כרטיסים ודיסקים במתנה: Joanna Newsom
מי רוצה כרטיס להופעה של ג'ואנה ניוסם במשכן אמנויות הבמה בתל אביב ב-30 בספטמבר? אני אני אני!
ומי רוצה עותק חדש מהניילון של האלבום המשולש והמרהיב שלה? אני אני אני!
אבל לי כבר יש אחד מכל אחד, זה עלה לי לא מעט כסף – ואתם לעומת זאת מקבלים אותם בחינם לגמרי, ועל הדרך מהנהנים תודה מנומסת לחבר'ה הטובים מנרנג'ה שמחלקים לכם את כל הדברים הטובים האלה (ובכלל, מביאים לכאן את ג'ואנה מלכתחילה, אחרת לא היינו מחלקים כאן כלום, רק חול וכולרה!).
כפי שרובכם ודאי יודעים ולחלקכם כבר נמאס לשמוע, אני מטורף על ניוסם.
התאהבתי כבר באלבום הראשון, יצאתי מגדרי באלבום המופת השני, והמשכתי להתפעם ולהתרגש באלבום השלישי והמשולש, רחב היריעה (בצורתו) והאינטימי (בתכניו).
וזה לא באשמתי, זה הכל באשמתה: היא זו שמתעקשת לעקם ולהרחיב את הגבולות, היא זו שמצליחה בשקדנות מעוררת קנאה להעפיל בכל פעם על הר יומרה גדול יותר ולנעוץ בפסגתו את דגלה המתנפנף כמנצחת; היא זו שלקחה קול חורקני וצייצני ולמדה "לאלף אותו, לשלוט בו ולהלך עלינו קסם בעזרתו" (אני לא מאמין שאני מצטט את עצמי פה); היא זו שלא הסתפקה בכתיבה טובה והתיישבה לכבוש עם עדר פראי של סוסי מילים את הארץ הפורייה של השירה האנגלית המוּשרת; היא זו שמתעקשת להשקיע את עצמה ואת מלוא כשרונה בכל הברה שהיא שרה, בכל מקצב כפול על הנבל, בכל פיתוח בלתי צפוי, פתלתל וארכני (במובן הכי טוב) של מבנה השיר. זו היא שהתעקשה והפכה את שירי הפולק-פופ הקטנטנים שלה ליצירות אמנות מלאות, עשירות ונוטפות יופי. מה נשאר לי לעשות מלבד להשתאות?
"להתחרפן!", צועקים מהיציע שונאיה הגדולים, שעם הישמע קולה ממהרים לשירותים, למצוא נייר טואלט ולאטום בו את עור התוף, ורק שלא יחרוט להם הקול הצפצפני שריטה במוח. אני יכול להבין אותם – הקול של ניוסם לא תמיד נעים, ורוחב היריעה יכול בקלות להישמע כטרחנות – אך אני לא יכול להזדהות עמם. כזה הוא הטעם שלי ונראה שבמקרה שלי זה כבר אבוד. איזה כיף להיות אבוד, אם כך.
האלבום האחרון שלה נפלא בעיניי. ברור, הוא דורש סבלנות לא מעטה מעצם היקפו – 18 שירים שמחולקים לשלושה דיסקים, ולא דלים בטקסט – ולוקח זמן להרכיב את התמונה השלמה שהוא מצייר, בנגיעות מכחול עדינות ובצבעים רכים הרבה יותר ממה ששמענו מניוסם עד היום. זה אלבום שדורש מכם להאזין לאלבום כמו פעם – מההתחלה ועד הסוף, אפילו בפרקים, לאורך זמן. אי אפשר לתקתק שלוש האזנות ולפסוק ציון מ-0.0 עד 10.0 . צריך להשקיע, לשקוע. אם כבר עברתם את מחסום הקול של ניוסם, אני בטוח שתאהבו את התמונה האפית שתתגלה לנגד אוזניכם עם האזנות ראויות.
הנה כל שירי האלבום בפלייליסט יוטיוב נוח יחסית (ולא לפי הסדר):
כל היופי הזה יכול להיות בכף ידכם. אם עדיין לא רכשתם כרטיס, תוכלו לזכות כאן באחד (ואחד בלבד) להופעה היחידה של ג'ואנה ניוסם בתל אביב, כאמור, ב-30 בספטמבר. שימו לב שאם אינכם רוצים להמר, נותרו פחות מ-380 כרטיסים למופע הזה, והם נחטפים די מהר. מנרנג'ה מוסרים שלא תתווסף עוד הופעה (כמו שקרה, למשל, עם יו לה טנגו).
ואם בדיסק חשקתם, הרי שסיכוייכם טובים בהרבה – לא פחות מעשרה (10!) עותקים של הקופסה המשולשת הזו נחים כאן ומחכים רק לכם. כך שעשרה מגיבים יזכו בדיסק, ואחד בכרטיס. איזו חגיגה!
מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס או בדיסק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם איזה אלבום הכריח אתכם לעבוד קשה (=להאזין הרבה) כדי להבין את גדולתו). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לנרנג'ה!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 02:42
יהההההההההההה!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 02:47
והוהווה!!!!!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 02:53
די! אני חייב לזכות פעם אחת! Merriweather Post Pavilion של Animal Collective
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 02:56
Mr. Bungle – california
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:00
ISIS – oceanic
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:02
בבקשה בבקשה בבקשה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:04
Pixies – Doolittle
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:05
הייתי רוצה המון מתנות בבקשה
האלבום שעבדתי קשה בשבילו Killing Joke – Killing Joke.
היית רק רוצה להוסיף כמה מבסוט אני שאביעד פה מעליי בחר את Isis. הנה. אני מבסוט.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:07
YS של הגברת המדוברת. בלי לשים לב התאהבתי בו.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:11
אני אני אני!! היייייי! כאן כאן! נו!
טוב, אני יושב פה בצד ומחכה…
בצד, לא מפריע, טוב??
(טוב די, אני מעצבן אפילו את עצמי)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:13
לא נראה לי שהיה אמן שהייתי כל-כך לחוץ ומאוים מהופעה שלו כמותה.
בהאזנה למוסיקה שלה בערך אחרי רבע אני כבר רווה מדי, אז בהופעה אני בטח אמות,
או מינימום אתעלף.
בכל מקרה, אשמח לזכות..
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:14
I want a ticket!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:16
אין ספק ש have one on me היווה משימה רצינית. גם אחרי אינספור האזנות לקודמים לו, לקח הרבה זמן להפנים כל אחד משלושת החלקים שלו, עד שההיכרות איתם תגיע למידת האינטימיות שהם מבקשים.
כרטיסים כבר יש, אבל עותק של האלבום המוזכר לעיל יהיה מעולה (שיהיה מה לשמוע בדרך להופעה)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:19
בבקשה בבקשה בבקשה (דיסק, להופעה אני הולכת…)- אני רוצה אותו מאוד! ואהיה ממש מאושרת… (מנסה להיות יצירתית, אבל לא עולה לי אף דיסק ספציפי, וגם שלוש ועשרים בלילה עכשיו…)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:25
serge gainsbourg – histoire de melody nelson
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:26
כבוד, חבובון, וסחה נרנג'ה.
דרך מעולה להאזין לה כמו שצריך סוף סוף!
(וסליחה על חוסר ההבנה בשלוש וחצי בלילה, אבל זה לא באמת משנה במה אני חושקת (כל אחד מהם, כמובן), אוטומטית נכנסים להגרלה של שנייהם, כן?)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:31
kartisssssss
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 03:36
אני אני אני!
