17 בנובמבר 2014

כרטיסים במתנה: Sun Kil Moon (+פוסט אורח)

לא מעט שנים אנשים סביבי לוחשים ביראה את השם מארק קוזלק, ההוא מ-Red house painters שכיום קורא לעצמו Sun Kil Moon. וכמו כל מאזין סקרן ורעבתן שאוהב מוזיקה איטית וחודרת, הלכתי פעם אחר פעם להקשיב.

ולא אשקר לכם – זה לקח זמן. זה לקח שנים. לא מעט שנים. אבל בסוף זה קרה. וזה קרה ביתר שאת באלבום האחרון שלו, Benji, שפשוט פירק אותי לרסיסים ועדיין עושה את זה בכל פעם שאני מאזין לו, דבר שקורה די הרבה.

והנה, שנה אחרי שביקר פה, חוזר Sun Kil Moon להופעה בבארבי בת"א ב-6 בדבצמר. ואף על פי ש-Benji הוא אחד האלבומים הכי עצובים ששמעתי בחיים, מדובר בוואחד ידיעה משמחת.

לכבוד העניין גייסנו את החבר האמיץ והמוזיקאי הנהדר דיוויד בלאו, שכתב כמה מילים קולעות להפליא על קוזלק ועל השירים שלו. אם אתם עדיין לא מכירים את המוזיקה – הנה מקום נהדר להתחיל ממנו. אם אתם כבר מכירים – בסוף הפוסט הזה אני מחלק כרטיסים בחינם להופעה.

Mark-Kozelek

בכבוד רב אני מעביר את המקלדת לדיוויד:

את השם מארק קוזלק שמעתי בפעם הראשונה בתקופת התיכון. המתופף של הלקה שלי דאז, מרטין, השמיע Red House Painters ברכב בדרך לחזרה, ואמר שזאת הלהקה האהובה אליו. די הופתעתי לשמוע את זה בגלל שהוא הכיר ואהב כל כך הרבה להקות ודווקא במוסיקה שהתנגנה ברקע לא "קרה הרבה"; זמר ששר ממש לאט בקול הרבה פחות גרנדיוזי ממה שהורגלנו לשמוע בזמנו (באזור השרון) מרוק אמריקאי, ותוף סנר שמכה כל חצי שעה.

זאת הייתה ההיכרות הראשונה, אך רק שנתיים אחרי, כשהייתי בתחתית (לא הבית קפה אלא השירות הצבאי) למדתי להכיר את הקול של מארק קוזלק ולהבין בדיוק למה הכי ברור ש-RHP הם הלהקה האהובה על מרטין ולמה פעמים רבות הם הלהקה האהובה עלי.

לאחר שנה בחיל התותחנים הפכתי לחובש הפלוגתי ולשמחתי היה לי סיי מסוים בבחירת התותחנים הצעירים שיצאו לקורס חובשים ושנה מאוחר יותר יחלקו איתי מקום במרפאה הגדודית. הם לא היו החובשים הכי מורעלים וגם לא נותני שירות בחסד, אבל זאת הפכה למרפאה עם הטעם המוסיקאלי הכי משובח, כל נהגת ריו או טבח ממורמר שבא להוציא איזה ג' זכה ליהנות מפסקול שכלל את מיטב להקות האלטרנטיב של התקופה (תענוג שמעטים מהם נראו כמעריכים).

בכל מקרה, באחד הלילות הקרים יותר באחד מהחורים שכוחי האל בהם היינו, מור (אחד החובשים הנ"ל וחבר טוב עד היום) סיפר לי על אלבום שהזמין, של להקה שמנגנת ממש לאט ושר בה זמר עם הקול הכי עצוב ומרגש טקסטים על מקומות שכוחי אל, נכספים בהשוואה לחור שהיינו תקועים בו באותו רגע. אחרי שמור הריץ עליו כמה סיבובים, האלבום מצא את עצמו בדיסקמן שלי. כששמעתי את הלהקה בפעם הראשונה מאז אותה פעם בשנות העשרה המאוחרות הבנתי שזאת לא להקה שאפשר לשים ברקע לחזרה ברכב; זאת להקה שלהקשיב לה זה ה-main event.

"Evil" היה השיר הראשון ששמעתי, שיר שבו הוא נזכר בסצנות מעברו במיד ווסט: התגובות של האנשים לחזות המשונה שלו גורמות לו להרגיש טוב, כאילו למרות שהוא שם איתם בחור הזה הוא לא באמת אחד מהם.

