5 באפריל 2011

ספר במתנה: וכל השאר רעש (+פרק לקריאה!)

מוזיקה קלאסית מודרנית, בעונג שבת? הכצעקתה?! מה לילד האינדי המתלהב ההוא ולמוזיקה רצינית, של מבינים ומשכילים, של בעלי מטען תרבותי כבד?
הוי, כמה הנחות שגויות טמונות בשאלה הזו.

ראשית, אני כבר לא כזה ילד (כלפי חוץ, לפחות).

שנית, לא רק אינדי אני שומע וכשחושבים על זה, על פי מעמדה האאוטסיידרי ביחס לקאנון המוזיקה הקלאסית, מוזיקה קלאסית של המאה העשרים היא לגמרי אינדי.

שלישית, כמו שמקפיד לומר אלכס רוס, מבקר המוזיקה הוותיק של השבועון גבה-המצח New Yorker, מוזיקה קלאסית מודרנית ומוזיקה קלאסית בכלל לא חייבת להיות תענוג ששמור רק ל"מבינים", "משכילים" וכולי. בהקדמה של "וכל השאר רעש" הוא כותב: "תפיסה שנעשתה מקובלת זה כבר הודפת את המוזיקה הקלאסית אל מחוץ לתחומי החברה ומכריזה עליה כשפה בפני עצמה. במאה העשרים, הפוליטית מעל ומעבר, מתמוטט מחסום זה שוב ושוב".

רביעית, כבר הרבה מאוד זמן אני מתכנן לטבול את בהונותיי במוזיקה קלאסית מהמאה העשרים, והנה נקרתה לי הזדמנות פז לעשות זאת עם יציאתו בעברית של הספר הפופולרי ביותר בתחום בשנים האחרונות, The rest is noise, או להלן: "וכל השאר רעש".

"וכל השאר רעש", ספר עב-כרס עם כריכה יפהפיה (מהמקרים הנדירים בהם הכריכה העברית יפה יותר מזו המקורית), חותר להשיג כמה מטרות. ראשית, במובן השטחי ביותר, הוא סוג של מורה דרך, מדריך קל ולא-מקיף ליצירות ויוצרים גדולים של מוזיקה במאה העשרים. לא רק "קלאסית" במובנה המקובל אלא גם ג'אז, רוק, פופ, אוונגרד ועוד זרמים במוזיקה שאפיינו את המאה העשרים. שנית, וחשוב הרבה יותר, זהו ספר על ההיסטוריה של המוזיקה במאה העשרים, ועל ההיסטוריה של המאה העשרים דרך המוזיקה שנוצרה בה.

רוס הוא מספר סיפורים נהדר מחד, ומבקר מלומד מאידך, וקריאה בספר (אני רק בתחילתו, אבל רימיתי והצצתי הלאה) היא פעמים רבות משלבת בין שני תענוגות ספרותיים: למידת מידע חדש המוגש בצורה נוחה, ושקיעה בסיפור טוב. רוס מקים לתחייה בהינף מקלדת מלחינים ושליטים, מלחמות ומהלכים הרמוניים, ומצביע על נקודות ההשקה והחפיפה ביניהן. עבור מי שאוהב מוזיקה וחובב היסטוריה (כמו כותב שורות אלו), מדובר בתענוג, אף על פי ש-600 עמודים זה לא הולך ברגל וגם די כבד בתיק. מצד שני, אני שמח שאני לא מקבל עוד ספרון דק שמדלג ברפרוף על רעיונות אלא שוקע ומשקיע בהם.

על הדרך, איך לא, רוס מזכיר יצירות חדשות וישנות, משפיעות ומושפעות, והקריאה בספר מפסיקה להיות פסיבית בלבד, וכל כמה פסקאות אתה מוצא עצמך רץ לאתר של הספר, בו אפשר לשמוע דוגמאות מוזיקליות מתאימות לכל פרק (אפשר ליהנות מהן גם בלי לקרוא), ולמצוא מילון מונחים נרחב, ועוד תוספות שמרחיבות את הספר מעבר לגבולות כריכתו. זו דרך חדשה לקרוא ספר, שהופך לחפץ דומם עם כמעט-היפרלינקים, שמקפיצים אותך לעוד מקום ועוד מקום ברשת, לעוד יצירה ועוד מלחין, לערך ויקיפדיה ולהערות נוספות של רוס. כך שהחווייה נתונה לשליטתכם: אפשר להסתפק בספר בלבד, ואפשר להרחיב את החווייה כך שהספר מהווה רק חלק קטן ממנה, כמעט כרך אינדקס. הכל תלוי בזמן ובסקרנות שלכם.

ואני אומר "שלכם", כי הוצאת "מודן" הנחמדים נעתרו בשמחה להצעה שלי, ושיגרו אליי שני עותקים טריים של הספר לחלק לכם (העותק השלישי בתמונה למעלה, שצולמה על הספה שלי, הוא עותק הקריאה שלי). מיד אחרי ההסבר הקצר להשתתפות, תוכלו למצוא את ההקדמה של הספר, שמתפרסמת פה לראשונה אונליין. זה פרס שווה במיוחד, ברשתות הספרים הספר הזה עולה 128 ש"ח!

מה צריך לעשות כדי לזכות בספר?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם מי המלחין הקלאסי\מה היצירה הקלאסית האהובים עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה להוצאת מודן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

קבלו, לגירוי התיאבון, את המבוא המצוין לספר, שנותן נגיסת טעימה בקצה הקרחון (כל הלינקים בטקסט הם תוספות שלי):

באביב 1928 סייר באירופה ג'ורג' גרשווין, יוצר ה'רפסודיה בנוסח בלוז', והתוודע אל המלחינים המובילים של התקופה. בעת ששהה בווינה, ביקר בביתו של אלבן ברג. שלוש שנים קודם לכן הועלתה בברלין הצגת הבכורה של 'ווצק' – האופרה העקובה מדם, הדיסוננטית והאפלה לעילא מפרי עטו של ברג. כדי לקבל את פניו של אורחו האמריקאי, אירגן ברג רביעיית כלי קשת שניגנה את יצירתו 'סוויטה לירית', שבה זוקקה הליריות הווינאית לכדי דמוי־סם מסוכן.

גרשווין ניגש אל הפסנתר כדי לנגן כמה משיריו. הוא היסס לרגע. יצירתו של ברג הותירה בו רושם בל יימחה. האם יצירותיו ראויות לסביבה עגמומית והדורה מעין זו? ברג הביט בו בסבר פנים חמור ואמר, "מר גרשווין, מוזיקה היא מוזיקה."

לו רק היו הדברים כה פשוטים. בסופו של דבר, כל מוזיקה פועלת על מאזיניה באמצעות אותה פיזיקה של הקול, המרעיד את האוויר ומעורר תחושות מסקרנות. אולם במאה העשרים התפרקו חיי המוזיקה לערב רב של תרבויות ותת־תרבויות, לכל אחת חוקים משלה, לכל אחת עגה משלה. ז'אנרים מסוימים זוכים לפופולריות יותר מאחרים, אך אף לא אחד מהם שובה את לב הכלל באמת ובתמים. מה שמענג קבוצה אחת, גורם כאב ראש לאחרת. בני־עשרה נלהבים משירי היפ־הופ, שהוריהם מבועתים מהם. שירים פופולריים ישנים, השוברים את לב הדור הקשיש, נשמעים כקיטש תפל באוזני נכדיהם. יש הסבורים כי 'ווצק' מאת ברג היא אחת האופרות המטלטלות ביותר שנכתבו אי פעם; גרשווין חשב כך וניסה לחקות אותה ב'פורגי ובס' – באקורדים המעורפלים המרחפים ב'עת קיץ', לא פחות. בעיני אחרים, 'ווצק' היא מהומה של כיעור. הוויכוחים מתלהטים בקלות, והעדפות שונות עלולות להתקבל בחוסר סובלנות, אפילו באלימות. ומנגד, אנו עשויים להיתקל ביופי במקומות בלתי צפויים. "בכל מקום שנהיה," כתב ג'ון קייג' בספרו 'דממה', "אנו שומעים בעיקר רעש. כשאנו מתעלמים ממנו, הוא מפריע לנו. כשאנו מקשיבים לו, הוא מרתק אותנו."

מוזיקה קלאסית במאה העשרים, הנושא של ספר זה, נשמעת כרעש באוזני רבים. זוהי במידה רבה אמנות לא מבויתת, ארגון מחתרתי שטרם נטמע. ציורי האבסטרקט המותזים של ג'קסון פולוק נמכרים בשוק האמנות בעבור מאה מיליון דולרים ויותר, ואת עבודותיהם הניסיוניות של מתיו ברני ודיוויד לינץ' מנתחים סטודנטים ברחבי העולם. אולם יצירות מוזיקליות ניסיוניות עדיין מעוררות גלים של אי נוחות בקרב קהל המאזין לקונצרטים וכמעט שאינן מותירות את רישומן על העולם החיצון. מוזיקה קלאסית מתויגת כאמנות המתים, רפרטואר המתחיל בבאך ומסתיים במהלר ובפוצ'יני. אנשים מופתעים לגלות כי מלחינים עדיין ממשיכים ליצור.