הדיסק הראשון שלה הוא אני במלוא התגלמותי. כל תו כל צליל כל מילה.
היא פשוט הצליחה לזהות אותי ונתנה לי ביטוי מדויק.
כל כך יפה לה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 04:50
מה להגיד שעוד לא אמרת?
תודה לך גיא שאתה מצליח לבטא את מה שיושב לי בראש מאז הפעם הראשונה ששמעתי את קולה הצווחני והענוג של גברת ניוסום שהפכה מאז לחברתי הטובה ברגעי משבר ולמנחמת היחידה ברגעי עצבות… משוררת בחסד וכל המוסיף גורע. יש לי ולחבריי כרטיסים לשורה הראשונה, מהשנייה שהמופע התפרסם ( אתה מוזמן לבוא לשבת לנו בין הרגליים). אבל לדיסק אמיתי בשר ודם לא אסרב. בברכת קוסמיה לכולנו
שבוע טוב
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 05:18
John Frusciante- Niandra LaDes
היום אחד מהאלבומים האהובים עלי אם לא ה-פייבוריט שלי..
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 06:12
בל וסבסטיאן- בוי אין 'תה אראב סטראפ.
(אווו! אני כל כך רוצה, וכל כך תפרנית…)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 06:16
מוקדם מדי בבוקר בשביל להזכר באלבומים מאתגרים. אבל אני מספיק ערנית בשביל לדעת שאשמח ללכת להופעה.. גם הדיסק ישמח אותי עד מאד.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 06:18
יששש!
דברים של אנימל קולקטיב הצריכו לעתים האזנות רבות בשביל להשתכנע וגם אמביאנט 1 של בריאן אינו שבהתחלה לא הבנתי מה העניין בו ואחר כך התאהבתי קשות.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:12
תודה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:16
מעולה!
(הכי אהבתי את Ys)
לא הצלחתי להשיג כרטיס עדיין, אז אני אשמח..
תודה!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:25
נו, שיהיה.
אני חושב שהאלבום שלקח לו הכי הרבה שמיעות עד שהוא גדל אלי הוא הראשון של ארקייד פייר.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:26
ואללה נשמע טוב. אלבום שגם לי לי לעבוד קשה פפף. נראה לי שיר חג ומועד ששמעתי כמעט שנתיים לפני שנכנסתי והבנתי והתרגשתי.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:28
באופן כללי, רבים מהאלבומים שאני מחשיב היום אבני דרך בעיצוב האישיות המוסיקלית שלי הם אלבומים שלקח לי לא מעט זמן לעכל. אבל יש אחד מיוחד שאני זוכר את עצמי מקשיב לו שוב ושוב בדיסקמן כשאני לובש מדי חאקי בדרך לבאר שבע ובחזרה. Vespertine של Bjork הוא לדעתי פסגת היצירה שלה, ואחד האלבומים הכי אהובים עלי כיום.
אשמח מאוד לקבל את הדיסק של ג'ואנה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:31
אני ממש ממש אשמח לזכות
לגבי אלבום מאתגר, זה לא בדיוק אלבום זה חצי אלבום.
מדובר על supper's ready של ג'נסיס מתוך foxtrot יצירת פרוג מרהיבה של 23 דקות עוצרות נשימה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:39
ניאנדרה לדס של פרושיאנטה.
יש עדיין כרטיסים להופעה?? הבוס שלי שמת עליה אמר לי שנגמרו ואפילו לא חשבתי לנסות אחרי זה.
שערורייה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:40
דיסק בבקשה (יש כרטיס).
יש לי הרגשה שהדיסק שהכי דרש ממני מאמץ בהאזנה יהיה המשולש של ג'ואנה ניוסום:-)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:53
דיסק של ג'ואנה פשוט ישמח את לבבי!
תודה!!!
(ולגבי אלבום… מה שעולה לי עכשיו זה medulla של ביורק..)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 07:55
goodbye 20th century-sonic youth
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:00
בא לי !!!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:03
רוצה דיסק.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:03
אני רוצה
האלבומים של הדרזדן דולס – צריך כמה השמעות כדי להעריך את אמנדה פאלמר
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:11
(=
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:16
יש לי יומולדת והשמחה רבה!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:23
strangeways here we come: בשנות העשרה התעלמתי מקיומו לטובת the queen is dead (המעולה לכשעצמו). כמה שנים מאוחר יותר גיליתי אותו שוב, ואז כבר היה מדובר באהבת אמת. קורע את הלב.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:25
Murder Ballads של ניק קייב והזרעים.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:25
לקח לי הרבה הזמן להבין את גדולתו של האלבום הראשון של Elbow. כן, אני יודע, אני דבייייל.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:25
The Beatles – White Album
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:30
cloud cult-feel good ghosts
ובזה אני חייבת לזכות,הגיע הזמן
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:30
כרטיס יש, דיסק לא יזיק…
לקח לי שנים, אבל שנים, ללמוד לאהוב את מאיר אריאל. לא אלבום ספציפי, אבל שיר אחרי שיר, בסופו של דבר נכנעתי – וכמה אני שמח שזה קרה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:31
רוצה רוצה רוצה!
זה יעזור אם אומר שההופעה היא יום לאחר יום ההולדת שלי? זו יכולה להיות אחלה מתנה.
האלבום שלי הוא דווקא In the Aeroplane over the Sea, שבהאזנות הראשונות הציק לי באוזן (קצת כמו ג'ואנה) ולקח לו זמן להפוך לאלבום המופתי שהוא בעיניי…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:34
יש כ"כ הרבה ……..
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:39
סיגור רוס
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:53
אני ממש ממש ממש רוצה כרטיס להופעה!!!
גם דיסק יכול להיות נחמד.
(אבל כרטיס להופעה יותר).
ולי לקח הרבה זמן להתחבר ל"בשנת החרב בחוץ והרעב מבית" של יאפים עם ג'יפים, אבל בסופו של דבר נשביתי לגמרי.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:56
אני רוצה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:56
אולי הפעם?
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:59
i want one too
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 08:59
אני ממש רוצה, אבל אני חושב שעוד לא ממש הבנתי אף אחד מהאלבומים שאני חושב שהם גדולים או טובים במיוחד, בעצם גם את האלבומים ה"סתם" טובים אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:00
הדיסק האחרון של הארקייד פייר הכריח אותילהקשיב לו פעם אחר פעם, בהתחלה הלתאכזב , אחיר כך לחשוב אולי יש פה משהו ופתאום לגלות שאני מאובה מחדש
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:04
האלבום שלקח לי הרבה זמן לעכל הוא "חלולים" של אביב גפן.
היום בעיניי זה האלבום הכי טוב ומרתק שלו
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:05
לא רע בכלל.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:06
היה לי אתמול יומולדת
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:07
למה לא.
ואני חושבת שזה היה שיר טיול.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:15
שני האלבומים הראשונים של בלחסן. לאט לאט, ויתור ולאחריו חזרה ושוב ויתור וחזרה ושמיעה רנדומלית וזמזום רגעי והאזנה מדוקדקת ואז… התאהבות.
