דיסק במתנה: עמיר לב – הכל כאן (+ האזנה מלאה!)
עדכון קטן וחשוב: העברתי את כל ה-RSS שלי לשירות המצוין של Feedburner. לכן, אם אתם מנויי RSS או רוצים לעשות מנוי RSS: אנא עשו את המנוי לכתובת הזו. (אפשר פשוט ללחוץ על האייקון בצד שמאל שסופר את המנויים).
אם אתם מנויי דואל ואתם לא מקבלים עדכונים: קבלו אותם דרך פידברנר. אני לא מתחייב על המיידיות של הודעות הדואל האלו, אבל לפחות הן אמורות להגיע לכולם ללא אפליה. אוקיי, עכשיו למוזיקה.
השבוע, באישון לילה, סימסתי לחברי הטוב ביותר "עמיר לב הוא החכם באדם". זה קרה תוך כדי שהאזנתי בפעם הראשונה, בקשב רב, לאלבום החדש של עמיר לב, הכל כאן. החכם באדם הוא בעיניי מי שאומר את האמת כמו שהוא רואה אותה, פשוט וישר. שלא מתקשט בנוצות שלא לו, שלא מנסה להיות מישהו אחר. להיפך – מנסה בכל כוחו, נגד כל הסיכויים, להיות הוא עצמו.
"כן ואני הישן באדם" סימס לי בחזרה החבר, גרם לי לצחוק ולשכוח לרגע מהמחשבות הכבדות ששרו עליי עם השירים.
האזינו ל"הכל כאן", האלבום החדש של עמיר לב, בהאזנה מלאה בלעדית
(רוצים עותק אמיתי? יש הגרלה בהמשך הפוסט)
תודה לכל המאזינים – ההאזנה החופשית תמה!
בני המזל שזכו בדיסק קיבלו הודעה במייל.
כל שיחה עם עמיר לב מעשירה את הנפש, וכל שיר שלו הוא שיחה קטנה עם האיש עצמו. כי לעמיר לב אין פרסונה בימתית. הוא לא לובש דמויות כשהוא כותב שירים, הוא לא ג'ארוויס קוקר או אביב גפן או מאיר אריאל. הוא עמיר. ההתנתקות המדוברת שלו ממרכז הארץ (עד כמה שמשהו שקשור לעמיר לב יכול להיות "מדובר") היא הגיונית לחלוטין כשמקשיבים לשירים שלו ומדברים עם האדם עצמו: האיש נטול פוזה ברמה כמעט מפחידה. כי לכל אחד מאתנו יש איזושהי פוזה, אפילו מינימלית, איזושהי אישיות שהיינו רוצים לאמץ, האדם שהיינו רוצים להיות, ולשם שאנחנו שואפים. סצינת הרוק התל אביבית, ויש יגידו תל אביב כולה, רווייה ציפיות ופוזות והייפ ושמייפ ולך תשמע את המחשבות שלך ברור ברעש כזה. לב נראה ונשמע טבעי הרבה יותר בספסל על האדמה מחוץ לבית שלו בגליל. מגפיים, סיגריות ושולחן מעץ.
האלבום החדש, הכל כאן, הוא כנראה הישיר והפוליטי ביותר של לב, איש עם לב גדול מאוד, איש שמקשיב, סופג, ואז מספר. הוא לא מייפה את הסיפורים, לא מכניס רומנטיקה שאינה במקומה לשירי האהבה הארציים, היומיומיים שלו ("רציתי לקנות לך משהו/ התביישתי לבחור עגילים/ בסוף קניתי לילדים פאזל של סוס דוהר/ שתאהבי אותי יותר"), לא מכניס דרמה ופאתוס לתיאורי המלחמה האחרונה, שכתושב הגליל "תפסה אותו לא מוכן". מספר סיפורים קטנים של אנשים קטנים בארץ קטנה בעזרת קול קטן, יש יגידו אנטי-קול (למרות שהפעם, לראשונה, הוא אשכרה מנסה לשיר ברגעים מסוימים, וגם הולך לו לא רע). וכל החלקים הקטנים האלה, כמו הפאזל שהוא קנה לילדים, מתחברים למפה גדולה ומדויקת מאוד. אני לא צריך להגיד לכם של מה.
יש לי הרבה בעיות עם המדינה הזאת. אני חושב שזו המדינה היחידה שלכולם יש בעיות איתה, בין אם הם גרים בה או לא. ובכל זאת, אני גאה לחיות בארץ מהרבה סיבות. אחת מהן, תאמינו או תלגלגו, היא האמן הזה, שהוא אולי האמן הכי ישראלי שלי. הכותב הזה, שדוקר את הלב שלי בעט שלו יותר מכל תחקיר עם מוזיקה דרמטית בטלוויזיה. כי הוא אמיתי, כי הוא מנסח את המציאות הזאת בלי שומן עודף. כי הוא מנסה בכל כוחו, נגד כל הסיכויים, להיות הוא עצמו. ובארץ הקשה הזאת, בחברה הבלתי אפשרית הזאת, הוא מצליח.
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (זה גם הזמן לתת דוגמה לאחת או יותר מהשורות האהובות עליכם במוזיקה הישראלית). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות, ותודה גדולה לדנה מהתו השמיני.
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה רק עד יום חמישי בלילה!!!
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:45
אין עליו. הקול המחוספס שלו יכול לחמם את אלסקה (-:
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:47
מול המזכירה האלקטרונית רציתי רק ללחוץ על כפתורים.
אולי הפעם אני אלחץ ויצא דיסק.
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:51
"הוא לא סתם ארחי פרחי, הוא דווקא ארטי פרטי ואני סתם ערסי פרסי מפצח גרעינים"
(מתוך שירים האלמותי של טיפקס "גבר אחי")
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:51
השורה הראשונה שקפצה לי לראש, משום מה:
"אחר כך מיד התלבשנו, לתה ושיחה בטרקלין"
(אולי זה משהו במילה טרקלין… כבר לא עושים מילים כאלו היום)
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:53
אני לא יכולה לתאר לעצמי הולנדי שאומר "זה כל כך הולנדי" או אפגניסטני שאומר "זה כל כך אפגני", אבל אני בתור ישראלית לא יכולה שלא לחשוב על המשפט "זה כל כך ישראלי" כשאני שומעת אותו. בקטע איכותי, כמובן.
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:54
"סמים ובחורות ופצצים ותמונות רחוקות של נואיבה…" שלום גד העילוי..
אני רוצה את עמיר לב!
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:55
"הכי מוזר, שלא ידעתי מה לעשות אם לפגוש קוסם שיודע לעשות הכל"…
עמיר תחמם אותי תחמם!!! אני קרה…
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:58
"בשבילי היא כוכב הצפון של תל אביב, כשאני לא מוצא סיבה טובה לנשום".
נשבר לי הלב. מגיע לי דיסק.
יום שני, 23 במרץ 2009 בשעה 23:58
מעולה!
אני נרשמת גם!
