20 בינואר 2015

אלבום במתנה: קין והבל 90210 (+ סטרים לאלבום!)

unnamed

היי, אנשים שלא מפחדים מגיטרות. זוכרים את סרטון ההדסטארט הטוב ביותר בהיסטוריה של הגיוסים? אם לא, קחו רגע לצפות בו. אל תדאגו, הם כבר לא מבקשים מכם כסף, הם גייסו הכל:

אז קין והבל 90210 [פייסבוק] לקחו את הכסף שכמה אנשים נתנו להם בהדסטארט ולמרות הפיתוי האדיר לברוח איתו לברזיל הם אשכרה הקליטו איתו אלבום. אם ההישג עצמו לא מספיק, מדובר בבנזונה של אלבום. כל כך בנזונה, שאני שומע אותו בטירוף כבר שבוע ואני בכלל חשבתי שאני לא אוהב מטאל!

חדשות: אני אוהב מטאל!!! וקין והבל לימדו אותי את זה.

יש פה רק 5 שירים, אבל יש בהם כל כך הרבה קוהונס שהם מספיקים כדי להצדיק את קיומו של המושג החבוט והעייף "רוק ישראלי", או לכל הפחות "רוק בעברית".

הנה משהו די מדויק מהקומוניקט:
"קין והבל" משלבים בטקסטים אלמנטים של מד"ב פנטזיה, אופל, סקס, אלימות, אהבה והמון ישראליות וכאב על תרבות שהייתה ואיננה יותר לכדי יצירה חדשה, בועטת ובוגרת יותר. ההתעסקות האובססיבית של האדם במדיה החדשה, באינטרנט, בריאליטי, נרקמים לכדי קרקס מוסיקלי מופרע החל מהשיר הראשון הנפתח לצלילי סימפול "תל אביב הקטנה" של דן אלמגור ועד הסיום המקאברי והנורא של השיר האחרון באלבום, הלא הוא ה"וידאודרום".

ויש להוסיף: והרבה הדבנגינג איטי.

אז מכיוון שאני אוהב אותם, ואני אוהב אתכם, התבהר לי מיד מהו הדבר הנכון לעשות: להביא את האלבום האדיר הזה, וידאודרום, ישר לאוזניים שלכם וכמה שיותר מהר.

קחו אותו עכשיו. אם אהבתם מה ששמעתם, מתחת לנגן של האלבום תוכלו לקחת הביתה עותק פיזי ממנו וגםכרטיס להופעת ההשקה שלו, במוצ"ש הזה, 24 בינואר, בבארבי ת"א:

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אלבום גרם לכם להתאהב בז'אנר שלם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ליובל!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בלבד!

59 תגובות על “אלבום במתנה: קין והבל 90210 (+ סטרים לאלבום!)”

  1. מאת אני בא מקטמון:

    היו כמה אלבומים בחיים שגרמו לי להתאהב בז'אנר שלם:
    1. beastie boys – check your head
    2. Antonio Carols Jobim – wave
    3. John Coltrane – Love supreme

  2. מאת נעם:

    Hissing fauna are you the destroyer של אוף מונטריאול גרם לי (ואני בטוח שלהמון אנשים אחרים) להפסיק ל'פחד' מהמושג הזה שנקרא פופ.

  3. מאת רוי:

    איזה כיף איתך, מחלק מתנות וזה.

    לשאלתך, אלבום הבכורה של FUZZ גרם לי לזרוק את כל החינוך המוזיקלי שלי ולהתחיל לשמוע גאראז' מטונף כל היום.

  4. מאת יובל:

    squarepusher גרם לי להתאהב בsquarepusher

  5. מאת daklondi:

    תודה
    חי של אבי טולדנו הרחיק אותי לנצח מאבי טולדנו!

  6. מאת שווקס:

    האזנה אקראית לtrentemøller לפני כמה שנים פתחה לי את המוח לאלקטרוני ואני בכלל לא ידעתי שאני כזאת.

  7. מאת אייל:

    כשנפלתי שדוד לרגלי dummy, זה כבר היה אחרי ש -Unfinished Sympathy פתח לי את הדלת לטריפ הופ, אז לציין רק אלבום לא נראה לי הוגן.