עם הגברת זה עוד לא קרה. נגיעות קטנות עושות טוב, מנות גדולות גורמות לי להירדם. ואולי גם זה תהליך.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:18
משתתף
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:21
וואו כן בבקשה…
[אולי הפעם זה יצליח]
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:21
נו, וזה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:23
דיסקים נוהגים להתאמץ כדי שאני אחבב אותם. הם מביאים לי שוקולד, פרחים ושאר הפתעות.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:27
את האלבום 5uu's- Regarding Pargatories שמעתי מעל 30 פעם בשבוע וחצי הראשונים שקניתי אותו כדי שאוכל להבין מה הולך בו.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:27
אני חושב שיש לי מעט מדי סבלנות מכדי לענות על השאלה
או שדיסק מוצא חן בעיני אחרי 4-5 האזנות ברמות ריכוז משתנות או שאבוד…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:28
אני נתקלתי בה בוידאו הזה מהצגה קטנה, וכל התגובות היו "מי הזמרת ברקע?!".
http://www.youtube.com/watch?v=2GY-I9Bm9O4
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:33
גם אני!!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:34
התוספת שתופסת.
אולי הפעם זה יתפוס.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:43
שלום אלוהים, זו אני. אולי אתה יכול לעזור לי לעלות בחכה של גיאחה? הפעם זה באמת ממש ממש חשוב לי… פליייייייז???
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:48
כרטיס
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:48
קוואדרופוניה של המי
המי? ההוא! מי? ההוא, ההוא!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:49
אלבום של לעבוד קשה love supreme של קולטריין בגיל 20 הצעיר זה לא פשוט גם
וכרטיסים כבר יש מקווה לדיסק חוקי
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:49
היו הרבה, אבל לאחרונה האלבום של האנטלרס גרם לי לעבוד קשה.
אף פעם לא זכיתי בשום דבר. אולי הפעם?
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:56
אני רוצה כרטיס!
אלבום שלקח לי הרבה עבודה להבין את הגאונות שבו – Above של Mad Season
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:57
roxy music – roxy music
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 09:57
אהבתי את מי שכתב את california של Mr. Bungle . בהחלט לא אלבום קל לשמיעה אבל יש בו רגעי מופת אומנותיים שלא קשה לחשוף.
ובאשר אליי… קצת יותר קשה להחליט. אני בד"כ לא נותנת יותר מדיי צ'אנסים לאלבומים שלא נקלטים טוב בפעמים הראשונות. גורר פספוסים של דברים טובים? ייתכן.. אבל זה האופי המוזיקלי שלי.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:02
בלי שום ספק האלבום השני של הבילויים,שגרם לי להתאהב באלבום הראשון שלהם!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:03
דיסק משולש בבקשה!
יש לי כרטיס להופעה ואני מאוד רוצה את הדיסק(ים). מאוד.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:06
רוצה גם!
אה, יש רק כרטיס אחד?
רוצה רק!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:07
אני רוצה משהו בלי להתאמץ ולחשוב יותר מדי
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:08
האלבום הראשון ששמעתי של וויטס… סמול צ'יינג'…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:12
יש לי כבר כרטיס (שורה ראשונה!), אז אם איכשהו נפלתי על הכרטיס אני רוצה להמיר אותו בדיסק ולשמח בר/בת-מזל כלשהו/י..
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:12
לקח קצת זמן מרגע ששמעתי את Hail to the thief של Radiohead בפעם הראשונה עד שהוא התלבש לי טוב. אבל החל משלב מסויים אני התחלתי לאהוב אותו יותר ויותר עם כל שמיעה. וזה עדיין ככה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:12
אחד מהדיסקים שעלו לי בהכי הרבה יזע ודמעות היה הדיסק של סואיסייד. אני חושב שרק אחרי הדיסק הזה הבנתי משהו שעדיין מלווה אותי בהאזנות לדברים כמו שו שו או לורי אנדרסון – מוזיקה לא תמיד צריכה להיות יפה. לפעמים היא צריכה להיות מכוערת. השימוש ברצף הזה צריך להיות כפוף לחלוטין למה שהאמנים רוצים להביע ביצירה שלהם.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:21
זה אולי ישמע טיפשי, אבל להגנתי אומר שהייתי ילד, בערך בן 12.
האלבום שדרש ממני לעבוד קשה כדי לגלות את גדולתו (אגב, שאלה מעולה, גיאחה) הוא "בציר טוב" של וירצברג וגלבץ.
שמעתי פעם ושנאתי, ועוד פעם וכלום, אבל משהו גרם לי להמשיך להקשיב. בסוף הבנתי שכנראה מדובר באחד התקליטים הישראליים הטובים ביותר שיש. טוב שהתעקשתי.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:33
מה שבא הכל לטובה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:33
Miles Davis – Agharta
אני מציב פה אתגר – מי שיצליח לשמוע את האלבום הכפול הזה פעמיים ברצף באוזניות מקבל ממני פרס
או שפשוט תקשיבו לו עד שהוא יכנס לכם לנשמה
מתחרה שני
Mike patton – adult themes for voice
מי ששומע יותר משני קטעים ברצף – אישפוז עלי
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:39
cinematic orchestra – every day
לקח לי חודשים להבין את הגדולה של האלבום הזה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:39
אני כאן בשביל המתנה והמוסיקה והכתיבה
ובעיקר בשביל ההנאה הצרופה.
מאחלת שבוע מבורך ובכך…
עשיתי את שלי
השארתי תגובה
ומפנטזת ומקווה
שאני הזוכה (לפחות בדיסק)
תודה תודה
דוף
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:45
King Crimson, Red.
אבל זה היה שווה את זה שלמדתי לאהוב (כלכך!) את starless
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:48
המממ. האלבום הכי קשה לפיצוח… מדולה של ביורק עולה לראש. ובעצם כל מה שהיא הוציאה אח"כ גם.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:52
אני רוצה. בבקשה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:04
NIN – the downward spiral
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:06
האלבום הכי קשה לפיצוח מבחינתי היה "מאוחרי הצלילים" של מתי כספי ושלה גרוניך. גאונים.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:07
(:
אני.
האמת שג'ואנה ניוסום גורמת לי לעבוד קשה כל פעם מחדש
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:09
הו יוהנה, נבלי לי בנבל והרטיטי ליבי
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:09
אשמח לדיסק כי כרטיסים יש לי כבר (שורה רביעית!)
הדיסק האחרון שעבדתי עליו ממש קשה בשביל להעריך אותו הוא "עתיד" של גבריאל בלחסן
דיסק קשה בטירוף
אבל גם חייב להזכיר את האחרון של אנימל קולקטיב (או כל דיסק אחר שלהם לחילופין), הראשון של גריזלי בר, וכמובן הראשון של ג'ואנה ניוסום
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:16
גם אני רוצה.
תודה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:19
גם אני רוצה וכרטיס!
והאלבום שדרש ממני הכי הרבה סבלנות בזמנו היה דווקא הראשון של Portishead… עכשיו נשמע לי הכי קליט בעולם אבל בגיל 14 לא הבנתי מה הם רוצים מהחיים שלי
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:20
תודה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:20
גם אני רוצה כרטיס!
והאלבום שדרש ממני הכי הרבה סבלנות בזמנו היה דווקא הראשון של Portishead… עכשיו נשמע לי הכי קליט בעולם אבל בגיל 14 לא הבנתי מה הם רוצים מהחיים שלי
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:22
מחזיקה אצבעות
Tool – 10,000 Days
לקח זמן, אבל התאהבתי בו
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:24
soulsavers
הזה עם – איטס גונה בי א ריוויול טונייט…
לקח לי זמן לקלוט כמה גדול האלבום הזה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:25
וואו איזה מתנה מושלמת לחגים… ואנימל קולקטיב תמיד מאתגרים
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:29
הזיכרון שלי כל כך גרוע שקשה לי לשלוף.