ואחת השורות האהובות עליי היא-
"בהשילי בלי כל חשש, תרבות של עור אשר יבש, וכמו חדש למחוז חפצי אגיע"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:10
"הזמן נוסע, כי זה מה שזמן אמור לעשות. הזמן נוסע, כי זמן הוא זמן ואין הפסקות"
(יוסי אלפנט כתב ושנים אחר כך אהוד בנאי שר את "סטארטר")
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:13
וואו וואו
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:19
סתם אנקדוטה. לפני הרבה שנים, שאלתי את עמיר למה ירח מלא בערב ראש השנה אם הירח לא יכול להיות מלא בא' בחודש עברי. מסתבר שהכוונה לסילבסטר.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:22
אני רוצה את הדיסק הזה.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:26
"מה שזוהר לא מסנוור יותר משמש עירומה"
פורטיס, שמש עירומה, יער ישראלי.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:26
עוד מעט תהיה מלחמה
עוד מעט החורף יתחיל
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:31
חששתי יותר מפעם שאריה ורותי נכתב עלי.
לשם בדיקה אף יצאתי עם איזו רותי. החזקת הידיים, הצמדת הרגליים, המפולות, הארמונות – כמעט הכל היה שם (כלומר, למעט הסיגריות, הכדורים והסוף בעגלה). אני עדיין מחפש איזו רותי והיא לא.
למרות שהמשולש מסתובב במערכת ולא עוצר, מתוך על המשמרת:
"אין לחם אז נאכל פצצות; מישהו הבטיח ניסים ונפלאות"
אה, וגם: "מה אתה עושה עם לב שבור ילד; כשאין לך אף אחת לשבור את הלב בשבילה?"
ודי (לבנתיים).
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:31
אלבום מעולה !
אחד הציטוטים האהובים עלי מהאלבום:
עבד של חברת שמירה קיבל אותי בכניסה
קשור לדלת חי לפי שעה
הסיגריות הזולות שלו הסתכלו עלי מהחולצה
אדוני הוא אמר
בבקשה
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:36
אשמח מאד לעותק.
יש לי הרגשה שהאלים בעדי.
תודה מראש.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:43
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:47
לא יודע אם השורה הכי אהובה, אבל ברוח הפוסט, הנכון בהחלט,
שורה שתמיד מרגישה אמיתית, מאמן שתמיד מרגיש אמיתי:
"כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם
כשאני יוצא מזה אני איש חדש בעולם" (אביתר בנאי, מתנות)
כי כזה היה היום שלי היום, ואני מודה על כל רגע.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 00:58
תמיד היא מתקלחת שעתיים
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 01:18
לא לשתף אותי בהגרלה, אני כאן רק בשביל סיפור:
לחברה (לשעבר) שלי יש השבוע יומהולדת, בשבוע שעבר, למרות שהתחיל להשמיע קולות של סוף, הייתי כבר בעיצומה של הרכבת המתנה, בין החלקים היה האלבום החדש של מר. לב.
הוא ישב עטוף על השולחן עד לסוף השיחה האחרונה, שאחריה פתחתי את העטיפה והקשבתי למתנת הפרידה הכי טובה שקניתי לעצמי אי פעם.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 02:00
מה אתה מחביא בתוך הגרון?
אני מחביא המון המון רעל.
ומה אתה מחביא בתוך הבטן?
אני מחביא תרופה.
ומה אתה מחביא בתוך התחתונים?
אני מחביא המון המון אהבה.
(אביב גדג', מנועים קדימה)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 02:15
please please please let me get what I want
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 02:43
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות- לאהוב פחות.
רונה קינן. מחר אני הולך להופעה שלה.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 02:58
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה.
> סתם כי זה מזכיר לי נשכחות…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 03:21
הגבול פה צר ואין בו ערך
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 06:36
בבית אין רצפה
אני עומד על נייר
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 06:49
עוד לא הבטיח אף אחד שיהיה
אבל יהיה, ויהיה, ויהיה
(ובעיקר ההשתהות הקצרה בין שני החלקים)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 06:51
היה נחמד לשמוע אותך מתחתי משתפשפת ונוגסת בצווארי
והנרות דלוקים פזורים בחדר ושקרייך מרקדים סביבי
מתנתקת, נקמת הטרקטור
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 07:15
…"רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט ונמחץ"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 07:55
אחת השורות האהובות עלי,לפחות של עמיר לב: "הכי מוזר שלא ידעתי מה ארצה אם אפגוש קוסם שיודע לעשות הכל"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 07:57
דברים רבים מאוד אהבנו יחד,
אך לא זרח באשנבך האור
(דברים רבים מאוד אהבנו יחד),
עת בדידותי נגעה בבדידותך.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 07:59
"הטחינה נזלה לה על השדיים הזקורים, וכל מה שרציתי זה לנגב את זה עם איזו פיטה"
מתוך האלבום שעוד לא נכתב של להקת "הדרוזיות"…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 08:30
איי , מתאים לי עמיר לב עכשיו . כשחורף אמיתי בחוץ .
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 08:30
כל יום נתעורר עם אותה התקווה
שהשמיים יפתחו או שהאדמה תקרע
מאוד מדוייק.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 08:32
אוף, יש כל-כך הרבה!
אבל אלה שניים שאני כל הזמן חוזר אליהם וכל פעם מזדהה מחדש:
"הרצון לדייק במלים – תכונה מרגיזה מאוד
במיוחד כשבסוף אני עומד ושותק
כמו פקק תנועה"
– פקק תנועה/אביתר בנאי
"לו רק יכולתי גם אני כך להגיח
בהשילי בלי כל חשש
תרבות של עור אשר יבש
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע"
– נשל הנחש/מאיר אריאל
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 08:45
"היחיד שאני שלו הוא אני / וגם אני בוגדני"
וגם
"הרצון לדייק במילים / תכונה מרגיזה מאוד / במיוחד שבסוף אני / עומד ושותק"
של אביתר (בדיוק לפני שבועיים הוא סיפר כמה הוא מתגעגע לעמיר!)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 08:53
השורה הזאת אולי מגיעה עמוק מהפופיק של המיינסטרים, אבל אני מאוד אוהב אותה:
"הוא יעשה לך ילד, אחר כך יתפכח"
ש. ארצי, 1988.
(לזכותי ולזכותו ייאמר שעד הניינטיז היו לו אלבומים טובים)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 09:13
"טוב אני לא יכול להקיף אישה
שלוש מאות שישים וחמש מעלות
תמיד נשאר לה סדק דרכו
היא יכולה פתאום להתגלות." שיר כאב מאיר אריאל
אצל אמיר, אגב, אני אוהבת נורא את השיר מתוך האלבום החדש נוסע וחוזר…דוקא את מה שיש שם בין המילים…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 09:31
נוסע בג'יפ. מקלף בצל. אני לא בוכה. זה רק חלב מקולקל.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 09:33
"ויעלה לא עשו אותה אתמול, אבל גם לא הרבה לפני…"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 09:38
באכסדרת התיאטרון אותו קהל של שוב ושוב
קצת פרחות, קצת כיפות סרוגות, קצת אנשים מן הישוב
מתוך גן עדן פחיות, הם נקראים עתה לשוב
(גברות ואדונים, ההפסקה כבר תמה)…
שלומי שבן – New age women
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 09:58
"איש את נשקו נצר עד מוות
איך על פראג שחר לא בקע, בשלישית כלה כוחו.
