמן לא היו כל-כך הרבה תגובות נלהבות!
    עין כרם נחשב? לקום בבוקר ולהחליט עם בת הזוג שהיום לא הולכים לעבודה ומטיילים בירושלים בחורף שימשי…

  116. מאת גילגיל:

    וואו.. עברו לי אינספור סיפורים משוגעים מהעיר המגניבה והאהובה הזאת..!
    ירושלים, המקום המטורף ביותר בעולם, הכל יכול לקרות רק צריך לחכות.. אני גרה בשוק ועובדת בו, לומדת באוניברסיטה, חיה את העיר הזאת מדי יום – בתור ירושלמית בלב ובנפש נראה לי שיהיה מגניב לקבל דיסק…!

    אה, וגם יש לי יומולדת היום! זה חייב לתת עוד כמה נקודות לא?

    והחוויה הכי ירושלמית, אם מתעקשים, זה פשוט לשבת במרפסת, אחר הצהריים, לשמוע-לראות-להריח ולהרגיש שעם כל הבלאגן שמסביב, זה הכי בית שיש..

  117. מאת מנחם בגין:

    הפיצוץ שעשינו במלון המלך דוד

  118. מאת ג'יימס בר-און:

    וואו! זה היה מדהים! זה היה מדהים! זה היה מדהים!
    פאק, זה היה מדהים!
    אררררררררר, זה היה מדהים~~~~!

  119. מאת גיא:

    בלי מילים , רק מוזיקה ותמונות . קטע שערכתי לפרויקט בלימודים לפני שנה.

  120. מאת עדו:

    אין כמו קנאפה ברובע הארמני באל ג'אפאר

  121. מאת mik:

    הופעה של המונוטוניקס ב-דילה

  122. מאת מוטראן:

    זוג פלוס שניים, היא ירושלמית, מהצד הפחות טוב בעיר, רוצים דיסק, חולים על קותימאן חולים. אנא הגרילו אותנו אנא יהודים רחמנים דיסקים של קותי פליז

  123. מאת ניר:

    חזרתי מאילת ביום שישי באוטובוס האחרון שהגיע רק עד ירושלים.. הגעתי לירושלים בשעה 18 וחצי אחרי כניסת השבת ומשם לחזור לת'א היה "קצת בעייתי" …

  124. מאת דפנה:

    בבט!!

  125. מאת יעל ר.:

    רוצה. ויופי של תמונה.

  126. מאת דניאל.א השמיני:

    כן יהי רצון!

  127. מאת בן:

    כל יקיצה בנחלאות וארוחת בוקר במרפסת היא חוויה.

    אני מסתפק בדיסק השני שעוד אין לי :-)
    (פיצול פרסים = יותר אנשים שמחים)

  128. מאת עדירו:

    -להדחק בקו 19 בדרך לאוניברסיטה.
    -לחכות שנים לרכבת הקלה, שבכל רגע נתון נפתחת בשבועות הקרובים.
    -להכנס בהתלהבות בפעם הראשונה והאחרונה ומפלצת ולגלות שהיא בעצם שירותים של הומלסים.
    -להתמודד עם הגזענות של נהגי מוניות ביום שאחרי פיגוע.
    -לשבת ליד דוסים שחורים בפאב ולראות משחק כדורגל.
    -לאכול עוגה בקדוש ביום שישי בבוקר.
    -להכנס למזרקה שמול גן הפעמון יחד עם עוד עשרה ילדים קטנים.
    -ללכת לטייל בעיר העתיקה.
    -לאכול פלאפל בשבח.
    -להרדם בגן העצמאות.

    וכל זה בשנתיים שאני גרה כאן.

