22 ביוני 2014

כרטיסים במתנה: Brian Jonestown Massacre – שוב!!!

ניסיון העבר מלמד שמשהו [סליחה על הביטוי] קסום קורה כשלהקה חוזרת לישראל בפעם השנייה תוך זמן קצר. מצד אחד ההלם מהקהל הישראלי המרעיף כבר לא שם. מצד שני הקהל מרעיף אפילו יותר. החיבור חזק יותר, אמצעי פחות.

The Brian Jonestown Massacre היו כאן בדיוק לפני שנתיים, והיה להם ולנו כל כך כיף שב-15 ביולי הם חוזרים לעוד הופעה. לרגל העניין המסעיר הזה יש לי כרטיסים לחלק לכם, אבל יותר חשוב – יש לי פוסט אורח של יותם קניספל שמיועד לכל מי שעדיין לא מכיר את הלהקה הזאת, וגם למי שמכיר אבל אוהב להיזכר.

אליך, יותם:

brian-jonestown-massacre



ב-15 ביולי, בריאן ג'ונסטאון מסקר יגיעו להעיף את הקרקפת של הנוכחים בבארבי בפעם השנייה, אחרי שביולי 2012 הגיעו כחלק מגל להקות האינדי שטפטף לארץ הקודש (וממשיך לעשות זאת באופן מתמיד ומבורך לצד הרכבים ראויים לא-פחות).

 מעריצי ההרכב יודעים שאם יש משהו יותר מאתגר מלהכיר את מלוא הרפרטואר העצום של הלהקה, זה להסביר במילים איך היא נשמעת.
 ובכל זאת, הגענו עד הלום, ואפילו לידי ביקור שני, אז אנסה לזקק זאת למילים בודדות; 
ככה נשמע חופש (ויושר) אומנותי. במלוא תפארתו וגווניו. ולעיתים גם שלילתו.

השירים שלהם מבקשים להיקלט, אבל מבלי להפוך ל"קליטים";
 זו מוזיקה שמבקשת לשוטט ברוח מאזיניה, להרחיב את תודעתם, ללכת לרוחב ולא לאורך. לטפטף ולהתפשט. 
וזאת תוך המון כבוד גלוי לשורשי הפסיכדליה, הפולק והשוגייז (ולאחרונה, גם הנגיעות האלקטרוניות שמעטרות את שכבות הסאונד, התמיד מורכבות, שהלהקה מייצרת).

זו הסיבה שהיא לא תמיד נוחה לעיכול, וזו גם הסיבה שמתחת למסווה התובענות שהיא דורשת ממאזיניה, מסתתרת כמעט תמיד איכות מזוקקת.
 וזו בעיקר הסיבה שאסור, פשוט אסור, לפספס את החוויה שבלראות אותם עושים זאת לייב.

זו כבר קלישאה לכתוב על דמותו הטרגית של אנטון ניוקומב, האיש שהוא בעצם הבריאן ג'ונסטאון מסקר, והכותב/מלחין של רוב יצירותיה;
 חוסר היכולת להתפשר, ההרס העצמי, ההתמכרויות (על אף שלאחרונה התנקה, והפעם באמת-באמת), ושלל הקפריזות שהוליכו אותו לא אחת להתקפים אלימים, כמו זה שתועד בסרט התיעודי המופלא "Dig!", שליווה את הלהקה, יחד עם להקת הדאנדי וורהולז המצוינים, במשך שבע שנים ארוכות בניינטיז;
לא לדאוג. לשמחתנו (או בעצם לצערנו) את מפגן הזעם והאלימות הזו לא נראה בבארבי. הוא הרי נקי באמת-באמת. 
אבל בשנות התשעים ככה זה היה נראה כל שני וחמישי בהופעותיהם:

כבר אז ניוקמב ראה עצמו כנביא, נושא-בשורה, תמצית ייצוגו של אמן אמיתי שהוא במקרה מוזיקאי מחונן. וככזה הוא גם סוג של מהאחרונים-בדורו; דושבאג לא נורמלי (שכנראה קצת נרגע), אבל לפחות, תמיד – נאמן ואמין לעצמו.
 עד היום הוציאה הלהקה 14 אלבומים בהנהגתו, כשהאחרון, Revelation, קיבל ממגזין טיים-אאוט לונדון את התואר "amazingly contemporary" (וטעימות ממנו בהמשך).

