14 באוגוסט 2017

כרטיסים במתנה: Black Lips

Black Lips

זה היה ערב אביבי חם מדי, והלכתי עם כמה חברים ברחוב מלא בארים בעיר אמריקאית. זה היה בשנה שעברה. מכל באר נשפכה עירבוביה של צעירים שיכורים ומוזיקה רועשת, רובה גרמה לי להגיב כמו שהגבתי לצעירים השיכורים שמעדו עליי ברחוב, רתיעה וגועל, קצת רחמים. ואז עברנו ליד הבאר האחרון ברחוב, והצלילים שעלו ממנו היו אחרים לגמרי, צלילים שהגבתי אליהם אחרת לגמרי – רצתי ישר לכניסה ושאלתי איך אני נכנס. מה שהתנגן היה השיר הזה, ולא מהתקליט, אלא בלייב. אלה היו Black Lips בהופעה ואני הייתי מוכרח לקפוץ ראש לתוך הזיעה הזאת.

״מצטער״, הייתה התשובה ששמעתי מהמאבטח האמריקאי הענק שחסם בגופו של הדלת, ״המקום מלא״. לא עזרו כל ה״אבל אבל אבל אבל״ שלי. עם מאבטחים אמריקאיים אי אפשר להתווכח. אם אתה לא נכנס, אתה לא נכנס.

שנה אני מסתובב עם ההחמצה הזו בלב, חושב על מה היה יכול להיות, כמה שונה היה אותו ערב לו הייתי נכנס פתאום להופעה של בלאק ליפס באותו מועדון. ועכשיו, כמו שאומרים האמריקאים, ההזדמנות באה לנקוש על הדלת. אחרי עשור של היעדרות (בפעם הקודמת הם עשו טור של 3 הופעות במועדונים קטנים בארץ) בלאק ליפס מגיעים עד לכאן, עד למועדון הבארבי בתל אביב, ב-22 באוגוסט שזה ממש עוד רגע.

אני כבר יודע שהפעם לא אפספס את זה. ואם בא לכם להרוויח כרטיס על חשבוננו, קראו עד סוף הפוסט, שם תוכלו לזכות בכרטיס חינם.

ואם בהופעה הזו להקת החימום תהיה המפשעות, הרי שבפוסט הזה טקסט החימום להופעה גם הוא מגיע מהמפשעות, כפרה עליהם. תצללו:

את באמת רוצה להחזיק את היד המלוכלכת שלי?

הטקסט הבא הוא מדיטציה. דמיון מודרך, אם תרצו, לחווייה שלמה של צליל וצבע, לבריאות הגוף ובריאות הנפש ולהמראת המוח ממקומו שבגולגולת. בנוסף, אם בידכן גרסה מודפסת, הוא יכול להוות תחליף לנייר טואלט ובעת דוחק תוכלו, אם תבחרו, לנגב בו את התחת.

דמיינו מועדון חשוך. עליו במה ריקה. הצפיפות סביבכן נסבלת ואתן דרוכות אך בטוחות. הציפיה גבוהה ומוזיקה ברבע ווליום נשמעת. פלייליסט מחורבן. לא כי חוסכים עליך, כי רוצים שתרצה שיתחילו כבר לנגן…

אבל בינתיים – כלום. רק בירה. שותים. יוצאים החוצה לעשן. סמים. הולכים לשירותים. יש תור אבל הוא לא ארוך. מחכים. משתינים. מה זה? צלילים של גיטרה? פאזז ותוף סנר…? תפסו מקום ליד הבמה. רוצו מהר.

המופע הפותח מגניב אתכן אבל לא נרחיב עליו כעת, לא לשם זה התכנסנו ואין הנחתום מעיד על עיסתו. נגמר. ירדנו. מחיאות. כפיים. והופ אחת שתיים, הנה הם עולים על הבמה. ארבעה ילדי ווייט-טראש ואחת בחורה, מהדרום העמוק של ארה״ב, מאטלנטה. אתם מזהים אותם? אתן מזהות? בום! רעש! השפתיים השחורות!