היו הרבה כאלה לאורך השנים.
"rock bottom" של רוברט וויט הוא דוגמא טובה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:36
המאבק האמיתי היה עם סדרת האיפי'ס של פרושיאנטה אחרי שהוא הוציא את shadows. אבל היה משתלם, כל כך משתלם!
וחוצמזה, ההופעה נופלת על יום ההולדת שלי, ככה שממש מגיע לי :~)
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:45
Kid A
איזו שאלה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:48
הולך להיות גן עדן
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:50
יש!
axis – electrelane
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 11:53
אני אני אני!
ואני מתלבט בין השלישי של פורטיסהד ל- polyphonic spree הראשון
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:02
אף פעם לא אהבתי אותה במיוחד, אבל תמורת כרטיס חינם אני מוכן לתת לה צ'אנס נוסף.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:16
הדיסק האחרון יהיה
who killed amanda palmer
אני אשמח אפילו לאחד מהם…אני אוהבת אותה מאוד!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:18
אנימול קולקטיב, הייתי צריכה להקשיב הרבה מזה כדי להבין את הגאונות בזה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:22
daydream nation
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:29
אני אני אני!!
תודה רבה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:36
תגובה…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:51
אני מאוד אוהב את שלום גד, אבל את קוץ ברוח אהבתי בהתחלה פחות מאשר את קודמיו. חשבתי שהשירה שלו שם נפלאה, אבל שהשירים עצמם הם לא יותר מטובים, בניגוד לאלבומים הקודמים. רק בהאזנה השלישית או הרביעית קלטתי כמה ששירים כמו "הלהתראות האחרון" או "סיגריה של שבת" הם נהדרים באמת. זה אולי לא היה הכי קשה, אבל זה היה מאוד מורגש.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 12:57
אני אני אני!
היום זה משעשע, אבל כשהייתי בכיתה י'א ויצא האלבום הראשון של אביתר בנאי קניתי אותו, הקשבתי פעם אחת, ואמרתי לעצמי "עוד לא, תנו לי עוד קצת זמן." אחרי שנתיים בערך חזרתי אליו בהדרגה ואני לא מפסיקה לחזור אליו מאז. אלבום מעולה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:15
"שיר טיול" של אביתר, וזה היה כ"כ שווה את זה.
דיסק בבקשה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:22
To Record Only Water for Ten Days של ג'ון פרושיאנטה.
קניתי אותו לפני 9 שנים כשרק יצא, אחרי ששמעתי שיר אחד מתוכו.
לקח לי זמן והמון האזנות כדי לעכל…
זה כמו סרט מורכב שאתה זקוק לכמה צפיות כדי להבין אותו כמו שצריך.
ואח"כ פשוט התאהבתי.. ונשבר לי הלב בריפיט, כל פעם מחדש.
אבל ככה זה באהבה. נו, לפחות אצלי.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:24
Mr Bungle – Disco Volante
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:36
תבחר בי אקראית
וגם: ארקייד פייר החדש גורם לי לעבוד מאד מאד קשה
בימים אלו ממש
אני לומדת שוב ושוב בכל האזנה לאהוב אותו יותר
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:37
מופלאה וחכמה ובלתי מתפשרת היא הניוסם.
אשמח לגלות שבאופן אקראי ייבחר שמי ואוכל לצפות בפלא הזו.
תודה מראש.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:41
ווה ווה ווי ווה!
פרחי הרע – מאור כהן שר בודלר
מילים שצריך להקשיב ולחן שצריך לקרוא
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:48
אני רוצה לזכות!
וחוצמזה, האלבום שהייתי צריכה לעבוד עבורו הוא "אנימלס" של פינק פלויד, שמלכתחילה היה תמוה בעיני, אך בדיעבד, הוא מהמשובחים שיש
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:51
Ys, כמובן.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 13:59
אני מעוניין רק בדיסק מאחר וכרטיסים כבר יש לי.
meadowlands של the wrens משום מה דרש ממני מספר רב ביותר של האזנות עד שהוא נפתח אליי או שמא אני אליו. מסוג האלבומים שבשמיעות הראשונות נשמע מאוד משעמם ודי מונוטוני ולאחר שמתחברים אליו הוא פתאום אחד האלבומים המרתקים ביותר שהוקלטו.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:02
לו ריד וג'ון קייל, Songs for Drella.
במובנים רבים, זה בטח האלבום הראשון שבאמת שמעתי מעודי, למעט יצירות המופת של א-הא וקיד-וידיאו.
לא הבנתי מה זה דופק על הפסנתר ומה פתאום השני עושה סולו של שלושה תווים על הגיטרה (ומה זה בכלל סולו בלי קלידים, גם זה לא היה לגמרי ברור לי). השירה היתה מוזרה, הרפטטיביות היתה משונה, את המלים בכלל לא הבנתי.
אבל בת משפחה אמרה לי, תקשיב, נו, מה אכפת לך, זה חומר טוב, זה בחינם, דוגמה חינם על הבית, אם לא תרצה עוד פעם אני לא אכריח.
כל מה שהגעתי אליו כמאזין מאז ועד היום הוא בזכות האלבום ההוא.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:05
שולה חן – המיטב
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:19
bright eyes
I'm wide awake it's morning
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:24
הייתי בן 10 ומבחינתי לצלוח את Sgt. Pepper היה מאמץ על אנושי.
אז עוד לא הכרתי את ביורק.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:25
כל אלבום של Archive הצריך ממני עודף סבלנות… אבל במקרה שלהם זה משתלם לגמרי. הם, אגב, לא הגיעו לכאן בסוף.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:28
Burnside Project – The Networks, The Circuits, The Streams, The Harmonies
האלבום היחיד ששמעתי שהצליח לעשות מחוסר ההרמוניה מוזיקה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:31
כשהקשבתי בפעם הראשונה ל- Debut של הביורקה (באיחור אופנתי של שני עשורים), חשבתי שזו מוזיקה מטופשת, אייטיזית ודלת מבע. המשכתי לנסות ולהקשיב שוב ושוב רק בגלל שידידה -שהפכה אחר כך לאשתי-התעקשה שכדאי להתעקש עד שנולד סיפור אהבה (עם המוזיקה היפהפיה של ביורק ועם הממליצה (: )
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:35
טוב, אז אני פה בשביל הדיסק מאחר ואני בלונדון כרגע ואהיה פה עד אחרי ההופעה של ג'ואנה (משום מה היא החליטה לדלג על אנגליה בתאריכים שאני פה, למרות שהיא הייתה ותהיה בכמה פסטיבלים יקרים מיוקר
).
שני אלבומים שהתקשיתי לעכל אבל אחרי שהעכלו הם הפכו להיות הדבר בכי מזין שקרה לנשמה שלי בשנים האחרונות (והם אפילו מאוד קרובים בז'אנר, אם יש כזה דבר בכלל):
Josephine Foster – Hazel Eyes, I Will Lead you
Joanna Newsome – Ys
בכל אופן, שתי הג'ואיות ממש הכניסו אותי לעולם הפולק הנוכחי, ולקח זמן…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:41
כולם רושמים פה שהם ישמחו לזכות, כאילו יש מישהו שלא ישמח. דרך אגב גם אני אשמח לקבל אלבום, ואם כבר מדברים על אלבום אז Lightbulb Sun של Porcupine Tree לא לקח ממש הרבה האזנות אבל חייב לציין שבהתחלה לא הבנתי על מה הרעש וטעיתי, בגדול.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:45
היי…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:46
fever ray
אני ממש אשמח לדיסק ולהופעה אני לצערי לא אוכל להגיע
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:54
יותם אל תפחד. בהופעה היא בטו נשמעת אחרת והיא תגיד כל מיני בגרים מצחיקים ויהיו ניצוצות ויהיה מדהים!
