14 בדצמבר 2009

כרטיסים במתנה: Grandmaster Flash

בואו נעצור שנייה.

gmflash

הרבה הופעות, די-ג'ייז ואמנים משובחים מגיעים לארץ בשנים האחרונות, וחובבי המוזיקה (ובעיקר חובבי האינדי האמריקאי) בישראל חיים על ענן כבר בערך שנתיים (אני יודע שאני חי שם עוד מאז דבנדרה והטוויילייט סינגרז ב-2006). היו לנו כאן מארק רונסון וקלקסיקו, אוקרביל ריבר ופיית' נו מור, Low ו-MGMT – אבל חוץ ממעטים, בודדים מאוד (מאדהאני ואיגי פופ), לא היו לנו כאן אמנים שחשיבותם ההיסטורית משתווה לאיכותם המוזיקלית. ביום חמישי יגיע לכאן אמן כזה, להופעה אחת בתל אביב. קוראים לו Grandmaster flash.

ההיפ-הופ הוא המהפכה של הדור שלנו. ההורים שלנו קיבלו את הרוקנ'רול, שבא מפאתי ממפיס וכבש את כל העולם המערבי, ואנחנו קיבלנו את ההיפ-הופ, שבא מהפטיפונים והמיקרופונים מפאתי ברוקלין הברונקס וכבש בתורו את כל העולם המערבי. יש אנשים שעדיין לא קיבלו את המהפכה הזו. הם חירשים. הפופ המסחרי המצליח ביותר של העשור שלנו, וגם זה שקדם לו, מורכב כמעט כולו מהיפ-הופ או השפעות חזקות של היפ-הופ. פרקו כל להיט פופ פלסטיקי של בריטני או ג'סטין ותמצאו היפ-הופ. תשאלו ילדים בני 15 על אמריקה והם לא יגידו אלביס, הם לא יגידו קורט קוביין. הם יגידו 50 סנט.

שלושה אבות מייסדים היו להיפ-הופ: Kool Herc, אפריקה באמבאטה וגראנדמאסטר פלאש, שלהופעה היחידה שלו כאן ביום חמישי הזה תוכלו לזכות בכרטיסים. אחד נולד בג'מייקה, השני בברונקס, השלישי בברבאדוס. קיבוץ גלויות הוא מוטיב חוזר בהתפתחות של ההיפ-הופ, ושלושת האנשים האלה, שלא גדלים זה מזה בהרבה, נפגשו באותן המסיבות הראשונות שהצמיחו תנועה, ז'אנר ותרבות חדשה לגמרי. לראשון היה סאונד-סיסטם אימתנית, לשני היה ניצוץ של גאונות. לגראנדמאסטר פלאש הייתה סקרנות.

"הייתי מדען שחיפש משהו", הוא מספר בספר המעולה Can't stop won't stop, "חיטטתי במייבשי שיער, חיטטתי במכונות כביסה ומערכות סטריאו ורדיו, כל דבר שאפשר לחבר אל הקיר". ג'ף צ'אנג, מחבר הספר, ממשיך בפסקה שמתארת היטב את תחילתו של גאון:

"כמו נרקומנים בקריז שבזזו בניינים נטושים ושרופים כדי למצוא צינורות נחושת לשימוש בהתמכרות שלהם להירואין, ג'וזף סאדלר סרק מכוניות ישנות וחיפש מכשירי רדיו ורמקולים. הוא לקח אותם לחדר השינה שלו, כדי לנסות לגרום להם לשיר שוב. סאדלר לא הלך למסיבות של קול הרק או פיט DJ ג'ונס כדי להתמסטל, לשרוק לבחורות או להיראות. הוא עמד מאחור ושאף את הכל – הדי-ג'יי, הקהל, הציוד, המוזיקה. בחדר שלו, עם המברג, מלחים ביחד ברזל וסקרנות שלא יודעת שובע, הילד שעתיד להיקרא Grandmaster Flash הגה בפטיפון ובמיקסר, תהה על הצגתה של מסיבה, ניסה להבין איך להפוך יצירת ביטים ונענוע קהל למדע.