איך נדם כל כיכר הומה בחג."
"למה קראתם לי חופי הפלא?
למה כזבתם לי אורות רחוקים?"
"שנינו ראינו אותה התמונה: מעל לראשך מוטלת שכינה
ופחד נורא ואיום, כשאתה נרעדת פתאום.
אני התחננתי לא, אתה ידעת כן.
סע לשלום- אתה ענית אמן."
השלישי זה בעיקר כי אני לומדת כרגע שיעור על חנוך לוין…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:00
אמא היתה מדברת בטלפון
ומציירת ציורים עם עט על הנייר
אבא היה בלי חולצה עובד בגינה
אני הייתי פותח מקרר
מסתכל וסוגר
(אביתר בנאי)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:02
של עמיר: "תאהבי אותי תמיד, תאהבי אותי תמיד."
ובכלל: "את, אוהבת, להיות, עצובה ושותקת".
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:03
עמיר לב – אל תדאגי
"אל תדאגי אני סתם יושב
את יודעת כמה אני אוהב
נשבע שום דבר רע
את יודעת העצב בא ועוזב
עכשיו הוא בא"
יותר מידי פעמים מצאתי את עצמי רוצה להגיד את זה.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:03
אממ לא יודע, לא עולה לי משהו..אבל אני רוצה את האלבום
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:05
ואני כמו רוחות הסתיו בשלכת, עץ עירום כביום היוולדי
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:07
תודה!
וציטוט?
אמן תשארי לבד לנצח!
(אביתר, כמובן)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:16
משהו מדאיג מאוד קרה,
מדאיג,
שאני לא מצליח להיזכר מה זה היה
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:21
ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב
וכל שורה אחרת מ"את תלכי בשדה" של לאה גולדברג
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:34
גיאחמוד, אתה מהממם, הכי מהמם
אוהבת
תודה
נשיקות
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:39
"נשבע לך לא בוגד בחייאת עיוני לא בוגד"
קלאסיקה.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:56
"החיים הם שלי, אז מה אתה עושה שם?"
שלום חנוך – אלימות
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:58
זה לא שלא קורים דברים, בבוקר טבע גמל שלמה בפלמוליב
זה לא שלא קורים דברים, שניים סינים עם טוריה דפקו בדלת
חיפשו עבודה
מתוך "קורים דברים" החדש של קורין אלאל. מילים: אגי משעול
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 10:58
יש.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:03
או או או או חולה על כדורגל
או או או או חבל לי על הזמן
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:04
אי אפשר לבחור שורה אחת אז פשוט אתן את כל השיר, אחד הטקסטים המרגשים שבנמצא:
של יעקב רוטבליט
אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה
צדיקים מלמדים לה דיני יראים -
לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים.
עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט
צחוק שדיה כיסתה במלבוש של צניעות
קרסולה העדין בפוזמק הארוך
על חלקת ירכה מתחתל הוא ברוך.
שערה הארוך הגולש ויורד
נאסף והושפל וכלאוהו כעת
במטפחת שביס נאנק מתפרץ
והרבי אומר שצריך לקצץ.
מבטה אור אחר, לא עוד גץ וברקים
נאלמה לשונה שידעה תפנוקים,
ושפתיה רכות ונעות בתפילה
מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה.
מאושר הספרון שאוחזת ידה
בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה.
בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף,
היושב במרומים בודאי מזדקף.
וכעת לשידוך הוציאוה לשוק
ואני הנגזל מרומה ועשוק
חילוני עד כאב ואוהב כמאז
הותירו אותי מחוץ למכרז.
והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט
בין סדיני הרכים, לעונג שבת.
ואני האומלל, מה אוסף לדבר
לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:06
"פתאום בום!
הטלוויזיה מתפוצצת לאלפי חתיכות גחליליות
סטייל צחוקים סגולים בהיאחזות הנח"ל מלכישוע."
מאיר אריאל הגדול בסאגה על הזוג שלקח אל.אס.די:
"דאווין של שירי מחאה".
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:19
"זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב"
קצת נדוש, אבל השורה הזאת מתארת בצורה כל כך מדויקת את ההרגשה שלי כשאני נאבקת עם עצמי ועם החרדות שלי.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:28
תמיד כשאני אומר את האמת, אוטובוס עובר ברעש.
הא לכם תמצית!
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:33
אז בקשר לזרעים
הם עומדים לנבול
זה לא נורא בשביל כל השנים
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:38
א-נו, השורה הכי טובה בתולדות המוזיקה הישראלית היא "אני אביא לך כבוד, אתה תביא לי כאפה" של סדרני הדשא. חוצמזה גם השורות הפותחו של בס בבלון וכמובן "דם בטלוויזיה, רק שנינו מסתכלים"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 11:42
"עד שמעיין יבש יפתח ויפקע
עד שהשופט יבוא ואותנו יזכה
את, כן את, תהיי לי…
עיר מקלט!"
וגם
"בסוף של יום, אחרי הכל, נאמר שלום ובינתיים
על המסך נופלות 72 בתולות מהשמיים
בחוץ סופה שואגת, אבל בבית שקט
שולחן ערום, כסא עקום ובטן מתהפכת"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 12:01
"כמו ששם צחקנו
לא בכינו שנים"
מאיר אריאל
דאווין של שיר מחאה
עמיר לב חודר ללב! אשמח לאלבום הפלסטיק שלו.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 12:06
אני אשקול ברצינות להפסיק להיות חבר שלך אם אני לא זוכה הפעם בדיסק.
עמיר לב הוא אלוהים. והאלבום שלו יגיע למדף שלי בדרך כזו או אחרת, אז בינינו, לא עדיף בדרך שתעלה לי כמה שפחות?..
רוצה שורה אהובה?
מה לגבי "אהבה בעולם מבולבל שכזה, לא ברור בשביל מה אבל יש את זה" של איפה הילד?
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 12:37
"ואני בעיניהם ראיתי איזה אור, ומי יידע אם אברהם לא היה שחור", אהוד בנאי – עבודה שחורה
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 12:38
"הלילה שנפל על סדום חשוך מאוד והבוקר לא מאיר. לשמש אין צבע."
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 12:40
"את רוצה שיהיה לי נוח שאני אגור בגבעתיים אני אמות שם במרפסת באחד החגים למטה יתאספו השכנים".