חשבתי שהיא רק שלנו ועכשיו אני מגלה אט אט שיש מלא אנשים ששומעים אותה…
טוב ורע בו זמנית….
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:55
רק מי שבא להופעה זכאי לקבל את הדיסק המופלא!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 14:58
וואי ג'ואנה..
נבל זה הכי יפה..
דוד המלך שליטא..
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:17
can – tago mago
ידעתי שיש שם משהו
ובסוף הבנתי, או שפשוט התמכרתי לתופים ולהזיה
ו- טים באקלי- לורוקה
ואפילו סטארסיילור
פשוט אין שומדבר ששמעתי ומשתווה לקול של טים באקלי ומה שעשה איתו ועם כל המוזיקה שלו
ואת לורוקה צריך לשים בטמפרטורות החדר, ללגום לאט ל א ט מעט ובהדרגה לגלגל בחלל הפה מעל ומתחת ללשון עד שמרגישים את כל הטעמים המופלאים נפתחים ומדויקים ,לגמוע ופשוט ולתת לזה לזרום במערכות….
מממ בא לי קוניאק
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:27
כבר יש לי כרטיס להופעה, אך אבוי ואין דיסק
מה שגרם לי לאהוב את ג'ואנה היה השיר bridges and baloons. אחריו התמכרתי ^_^
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:35
Robert Wyatt – Rock Bottom
שהגעתי אליו בכלל דרך הקאבר שברי סחרוף עשה ל sea song
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:41
תרשום אותי בפנים…אם חייב אני אקח דיסק, מה אפשר לעשות…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:42
הבלוג הזה פשוט מרחיב לי האופקים. וואהו יופי של תוכן, נהניתי – תודה רבה!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:47
אלבום התמונות של החתונה שלי
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:48
הבחורה הזאת היא ממש פרדוקס: מצד אחד גאונה וריגשית בטירוף, מצד שני, קשה מאוד להאזין לה אחרי כמה דקות… היא כמו הקצנה של ביורק, או אולי של ביבי.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:58
רוב אלבומי הרוק מתקדם לסוגיו מאתגרים וקצר הזמן מלפרט אותם.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 16:03
הראשון של פאניק אנסמבל. שווה השקעה לטווח ארוך.
תודה גיא!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 16:04
יאללה, ניתן לקארמה לעשות את שלה!
Motorpsycho + Jaga Jazzist – Horns
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 16:25
כנראה שכמה אלבומים של סוניק יות'…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 16:57
Grizzly bear Veckatimest
ובהקשר שונה לגמרי, גם
the piper at the gates of dawn
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 17:18
האמת שנדמה לי שפט סאונדס של הביץ' בויז
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 17:54
אני אני אני
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 17:59
OK Computer
קצת בנאלי, אבל זה התנ"ך
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 18:28
גם אני גם אני גם אני
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 18:38
למה לא
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 18:38
לילה כיום יאיר של אביתר בנאי. כמו כולם התלהבתי מהשניה הראשונה. אך מיד אחר כך הוא התרסק לי בפנים ורק לאחרונה התחלתי להעריך אותו באמת. אני אשמח לדיסק.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 18:48
טינדרסטיקס מ95.כבד..אתה לא בטוח אף פעם אם אתה רוצה להיכנס למוד מדכא כזה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 19:09
בגדול, ערן צור.
רק אחרי שראיתי אותו בהופעה עם שלומי שבן (הגדול מכולם), הכרתי את האמן שמאחורי טון הדיבור המצחיק…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 19:12
תיקון, צריך לכתוב "להבין את גדולתה" ולא "להבין את גדולתו". אתה צריך לשאול לגבי גדולתה ולא לגבי דיסק ספציפי. הסיבה היא שכדי להנות מג'ואנה צריך להתגבר על צורת השירה הייחודית שלה. תנסו להיזכר בפעם הראשונה ששמעתם מוזיקת מטאל. נכון כל מה ששמעתם היה רעש מוחלט ולא הבנתם איפה המוזיקה? לי קרה אותו הדבר עם ג'ואנה. כמו עם גראולינג במטאל, גם הקול הצווחני, צורמני שלה גרם לי להתכווץ בכאב.. אבל אז הבנתי. היא שרה כמו חתול. אם חתולים היו יכולים לשיר, ככה הם היו נשמעים. וזה חמוד נורא!
חוצמזה, המלל שהיא שרה.. אני לא מבין אותו. תגידו לי מה זה אומר:
I killed my dinner with karate. Kick em in the face, taste the body. Shallooooow is the work that I do.
דבליו טי אף?! כל השירים שלה כ"כ פסיכיים!
ג'ואנה בישראל! הווווו!!! אני אכריח את כל החברים לבוא איתי להופעה!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 19:35
לא שחסרים אלבומים, אבל ביורק היא ללא ספק האמנית שהיה לי הכי קשה איתה, אם מסתכלים על כמות הזמן מהפעם הראשונה ששמעתי אותה ועד שהבנתי פתאום כמה היא טובה. אני לא זוכר מתי בדיוק זה קרה, אבל כנראה שלמדולה היה קשר חזק לזה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 19:48
שני אלבומים מיד קופצים לראש כשאני חושב על אלבומים שדרשו ממני השקעה וכיום אני ממש ממש שמח שלא ויתרתי, ונתתי לדיסק עוד כמה האזנות.
הראשון הוא "סימנים של חולשה". אז הכרתי את ברי רק מהלהיטים הגלגלציים של "נגיעות",וכשניגשתי פעם ראשונה אל סימנים של חולשה הוא הפתיע אותי, וחשף אותי למשהו אחר, רועש יותר, מורכב יותר, לא בהכרח נעים לאוזן. אבל כל כך טוב.
והשני, למרות שכבר שנים רבות לא האזנתי לו הוא gentle giant – octopus. הייתי אז בתקופת הפרוג שלי, וקינג קרימזון ג'נסיס וחבריהם כבר ישבו עלי היטב. אבל את מה שהחברה מהענק העדין עשו הייתי צריך קצת יותר זמן בשביל לעכל. ולבסוף הוא נהיה האלבום האהוב עלי ביותר באותה תקופה.
אהה, וכרטיס כמובן כבר יש לי. אבל אני אשמח לדיסק
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 19:55
גם לי כבר יש כרטיס, אבל לזכות בדיסק יהיה מגניב. אלבום שעבדתי קשה כדי להבין? Shut Up I'm Dreaming של סאנסט ראבדאון, אבל מאז שקלטתי אותו אני מאוהב.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 20:05
נרנג'ה! אין עליכם!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 20:11
העדפה לאלבום.
בשליפה, השקעתי בראשון של יאפים עם ג'יפים, והוא הצדיק זאת בהחלט.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 20:25
רוצה כרטיס בבקשששששה!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 20:34
YEAH!!!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 20:43
מושלמת. מעלפת ברמות אחרות.
הדיסק מדהים ממש.
השירים שהכי תפסו אותי בעולם:
פיץ' פלאם פייר מהקודמים..