באותם שנים באמת טחנתי את הלהקה הזו והיא גם פתחה לי את שער לכל הז'אנר של Slow-Core ו-Sad-Core ולהקות כמו Codeine, Arab Strap וכדומה, אבל גם לאחר צלילה בלתי מרוסנת אל תוך הז'אנר אני יכול להגיד שבחיים לא שמעתי מישהו עצוב ומעציב כמו מארק קוזלק. הוא כנראה סמכות בענייני עצבות, וגם תחרותי בעניין הזה. זכור לי איזה סיפור על זה שהוא ביקר את ריצ'רד באקנר על כך שהמוסיקה של באקנר לא מספיק עצובה בשביל להתחרות במוסיקה שלו (זיכרון מעורפל – יש לקחת בעירבון מוגבל).

אחד הדברים שהופכים את הכתיבה של קוזלק למהנה יותר מזו של כל בכיין מצוי (חוץ מהכישרון שבו זה נעשה) היא שלמרות העצבות התהומית מדובר בבן אדם אינטליגנטי מאוד עם חוש הומור ציני וטוב. קריצות הומוריסטיות באות לידי ביטוי בבחירות הפחות צפויות לקאברים, כמו "Shock Me" של Kiss, ואלבום שכולל 3 קאברים ל-AC\DC ואז עוד אלבום שלם שמורכב רק מקאברים ל-AC\DC, התפקיד שלו ב-"Almost Famous", בו הוא מגלם קלישאה של בסיסט טיפש ורדוד. אפילו יש לי חבר שזכה לקטילה ממנו בהופעה בברצלונה (לאור המראה של חבר שלי קוזלק הרגיש צורך להבהיר שזו הופעה שלו ולא של Iron Maiden).

לקוזלק יצא שם של טיפוס מעט זעוף, כנראה בעקבות פעמים שנזף בקהל שלו על עניין כזה או אחר או בעקבות תשובות מתריסות שענה בראיונות, או השיר שכתב לכבוד "War on Drugs – "War on Drugs: Suck my Cock . הוא לא תמיד מנומס, אבל מי אני שאגיד משהו על מארק; תמיד אעדיף להאזין למוזיקה מעולה של טיפוס כמו קוזלק מאשר למוסיקה בינונית ומשעממת מאנשים על הכיפאק כמו דייב גרוהל או אדי וודר.

לפעמים, אחרי שאני כבר מכיר ארבעה-חמישה אלבומים של אמן, קשה לשמר עניין והתרגשות לקראת האלבומים הבאים; לא פעם זה גורם לי לפספס אלבומים מעולים. לשמחתי כן יצא לי להכיר אלבומים של Sun Kil Moon והם אכן מעולים. האלבום האחרון, שאותו הסיבוב הנוכחי וההופעה בארץ באים לקדם, הוא לא פחות טוב מאלבומיו הראשונים עם RHP. קוזלק אולי בא ממקום קצת אחר מהמקום בו היה לפני 20 שנה אבל נראה שהוא ממשיך להתמקד במה שתמיד עניין אותו, יצירת מוזיקה יפיפייה.

קוזלק הוציא אלבומים עם RHP, אלבומי סולו תחת שמו ואלבומים עם Sun Kil Moon, אך לא מדובר בזיקית, יוצר מולטי ז'אנריסטי מהסוג של דיוויד בואי או מייק פאטון. מארק קוזלק הוא תמיד אותו זמר עם קול בריטון שרודף אותך כמו שד, הוא תמיד כותב שירים שיושבים איפשהו תחת הכותרת הכללית של רוק אלטרנטיבי ופולק ויחד עם זאת, המוסיקה של Sun Kil Moon שונה מזו של RHP בכך שכמו אמנים אחרים עם קריירה ענפה, שהתחילו בלהקה עם עיבודים וסאונד מאוד מקורי וקיצוני כדוגמת פרנק בלאק או ניק קייב, הוא כבר לא מחפש את הסאונד שאף אחד אחר לא מצא או להיות הכי קיצוני ולצרוח או לבכות את מה שאפשר פשוט לשיר. נשמע שעם ההתבגרות הוא מתנתק מהסאונד שאותו הוא המציא ב-RHP, אותו סאונד שנהיה לאהוב כל כך, כאילו שאתגר את עצמו להגיע לאותן עוצמות רק שעכשיו הן בטמפו רגיל, בלי כל כך הרבה רוורב, בלי גיטרות בפול דיסטורשן וכמעט באפס ווליום, יותר נקי. אלה שתי האגורות שלי בעניין, נתראה בבארבי.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מה השיר הכי עצוב שאתם מכירים?). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ליובל ולדיוויד!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב בלבד!