עם זאת, צלילים אלה אינם כה נדירים. אקורדים אטונליים צצים בג'אז; צלילי אוונגרד מופיעים בפסקול של סרטים הוליוודיים; המינימליזם נותן את אותותיו ברוק, בפופ ובמוזיקה לריקודים, מ'מחתרת הקטיפה' ואילך. לעיתים המוזיקה דומה לרעש משום שהיא אכן רעש, או קרובה לכך במכוון. לעיתים, כמו באופרה 'ווצק' מאת ברג, יש בה תערובת של מוּכּר ומוזר, קונסוננטיות ודיסוננטיות. לעיתים יופייה היחיד במינו מביא את שומעיה לעצור את נשימתם בפליאה. ועם כל ביצוע של 'רביעייה לקץ הזמן' מאת אוליבייה מסיאן, בקוויה השיריים המרשימים ובאקורדים המהדהדים ברַכּוּת – עוצר הזמן מלכת.

מלחינים תופסים מקום בכל היבט של הקיום המודרני, ולכן ניתן לתאר את יצירותיהם רק במלוא רוחב היריעה. 'וכל השאר רעש' מתעד לא רק את האמנים עצמם, אלא גם את המדינאים, הרודנים, הפטרונים המיליונרים והמנהלים הבכירים שרצו לפקח על המוזיקה שנכתבה; את האינטלקטואלים שניסו להכתיב סגנונות; את הסופרים, הציירים, הרקדנים ויוצרי הסרטים שחברתם הקלה מעט על הבדידות של מסע הגילוי והחקר; את הקהל שהתלהב ממלאכתם של המלחינים, גינה אותה או התעלם ממנה לסירוגין; את הטכנולוגיות ששינו את תהליך יצירת המוזיקה וההאזנה לה; ואת המהפכות, המלחמות החמות והקרות, גלי ההגירה והשינויים החברתיים העמוקים יותר שעיצבו מחדש את פני הנוף שבו יצרו המלחינים.

הקשר בין פעמי ההיסטוריה למוזיקה הוא נושא לדיון נוקב. תפיסה שנעשתה מקובלת זה כבר הודפת את המוזיקה הקלאסית אל מחוץ לתחומי החברה ומכריזה עליה כשפה בפני עצמה. במאה העשרים, הפוליטית מעל ומעבר, מתמוטט מחסום זה שוב ושוב: בֵּלָה ברטוק כותב רביעיות לכלי קשת בהשראת הקלטות שדה של שירי־עם טרנסילבניים, שוסטקוביץ' שוקד על סימפוניית 'לנינגרד' בעת שהתותחים הגרמניים יורים על העיר, ג'ון אדמס יוצר אופרה שכוכביה הם ריצ'רד ניקסון ומאו דזה דונג. עם זאת, עדיין קשה להפליא להבהיר את הקשר שבין מוזיקה והעולם החיצון. כל פירוש למוזיקה הוא מעורפל, משתנה ובסופו של דבר אישי ביותר. אך גם אם ההיסטוריה לא תוכל לעולם לספר לנו מה בדיוק משמעותה של מוזיקה, מוזיקה יכולה לספר לנו משהו על ההיסטוריה. את כותרת המשנה של הספר יש להבין פשוטו כמשמעו – זוהי המאה העשרים כפי שהיא נשמעת דרך המוזיקה של התקופה.

דברי ימי המוזיקה החל מתחילת המאה העשרים לובשים תכופות צורה של סיפור תיאולוגי, נרטיב עיקש עתיר קפיצות קדימה ומאבקים הֶרוֹאִיים בבורגנות הנבערת. יצירות רבות נמחקות מדפי ההיסטוריה על מזבח הקִדמה, בטענה שאין בהן כל חידוש. לעיתים קרובות יצירות אלו עצמן מוצאות את דרכן אל קהל רחב יותר – הסימפוניות מאת סיבליוס ושוסטקוביץ', 'אביב בהרי האפלצ'ים' מאת קופלנד, 'כרמינה בורנה' מאת אורף. כך נוצרו שני סוגי רפרטואר מובחנים – אחד אינטלקטואלי והשני פופולרי. בספר זה שניהם מתמזגים: שום שפה אינה נחשבת מודרנית יותר באופן מהותי מהאחרת.

כך גם מהלך הסיפור על הגבול הלא־מוגדר, או הדמיוני, המפריד בין מוזיקה קלאסית לז'אנרים קרובים. לדיוק אלינגטון, למיילס דייוויס, ל'חיפושיות' ול'מחתרת הקטיפה' תפקידי משנה בולטים, בעוד שהשיח בין גרשווין וברג נמשך מדור לדור. ברג צדק: המוזיקה מתפתחת ברצף אחד, גם אם על פני השטח הצלילים נשמעים כה שונים. המוזיקה, מרגע שנוצרה, נעה אל יעדה ונחווית באופן אישי ברגע החולף – הקונצרט בליל אמש, בריצת הבוקר ביום המחרת.

'וכל השאר רעש' נכתב לא רק עבור אלה הבקיאים במוזיקה קלאסית אלא גם, ובעיקר, עבור אלה החשים סקרנות עזה באשר למהומה חסרת הפשר הזו שבפאתי התרבות. אעסוק בנושא מזוויות רבות: ביוגרפיה, תיאור מוזיקלי, היסטוריה תרבותית וחברתית, אִזכור מקומות, פוליטיקה גסה, דיווחים מכלי ראשון של המשתתפים עצמם. כל פרק חורש תלם עמוק בתקופה נתונה, אך אין בכוונתי להקיף את הכול: קריירות מסוימות מייצגות זירות תרבותיות שלמות, יצירות מפתח מסוימות מייצגות קריירות שלמות, והרבה מוזיקה גדולה נשארת על רצפת חדר העריכה.

הספר בהוצאת מודן.

318 תגובות על “ספר במתנה: וכל השאר רעש (+פרק לקריאה!)”

  1. סטיבי הגיב:

    תחרות בין ארוו פארט ופיליפ גלאס.
    לא, בעצם גלאס.

  2. יואב הגיב:

    את האמת שאין לי מושג במוזיקה קלאסית אבל תמיד רציתי להעשיר את ידיעותי.

  3. דורון הגיב:

    יש את זה בקלסיקלטת?

  4. גלעד הגיב:

    חיכיתי לספר!

    Eric Satie – Gnossienne

  5. אודי רז הגיב:

    נשמע מרתק, עם פרספקטיבה מרעננת על הנושא הטעון של מוזיקה קלאסית מודרנית.
    יהיה לי קשה לענות מי המלחין הקלאסי האהוב עליי, אבל אספר על הקלטה מאוד רלוונטית לנושא הספר הזה, לטעמי:
    בנערותי, קניתי דיסק בשם Short Stories של קרונוס קוורטט, רביעיית מיתרים מודרנית ורבת פעלים. בין היצירות היתה אחת שתפסה את האוזניים שלי וחזרתי אליה שוב ושוב. זה היה קטע בשם Spoonful, שעם הזמן גיליתי שהוא קאבר מאוד חופשי ופרוע לשיר של זמר בלוז ומלחין בשם ווילי דיקסון.
    הנה הבלוז של דיקסון – http://www.youtube.com/watch?v=Z2uGxHoYH3Y
    והנה הביצוע של קרונוס – http://www.youtube.com/watch?v=y_HlcuN-nSE (פחות מדהים מבתקליט).

  6. קסטה הגיב:

    Gabriel Faure: Requiem

  7. עינת הגיב:

    אנא, שלח לי עותק! 🙂
    כי סיימתי את הספר האחרון שבספרייתי (פאטי סמית – מהמם!) ולא רוצה נפילה.
    אח שלי הכי אוהב את הבולרו וסבתא שלי מתה על ויואלדי

  8. אוריה הגיב:

    איזה יופי של דבר – מסחטת תגובות פתטית מאנשים שלא מוכנים לשלם שמונים שקל על ספר.
    תתביישו.

    מלחין מועדף – ג'ף הנמן.

  9. אורן הגיב:

    דג השמך של שוברט.
    סיפור: בכתה ג, היתה לי מורה למוזיקה מופלאה שהיתה משמיעה לנו מדי שיעור יצירה קלאסית אחרת, בין השאר זו, ומספרת לנו את העלילה שלה (שייתכן והומצאה על ידה, בחלק מהמקרים). זה היה השיעור היחיד שהיה לי שאם היינו מרעישים, היא הייתה מאיימת שתפסיק לספר והיינו משתתקים מיד.
     

  10. אורן גרין הגיב:

    אשמח לעותק 🙂

    מלחין אהוב – פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי

  11. נעמה הגיב:

    פרנץ ליסט, לה קמפנלה.

  12. tallyco הגיב:

    קלאסיקלטת !!!!
    רינגטונים גם נחשבים ?

  13. אורן הגיב:

    http://www.youtube.com/watch?v=TYjqnlc7MRw

    אולי בעצם זה אומר שהספר הזה לא בשבילי? :-\

  14. משה הגיב:

    איזה כיף שהספר תורגם לעברית.
    היצירה האהובה עלי היא כנראה טאבולה ראסה של ארוו פארט.

  15. הדס הגיב:

    הוספתי אותולרשימת הקריאה שלי. אולי בעזרתו אמצע מלחין ויצירה אהובים

  16. פישקין הגיב:

    La Fille aux cheveux de lin של דביוסי

  17. שיר הגיב:

    המממ אני פשוט לא מכירה מספיק בשביל שיהיו לי מלחין/יצירה אהובים. חבל 🙁 אצטרך לחנך את עצמי בשלב זה או אחר…

  18. יניב דיין הגיב:

    Maybe someone from the last years…Howard Shore

  19. שגיא הגיב:

    אני נע בין claire de lune – Debussy
    לבין
    מוסורגסקי – "תמונות בתערוכה"

  20. taktik הגיב:

    מעניין ביותר

  21. לולו הגיב:

    Pictures at an exhibition / Mussorgsky

    ELP גילו לי על היצירה הזאת

    חוץ מזה חברה שלי לשעבר תמיד אומרת שאם הייתי חייה אז הייתי תולעת. ככה שממש מתאים לי הספר

  22. עמית הגיב:

    נראה מצוין.
    לאחרונה יצא לי להאזין ל-misa tango של פאלמרי. משהו אחר.