Leonard Cohen הישראלי.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 12:48
מתוך "סיני" של א"א:
2 שורות מאותו השיר שכששמעתי אותן בפעם הראשונה (לא לפני זמן רב) הצטמררתי כי הן תיארו בצורה כל כך פשוטה את מה שהן באו לתאר (מכיוון שזה מצב בו אני נמצא (אם כי אני מניח שלא רק אני))
1. מתקרבים למה שרצינו להיות\כשנהיה גדולים
2.גם אם כבדים ההרגלים\עוד קלילים במחשבות
אני מניח שיש עוד המון אחרות שלא קפצו לי. זו פשוט עדיין טריה בראש.
כל טוב.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 12:49
"ובידי עודה מוטלת יד
שבדברים שבירים השכילה געת -
והיא כבדה ונכריה לעד." – לאה גולדברג / קרני פוסטל
"העבודה משחררת מטעמה של החמצה" – ערן צור
"תולי אמת דוברי כביסה" – יאפים עם ג'יפים
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 13:16
אינקו אינקו אינקו אינקו אינקו אינקו אינקו אינקו
בטור בטורבטורבטורבטורבטורבטורבטורבטור
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 13:16
ואוו … שורה אחת? מתוך השפע העצום הזה?
"ועכשיו הם פתאום שואלים איך קרה שנפלו השמים"
(אחד אלוהים, איפה הילד)
איזה כיף יהיה לקבל את הדיסק הזה מתנה…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 13:21
הזדהתי עם המון למעלה, ובנוסף:
"ירח בים יעזור לסלח את החושך עם טיפה של אור" (התוספת שלי לרשימת האביתרים לעיל)
"מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת" יוסי בנאי שר את נתן אלתרמן
"והייתה לי שהות רבה להרהר בצער, מראשית הסתיו עד סוף הקיץ הצהוב" יודית עם דליה רביקוביץ'
תודה!
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 13:33
נורית אכלה התפוח
הפרח זרקה לחצר
והלכה לשחק
עם ילד אחר.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 13:36
אני לא מפחד למות, אני רק מת מפחד.
עמיר לב, תעשה לי גורים!
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 13:37
מכיון שהקוסם כבר תפוס פעמיים,אני אסתפק ב-
"מחכה לחבר שלי שיבוא וידבר איתי
נלך למסעדה ואני אוציא שישים שקל
הוא יספר לי שקשה לו ורע
עד שאני אהיה שמח בחלקי
ואחזור להיות לבד עד הפעם הבאה"
פיסת כנות נדירה.
וגם,אחד השירים היחידים שגלגל"צ טחנה והצליח שלא להימאס
"הייאוש,הבשר,הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי"
ואם אני לא טועה,עמיר כתב את זה ביחד עם אביתר.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:02
איזה כיף! דיסק חדש לעמיר לב תמיד משמח…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:12
פתאומית לעד, עיניי בך הלומות
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:21
מלך, מלך, מלך !!!
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:26
בזכות עמיר לב זכיתי ב 5000 ש"ח כשהייתי חייל בדרום (לפני בערך 15 שנה).
ברדיו דרום היה "תו השעה" ומכיוון שאף אחד דרומית לראשון כנראה לא הכיר אותו אז אני הייתי זה שזכה. השיר היה "בבוקר" מתוך הדיסק הראשון שלו.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:27
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית
יושב ערבי עם נרגילה
אפילו אם זה מתחיל בסיביר
או בהוליווד עם הבה נגילה
אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו
בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות
עינינו.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:31
אבל יש כל כך הרבה, והן משתנות לפי מצב הרוח!
אני מניחה ש"אני רוצה לפגוש אותה, פתאום במקרה, אחרי שכבר אשכח אותה כליל" מצליחה לבטא היטב משאלה נפוצה, והיא בהחלט אחת השורות המדויקות שכתב אריאל (והתחרות קשה).[1]
עוד שורות אהובות: "לילה לבדה מאחורי זכוכית כבדה, משדרת אבל אי אפשר לשמוע" (פוליקר), "ואני אומר, נלך בצעדים קטנים. ראיתי שחייכת כשקניתי לך פרחים". (לב) "אכזבות לא היו אמורות לקרות" (אשדות) ו, נו, איך לא: "אני אוהב את גלית, בעיקר עם צמות" (הכבש ה-16)
[1] למרבה הצער, בזמן שכתבתי את התגובה הזו גיליתי שאחת השורות האהובות והמנחמות ביותר בשירה הישראלית "לא ניתן להפריז בליטוף" היא למעשה השורה המדכאת "לא ניתן להפיס בליטוף". אני לא בטוחה איך להתמודד עם הצער.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:37
אנשים בוכים, על קברים ריקים, מבכים את יומם הקרב.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:40
את תאהבי אותי תמיד,
גם אם תהיה לי כרס
..
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 14:44
גם 2009 תהיה קשה לדגים… כמו כל שנה
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:06
פתחו מסעדה כמו בצרפת
שולחנות קטנים מפות לבנות
מלצר עם שפם מוזג יין לכולם
אני אוהב לשבת במקומות קטנים
אני אוהב שהוילונות קשורים
(צרפת, עמיר לב)
למה לא, למה לא עכשיו,
מה שבטח יבוא רק מחר.
(אבשלום, אריק ושלום)
אני מגיב מאהבה, כי כבר רכשתי את אריך הנגן המדובר (יש הוצאות שמוכרחים לעשות).
ד"א – הוא מעולה.
ולסיום – סיומת!
הנשיקה הראשונה שלך מברמנת ביהודה המכבי
יש לה גוונים בשערות, היא יוצאת עם ספורטאי
וכשאתה פתאום נתקל בה שום דבר לא אמיתי
אז יש לך חלום, יש לך חלום, חלום של מי?
(שלומי שבן, סיגריות)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:10
את עמיר לב הכרתי באלבום הקודם שלו, הסינגל הראשון לדעתי שברדיו גרם לי להתאהבות מיידית. קניתי את האלבום, עותק מקורי! וחזרתי אחורה לחקור את השורשים, את המקורות – חוץ מהאלבום הראשון הראשון כביכול יש לי את כל הדיסקים המקוריים. מקשיב למילים, ללחנים, לקול, מרגיש את השנים שנעות, את המסע בחיים של עמיר לב או של עמיר לב הדמיוני. אתה לא יודע את הגבולות. הכתיבה שלו, ההגשה שלו זה קסם טהור. טוב שחזר, תמיד טוב שהוא חוזר.
את האלבום הראשון עוד לא הספקתי לגלות, אבל טוב שנתתם כאן הזדמנות ואני מקוה מאוד לזכות בעותק, לזכות..במשהו!
מוסיקה ישראלית להמליץ עליה, קשה לחשוב על משהו שלא הומלץ במדור הזה. באמת שאין, מלא דברים טובים נכתבים כאן, נחשפים כאן. אבל אין ספק שהשנה תצא עוד הרבה מוסיקה טובה – רונה קינן לדוגמא..אביתר בנאי…יש למה לצפות..תמיד יש למה לצפות…
קראתי פעם שניה את מה שכתבת ומצאתי את עצמי מהנהן בראש. מסכים, אולי יותר נכון מרגיש.
