19 בנובמבר 2015

כרטיסים במתנה: Os Mutantes

foto mutantes (1)

המוטאנטים: טריפים טרופיים ופסיכדליים

מאת גדי שבת

ישנם צלילים שנועדו לבשר לעולם שמה שהיה זה כבר לא מה שיהיה. כך הבין מי שהאזין לראשונה לצליל הגונג המתפשט, הפותח את A Love Supreme של ג'ון קולטריין. כזו היא גם מכת הסנר בפתיחת "Like a Rolling Stones" של בוב דילן, אשר באבחה אחת קטעה את מה שקדם לה ופתחה עידן חדש. כאלו הן גם תרועות החצוצרה הדרמטיות בפתיחה של "Panis et Circensis" ("לחם ושעשועים") מאלבום הבכורה של Os Mutantes. אי אפשר היה לטעות כאן: מדובר בתרועה המבשרת בשורה גדולה.

ואכן – 36 הדקות של אלבום הבכורה של אוס מוטנטנס מ-1968 היו מפגן אדיר של יצירתיות והזיה, שהציב אותו כאחד האלבומים המהפכניים, החשובים והמשפיעים במוסיקה הברזילאית. בברזיל היה זה במסגרת זרם הטרופיקליה המהפכני; ואילו בעולם – אוס מוטנטס היו לאחד הסודות הקסומים של המוסיקה הפסיכדלית. במשך שנים, גם בגלל ריחוקם הגיאוגרפי, הם היו להקה נסתרת, מוכרת ליודעי ח"ן ולאספנים אדוקים. אבל מי שנחשף – נדהם. ומי שהעמיק מעט, הלך ונסחף במערבולת הטרופית הזו והתמכר לתמיד.

נדירים המקרים בהם אמנים מתחומים שונים – מוסיקה, קולנוע, שירה, תיאטרון ואמנות פלסטית – חוברים יחד למפגני יצירה משותפים, לאורך זמן, במטרה להרחיב את מקורות ההשראה וההשפעה ובמכוונות מודעת לשינוי תרבותי-חברתי-פוליטי, וכל זאת תחת מסגרת תיאורטית מוגדרת ומנוסחת. כשזה קורה – קשה לעמוד בפרץ האנרגיה והיצירתיות. לקראת סוף שנות השישים בברזיל החלה להתהוות תנועה שכזו, שכונתה טרופיקליה.

הטרופיקליה חרגה מהתחום המוסיקלי והקיפה גם היבטים אמנותיים, תרבותיים, פוליטיים וחברתיים נרחבים הרבה יותר. מהבחינה המוסיקלית הייתה הטרופיקליה ביטוי לשאיפה ליצור מוסיקה ברזילאית אותנטית, בעלת שורשים במוסיקה המסורתית, ויחד עם זאת פתוחה להשפעות חיצוניות, ובעיקר לרוק ופופ. ככזו היא הייתה ניסיון מרתק של למזג את המקומי עם הבינלאומי, את המסורתי והחדשני, את המקצבים המקומיים-פולקלוריסטיים עם הסאונד הפסיכדלי, את הבוסה נובה עם החספוס הרוקנרולי. ניתן לומר שהטרופיקליה היתה ניסיון לחבר את הבוסה נובה לחשמל. ואת החשמל סיפקו אוס מוטנטס.

אוס מוטנטס הוקמה ב-1964 כחלק מסצנת הרוק-פופ בסאו פאולו, על ידי האחים לבית בפטיסטה – ארנלדו (בס וקלידים) וסרז'יו דיאז (גיטרות) – וזוגתו של ארנלדו – ריטה לי.

מההתחלה הם היו שונים: שלישייה עם שם מוזר בהשראת ספר מדע בדיוני של הסופר סטפן וול ("אימפריית המוטנטים"). הם היו פרועים יחסית, מלאי הומור, נהגו להופיע לבושים ביריעות פלסטיק ובתלבושות מוזרות וסביבם נקשרו אגדות אורבאניות. אחת מהן ייחסה לריטה לי, הזמרת הג'ינג'ית הכריזמטית, תכנון למהול את מי השתייה של סאו פאולו באל.אס.די. הם התעקשו לשלב כלי נגינה לא שגרתיים כמו נבל או סיטאר, וגם אפקטים אלקטרוניים שונים. את האפקטים תרם קלאודיו, האח השלישי לבית בפטיסטה, שכל מה שעניין אותו זה אלקטרוניקה ופיתוח אפקטים משונים.