מה שהרק וג'ונס עשו היה לשחרר את המוזיקה שבתקליט ממגבלותיה הליניאריות והזמניות. אבל הרק, כך הרגיש פלאש, היה מרושל. הברייק הגיע, אבל אף פעם לא חזר על הביט כי הרק הניח את המחט ברישול. פלאש ראה את פיט DJ ג'ונס מאריך תקליטי דיסקו בצורה חלקה בכך שמיקסס שני עותקים של אותו התקליט, והבין שהוא יכול ליישם את הטכניקה הזו למוזיקה שהוא אהב באמת – הברייקס שהרק ניגן. פלאש רצה להרים פיסות של זמן מתועד ולהוציא אותן מרצף הזמן, למסגר מחדש את הברייק של שיר מסוים בלופ מושלם חדש".

ככה התחיל הפיתוח של כמה מהטכניקות שאפיינו את פלאש והפכו אחר כך לאבני היסוד של ההיפ-הופ: פאנצ'ים של חצוצרות על גבי ביט, לופים של ברייק חוזר שהפכו לבסיס של קטעי ראפ, ושיכלול הסראצ'ינג לרמת האמנות. כל זה היה ב-1975. שבע שנים לפני שהוציא את "The message", הסינגל ששינה את הכל.

בשנים האחרונות זוכה פלאש לעדנה. הוא אחת הדמויות בלהיט האחרון DJ Hero, גרסת ההיפ-הופ לגיטאר הירו, ודור חדש של חובבי היפ-הופ בכל העולם מגלה את החשיבות שלו לפיתוח התרבות שמקיפה אותם מכל עבר. אלינו הוא יגיע ביום חמישי הזה לתיקלוט באומן 17 בתל אביב. האם יש לו מה לחדש גם עכשיו, בגיל 51? סביר להניח שכמו גיטריסטים חדשניים, גם הוא הלך ושיכלל את הטכניקה עם הזמן במקום להיעלם לתהום הנשייה. יש רק דרך אחת לברר: לבוא.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם על שיר ההיפ-הופ האהוב עליכם – אפשר גם בעברית). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום חמישי בבוקר!

גראנדמאסטר פלאש, אתר בית | כל הפרטים על ההופעה | עמוד אירוע בפייסבוק

63 תגובות על “כרטיסים במתנה: Grandmaster Flash”

  1. מאת יו:

    אולי הפעם?

  2. מאת גיליק:

    יואו,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,אני מתה לראותותו באוזניימשלי.
    חגאורותגדולים.

  3. מאת ארז:

    if you build it HE will come

  4. מאת Rona:

    מודה, אמן ההיפ-הופ האהוב עלי כרגע הוא Mos-Def שלמרות חמידותו הכללית חובב חשפניות כמו שהז'אנר דורש…
    דוגמא קטנה: http://www.youtube.com/watch?v=PG5FNhKdwIo
    ותגיד – ,אברם, מwhy גם תופס?

  5. מאת אורי:

    ההורים שלנו קבלו, אנחנו קבלנו….
    כמה מדכאת עמידת המוצא של הפרובינציה!
    האמת היא שההורים שלנו (כלומר הקולקטיב היהודי בארת ישראל, כן?) לא קבלו את הרוקנרול וגם אנחנו לא ממש קבלנו את ההיפ הופ. בואו נהיה כנים עם עצמנו – בסיסקסטיז שלטו להקות צבאיות, בסבנטיז שלטו יוצאי להקות צבאיות וירדנה ועופרה זה לא פאנק (וגם לא סי היימן).
    והיפ הופ ישראלי?
    טוב, נו, יש שלושה וחצי כאלה.
    אבל האם זה באמת רע? מה לעזאזל לי ולתרבות השחורה האמריקאית? הביט הזה באמת מבטא אותי, או משהו שקשור אלי?
    אתמהה!

  6. You dont stop
    So wide you can't get around it
    So low you can't get under it
    So high you can't get over it

  7. מאת אורי:

    (ברונקס, לא ברוקלין, זה היה אפילו נושא לאחת ממלחמות הראפ הראשונות http://en.wikipedia.org/wiki/The_Bridge_Wars)
    אגב מגבלות של זמן, יש ב Scratch, הדוקומנטרי המעולה של דאג פרי מונולוג שלם על הסקרצ'ינג כמניפלוציה של זמן.
    שיר? בשליפה: Public Enemy – Welcome To The Terrordome

  8. אני רוצה כרטיס, זה יהיה מתנה מצויינת לכבוד זה שמורידים לי את הגבס באותו יום. ויש לי שיר היפ הופ אהוב, ואני מיד אספר עליו. אבל לפני זה אני רוצה להתייחס למשהו שכתבת.

