19 בנובמבר 2015

כרטיסים במתנה: Os Mutantes

foto mutantes (1)

המוטאנטים: טריפים טרופיים ופסיכדליים

מאת גדי שבת

ישנם צלילים שנועדו לבשר לעולם שמה שהיה זה כבר לא מה שיהיה. כך הבין מי שהאזין לראשונה לצליל הגונג המתפשט, הפותח את A Love Supreme של ג'ון קולטריין. כזו היא גם מכת הסנר בפתיחת "Like a Rolling Stones" של בוב דילן, אשר באבחה אחת קטעה את מה שקדם לה ופתחה עידן חדש. כאלו הן גם תרועות החצוצרה הדרמטיות בפתיחה של "Panis et Circensis" ("לחם ושעשועים") מאלבום הבכורה של Os Mutantes. אי אפשר היה לטעות כאן: מדובר בתרועה המבשרת בשורה גדולה.

ואכן – 36 הדקות של אלבום הבכורה של אוס מוטנטנס מ-1968 היו מפגן אדיר של יצירתיות והזיה, שהציב אותו כאחד האלבומים המהפכניים, החשובים והמשפיעים במוסיקה הברזילאית. בברזיל היה זה במסגרת זרם הטרופיקליה המהפכני; ואילו בעולם – אוס מוטנטס היו לאחד הסודות הקסומים של המוסיקה הפסיכדלית. במשך שנים, גם בגלל ריחוקם הגיאוגרפי, הם היו להקה נסתרת, מוכרת ליודעי ח"ן ולאספנים אדוקים. אבל מי שנחשף – נדהם. ומי שהעמיק מעט, הלך ונסחף במערבולת הטרופית הזו והתמכר לתמיד.

נדירים המקרים בהם אמנים מתחומים שונים – מוסיקה, קולנוע, שירה, תיאטרון ואמנות פלסטית – חוברים יחד למפגני יצירה משותפים, לאורך זמן, במטרה להרחיב את מקורות ההשראה וההשפעה ובמכוונות מודעת לשינוי תרבותי-חברתי-פוליטי, וכל זאת תחת מסגרת תיאורטית מוגדרת ומנוסחת. כשזה קורה – קשה לעמוד בפרץ האנרגיה והיצירתיות. לקראת סוף שנות השישים בברזיל החלה להתהוות תנועה שכזו, שכונתה טרופיקליה.

הטרופיקליה חרגה מהתחום המוסיקלי והקיפה גם היבטים אמנותיים, תרבותיים, פוליטיים וחברתיים נרחבים הרבה יותר. מהבחינה המוסיקלית הייתה הטרופיקליה ביטוי לשאיפה ליצור מוסיקה ברזילאית אותנטית, בעלת שורשים במוסיקה המסורתית, ויחד עם זאת פתוחה להשפעות חיצוניות, ובעיקר לרוק ופופ. ככזו היא הייתה ניסיון מרתק של למזג את המקומי עם הבינלאומי, את המסורתי והחדשני, את המקצבים המקומיים-פולקלוריסטיים עם הסאונד הפסיכדלי, את הבוסה נובה עם החספוס הרוקנרולי. ניתן לומר שהטרופיקליה היתה ניסיון לחבר את הבוסה נובה לחשמל. ואת החשמל סיפקו אוס מוטנטס.

אוס מוטנטס הוקמה ב-1964 כחלק מסצנת הרוק-פופ בסאו פאולו, על ידי האחים לבית בפטיסטה – ארנלדו (בס וקלידים) וסרז'יו דיאז (גיטרות) – וזוגתו של ארנלדו – ריטה לי.

מההתחלה הם היו שונים: שלישייה עם שם מוזר בהשראת ספר מדע בדיוני של הסופר סטפן וול ("אימפריית המוטנטים"). הם היו פרועים יחסית, מלאי הומור, נהגו להופיע לבושים ביריעות פלסטיק ובתלבושות מוזרות וסביבם נקשרו אגדות אורבאניות. אחת מהן ייחסה לריטה לי, הזמרת הג'ינג'ית הכריזמטית, תכנון למהול את מי השתייה של סאו פאולו באל.אס.די. הם התעקשו לשלב כלי נגינה לא שגרתיים כמו נבל או סיטאר, וגם אפקטים אלקטרוניים שונים. את האפקטים תרם קלאודיו, האח השלישי לבית בפטיסטה, שכל מה שעניין אותו זה אלקטרוניקה ופיתוח אפקטים משונים.