כאשר הלהקה הגיעה לריו דה ז'ניירו ב-1967 היא חברה אל קבוצת מוסיקאים מבאהיה שבצפון. קייטנו ולוזו, ז'ילברטו ז'יל ואיתם גל קוסטה, מריה בטאניה ומוסיקאים נוספים סומנו כתקווה הגדולה של הבוסה נובה, אלא בשלב זה החבורה כולה כבר התחילה לרקום את קווי המתאר של המהפכה הטרופיקלית.

1968 הייתה שנה עמוסה מאוד – בתחילת השנה הם הקליטו אלבום מהפכני, לא פחות, עם ז'ילברטו ז'יל. ביוני יצא אלבום הבכורה המופתי. המוסיקה של אוס מוטנטס נעה בין פופיות-מתוקה לבין אגרסיביות ואוונגרד, מיזוג מושלם בין מקצבי הסמבה, המרקטו והבוסה נובה לבין גיטרות מלוכלכות, אפקטים אלקטרונים, סלילי טייפ מנוגנים לאחור, עיבודים תזמורתיים וגרוב אדיר. האלבום עצמו מתבסס על חומרים של ולוזו וז'יל ועל קאברים לשירים של ז'ורז'י בן, The mamas & The Papas ופרנסואה הרדי.

במחצית הראשונה של השנה הם משתתפים באלבום “Tropicalia, ou Panis et Circensis” ("טרופיקליה או לחם ושעשועים") – אלבום-מניפסט, פרויקט משותף למוסיקאים המשתייכים לזרם הטרופיקליה, שמתאגדים לנסח את התביעה החד-משמעית: טרופיקליה או "לחם ושעשועים". במקביל הם מקליטים גם מספר קטעים לאלבום של המפיק רוז'ריו דופארט, ביניהם קאברים מצוינים ל"ליידי מדונה" של הביטלס ול"סינדרלה רוקופלה" של העופרים.

בספטמבר אותה שנה הם הצטרפו לקייטנו ולוזו ועלו על בימת הפסטיבל, אירוע מוסיקלי מרכזי באותן שנים, לבושים בשמלות פלסטיק ירוקות, שרשראות מחוטי חשמל מעוטרים בניבי חיות. הם שרו שיר מחאה חריף, מלווה בגיטרות חשמליות ודיסטורשן – "אסור לאסור" E) (Proibido Proibir. הקהל הגיב בבוז קולני וזריקת חפצים. בתגובה, קייטנו התעמת עם הקהל והפנה את גבו אליהם, אך נדמה כי בנקודה זו חצה את גבול הסבלנות של המשטר הצבאי. מספר חודשים לאחר מכן נעצרו קייטנו ולוזו וז'ילברטו ז'יל והוגלו. המומנטום הטרופיקלי נעצר, המחאה הפוליטית התפוגגה לעת עתה.
אוס מוטנטנס המשיכו בקו המוסיקלי של אלבום הבכורה והוציאו את Mutantes (1969) ואת A Divina Comédia ou Ando Meio Desligado (1970). בעוד שהאלבום הראשון התבסס ברובו על קאברים ושירים לא מקוריים, אלו הציגו את הלהקה גם ככותבי שירים מצוינים.

בתחילת 1970 הלהקה בילתה בפריס בהיכרות עמוקה יותר עם אל.אס.די, אשר תגבה גם מחירה בהמשך, ובהקלטות לאלבום שנגנז ומאוחר יותר גם אבדו סלילי ההקלטה שלו. לאחר שנים של שמועות בדבר גורלם, נמצאו ההקלטות והאלבום יצא לאור ב-2000.

כשחזרו לברזיל הצטרפו להרכב שני חברים: הבסיסט לימינייה והמתופף דיניו למה. בהרכב החדש הם הקליטו אלבום רביעי מצוין – Jardim Elétrico ("גן חשמל"). האלבום החמישי, מ-1972, Os Mutantes e Seus Cometas no País dos Baurets ("המוטנטים וכוכבי השביט שלהם בארץ הג'וינטים") הוא כבר פרוגרסיבי לגמרי.