והם מנגנים מלא שירים וכול אחד יותר ״סגנון״ מהשני. להיט מהגראז׳ ולהיט מהגרבאז׳. שיר מהראשון ואחד מהאחרון. אחרי הכול יש להם כבר שמונה אלבומים שם בחוץ ולמרות שנתבקשנו אנחנו לא נמנה אותם פה. חפשו בוויקיפדיה. כי אתן יודעות מה? זה אפילו לא כל העניין…

שמעתם פעם על פאנק פרחים?
דמיינו איך זה מרגיש לקבל זר פרחים יפה וריחני מפאנקיסט מלוכלך ושיכור… זה מרגיש לא רע, אה?
אז ככה זה. רוקנרול עם סאונד מלפני 50 שנה מוגש לכם לאוזניים ולעיניים על מגש של נירוסטה מקופת חולים מלוכלך משתן, דם ורוק. ככה זה וככה זה צריך להיות. ככה זה צריך להישמע וככה זה צריך להראות. וזה ה-דבר. אתן מרגישות את זה כבר. ומי שעומד לידכן מרגיש את זה גם. בא לו לצעוק ולך בא לקפוץ ובא לשניכם לעלות על הבמה ואתם אפילו לא מג׳ורג׳יה ואין לכן להקה ואתם לא מנגנים מסביב לעולם כבר חמש עשרה שנה. אבל גם העובדה הזו לא משנה. כי בדיוק עכשיו, מבין המנגינות, הלהקה מזמינה אתכם ואתכן לעלות ולקחת חלק פעיל בכאוס. ואיזה כיף זה לראות את כולם משתחררים, איש ואשה, זקנים וטף – הכל נטרף.

וזהו זה. נגמר הפזמון. קבלתם את כל הקיא שב״כי זה הדבר הכי טוב שקרה כאן בזמן האחרון״. פיפי ולישון.

כעת לאט לאט פיתחו את העיניים. קחו נשימה עמוקה ועזבו. עזבו אתכן ממדיטציות. עזבו אתכם מדמיון מודרך. עזבו אתכן מהזיון מוח הניו-אייג׳י שאתן קוראות כאן כבר חמש דקות ותזיזו את עצמכן לבארבי ב-22.8 לראות את להקת הלהקות – הבלק ליפס.

מופע פותח – אנחנו.

המפשעות, כבר אמרנו?

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזו הופעה הרגישה לכם כמו אגרוף בפרצוף). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ליובל!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שישי בערב!

99 תגובות על “כרטיסים במתנה: Black Lips”

  1. הלל צרור הגיב:

  2. יואב הגיב:

    ההופעות של אביב גדג'

  3. טל סופיה הגיב:

    הופעה כמו אגרוף לפנים? נו, ההופעות הקדומות של שחורי־השפתות בארץ, דוי, העיפו לי את המוח

  4. איגור לובנסקי הגיב:

    אחלה פוסט (:

  5. ST הגיב:

    טייני פינגרז.
    בפעם הראשונה ששמעתי אותם בלייב, הייתי צריכה לצאת לנשום אוויר כי המוסיקה מילאה בי את כל המקום.

  6. סילאן הגיב:

    אגרוף בפרצוף – ההופעה של סטיבן אומאלי באוגנדה ב-2011 (כן אני זקנה).

  7. עדי וינטראוב הגיב:

    הופעה לזכרו של כריס קורנל סיוון טלמור

  8. אורי הגיב:

    All them witches

  9. עמי הגיב:

    האמיל בארץ

  10. דינה הגיב:

    ראיתי אותם ב-2007 כשהם הופיעו בשישי בצהריים בחינם בגן בנימין בחיפה. זה היה מטריף.
    https://myspace.com/anidina/mixes/classic-black-lips-friday-haifa-15-06-07-472514
    יהיה מדהים לראות אותם שוב 3>

  11. עידו זנד הגיב:

    טוב, זה קל פיית'נו מור בגנח התערוכה ב2009.

  12. גיא הגיב:

    ג'וליאן קזבלנקס והווידס בבארבי, פעם ראשונה שאולם ולהקה מתאחדים כדי ליצור סאונד בלתי שמיע לחלוטין. הופעה אדירה!