166 תגובות על “כרטיסים במתנה: Sun Kil Moon (+פוסט אורח)”

  1. מאת Efrat:

    מעניין להכיר. אכן לא זמר "רקע"

  2. מאת שחר ש.:

    כנראה ש"אבות ובנים" של אביתר בנאי, אבל גם Rainbows and pots of gold של Stereophonics מתמודד עיקש.

  3. מאת גילש:

    תודה

  4. מאת שחר:

    התחלתי לשמוע כשחבר סיפר שהוא מגיע לבארבי. Ben's my friend שיר מדהים…

  5. מאת דפנה שור:

    כיף לא להיות העצוב היחיד בסביבה.

  6. מאת הדס:

    תקוות הן דבר מוזר. לפעמים תולים אותם על וו מחוץ למקום הכי לא נכון. ואז הולכים במסדרונות המקום הזה מיוסרים עד שמאיזה חריץ באה השמש והכל מתחיל להשתנות. בתוך המקום הזה ולא משנה אם זה מקום עבודה, צבא או רק אהבה מהסוג המייסר, מקפיד מארק קוזלק לפסוע מאחורי עם הגיטרה שלו. פסקול העצב החורך שלו הוא עונג גם כשהכל טוב אבל כשרע לך הוא כמו רפסודת הצלה קטנה שנגררת אחריך ומזמינה אותך לבוא לנוח אצלו קצת ולאזור כוחות כדי להמשיך לחתור.

  7. מאת דוד:

    העיירה בוערת

  8. מאת אייל:

    תודה. שתי ההופעות הקודמות שלו בארץ היו מעולות.

  9. מאת קרן:

    תודה
    תוכי יוסי

  10. מאת נויה:

    radiohead – lucky
    תודה! :)

  11. מאת יניב:

    – The Smiths I know its over.. :'(

  12. מאת מאשה:

    זמר שלוש התשובות

  13. מאת Thomas:

    The past is a grotesque animal

    תודה :)

  14. מאת חגי טבת:

    skinny love – bon iver
    Retrograde – James Blake

  15. מאת אופיר:

    כשעצוב באמת, כל שיר נצבע באפור-שחור-לבן. הכל עצוב.
    גם עכשיו.

  16. מאת איילת:

    "Afraid" של ניקו.

  17. מאת שמחה:

    נשמע מענין

  18. מאת חן:

    אני מאוהב במארק קוזלק מאז רד האוס פיינטרס בהחלט, ו-Have You Forgotten שיר מעולה ועצוב. לא יודע אם הכי עצוב שאני מכיר, אבל עצוב.
    אם יש שיר ששובר אותי כל פעם זה In The Backseat של ארקייד פייר.

  19. מאת אופיר סויסה:

    כל שיר של אליוט סמית

  20. מאת רון:

    יש כל כל הרבה שירים עצובים, לבחור אחד?

  21. מאת רועי:

    Katy Song

  22. Hair – The Flesh Failures (Let The Sunshine In)
    אולי השיר העצוב ביותר שאני מכיר, במיוחד כשרואים את הסצינה הזו מהסרט.

  23. מאת נדב:

    הו מארק….
    אני מעריץ גדול, אבל היה לי קשה לעכל את בנג'י, הוא כל כך ישיר ועירום.. עד כדי בוטות שלא מאפיינת את האלבומים הקודמים.. יש פה עצב מזוקק שמתחמק בזהירות מייפיוף יתר.

    איך אפשר לבחור שיר עצוב אחד?
    בחרתי שניים…

    Spiders And Flies – Mercury Rev
    A perfect Circle – 3 Libras

  24. מאת רון:

    lou reed the kids

  25. מאת מיכל:

    פוסט מעניין, תודה :)

  26. מאת ניבי:

    Caroline says II של לו ריד, ובכלל, כל "ברלין" גורם ללב שלי להתכווץ נורא.