היה זה האלבום האחרון בהרכב המקורי, שכן לאחר האלבום הזה ריטה לי עזבה את הלהקה לאחר גירושיה מארנלדו, והתחילה בקריירת סולו מצליחה מאוד. אלבום הבכורה שלה, שהקליטה באותה שנה, הוא למעשה אלבום נוסף של אוס מוטנטס, אשר הם משתתפים בו באופן מלא. שם האלבום, Hoje É o Primeiro Dia do Resto da Sua Vida ("היום הוא היום הראשון של שארית חייך"), קיבל משמעות נבואית-משהו ביחס ארנלדו בפיטסטה. בעקבות הגירושים מריטה לי הוא שקע בדיכאונות כבדים וגם השימוש המוגזם באל.סי.די. נתן אותותיו. הוא הספיק עדיין להקליט את האלבום הבא של הלהקה, O_A_e_o_Z, שגם הוא נגנז ויצא רק ב-1992. מצבו הנפשי הדרדר, הוא הסתגר לתקופות ממושכות, ניסה להתאבד, אושפז בבתי חולים והקליט מעט מאוד ולבסוף פרש לגמרי ממוסיקה והחל לצייר.

סרז'יו דיאס ואוס מוטנטס המשיכו להופיע ואף הוציאו אלבום נוסף, Tudo foi Feito pelo Sol. ב-1978 חזר ארנלדו להרכב לזמן קצר, אבל ריבים ומחלוקות הביאו לפירוק הלהקה.

בשנות ה-90 חלה התעניינות מחודשת בטרופיקליה בכלל ובאוס מוטנטנס בפרט. דיוויד ברן הוציא אלבום אוסף של הלהקה, קורט קוביין הצהיר על הערצה נלהבת וביקש מהם להתאחד ולחמם את הטור של נירוונה ב-1993, בק קרא על שמם את אלבומו Mutations מ-1998. ב-2000 יצא לאור גם האלבום האבוד מ-1970, Technicolor, והתקבל בתדהמה. היה זה עניין של זמן עד שיגיע האיחוד המיוחל.

ב-2006 הלהקה התאחדה להופעת איחוד מרגשת בלונדון. ריטה לי לא הצטרפה לאיחוד. גם לימיניה לא. אבל הופעת האיחוד וסיבוב ההופעות העולמי בעקבותיה – הציגו לעולם כולו את הלהקה המופלאה הזו. נדמה היה שהם נהנים כעת מההערכה ואהדה בעוצמות שלא זכו לה גם כשהיו בשיאם. על אף זאת, במהלך סיבוב ההופעות ארנלדו החליט לפרוש, הפעם באופן סופי.

סרז'יו דיאז מוביל מאז את הלהקה בהופעות בהרכבים משתנים. ב-2009 ראה אור אלבום ראשון אחרי 35 שנה וב-2013, הקליטה הלהקה את האלבום האחרון שלה עד כה, בשונה מקודמיו רובו באנגלית. שני האלבומים זכו לביקורות מצוינות.
למרות שלא ניתן לצפות שישחזרו את האפקט העצום שהיה להם בסיקסטיז ובסבנטיז, הם עדיין יצירתיים, ניסיוניים, מורכבים ומאתגרים. וחשוב מכל, הם עדיין משמרים את הרוח המיוחדת, הטריפית והפסיכדלית, של הטרופיקליה.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מה אלבום ההזיות האהוב עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לאוהד ולגדי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שבת בערב בלבד!

110 תגובות על “כרטיסים במתנה: Os Mutantes”

  1. מאת שירלי:

    נדוש אבל Dark side of the moon

  2. מאת ערן לוז:

    התקליט הראשון המדהים!
    טוב גם רוק בוטום, אבל ווייאט לא מגיע לישראל

  3. מאת אורן:

    tame impala כלשהו

  4. מאת שי:

    Eno & Fripp – Evening Star
    תודהה

  5. מאת רונן:

    Panda Bear – Meets the Grim Reaper

    הקליפים גם כן טריפים בכיף!

  6. מאת נעמי:

    גם אני רוצה וזה ישמח את החבר ממש!
    כנראה chrome sparks (דווקא)

  7. מאת שמחה:

    Amnesiac

  8. מאת איתמר:

    תגובה! כרטיסים! מתנה! ):

  9. מאת גל:

    Of Montreal Skeletal Lamping

  10. מאת הדס שיר:

    The Haxan Cloak – Excavation הוא בהחלט הזיה אהובה

  11. מאת עדי:

    SophtwareSlump של גראנדדי רצוי במקום פתוח

  12. מאת שי:

    divine moments of truth

  13. מאת אדווה:

    אנייייייייייייייי!