  13. איתי הגיב:

    ההופעה הראשונה של הילה רוח שראיתי הייתה אגרוף לפנים מבחינתי.
    החלטתי החלטות מאוד משמעותיות עבורי בעקבותה

  14. עינת הגיב:

    ערן צור

  15. אירית הגיב:

    ההופעה של איגי פופ ב2007, חשבתי שהוא לא יהיה בשיא כוחו,אבל אז הוא הוכיח אחרת.

  16. _LiBERTiNE_ הגיב:

    ההופעה של קליפינ. היתה וואחד אגרוף לפרצוף, אבל גם נשיקה מצמררת בעת ובעונה אחת <3

  17. אורי הגיב:

    אולי לא אגרוף, או אולי אגרוף בכפפה מרופדת היטב, אבל ההופעה של דמיאן ג'ורדו כאן בארץ לפני שנה או שנתיים היתה מטלטלת.
    הוא היה כמעט לבד שם על הבמה, וממילא הסגנון שלו מאוד אינטימי וחשוף.
    וזה לא יאמן כמה כח ועוצמה יש לשקט שהתפרץ ממנו.

  18. ג'יימס הגיב:

    להקת אגרוף בפרצוף בקיץ האחרון בנורווגיה היו מטורפים

  19. אורן הגיב:

    קינג גיזארד אנד דה ליזארד וויזארד בפרימוורה, הו מאמא.

  20. תמר הגיב:

    אשמח

  21. נימס הגיב:

    כמה שהייתי רוצה להיות בהופעה.

    התכוונתי לכתוב בתגובה שההופעות של אביב גדג׳ הן כמו אגרוף, אני עדיין חושב ככה אבל כבר כתבו מעליי את זה.
    ההופעות של זאב טנא עושות את אותו אפקט לחלוטין.

  22. עמית פנדו הגיב:

    פליז פליז פליז

    אה,
    ודה נשיונאל בפרימוורה היה די אגרוף לפרצוף. באתי לראות שירים שקטים וחטפתי סולן משוגע לפנים.

  23. ברק הגיב:

    הופעה של Jain. לגמרי אגרוף לפרצוף

  24. ינשוף הגיב:

    כשבאדי קאונט הופיעו בארץ במילניום שעבר.
    וגם קרוסלה.

  25. אודי הגיב:

    בד"כ אני מעדיף הופעות מוזיקה על ספורט, אבל לפני כמה חודשים נקלעתי למשחק כדורגל בין בולוניה לרומא. ישבתי בין האוהדים של רומא וכל המשחק הם לא הפסיקו לשיר שירים לפרנצ'סקו טוטי, אגדת כדורגל רומאית, שבכלל לא שיחק.
    כמה דקות לפני הסיום העלו את טוטי למגרש והכל מסביב התפוצץ משמחה: שירים, תרועות, רימוני עשן. אגרוף לפרצוף, וולה בין החיבורים.

  26. מריאנה הגיב:

    אוי הסוף של הסיפור ממש עצוב 🙁
    ההופעה של אול דם וויצ'ס הראשונה עם החימום של טייני פינגרס והגרייט מאשין כשהם ניגנו באמצע של הקהל, היה מעולה!

  27. דביר הגיב:

    איגי פופ ב2007, למרות המיקום המסריח, היה בפירוש סוג של אגרוף.
    וחוצמזה פעם ראשונה שראיתי את הילה רוח, וגם deaf chonky

  28. רוקשין הגיב:

    הופענו בחיפה עם להקה מקדימה צורן שנקראית סטיב מוריס, זה היה ממש עכשיו לפני איזה חודש, הם הביאו שם בראש, המתופפת הייתה עיוורת רוב הזמן מתחת לליפה העצומה שלה, היה בלוז, היה רוק, היה ישראלי, היה כיף חיים.