  23. שלום הגיב:

    אתה מחזיר אותי לימי התואר העליזים (כשהיינו מנגנים ביטלס במסדרונות בנין מוזיקולוגיה ומרגישים כל כך מגניבים ..)

    Debussy: Prélude à l'après midi d'un faune
    http://www.youtube.com/watch?v=GEcZCOQxH_o

  24. mlk הגיב:

    המלחין המועדף – שופן, בקלות.
    היצירה – "העלמה והמוות" (death and the maiden)

  25. Candy הגיב:

    טוב הכי ברור שאני רוצה עותק ולו רק בשביל להוכיח לעצמי שאני יכולה לצלוח את הספר הזה בפרינט ולא בדיגיטל 🙂

  26. ערן הגיב:

    תגובה לצורך תגובה 🙂

  27. ארנב לבן הגיב:

    נוטים להכניס את גוסטב מאהלר לקטיגוריה של מלחין, בעיני יותר מתאים לדבר עליו בתור נביא שחזה בסימפוניות שלו הרבה מהסאונד של המאה ה-20 (ומעבר), בייחוד את הסאונד הפסיכדלי, מהביטלס ועד הכמיקל בראדרס.

  28. היצירה האהובה עלי היא תמונות בתערוכה של מוסורגסקי. הגעתי דרך הגרסא של ELP לגירסא הקלאסית ומעולם לא הסתכלתי אחורה.

  29. ג'וס הגיב:

    אני בנאלי, אז אני לא ארשום את המלחינים שלי…

  30. franny הגיב:

    600 עמודים! זה בשבילי!

  31. ערן הגיב:

    בתור ההומו הרומנטי שאני, עוד מאז פינת הפטיפון בגן חובה, התאהבתי באגם הברבורים. כמה צפוי – ככה מרגש אותי בכל פעם מחדש.
    חוץ מזה, כל כך הרבה קטעים שונים שמרגשים אותי מבעד קלידי הפסנתר של גלן גולד….
    ספר ספר ספר 🙂

  32. yaya הגיב:

    מפצח האגוזים של צ'ייקובסקי – יצירה כל כך אהובה שאפילו ראיתי את הופעת הבלט!
    ומשהו קצת יותר מודרני – ממש השבוע (בזכותו של הגאון שרון מולדאבי) גיליתי את "אופרה של בגרוש" של ברכט וקורט וייל. התאהבתי בביצוע של נינה סימון האגדית לג'ני הפירטית http://www.youtube.com/watch?v=TCcKBc4gwAQ

  33. סאאאמי הגיב:

    יהיה קל ונדוש להגיד פורה. אבל זה לא יהיה לגמרי נכון.
    יהיה פופוליסטי ומתבקש לכתוב סאטי, אבל זה באמת יהיה קצת סטרץ'.
    יהיה חצי פלצני לכתוב את דאולנד, גיום דה מאשו או אוקכם (ככה כותבים את זה?), אבל אני מודה שקשה לי להתחייב.
    אז אולי נלך על תלוניוס מונק. סתם כי הוא באמצע. וכי הוא (היה) מלחין די משובח.
    וכי לא כתבו אותו עדיין.
    אבל זה לא פייר, כל שאלות ה"מה ה(שקר כלשהו) החביב עליך". קשה. קשה.

  34. ליאור הגיב:

    מאד רוצה!
    יצירה קלאסית: כל דבר של ריצ'רד קליידרמן, אליל אינדי שכמותו. מי שהכניס את האלטרנטיב לפסנתר, סלל את הדרך ליוצרים כמו שלומי שבן, הילד הרע של תעשיית המוזיקה הפסנתרית.

  35. מיכל הגיב:

    אי אפשר לבחור.. זה כמו השאלה- את מי את אוהבת יותר, את אמא או את אבא? יש הרבה מלחינים אהובים, וזה מאוד תלוי בתקופה שאני עוברת, בחשק הרגעי, במזג האוויר, בשעה, בזמן שיש ובשאר ירקות..

  36. אביגיל הגיב:

    אני מכירה מישהו שמאוד יישמח לקבל את הספר…

  37. מוהנדס הגיב:

    רוצה רוצה רוצה! הספר נמצא ברשימת הקריאה שלי מאז שיצא אנגלית לפני 4 שנים, רק שלא קניתי אותו.

    המלחין האהוב עליי הוא כנראה צ'ייקובסקי

  38. gidi הגיב:

    נשמע מעניין ביותר, הז'אנר האהוב עליי!

  39. אופיר הגיב:

    פגניני, רק בגלל שבירת המוסכמות.
    ובלי קשר – מישהו יכול להסביר למה תקליטים של מוזיקה קלאסית הם בדרך כלל עבים יותר? לא כולם כמובן, אבל רוב אלו שאני ראיתי הרגישו הרבה יותר עבים…

  40. אודי הגיב:

    תודה!

  41. פ"פ הגיב:

    היצירה האהובה עליי, כנראה, ביותר, היא התנועה הרביעית מהסמפוניה מהעולם החדש של דבור'ק: http://www.youtube.com/watch?v=yctfXIqugXc

  42. שירי הגיב:

    הזמנות מצויינת לצלול לתחום.

  43. נעם הגיב:

    אוי, איך בא לי על הספר…
    אין לי מספיק ידע במוזיקה קלאסית בשביל לענות בביטחון על השאלה (ז"א בלי לזרוק שמות של מלחינים מוכרים…) 🙁

  44. בוחבוט הגיב:

    אשמח! (העטיפה יפה!)

  45. תמר הגיב:

    מאוד רוצה את הספר!!

  46. יעל ר. הגיב:

    רוצה! במיוחד עכשיו, כשפגרת פסח תזמן לי סוף סוף זמן פנוי לקריאה…

  47. גבריאל1002 הגיב:

    חם על ספר

  48. רוני הגיב:

    וואו! נשמע מעולה. מאוד אשמח לספר כזה.
    אשתי חובבת מוזיקה קלאסית והגיע הזמן שאשלים כמה חורים בהשכלה…

  49. אורלי הגיב:

    באך כמובן…

  50. אופיר הגיב:

    שוסטקוביץ

  51. אילן הגיב:

    אין מספיק מוצרט בתגובות, חבר'ה.

    אני אוהב את סטרווינסקי. למשל:

    http://www.youtube.com/watch?v=w6_8UtrFyWY

    * הטקסט המקורי בלטינית כך שלא מפסידים הרבה ביפנית

  52. רוני הגיב:

    היצירה הראשונה ששמעתי, שאני זוכר בכל אופן, היתה "ארבע העונות".. נשארה חקוקה.
    אה, כן – רוצה ת'ספר!!!!!!

  53. אלון הגיב:

    Brahms – Hungarian Dance No. 5!

  54. pop הגיב:

    אני!

  55. ליבי הגיב:

    תגובה מגובבת.

    אני התחלתי לשמוע מוזיקה קלאסית בעיקר כי יש לי חולשה פתולוגית לפסנתר, אז הכל התחיל בליסט.
    אי לכך ובהתאם לזאת: Liszt – Liebestraum no. 3 או משהו כזה 🙂

  56. noise maker הגיב:

    ללא כל צל של ספק!
    ככה הרגיש יעקב כשטיפס במעלה הסולם!
    Tchaikovsky Violin Concerto in D Major, Op. 35

  57. זוהרת הגיב:

    אולי הספר הזה יהיה הטריגר שאני צריכה כדי לקחת את הרגלי השמיעה שלי בידיים, ולתת צ'אנס אמיתי לסגנון מוזיקאלי שאני תמיד דוחה הכרות עמוקה איתו 🙂

  58. נועה הגיב:

    מרתק! המבוא הזה כל כך מזכיר לי את לימודי המוסיקה בתיכון.. הו גרשווין 3>

  59. אופק הגיב:

    בדיוק קראתי את הספר על גלגלצ, זה גם נראה טוווב (: אשמח!

  60. טכש הגיב:

    בתום ארבע שנות לימודי מוזיקה אני יכול לציין הרבה יצירות שהשאירו עליי רושם טוב.
    אבל זה דווקא מלחין שמעולם לא למדתי עליו שהכי אהבתי וזה דבוז'אק.
    הפרק השני של הסימפוניה התשיעית המבוססת על שירי נשמה כושים תמיד מרגש אותי בכל פעם שאני שומע אותו, כל הסימפוניה הזו מצויינת וגם אלו שלפניה. הוא הצטיין במיוחד בחוש למלודיה כפי שאפשר להווכח בבגטלות שלו.

  61. ארז.ס הגיב:

    גם אני מת להיכנס לעולם של המוסיקה הקלאסית והספר בהחלט נשמע כמו שער כניסה מעולה. רוצה מאוד את הספר!

  62. שרון הגיב:

    אני רוצה 🙂

    מלחין אהוב – שופן. נדוש, אבל אי אפשר אחרת

  63. גלעד הגיב:

    באמת רוצה.