    ו – Godspeed You! Black Emperor – Lift Your Skinny Fists Like Antennas to Heaven

  14. מאת שי:

    Field of Reeds של הפוריטנים החדשים האלה.

  15. מאת אלון:

    flying lotus – cosmogramma או madlib – Shades of Blue
    שניהם עדיפים על כל סתי הזייה אחרים (או מומלצים עם, כל אחד וטעמו האישי).
    ותודה תודה תודה על כל הכרטיסים האלה גיאחה!

  16. מאת חתול מקף:

    כתבה נהדרת. לקריאת המשך מומלצת האוטוביוגרפיה של קאיטנו ולוזו, Tropical Truth.

    אלבום אהוב? אולי Revolver.

  17. מאת אבי:

    East of Eden – Snafu

  18. מאת אמיר:

    El Guincho – Pop Negro.
    אלקטרו-פופ-פסיכדלי לא מספיק מוערך, שווה לאללה!!

  19. מאת איתמר:

    ללא ספק הדבר הנהדר הזה:

  20. מאת קרן הלמר:

    לא יודעת אם זה עונה לגמרי על ההגדרה המסורתית ל"פסיכאדלי"…אבל עונה על ההגדרה האישית שלי בטוח

  21. מאת Jijimiji:

    אני לא משווה הזיות, אבל האלבום שאני עף איתו הוא היחידי של Blind Faith

  22. מאת תום לנדאו:

    Porcupine Tree – The Sky Move Sideways

  23. מאת שי (אחר):

    Nowhere של Ride. להתחיל לעופף מהשיר הראשון ולא לרדת. https://www.youtube.com/watch?v=wF0FO5riglY&list=PLP5YT7nC4vkhQupFNk-fg4WbvME_cN0Ho

  24. מאת ארז:

    Frank Zappa – Only in it for the Money
    YEAH!

  25. מאת איתמר:

    מיאו! מתנות!

  26. מאת שיר:

    כרטיסכרטיסכרטיס בבקשה! :)

  27. מאת בן:

    שיר טיול

  28. מאת נתנאל:

    יו, הזיה זה כל אלבום של ozric tentacles

  29. מאת גיא:

    אמן והפעם אזכה!

  30. מאת סתיו:

    ללא ספק Relics של Pink FLOYD.

  31. מאת עודד ליבנת:

    Gong – Angel's egg

  32. מאת רועי:

    Animal Collective, כל אלבום

  33. מאת אורי:

    Flying lotus

  34. מאת יואב:

    Camel – The snow goose

  35. מאת שי:

    Dark side of the moon

  36. מאת יובל:

    Boards of Canada – The Campfire Headphase

  37. מאת נמרוד:

    אין כמו קירמזון קינג!

  38. מאת רון לוי:

    כתבה נפלאה גדי! שאפו!

  39. מאת רועי:

    piper at the gates

  40. מאת חגי:

    מאמר שעושה חשק!
    האלבום matching mole, רוברט וואייט במייטבו!!

  41. מאת Ash:

    Caravan – In the land of grey and pink

  42. מאת Joe:

    כל דבר של chrome sparks. גם הקליפים

  43. מאת יותם:

    הראשון של james blake

  44. מאת ג'ינג'רלקס:

    להקה מדהימה. שתגיע כבר ההופעה. לא יכול לחכות!

  45. מאת גלעד:

    flaming lips – embryonic

  46. מאת יובל:

    Amnesiac ללא ספק

  47. מאת טל:

    אריאל פינק – before today

  48. מאת מעיין:

    Madvillainy (MF DOOM & MADLIB) לא פסיכדליה אבל וואחד אלבום הזיות.

  49. feels של אנימל קולקטיב !

  50. מאת יובל:

    Advaitic Songs – Om

  51. מאת זאקי:

    The velvet underground & Nico

  52. מאת יאיר:

    Mastodon- crack the skye

  53. מאת דורון:

    פסטיבל שירי הילדים 1976

  54. מאת עומר פורשטט:

    Causing a tiger – Carla Kihlstedt, Matthias Bossi, and Shahzad Ismaily

  55. מאת אופיר:

    Maggot Brain

  56. מאת אריק:

    וואו, תודה על הכתבה המאלפת. איזה מרגש.