ומזה דאס נוט סופייס…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 20:44
כרטיס להופעה כבר יש לי (ולמעשה, אני לא בטוח שאני אהיה בארץ. מי יודע, אולי יוגרל עוד כרטיס מתנה בבוא היום), אבל עותק פיזי של המשולש אני רוצה גם רוצה.
ואני אלך על אחד מהפיג'יי-ים.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 20:48
לא יודעת לגבי אלבום. אשמח לכרטיס או דיסק
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 21:12
תגובה! לגבי אלבום- Woman King של Iron and Wine. אחרי שכבר התייאשתי ממנו, יום אחד Evening on the Ground קפץ לי בPlaylist. השאר היסטוריה.
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 21:24
לקח לי שנים להתחבר ל Ok Computer, לא בתור אסופת שירים אלא בתור אלבום..
ב Kid A קרה לי הפוך – ברגע שהתחברתי לשירים האלבום זרם מדהים
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 21:30
בבקשה…..
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 21:31
אני רוצה כרטיס להופעה ודיסק!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 21:50
ל-Silent Shout של The Knife לקח לי זמן להתחבר – כנראה שלא ממש הקשבתי בהתחלה…
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 22:07
TV On The Radio – Desperate Youth, Blood Thirsty Babes
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 22:34
בחירה קשה
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 23:15
בבקשה בבקשה בבקשה דיסק או כרטיס!!!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 23:19
יהיה נורא כיף. אלבום ששווה להשקיע בו? – בלי ספק קוואיירגירל הוטל
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 23:21
אני בפנים!
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 23:24
מצטרף לברק – לקח לי די הרבה זמן לפצח את TV On The Radio, אבל מרגע שעשיתי את זה – אני רק מחכה שהם יבואו לארץ.
וחוץ מזה, שמעתי לא מזמן מישהי שהזכירה לי את ג'ואנה ניוסום. זאת היתה הבת שלי, בת ה-4, שבמשך חצי שעה של איזו נסיעה שרה שיר אחד רצוף, שהיא המציאה. שיר ארוך, עלילה מפותלת, קול דקיק – חסר רק הנבל…
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 00:12
תביא
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 00:18
וואלה באמת שווה כרטיס ללא כסף, בעיקר שעכשיו אני לא עובדת מסודר
והפרנסה שלי תלויה בלעשות כסף באינטרנט. אבל מי יכול לחיות מאלף תשע מאוד שקלים?
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 01:00
אני רוצה דיסק!!!
ולגבי אלבום שהייתי צריך להשקיע בו -
הכי בולט שקופץ לי לראש הוא Silent Shout של The Knife, שלא הצלחתי לשמוע אותו עד הסוף בשלוש שמיעות הראשונות, ואחרי לחץ חברתי חסר תקדים חזרתי בפעם הרביעית – וכיום הוא אחד מהאלבומים האהובים עליי.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 01:18
MORCHEEBA – WHO CAN YOU TRUST מספק את הסחורה, אבל צריך להשקיע כדי להיחשף ולהתמכר….
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 01:49
לא יודע, אני לא בטוח אם יש כזה בכלל או שיש הרבה ואני לא מודה בזה שהיה לי קשה לאהוב אותם…
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 03:39
עד היום חשבתי שהיא לא שווה שקל.
בחינם ? יאללה שלח, מה אכפת לי.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 03:50
היו כמה, אבל ללא ספק לקח לי זמן לעכל את RAIN DOGS של Tom Waits
ואיזה כיף שעיכלתי
אני כל כך רוצה לזכות הפעם….
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 04:44
כל כך רוצה…
את שני האלבומים של רג׳ינה לקח לי קצת זמן
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 07:50
stone roses-stone roses
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 08:20
מתנצלת על התגובה הבלתי יצירתית אבל אני חייבת לטוס לעבודה.. פעם הבאה, מבטיחה
כרטיס כבר יש, אשמח לדיסק. ושיהיה אחלה יום…
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 08:30
טרי טרי
arcade fire- the suburbs
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 08:42
אני גריידי ורוצה מתנות !!!!
the basenard lakes – are the dark horse
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 09:17
ticket
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 09:51
אני אשמח לכרטיס ו/או דיסק.
הדיסק שאתגר אותי היה דיסק הג'אז המופלא של אלברט בגר Listening.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 10:03
רוצה את הדיסק…מאוד
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 10:08
הכרתי את ג'ואנה דרך הבלוג הזה לא מזמן, ומאז זה הדבר היחיד שמתנגן אצלי באייפוד/מחשב. הרבה זמן חיפשתי מוזיקה חדשה ומרגשת, והנה מצאת. ואני אשמח מאוד לכרטיס או לאלבום. לעיתים רחוקות כל כך אני מוצא מוזיקה חדשה ומיוחדת כל כך!
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 11:50
זמרת מדהימה
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 12:34
גם אני רוצה משהו ככה סתם בלי להתאמץ יותר מדי
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 13:04
Kid A
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 13:28
רוצה רוצה!
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 14:00
אשמח לכרטיס. מאוד.
In Rainbows דרש ממני לא מעט שמיעות לפני שהבנתי שהוא מופתי
לטעמי הכי טוב שלהם
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 14:08
כל אלבום של ג'ון קולטריין..
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 14:42
היא עצמה – עם כל הכבוד קשה מאוד לעבור את מחסום הקול שלה.
אבל היה הרבה יותר קל איתה בשיר של הרוטס
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 14:51
ניוסומיזם!
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 15:04
Gonjasufi היה קשה, אבל הוא בא להופיע בארץ (!) אז זה כאילו השקעתי לכבוד משהו
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 15:35
kid a
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 16:27
לקח לי המון זמן להתרגל לרות, בעיקר דרך "בעברית", וכשהרגע הזה החליט להגיע… וואו..
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 17:30
כרטיס להופעה כבר יש, אבל דיסק יהיה סופר!
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 17:40
תודה נרג'ה!!
מת לכרטיס
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 18:40
חייבת להודות שהיו מספר האזנות לגרייס של ג'ף באקלי לפני ההבנה.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 18:42
הב לי אנא?
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 19:24
כנראה שהאלבום שלקח לי זמן להתחבר אליו לאחרונה יהיה "שירים ליואל" של רונה קינן. אלבום מבריק, אבל הבנתי את זה רק אחרי ארבע-חמש האזנות.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 19:48
רד"ו
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 20:25
המממ…. hooverphonic הראשון. אולי עזר זה שידעתי את רוב המילים לפני ששמעתי אותו בפעם הראשונה (בחלור מוזר עם פוני מטופש בבי"ס שלי כתב אותן על שולחנות), אבל עדיין ולמרות המלצות חוזרות ונשנות לקח לי זמן
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 21:17
R.E.M.- Fables Of The Reconstruction
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 21:36
peter hammill – over
תודה מראש
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 21:40
GRATEFUL DEAD -Blues for Allah
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 21:45
מטהר אויר בריח פצ'ולי לבנדר.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 22:29
בא לי כרטיסים להופעה
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 22:30
כבר יש כרטיס (שהחליש את רעש רשרוש המטבעות בכיס) אבל, וזה אבל גדול, אני מאוד אשמח לעותק "חוקי" של הדיסק המשולש המוצלח הזה. אחד הלינקוקים שלך הוא זה שהפגיש אותי עם היופי הקולי שלה.
אני מניח שהדיסק שבאמת כבש אותי רק אחרי כמה שמיעות הוא "Im wide awake It's morning" של Bright Eyes.