התבקשתי לבחור כמה שירים שידגימו למה אסור בעיניי לפספס את ההופעה הזאת.
 מי שהיה בראשונה בוודאי לא זקוק להסברים, אולי רק לתזכורת.

 בחרתי את השירים שעבורי אישית מסמלים את מידת החופש, הייחוד, החספוס והרגש שמקופלים יפה כ"כ בלהקה עמוסה סתירות ורבדים, דרך נרטיב מעניין של ההתפתחות וההשתכללות המוזיקלית שלהם.

מודה שלא כל שיריהם נמרחים לי תמיד טוב על הטוסט, אבל מוכרח לציין שאלו שכן – חרוטים עמוק ויציב בליבי. והנה כמה מהם:

1996 הייתה שנה פורייה-על-גבול-הפסיכוטית בחייה של הלהקה, שהוציאה לא פחות מ-3 (!!#!@$) אלבומים באותה שנה, כשהראשון היה Take it from the man המופתי. 
השיר שפתח אותו נקרא "Vacuum Boots" – 
זו הייתה שנה של המון המראות, נחיתות והתרסקויות בחייה של הלהקה מסן-פרנסיסקו.
 ובשיר הזה מופגנת הקלילות הנוחה, הריחוף והחן לצד ההיפיות הקליפורנית. קצת לפני שהכיוון המוזיקלי של הלהקה יתגלגל ויעמיק:

באלבומם השלישי באותה השנה, Thank god for mental illness (1996), שאבה הלהקה השראה מבלוגראס ופולק/רוק בסיסי ובועט, ע"י סאונד שנשמע כאילו נשלח במכונת-זמן מהסיקסטיז. 
ומילא זה, האגדה מספרת שהפקת האלבום עלתה פחות מ-20$ בלבד, בבית/מאורת הסמים של ניוקמב, ביום הקלטות אינטנסיבי אחד. אפילו הטכנאי קיבל תשלום של גראס.
 השיר "Free and easy take 2" מתוכו, הטיב לספוג את כל מרכיביו של האלבום, שלטעמי הוא אחד האלבומים הכי גולמיים, לא מעובדים, כנים ופרומים-לחיוב שקיבלנו מהניינטיז. כפית גדושת מציאות, קפסולת זמן פשוטה ומורכבת כאחת.

לא פחות מעניין ממנו, באלבום הזה נמצא גם השיר "It girl". 
ניוקמב הרומנטיקן אוהב לכתוב שירים העוסקים בחיפוש: איך ואיפה למצוא קבלה, הפנמה, כפרה, וכמובן, מעל כל אלו – אהבה.
 "It girl" הוא אחד מהשירים הכי פשוטים, נוגים, דקים וקולעים שכתב על אותה אהבה נכספת, תחת השאלה הנשאלת ביותר בהיסטוריה:
"מי מהן זו הבחורה עבורי?"

ואם כבר התחלנו באלבום הנפלא והמזורז הזה, שקודם נושב כמו רוח-תקופה ואז בועט למאזין בביציו, קשה יהיה להתעלם מ-"The Ballad of Jim Jones", עוד שיר חיפוש נהדר ומפורסם למדי, שמבחינתי נכתב לרגע שבו מתקפל הגג-הנפתח ביציאה לטיול הקרוס-קאנטרי בארה"ב, אליו כולנו מייחלים להגיע מתישהו.

 וגם בשיר הזה, שחוזר לסוגיית החיפוש, מגיעה גאולה בדמות זרועותיה של אהובה מיוחלת;
I walked from New York and back from L.A. 
I lived on a mountain and once by the bay 
I bought an apartment and slept in the hay 
but there's no place that's softer than (your arms) 

בקפיצה לא-הוגנת קדימה, תוך התעלמות מאלבומי מופת נוספים, נגיע ל-Strung out in heaven, אלבום משנת 1998, ובפרט לשיר "Going to hell" מתוכו. 
כחלק מ"המסע-המוזיקלי-בזמן" של הלהקה, שמאז ומעולם הייתה גלויה בכוונותיה להחזיר את הסאונד של שנות ה-60 וה-70 לימינו, ריף הגיטרה בשיר הזה מהווה כולו תמהיל של עכשוויות לצד הכמיהה לעבר. טיול מוצלח מעבר לגבולותיו המוזיקליים של הזמן. 
זה הקיו שלכם להגביר את הרמקולים:



"Mansions in the sky" – שיר מתוך האיפי Bringing it all back home – again, שיצא ב-1999. לאו דווקא משיריהם המוכרים, אבל יש בליריקה שלו הרבה כנות ועצבים חשופים, שרק ילכו ויתעמקו כשנמשיך את המסע לנפשו השסועה של ניוקמב. הפעם החיפוש הוא אחרי הכפרה על חטאים גוברים ולא-פוסקים -
 
Well, I'm sure I will become Your favorite son
If You forgive the awful things I've done

 ולי אישית הוא מזכיר מעט את "Mountain Climbin'" של עוזי רמירז, שלהשערתי נכתב בהשראתו;

מאט הוליווד, אחד משלל הגיטריסטים בהרכב, הוא הנאמבר 2 המיתולוגי של הלהקה הזו, וכיאה לתואר הוא גם עבר את הכי הרבה התנגחויות עם ניוקמב.
 חשוב לציין שכישרון הכתיבה שלו, כשהוא זוכה לביטוי והתממשות, מוכיח למה הוא כ"כ נחוץ להרכב. 
יש האומרים שהוא "הנפש המוזיקלית" התאומה של ניוקמב, הצלע המשלימה, המאזנת, והוא מהיחידים בלהקה שנשארו מההרכב המקורי שהוקם ב-1988.
 בעולם עתיר האינטריגות (והעזיבות בטריקות-דלת) בו חברי הג'ונסטאון חיים, זה בטוח אומר משהו.
 
הנה למשל "Oh lord", שיר שכתב הוליווד לאלבום Take it from the man – ואחד מהשירים שהלהקה הכי אוהבת לנגן בלייב (שימו לב לסלוטייפ שמחזיק את עדשת משקפיו. אין יותר אינדי-רוק מזה):


ואם כבר בהוליווד עסקינן, הנה עוד שיר מוכר למדי שכתב, שנשמע די דומה לאחרון, כבדיחה על חשבונם של חברי להקת הדאנדי וורהולז בעקבות הצלחת שירם
 "Not if you were the last junkie on earth" שהפך את הדאנדיז להצלחה בינלאומית, בניגוד לג'ונסטאון שעוד נשארו "במחתרת" באותה התקופה. שיר נוטף קנאה וציניות שבעצם קורא לדאנדיז "חבורה של צבועים". 
והוא כיפי as shit ובייחוד בהופעות:



ואם הקפדתם על תשומת לב בקטע מההופעה, ודאי הבחנתם באיש הטמבורין השנון-אסתטית, ג'ואל גיאון; 
האיש שמוכיח שכל להקה בלי טמבורין צריכה בדחיפות איש-טמבורין.

 גיאון הוא האיש עם הכי הרבה נוכחות על הבמה בהופעות של הלהקה. על תקן "סולן" שעומד במרכז הבמה, משקשק את הטמבורין ולעיתים את המרקס, מנענע את אגנו, מרים את אפו, ומוסיף קולות רקע באדישות של חצי-נוכח חצי-נפקד. 

אבל אחת לכמה שנים, כשהוא נתקל בקיר שתלטנותו הרוגזת של ניוקמב, גיאון מתפנה לכתיבת שירים עם להקה נפרדת שהקים בשם The Dilettantes, שזו הזדמנות ראויה להכיר גם אותה אם עוד לא יצא לכם.


https://www.youtube.com/watch?v=PKRrD7xz_t4


ובחזרה לג'ונסטאון;
 באלבום Give it back! מ-1997, הגיח לעולם השיר "Servo", אחד מהשירים היותר מוכרים של הלהקה, שנכלל כמעט תמיד בכל סט-ליסט בהופעות שלהם מאז. 
שיר שהוא אבן-דרך בדרכה המוזיקלית. לכל מי שאוהב אותם וגם למי שלא:

באותו אלבום בלט במיוחד גם השיר "
The devil may care (mom and dad don't)", שמקבל נפח טרגי לאור סיפור משפחתו של ניוקמב; 
אמא שויתרה עליו בנעוריו, ואבא אלכוהוליסט שנטש בילדותו, רק כדי לחזור לחייו בבגרותו ולבסוף להתאבד ב-1997, בדיוק ביום הולדתו של אנטון.
 בשיר הכי ישיר וכואב שכתב ניוקמב באלבום ההוא (ואולי בכלל), הוא מתייחס להוריו ועל החוסר באהבתם, במילים פשוטות וצורבות
: Say goodbye to mom and dad, the two best friends I never had:

ואם כבר נפלנו לתהומות מכאוביו וכנותו המוחצת של ניוקמב, שהגיע לשיא בשלותו בתחילת שנות ה-2000 בעקבות טרגדיות נוספות שצבר – הנה עוד שיר, הפעם מהאלבום Bravery, Repetition and Noise מ-2001, בשם "Open Heart Surgery" – 
עוד פנינה כואבת בישירותה.
 שיר ששמו הולם את מידותיו ומעמקיו הרגשיים. 
נוגע, כואב, ומשרה תקווה. כמו ניתוח לב.
צלילה עמוקה לתחתית הבאר:


http://www.youtube.com/watch?v=3lwsIAlIlqA

וכיאה ללהקה שרוב נגניה עברו בשלב כזה או אחר במכון גמילה, השיר "A new low in getting high" מהאלבום 
…And this is out music מ-2003, מיטיב לבטא את תחושת ה-walk of shame של הבוקר-שאחרי ערב הוללות מוגזם. 
שיר שעוסק בגבולות וחצייתם. המנון כואב לייסורי מצפון קיצוניים של המשתמשים-כלפי-עצמם, על נפילה מוחצת משיא גובהו של הקיק, ועל הרצון הכן לצאת החוצה לדרך נקייה וחדשה (והפעם-באמת-באמת, אם נצליח):

"I got my eye on you" הוא עוד שיר שהלהקה מרבה לנגן בהופעותיה, מאז שהופיע לראשונה באלבום strung out in heaven. עוד תרומה סקסית ומופתית של מאט הוליווד לחיינו, שבתחילת השיר הזה נשמע כמו הביטל החמישי לרגע. לא פחות. ושימו לב לקולות שמוסיף גיאון ברקע:


את הופעתם הקודמת בארץ פתחה הלהקה עם השיר "
Stairway to the best party in the universe", שגם נכלל באלבומם הלפני-אחרון מ-2012, Aufhbene.
 שיר שהוא בעצם פסיפס עתיר שכבות מוזיקליות, בתוך אלבום עם הפקה מורכבת שמצריכה סבלנות וסקרנות. 
בערך בשמיעה החמישית האלבום מתחיל להיות מתגמל, אם תסכימו להרחיק-לכת מספיק.
ובשיר ספציפית, ההומאז' לזפלין ברור מאליו, וכנ"ל ריף הגיטרה שנשמע כמו בנו החורג והחורק של "paint it black". 
ובכל מקרה – אחלה שיר לפתוח איתו הופעה:

את Revelation, האלבום האחרון שיצא במאי השנה, כבר ציינתי. ואף הבטחנו טעימות. 
אז הנה "What you isn't", שיר שכולו חגיגיות, ואחת הפנינים החזקות מהאלבום


https://www.youtube.com/watch?v=D-JV18_K1V4



ולסיום, עוד אחד מאותו אלבום – "Days, weeks and months". עדכונים מעבר-לים מבטיחים שזה אחד השירים הכי מנוגנים בטור הנוכחי, כך שבוודאי נזכה לקבל גם אותו.
עוד הוכחה ליכולת של הלהקה לחזור אחורה בזמן בלי לעשות זאת ע"י תעלולי אולפן, אלא במקוריות ותעוזה מוזיקלית של אנשים שמכירים היטב את הבאר המוזיקלית ממנה הם שואבים, והיעד הברור אליו הם שואפים להגיע.