  27. מאת שחר ז:

    השיר הכי עצוב הוא Grinnin' In Your Face של אדואר ג'יימס המוכר יותר בשם הבמה SON HOUSE

  28. מאת בתיה:

    בעיני הוא באמת ההיפך מדייב גרוהל, וזו המחמאה הכי טובה שאפשר לתת למוזיקאי.
    חוץ מזה, אין מה לעשות, אבל השיר העצוב ביותר בהיסטוריה הוא שיר הנושא של מרקו.

  29. מאת paz:

    R.E.M. – Everybody Hurts

  30. מאת הדס:

    בת 31 של אודליה ברלין. לא אוהבת את דירוגי "הכי", שיר ישיר ועצוב.

  31. מאת דניאל ב.:

    שלום!!!!!!!!!
    תודה

  32. מאת מיה:

    כמעט כל שיר של ניק דרייק…
    תודה!

  33. מאת מיכל:

    תאטרון רוסי.

  34. מאת תוכי יוסי:

    Oh Comely

  35. מאת דור:

    wouldn't mama be proud?

    אליוט סמית' 3>

  36. מאת נעה קינן:

    מחכה להופעה הזו כבר חודשים..

  37. מאת אורי:

    אבות ובנים, hands down, לפחות מבחינתי

  38. מאת מאיה:

    פספסתי את 2 ההופעות האחרונות שלו בארץ. אולי זה יצא לטובה שאראה אותו לראשונה אחרי האזנהע לאלבום הזה :)

  39. מאת דורון (אחר):

    כל שיר עצוב טוב עושה לי קלנזינג לנשמה… לא יכול לבחור אחד ספציפי

  40. מאת אלפרד:

    הכי עצוב שישר עולה לי לראש
    soulsavers-you will miss me when i burn

  41. מאת יואב:

    "חופשה של אלף שנה" של שלום גד

  42. מאת לנה:

    Meat is murder של הסמיטס. אני לא צמחונית, אבל השיר הזה מצמרר יותר מההרצאה של גרי. עצוב ביותר!
    וכמובן שאת רוב השירים של קוזלק אפשר לקטלג כי סופר מדכאים, אבל זה היופי שבו :-)

  43. מאת candy:

    מלא זמן שלא הייתי בהופעה עצובה. אולי ב low

  44. מאת הראל:

    פשוט עצוב – Love Will Tear Us Apart

  45. מאת מורן:

    נשמע מעניין ומרגש

  46. מאת mik:

    לא הכי עצוב, אבל אחד מהעצובים
    Antony & The Johnsons – Cripple & The Starfish

    http://vimeo.com/74201590

  47. מאת beefgallo:

    השיר הכי עצוב שאני מכירה
    (אל תבכי, חיה מסכנה)

  48. מאת אייל:

    מספר המתחרים על "השיר העצוב" פשוט גדול מדי. וגם, זה תלוי בתוכן השיר ובתקופה הספציפית.

  49. "דני גיבור". נורית הבתזונה הזאת 😞

  50. מאת עידו זנד:

    dEUS – Right as Rain

  51. מאת ניר:

    אבות ובנים

  52. מאת בן:

    בתוך הצינורות, ללא עוררין.

  53. מאת עמית:

    השיר הכי עצוב בכל הזמנים הוא קאריסה.
    כשהתיישבתי (באוטו) להקשיב פעם ראשונה לבנג'י,
    היתה לי בדיוק שעה של נסיעה ותכננתי להקשיב לכל האלבום,
    בסופו של דבר כל הנסיעה שמעתי את קאריסה בריפיט, עד שהצלחתי לשמוע ולהבין כל מילה.
    העיניים לא נשארו יבשות.

    זו אולי לא הופעה ראשונה שלו בארץ,
    אבל זו פעם ראשונה שמגיע לארץ זמר עם אלבום השנה בעולם.

  54. מאת בת-חן חזן:

    הלוואי…

  55. מאת Jijimiji:

    שלל שרב.
    השיר הזה הורג אותי.

  56. מאת עמית יצחקי:

    תודה!
    קשה לבחור שיר אחד, אבל הראשון שעלה לי לראש הוא I know it's over..