  64. תאיר הגיב:

    אני ממש רוצה לקרא את הספר הזה.
    לגבי מלחין הייתי אומרת ויואלדי.
    כשהייתי בגן הופעתי עם ארבע עונות וזה בערך הקטע היחידי שלי בוידיאו מהילדות שלי.

  65. K הגיב:

    השניה של מאהלר.
    DIES IRAE של מוצארט.

    נדוש. וטוב שכך.

  66. איתי לביא הגיב:

    מלחין אהוב יהיה בראהמס, אבל יש שלישייה פותחת [שוברט ושומאן הם החברים האחרים] והוא ביניהם.
    קשה לי להצביע על יצירה ספציפית, אז אני אקשר לאחת היצירות היותר מפורסמות שלו: http://www.youtube.com/watch?v=oXCkC9Wu9XY.

    קריאה נעימה חבוב !

  67. גלעד הגיב:

    מוכן לשמוע משינה בשביל לקבל את הספר

  68. טומי החתול הגיב:

    שר היער, שוברט. אחלה ריף פסנתר

  69. יניב הגיב:

    אוצר מדהים שגיליתי בחנות יד שנייה ביום שיש האחרון

    תקליט משנת 1955 בו Glenn Gould
    מבצע את Goldberg Variations

    אחת היצירות המדהימות של
    Johann Sebastian Bach

  70. רוית הגיב:

    הייתי ילדה עם כישרון יוצר דופן. ניגנתי שנים, הלכתי לקונצרטים, השתתפתי במופעים בבית הספר – ובגיל 14 נהייתי מתבגרת מרדנית והכול נפסק. מאז אני נמנעת ממוזיקה קלאסית בכל מחיר. זה מצער אותי כמובן, זה מצער את בן הזוג שלי ששואל מדי פעם "אולי תחזרי לנגן?", אבל אין לי חשק. עכשיו אני רוצה ספר כזה – הזדמנות מצוינת לחדש את קשריי עם העולם ההוא שנטשתי 🙂

  71. רונה הגיב:

    Modest Mussorgsky – Night on Bald Mountain

  72. עדיאל פדיה השני הגיב:

    אני רוצה אני רוצה אני רוצה
    הכי אני אוהב את שופן באך דביסי וצ'ייקובסקי
    מה לעשות אני חובב מיינסטרים

  73. עודד הגיב:

    כשכתבת עליו פעם ראשונה לפני כמה חודשים, אמרתי לעצמי שאני חייב להשיג אותו! זאת נראית לי אכן דרך נפלאה להשיג אותו..

    כשזה מגיע למוזיקה קלאסית אני במיינסטרים. היצירה הכי טובה שנכתבה אי פעם בכל סגנון מוזיקה זה הרקוויאם של מוצארט.

  74. חן הגיב:

    חשבתי אולי על הנדל, אבל כרגע אני אלך על A bit of the old Ludwig Van, להלן "התשיעית".

  75. Manny Calavera הגיב:

    אני לגמריי בעד. היצירה האהובה עלי היא – Danse Macabre המורבידית מתוך הרפרטואר של קאמי סן-סנס (שהיא סוג של יצירה קלאסית-מודרנית בפני עצמה!).

  76. yel הגיב:

    נשמע לעניין

  77. יולייטה הגיב:

    אני רוצה!

    והרקוויאם של מוצרט. משאיר אותי ללא אוויר בכל פעם מחדש.

  78. רון הגיב:

    נראה כמו ספר מאוד מעניין וגם אני שואף הרבה זמן להרחיב ידיעותיי מעבר לרוק (על כל נגזרותיו הנפלאות), תודה על ההעשרה כבר בבלוג, הלוואי ואני אזכה!
    (:

  79. עידן הגיב:

    היצירה שהשפיעה עלי היא ״אגם הברבורים״
    הייתי שומע אותה עוד לפני שיצאתי מלול התינוקות.

  80. דפנה הגיב:

    אני רוצה! אני רוצה!
    שני התענוגות הגדולים בחיי הם שקיעה במוסיקה ושקיעה בספרים – ומה יכול להיות טוב מלשלב בין השניים? : )
    תודה גיא!

  81. shez הגיב:

    ג'ון לורד – אפריל

  82. אלון הגיב:

    היצירה האהובה: פולחן האביב של סטראווינסקי, רוסי אך נהדר, ומגיע לעוצמות אדירות 🙂

  83. doly הגיב:

    כמעט קניתי את הספר ביום ראשון, אבל במתנה זה הרבה יותר כיף.
    לאחרונה אני בקטע של Debussy

  84. שבתאי הגיב:

    קונצ'רטו ראשון לפסנתר של ברהמס
    http://youtu.be/Xc9QMV6J-AQ

  85. יותם הגיב:

    עודד מנשה.

  86. lord snow הגיב:

    ערבסקה מס' 1 של דביוסי

  87. פולי הגיב:

    רק בשביל לנקות את הראש במקביל לקריאה של the crying of lot 49

  88. דליה הגיב:

    מוצרט בגלל אמדאוס

  89. רונן הגיב:

    אני רוצה

  90. סימבה הגיב:

    אני! אני!
    מאוד נהנתי לשיר את הרקוויאם של פורה.

  91. אלינה הגיב:

    אשמח לקבל את הספר כדי להעמיק את הידע שלי 🙂

  92. אמיר הגיב:

    מתעניין מאוד.
    ליסט, דרך אגב

  93. שולי הגיב:

    דרך עולם המחול התוודעתי ל:
    בולרו
    מוסיקה: מוריס ראוול

    הולכים בטירוף-
    Bolero 3x
    Maurice Ravel

    http://www.youtube.com/watch?v=5loJZ2jMd9I

    Choreographer: Johan Ainger

  94. manWithHat הגיב:

    גם אני רוצה!

  95. אורי הגיב:

    הסימפוניה הלא גמורה של שוברט.
    כי גם לי מראים חצי עבודה (אולי אני חמור).

  96. ניר הגיב:

    האמת שאין לי מלחין אהוב, ובדיוק בגלל זה אני צריך לזכות

  97. תום הגיב:

    יאללה בתעופות!

  98. מואב הגיב:

    שופן

  99. לירן הגיב:

    כדי שיהיה לי מלחין אהוב אני צריך את הספר…

  100. מיכאל הגיב:

    בדיוק עכשיו סיימתי לקרוא את הספר "חיי פיי" מאת יאן מרטל

    ספר ממש מרשים!
    מומלץ בחום!!!

  101. גל. הגיב:

    כשגלן גולד מפסנתר סקרלטי.
    http://youtu.be/9ilMODfi2vM
    (אם אני יוצאת בהגרלה אתה חייב להקשיב לזה.)

  102. אסף הגיב:

    הפתיח של רגע עם דודלי

  103. עידו הגיב:

    ווואי, איזה כיף!
    אני לא כתבתי על זה הרבה בבלוג שלי, אבל אני אוהב מאוד מוזיקה קלאסית , ואני נורא מתרגש שיוצא ספר כזה בעברית!!!!!!!
    כנגן פסנתר, למדתי 5 שנים רק מוזיקה קלאסית, ומתי שהוא נמאס לי ממנה. אז עברתי למורה למוזיקה מודרנית ורק אז התחלתי להעריך את המוזיקה הקלאסית.

    המלחין מס' 1: גריג (פר גינט זה לא בהכרח היצירה הכי טובה שלו!).
    היצירה מס' 1: סונטה לאור ירח של בטהובן

    ובמוזיקה קלאסית של המאה ה-20 אני מאוד אוהד את "פולחן האביב" של סטרווינסקי, במיוחד בגלל שהיא נורא חידשה בזמנו בעולם המוסיקה (בקונצרט הראשון כל המאזינים יצאו מהעולם בסערה, ולאט לאט הוא נהפך לאחד המלחינים הגדולים ביותר בהיסוטריה)

  104. אסא הגיב:

    לא מכיר מספיק מוזיקה קלאסית בשביל להגיד על יצירה או מלחין..למרות שמהמעט ששמעתי ויואלדי מאוד אהבתי..

  105. משה אלקבץ הגיב:

    בתור אחד שלא מבין כלום במוזיקה קלאסית אני חושב שאני זקוק לספר. זקוק

  106. דוד הגיב:

    צ'ייקובסקי – מפצח האגוזים
    כיף כל פעם מחדש

  107. שחר הגיב:

    מת על זה שתזמורות סימפוניות לוקחות רוק ועושות ממנו מטעמים, כמו עם לד זפלין או פינק פלויד 🙂

  108. ליאור הגיב:

    הרבה מלחינים מוכשרים
    הרבה יצירות אהובות…

    שלוש היצירות המושמעות אצלי ביותר בתקופה האחרונה:

    בטהובן – סימפוניה מס' 7, חלק 2 (היה מרגש לשמוע אותה בסרט נאום המלך)
    http://www.youtube.com/watch?v=sY7aWrQxcUU

    רימסקי קורסקוב – Song of India
    http://www.youtube.com/watch?v=LZK93C5WUaQ

    וכמובן דביוסי – אור הירח
    http://www.youtube.com/watch?v=LlvUepMa31o

    ליאור

  109. Horican הגיב:

    מגניב!

  110. roya הגיב:

    אני אשמח לקבל

  111. תמר הגיב:

    מגניב!

    שופן.

  112. נטע הגיב:

    יש לי מקום חם בלב לסימפוניה השמינית (הלא גמורה) של שוברט

  113. קאמי הגיב:

    טרם הגבתי כאן, נו טוב, אנסה.
    כרגע זה שוסטקוביץ' סימפוניה מס 5'. לא כזו חוכמה, ראיתי\האזנתי לזה בפילהרמונית לפניי שבוע בערך. אבל זו יצירה אדירה!