זה התחיל בהתאהבות ב "This Is the first day of my life" ומשם לשמיעה פה ושם של האלבום וחיבובו. רק כשנתקעתי ביום לימודים ארוך מדי כשהדיסק היחיד בתוך הדיסקמן (ובקילומטרים הקרובים) היה הוא, הגאונות שלו התחילה לחדור אליי. כל שיר באלבום גילה סיפור חדש בעולם שונה לחלוטין, בין אם זה היעוץ המזדהה ודואג לחברה אלכוהליסטית שבונה בתוך עצמומין עולם רקע נטול מילים שמצוי אך ורק בסאב טקסט ובו לכולם יש בעיית התמכרות, כל העולם מכור והיא רק חלק מהעולם. בין אם זה סיפור על טיפת מים קטנה שבעצם מחזיק בתוכו רצון עצור לגעת בתינוקת שלו, תינוקת במובן המילולי או ככינוי חיבה לטוהר של הנמענת.
האלבום הזה יצר ז'אנר חדש וחסר כל הגיון, לפחות בתוך הראש שלי (הז'אנר, ההגיון שלו דווקא נבלע בי), במקום שהסוריאליזם, העולם הלא מציאותי נטול חוקי הארץ, יכיל סאבטקסט על הלכי העולם הקיים – העולם הקיים יוצר בתוך עצמו עולמות חדשים – כל אחד מהם (האמיתי והנוצר, תעקוב) אומר עוד ועוד לגבי השני. בעצם כל מילה היא סיפור, היא פרק ברומן לא נגמר.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 22:44
וואו, יש כל כך הרבה, אבל מן הראוי שהתשובה תהיה Ys, ששמעתי בגיל 16 והפחיד אותי נורא. התגובה הראשונית שלי הייתה משהו כמו "למען-השם-הבחורה-הזאת-לא-סותמת-לרגע". דווקא עם הקול לא הייתה לי בעיה. לאחרונה (לכבוד ההופעה ולכבוד הבטחה נושנה שהבטחתי לעצמי) שכנעתי את עצמי לנסות שוב ולא התאכזבתי.
כרטיסים כבר יש, אבל אשמח לאלבום!
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 22:47
האלבומים הכי טובים הם כאלה!
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010 בשעה 22:49
אשמח לראות או לשמוע את ג'ואנה.
תקליט שלקח זמן להתרגל אליו – קשה לי לזכור. יש כל כך הרבה מה לשמוע, כך שאני נוטה לחרוץ דינו של תקליט (ואמן) די מהר. לא מתאים לי – עובר הלאה….
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 11:00
תגובהתגובהתגובה
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 11:05
Lou Reed – Berlin!!!
חוצמזה סח'תיין על גואנה… היתה מעבירה לי שעות שעבדתי בחנות דיסקים…
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 12:21
אין לי בראש כרגע אלבום אלא אמן, על לאונרד כהן שמעתי כל החיים וכשהייתי בערך בן 10 ביקשתי מאבא ואח שלי שנסעו ללונדון שיביאו לי דיסק שלו ושל פאלפ. קיבלתי מהם דיסק אוסף של לאונרד וזה היה הדבר הראשון ששמעתי שלו ולא הבנתי ממה כולם מתלהבים, מה שגרם לי להתאהב זה אלבום הקאברים שיצא בשרת העיוור וחשף אותי ללאונרד מכיוון טיפה שונה.
השיא היה בהופעה לפני שנה בברצלונה (אחת לפני ההופעה בארץ, ההופעה הייתה ביום ההולדת של הכהן)
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 12:39
למרות שהוא הבריז לנו ממש לא מזמן, אני חושב שאצלי זה היה:
Devendra Banhart- Cripple Crow
:\
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 13:29
portishead third
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 13:37
האמת- כמעט כל אלבום חדש הוא עבודה קשה- לוקח לי זמן להתרגל- במיוחד אם זה אמן שאני כבר אוהבת.
אבל השוק הכי גדול היה בהחלט kid A שקניתי לי בתיכון וניהלתי עימו מערכת ארוכה של שנאה-אהבה עד שפרחנו סופית יחדיו בצבא.
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 14:07
Led Zeppelin- Physical Graffiti
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 14:08
anichrist superstar של של מרילין מנסון… לפני שנים רבות…
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 16:05
יהיה כל כך כיף לזכות בכרטיס, דיסק מה שינתן יתקבל בברכה, דיסק שלא היה פשוט לעיכול שזכור לי הוא של רוברט וייט cuckooland
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 16:28
וואוו!! טירוף, פעם ראשונה שלי ..
אלבום קשה במיוחד "כלבי גשם" של טום ווייטס.. ההשקעה משתלמת! אנימל קולקטיב בהתחלה נשמעו משוגעים למדי
וגם לג'ואנה המלכה היה לא קל להסתגל בהתחלה אבל בהחלט מתגמל
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 17:21
me!
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 18:06
JOanna Newsom – Ys – אני לא יודע אם עבדתי מאוד קשה בשבילו, אבל זה בהחלט אלבום עם "סיפור" עבורי. בהתחלה לא התחברתי לג'ואנה, ואז סוג של נפרדתי ממישהי וידידה טובה לקחה אותי לסיבוב בעיר הגדולה. באותה תקופה YS היה האלבום הכי מעוטר באזור והידידה מאוד אהבה את האלבום, אז חשבתי לי לנסות. קניתי והתאהבתי מחדש, שכחתי את הפרידה ההיא ויצאתי לחיים חדשים
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 18:27
deus- in a bar
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 21:57
אלבום אחרון שאני מנסה להשקיע ולהבין אותו המשולש האחרון של הflaming lips. דרך אגב גם את ys של ניוסם ניסיתי הרבה הוא יפה אבל לא מצליח לשמוע את כולו . מדי פעם חוזר אליו לאיזה שיר שניים…
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 22:58
אשמח לאלבום
אני השקעתי המון מחשבה בלונדון קולינג של הקלאש.
אומנם הוא לא גבוה מדי. אבל יש המון אילוזיות ורעיונות כשצריך לשבת עליו כדי להבין את כוונתו המדויקת של משורר
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 23:27
אני מאוד אשמח לקבל אלבום – הופעה ,הכל יתקבל בברכה:) היא מדהימה,ואני שמחה בשביל כל מי שככ רצה שתגיע לארץ שהיא מגיעה. אך לצערי אין לי כסף..תודה על ההזדמנות לחלום לרגע
אלבום שאני נהנת להשקיע בו זו מאנו גאלו, זמרת נדמה לי מד אפריקה. אבל גם דאוס, ( worst case scenario
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010 בשעה 23:38
P J HARVEY-TO BRING YOU MY LOVE
KID A-REDIOHEAD
תודה תודה צודה!
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 00:07
דוגמא שעולה לי היא דווקא Exile On Main St של הסטונז שאפילו מכרתי כי לא אהבתי, אבל לאחר זמן מה קניתי מחדש, והתאהבתי. ואפילו רק בשביל הקאבר ל Shake your hips, שזהו שיר בלוז מהמהפנטים שקיימים.
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 00:54
אשמח ללמד את האלבום הנ"ל. חברים של נטשה-רדיו בלה בלה. לקח לי הרבה זמן להבין על מה מדובר
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 01:47
הדיסק הראשון שעולה לי לראש הוא זה של גריזלי בר, שסירבתי להכנע להייפ סביבו עד שהוא כבש אותי לחלוטין (אללי! מה זה השיח הצבאי הנגוע הזה?)