    "ההיפ-הופ הוא המהפכה של הדור שלנו. ההורים שלנו קיבלו את הרוקנ'רול, שבא מפאתי ממפיס וכבש את כל העולם המערבי, ואנחנו קיבלנו את ההיפ-הופ, שבא מהפטיפונים והמיקרופונים פאתי ברוקלין"

    אז זהו, שלא. אני מת על היפ-הופ, חולה עליו, את המאסטר אני מכיר לא מאתמול ולא מהרגע שהודיעו שהוא מגיע לארץ. אבל היפ הופ הוא לא המהפכה שלי. אני נולדתי לדור שהמהפכה שלו היא נטו אלקטרונית. הביט הוא המהפכה שלי. מוזיקת האוס, דאנס, דראם&בייס ואפילו (אבל רק טיפה) טראנס. אני בא מהזומבי ניישן.

    המהפכה שלי והמהפכה שלך התמזגו ביחד, יצרו סימביוזיה כיפית ומדהימה עם שלל ז'אנרים מקפיצים מפוצצי רחבות ומחיי נשמות. אורבניקה קצבית ומלודית כאחד, בין השאר גם בזכות הגראנד מאסטר, אבל גם בזכות קנייה ווסט.

    אחד מאותם הז'אנרים הוא הגריים. ליריקה מדוברת מבוססת באסים וביטים. ז'אנר כיפי להחריד. מי שתרם לפריצת הז'אנר הוא מייקל סקינר, או בשמו הלוקאלי – הסטריטס. באלבומו "חומרים מקוריים להורדה" הוא פתח ת'פה לדור שלם של בריטים שאם לומר את האמת לא הבינו מה רוצים מהם. הם לא נולדו לשנות את העולם ואף אחד מהם לא גדל עם הרושם שיש לו תפקיד חשוב למלא בעולם. השיר שלו, Blinded By The Lights, בא להמחיש את זה בדיוק. להמחיש שהעולם הוא לא סיפור מגניב, או פרק בטלוויזיה. לא כל ערב יכלול מסיבה מטורפת, בחורה כוסית, משקאות, אקסטה קטנה וסקס מטורף. לפעמים אתה תצא, ותעמוד שעה בתור, ועד שתיכנס כולם כבר ילכו, ואתה סתם תשתכר בלי חשק ובסוף גם תחטוף מכות… זה לא מה שהטלוויזיה הבטיחה לנו.

    זה שיר ההיפ-הופ (פאק יו, גריים זה היפ-הופ!) שאני הכי אוהב.

  9. מאת בוריס:

    שיר היפהופ אחד? זה קצת "מנמיך"… לז'אנר שיש לו כ"כ הרבה חומר וותק.
    אני יכול להגיד שהקטע האחרון שאהבתי היה Raekwon –
    House Of Flying Daggersמהחדש. מומלץ.

    אשמח לכרטיס כמובן

  10. מאת אדיר:

    יש לי שאלה.
    למה שלא אני אקבל את הכרטיס ההוא? הא?
    אני גם עשוי מנייר!

  11. מאת drorko:

    הפעם אני חייב לזכות
    So please, please, please
    Let me, let me, let me
    Let me get what I want
    This time

  12. מאת דייב דנ:

    קטע ההיפ הופ האהוב עלי? לכל יום יש את הקטע שלו, עכשיו זה "בלאק סטיל" בביצוע של טריקי (במקור של פאבליק אנמי) אבל בכל זמן אחר זה יכל להיות משהו אחר.
    אני מעדיף לכתוב את הקטע שהכניס אותי לעניינים, שיר של בחור לבן ולא מאוד פופולארי היום בשם וניאלה אייס, אייס אייס בייבי.

  13. אני די מחבבת היפהופ, אבל זה בא אצלי בתקופות. שני שירים שאני מאוד אוהבת הם "בי פיית'פול" הסופר צ'יזי אבל מגניב, ומצד שני – straight outta compton.

    יאללה פלאש!