  29. ליקה הגיב:

    ההופעה של אחיות קוקורוזי בבארבי לפני שנתיים הייתה פשוט מדהימה!!!אגרוף ענק!
    להגיב

  30. חמוטל הגיב:

    אני. תודה ושלום

  31. אמיר הגיב:

    ההופעה האחרונה של דילינג׳ר אסקייפ פלאן בארץ, רק שזה לא היה אגרוף אלא ברכייה שחטפתי מבן ווינמן הגיטריסט שהחליט לקפוץ לקהל. היה כיף

  32. רותם הגיב:

    תמיד שם השיר 'היפי היפי הידד' (?!) גרם לי לדמיין היפופוטמים מרקדים.
    אמנם לא מצאתי היפופוטמים רוקדים הורה אבל יש בהחלט היפופוטמים שרוקדים בלט!

    https://www.youtube.com/watch?v=JuhHjdyDUhU

  33. יעל הגיב:

    אורי אלבוחר בצוללת בירושלים, כנראה הדבר הכי יפה בצורה נקייה וטהורה כזאתי ששמעתי

  34. נבות הגיב:

    ההופעה הראשונה שלי, מנגן על סקסופון, בפסטיבל נוער בקיבוץ.
    זאת הייתה גם ההופעה האחרונה…

  35. ניר הגיב:

    הנה אני

  36. רועי הגיב:

    גם אני. תודה.

  37. גל הגיב:

    אתר מצוין, הבעיה היחידה שלי זה השם – העונג אומנם עולה בשבת אבל מתמשך במשך רוב השבוע.

  38. הדר הגיב:

    The kills,. תותחים😃

  39. יודית הגיב:

    לא קרה לי

  40. מאור הוימן הגיב:

    יהוא ירון

  41. הדס שיר הגיב:

    King Gizzard & the Lizard Wizard ב-Field Day London.. גם האנרגיות המעיפות וגם הפוגו בו השתתפו כמה מאות אנשים בהחלט הרגיש כמו.. אגרוף.

  42. כפיר הגיב:

    צ'רלי מגירה אי שם בגדה השמאלית

  43. גיא ביבי הגיב:

    ג'ואנה ניוסום. אני לא מצליח להתנתק מההופעה שלה בארץ-היא היתה מושלמת!

  44. חגי הגיב:

    Son Lux בבארבי, איזה כיף היה!

  45. בני שוורץ הגיב:

    ההופעה של אריק ברמן

  46. גדי הגיב:

    לוסינדה ויליאמס ונח גונדרסן ב…אטלנטה לפני שלושה חודשים.

  47. חומוס טחינה הגיב:

    eagulls לפני חצי שנה, חתיכת אגרוף לפרצוף

  48. רון הגיב:

    אני צריך פיצוי על זה שפספסתי את ההופעה שלהם בגן בנימין בחיפה.
    אגרוף – איגי 2007

  49. רתם הגיב:

    אסף אמדורסקי וקרני פוסטל בזאפה – מי ידע שהוא יודע לשיר ככ יפה? והעיבודים הנקיים האלו פשוט הפכו כמעט כל שיר למשהו אחר.
    והשיא – הנזיפה של אסף בבחור שבזמן ההדרן התעסק בתשלום מתחת לאף שלו! (המחלה הנוראית של הזאפה)

  50. אלון זרביב הגיב:

    כרטיסים!!
    הופעה של אביב גדג'.

  51. דימה הגיב:

    פיקסיז בקיסריה

  52. אידן הגיב:

    הו, כל כך אשמח.

  53. לא זוכה אף פעם בכלום הגיב:

    כן, היו כמה הופעות של אביב גדג' שהרגישו בדיוק כמו אגרוף לפרצוף. ואולי איזה וידוא בסוף שהכל בעצם סבבה.

  54. Mik הגיב:

    יהודה לדג'לי בבית המוזיקה.
    באתי לא מוכן לכמה שזה מרגש

  55. טל הגיב:

    הלוואי

  56. גיא רוגינסקי הגיב:

    אמן ואקבל, אני מרושש מהקיץ הזה.

  57. tal הגיב:

    רוצה! תודה 🙂
    וטייני פינגרס הם האחרונים שהביאו לי אגרוף בפרצוף

  58. ניר הגיב:

    הפרצוף שלי התעוות לגמרי אחרי ההופעה של Thundercat בבארבי, יותר מדי אגרופים לפנים.