  8. מאת eliavs:

    ב1997 קניתי איזה סינגל של פרל ג'אם בבוסטון רק בגלל שהעטיפה הייתה מגניבה…

  9. מאת אלון:

    Ride the lightning גרם לי להתאהב במשאל אי אז

  10. מאת איתי:

    פרנק זאפפה גרם לי לאהוב מטאל.

  11. מאת זינגר:

    הכי רנדומאלי בארץ יו

  12. מאת רועי:

    אשמח לאלבום

  13. מאת רעות:

    לא הייתה לי ברירה! גדלתי לתוך זה.. תודה אחות גדולה

  14. מאת אביה:

    האלבום Close to the Edge של יס גרם לי להתאהב בפרוג רוק.

  15. מאת נימס:

    Dummy המעולה של פורטיסהד, ‎שעד היום אני חוזר אליו כל הזמן.
    Master oƒ Puppets וRide the Lightning שאומנם הקשבתי להם לראשונה כמעט 20 שנה לאחר שיצאו, אבל מבחינתי הם היו פורצי דרך והראשונים שפתחו אותי לסגנון המטאל.
    No Smoking Orchestra (יש להם שם בבוסנית גם), במקרה שלהם לא היה אלבום ספציפי (הקשבתי לאוסף), אבל הם גרמו לי לאהוב את הסגנון הבלקני (ובהמשך גם הרכבים כמו "בום פם" ו"בלקן ביט בוקס")

  16. מאת עומרי:

    הכל בגלל חנה רובינא וההצגה האחרונה

  17. מאת דן:

    סופלאקי של סלואודייב הטביע אותי בשוגייז

  18. מאת חציל:

    הכבש הששה עשר גרם לי להתאהב בשינה.

  19. מאת יותם:

    Young Team של מוגוואי!

  20. מאת צחי:

    fragile גרם לי להתאהב בפרוג רוק. וזה היה מזמן.. קין והבל הוציאו סינגל נפלא, נשמח להיות בהופעה.

  21. מאת ליאור:

    In the Court of the Crimson King – King Crimson – Progressive Rock

  22. מאת רן קראוס:

    טיובלר בלז פתח את עולם הפרוגרסיב עבורי.

  23. מאת איתי לוי:

    Jane's Addiction – Nothing's Shocking

  24. מאת יואש:

    פושטק- נולדתי לראפ (לא קניתי צרבתי) גרם לי לאהוב Gפאנק בעברית

  25. מאת ערן מחלו:

    הגראולרז גרמו לי להתאהב בבסצינת הביץ' גות'

  26. מאת סיון:

    White pony by the deftones

  27. מאת בריאן:

    האלבום Dub Side of the Moon של Easy Star All-Stars גרם לי להתאהב ברגאיי, כשבאותה תקופה הייתי ילד בן 15 ששומע בעיקר פרוג-רוק :)

  28. מאת בן:

    Fever Ray

  29. מאת ינאי:

    Songs for the Deaf – by Queens of the Stone Age
    גם לי לאהוב גם רוק, ולא רק אלקטרוני.

  30. מאת יובל:

    Gentle Giant- Gentle Giant גרמו לי להתאהב בפרוגרסיב

  31. מאת איזי:

    האלבום של מידלייק
    The Trials Of Van Occupanther
    העיף אותי למחוזות לא מוכרים

  32. מאת אורן:

    Tiny Fingers – Massive Fingers Spacetrip

    מוזיקה כבדה יותר, פוסט-רוק, מקצבי דאבסטפ, באסים. עולם חדש ומופלא שלא הכרתי לפניהם.

  33. מאת טל:

    פרוגרסיב בגלל העטיפה של האלבום של קינג קרימזון

  34. מאת לולו:

    יצא להיות במקרה בהופעה של פאט פרדי'ז דרופ לפני כמה שנים, ומאז אני לא שונאת רגאיי.
    ואם מדברים על שמנים אז חלק לפחות מchampagne holocaust של Fat White Family פתח לי השנה את הראש לפאנק

  35. מאת אופיר:

    האלבום de loused in the comatorium של The Mars Volta פתח אותי לעולם של כאוס גיטרות מדהים

  36. מאת קסטה:

    האלבום הראשון של קראפטוורק גרם לי לבדוק את כל ז'אנר קראוטרוק…

  37. מאת Horican:

    Selected Ambient Works vol 2 של אייפקס טווין גרם לי להתחיל לשמוע אמביינט

  38. מאת חיליק ס:

    Industrial ו Noise בזכות שני הראשונים של swans

    Venetian Snares הכיר לי את ה Breakcore IDM & Glitch

    ו Death Grips גרמו לי לאהוב hip hop מחדש

  39. מאת אביבוש:

    מעולם לא עברתי proper שלב של מוזיקת פאנק בחיי, ורק בשנה האחרונה שמעתי את האלבום השני של Billy Talent וזה גרם לי להתאהב בז'אנר הפאנק רוק החדש ולהרגיש כמו נערה בתיכון.
    מנגנים מדהים והזמר מדהים

  40. מאת טל:

    בעיקר master of puppets גרם לי לאהוב מטאל. משם נשארתי רק עם תתי ז'אנרים :)

  41. מאת ירדן:

    stankonia של אאוטקאסט גרם לי להתאהב בהיפ הופ.

  42. מאת שי:

    Homework של דאפט פאנק לימד אותי שאולי יש משהו בכל הבליפיטי-בלופיטי הזה.

  43. מאת אלון:

    אוטיס רדינג גרם לי להתאהב בז'אנר הסול. טום וויטס גרם לי להתאהב בז'אנר החיים.

  44. מאת תום:

    'first thing's first! קין והבל רול מיי פאקין וורלד!

    let up play של Coldcut היה הסם מעבר שלי לכל דבר עם ביט ונופל באיזור הדיגיטלי, דרך פטיפונים וסימפולים.

  45. מאת אופק:

    אני מת לכרטיס לקין והבל! אלזום ז'אנר?.. אולי Kid A שגרם לי להסתכל על אקלטרוניקה קצת אחרת..

  46. מאת Michael:

    Unia – Sonata arctica
    שגרם לי להבין מה זה פאוור ומה הקשר בין מלודיות לכעס

  47. מאת בונגו:

    האלבום Suffer של Bad Religion גרם לי להכנס לפאנק בקטע בעייתי ולזנוח חיים נוחים וחסרי משמעות לטובת סערה של צרות ושיגועים. אני ככה כבר חצי מהחיים שלי.

  48. מאת Avishay Zawoznik:

    Medieval Chamber של Black Knights, בהפקתו של ג'ון פרושיאנטה, העיף אותי על היפהופBlack Knights "Deja Vu": http://youtu.be/Kjpphfisf64

  49. מאת IShapira:

    קצת קלישאתי אבל אני חייב: דארק סייד והפרוגרסיב.

  50. מאת טל:

    Untrue של burial יחד עם גר עם ההורים של רייסקינדר פתחו לי צוהר למשהו שאני עוד לא יודע להגדיר אבל הוא לגמרי טוב

  51. מאת יותם:

    האלבום Toast של באטרינג טריו גרם לי להיכנס לכל עניין הביטים ובערך לכל מה ש-Raw Tapes עושים…

  52. מאת אורן:

    אלבום שגרם לי להתאהב במטאל:
    Iron Maiden – Iron Maiden

    ברוק:
    Black Sabbath – Master of Reality

    בהארדקור פאנק:
    Slapshot – Digital Warfare

    במלודיק הארדקור:
    Being as an ocean – Dear God

    בבלוז:
    Johnny Winter – Second Winter

  53. מאת דין:

    Loveless הפך אותי מנער טיפשון שבטוח שאף אחד לא מבין אותו לנער קצת פחות טיפש שזולל כל דבר שעושה רעש

  54. מאת עמי:

    הביטלס שבגללם אני שומע מוזיקה.
    אבל, הגדול מכולם, Ivo Pogorelich מנגן את הסקרצו ים של שופן. אלבום מופת. שמעו אותו, שמעו מוזיקה קלאסית במיטבה. בגללו אני פסנתרן קלאסי.

  55. מאת אביעד:

    closer של פלסטיקמן פתח לי עולם של מוזיקה אלקטרונית מסוג שלא ידעתי שקיים בכלל

  56. מאת נדב:

    depech mode – violator – פתח לי את השער לאייטיז…