ובכל מקרה, הדבר הכי חשוב שיש לקחת בחשבון הוא מה שלמדנו מהפעם האחרונה שהטובחים מג'ונסטאון הגיעו לארץ:
אם תזכרו משהו מההופעה בבוקר למחרת, כנראה שלא חוויתם אותה כמו שצריך. 
יהיה להיט נדיר, מאתגר ומחשמל. תהיה נוסטלגיה בהתהוותה. וכולנו נהיה אסירי תודה לטבח המוזיקלי העשיר בו נזכה לקחת חלק.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מי הופיע כאן בעבר וצריך לחזור מיד!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן וליותם!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי!

208 תגובות על “כרטיסים במתנה: Brian Jonestown Massacre – שוב!!!”

  1. מאת סטיבי:

    מה עם בוני פרינס בילי?

    ניק קייב מזמן לא הגיע.

  2. מאת משה לוי:

    דירהוף!

  3. מאת יובל:

    ג'תרו טאל! הם לא הגיעו כבר איזה 4 שנים, אני דואג שמשהו קרה להם…

  4. מאת אבנר:

    איגי פופ חייב לחזור לכאן כי לא הכרתי אותו כל כך שהוא הגיע ב2007 ואני יודע שזו הייתה אחת ההופעות הטובות שהיו כאן ועד היום אני מצטער על זה
    ומישהו שכן ראיתי וחייב לחזור זה מארק לנאגן הענק שמגיע לכאן לא מעט ובשנה וחצי שלא היה כאן הקליט עוד שירים מדהימים שחובה לשמוע בלייב

  5. מאת הודיה:

    קלקסיקו צריכים לחזור, אחרי שפספסתי את ההופעה הקודמת שלהם בגלל חתונה של חברה :(
    וסאן לאקס צריך(ים) לחזור פשוט כי הוא העיף לי את המוח ואני רוצה שוב!

  6. מאת מיכל:

    ג'ואנה ניוסם צריכה לחזור בדחיפות!

  7. מאת עמית פנדו:

    סון לוקס נתן את אחת ההופעות המדהימות שיצא לי לשמוע, והייתי הולך שוב בלי היסוס.

  8. מאת איתמר:

    סוואנס (!) בפעם האחרונה שהם היו פה כלל לא הכרתי אותם. לפני שנה הלכתי להופעה שלהם די במקרה, חוויה מטלטלת. באמת. משהו אחר קורה שם.

  9. מאת Gali:

    אולדסקול – ניק קייב, פי ג'יי הארווי, ותכלס גם סאונדגארדן שיעשו רוורס, כי איכשהו הצלחתי לפספס

  10. מאת איל פלם:

    The hives נתנו אחלה הופעה ברוקנרולר והייתי שמח לשמוע עוד…ועוד…

  11. מאת גיא:

    מוריסי חייב לחזור לביקור שלישי!

  12. מאת אורי:

    Bill Callahan , שהופיע כאן כ Smog ….!
    אחד הכותבים הגדולים ביותר שפועלים כיום חייב לחזור לכאן עם חומרי הסולו שלו

  13. מאת ניר:

    בלאק ליפס, טור נוסף בארץ הקודש!!

  14. מאת יואב:

    אנימל קולקטיב צריכים לחזור ומהר

  15. מאת שי:

    the black angels.
    כי היה אדיר.

  16. מאת עינת:

    לס קלייפול צריך לחזור לכאן. ואני לא אבכה (בכלל!) אם הוא יביא את כל פרימוס איתו.
    גם ניק קייב יכול לחזור בכיף, שיביא את פי ג'יי איתו

  17. מאת beefgallo:

    בוני פרינס ביךי כי פספסתי ומאז התאהבתי.

    וובן הנד.

    דת' אין ג'ון.

    מייהם.

  18. מאת דודי:

    יו לה טנגו ודירהוף, אם מותר שתיים

  19. מאת מיכל:

    of montreal
    כמה פעמים שהם רק רוצים…

  20. מאת ניצן:

    peter murphy.
    :)

  21. מאת אורי ב.י.:

    גםאני גמאני.

    טוב ברור שסוויד חייבים לבוא שוב, אולי הפעם ההגברה גם תעבוד….
    וכמובן כמובן רדיוהד, אם לא בשיא אז לפחות פוסטמורטם….