כאשר הלהקה הגיעה לריו דה ז'ניירו ב-1967 היא חברה אל קבוצת מוסיקאים מבאהיה שבצפון. קייטנו ולוזו, ז'ילברטו ז'יל ואיתם גל קוסטה, מריה בטאניה ומוסיקאים נוספים סומנו כתקווה הגדולה של הבוסה נובה, אלא בשלב זה החבורה כולה כבר התחילה לרקום את קווי המתאר של המהפכה הטרופיקלית.

1968 הייתה שנה עמוסה מאוד – בתחילת השנה הם הקליטו אלבום מהפכני, לא פחות, עם ז'ילברטו ז'יל. ביוני יצא אלבום הבכורה המופתי. המוסיקה של אוס מוטנטס נעה בין פופיות-מתוקה לבין אגרסיביות ואוונגרד, מיזוג מושלם בין מקצבי הסמבה, המרקטו והבוסה נובה לבין גיטרות מלוכלכות, אפקטים אלקטרונים, סלילי טייפ מנוגנים לאחור, עיבודים תזמורתיים וגרוב אדיר. האלבום עצמו מתבסס על חומרים של ולוזו וז'יל ועל קאברים לשירים של ז'ורז'י בן, The mamas & The Papas ופרנסואה הרדי.

במחצית הראשונה של השנה הם משתתפים באלבום “Tropicalia, ou Panis et Circensis” ("טרופיקליה או לחם ושעשועים") – אלבום-מניפסט, פרויקט משותף למוסיקאים המשתייכים לזרם הטרופיקליה, שמתאגדים לנסח את התביעה החד-משמעית: טרופיקליה או "לחם ושעשועים". במקביל הם מקליטים גם מספר קטעים לאלבום של המפיק רוז'ריו דופארט, ביניהם קאברים מצוינים ל"ליידי מדונה" של הביטלס ול"סינדרלה רוקופלה" של העופרים.

בספטמבר אותה שנה הם הצטרפו לקייטנו ולוזו ועלו על בימת הפסטיבל, אירוע מוסיקלי מרכזי באותן שנים, לבושים בשמלות פלסטיק ירוקות, שרשראות מחוטי חשמל מעוטרים בניבי חיות. הם שרו שיר מחאה חריף, מלווה בגיטרות חשמליות ודיסטורשן – "אסור לאסור" E) (Proibido Proibir. הקהל הגיב בבוז קולני וזריקת חפצים. בתגובה, קייטנו התעמת עם הקהל והפנה את גבו אליהם, אך נדמה כי בנקודה זו חצה את גבול הסבלנות של המשטר הצבאי. מספר חודשים לאחר מכן נעצרו קייטנו ולוזו וז'ילברטו ז'יל והוגלו. המומנטום הטרופיקלי נעצר, המחאה הפוליטית התפוגגה לעת עתה.
אוס מוטנטנס המשיכו בקו המוסיקלי של אלבום הבכורה והוציאו את Mutantes (1969) ואת A Divina Comédia ou Ando Meio Desligado (1970). בעוד שהאלבום הראשון התבסס ברובו על קאברים ושירים לא מקוריים, אלו הציגו את הלהקה גם ככותבי שירים מצוינים.

בתחילת 1970 הלהקה בילתה בפריס בהיכרות עמוקה יותר עם אל.אס.די, אשר תגבה גם מחירה בהמשך, ובהקלטות לאלבום שנגנז ומאוחר יותר גם אבדו סלילי ההקלטה שלו. לאחר שנים של שמועות בדבר גורלם, נמצאו ההקלטות והאלבום יצא לאור ב-2000.

כשחזרו לברזיל הצטרפו להרכב שני חברים: הבסיסט לימינייה והמתופף דיניו למה. בהרכב החדש הם הקליטו אלבום רביעי מצוין – Jardim Elétrico ("גן חשמל"). האלבום החמישי, מ-1972, Os Mutantes e Seus Cometas no País dos Baurets ("המוטנטים וכוכבי השביט שלהם בארץ הג'וינטים") הוא כבר פרוגרסיבי לגמרי.