לא פגשתי מעולם את עמיר לב, הוא לא כזה רחוק, כרמיאל-כליל אבל עדיין למרות הפרסונה המאוד ישירה והכנה לא העזתי לעולם לכתוב או לנסות לאתר אותו לעומת אומנים אחרים שיצא לי לכתוב להם. אני אף פעם לא יודע את הגבולות איתו, אני מרגיש שהוא כנה ואמיתי. אני מרגיש שמאלבום לאלבום הוא כאילו מתבגר, רווק, חתונה, ילדים, חיי נישואים אחרי כמה שנים, אני מרגיש שאני מתבגר איתו, מזדהה איתו. מסכים עם מה שכתבת על הרומנטיקה הישירה שלו, עם הכתיבה המאוד יחודית, נקיה. הבן אדם יודע לכתוב. אני במיוחד מתחבר אליו מהפן של הכתיבה ככותב בעצמי. תמיד קורא את המילים ורק אז מפעיל את הדיסק במערכת. מחכה לפגוש את החיבור של הלחנים עם המילים שלו. (:
פעם שלישית גלידה, יש מלא משפטים מוצלחים בעברית. מלא פניני חן וקסם.
חשבתי לכתוב דוגמא אחת של עמיר לב, אבל הוא יסלח לי. כי באמת יש יותר מדי רגעים קסומים באלבומים שלו – חלק פה כתבו אותם. אני אבחר בשיר של עפר בשן שתמיד מעלה לי חיוך למרות שהשיר עצמו ממש לא אמור לגרום לחיוך – מהשיר לעוף "ויש לי בבטן חיות מוזרות הן מאוד רעבות אבל הן לא אוכלות כי קלוריות הופכות חיות מוזרות להיות מפלצות". או "נחייך חיוך גדול ו"פלאש""- שוב צילמו לי ת'שיניים".
שיהיה לעמיר לב המון בהצלחה עם האלבום וההופעות ושהמנגינה תמיד תפרוט לו שירים חדשים בלב, בנשמה. זה עושה לנו רק טוב.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:13
שישי שישי שישי חה שישי שישי שישי חה
חוץ מזה, היא לא היתה אינטליגנטית בכלל
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:16
מי שלא שמע את שלומי שבן בג'אם חי ב-88, מתחיל לשיר את 'אל תדברי על אריק' כשהוא מחקה את עמיר לב, הפסיד..
השורה האהובה עלי?
ממ…
"תיכף אני ארצה שתלכו מפה. לא אפחד לגדול, לא אפחד ליפול".
אביתר במיטבו. והשיר הנפלא ביותר בעיני.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:39
אין מה להגיד , עמיר לב הוא number one שלי, נקשיב לדיסק….
.
.
.
.
.
.
.
.
"….ענננים שחורים…..עננים שחורים…."
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:46
ההכרה שלי נמוגה כמו נרות נשמה ביום כיפור
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:51
עמיר לב הוא אחד למליון.רגישות של אחד למליון,תובנות של אחד למליון,יצירה של אחד למליון
ואמת שהיא אחת למליון.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 15:58
עמיר לב-אמין,חכם ומלחין גאון.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 16:04
איך שלא תסתכלי על זה
אנחנו מתרחקים…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 16:19
אולי פעם בחיים אני אזכה במשהו?
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 16:30
כשאין אתה סובל, כשיש אתה סובל
של הג'ינג'יות. אבל זה לא פייר שאלה כזאת, יש כל כך הרבה ממה לבחור.
תביא עוד שאלות כאלה
אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת
אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור
אתה לא יכול אחרת
לפעמים אני שונא את הכנות שלך
אבל נדמה לי שאת צודקת
אני מחפש ומוצא את זה
כנראה שאני
לא יכול
אחרת
(כי לא הצלחתי להתאפק)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 17:02
אל תדאגי אני סתם יושב, את יודעת כמה אני אוהב
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 17:06
פחות בשביל התחרות ויותר בשביל לשתף:
"למה להחזיק מעמד? למה לעשות להם חיים קלים?
למה לא לתת לזעקה המתדפקת על שינייך להשתאג החוצה?
מה כבודך עכשיו? מי הם בשבילך לעזאזל?
הרי הם יכולים גם בלעדיו, הם לא ירגישו כלום בעוד שבוע…
רק את פתאום כמו מכנסיו המושלכים על הספה.
רק את פתאום בועה גדולה של בכי מאופק.
גרונך כואב כל כך אז למה לא לבכות, תגידי, למה?!
הרי אהבת אותו, אמרי נא איך תוכלי מחדש איך תוכלי?"
(מאיר אריאל, פתאום בלעדיו)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 17:19
"שנה אני גר פה
לא עבר אף אחד
דקה נסדר"
(התלבטתי בין כל מיני משפטים של אביתר בנאי שמתארים בדידות, אבל זה פשוט נוגע בזה הכי עמוק)
(וזה שרשור התגובות הכי מעולה אי פעם! תודה!)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 17:21
אה-אה-אה! ושכחתי!
"אני חושב עליך \ וכבר עולה בי אמהות גברית"
וכל שורה אחרת של עלי מוהר.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 17:35
אך אם אי פעם תהיי שוחקת
בלעדי במסיבת מרעייך
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך
נתן (משורר הצללים הלאומי) אלתרמן, ניגון עתיק
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 17:49
שימי לב לרוסים
יש בהם משהו
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 17:59
שורה משיר ישראלי?
מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה (אני הולך לרוץ, לבד).
שורה משיר לועזי?
I get on a train and I just stand about, now that I don't think of you. I keep falling over I keep passing out, when I see a face like you. What am I coming to?
אין על מוזיקה.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 18:02
"כל האסונות בסוף הולכים למעדן חלב.
כן כל האסונות הרי הולכים למעדן חלב.
מוכי רעב ורעש חיש הופכים
למיץ טבעי עכשיו"
ובאותה קלות הייתי יכול לבחור עוד אלף שורות אחרות של מאיר אריאל
היה לי ברור שמאיר אריאל חייב לככב ואכן אני שמח לראות שהוא מופיע פה בלי סוף, כי לפעמים מוסכמה גם אם כבר הופכת לקלישאה היא פשוט נכונה
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 18:10
"זהו פזרון נפש שלאחר קציר
הכל אסוף רק שכחה קיצית.
זו העונה שלך
מישהו מקשיב, מישהו חדל לשיר"
וגם:
"אם המבשר עומד בדלת, תן מילה טובה בפיו"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 18:17
אהובתי היא כמו ארץ מדבר
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 18:33
"אם יש סקס אחר – הביאוהו לכאן, ונדעהו נדבר גלויות יש או אין"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 19:09
מעבר למגדל השחור, יש מגרש של טניס, טניס, כן טניס
יש מגרש לבן של טניס
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 19:13
לאחרונה "רק מלחמה, אם תבוא, תחזיר אותנו הביתה"
ביוגרפי, ביוגרפי לגמרי.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 19:35
"מה שמתחשק לי זה לישון
כלום לא לשמוע ולא לתמוה" מאיר, כמובן
למה ? כי זה מה שבאמת בא לי אחרי יותר מדי שעות עבודה החודש
אה, גם מאוד בא לי לקבל את הדיסק
ברכות לכולם
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 19:38
"ועוד מעט … תהום "
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 19:45
"שיר ערש אחרון ולישון
עם אצבע על הדופק ואצבע בגרון
שיר הרס עצמי
אחד לך, אחד לי.."