  59. תמרי הגיב:

    The Jesus and Mary Chain.
    הגעתי לבארבי כשאני מכירה ממש ממש מעט מהם ועפתי לגמרי…

  60. אורי הגיב:

    Swans

  61. יובל הגיב:

    Monkey Son of a Donkey
    שחיממו את הבלק ליפס
    בלבונטין 7

  62. ליאור הגיב:

    I'd love to win! thanksss

  63. מאיה הגיב:

    אשמח ללכת

  64. הראל הגיב:

    איגי פופ ופיית' נו מור היו אגרופים, אבל זה היה מזמן.
    אחד האגרופים הכי נעימים בזמן האחרון היו ללא ספק פונד בבארבי. וואו!

  65. רועי הגיב:

    The Notwist

  66. רותם הגיב:

    אבי עדאקי בעמדת הרדיו באינדינגב 2016

  67. ירון הגיב:

    יוזלס איי די עושים את העבודה בז'אנר ה"אגרוף לפרצוף"

  68. av הגיב:

    מונוטוניקס ולבנון בגדה השמאלית אי שם, מונוטוניקס היו מפלצת תלת ראשית והם הדליקו את המקום באש (מילולית ומטאפורית)

  69. דניאל הגיב:

    הלוואי ואזכה!!!

  70. גלעד הגיב:

    איגי פופ

  71. אדם ליברמן-שלו הגיב:

    אין דברים כאלה

  72. אלכסנדרה הגיב:

    רוצה!

  73. אופיר הגיב:

    WHY?

  74. נמרוד הגיב:

    איגי פופ לנצח!

  75. יובל הגיב:

    רוצהרוצהרוצה

  76. יובל הגיב:

    רוצה רוצה רוצה
    רוצה רוצה רוצה
    רוצה רוצה רוצה

  77. נירק׳ה הגיב:

    BJM בפעם הראשונה בבארבי ב2012
    אגרוף אימתני ונעים

  78. שועלי הגיב:

    אוקיי טוב נו

  79. סי פיש הגיב:

    ההופעה הזו בדיוק, בבקשה

  80. זאגור הגיב:

    גם אני רוצה!

  81. גיא הגיב:

    יהוא ירון בפעם הראשונה. אם זה לא כאפה בפנים אני לא יודע מה כן.

  82. מורן הגיב:

    אני !
    ממש פלוס!

  83. אייל הגיב:

    The national אגרוף לפרצוף

  84. רוזנטל הגיב:

    The decedents בפסטיבל בהלסינקי. פינים עושים פוגו כייפי 😉

  85. סטניסלב הגיב:

    ממש בעניין 😉
    הופעת אגרוף לפרצוץ? אתמול, הזבובים בבארבי. חשמל!
    ואם מקצת יותר מרחק – FAITH NO MORE בפעם האחרונה בישראל, ספציפית הביצוע ל- JUST A MAN. חשבתי אני נפטר.

  86. נעם הגיב:

    All Them Witches, בראשונה ובשנייה וכנראה גם בבאה.

  87. גיא סגל הגיב:

    כנראה שההופעה של faith no more

  88. גידגיד הגיב:

    איגי והסטוג'ס בגני התערוכה.

  89. חגי הגיב:

    תודות!

  90. בטי הגיב:

    ההופעה הראשונה של הסוואנס בישראל כשהתחילו עם 1/2 שעה נגינות המצילתיים..והמשיכה במייקל ג'ירה נותן לעצמו סטירות..הייתה הכי אגרוף לבטן

  91. עדיאל גולדמן הגיב:

    המפשעות בבוקסה ביום העצמאות האמריקאי לפני שלוש שנה. שיו

  92. רועי הגיב:

    דני הדר ונגה שלו

  93. אדווה הגיב:

    cocorosie

    3>

  94. אדיר הגיב:

    טרנט ר השמן

  95. נעה קינן הגיב:

    כל ההופעות של ניק קייב בעבר הרחוק, והקרוב בניו יורק לפני 3 חודשים!

  96. פיטר הגיב:

    אלטון ג׳ון למרות שלא היתי

  97. אורי הגיב:

    הזבובים, כשהיו קיימים. בכל הופעה שלהם שהייתי. הייתי בתיכון וזה היה כל מה שהייתי צריך.