  22. מאת אסף אלון:

    דאוס. באו, נתנו שלוש הופעות ולא חזרו מאז…

  23. מאת גל:

    of montreal צריכים פשוט לעבור לפה
    ו גוגול בורדלו צריכים לחזור כי פשוט לא הצלחתי למצוא כרטיסים אחרי שהיה סולד אאוט.

  24. מאת אסא:

    חחח… טווח…

  25. מאת Adi:

    ביסטי בויז :(

  26. מאת נעם:

    ביל קלאהאן, כי כשהיה פה לא שמעתי עליו בכלל, והיום אי אפשר בלעדיו.

  27. מאת anat:

    אני רוצה אני רוצה

  28. מאת יובל:

    רדיוהד שיחזרו

  29. מאת mik:

    ביורק, ניק קייב, רדיוהד

  30. מאת מיכאל גינזבורג:

    מת עליהם, אנטון הוא סמל :)

    הייתי שמח לראות שוב את אינטרפול, אולי זה יקרה בסיבוב ההופעות הבא שלהם אחרי צאת האלבום החדש בקרוב..

  31. אשמח לראות פה שוב את The Fall

  32. מאת יועד:

    רדיוהד!!

  33. מאת גיל:

    Iggy pop

  34. מאת yoav:

    Morrissey!

  35. מאת מיכל נוספת...:

    מפתיעה את עצמי עם מארק קוזלק.

  36. מאת אביעד:

    ניק קייב יתקבל בברכה

  37. מאת אמיר:

    רדיוה הם האובייס, אבל Melvins האדירים היו פה ואפילו לא ידעתי. אז לגמרי הם.

  38. מאת שרון רז:

    THE FALL
    הופיעו כאן פעמיים כבר, הייתי בשתי ההופעות, 91 ברוקסאן, ולפני כשנתיים שוב. אשמח לראותם שוב כאן, מארק אי סמית זה טוב לבריאות. רוצה פאקן כרטיס ל-BJM. תודה…

  39. מאת דורון (אחר):

    דירהוף!
    אנימל קולקטיב!!
    בל אנד סבסטיאן (עשו הופעה קטנה עם אביב גפן)
    סאן לוקס!!!
    רדיוהד!
    מוריסי!
    בוב דילן!
    קאלקסיקו!
    איגי פופ!!
    דאבנדרה בנהארט!!
    ניין אינץ' ניילז!!!
    פיקסיז!!!!!
    רגע, בעצם יש לי כבר כרטיס…

  40. מאת יוסי קולסניקוב:

    מארק קוזלק – שיבוא כל שבוע, אני אעשה מנוי. גם רדיוהד וניק קייב וגם Echo & The Bunnymen, ואם יסכימו להתאחד לצורך העניין, REM!

  41. מאת לירון אורבך:

    אני על המסגרת אשראי;( כל כך רוצה לראות
    את הטבח של בראיין. בבקשה;) תחנוניי העמוקים
    מוכן לפנק בפרחון;)
    למה רדיוהד לא נתנו הופעה מאז תחילת האלף הנוכחי?סוואנס שיחזרו.. אפשרי שיתוף פעולה עם דיוויד יוג׳ין מווואן הנד וסיקסטין הורס פאוור?
    תעשה לי את השנה אם תבחר בי ״אקראית״
    תודה מראש על ההצעה הנדיבה, מוערכת בפני עצמה.

  42. מאת רועי:

    ניק קייב ופי-ג'יי-הארווי, בנפרד, ביחד, בכל צורה
    שתכפר על כך שכשהיו פה אי אז, איכשהו פשוט לא ידעתי מזה.

  43. מאת עדיאל פדיה השני:

    אנימל קולקטיב!
    לא מאמין שפיספסתי את זה בזמן אמת

  44. מאת yonathan listik:

    radiohead!

  45. מאת zorko:

    בריטני ספירס

  46. מאת דני תשחק:

    YO

  47. מאת שיר:

    לו רק הייתי יכולה לבחור אחד (או שלושה. או חמישה) מהשלל המוזיקלי שפספסתי.

  48. מאת מאיה:

    רדיוהד

  49. מאת איתמר:

    רדיוהד!

  50. מאת גילש:

    תודה!
    רדיוהד צריכים לבוא שוב!