  129. מאת אסא:

    עשיתי שנת שירות בי-ם, ומאז ומעולם המוטו שלי היה "אם כבר עיר אז רק ירושלים". אבל לא עיר…
    יום אחד נסעתי לדירה שלי לקראת 12 בלילה באוטובוס. ישבנו אני ושתי נשים שאיך שאתה מביט בהם אתה אומר- גרושות (לא שיש בזה משהו רע! כמה מחבריי הטובים ביותר גרושים…) בכל הן פיטפטו להן בקול רם, מערבות את כל האוטובוס בשיחתן הקולנית, כולל הנהג, כשלפתע עלה בחור צעיר עם מזוודה. מיד הן התנפלו גם עליו והכריחו אותו לנגן לנו, וכך נסענו לנו ברחבי ירושלים ב-12 בלילה, לצלילי מארשים וג'ז חופשי, כשבין לבין הגרושות מעירות הערות נותנות ציונים ומפלרטטות עם כל הבא ליד

  130. מאת דליה:

    מנוי חופשי לסינמטק

  131. מאת מיכל:

    לא אוהבת את ירושלים. אין חוויות חיוביות זכורות, רק אחת מטושטשת כמו חלום רחוק וכוללת נהיגה לי-ם עם חברה יקרה שמתה על ירושלים וגם גרה בה תקופה קצרה, סרט ישראלי בטרום בכורה (?) באוויר הפתוח ליד 'המעבדה' והופעת חימום לפני הסרט, של שלומי שבן כנראה, זה קרה לפני פחות מעשור אבל ממש ממש מזמן.

  132. מאת אהוד:

    אני

  133. מאת עופר:

    לפני כמה שנים יצא לי לבלות בירושלים בתיקון ליל שבועות. מתישהו בסביבות ארבע בבוקר מתחילה נהירה המונית של אלפי אנשים לעבר הכותל לתפילה המונית. לשבת על אחד הגגות בעיר העתיקה, השמש זורחת מכיוון הכותל ולהתבונן באינסוף האנשים צפופים ומתפללים ברחבה היא חוויה מיסטית ומשכרת גם לחילונים שבינינו. מדהים!

  134. מאת תומר:

    אין חוויה כזו עדיין. מקווה שהיא עוד לפני.

  135. מאת רון לוי:

    למרות שאני מתענג על העונג מזה זמן, מעולם לא כתבתי תגובה ברשת. מעולם. היות וזו הפעם הראשונה, כמות הזמן שנדרשה לי להבין איך עושים זאת מגוחכת באריכותה. אולם, קותי הוא בעל חשיבות תרבותית כה רבה שלא נותרה ברירה. תודה גיא.

  136. מאת יותם:

    כיף לי שלוחצים עליי.

  137. מאת חן מטולה:

    הי קוטי
    ביי

  138. מאת Ami:

    החוויה הרגילה והיומיומית שלי: קסטה, אוגנדה, סירה ולישון

  139. מאת חן:

    טיול עם ידידה, לפני כמה חודשים. משהו בעיר הזו פשוט הרגיש נכון.

  140. מאת אפרת:

    בכיתה ט' הגעתי לירושלים, והייתי בורחת משיעורים כדי לצלם בתים בשכונה
    כאילו, מי שם בית ספר בתוך המושבה הגרמנית ומצפה שהילדים ישארו בכיתות ??

  141. מאת אפרת:

    אה, וסתיו מ 35 – בבט המקורית כבר לפני כמה שנים עברה לתל אביב, יש לה וופליה קטנה
    ומעולה בנחלת יצחק.

  142. מאת נעמה:

    אני בעיקר לא מצליחה לעזוב את ירושלים. ניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי. אישית ומקצועית. מכורה.

  143. מאת ארנון:

    ירושלים תמיד הפחידה אותי
    אני מגיע אליה ונהיה עצבני, ורוצה מיד לברוח, לחזור הביתה
    כנראה קרה לי כאן משהו לא טוב באיזה גלגול קודם

    אבל היצירה הזאת הצליחה לבלבל אותי קצת לגבי ירושלים
    פתאום היא נראתה לי באופן אחר.
    מושך
    כנראה שככה זה אמנות
    שככה זה מוזיקה
    תודה רבה ליוצר, ותודה רבה לבלוג שהפגיש אותי עם היצרה

  144. מאת רועי:

    יו! בא לי לזכות בזה :)

  145. מאת שאולי:

    מאה וחמישים תגובות מעלי ואף אחד לא אמר דאבל בטדי?
    דאבל בטדי 15.5.2010!!!