  114. עומר הגיב:

    אני לא יודע מי המלחין האהוב עליי אבל ללא ספק מה היצירה: כרמן של ביזה , מעבר לעובדה שהיא גורמת לשפן של אנרג'ייזר להראות כהולך בהילוך איטי, זו הייתה היצירה שכסקסופוניסט צעיר בתזמורת הפקתי ממנה הכי הרבה הנאה יחסית לתפקיד המשמים, בל נאמר מיותר שהיה לי בה, רגעים קטנים של אושר ללא שום כל צל של ספק

  115. אהוד הגיב:

    Max Richter

  116. לירון הגיב:

    נשמע מרתק.
    שוברט- ללא ספק.

  117. יוחנן הדביל הגיב:

    אני רוצה!

  118. פיקוסטרי הגיב:

    מוצרט הוא הרול-מודל שלי 🙂

  119. עמית הגיב:

    יש את הספר בגרסת audiobook?

  120. שירה הגיב:

    גם אני רוצה בדיוק כמו כל קודמיי

  121. שירה הגיב:

    אמנם מודרני אבל בכל זאת אחד האהובים:
    הפרשנות של יו יו מה לפיאצולה, באלבום הנפלא Soul of the Tango
    אפשר לטעום קצת פה:
    http://www.youtube.com/watch?v=wNMmOIIOTh4

    וגם פה:

  122. שי פישר הגיב:

    בטהובן (ואחרים) גרפי:

  123. בוביזם הגיב:

    המלחין הקלאסי שאני הכי אוהבת זה רחמנינוב. 🙂 זה פרלוד בדו דיאז שלו:

    http://www.youtube.com/watch?v=mTRm_N6MHz4

    בדיוק לפני כמה ימים עשיתי לזה עיבוד בגיטרה

    אני מאוד אשמח לספר, שיהיה לך יום מגניב

  124. טל הגיב:

    אני רוצה ספר!

  125. דודי הגיב:

    היצירה שאני הכי אוהב היא וריאציות גולדברג של באך:

  126. מיקי הגיב:

    כמעריץ מושבע של ואגנר, אני מעדיף להימנע מלנסות להסביר למה "טריסטן ואיזולדה" היא פסגת המוזיקה המערבית בלי שום קשר לאנטישמיות (כי הדיונים האלה לרוב נגמרים בסטייה מהנושא המרכזי), אבל גיאחה – איך אפשר לכתוב פוסט על הספר המופלא הזה בלי להזכיר את הבלוג המופלא לא פחות, שממשיך מהמקום שבו הספר נגמר?

    http://www.therestisnoise.com/

  127. בן הגיב:

    אני הולך עם צ'ייקובסקי ושוברט

  128. אילה הגיב:

    גמני, אבל אין לי מזל בהגרלות

  129. _LiBERTiNE_ הגיב:

    מודה ומתוודה – לא השקעתי מספיק במוּזיקה קלאסית כדי שתהיה הצדקה להכריע כי מלחין X הוא האהוב עליי ומדוע, אבל בתור אחת שלא השקיעה בשיט אני חייבת לומר שסרגיי רחמנינוב וגוסטב מאהלר נושאים בתואר המלחינים הקלאסיים האהובים עליי – המוּזיקה של כל אחד מהם מטורפת ויפהפיה.

  130. עומר הגיב:

    ממש מתאים לי. ממש.
    תודה גיא!

    היצירה הקלאסית המועדפת עלי היא Clair de lune של Debussy

  131. eden הגיב:

    משאירה תגובה,
    מעוניינת להחכים 🙂

  132. איתמר הגיב:

    אני רוצה ספר!!

  133. יואב הגיב:

    אני לא מת על מוזיקה קלאסית, מלבד הממש ידועות היחידה שאהבתי הייתה שחרזאדה! אחלה הוק יש בשיר..

  134. ערן רבל הגיב:

    הרואיק פולונייז (טכנית, פולונז מס' 6, אופוס 53) של שופן, אבל זה בגלל מונטי פייתון.

  135. Neta הגיב:

    קרנבל החיות של סן-סנס, כי היה לי תקליט כשהייתי קטנה. וגם (עוד תקליטים) פטר והזאב (צ'אי – קובסקי), חנות הבובות (לא זוכרת של מי).

  136. איתמר הגיב:

    כרגע קרנבל החיות של סנסאנס. אשמח להרחב את הטעם.

  137. עירית הגיב:

    לומדת מוזיקולוגיה- מעריצה את ווגנר, כי כל השאר רעש…
    מישהו אמר יהודייה כשרה??
    (את הספר בבקשה ☺)

  138. Inflatable הגיב:

    שאלה מצויינת, אבל כמו בשאר המוזיקה, אני לא בוחר פייבוריטים…

  139. אבישי הגיב:

    נשמע לי מעניין.

  140. ג'יימס בר-און הגיב:

    אני רוצה אחד, ואני אקבל!

  141. זהר הגיב:

    אין, לא היה ולא יהיה מלחין כמו באך. להיט להנאתכם:

    http://www.youtube.com/watch?v=E2j-frfK-yg&feature=player_embedded

    ספר בבקשה 🙂

  142. Idans הגיב:

    נראה מסקרן.
    היצירה הקלאסית החביבה עלי היא התשיעית של בטהובן. בהתחלה זה היה בגלל התפוז המכני, אבל עכשיו זו אהבה עצמאית לגמרי.

  143. אריק האדום הגיב:

    רוצה רוצה רוצה את הספר
    היצירה האהובה עלי היא carmina burana

  144. אורי הגיב:

    בפשטות – כל דבר שיוהן סבסטיאן באך אי פעם הלחין.
    (וכן, גם אני ארצה עותק מהספר.)

  145. איתמר ש הגיב:

    שופן, כמובן.
    וכל השאר באמת רעש.

  146. itaihasid הגיב:

    ווליאם טל.

    אבל גם פטר והזאב בביצוע של דיוויד בואי (לצערי הדיסק אבד לי)

  147. טל הגיב:

    רעש זה טוב. שקט זה מרתיע.

  148. סיוון הגיב:

    איזה כיף שאפשר לקבל את הספר הזה במתנה!!!

  149. איציק הגיב:

    איזה כיף שיש כאלה הגרלות 🙂

  150. ברית הגיב:

    משתנה כל הזמן…היום שמתי לי ולילדים בגן את באך בריפיט כל היום .תענוווג.באך רוקס מיי וורלד !

  151. שרי הגיב:

    צ'ייקובסקי מפצח האגוזים (:

  152. מוטי כהן הגיב:

    באך כנראה..
    אבל זה כמו לומר שהיצירה/יוצר האהוב עליך ברוק היא של הביטלס

  153. שרי הגיב:

    וואו כמה זה לא מקורי (:

  154. גיליקותי הגיב:

    האן בין, כנר וירטואוז, צעיר מאוד, באחד הראיונות איתו סיפר ששם לב לתופעת הרדמות הקהל במהלך קונצרטים קלאסיים, בדרכו המיוחדת והנדירה אין שום סיכוי בעולם לחרופ ולא משנה איזו יצירה קלאסית הוא מנגן, תהנו:http://renaissance.hahn-bin.com/?p=107

  155. זובין הגיב:

    אני אוהב את הזה, נו, עם הכינורות, של ההוא, נו…. שכחתי.

  156. מושי הגיב:

    וואי זה נראה כמו ספר אדיר!
    היצירה הקלאסית האהובה עליי היא כנראה Le Sacre du Printemps של סטרווינסקי. סוג של פרוג קלאסי 🙂

  157. ורד הגיב:

    סוף סוף אוכל לדעת מה ההבדל בין מוצרט ובטהובן…

  158. רועי הגיב:

    אני בור בנושא מוסיקה קלאסית אבל בשביל זה יש ספר,לא? 🙂

  159. drorko הגיב:

    Curtis Mayfield – Superfly
    שמיהו יתקן אותי ויגיד שזה לא מוזיקה קלאסית….:)

  160. שירלי קוחלסקי הגיב:

    🙂

  161. לירן הגיב:

    איזה כיף לקבל מתנות! תודה להוצאת מודן!
    bartok: music for string percussion and celesta

  162. ברק הגיב:

    כיף

  163. מורן הגיב:

    האם מי ששומע אינדי נחשב למאזין "מבין ואיכותי " ?????

  164. אסף הגיב:

    Bach – Brandenburg Concertos No.3

    למרות שלדעתי זה בכלל רוק'נ'רול ולא מוזיקה קלאסית

  165. shira הגיב:

    עוד לא שמעתי מספיק מוזיקה קלאסית כדי לגבש מה היצירה \ המלחין האהוב עליי (ממש קשה לי בבחירות כאלה), אבל אני כן ממש אוהבת את זה:
    http://www.youtube.com/watch?v=mIsqFjiA7ao
    (ובכלל ביוזר של מי שהעלה את הקליפ יש דברים טובים :)).

  166. נעמי הגיב:

    המלחין האהוב עלי הוא באך. אבל אולי זה כי לפני חמש שנים למדתי יצירה שלו ומכל היצירות הקלאסיות שלמדתי, זאת היחידה שאני זוכרת ומנגנת הרבה.
    מה שכן- את מוצרט אני לא אוהבת.
    ורק שתדע שראיתי את התמונה הזו בטוויטר לפני כמה ימים, והלילה חלמתי שנכנסתי לעונג וראיתי את הפוסט הזה. קצת מלחיץ

  167. עינת הגיב:

    נשמע מדהים

  168. אמיר הגיב:

    אני אני!