  51. מאת רועי:

    אוקרביל ריבר, ג׳ואנה ניוסום ואוף מונטריאול (פעם שלישית גלידה)

  52. מאת ניב:

    וואוו איזה כיף!!!

  53. מאת עדיכ:

    Radiohead

  54. מאת גילה:

    דמיס רוסוס

  55. מאת אודי:

    רוג'ר ווטרס

  56. מאת רוני:

    התגובה הזוכה

  57. מאת פולינה:

    Disharmonic Orchestra

  58. מאת מיס בוז'רסקי:

    סוויד! דה ווקמן (שיחזרו לפעילות ויגיעו לכאן), רדיוהד, ארט ברוט

    אשמח לכרטיס, תודה!

  59. מאת עופר:

    פול מקרטני

  60. מאת משה:

    ריהאנה – אבל הפעם שתיתן הופעה כמו שצריך!!!

  61. מאת PAZ:

    RADIOHEAD

  62. מאת דן:

    of Montreal

  63. מאת הילה:

    Son Lux!

  64. מאת נטע:

    Radiohead!

  65. מאת אמיר חזן:

    son lux

  66. מאת ענת:

    רדיוהדדדדדד(: וגם בוב דילן אם אפשר.. חח

  67. מאת ז'נט:

    אשמח לכרטיס, תודה!

  68. מאת דניאל:

    פי.ג'יי הארווי וניק קייב. ביחד ולחוד.

  69. מאת איתי:

    Faith no more תמיד כייף לראות

  70. מאת טל:

    רדיוהד, או ניין אינצ' ניילס

  71. מאת יוסי:

    פול מקרטני צריך לחזור כי הבריאות שלו מידרדרת ובעיקר כי יש לי עכשיו ת׳תקציב.

  72. מאת שרון:

    מגניב!

  73. מאת חן:

    הלו שלום, פול בנקס? היה לי תענוג לראות אותך פה בארץ, שלושה ימים אחרי שראיתי אותך בפסטיבל רדינג באוגוסט 2011! זה היה מסע מפרך מנתב"ג ישירות לביתן 2 (עם כמה עצירות לשים מוצ'ילות ולמצוא דרכונים וכאלה), אבל הגעתי ואפילו זכיתי להגיד לך כמה מילים אחרי ההופעה (סליחה על הג'יבריש, אבל כוונותיי היו טובות). אנא, דבר עם דניאל קסלר וסם פוגרינו, לכו ביחד לאמרגן ההופעות והגידו לו: "הבא שלום עלינו ועל כל ישראל, ואם לא שלום, אז אותנו!" אשלח לכם את התרגום למשפט באנגלית בקרוב, כדי שהוא גם יבין אתכם. תודה! אינטרפול לישראל!!! אמן!

  74. מאת מוטי:

    My bloody valentine !

  75. מאת דימה:

    פספסתי פעם קודמת, יהיה נהדר לזכות הפעם

  76. מאת יפעת:

    אני רוצה!

    טורי איימוס חייבת לחזור לכאן.

  77. מאת שחר:

    אני רוצה! וגם – MUM, זה היה הכי משמח שהיה לי.

  78. מאת מיטל פורת:

    מייק פאטון על שלל צורותיו הרכביו וכו׳ :)

  79. מאת שמוליק הדס:

    אשמח לכרטיס!

    הייתי שמח אם black angels היו חוזרים שוב!
    וכן, אקטואלי, אשמח לראות את הpixeis שוב שנה הבאה (אם כי זה לא ממש ריאלי :))
    ולא יזיק לRadioHead לבוא שוב (היו כאן פעם אחרונה ב2000)

  80. מאת נדב:

    לאונרד כהן

  81. מאת איתן רייס:

    אולי הופעה של פרינס זה קצת הרבה לבקש, אז בחירה יותר ריאלית זה סיינט וינסנט או דירהאנטר.

  82. מאת טנמיה:

    איגי פופ. זה יהיה חלום שהתגשם

  83. מאת גל:

    הי ! הם פה ביומולדת שלי, כמה כיף זה יהיה…אההם אההם :)

  84. מאת טנמיה:

    איגי פופ בבקשה!