  146. מאת יונתן:

    אני, אני בבקשה אני :-)

  147. מאת ניר:

    הגעתי לשוק מחנה יהודה(מקום קסום) התיישבתי במסעדת "עזורה" שממוקמת בחלק העיראקי של השוק,אכלתי לי סופריטו מצוין כשבחוץ לצד הנוף המרהיב של עיראקים משחקים שש-בש לפתע התחילו טריו צעיר לנגן בשלל כלים מסורתיים,בגלמה,עוד,סאז..ועוד כמה שלא הצלחתי לזהות.
    חוויה קולינרית ומוזיקלית בו זמנית…הייתי מרוצה!מאוד!

  148. מאת אלכס אפונה:

    בתור תושבת הביצה התל אביבית, אחד הדברים האהובים עליי בירושלים זה לילות הקיץ. והפאבים המגניבים.

  149. מאת melquiadess:

    זכור לי במיוחד סופש מסויים אשר התחיל מארוחת ערב ספונטנית אצל חברים של הידידה שאירחה אותי.
    המשיך בהופעה של קרוסלה ו the strawberry jam בבאס בה חולקו פופאייס כדי להתגבר על החום הנוראי.
    המשיך מסיבוב פאבים בסמטאות שאז היו לי זרות לחלוטין של מרכז העיר.
    והסתיים למחרת כאשר הצטרפתי לחבורת אמריקאים שהתמסרו בכדור פוטבול בגן סאקר

  150. מאת טל:

    השנה עברתי לירושלים, ואני מתחילה לצבור בה חוויות

    טיול על סגווי ברחבי ארמון הנציב היה חוויה כיפית! מומלץ

  151. מאת ארנב לבן:

    ירושלים.
    בשנה הראשונה חוויות.
    בשנה השנייה כבר מתרגלים.
    בשנה השלישית כבר קצת מעייפת.

  152. מאת יובל:

    בבקשה…

  153. מאת Lazy:

    2 קילו תותים ב10 שקל במחנה יהודה!

  154. מאת אודרי:

    ערב לפני שהשתחררתי מהצבא, יצאנו לבירה בירושלים עם כל החברים מהמדור. בעקבות היציאה הזאת החלטתי לעזוב את תל אביב ולבוא ללמוד ולגור בירושלים. כעבור 4 שנים מצאתי את עצמי חוזרת לתל אביב…

  155. מאת כונס נכסים:

    כל כך הרבה חוויות טובות… קשה לבחור. אבל התגייסתי והשתחררתי ביום ירושלים, ונסעתי לבקום בסוף ההופעת זריחה של החברים של נטאשה

  156. מאת ליאור:

    גם אני רוצה! תודה.

  157. מאת אודי:

    אני נושא איתי חוויות יפות רבות מירושלים, ולצד זאת לא קל לי איתה כלל.

    הנה אחת רחוקה שנזכרתי בה פתאום: כילד שוטטתי בגן הפסלים במוזיאון בירושלים, ולפתע ראיתי את פסל ליבת התפוח העצום של קלס אולדנברג http://www.flickr.com/photos/hanneorla/2554896796/

    המפגש בתפוח אכול בגובה בית בין פסלי השיש היה חוויה שלא עובדה למלים, זמן מה פשוט עמדתי והסתכלתי בו בהתרגשות.

  158. מאת אסף:

    פלאפל משובח אצל 'אנקל מוסטאש'.

  159. מאת Jijimiji:

    איזה פרס שווה!!! אני רוצה!!!