  57. מאת תום רייך:

    גם לי לקח זמן עד שהגעתי לחיבור עם אדון קוזלק. Red House Painters התגלגלו אצלי באוסף ולא התחברנו. המעגל נסגר עם האלבום האחרון של מארק עם Deasertshore ומאז אנחנו נפגשים בלילות…

    אז שיר עצוב מאלבום עצוב של להקה קטנה ועצובה…
    Slum Creeper של Calla מהאלבום השני שלהם Scavengers

  58. מאת איתמר:

    כמו תמיד, השירים הכי עצובים גם נותנים לי תקווה.

    הנה "כשלילה יורד" של בלובנד ורות דולורס וייס מתוך הסרט "המסע הארוך".

  59. מאת תו:

    הלוואי שאבחר (:

  60. מאת ירדן:

    אלבום מופתי, הלוואי שאזכה.

  61. מאת יאיר:

    מנסה את מזלי!

  62. מאת עינת:

    אולי Alone again
    לא לגמרי בטוחה…

  63. מאת נמרוד:

    כדורי הרגעה בדבש

  64. מאת רונית:

    כלום לא עצוב (לי)

  65. מאת דודי:

    זה מה שעולה כרגע, אבל יש עוד 100 במקומו, ברגע אחר
    laura marling – what he wrote

  66. מאת tamar:

    תגובה תגובה

  67. מאת ערן:

    -הביצוע של רות ל"משירי ארץ אהבתי"
    i have forgiven Jesus- morrissey

  68. מאת נמרוד שקד:

    בגיל ההתבגרות – the cure: pictures of you

  69. מאת עומר:

    גבריאל בלחסן – עץ אגוז.
    ואם יצירות קלאסיות נחשבות, אז John Dowland – Flow My Tears כמובן.

  70. מאת אמיר:

    How to Disappear Completely

  71. מאת איתן:

    This Mortal Coil – Holocaust :(

  72. מאת נצח:

    השיר עם העצב הרך ההוא משתנה אצלי בכל עת
    יש ימים שהוא יהיה של מוסיקאי מסויים ויש לילות של אחרת.
    ורוצה לתת לעצמי את התקווה לזכות בהופעה אז כותבת כאן-)

  73. מאת שחר:

    Fruit Tree

  74. מאת גילה:

    היוש , יש שיר שאני לא זוכרת את שמו

  75. מאת אלעד:

    לחלוטין קאריסה מאותו האלבום. שובר את הלב לרסיסים קטנים.

  76. מאת נעם:

    תגובה! גו מארק קוזלק.

  77. מאת גיא:

    יהיה מגניב לזכות בכרטיס.

  78. מאת זיו:

    slint – washer

  79. מאת ג'ני:

    תודה!

  80. מאת מאיה:

    + אני רוצה +

  81. מאת נעם:

    שיר די כואב

  82. מאת נעם:

    תיקון לתגובה הקודמת שלא יצאה טוב-
    Kansas city- Damian Jurado
    שיר די כואב

  83. מאת עופר ה.:

    תודה

  84. מאת עופר ה.:

    תודה!

  85. מאת ניר:

    בנאלי קצת לבחור שיר מ-Disintegration, אבל Homesick בהחלט עונה להגדרה.

  86. מאת יוסי ברק:

    Robert Wyatt – Sea song

  87. מאת רועי:

    תגובה

  88. מאת עידן:

    the past is a grotesque anima חד משמעית

  89. מאת תום:

    הקאוור שלו עם SUN KIL MOON למודסט מאוס (NEVER ENDING MATH EQUATION) מפיל אותי כל פעם מחדש.

  90. מאת אלה:

    השיר הכי עצוב שיש http://www.youtube.com/watch?v=pJSC25Ue8Gg (אחרי שכבר הזכירו את רוברט וייאט)

  91. מאת יותם:

    השיר הכי עצוב שאני מכיר הוא words של low. השיר עצוב בפני עצמו ומהווה פתיחה כואבת לדיסק הכי עגמומי וכנה ביקום.

  92. מאת משה:

    שיר עצוב של אביב גפן

  93. מאת יותם:

    Pictures of You :(

  94. מאת Avishay Zawoznik:

    Underneath the weeping willow / grandaddy

  95. מאת בת-אל:

    בא לי להיות בהופעה שלו. תודה על ההיכרות :)

  96. מאת דוד שפיר:

    אשמח מאוד לכרטיס!

