8 בנובמבר 2017

כרטיסים במתנה: Konono Nº1

KONONO NO1 צילום יחצ

אני לא זוכר בדיוק מתי בפעם הראשונה שמעתי את המוזיקה של Konono Nº1, או קונונו נאמבר וואן, אבל אני זוכר בדיוק את ההשפעה של המוזיקה שלהם על הגוף שלי: בשניות הראשונות הפתעה, כמעט הלם, ומיד אחר כך התחלתי לרקוד ולא הצלחתי להפסיק. בעיניי, זאת מוזיקת טראנס במובן האמיתי של המילה. מוזיקה שמבחינת ריכוז משקיעה אותך עמוק עמוק בטראנס, אבל מבחינת רגש מעלה אותך גבוה גבוה – התעלות דרך ריקוד אינסופי.

ואפרופו אינסוף, יש באמת אינסוף מוזיקה אפריקאית – כגודל היבשת הענקית הזו כך גדול המגוון והעושר המוזיקלי שלה. לא מספיק ממנה מגיע אלינו, שמתעקשים שאנחנו מערביים ומכוונים את האוזניים שלנו יותר צפונה מאשר דרומה. איזה כיף שבשנים האחרונות המצב משתנה פה מסביב. לא מעט בזכות בלוגים נהדרים כמו קולות מאפריקה, בזכות תכניות רדיו ושדרנים שמחפשים ומפיצים קולות מדרום, ובזכות מפיקים ודיג׳ייז עקשנים שמביאים לפה, מוזיקלית ולפעמים גם פיזית, את המוזיקה הזאת.

באמצע דצמבר יתקיים בתל אביב אחד מהאירועים הנדירים והמבורכים שמעמידים כאן על הבמה מוזיקה ומוזיקאים אפריקאיים (ואפרוצנטריים): אפריקה הוטל. ב-13.12 יופיעו בבארבי Shabazz Palaces; למחרת תופיע באברהם הוסטל התל אביבי הלהקה Tank and the Bangas, וב-15.12 יעלו על אותה במה באברהם הוסטל חבורת המאסטרים מקונגו – Konono Nº1!

בסוף הפוסט הזה תוכלו לקחת שני כרטיסים בחינם להופעה הבוודאות־מטריפה הזאת – ואם אתם לא בטוחים שכדאי לכם, מיד בשורה הבאה תוכלו לקרוא טקסט נהדר של אופיר בלום מקולות מאפריקה על ההרכב הזה ועל המוזיקה שהוא יוצר. אני בהתרגשויות שיא מהידיעה שהם באים, ומת שההופעה הזו תתחיל כבר. עד אז, שימו פליי ותקראו:

מסיבה אלקטרונית לפני שהיה דבר כזה
מאת אופיר בלום

אלקטרוניקה קונגולזית, נ׳דומבולו אם תרצו בשם המקצועי, היא אחד מהסגנונות המענגים ביותר שיצא לי להכיר בזמן הלא רב שלי בתוך המוזיקה האפריקאית. Konono no.1, ההרכב הבכיר מהבירה קינשסה, הוא חוד החנית של קונגו. התאהבתי בהם כי הם הרכב שעשה משהו שמעטים בעולם הצליחו לעשות: יצירת סגנון מוזיקלי שהטכניקה וההיסטוריה שלו מרתקים, הצלילים מהפנטים, ומצליחים לגלם בתוכם עולם שלם של סאונד שנוצר ומתפתח כנגד כל הסיכויים.

הסאונד של קונונו, הנדומבלו, מגלם בתוכו סיפור של מוזיקה שמחה שצמחה מתוך עוני גדול, בממדים שהאדם המערבי לעולם לא יצליח להבין. מכירים את הקלישאה הרומנטית של המוזיקאי־אמן המיוסר שחי על כלום ושום דבר רק כדי ליצור את המוזיקה שלו? סוג של ״בארטון פינק״ שכזה? ובכן, דמות האמן המיוסר וחסר הכל נוכחת בקונגו. הדבר המעניין ביותר הוא האופן בו העוני הזה נוכח ומודגם במוזיקה הזאת: רוב הכלים ש־konono no.1 מנגנים עליהם הם, בפשטות, גרוטאות שונות ומשונות שהוסבו לכלי נגינה. אוזניות בהרכב עצמית? תנו להרכב הזה עץ מגולף, כמה חתיכות מתכת, ויש לכם מוזיקה. עם סאונד פרימיטיבי, מופרע, וחופשי לחלוטין.