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 02:09
Radiohead – Hail to the Thief
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 10:43
כל החיים רציתי לנגן על נבל
כשהייתי קטנה לא היו מורים, ולא נבל לילדה קטנה
אז בחרתי כינור
וכל פעם, אבל כל פעם שאני רואה/מקשיבה/שומעת על ניוסום
הלב שלי נצבט צביטת קנאה קטנה
ונפעם מכל היופי,
גם הרעיוני, גם הביצועי, גם הפיזי שלה עצמה
כמה יופי
זה יהיה מדהים אם אזכה.
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 13:12
כרטיסים כבר יש לי – מיד אחרי שראיתי שפרסמת שהיא מגיעה לארץ רציתי וקניתי…אבל לאלבום אני יותר מאשמח!!!
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 14:54
נראה לי שזה smile from the streets you hold שכל פעם מחדש גיליתי כמה הוא עצום.
וגם האלבום השני של ג'ואנה.
משום מה גם מלון קולי של הסמפשינג פמפקינס. לקח לי לא מעט זמן לחבב את הדיסק הראשון, ורק אחרי הרבה מאוד זמן התחלתי לעכל גם את השני.
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 16:19
ממ.. ננסה קצת פרובוקטיביות..
הדיסק של ליידי גאגא התגלגל להארד דיסק שלי לגמרי במקרה, ובהתחלה לא טרחתי אפילו למחוק אותו, פשוט התעלמתי. אחרי כמה זמן גיליתי ושמעתי על התופעה, ופשוט נפנתי אותה בתור עוד פרחה. ואז זה נתקע בראש, ואחרי זה מצאתי את עצמי מתקלטת במסיבת יומולדת של ילדים, ובמסיבת יומולדת של ילדים יותלר גדולים, והבנתי כמה הפופ שלה נכון, ואז חיפשתי אותה ביוטיוב. וכבר לא סלדתי. ואז היא הוציאה את אלחנדרו,
ואין, נשביתי לחלוטין. היא אלופה.
אבל לא מקסימה כמו ג'ואנה..
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 18:10
John Frusciante – A sphere in the heart of silence
השיר הראשון ארוך ובתחילה מייגע, אך ממשיך להוביל אותך לשכרון חושים
הצרחות
הזמרת הנהדרת שמתלווה אליו
העבודה עם ג'וש הגיטריסט הרד של הפפרז
יש לך יום רע? זה האלבום בשבילך להפוך אותו לנוגה ומרגש עוד יותר.
נ.ב
כל בחורה עם נבל עושה לי את זה!
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 18:25
ח ל ו ם ח י י ! זה כל כך שלי!
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 18:40
ועכשיו אני
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 18:48
יווווווווווו. אני רוצה. ממש רוצה. גם כרטיס. גם אלבום.
ואת כל האלבומים של הגב' ניוסום אהבתי מיד אבל רק אחרי שמיעות אין קץ הבנתי את גדולתם…
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 19:10
יכול להיות שאני אהיה הזוכה?
הו גורל. תירק לכיווני.
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 20:13
אני מתה להכיר אותה יותר לעומק. ונבל זה מגניב.
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 20:31
האלבום שעלה בדמעות:
הדיסק האחרון של שירי מימון…………
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 20:40
Kid A & OK Computer
would love to receive a ticket or the CD's
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 22:11
Kid A
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010 בשעה 23:32
אהלן.
נדמה לי שאחד האלבום שלקח לי כמה וכמה האזנות הוא music from the penguin cafe.
אני יכול להגיד דבר דומה גם על "כולם מעשים בודדים" של דויד פרץ.
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 01:15
טכנית כבר יום שישי. אבל יאללה….
why – eskimo snow
אני עובד במשכן האופרה ואף אחד לא מוכן לשחרר לי שם כרטיס, אז מרוב הבושה אני מבקש אחד.
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 05:37
בחיים שלי לא חייתי בכזה מתח…
גבריאל בלחסן – בשדות
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 08:52
טום וייטס גורם לי לנסות לפצח אגוזים הקשים לפיצוח
זה קורה הרבה ואני צריך נסיעה ארוכה שלי-לבד-איתו
כדי לחזור מפוייסים ומחובקים
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 09:06
דרזדן דולס, כי צריך קצת להתרגל לאמנדה פאלמר.
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 09:13
שיר טיול.
את אביתר היכרתי לעומק בדיעבד.
התחלתי מהסוף. מהאלבום השלישי;גיליתי את אלבום הבכורה המופתי והייתי חייב לקנות גם את שיר טיול, למרות שלא היכרתי שיר אחד.
בגיל 17 זה לא הלך. לא הצלחתי להתחבר לראשוניות שבו, לבעיות שאיתן הוא מנסה להתמודד.
שנתיים אחרי הכרחתי את עצמי להאזין שוב. אני לא מפסיק מאז.
ואם כבר מציינים, אז גם lady & bird
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 10:38
medal – stuntman
זה באמת היה קשה…
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 11:31
אשמח עד מאוד לזכות בכרטיס. אני לא זוכה בהרבה דברים.
To Record Only Water For Ten Days- John Frusiante
האלבום הראשון שלו שהכרתי, ולקח לי הרבה מאוד זמן עד שהוא חלחל.
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 11:45
רוצה! רוצה! כל כך אהבתי את המשפט:
How I said to you, honey, just open your heart
When I've got trouble even opening a honey jar
גאונות לשמה.
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 12:12
tom waits- closing time
היה שווה
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 17:50
מגיבה ומקווה שההגרלה עוד פתוחה
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 17:55
h
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 18:45
four track demoes של פי. גי. הרווי
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 19:23
BIG TIME של טום ווייטס לפני 20 שנה כשהייתי בן 15
יום שישי, 20 באוגוסט 2010 בשעה 22:46
אז ככה,
האלבום שלי הוא האלבום של קטב מרירי, כנראה האלבום שהייתי צריך לעבוד הכי הרבה כדי לאהוב אותו.
קרוב לשנתיים שמעתי עליו מבלי לדעת מהו. כל חבר ששמע עליו אמר לי שהוא בדיוק בשבילי – הזוי הייתה מילה השגורה בפיהם…
אני חייב לציין שבהאזנה הראשונה הוא באמת כזה… אבל רק לאחר מספר פעמים אתה מבין את הגדולה שלו. אתה מתחבר לקולות (צלילים?) שבוקעים ממנו ומבין את הגאונות האורבנית שלו.
למזלי, כרטיסים יש לי (שכנעתי חבר לבוא איתי בתמורה לכרטיס על חשבוני…), אבל את האלבום האחרון עוד לא הספקתי לקנות…
אגב, Ys הוא אחד האלבומים האהבים עלי בעשור האחרון.
יום שבת, 21 באוגוסט 2010 בשעה 02:23
לסימתס הקשבתי חודש שלם לפני שהצלחתי להודות שאני מחבב אותם. ממש הכרחתי את עצמי לאהוב אותם. זה הצליח
יום שבת, 21 באוגוסט 2010 בשעה 10:10
The incredible string band – Wee tam and the big huge.
http://www.youtube.com/watch?v=9xEaEALzyJo
יום שבת, 21 באוגוסט 2010 בשעה 11:04
קפטיין ביפהארט – trout mask replica
יום שבת, 21 באוגוסט 2010 בשעה 12:16
soundgarden – down on the upside
יום שבת, 21 באוגוסט 2010 בשעה 13:43
האלבום של אבק (ahvak) מ-2004 בהחלט היה קשה לעיכול.