  97. מאת איתי:

    השיר הכי עצוב בשבילי הוא I'm Around by John Frusciante.
    למה? כי זה מחובר לאקסית, ההיא שהשאירה פצע מדמם , גם כמה שנים אחרי, ובעיקר החלק הזה, שתמיד מסמר את השערות :

    I want to again be holding hands
    With you underwater
    And couldn't we get a second chance
    To go back and start over

  98. מאת יובל:

    אני רוצה את הכרטיס הזה!
    הפעם הראשונה ששמעתי את RHP היתה על קסטה שהגיעה בחבילה שחבר שלח אליי מהארץ ליפן, אחרי שהאלבום הראשון שלהם יצא. בצד השני היה בו רדליז. הייתי שומע אותה הרבה, בעיקר את הצד הזה של RHP, בעיקר בבקרים, ברכבות בדרך לעבודה. אח"כ קניתי בטוקיו את כל שאר הדברים שלהם, לאט לאט, עד אולד ראמון, לא כולל. את השיר הכי עצוב אי אפשר לשמוע, אבל DROP שדיויד שם הוא שיר נהדר.

  99. מאת יובל:

    הכי עצוב זה מזרחית

  100. מאת עדי:

    לא יודעת אם הכי עצוב, אבל לבטח אחד הכי עצובים שיש:
    https://www.youtube.com/watch?v=cALnCIIVtjA
    "מחיאות כפיים" של גבריאל בלחסן.

  101. מאת במבי:

    אולי לא "הכי", אבל עצוב עד דמעות של מארק קוזלק: Ruth Marie

  102. מאת קרן הלמר:

    אחד מהאמנים האהובים עליי מילדות
    אף אחד לא גילה לי אותו…אני גיליתי אותו לעצמי ומשם…לכל היקום

  103. מאת יובל:

    אני צריכה לחשוב על זה עוד זמן.

  104. מאת אייל:

    ערים וזיכרון של בלובנד?
    black star של רדיוהד? כל שיר אחר שלהם מ-OK computer?
    time של פינק פלויד?

    לא יודע איזה "הכי עצוב". כל אחד לוחץ על נקודות רגישות אחרות.

  105. מאת לירון:

    השיר על תוכי יוסי- עצוב נורא.
    וגם וידאוטייפ של רדיוהד לא בדיוק גורם לי לקום ולפצוח בריקוד דרבוקה (:

  106. מאת קובי:

    גיא, הבן שלי, אומר "אליפלט".
    ואני, בגלל הסיפור המצמרר: "ברית דמים" (עוד זה מדבר וזה בא).
    ו"האיש מן הבקעה". ו"החיטה צומחת שוב".
    בכלל, עם כל הכבוד לעצב קיומי של בריטים למיניהם (ויש המון כבוד), אותי, שחי פה, מעציבים יותר שירי השכול שלנו. אין על יום הזיכרון…

  107. מאת שירה:

    כל שיר יכול להיות עצוב :(

  108. מאת אסף:

    אני דווקא לא התחברתי בכלל ל Benji ומצאתי אותו בינוני. לעומת זאת מאד מאד אהבתי ועדיין שומע הרבה את שיתוף הפעולה עם ג'ימי לוואל שנקרא perils from the sea. זה אחת מאותם תקליטים שבהם כל הרצועות מעולות. אבל הנה קישור לאחת היותר מעולות מביניהן שמספרת על גוסטבו, העובד המקסיקני

  109. מאת טל:

    הראשון שעולה לראש הוא anna begins של cownting crows

  110. מאת עומר:

    כל האלבום Hospice של The Antlers :,(

  111. מאת netta:

    כולי חיכיון להופעה הזו

  112. מאת אסף:

    כנראה משהו של גבריאל ב.

  113. מאת נדב:

    Lay me low של ניק קייב

  114. מאת הילה ב:

    hurt של ג'וני קאש

  115. מאת את זה אני ממש לא יכולה לסבול:

    Tindersticks – My Sister

  116. מאת רחלי:

    אשמח לכרטיס

  117. מאת Tsvika:

    השיר שבחרתי ׳בין הצללים׳ של משינה. שער בלדה שקט ולא אופייני של הלהקה על אחד שלא מוצא את עצמו בעולמנו ….

  118. מאת ניסים אשתם:

    Somehow the wonder of life prevails שלו יחד עם ג'ימי לוויל מתוך האלבום. הכי נותן תקווה ולכן הכי עצוב

  119. מאת אברהם:

    אין עליך גיא!