  169. גרשווין, רחמנינוף

  170. גל הגיב:

    נשמע מגניב.
    אני לא מכיר מספיק מלחינים בשביל שיהיה לי אחד מועדף.
    בטח היה לי אם הייתי קורא את הספר, חבל. 😉

  171. ארנון הגיב:

    כשחבר טוב שלי (שלא שומע קלאסית) ביקש המלצות למוסיקה כזאת הוא ביקש, במילים שלו, "מוסיקה שגורמת לאורגזמה מוסיקלית באוזניים", הבאתי לו כדגימה את פולחן האביב של סטרווינסקי, החמישית של מאהלר, ו"מהעולם החדש" של דבוז'ק. אני עומד מאחורי התיאור הזה. אם הייתי חייב לבחור מביניהם, כנראה מאהלר היה מוביל.

  172. בנימין הגיב:

    גרשווין…זה תופס?

  173. אודרי הגיב:

    אני רוצה!

  174. חושב בקול רם הגיב:

    אהיה נדוש –
    בטהובן.

  175. מורן הגיב:

    אז ככה
    בהחלטה שוטפת לשטוף (פסח) הכל באופטימיות (למרות שהיא מוכרת מידי וכאלה..)01 Sinf nº 5. Allegro של שוברט

  176. הילה הגיב:

    שופן (aka צ'ופין)

  177. שי הגיב:

    מבין המלחינים הקלסיים-מודרניים, פיליפ גלאס הוא אחד היחידים שאני באמת מבין ומסוגל להנות ממנו. הסרט קויאניסקצי (ואין לי מושג איך באמת כותבים את זה בעברית) הוא סרט מדהים ומהפנט שאת הפסקול שלו כתב גלאס. מומלץ!

  178. ניר הגיב:

    אין ספק שפיליפ גלאס.

  179. karma הגיב:

    אני נטול כל ידע. ונטול כל רצון לשמוע מוזיקה קלאסית. מודה.
    אבל בן זוגי מעריץ מוזיקה קלאסית, ואספן בלתי נלאה…… עד שהכיר אותי.
    בגלל שאני זה שדירדר אותו לשמוע מוזיקה שהיא הכל חוץ מקלאסי. אני מרגיש אשם. ולכן אני נורא מקווה שאני אוכל לפצות אותו. לפחןת בספר…..
    ואני יודע שגם אם זה לא יקרה. וזה לא יקרה. הוא עדיין הכי יאהב אותי בעולם. וזה הכי חשוב.

  180. שרון הגיב:

    כדי להשלים חסכים עמוקים במוזיקה קלאסית!

  181. דור הגיב:

    היצירה 4:33 של ג'ון קייג', כמובן

  182. איתן הגיב:

    ליסט. בגלל טום וג'רי.

  183. איל הגיב:

    בפראפרזה על כל השאר זה רעש אני אבחר בג'ון קייג' וה4.33 שלו.
    כי אין דבר כזה שקט.

  184. Barry הגיב:

    רוברט שומאן – יצירותיו לפסנתר

  185. דרור הגיב:

    וריאציות גולדברג

  186. הינשוף ! הגיב:

    אני אני אני !

  187. טלא הגיב:

    קשה לי לבחור יוצר או יצירה אהובה, אבל הספר נשמע מצוין…

  188. melquiadess הגיב:

    קשה לבחור מהקצת שאני מכיר מהמאה העשרים.
    בעיקר גם כי על מנת לשמוע מוזיקה קלאסית של המאה ה20 אני חייב להיות מרוכז רק בזה. זו בשום אופן לא מוזיקה שיכולה להיות ברקע. היא מושכת יותר מדי תשומת לב.
    בקיצור, השניים שעשו עלי הכי הרבה רושם היו בארטוק ושוסטקוביץ' כל אחד בדרך שונה.

  189. Gilad הגיב:

    כה אמר זרטוסתרא

  190. אסף רע הגיב:

    כנראה שזה מה שיזעזע אותי לנצח

  191. jack_in_box הגיב:

    נראה לי שבסופו של דבר, אריק סאטי הוא המלחין האהוב עלי. קשה לי לבחור קטע אחד שלו, כי כל סדרות הקטעים שלו לפסנתר הן יצירות מופת אווירתיות, צנועות ומופתיות.

  192. שי הגיב:

    כיף לראות את צמד המילים "מוסיקה קלאסית" בעונג.

    .אהובים – באך, שופן ודבוסי

  193. גיל אביגדור הגיב:

    המלחין, מנצח ופסנתרן, סרגיי רחמנינוב הגאון – יצירתו, "המחולות הסימפוניים" – יצירתו האחרונה לתזמורת. יצירה קודרת, אך באותה עת גם יפהפייה ומרגשת..:)
    אשמח לספר :))

  194. נריה דולב הגיב:

    אני נורא אוהב מלחין בשם סאטי.
    מלחין צרפתי מהמאה ה-20, שהוא כתב בעיקר "מיניאטורות" קטנות לפסנתר.
    אתם בטוח מכירים משהו שלו, גם אם לא ידעתם שהוא כתב את זה…

  195. דוד שפיר הגיב:

    פטרושקה של סטרווינסקי

  196. ארנון הגיב:

    ברור שפרוקופייב

  197. גיא הגיב:

    איזה כיף 🙂
    ״רפסודיה בכחול״ הקלרינט בהתחלה תפס אותי חזק בילדותי וזו נשארה היצירה האהובה עליי

  198. ילד זין הגיב:

    לקחתי קורס שנתי באוניברסיטה "ביקור בתזמורת" ואני נחשף לעולם שהדחקתי מאז שהפסקתי לנגן בחליל. עוד לא התבייתתי על מלחין מועדף , אבל אני יודע שאני מעדיף את המודרנית…

  199. ינשוף הגיב:

    איך אפשר לבחור רק אחד? זה הרי תלוי מצב רוח.
    אולי ברהמס בגלל הפומפוזיות שממנה התפתח, לדעתי, המטאל?
    או שוברט שקטע שלו שמבוסס על שיר עם איטלקי היה פסקול ילדות?
    נראה לי שהבוקר זה הגרוב של צ'ייקובסקי, וספציפית הנשפנים מהקפריצ'ו האיטקלי:

  200. מיקה הגיב:

    שופן. שוב, מיינסטרים וכאלה. אבל הוא הפך להיות מיינסטרים מסיבה.

  201. לוזון הגיב:

    יווווו הגרלה….

  202. עמי הגיב:

    יצירה אהובה – האדג'יו של אלבינוני

    משמח שתירגמו את הספר. את רוס גיליתי כשהכנתי כתבה על מבקרי תרבות משפיעים בעולם

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1055,U1302075174806&did=1000616395

  203. מיצ הגיב:

    בתור אחת שלומדת מוזיקה מגיל 5 וממשיכה רק ללמוד כל יום שעובר
    אשמח גם לחזור לקלאסי, למדתי והאזנתי בתיכון אבל לא באמת נכנסתי לזה
    נשמע מעניין))

  204. ירון הגיב:

    ניסים גרמה

  205. איתיא הגיב:

    Arabesque No. 1 של קלוד דבוסי

  206. עירית הגיב:

    באך (וגם צ'ייקובסקי ושופן).

  207. אביבצ הגיב:

    חלום ליל קיץ של מנלדסון
    טירוף

  208. מירב הגיב:

    אני אשמח להתעדכן במה שקרה אחרי פולחן האביב של סטראווינסקי 🙂

  209. אפרת הגיב:

    שופן, כנראה

  210. אני! אני!
    ( Henry Purcell השמיימי)

  211. עידו הגיב:

    אמממ ספר זה טוב
    גם מוזיקה קלאסית
    אבל אני אחרוג כאן מהקלאסי רגיל ואכתוב אופרה (רק אם מותר)
    אז "לה טרוויטה" של וורדי

  212. שירי הגיב:

    איזה יופי.
    אוהבת את באן וסאטי ושופן ורחמנינוב ומוצארט והנדל ועוד…

  213. מייקל הגיב:

    סי. דביוסי.

  214. אורי הגיב:

    המלחין: שוברט (בגלל יופים של החיים)
    היצירה: סולו צ'לו של באך (בגלל יופיו של הדכאון)

  215. עמיחי הגיב:

    יוהאן. סבסטיאן. באך.

  216. zikit הגיב:

    אין לי יצירה שעולה לראש עכשיו אבל את הספר אשמח לקבל

  217. ליטל הגיב:

    ממש ממש מגניב.

    הכפתור הקינקי שלמטה אוהב גם שמלבישים אותו בבייבידול?

  218. חובבן הגיב:

    אני אוהב ספרים אפילו יותר משאני אוהב מוזיקה 🙂

  219. ניב הגיב:

    אני מחבב את פרוקופייב עוד מ"פטר והזאב".
    וסחתיין על המבצע שיזמת.

  220. גלעד הגיב:

    אני חייב ללכת על הקטע של האביב ב4 עונות ודוגרי רק בגלל השימוש הנפלא של כנסיית השכל בקטע הזה באביב הנצחי.