היה זה האלבום האחרון בהרכב המקורי, שכן לאחר האלבום הזה ריטה לי עזבה את הלהקה לאחר גירושיה מארנלדו, והתחילה בקריירת סולו מצליחה מאוד. אלבום הבכורה שלה, שהקליטה באותה שנה, הוא למעשה אלבום נוסף של אוס מוטנטס, אשר הם משתתפים בו באופן מלא. שם האלבום, Hoje É o Primeiro Dia do Resto da Sua Vida ("היום הוא היום הראשון של שארית חייך"), קיבל משמעות נבואית-משהו ביחס ארנלדו בפיטסטה. בעקבות הגירושים מריטה לי הוא שקע בדיכאונות כבדים וגם השימוש המוגזם באל.סי.די. נתן אותותיו. הוא הספיק עדיין להקליט את האלבום הבא של הלהקה, O_A_e_o_Z, שגם הוא נגנז ויצא רק ב-1992. מצבו הנפשי הדרדר, הוא הסתגר לתקופות ממושכות, ניסה להתאבד, אושפז בבתי חולים והקליט מעט מאוד ולבסוף פרש לגמרי ממוסיקה והחל לצייר.

סרז'יו דיאס ואוס מוטנטס המשיכו להופיע ואף הוציאו אלבום נוסף, Tudo foi Feito pelo Sol. ב-1978 חזר ארנלדו להרכב לזמן קצר, אבל ריבים ומחלוקות הביאו לפירוק הלהקה.

בשנות ה-90 חלה התעניינות מחודשת בטרופיקליה בכלל ובאוס מוטנטנס בפרט. דיוויד ברן הוציא אלבום אוסף של הלהקה, קורט קוביין הצהיר על הערצה נלהבת וביקש מהם להתאחד ולחמם את הטור של נירוונה ב-1993, בק קרא על שמם את אלבומו Mutations מ-1998. ב-2000 יצא לאור גם האלבום האבוד מ-1970, Technicolor, והתקבל בתדהמה. היה זה עניין של זמן עד שיגיע האיחוד המיוחל.

ב-2006 הלהקה התאחדה להופעת איחוד מרגשת בלונדון. ריטה לי לא הצטרפה לאיחוד. גם לימיניה לא. אבל הופעת האיחוד וסיבוב ההופעות העולמי בעקבותיה – הציגו לעולם כולו את הלהקה המופלאה הזו. נדמה היה שהם נהנים כעת מההערכה ואהדה בעוצמות שלא זכו לה גם כשהיו בשיאם. על אף זאת, במהלך סיבוב ההופעות ארנלדו החליט לפרוש, הפעם באופן סופי.

סרז'יו דיאז מוביל מאז את הלהקה בהופעות בהרכבים משתנים. ב-2009 ראה אור אלבום ראשון אחרי 35 שנה וב-2013, הקליטה הלהקה את האלבום האחרון שלה עד כה, בשונה מקודמיו רובו באנגלית. שני האלבומים זכו לביקורות מצוינות.
למרות שלא ניתן לצפות שישחזרו את האפקט העצום שהיה להם בסיקסטיז ובסבנטיז, הם עדיין יצירתיים, ניסיוניים, מורכבים ומאתגרים. וחשוב מכל, הם עדיין משמרים את הרוח המיוחדת, הטריפית והפסיכדלית, של הטרופיקליה.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מה אלבום ההזיות האהוב עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לאוהד ולגדי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שבת בערב בלבד!

110 תגובות על “כרטיסים במתנה: Os Mutantes”

  1. שירלי הגיב:

    נדוש אבל Dark side of the moon

    • רון הגיב:

      כתבה נהדרת! שאפו גדול, גדי!

    • עדי לרנר הגיב:

      אמנם עברו כבר 24 שנה (איך הזמן עובר וכו"), אבל תמיד כיף לחזור ל"אלפנט" – אלבום האולפן הראשון, האחרון והיחידי של יוסף הגאון.
      עדיין טוב לדעת שכשחולמים יש שם צהוב גם.

    • מתי ס הגיב:

      מקווה שלא פספסתי… אשמח לכרטיסים 🙂

  2. ערן לוז הגיב:

    התקליט הראשון המדהים!
    טוב גם רוק בוטום, אבל ווייאט לא מגיע לישראל

  3. אורן הגיב:

    tame impala כלשהו

  4. שי הגיב:

    Eno & Fripp – Evening Star
    תודהה

  5. רונן הגיב:

    Panda Bear – Meets the Grim Reaper

    הקליפים גם כן טריפים בכיף!

  6. נעמי הגיב:

    גם אני רוצה וזה ישמח את החבר ממש!
    כנראה chrome sparks (דווקא)

  7. שמחה הגיב:

    Amnesiac

  8. איתמר הגיב:

    תגובה! כרטיסים! מתנה! ):

  9. גל הגיב:

    Of Montreal Skeletal Lamping

  10. הדס שיר הגיב:

    The Haxan Cloak – Excavation הוא בהחלט הזיה אהובה

  11. עדי הגיב:

    SophtwareSlump של גראנדדי רצוי במקום פתוח

  12. שי הגיב:

    divine moments of truth

  13. אדווה הגיב:

    אנייייייייייייייי!