("שיר הרס" עינב ג'קסון כהן)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 20:15
"העיניים אמרו לי, את היום שלישית, את יודעת שאת מיותרת" (לאה גולדברג)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 20:34
"להיות או לא להיות זו לא השאלה
השאלה היא – עוף או בקר?"
"עומדת הסבתא קטנה וחיוורת
מבלי להפריע את שלום הציבור"
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 20:36
"מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת"
אלתרמן. לחן -יוני רכטר.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 20:36
"כל מי שנקרע מבפנים ובכל זאת בוגד בכל ערך"
נעם רותם, מבריק.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 20:37
אני! אני!
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 20:46
לי אין משהו ארס-פואטי להגיד עליו , חוצמזה שהוא מתיר לי קשרים בבטן שרע לי.
נ.ב: עמיר הוא חיית-גיטרה-לא-מוערכת-בעליל
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 20:51
ללא ספק זה:
"ההפך מלמות – זה לא אהבה, לידה או תקווה. תאווה לבשר אשה זה כמו סתם תיאבון לבשר"
מתוך אמביציה / שיר טיול / אביתר בנאי.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 21:08
למה לא, למה לא עכשיו,
מה שבטח יבוא רק מחר.
(אבשלום, אריק ושלום)
הם הולכים ושרים
המנון לאדישות
קול עוד בלבב הולך לאיבוד
(רואים שלא רואים, סחרוף)
בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות
זה עונתי, עונתי
(באביב, שטרית)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 21:19
לבחור שורה?
"ואהבתי אותך, והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו. והיה לנו רע, ואהבתי אותך לא פחות".
אולי משפט האהבה היפה ביותר שנכתב בעברית (יענקל'ה רוטבליט, דברים שרציתי לומר)
ובראש גם עוברים חלפי, ומאיר, ועוד ועוד… תודה על הכתבה, הדיסק וההגרלה (לגיא ועמיר!)
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 21:22
זמר ענק!!!
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 21:53
יי!
זה נפלא!
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 22:03
אני רוצה אני רוצה!
"ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה"
לא מההכי הכי אבל השורה הזאת נותנת לי איזושהי נחמה בימים האחרונים
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 22:11
*מחזיקה אצבעות חזק-חזק*
זו תהיה אחלה מתנה ליומולדת שלי
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 22:20
שברי את הטלוויזיה ובואי נלך לישון (נטאשות)
אני חש התקרבות לעתים נדירות (איפה הילד)
בסוף המדבר יש ים (שלום גד)
אחלה שיר יצא לי
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 22:23
"וגם היתה לי בחורה, קצת פראית, קצת לא ברורה
אך לא הגיע לה שאשתגע."
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 22:38
"מי יבנה, יבנה בית, מי יבנה? אם לא אנחנו נעבוד?"
אהוד בנאי, ערבב את הטיח
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 22:41
כל מה שנרדם מתעורר
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 22:44
בשביל חבר שלי אורי…
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 23:03
הלוואי שהייתי עמוק, עמוק
כמו שאני יומרני
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 23:13
אני אדם דתי, ובתור שכזה מרגיש מאוד לא נוח בפאבים ומועדונים לא כשרים. כזה אני.
רק שני אנשים גרמו לי להגיע למקומות לא כשרים, להעביר ערב שלם על פחית קולה בהכשר הרב לנדא, ולשמוע את המוזיקה שלהם:
מאיר אריאל באחת מהופעותיו האחרונות במועדון האינדיגו בחיפה ועמיר לב באלפנט.
בחישוב של תועלת מול הפסד -אני בטוח שיסלחו לי בשמים, היה שווה.
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 23:15
אין על עמיר לב (:
ממש אהבתי את הדיסק הקודם והדיסק הזה גם נשמע מבטיח
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 23:42
כבר מאוחר ומחר נקום ונראה איך שמגיע היום בסוף כל לילה/ טוב, חושך נפל על הרחוב, רק הירח משאיר את אורו הצהוב/ צרצר מצרצר צרצורו שר לילה טוב
יום שלישי, 24 במרץ 2009 בשעה 23:48
צריך להפסיק לשקר בטלויזיה
על אהבה
לקחת אחריות על הילדים
(אביתר בנאי "אמביציה")
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:04
"כי סערת עלי
לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך
שווא אציב דלתיים"
(אלתרמן בביצוע חווה אלברשטיין)
תודו שכל אחד חווה לפחות פעם בחיים תחושה כזו, וכמה טוב שיש את אלתרמן להיטיב לתאר אותה, וכמה טוב שיש את עמיר לב לשיר בדיוק על תחושות כאלו.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:04
אבא שפך לי שמן רותח לתוך האוזן
אמא מרביצה לי כל היום
בכיתה שאלו איזה צבע יש לברזל
ורק אני כתבתי אדום
אינפקציה
וגם
כולם חושבים תוך כדי על כדורגל.
אני חושב על שיר של "גרייטפול דד."
בדיוק על הסולו של גרסייה
היא מבקשת שארד.
אני הולך על זה, כמו מתאבד.
שלומי שבן
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:05
כשיש אתה סובל כשאין אתה סובל
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:07
אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה, שנים! שנים על גבי שנים,
ערסים זקנות ובני עקיבא! אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה,
שנים, ערסים זקנות ובני עקיבא, אנ'לא מאמין שאני גר בפתח תקוה.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:08
עמיר לב,
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה -
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:13
כל יום שישי היא פותחת את הרדיו
עם מנגינה יפה שוטפת טת החדרים
איך שהיא רוקדת וחולמת
על היום שבו יזרח בוקר טוב על פלורנטין
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:27
עמיר לב המצויין באדם.
דיסק מעולה.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 00:52
אני הכמעט ואת הדבר האמיתי… אהבה בגיל 50..סחתיין עמיר
עוד אלבום נעים ומקסים אבל אני מתגעגע לדיסטורשיין של האלבום השני.
איכשהו אין לי ספק שהאלבום הזה יישמע יותר טוב בהופעה כמו כל החומרים של האיש הגדול הזה.
תודה על הפוסט הנפלא הזה, כמה חבל שגיליתי אותך באיחור
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 01:10
"זו פרה שמנה למרחקים ארוכים
שקשורה בחוט לחבורה של ממתקים
שקשורה במוט לדגל דכאוני
שקשורה בחבל לשם שלי"
"יותר מדי אנשים, אמר ראש העיר והסתובב למערב"
לא השורות הכי טובות בשפה העברית, אבל אני עדיין מאושר שאהד פישוף חזר לבמות ישראל, שהוא עושה מוזיקה מעולה ושזכיתי לראות את "האלוהים שלי עייף" בהופעה. אשרי הברהאמין.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 01:15
תודה על האפשרות להקשיב לדיסק און ליין.