  160. מאת איליה:

    אני תמיד הולך להופעות בבר אוגנדה.
    ראיתי אתמול את הקליפ של קותימן, יפה ביותר.

  161. מאת יוני:

    מתישהו אני אזכה כאן במשהו. יאללללה קותימן!!!!

  162. מאת אלון:

    גם אני רוצה :)

  163. מאת אורי:

    גנבתי חלב ולחם עם הפנתרים השחורים, ב2007. צ'רלי ביטון רץ קצת לאט כוכבי שמש הביא טת הג'יפ שלו, ולא מצאנו שום בנאדם במוסררה שרצה לאכול לחם מקמח רגיל, בלי שום שיפון, סובין, זיתים ועגבניות מיובשות, הם גם סירבו כי לא הבאנו להם חלב עיזים. עד שהגענו לקטמונים הלחם התייבש והחלב החמיץ, אז אמרנו שהצעד הבא הוא להחרים את הקוטג'

  164. מאת רועי:

    אני רוצה!

  165. מאת הדס:

    מגיל חמש עוד גיל חמש עשרה, כל שנה בחנוכה הלכתי למוזיאון המדע, באופן קבוע. כבר הכרתי את התערוכות הקבועות בעל פה ויכולתי להעביר שם בעצמי את ההדרכות.

  166. מאת נתי:

    תגובה קטנונית אפשר? "אם אין לכם, אפשר להמציע" להמציע??

  167. מאת אביב:

    סינמטק ירושלים, לפני 10 שנים ומעלה. אפוקליפסה עכשיו, עיניים עצומות לרווחה, תוף הפח, לחיות את חייה, שם פרטי כרמן, טובעים במספרים, להיות ג'ון מלקוביץ', אהבת בשר ודם, הכל אודות אמא…

  168. מאת דוד שפיר:

    כן כן כן

  169. מאת קרן שמש:

    לא חשוב כמה שנים אני אגור בנכר, את הירושלמיות אי אפשר להוציא מהנשמה.
    גדלתי ליד מנזר סט. קלייר, איפה שהיום הטיילת. פעם היו שם שדות וכבשים וגם באר מים.
    יום שישי, צפירת השבת, פעמונים של המנזר מצלצלים וכל המואזינים משמיעים קולם.

    אין על העיר הזאת, הכי מדהימה בעולם. רק שאי אפשר לחיות בה.
    אשמח לקבל פרס ניחומים…

  170. מאת גם אני:

    אני!! אני!! אני!!

  171. מאת אלעד:

    הסביח של יגאל. כל ירושלמי יידע להגיד לך מה שווה הסביח של יגאל. תענוג.

    וגם הקליפ של קותי, תענוג.

  172. מאת נדב:

    ירושלים בשבילי זה לרדת יחף, מוקדם בבוקר, במדרגות הבנין של סבתי ברחביה, לאסוף את העיתון, ולשאוף מלוא ריאות את הקור וריח האורנים… אח, הייתי נותן הכול כדי להיות בן 6 שוב (:

  173. מאת שירה:

    פיליפ פטי הולך על חבל לעיר העתיקה

  174. מאת מני:

    יאי שוב מתנות.
    למען האמת החוויה הכי חזקה שיש לי מירושלים היא לא ממזמן (אתם יכולים להאשים את הזכרון הקצר שלי אני מקווה שזה לא נובע מזה)
    הוזמנתי להשתתף בטקס יום השואה ביד ושם. צמרמורת (טוב, אני מודה, גם בכי)

  175. מאת שא-בופ:

    החוויה האחרונה והזכורה שלי בעיר הזאת הייתה לפני שנתיים בצילומים של סרט דוקומנטרי על ברסלבים. הרבה שיטוטים בכיכר ציון ועוד מקומות משונים.
    צריך לבקר שוב!