  14. מאת AWS-1:

    ממש אין לי שיר היפהופ אהוב מכולם כי פשוט זה בלתי אפשרי לבחור אחד כזה, אבל ללא ספק בין זה הגדולים והאפיים:
    Deltron-3030 ונוסיף גם את Whiskey Blanket-Improper Paradise ולקינוח גם Chino XL-Ghetto Vampire… שירים מדהימים ומושלמים שמזכירים לי למה אני כ"כ אוהב את הז'אנר הזה.

  15. מאת atar:

    i said a hip hop
    the hippie the hippie
    to the hip hip hop, a you don't stop the rock it
    to the bang bang boogie, say up jumped the boogie
    to the rhythm of the boogie, the beat !

    :)

  16. מאת Giladva:

    אני מתה על המאסטר,
    פליז!!!!!!!!!!!!!!!!!1

  17. מאת Frankies:

    the message שיר אדיר ביותר, אבל האמת שלגרנד מסטר פלאש לא היה כל כך קשר אליו.
    כתב אותו בחור בשם duke botee והפיק קליפטון ג'יגס צייס.

    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Message_(song)

    עדיין כבוד הפלאש במקומו מונח, גאון שהשפיע קשות על המוזיקה האלקטרונית לדורותיה.

  18. מאת ניומן:

    כרגע אלבום ההיפ הופ שאני מאזין לו הוא: חומרים פירטיים מקוריים של הרחובות :)
    אולי לא משהו מסורתי אבל הוא מדהים בשנינות וחד כמו סכין

  19. מאת ב:

    אני זוכר אי שם באמצע האייטיז תהיתי לעצמי למה פלאש הוא גרנדמסטר, כשברור שמלי-מל הוא הוא המק-דדי. אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שלפעמים גם יש ספוט לייט על מאחורי הקלעים. ראאא

  20. מאת אספאייל:

    אני רוצה אני רוצה אני רו-צה-צה-צה.

  21. מאת yotamar:

    שוב מנסה
    לזכות
    אולי הפעם הגו
    רל יעלה אותי בחכ
    תו

  22. מאת אבי:

    כרגע זה Danger Doom- The Mask. נראה לי.

  23. מאת איה:

    הלוואי אמן!!

  24. מאת AmiRach:

    בואנה, אני ממש רוצה, הייתה לי קלטת של הגראנג והפייב בכיתה ד' ופשוט שמעתי את זה כל הזמן. נראה לי אחד האמנים הראשונים שהשפיעו עלי בסדר גדול כזה, אי פעם!

    הבעייה היא, שההגרלה ביום חמישי, אבל הייתי רוצה לקנות כרטיס אם לא אזכה, במכירה המוקדמת.
    מישהו יודע מתי היא מסתיימת?
    הלוואי.

  25. מאת panda:

    dead prez – Hip hop
    קלאסי…
    http://www.youtube.com/watch?v=w0JJKHfiGis

    3:31 דקות של גאונות צרופה ובייס ליין שמקדים את זמנו בעשור וחצי…מישהו אמר דאבסטפ?

  26. מאת נמרוד:

    אני לא חזק בהיפ-הופ בכלל, אבל 3000 של קול קית' תמיד משמח אותי…

  27. מאת בונד, ג'יימס בונד:

    בחירה לא קלה, אבל הדיסק של הפוג'יז תפס לי את העין, אז אני אלך על The Score (שהוא מהפנינים הבלתי-טחונות של התקליט הזה, למרות ש-Fu-Gee-La עדיין מדהים אחרי 2000 פעמים ששמעתי אותו ברדיו). ואם כבר הגראנדמאסטר, ההרפתקאות שלו על גלגלי הפלדה זה גם שיר מגניב לגמרי. יש כמה אגדות על המקור של הבייסליין בשיר, שדומה מאד לזה של another one bytes the dust של קווין (כמו למשל שהם חוברו ביחד). מסיבה אמיתית.

    אז כרטיס יש?