חיכיתי לזה הרבה זמן.
מכורה לפשטות המורכבת של עמיר לב כבר כמה שנים והפסקול שלו מלווה וליווה לא מעט רגעים בחיי והעניק להם ערך מוסף.
את הקליפ ל"חולון" היו אמורים לצלם בדירתי- בסוף זה נפל וחבל אבל לפחות כמעט צילמו קליפ של עמיר לב בדירה שלי וגם זה לא מעט…
"כביש 1" מופלא, "מרסיי" מענג ממש ו"בלפור 7" יפהפה.
איזה כיף- חבל שלא יצא בתחילת החורף.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 01:42
"…עושה שלום, עושה מקום, ומתקפלת בעצמה כמו אולר…"
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 03:09
אם למות כמו כלבה-אז לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה!!
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 06:12
"שמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות, שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?"
וגם
"דברים זולים עולים פחות"
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 10:38
"ומבחוץ הערפל תלויה כהינומה…"
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 11:09
"כי תפארת עוזמו אתה וברצונך תרום קרננו"
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 11:12
"נשבע לך לא בוגד!
(בעיוני לא בוגד!)"
זה הדבר היחידי שעולה לי לראש כרגע….
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 11:18
"ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן בסינור לצוואר וחוזר על השאלה. מה עשית עם זה שואלים לאן בזבזת את כל זה היה לך סיכוי ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש".
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 11:36
כנראה שאני גר בחלק הטוב, שונא את החלק הרע
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 12:38
סופסוף יש הזדמנות לשמוע עוד שירים חוץ מנוסע וחוזר, כולם צריכים לעשות את זה.
עכשיו אני אעשה כיף לכפתור.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 12:46
איך כש…
הצבע טוב
ולא רדוד שם
אדום ירוק הרבה כחול
וכשחולומים
יש שם צהוב גם
יוסי הפיל.
אנשים שמנים יושבים לי לי על הראש
מסתבר שאני לא לבד בבניין
משהו מאוד מדאיג קרה
מדאיג שאני לא מצליח להזכר מה זה היה
נוסעים במגבעת.
כולי נפעם מהדיסק הזה!, אני שומע אותו בלופים כבר פעם שלישית.
מגיע לי.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 13:47
מעניין באמת אם אפשר היה לכתוב שירים כאלה מלב הבועה התל אביבית. אבל מה זה בעצם משנה, אנחנו רק צריכים לשמוח לנוכח העובדה שהשירים האלו פשוט נכתבו, והם זמינים כעת לכל מאזין שליבו מוכן להיחמץ.
אבל יש יוצרים תל אביביים שכן מצליחים להגיד משהו שרלבנטי מחוץ לגבולות שינקין ואלנבי, ואחד מהם הוא שלומי שבן. השיר השלו "ערב לזכרי" הוא רק דוגמא אחת מני רבות ליכולת הכתיבה המזהירה שלו.
זה ערב לזכרך, זה ערב לזכרי.
זה ערב ואת לא שלי.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 14:45
יש כל-כך הרבה….
"הילדים הם גשר לעצמנו שנתן לנו הזמן" שלום חנוך
"אל האור אל האור ארוץ בחדווה / לשנים של אמת אושר עד, אהבה! / הו מורי , צור ישעי, שליח אל מבורך / את השער הצר לפניי אנא פתח" (כתב אורן פרבר. מתוך "אל האור" בביצועו של אבי גרייניק)
"אין לי ארץ אחרת / גם אם אדמתי בוערת" אהוד מנור ז"ל
"שוב הדמעות על האיפור/ והחיוך שעוד תפור נפרם משפתותיך / נפרד כבר מעליך וסוף לסיפור" (מילים של יענק'לה רוטבליט, מתוך "סוף לסיפור" בביצועה של יהודית רביץ)
"הו ארצי מולדתי, את הולכת פייפן, שברת לי את הלב לחתיכות קטנות. כן, היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו. אני כל-כך עצוב, בא לי לבכות" מתוך "יושב מול הנייר" של אריק איינשטיין.
ואת כל השיר "אדם בתוך עצמו" , אבל בעיקר את הבית הזה:
"אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר."
הייתי יכולה להמשיך עוד ועוד, אבל נראה לי שגם כך חרגתי מהמסגרת…..
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 15:02
הראשונים שקופצים לי לראש:
"כל הלילה על יד הגדר, את ראית את הבית, אני את הכביש" – של עמיר
"העבר הוא קורי עכביש שלא מניחים לי לקוות ולחלום" של איפה הילד
"זו היתה חמימות חולפת/היה נדמה לי שזה האושר/אחזתי בו לרגע וחשבתי/שאלו הם באמת חיי" שכתבה ורד קלפטר
"תגיד לי אם פגעתי בך, צערה גובר/ אני אומר לה לא וחש כאילו משקר" של שלמה ארצי שהוא אחד מכותבי המילים הגדולים ביותר וללא ספק הכי פחות מוערך.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 16:01
"אל תטילי בי מבטך כחכה"
משפט קצר שמתאר המון.
אמנם זה לא שייך בדיוק למוסיקה הישראלית. אבל בכל זאת – אלכסנדר פן.
וגם (כדי בכל זאת להיות נאמן למשימה…) –
"איבדנו את דרכינו בין מבוכי משחקי הוידאו/ מפלצות ודרקונים ארבו בכל פינה/ ואבירי הסופר מריו לא באו להצילנו…"
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 17:05
"אין לך מושג. כלום, נאדה.
כמו סרט רע עם סאונד גרוע ותסריט עלוב.
הים רע בחושך.
מזל שיש מנורות.
מזל שיש סיגריות שמפיגות לי את הבדידות.
זה הבית הזה. זה הקירות האלה.
והמכנסיים של המשוגעים שתלויים על הקיר,
אני אומר לכם.
אבל יהיה טוב.
אני בטוח".
רכבות / גבריאל בלחסן
נסו להגיד לעצמכם כמה פעמים בקצב "כמו סרט רע עם סאונד גרוע ותסריט עלוב". תראו מה זה עושה.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 19:24
רוצה רוצה רוצה רוצה רוצה!
לא יודע אם זו השורה האהובה עלי, אבל היא שורה אדירה.
"ערירי, בלי אישה תוכיה ויולדת"
תוכי יוסי / אברהם חלפי
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 19:32
אני מת עליו…
הדברים שהוא אומר תמיד כל כך חזקים ונוגעים:
"פגשתי את השכן, זה שהילד שלו נהרג.."
"איך את מחזיקה אותי סוער…"
"פעם בחיים, ככה אני מרגיש…"
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 19:34
תודה
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 19:36
לא הצלחתי לבחור.