  221. טלי הגיב:

    לא קופץ לי משהו כרגע אבל הספר נשמע מדליק לאללה! ממש עושה חשק לקרוא

  222. ערן הגיב:

    נשמע ספר מרתק, בתור חובב מוסיקה והסטוריה (מכל הסוגים ומכל התקופות) – אשמח לקרוא אותו…

  223. גור הגיב:

    באך.
    הרבה יצירות שלו…

  224. דינה הגיב:

    כל כך באך…

  225. יגאל הגיב:

    ברוקנר, קצת בומבסטי, אבל עוצמתי ועם נפח

  226. פרלמנט הדשא הגיב:

    לא מכיר מוזיקה קלאסית, וזו נראה לי דרך טובה להתחיל

  227. קלקל הגיב:

    גמני גמני!
    אני אוהב את הרקוויאם של מוצרט, את הסוויטות לצ'לו של באך, ועוד כל מיני…
    תודה (-:

  228. סער הגיב:

    אני ממש רוצה לזכות בספר!
    La Campanella – Lizst
    Johan Sebastian Bach

  229. אלכס הגיב:

    המלחין האהוב עליי הוא שופן, וסיבה טובה להעניק לי את הספר הוא בגלל שגם שמי הוא אלכס (אמנם אני אלכסנדרה במקור) ובחופשת פסח יהיה לי פנאי מהלימודים ואוכל להנות מהספר 🙂

  230. הדס הגיב:

    רוצה!
    מממ צ'ייקובסקי?

  231. אלי הגיב:

    רוצה רוצה רוצה
    שופן לגמרי
    ואף פעם לא זכיתי, אמן יקרה

  232. אסף הגיב:

    תמיד אהבתי את גרשווין. אשמח לעותק. חינם זה השחור החדש 🙂

  233. נטע הגיב:

    בהחלט שופן

  234. ערן מחלו הגיב:

    מת על הואלקירות של וואגנר מאז הפעם הראשונה שראיתי את אפוקליפסה עכשיו. של ווי דאנס?

  235. יונתן הגיב:

    ללא ספק (וגם בגלל "התפוז המכאני") – התשיעית של בטהובן.
    ואנקדוטה –
    סבתא שלי מספרת (אני לא יודע אם מדובר באגדה אורבנית) ששעיה ברלין אמר פעם שכשאלוהים רוצה לשמוע מוזיקה הוא מאזין לבטהובן, אבל כשהמלאכים רוצים לשמוע בטהובן – הם מאזינים למוצרט.
    הספר יבוא טוב

  236. אלון הגיב:

    פיליפ גלאס, אדגרד וארס, אריק סאטי, סטיב רייך… ויש עוד הרבה! שונא שאלות של "מי הכי אוהב\טוב"

  237. מאנקי הגיב:

    דבוז'אק!

  238. לירון הגיב:

    הספר נראה ממש טוב.
    ואכן נדוש,אבל שופן.

  239. ronel הגיב:

    אנירוצהאנירוצה

  240. יותם6 הגיב:

    נשמע ממש מעניין. גם אני רוצה

  241. אלעד הגיב:

    מאהלר, באך ויורם גאון

  242. פיש פיש הגיב:

    אוהב את ואלס הפרחים ממפצח האגוזים של צ'ייקובסקי.
    וגם את פטר והזאב של פרוקופייב.
    מזכיר לי קלטות אודיו ישנות כהות וניחוחות של ילדות בקרית חיים.

  243. מאשה הגיב:

    כמו כל רוסיה טובה- צ'ייקובסקי הוא כוס התה שלי (מי הבין את הבדיחה פה?)
    ביחד עם שופן ובטהובן.

  244. ארול אחד הגיב:

    אם מוצארט הוא מדונה אז ויואלדי זה כמו בריטני?
    בכל אופן – ארבע העונות זה משהו משהו!

  245. נדב הגיב:

    זה נשמע מעניין

  246. gilel הגיב:

    נראה ספר מעניין במיוחד.
    היצירה האהובה עלי בתקופה האחרונה היא שחרזדה של רימסקי-קורסקוב.
    אם מדברים על קצת יותר מודני אז מאהלר הוא בחור לעניין…

  247. דינה הגיב:

    אחלה

  248. רוי הגיב:

    תודה רבה, עונג כל יום מחדש!

  249. טל מרזר הגיב:

    ואריציות של באך – על ידי זאק לוסייה

  250. אור הגיב:

    נשמע ממש מרתק. ומאז הסרט אמאדאוס, התקופה המאוחרת של מוצארט נהייתה די מעניינת

  251. נועה הגיב:

    אלבן ברג, סונטה אופוס 1 לפסנתר

  252. מפורסם של שקר הגיב:

    החמישית של בטהובן והרקוויאם של פורה

  253. Gil הגיב:

    Flight of the Valkiries

  254. שי הגיב:

    כמה מהחביבים עלי.
    סטיב רייך:
    http://www.youtube.com/watch?v=mETgHllnu2U
    קלוד דביסי (בביצוע של naked city):
    http://www.youtube.com/watch?v=r0CtEjDtv28
    :Arvo Part-Summa For Strings
    http://www.youtube.com/watch?v=b4BR8q3tt0o
    stravinsky : Symphony of Psalms

  255. גמבה הגיב:

    וואגנר

  256. איתמר הגיב:

    סביר להניח שרקוויאםם של מוצארט

  257. חן הגיב:

    אהלן!

  258. אורי הגיב:

    יו!
    לגמרי רציתי את הספר הזה מזמן!
    שמעתי הרצאה מעולה שלו באיזה פודקאסט ומאז יש לי אובססיה קלה.

  259. תומר הגיב:

    מעוניין

  260. דניאל הגיב:

    יש לי אותו באנגלית, איזה כיף יהיה לקרוא אותו בעברית ולהבין!

  261. גל הגיב:

    אני ! אני ! אני ! אני !

  262. נופר הגיב:

    ממש אשמח לספר,
    כי אני ממש לא מבינה בתחום, ובא לי להכיר (:

  263. לבנה הגיב:

    Arvo Part
    Arbos עם היליארד אנסמבל

  264. Idanska הגיב:

    כמובן ששופן
    וג'ון קייג' (נחשב קלאסי, נכון?)

  265. ברכה הגיב:

    אחת השאלות המתסכלות בעיני היא "איזה מלחין/מוסיקה את הכי אוהבת".
    אבל אם אני חייבת לבחור, אני מעדיפה כלבים על חתולים.
    ורוצה את הספר.

  266. אלי השמן הגיב:

    איך נחשפים למוזיקה חדשה ומעולה?
    כדי למצוא מוזיקה חדשה שתעשה לך את זה, אתה צריך לדבר עם אנשים, וללכת להופעות של להקות שאף אחד לא מכיר, ולקרוא עונג שבת, ולשמוע 88 ו106, ולעקוב אחרי ווינט ווואלה וקוטנר ומלדאבי וקסלר, ו"מתקדם", והאיפוד רעב וחסר תרבות, וויקיפדיה על מיילס דיוויס, וג'נגו, ולהעביר מלא שירים מעפנים אחרי דקה, ולחייך לעצמך במבוכה…
    ובסוף אתה מוצא קטע אדיר שלא היכרת או מגלה אומן חדש.
    והוא נכנס לחיים שלך.
    וזה שווה את כל החיפוש.

    במוזיקה קלאסית זה לא ככה.
    במוזיקה קלאסית אתה הולך על בטוח.
    אם אתה רוצה לשמוע קטע אדיר שלא היכרת, זה פשוט מאוד, לך תשמע את סונטת אור הירח של ביטהובן, או את הטיטאן של מאלהר, או מוזיקת לילה זעירה של מוצרט, או העלמה והמוות של שוברט, או קונצ'רטו לכינור של מנדלסון, או וריאציית גולדברג של באך, או תמונות בתערוכה של מוסורסקי, או רביעיה מס 14 של שוסטקוביץ….
    אין פה מקום לטעיות.
    קוראים לזה "קלאסיקה" בגלל במשך שלוש מאות שנה, מיליון אנשים שמעו באך, ורובם אמרו לעצמם – ואוו, אדיר!
    בגלל זה הקטעים של באך ומוצארט וביטהובן לא נשכחו במהלך השנים.

    להיכנס לעולם של המוזיקה הקלאסית, זה כמו שפתאום יגילו עוד עשרה תקליטים שהביטלס הקליטו. ברור לך שזה אוצר של מוזיקה מעולה, נותר לך רק לפתוח את האוזניים ולשמוע אותה.
    כי מוזיקה קלאסית זה בדוק.
    באחריות.

  267. ויקטוריה הגיב:

    זכורה לי חוויה בלתי נשכחת מהאזנה לגלן גולד.

  268. גלעדא הגיב:

    וואו.. שמעתי על הספר הזה וממש בא לי לקרוא אותו..

  269. שלומית הגיב:

    אווו, גם אני רוצה!
    למרות שככל שאני יודעת יותר על מוסיקה אני יותר מסתבכת עם הטעם שלי (אוי לא! רבע מהדיסקים שלי מוגדרים כמיינסטרים- מה אני אעשה?) ויותר מעצבנת את כל מי שלא מצליח לעצור אותי בזמן כשאני מתחילה לדבר על מוסיקה (מה, לא ידעתם שזה בכלל לא רוק אלא פוסט-שוגייזינג?)

    לקחתי פעם קורס על סגנונות מוסיקה במאה העשרים בתור נקודות מחוץ לפקולטה, והיה ממש כיף להבין איך הכל התפתח, שלא לדבר על לשבת באולם עם משוואות פיסיקה טריות על הלוח ולשמוע טכנו ומטאל כחלק מהלימודים 🙂

    ובקשר ליצירה קלאסית- אני לא מכירה הרבה, אבל לא מזמן למדתי שהיצירה היפה שאמא שלי השמיעה לי בגיל 5 כדי שאני ארדם כבר היא הקאנון של ה- One hit wonder פכאבל (תקנו אותי אם יש לו עוד משהו יפה), והיא באמת לא רעה.