    (אה, @דייב דנ – שימחת אותי. בדיוק היום בשש וחצי בבוקר, ב-open space הריק בעבודה, שמעתי את התקליט הזה בפול ווליום. איזה כיף היה להזכר)

  28. מאת רועי:

    כרגע זה "בית הפנקייק" של לוקאץ'. למרות שזה יותר רגאיי…

  29. מאת קסטה:

    אני סקרנית למה עידו איש קריות נזקק לגבס

  30. מאת טל:

    rising up – the roots

  31. מאת אסף:

    כרגע, Outksat – Spread

  32. מאת טל:

    git yer freak on!

  33. מאת עידן:

    האם The Mix Up נחשב ה"ה?

  34. מאת ליאור:

    יאללה בטירוף!

  35. מאת מיקי:

    זה כמו ג'ונגל בחוץ! לפעמים זה גורם לי לחשוב למה יש להמשיך

  36. מאת Calvin:

    בדיוק אתמול ראיתי שוב את הפתיחה לסרט של עלי ג'י…ענק…

    booyaka booyaka
    jungle is massive

  37. מאת עידו:

    כרטיס

  38. מאת אביעד:

    akon and david guetta – sexy bitch
    sean paul
    50 cent
    …..

  39. מאת בעז יניב:

    היפ הופ זה אלו עם התכשיטים הגדולים לא?

  40. מאת tali:

    אשמח לכרטיס

    תודה

  41. מאת רונית:

    אף פעם לא זכיתי מכם.
    שמעתם על "תמיד יש פעם ראשונה?"

  42. מאת אמיר:

    שיחקתם אותה!

  43. מאת אדם:

    N.W.A. ft. Snoop Dogg – Chin Check

  44. מאת RoVe:

    אז מה עם פלאש גורדון בימינו?

  45. מאת תמיר:

    Maybach Music 2
    Rick ross הבוס

  46. מאת גל:

    Black star – Respiration

  47. מאת הילה:

    אני אוהבת את השיר הזה עם הביץ'

  48. מאת נעמי:

    I Like big but תופס?

  49. מאת M.C. Maya:

    Missy Elliott- Work IT

    היה יכול להיות כל כך גדול להיות הbest friend של הבן אדם הזאתי…
    היא גורמת לי להצטער שלא נולדתי שחורה:)

  50. מאת דודי:

    MF Doom – Red and Gold

  51. מאת נעה זד:

    אוף.
    כל הפרץ הופעות הזה של הזמן האחרון השאיר אותי ענייה מרודה והתחלתי לחשב אם כדאי לי לקנות כרטיסים להופעה מסויימת כי אולי יפתיעו אותי שבוע לאחר מכן עם משהו יותר מגניב.
    וזה תמיד נכון.
    ואני לא מקשיבה לעצמי.
    שלא לדבר על זה שפיספסתי את מייקפאטוןמונוטוניקסדינוזאורג'וניוראלסידיסאונדסיסטםאמג'יאמטי בגלל התחייבויות קודמות.
    והיום הייתי חולה מידי לדירהוף אז נתתי את הכרטיסים שלי לחברים.

    I got 99 problems but a bitch ain't one.

  52. מאת nutcase:

    יוווו יוווו אני רוצה!!!!!
    למרות שבלי קשר אני שם, בעלות או בחינם.

  53. מאת ינשוף:

    הוא באמת סוג של אגדה, כזו שעל כתפיה עומדים ענקים בפני עצמם.

  54. מאת ניר:

    לא בהכרח הכי אהוב אי פעם אבל השנה אהבתי מאוד את Auditorium של מוס דף

  55. מאת מאנקי:

    i left my wallet in el segundo,
    i left my wallet in el segundo

  56. מאת טמ-טמ-טמ:

    קניה ווסט קניה ווסט!@

  57. מאת Butch:

    but life goes on…

  58. מאת בילבי:

    זו תהיה הזדמנות לפצות את עצמי על עוגמת הנפש הקשה והכואבת של הערב השני של חינגת יומולדת ה- 3 של טבק בקומפורט – ערב של מוסיקת דאווין, עם מלא פעלולים ובלי נשמה, חבל ששכחו שאנשים באו כדי לרקוד!!!!:((((

  59. מאת ערן מחלו:

    אני אוהב מאוד את השיר של Edan
    Promised Land
    עם הסימפול של "כהה כהה" של אריק איינשטיין

  60. מאת פמפם:

    איזה כיף!!!

  61. מאת cylon:

    america של נאס

  62. מאת הליברוב:

    לא פייר