החופשיות הזאת באה ממקום של יצירת יש מאין ומוזיקה יש מאין, ובכלל, גישת ״עשה זאת בעצמך״ שמיושמת על ידי הלהקה בצורה קיצונית, בבניית כלי הנגינה וביצירת הסאונד שמאפיין אותה. אם יש דבר כזה פסיכדליה אפריקאית, אז זה הסאונד הזה בדיוק. אבל בעצם, ההגדרה הפשטנית ״פסיכדליה אפריקאית״ תחטיא את הקסם הספציפי שטמון בסאונד של קונונו. שילוב האלמנטים הרפטטיביים במוזיקה שלה, עם כלים והקלטה באיכות לא משהו לפעמים, יוצרים סאונד שעליו הם שומרים מאז שנות השבעים, תקופה בה הסאונד הפרוטו-אלקטרוני שלהם התחיל להתגבש ויחד איתו גם ההשפעה על הסצינה המוזיקלית בקונגו. התהודה של הסאונד הזה החלה לחלחל לשאר העולם באיטיות.

עשו לעצמכם תרגיל מוזיקלי לקראת ההופעה בארץ: נדיר ביותר למצוא חומרים של ההרכב לפני הקלטת האלבומים הראשונים שלהם בתחילת שנות ה-2000. אבל שמיעה של החומרים המוקדמים תמתח קו ישיר בין מה שהם התחילו לעשות לפני 40 שנה לבין מה שבסופו של דבר יהפוך להיות סוג של ווריאציה למוזיקת האוס.

M'bira הוא אבן דרך במוזיקה האפריקאית של העשורים האחרונים, וכלי נגינה שאחרי להרבה מהסאונד הפסיכדלי והמופרע של קונונו. בעברית קוראים לו פסנתר אצבע כי, ובכן, הוא נראה כמו פסנתרון קטנטן שאתה יכול לנגן עליו רק עם יד ואצבע אחת. קונונו הם לחלוטין לא היחידים והראשונים שהשתמשו בו, אבל הם כן היו חלוצים ש״חישמלו״ את המ'בירה עם חיישן פרימיטיבי שנותן לכלי האנלוגי סאונד אלקטרוני-מתכתי-נא. כמה הסאונד הזה מרגיש נא? מספיק כדי שגם עכשיו, 40 שנה אחרי הגלגול הראשון שלהם, עדיין יהיה אפשר לזהות מאיפה הכל התחיל. הם נאמנים לשורשים שלהם. קונונו תמיד שמרו על הזיקה למסורת ולכלים המאולתרים שאותם הם פיתחו ואיתם הם התפתחו והסאונד שלהם מעולם לא עזב ממש את המקום הזה.

שתי המלצות חשובות לקראת ההופעה שאמורה להיות היסטורית והיסטרית. קודם כל ולפני הכל, תאזינו ל־Congotronics – האלבום השני שלהם מ־2004 והראשון שבישר על החיבור האלקטרוני המהפנט של המ'בירה. הסאונד באלבום הזה עדיין גולמי וכמעט ״לואו-פיי״, אבל זה גם הקסם שלו. כששמעתי אותו לראשונה לפני כמה שנים בודדות, וכשאני שומע אותו היום, אני מרגיש שאני שומע קטע האוס או דיסקו שנשמע מאוד ישן – אבל זה לא מפריע לי להיות מהופנט ממנו, והוא עדיין סוחף אותי.

עם כל הכבוד לקונגוטרוניקס ה״קאנוני״, תרתי משמע, מלוא הפוטנציאל של הלהקה הזאת הוא דווקא האלבום האחרון – שיתוף פעולה מטורף ופאן-אפריקאי עם מפיק העל הפורטוגזי Batida. האלבום מורכב מקטעים שבחלקו הראשון הם של קונונו בלבד, ובחלק השני שומעים בבירור ״שכלולי האוס״ וטכנו שונים לקטעים הקודמים אשר בטידה היה אחראי להם. הרצועות באלבום ארוכות מאוד, אבל באותה המידה גם מהפנטות. בעבודת התקלוט שלי, מדי פעם, אני תמיד מחפש דרכים לנגן לפחות חלק מרצועות האלבום שמייצג לדעתי את המסע האדיר שהלהקה הזאת עברה.

מעולם לא יצא לי לראות את ההרכב בהופעה חיה, והוא אחד הראשונים שבאמת אהבתי מהיבשת, אחת התגליות הכי אהובות עליי. אין לי ספק שההופעה הזו עומדת להיות סוג של רייב פסיכדלי, ואין לי גם ספק שהסאונד בהופעה יהיה בדיוק נקודת האמצע בין שני האלבומים, קונגוטרוניקס וזה עם בטידה. זאת עומדת להיות חוויה מהפנטת של צליל מדבק ושירה רפטטיבית, שתישמע כמו מסיבה אלקטרונית לפני שהיה בכלל דבר כזה. תכינו את עצמכם לחוויה.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
לשתף את הפוסט הזה על הוול שלכם בפייסבוק! הזוכים ייבחרו מתוך המשתפים ויקבלו הודעה.
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שישי בערב!