  270. שלומית הגיב:

    רגע, 'מחתרת הקטיפה'?
    אוף, אני מודה שלא כיף לקרוא טקסט שכל שניה מחליף בין עברית ואנגלית, אבל אני הייתי מעדיפה בהרבה לקרוא על ה- velvet underground ולא להרגיש שאני קוראת ספר שתורגם בשנות השישים.

  271. ST הגיב:

    ספר, מילים, מוסיקה, מה עוד צריך בחיים?
    רוצה, רוצה רוצה 🙂

    ויולאדי, כי זה חיבר אותי למוסיקה. וגם באך, כי מעניין.

  272. Number 45 הגיב:

    אני לא מת על מוזיקה קלאסית אבל אשמח מאוד להעניק את הספר כמתנת יומולדת לאחותי

  273. אביב הגיב:

  274. יוני הגיב:

    Erik Satie Gymnopedie No.1
    אז אני מניח שזה שמישהו כבר אמר את זה פוסל אותי מלזכות…זה עדיין הקטע הכי טוב.
    אם מתעקשים על עוד אחד כמעט באותה נשימה יש את YANN TIERSEN:

  275. כן אני הגיב:

    ג'ון קייג'?

  276. Evil I הגיב:

    Right On!

  277. נדב הגיב:

    פרוקופייב – פטר והזאב (אלא מה?)…

  278. קובי הגיב:

    ספר טוב על מוזיקה טובה זה כנראה הדבר הכי טוב חוץ ממין. אפילו שאף פעם לא התעמקתי בסגנון, הייתי שמח קצת להרחיב את הידע שלי.

  279. בן הגיב:

    מבטיח לגבש דעה מלומדת אחרי קריאת הספר 🙂

    zappa – uncle meat
    stravinsky – rite of spring
    נו.. המנגינה של תצפית porkofiev

  280. תמסח הגיב:

    ביוטור קפליץ פלכשמבסקי

  281. מני הגיב:

    הספר נשמע מרתק

    לגבי מלחין נראה לי באך (כן אני יודע שזה קצת בנאלי) לא עולה לי בראש יצירה ספציפית (אני מודה אני קצת בור במוזיקה קלאסית, נקווה שזה ישתנה במהרה)

  282. בן הגיב:

    יצירה אהובה: רפסודי אין בלו!

  283. סופיה הגיב:

    אני רוצה!

  284. אור הגיב:

    Schumann- Fantasy Pieces Op. 73

  285. תמרי הגיב:

    קיבלתי לבת מצווה לפני 11 שנה ספר למבוגרים עם הכותרת "מוסיקה בכל הזמנים" של ג'יימס גולווי וווילאם מאן 370 עמ' של מילים גבוהות ודיוקנים מכובדים שלא עניינו ילדת מוזיקה בגיל 12. התחלתי לקרוא אותו פעם ראשונה לפני שבועיים (אני כרגע בשנת 630 לפנה"ס..)

    עוד 600 עמודים חגיגה ממש!!!

    אם כבר קלאסי אז קלאסי קלאסי- כרמן של ז'ורז' ביזה כמובן

  286. יעל כדורי הגיב:

    שמעתי על הספר מסטודנט שלי (במסלול פס קול). אם אני זוכה – הספר עובר אליו!!

  287. רועי הגיב:

    הרוח פה מעיפה הכל

  288. פיני הגיב:

    תמיד טוב ללמוד משהו חדש

  289. יובל הגיב:

    טודה ופוגה בפאקינג די מינור של באך, או בשם המדוייק יותר "הפתיח של היו היה", זו פיסת השלמות המוחלטת של האנושות.

  290. mik הגיב:

    פיליפ גלאס עם הקורונוס קוורטט ועם העיבודים שלו לדייויד בואי

  291. פשוט יעל הגיב:

    נו, ואלכס רוס החליט ללמוד עברית כדי להוציא את הספר בישראל? או שמא הספר תרגם את עצמו בדרך פלא?
    באמת, אני מסתכלת גם באתר של מודן וגם ברשימה אצלך – שאפילו טורחת ומצטטת מן התרגום, כנראה שהוא מוצא חן בעיניך מספיק – ואפילו עשיתי חיפוש בתגובות לראות אם יש איזה צדיק שעשה את מלאכתי לפני, ובשום מקום לא מוזכר שם אחד קטן, של מי שלא יהיה שדאג/ה לתרגם את מאות העמודים האלה מאנגלית לעברית, להתייעץ ולבדוק את מונחי המוזיקה, וכו'. (ובקטלוג הספריה הלאומית הספר עדיין לא מופיע, כנראה שמודן שלחו לך את העותקים להגרלה עוד לפני ששלחו את עותקי החובה לספריה הלאומית…)
    לא בסדר, גיא. באמת לא בסדר.

    [ואם כבר כתבתי תגובה: אני אמנם נהנית מאוד לשמוע מוזיקה קלאסית, אבל לא מספיק מבינה כדי שיהיו לי ממש העדפות מלחין או יצירה. מה שכן, הסוויטות לצ'לו של באך יפהפיות בעיניי, ויש גם סוויטה אחת של בראהמס לקלרנית ופסנתר שיוצא לי לשמוע הרבה לאחרונה כי כל פעם שיש לי שיעור יוגה מנגנים אותה בחדר ליד, וגם היא נהדרת. ואני בהחלט מחבבת גם את סר ארתור סאליבן (ההוא מגילברט ו-), אם כי קשה לי לקבוע אם הוא ברמה של 'האהוב עליי'.]

  292. תם שי הגיב:

    לא מכיר מספיק, אבל במעט הפעמים שהשמיעו לי באופן מכוון את ברטוק כדי שאכיר מצאתי את עצמי מסוקרן עד נלהב במיוחד ממה שהוא עושה למוזיקה.

  293. עומר הגיב:

    הא, קל, אוליבייה מסיאן: רביעיה לקץ הזמן:
    http://youtu.be/WICLxcveoIg

  294. אורי הגיב:

    מאחר וזה לא ישנה את ההסתברות שאזכה, אשאיר תוכן ריק מתוכן, בנאלי ורקורסיבי.

  295. יובל הגיב:

    תגובה…

  296. יואב הגיב:

    למען האמת תמיד רציתי לאהוב מוזיקה קלאסית,אבל לאממש התחברתי לשום דבר..באסה

  297. Jey הגיב:

    שסטוקטביץ'. סימפוניה מס' 10, פרק 2. קטע תופים חזק ביותר, שיש האומרים הוא רפרנס לסטלין, הצאר שלקולצעדיו כולם רועדים

  298. שי הגיב:

    אריק סאטי עוד נחשב לקלאסי?
    אם כן אז הגנוסיין השני שלו.

  299. יואבי הגיב:

    תמיד רציתי להתחיל לשמוע מוזיקה קלאסית…

  300. ענת הגיב:

    Debussy

    איזו הגרלה מעולה!

  301. אורי גינוסר הגיב:

    בעיקר וגנר, איך אפשר לא להכיר בגאוניות שלו? אבל גם בטהובן זוכה לפינה חמה ביצירות היותר פורצות דרך שלו

  302. עידן הגיב:

    זה קצת מוזר לכתוב על יצירה קלאסית אהובה בזמן שברקע אני שומע את
    The future sound of London-Dead cities

    אבל הי, אנחנו אוהבי המוסיקה מעריכים כל דבר איכותי, בכל ז'אנר- רוק,ג'ז,אלקטרוני,קלאסי.

    אם אחזור לתקופה הקלאסית שלי, אהבתי מאד את
    Purcell-DIDO&AENEAS

    וכמובן את באך. ואת רחמנינוב.

    אשמח לזכות בספר

  303. נסיון ברור לזכות בספר הגיב:

    הספר נשמע מעולה

  304. .... הגיב:

    אני אני רוצההההההה

  305. ג'יימס הגיב:

    שוברט לנצח!

  306. כליפה הגיב:

    בלה ברטוק, אני לא מכיר אותו ממש אבל הוא מלחין הונגרי, אז זה בטח טוב

  307. יובל הגיב:

    גיאחה, אם הצלחת להגיע עד לתגובה הזאת, מספר 313, הערכתי אלייך גדולה מאי פעם.

    בימים האחרונים המלחין האהוב עליי הוא גם המבצע האהוב עליי.
    קוראים לו בוב דורו, והוא יודע למנות את לוח הכפל של המספר חמש בצורה הכי גרובית אי פעם.

    הוא גם מאמין ששלוש הוא מספר קסם.
    עבר, הווה, עתיד,
    המח, הגוף והלב,
    ובמקרה של העונג –
    מוזיקה, ספרים ושפמים

  308. דודי הגיב:

    אני אשמח לנסות ולזכות =]

  309. ניר סמדר הגיב:

    "כה אמר זראטוסטרא" של שטראוס.
    נדוש, אבל עושה את העבודה עבורי.

  310. סיגל הגיב:

    מנדלסון – חלום ליל קיץ

  311. עידו הגיב:

    שוברט, ללא ספק

  312. Gong הגיב:

    אין לי מלחין אהוב כי אני לא ממש מתחבר למוזיקה קלאסית אבל יש לי זכרון ילדות של אמא שלי מנגנת בטהובן על הפסנתר. חבל שהיא הפסיקה לנגן. שבת שלום.