    ו-Angel's Egg של Gong מבחינתי 😉

  57. מאת מוריה:

    múm- finally we are no one

  58. מאת ניר:

    דווקא מהתקופה האחרונה וממחוזות הפ'אנק והסול – האלבום של אדריאן יאנג linear labs: los angeles

  59. מאת אורי ויינגרטן:

    unexpect – In a flesh aquarium

  60. מאת דפנה:

    אני אני אני ייייי גיאחהה פליזז! :)

  61. מאת כרמל:

    נהנית לקרוא על הזיות של אחרים.

  62. מאת אמיר:

    deerhunter- halycon digest

  63. מאת נועה:

    זה ממש מביך, אבל Dark side of the moon

  64. מאת יואב:

    Atlas Sound היא להקת הזיות מושלמת

  65. מאת אורן:

    Spacemen 3 — taking drugs to make music to take drugs to

  66. מאת אריק בר:

    אלבום כלשהו של פרימוס. ספציפית האחרון.

  67. מאת asaf:

    דיוויד בואי עלייתו ונפילתו….הזיות ראשונות בווקמן

  68. מאת עופר לרר:

    Flying lotus,קאריבו גם

  69. מאת דוד ששון:

    רק עכשיו אני שומע שהם מגיעים מת על ארבעת הראשונים שלהם עם ריטה לי אלבום אהוב after bathing at baxter's של ג'פרסון

  70. מאת שימי:

    stone roses – stone roses
    because everyone wants to be adored..

  71. מאת תבורי:

    Future sound of London- the isness

  72. מאת עמית:

    גם סרט נחשב? "סנטה סנגרה"

  73. מאת דביר:

    kalaidescope – tangerine dream

  74. מאת עידו:

    pick me!

  75. מאת בעז:

    כל אחד מהאלבומים של אנימל קולקטיב

  76. מאת paz:

    Tame Impala-Lonerism

  77. מאת ברכה:

    כמעט כל אלבום של פינק פלויד עונה על ההגדרה

  78. מאת משה:

    סטון רוזס

  79. מאת דניאל:

    After bathing at baxter's

  80. מאת גילה:

    Evening Star

  81. מאת דור:

    סימנים של חולשה של ברי סחרוף עם שיר בשם הזיות

  82. מאת שלמה:

    הקברט של מירנדה של אורלי זילברשץ בנאי דיי עונה על ההגדרה

  83. מאת אודי:

    אומהגמה מאודדד הזוי

  84. מאת נעמי:

    אוהבת אותם מאוד והרבה יותר מאשמח לכרטיס,אלבום אהוב Electric Music for the Mind and Body של Country Joe & The Fish

  85. מאת נטלי:

    איזה כיף שהם מגיעים!!!

  86. מאת עדי ס.:

    ג'ון פייהי, The Great San Bernardino Birthday Party

  87. מאת Ofer:

    Chrome Sparks

  88. מאת ירון:

    איזה כיף שהם מגיעים!

  89. מאת רונית:

    Meets the Grim Reaper

  90. מאת יאיר:

    שמי יאיר, הקורא הכי ותיק של עונג שבת, ומעולם לא זכיתי בכרטיס. עד כאן מניפולציה :)

  91. מאת צור א:

    פילס של אנימל קולקטיב

  92. מאת שרון:

    "הזיות" – ברי סחרוף

  93. מאת אסף:

    תודה רבה:-*)

  94. מאת יואל:

    הפה והטלפיים. רק משם כבר נכנסים להזיות (וכמה אפשר לחכות?)

  95. מאת שחר:

    MGMT – MGMT

  96. מאת בנצ:

    grandaddy sophtware slump

  97. גדי כתב כל-כך יפה!

  98. מאת ונדרמן אסף:

    כתבת מעולה … עוררת את סקרנותי ….

  99. מאת יאיר:

    :-)))))

  100. מאת רועי:

    אין על ערוץ בייבי בשעות הלילה, פסיכדליה אמיתית…

  101. מאת גיא:

    Chet Baker – with fifty italian strings.

  102. מאת אורי אושה:

    Lizard- KING CRIMZON
    הצבעים הצבעים…..

  103. מאת שלומי:

    je t'aime moi non plus les 50 plus belles chansons de brigitte bardot
    זה אלבום ההזיה שלי:)