    ו – Godspeed You! Black Emperor – Lift Your Skinny Fists Like Antennas to Heaven

  14. שי הגיב:

    Field of Reeds של הפוריטנים החדשים האלה.

  15. אלון הגיב:

    flying lotus – cosmogramma או madlib – Shades of Blue
    שניהם עדיפים על כל סתי הזייה אחרים (או מומלצים עם, כל אחד וטעמו האישי).
    ותודה תודה תודה על כל הכרטיסים האלה גיאחה!

  16. חתול מקף הגיב:

    כתבה נהדרת. לקריאת המשך מומלצת האוטוביוגרפיה של קאיטנו ולוזו, Tropical Truth.

    אלבום אהוב? אולי Revolver.

  17. אבי הגיב:

    East of Eden – Snafu

  18. אמיר הגיב:

    El Guincho – Pop Negro.
    אלקטרו-פופ-פסיכדלי לא מספיק מוערך, שווה לאללה!!

  19. איתמר הגיב:

    ללא ספק הדבר הנהדר הזה:
    https://www.youtube.com/watch?v=E7CaTJ2SvG8

  20. קרן הלמר הגיב:

    לא יודעת אם זה עונה לגמרי על ההגדרה המסורתית ל"פסיכאדלי"…אבל עונה על ההגדרה האישית שלי בטוח

    https://www.youtube.com/watch?v=gCN9izuZLDk

  21. Jijimiji הגיב:

    אני לא משווה הזיות, אבל האלבום שאני עף איתו הוא היחידי של Blind Faith

  22. תום לנדאו הגיב:

    Porcupine Tree – The Sky Move Sideways

  23. שי (אחר) הגיב:

    Nowhere של Ride. להתחיל לעופף מהשיר הראשון ולא לרדת. https://www.youtube.com/watch?v=wF0FO5riglY&list=PLP5YT7nC4vkhQupFNk-fg4WbvME_cN0Ho

  24. ארז הגיב:

    Frank Zappa – Only in it for the Money
    YEAH!

  25. איתמר הגיב:

    מיאו! מתנות!

  26. שיר הגיב:

    כרטיסכרטיסכרטיס בבקשה! 🙂

  27. בן הגיב:

    שיר טיול

  28. נתנאל הגיב:

    יו, הזיה זה כל אלבום של ozric tentacles

  29. גיא הגיב:

    אמן והפעם אזכה!

  30. סתיו הגיב:

    ללא ספק Relics של Pink FLOYD.

  31. עודד ליבנת הגיב:

    Gong – Angel's egg

  32. רועי הגיב:

    Animal Collective, כל אלבום

  33. אורי הגיב:

    Flying lotus

  34. יואב הגיב:

    Camel – The snow goose

  35. שי הגיב:

    Dark side of the moon

  36. יובל הגיב:

    Boards of Canada – The Campfire Headphase

  37. נמרוד הגיב:

    אין כמו קירמזון קינג!

  38. רון לוי הגיב:

    כתבה נפלאה גדי! שאפו!

  39. רועי הגיב:

    piper at the gates

  40. חגי הגיב:

    מאמר שעושה חשק!
    האלבום matching mole, רוברט וואייט במייטבו!!

  41. Ash הגיב:

    Caravan – In the land of grey and pink

  42. Joe הגיב:

    כל דבר של chrome sparks. גם הקליפים

  43. יותם הגיב:

    הראשון של james blake

  44. ג'ינג'רלקס הגיב:

    להקה מדהימה. שתגיע כבר ההופעה. לא יכול לחכות!

  45. רוי הגיב:

    מגיב 🙂

  46. גלעד הגיב:

    flaming lips – embryonic

  47. יובל הגיב:

    Amnesiac ללא ספק

  48. טל הגיב:

    אריאל פינק – before today

  49. מעיין הגיב:

    Madvillainy (MF DOOM & MADLIB) לא פסיכדליה אבל וואחד אלבום הזיות.

  50. ירדן אבני הגיב:

    feels של אנימל קולקטיב !

  51. יובל הגיב:

    Advaitic Songs – Om

  52. זאקי הגיב:

    The velvet underground & Nico

  53. יאיר הגיב:

    Mastodon- crack the skye

  54. דורון הגיב:

    פסטיבל שירי הילדים 1976

  55. עומר פורשטט הגיב:

    Causing a tiger – Carla Kihlstedt, Matthias Bossi, and Shahzad Ismaily

  56. אופיר הגיב:

    Maggot Brain

  57. אריק הגיב:

    וואו, תודה על הכתבה המאלפת. איזה מרגש.