  176. מאת אור:

    לא אשכח את ההופעה הסודית של בוב מארלי בכנסיה האתיופית
    הרד הוט צ'ילי פפרס מפוצצים את בנייני האומה
    איך ארקייד פייר הרימו את בריכת הסולטן

  177. מאת אוריה:

    יצא לי לברוח לשם בלבנון השנייה, ועוד עשרות פעמים מאז…

    תמיד קורה שם משהו מוזר.

  178. מאת שני:

    רוצה! עדיין אפשר??

  179. מאת זאתי:

    וואלה, לא ירושלמית, אבל תמיד מקנאת בכאלה…
    עשיתי שנת שירות בעיר הקודש מטעם תנועת נוער שמאלנית-חילונית-כופרת (טפו) והקומונה שלנו היתה ממוקמת צמוד לישיבה דוסית-ליטאית. בכל בוקר כשיצאתי משער הקומונה עם החולצה הכחולה וחלפה על-פני קבוצת דוסים עוטי שחורים חיפשתי את אלכס ליבק, שסידרתי לו אחלה תמונה ירושלמית למדור שלו ב"הארץ", אבל הוא אף-פעם לא בא. חבל… אבל אולי דיסק של קותי יחפה על עוגמת הנפש…

  180. מאת מרדכי:

    אח.. ירושלים , הזכרון הכי יפה שלי הוא לילה הזוי שישבנו מחובקים מאוהבים וקפואים ברחבת הכותל אני וחברתי (שהיום היא אשתי) שאחריו החלטנו להתחתן…

  181. מאת תום פישר:

    ירושלים, 2 חוויות:

    האחת,
    כתושב נהריה במלחמת לבנון השנייה הייתי מאלו שהמשפחה לקחה למרכז לשבוע הראשון. בדיוק יצא הסרט "מישהו לרוץ איתו", ראיתי אותו 3 פעמים בקולנוע בזמן המלחמה – לא היה מה לעשות!.
    שנה אחר כך, החלטתי יחד עם ידידה לעשות מסע בירושלים בעקבות הסרט.
    אחרי לילה לבן שעשינו נסענו לירושלים, ביקרנו באתרים המפורסמים של הסרט, המדרחוב (כולל ביקור בחנות שבו קנתה את המיתר), המעון של פסח, ליפטה, והשיא – נרדמנו ברחבת המשביר ברחוב.

    השנייה,
    לפני קצת פחות משנה, הצעדה לשחרור שליט שיצאה ממצפה הילה מגיעה לירושלים. הוצאנו אוטובוס מנהריה והצטרפנו ליומה האחרון בעליות לירושלים. עשרות אלפים של אנשים השתתפו, הלכו יחד עם אותה המטרה. כשנכנסו לירושלים האווירה הייתה מדהימה, הרחובות מפוצצים באנשים, מהמרפסות צופים ומוחים כפיים, בגגות צלמים.
    אבל גלעד עדיין לא איתנו.
    ותמונה: http://www.gilad.org/prdPics/about_struggle_text_desc3_1_2.jpg

  182. מאת שרי שלום:

    יולי שנה שעברה חיפשתי דירה בירושלים.
    הייתי עם חברה שלי – שרון סופר המקסימה (רלוונטי)
    היא הייתה יותר נלהבת ממני לגבי המעבר שלי לירושלים "איזה כיף לך, איזו אוירה! אני אבוא לבקר הרבה!"
    ולפיכך, היא זו הכינה רשימת דירות מהאינטרנט, ואת הטלפונים עשינו מהדיבורית שלה, באוטו שלה, בדרך לירושלים (חברה משקיענית (:)
    ראינו דירות שונות ומשונות, והרמנו טלפונים ודיברנו עם אנשים שונים ומשונים,
    הערב ירד, החלטנו לסיים את החיפוש לאותו יום.
    עצרנו בצומת [בצלאל-אוסישקין] במסלול שפונה ימינה, לצידנו במסלול שממשיך ישר, עצר רכב
    חלונה של הנוסעת לצד הנהג נפתח, לשאלה, שרון פתחה את חלונה,
    הנוסעת -אשה זקנה חביבה פתחה בקריאה נלהבת:
    "את שרון?? "
    "כן!" קראה שרון,
    השתאתי, אך חשבתי שמה זו קרובת משפחה כלשהי שלה חברתי
    הבטנו זו בזו בשאלה, ואז הבנתי שגם היא אינה מכירה את החביבה הזו,
    האשה שמחה ואמרה: " שרון! אני עליזה! דיברנו עכשיו בקשר לדירה! אתן באות לראות את הדירה?"
    פלא פלאים..
    ענינו לה – "איזו דירה? לא דיברנו היום עם שום עליזה….!"
    למרבה הצער הרמזור התחלף, ומאחורינו התחילו לצפור..
    עליזה הביטה בנו בתדהמה ואמרה תוכדי שהרכב בו נסעה ממשיך ישר
    "אז איך אני יודעת שאת שרון??"
    לקחנו ימינה ועצרנו בצד, משתאות ומתגלגלות מצחוק…
    עד היום לא נפתרה התעלומה.