  120. מאת ערן:

    אשמח לזכות בכרטיסים. בזכות הפוסט שלך נתתי לו צ'אנס נוסף, והתאהבתי ב-benji.

  121. מאת יותם:

    הפתעה מדהימה שהוא מגיע לארץ :))

  122. מאת צור:

    Last Year's Man

  123. מאת דניאל:

    אתה פה חסר לי, עושה לי תמיד עצוב בלב

  124. מאת IShapira:

    כנראה שכל Kind Of Blue זה הכי עצוב שיכול לבוא

  125. מאת Tal:

    Hope there's someone, Anthony and the Johnsons

  126. מאת יותם:

    עמיר לב – אריה ורותי
    לחילופין
    Tom Waits – Christmas Card from a Hooker in Minneapolis

    אמן

  127. מאת לרר:

    i never learnt to share של ג'יימס בלייק זה מה שעולה לי בראש כרגע

  128. מאת אורית:

    אשמח לכרטיס.

    אחד השירים שכבר שנים עושה לי עצוב כשאני שומעת אותו: Crime of the Century
    http://vimeo.com/51801865

  129. מאת דניאל ל:

    שבתות וחגים

  130. מאת תום:

    Pictures of You

  131. מאת אופיר:

    יש!

  132. מאת שירן:

    strange fruit :[

  133. מאת טל:

    27 של עינב ג'קסון כהן שיר עצוב מאד

  134. מאת אלון:

    יש חגיגה

  135. מאת אורי:

    גם אני רוצה כרטיס!

    בתור שיר עצוב אני בוחר את cold blooded old times של smog

  136. מאת רון:

    הוי, מאוד יעילות הולכות להיות התגובות לפוסט הזה

    לפעמים "דשא ב'" של גבריאל בלחסן
    לרוב בביצוע הזה:

  137. מאת נועה:

    ערב ב' כסלו ערן צור הכי מעציב

  138. מאת שון:

    תודה על הפוסט דיוויד ותודה על הכרטיס גיאחה וקארמה

  139. מאת אתי:

    משירי ארץ אהבתי בביצוע רות דולורס וייס.

  140. מאת יונתן:

    אשמח לכרטיס שאתן לאשתי.

  141. מאת ראם:

    הכי עצובים כרגע: בשפת בני האדם – רות דולורס וייס the mirror – john frucsiante ו- some things last a long time – daniel johnston

  142. מאת אודי:

    הייתי בהופעה הקודמת והיה מעולה!!!!!!!!! חייב לזכות

  143. מאת ברק:

    קלי דה מרטינו – Bumblebees

  144. מאת קרן:

    תודה!

  145. מאת יולי:

    אני דברים חינם רוצה !

  146. מאת אמיר:

    Got a nagging prostate and I got a bad back
    When I fuck too much I feel like I'm gonna have a heart attack
    ועדיין הוא לא שוכח איפה היה כששמע שריצ'רד רמירז מת בנסיבות טבעיות.

  147. מאת נוקה:

    שיר עצוב….Spiritualized – broken heart

  148. מאת יגר:

    דמעות בגן עדן – אריק קלפטון.
    תודה!!

  149. מאת ברכה:

    לאלביס יש מלא…

  150. מאת נדי:

    רוצה!!!

  151. מאת עודד:

    תודה

  152. מאת דני:

    השיר Bonnie 'Prince' Billy – Black
    כתבתי קצת על אחת ההופעות האחרונות שלו בישראל כאן –
    http://dannyfel.wordpress.com/2013/10/31/%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%90%D7%9C%D7%A7-%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%95/
    תודה

  153. מאת הילה:

    isn't a pity
    nina simone

  154. מאת שלמה:

    השיר של אלקנה בגמר דה וייס עשה אותי ממש עצוב

  155. מאת רוןנ:

    לא יודע אם הכי אבל ללא ספק עצוב (ומצוין): Eels – novocaine for the soul
    וכי הכי כיף למצוא קישור:

  156. מאת גזר גמדי:

    Smashing Pumpkins – For Martha

    If you have to go don't say goodbye"
    If you have to go don't you cry
    If you have to go I will get by
    Someday I'll follow you
    And see you on the other side"

  157. מאת עילית:

    איפה העוגה

    epitaph

  158. מאת גידגיד:

    תודה

  159. מאת אור פריד:

    אין על מארק

  160. מאת רז:

    songs ohia- in the human world