    ו-Angel's Egg של Gong מבחינתי 😉

  58. מוריה הגיב:

    múm- finally we are no one

  59. ניר הגיב:

    דווקא מהתקופה האחרונה וממחוזות הפ'אנק והסול – האלבום של אדריאן יאנג linear labs: los angeles

  60. אורי ויינגרטן הגיב:

    unexpect – In a flesh aquarium

  61. דפנה הגיב:

    אני אני אני ייייי גיאחהה פליזז! 🙂

  62. כרמל הגיב:

    נהנית לקרוא על הזיות של אחרים.

  63. אמיר הגיב:

    deerhunter- halycon digest

  64. נועה הגיב:

    זה ממש מביך, אבל Dark side of the moon

  65. יואב הגיב:

    Atlas Sound היא להקת הזיות מושלמת

  66. אורן הגיב:

    Spacemen 3 — taking drugs to make music to take drugs to

  67. אריק בר הגיב:

    אלבום כלשהו של פרימוס. ספציפית האחרון.

  68. asaf הגיב:

    דיוויד בואי עלייתו ונפילתו….הזיות ראשונות בווקמן

  69. עופר לרר הגיב:

    Flying lotus,קאריבו גם

  70. דוד ששון הגיב:

    רק עכשיו אני שומע שהם מגיעים מת על ארבעת הראשונים שלהם עם ריטה לי אלבום אהוב after bathing at baxter's של ג'פרסון

  71. שימי הגיב:

    stone roses – stone roses
    because everyone wants to be adored..

  72. תבורי הגיב:

    Future sound of London- the isness

  73. עמית הגיב:

    גם סרט נחשב? "סנטה סנגרה"

  74. דביר הגיב:

    kalaidescope – tangerine dream

  75. עידו הגיב:

    pick me!

  76. בעז הגיב:

    כל אחד מהאלבומים של אנימל קולקטיב

  77. paz הגיב:

    Tame Impala-Lonerism

  78. ברכה הגיב:

    כמעט כל אלבום של פינק פלויד עונה על ההגדרה

  79. משה הגיב:

    סטון רוזס

  80. דניאל הגיב:

    After bathing at baxter's

  81. גילה הגיב:

    Evening Star

  82. דור הגיב:

    סימנים של חולשה של ברי סחרוף עם שיר בשם הזיות

  83. שלמה הגיב:

    הקברט של מירנדה של אורלי זילברשץ בנאי דיי עונה על ההגדרה

  84. אודי הגיב:

    אומהגמה מאודדד הזוי

  85. נעמי הגיב:

    אוהבת אותם מאוד והרבה יותר מאשמח לכרטיס,אלבום אהוב Electric Music for the Mind and Body של Country Joe & The Fish

  86. נטלי הגיב:

    איזה כיף שהם מגיעים!!!

  87. עדי ס. הגיב:

    ג'ון פייהי, The Great San Bernardino Birthday Party
    https://www.youtube.com/watch?v=Icv6U4cfBPE

  88. Ofer הגיב:

    Chrome Sparks

  89. ירון הגיב:

    איזה כיף שהם מגיעים!

  90. רונית הגיב:

    Meets the Grim Reaper

  91. יאיר הגיב:

    שמי יאיר, הקורא הכי ותיק של עונג שבת, ומעולם לא זכיתי בכרטיס. עד כאן מניפולציה 🙂

  92. צור א הגיב:

    פילס של אנימל קולקטיב

  93. שרון הגיב:

    "הזיות" – ברי סחרוף

  94. אסף הגיב:

    תודה רבה:-*)

  95. יואל הגיב:

    הפה והטלפיים. רק משם כבר נכנסים להזיות (וכמה אפשר לחכות?)

  96. שחר הגיב:

    MGMT – MGMT

  97. בנצ הגיב:

    grandaddy sophtware slump

  98. גדי כתב כל-כך יפה!

  99. ונדרמן אסף הגיב:

    כתבת מעולה … עוררת את סקרנותי ….

  100. יאיר הגיב:

    :-)))))

  101. רועי הגיב:

    אין על ערוץ בייבי בשעות הלילה, פסיכדליה אמיתית…

  102. גיא הגיב:

    Chet Baker – with fifty italian strings.

  103. אורי אושה הגיב:

    Lizard- KING CRIMZON
    הצבעים הצבעים…..

  104. שלומי הגיב:

    je t'aime moi non plus les 50 plus belles chansons de brigitte bardot
    זה אלבום ההזיה שלי:)