    ירושלים.
    לאנשים יש נטייה פשוט לפצוח איתך בשיחה, כל מי שעובר ברחוב, באוטובוס הוא מכר (:
    אבל זו הייתה חוויה חריגה במיוחד (:

  183. מאת שרי שלום:

    מאז אני קוראת לצומת הזו – צומת עליזה
    (:

  184. מאת גל:

    כשהייתי קטן ביקרנו בכותל בבר מצווה של בן דוד שלי.
    בן דוד שלי הוציא פתק מהכותל, בפתק היה כתוב
    "אלוהים, תעשה שהטיול הזה יגמר"

  185. מאת דניאל:

    לבקר את החברה שלי אז בירושלים. איזה כיף היה לנסוע לשם, איזה מבאס היה לחזור הביתה.

  186. מאת שירה:

    נרתעתי מהעיר. עד יום בהיר אחד. שישי בבוקר.
    נסענו הוא ואני אחרי ריב עצום, לקחנו אוטובוס בלי מחשבה… לאן? ירושלים.
    והתאהבנו.
    כל האנרגיות של העיר הזו היו לטובתנו. האנשים הטובים, השיטוטים בעיר הובילו אותנו ל-אהבה.
    הלב שלי(ושלו) תמיד יזכור טובה לעיר :-)

    והיצירה של קותימאן מדוייקת ומלאת חיים. באמת מדהים.

  187. מאת ג'ימבו:

    שיואו דיסקים של קותי זה הדבר, בן אדם!

    החוויה הירושלמית הכי מיוחדת שהיתה לי זה הסופ"ש שעשיתי בשכונת בית ישראל, מעוז החרדים האשכנזים. כמובן שלא ידעתי לאן אני מגיע, אמי הדתייה די עבדה עלינו. זה היה גם בשילוב של חג מתן תורה, כך שהיו כמה ימי קודש ברצף. אז למרות שהיה משעמם לרוב, וכל דקה עברה כנצח, הרגשתי שם כאילו חזרתי 150 שנה אחורה לאיזה רובע יהודי בליטא, עם הבניינים העתיקים עם הנרות על החלונות, הסמטאות הצרות שמתאימות בקושי לכרכרה וקולות שירה בוקעים מבתי הכנסת שמסביב. אה כן, ועם ילדים שיורקים על הרצפה אחרי שהם צועקים "שיקסע" לאחותי שבאה עם ג'ינס (שוב, לא ידענו שאנחנו מגיעים לשכונה שכזו). כך או כך, מאוד מיוחד.

  188. מאת דודי:

    החגיגות בכיכר ספרא בגביע הראשון של הפועל.
    מרק קובה (אדום) בפינתי, אחרי שלוש שעות שינה והאנגאובר.
    יורם אליקים בבאלאנס.

  189. מאת רומן:

    ירושלים, מעט מדי פעמים ביקרתי בה.
    הקטע בפתיחה מהמם.