אבל בין השאר עלו לי בראש מאיר אריאל, שירים שחוה שרה, וגם עמיר לב (באמת)
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 19:38
"היית קונה לי ממתקים שאפסיק לצעוק"
"את רוצה שיהיה לי נוח שאני אגור בגבעתיים"…
נראה שבכל זאת יותר טוב בגליל…
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 19:42
"אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר" שורה כל כך קטנה, אבל שגוררת משמעות כל כך עמוקה ועצובה.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 21:01
בסוף של משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 21:11
למדתי לאהוב את עמיר לב רק לאחרונה.
קצת קשה לי עדיין, לפעמים, עם הטקסטים, אבל הלחנים, ההגשה שווים את זה.
המכלול… המכלול…
וגם הטקסטים מעוררים השראה לפעמים, והחבילה השלמה מעוררת אותי לכתוב לעצמי כמה שורות מדי פעם…
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 21:52
בגלל כל המדינה הסבוכה הזאת שגם לי כמו לכולם יש כל כך הרבה דברים להגיד עליה אני אבחר ב
"פיצוחי שווארמה, הבורסה הבורסה"
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 22:25
שב ילד שב, אני אומר לך שב.
לא כל האנשים נולדו רעים.
מזמן, היא מתה די מזמן,
אביך הוא ימות גם יום אחד.
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 22:40
עמיר לב, איזה גאון
יום רביעי, 25 במרץ 2009 בשעה 23:27
כל כך הרבה פעמים יצא לי לשמוע שיר, לתפוס את המצח ולהגיד, אח, איזה מילים, אבל משום מה תמיד כשמבקשים לבחור את השיר/סרט/מילים הכי טובים, פתאום לא עולה כלום..
ואני יודע שזה שההגרלה אקראית (כשמה כן היא- הגרלה..) אבל ממש ממש בא לי את הדיסק.. אז..
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 00:05
" תן לשינוי לצמוח, אל תפחד מהפחד"
אביתר בנאי
מרגש מה שקורה פה, באמת..
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 11:15
"אני לא רק מקשיב אני גם שומע, זה כבר לא שאלה אם אני יודע"
וולקן, לאט-לאט
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 11:33
בעניות הרגע:
"אינך יכולה ככה סתם ללכת, אינך יכולה לעזוב אותי"
דיסק! דיסק! עמיר לב! דיסק!
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 11:36
ניסיתי וניסית למצוא את השורה או המילים המדוייקות ביותר שנכתבו אבל אני לא רוצה לקפח אף שורה ומילה אבל כל מבט בכתיבה של עמיר זה דיוק של שען שויצרי אז אני אשמח לקבל את הדיסק וגם אם לא אז אני בטח אקנה אותו כי שום דיסקיה שמכבדת את בעליה לא שלמה בלי הדיסקים של עמיר לב
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 13:17
ואוו, יש הרבה אופציות…
הראשון שעלה לי הוא של לב עצמו- "הכל פעם שאני אומר את האמת אוטובוס עובר ברעש".
חוץ ממנו…
"אח… כמו שאני אוהב אותך… אם זה אפשרי לשנוא כל כך.. כבר עדיף להפסיק לחשוב… פחות לא אוכל לאהוב… ("…"=התנשמות גברית להחריד).
"ניסיתי להפוך את עורי, אבל האור שבפנים דמה מדי לשלי…"
"מטוס נוסק צולל ומתרסק בשיפולי בטני".
"מסובב את הבנות, ברחבת המכוניות, איז גבר, איזה שארם, המדריך לריקודי עם…"
ועוד אין סוף…
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 13:37
כל השבוע זו אותה החלבה, נמאס לי כבר משמן וסוכר.
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 14:15
"כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו,
עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה."
אחח.
דיסק?
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 14:23
גם אני רוצה, וחיכיתי שלושה ימים כדי להגיע למחשב שיכול לקרוא את העמוד הזה בשביל לכתוב זאת!
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 18:45
תודה
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 18:50
אני נורא רוצה את הדיסק הזה. אתמול נפל בחלקי המזל המהמם לראות ולשמוע את עמיר שר ברדיו 88 אףאם. עונג זו מילה מאד קטנה לפעמים.
משפט אהוב בשירה העברית?
"אני נזהרת מדברים נופלים, מאש, מרוח, משירים."
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 20:50
לא יודע כמה סיכוי יש לי אבל מאוד רוצה..
שורה אהובה? מממ ממש אוהב את "שש שעות"
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 21:16
שורה אהובה? המממ…. בטח משהו של מאיר אריאל. לא צץ לי עכשיו…
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 22:43
כל מה שעולה לי זה "הסוודר השחור תמיד עושה לך טוב".
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 23:18
קודם כל חייב להגיד שאני מבקר קבוע באתר וכל הכבוד על ההשקעה!!
אני לא גולש הרבה באינטנרט (אין זמן) וכשאני כבר נכנס זה פעם בשבוע לעונג שבת! תמשיך ככה!
בנושא עמיר לב, אני חייב להגיד שאני פשוט אוהב את הבן אדם הזה..
הייתי בלא מעט הופעות שלו ויש בו משהו מאוד מאוד מיוחד. אפילו קרוב משפחה שלי שלא יודע את השפה הגיע איתי לאחת הופעות וכל כך התלהב שהוא קנה את הדיסק שלו (והוא אפילו לא מבין את המילים היפות שעמיר לב כותב – הייתי צריך להסביר לו).המוסיקה שלו מאוד שונה מכל הדברים הממוסחרים שיוצאים עכשיו בארץ. יש לי כל את האלבומים שלו ואני מקווה שגם החדש לא יאכזב.
תודה לכם ושבת שלום
המילים שלו פשוט גאוניות אבל שתי השורות שלא יוצאות לי מהראש הן:
מ"שש שעות"-
הכי מוזר שלא ידעתי מה ארצה
אם אפגוש קוסם שיודע לעשות הכל
ומ"ערב ראש השנה"
עכשיו נצא, ירח מלא בלילה שחור
נלך, נקנה סיגריות ונחזור
הבן אדם פשוט גאון…
יום חמישי, 26 במרץ 2009 בשעה 23:53
"ורד אהבה אותך, היינו ילדים
דפיקות לב במכולת כשנפגשים
היא חתכה את הצמות, נשארו קוצים
יום אחרי שסיפרת שאתה אוהב בנים…"
"שמוליק"
יום שישי, 27 במרץ 2009 בשעה 01:27
כשהעלה נפל כל היער נבהל.
ניתק מן הענף שלו
רגע הוא כאן,
רגע הוא לא.
"כלום כבר לא בטוח בימינו עוד"
אמרו השורשים יודעי דבר
"עלה כזה ירוק בהיר חוזר אל העפר…"
כשהעלה נפל כל היער נבהל.
ניתק מן הענף שלו
רגע הוא כאן,
רגע הוא לא.
"הוא לא התנהג כתמול שלשום, ודאי הרגיש"
ספדה צמרת בקול מר
"עלה כזה ירוק בהיר חוזר אל העפר…"
והענף שתק
הוא לא דיבר
למרות שידע שבבוקר יצמח לו עלה אחר –
זה לא עוזר.
(ענבל פרלמוטר)