  190. מאת אאניאה:

    אוהבת את ירושלים. אוהבת את קותימן.

  191. מאת אור גולדי:

    פעם כשהילכתי ברחובות ירושלים במסגרת סיור בכיתה י"ב, איזה דתי אחד ביקש ממני להניח תפילין. אמרתי לו שבסדר, אבל אני לא יודע את התפילה ושאני מתכנן לאלתר. הוא אמר שכל עוד הכוונה שלי טובה, הוא בסדר עם זה (מת על חסידים. מת עליהם) אז שמתי תפילין וזמררתי בשקט את "מודה אני" של מאיר אריאל, ואז הוא זיהה והצטרף אליי ועוד כמה אנשים מהסביבה הצטרפו… זה היה ממש מיוחד לי.
    חוץ מזה, קותימן תותח, אני רוצה

  192. מאת צחי:

    קותימן בבית יהיה נחמד. חוויות מירושלים בעיקר מימי התום – היינו מתאכסנים באכסניית נוער ברחוב אל חנקה, בניהולו של יעקוב. אפילו איני זוכר אם היה מוסלמי או נוצרי. חבר'ה מכל העולם ואווירה אחרת.

  193. מאת עלמה:

    ללכת לשוק מחנה יהודה ברגל מהתיכון, לקנות אלכוהול זול להחריד בצבע כחול, להשתכר עד כלות. להקיא (סיפור אמיתי).

  194. החוויה הכי זכורה לי מירושלים? בעיקר הידיעה הבלתי ניתנת לערעור שבכל פעם שאצא מהבית *משהו* יקרה. וההבנה ששום דבר שיקרה בעיר הזו כבר לא יכול להפתיע אותי, ובכל זאת בכל פעם אני מופתעת מחדש.
    ומסיבות הרחוב, והדג מלוח, ולקום ברבע לשש בבוקר כדי לצלם את העיר הלבנה משלג (ובדרך להסתבך קלות עם מאבטח של רה"מ), ותותים ממחנהיהודה, ולנסות לשכנע (בחוסר הצלחה) את החברים שלי לעצור בכותל אחרי מסיבה, ולהגיע בסוף לכל המקומות התיירותיים רק עם אורחים, ושוטרים שנותנים לי לעקוף את הגדרות כדי לצלם בלילה הלבן כי הם מכירים אותי (ואת המצלמה) משלל הפגנות ברחבי העיר, ולהעביר הדרכה במשפט חוקתי באמפי על הר הצופים כשמאחורי מדבר יהודה ולזכור את ההופעה של אהוד בנאי באותו המקום בדיוק שלוש שנים קודם, וקו 446 הבלתי נסבל בחזרה הביתה.

  195. מאת עומר:

    טיול בשוק האדיר

  196. מאת דניאל:

    אותו לילה בו הלכתי תחת אורות ירושלים, עיר הולדתי, והבנתי כי אין עיר אחרת בשבילי.

  197. מאת קאמילץ:

    חומס ב'לינה' בעיר העתיקה.

  198. מאת יוני צ:

    לא מכיר אותו. נשמע מעניין. כל כך מעט חילונים בירושלים אבל כל כך איכותיים

  199. מאת יוני צ:

    לא מכיר אותו. נשמע מעניין. כל כך מעט חילונים בירושלים אבל כל כך איכותיים

  200. מאת נעמי:

    חוויה ירושלמית- בירה עם משה בסלואו משה.
    אין יותר ירושלמי מזה.

  201. מאת נומצ'ק:

    עוד תגובה- פירושה עוד הזדמנות לזכות.

    שבוע שעבר מילאתי לוטו ולא זכיתי, אז כשיו אני חושבת שראוי שהצדק ייעשה.

    תודה מראש.

  202. מאת יובל:

    הפעם הראשונה שלי שהייתי בשוק הייתה בשוק מחנה יהודה בירושלים.
    הייתי בשוק וגם בשוק…