  85. מאת שמש:

    ברור שרדיוהד,
    ואם להיות יותר אמריקאית אז הופעה נוספת של הבלק אנג'לס תעשה טוב לכולנו.

  86. מאת איילת:

    רדיוהד ופול מקרטני, כי פספסתי את ההופעות שלהם בארץ.

  87. מאת שירי:

    פי ג'יי הארווי בבקשה תודה !

  88. מאת רן:

    דייוויד בואי! וברצינות –
    איגי פופ!
    ושאוף מונטריאול יבואו לפחות פעם בשנה!

  89. מאת איתן:

    – פי ג'יי הארווי – נתנה הופעה מ ע ו ל ה בחיפה
    – ניק קייב – ראיתי מספר פעמים ולא אפספס אף הופעה נוספת
    – דיוויד אלן יבדל"א
    – פיטר האמיל יבדל"א
    – בוני פרינס בילי – אחת מההופעות הכי גדולות שהיו כאן!
    – Faun Fables המופלאים
    – ג'ון קייל – שוב ושוב ושוב
    – אפגן וויגז – שוב ושוב ושוב
    – טוקסידומון !!!!!!!!!!!!!
    להגיע דחוף:
    – פליימינג ליפס
    – ספיריטואלייזד
    – בל אנד סבסטיאן (ללא אביב גפן)
    – ביל פיי
    – סנט וינסנט
    – גרנדדי !!!!!!!!!!

  90. מאת סיון:

    מייק פאטון תמיד צריך לחזור לכאן שוב ושוב ובכל הרכב שיבחר לנכון :)

  91. מאת אסף:

    ההופעה הקודמת של בריאן ג'ונסטאון הייתה מחשמלת ומהפנטת.
    מעטות הלהקות שנותנות עדיין את ההרגשה הזאת (מבחינתי כמובן)
    בכל רגע נתון אשמח לראות את דירהאנטר, ברדפורד קוקס נותן את אותה הרגשה
    מחשמלת בזמן ההופעה.

  92. מאת זהר:

    הקאלטס ויות׳ לגון, ממש אשמח אם הם יחזרו!

  93. מאת עדי ס:

    Swans

  94. מאת חושב בקול רם:

    ניק קייב בנמל חיפה תודה רבה.

  95. מאת גיא:

    ניל יאנג!

  96. מאת עמיחי:

    דייויד בואי, כמובן.

  97. מאת Guy P:

    Joanna Newsom

  98. מאת Dan F Bloch:

    סוזי והבאנשיז חייבים לחזור

  99. מאת רוני:

    ליטל דרגון היתה אחת ההופעות. הם מוזמנים מאד.

  100. מאת איתי:

    קאלטס (CULTSׂ) נתנו פה הופעה כיפית ומעולה ואם הם לא יחזרו לעוד הופעה מתישהו אני אמצא אותם בעולם ואראה אותם שוב. ~o~

  101. מאת נדב:

    ישו!

  102. מאת ניצן:

    FNM!

  103. מאת עודד:

    Low
    לא מאמין שפספסתי אותם

  104. מאת לירון:

    טוב, זה קטנוני, אבל אני רוצה את פיית' נו מור שוב. ושוב. ושובבבבב.

  105. מאת גליה:

    הייתי שמחה אם יו לה טנגו ו/או ג'יזס אנד מרי צ'יין היו חוזרים

  106. מאת רועיש:

    ליטל דרגון!! הופפההה

  107. מאת יוני:

    תכ'לס מייק פאטון צריך לחזור כבר מתגעגעים. או ניק קייב :)

  108. מאת תום:

    יהיה מעניין לראות איחוד של הדנדי וורהולס ובריאן גונסטאון :)

    יום רביעי M Ward!!

  109. מאת נמרוד:

    ניק קייב צריך לחזור לכאן

  110. מאת קימלס:

    אנטון ניקומב הוא הגאון הכי לא מוערך שיש

  111. מאת Lior:

    קאלקסיקו לגמרי לגמרי קאלקסיקו!!!!

  112. מאת דורון:

    דה ג'יזס אנד מרי צ'יין, כי שו-גייז זה כיף.

  113. מאת אבי:

    אין עליך גיא!

  114. מאת מיטל:

    אומנם לא רוק אבל הירומי צריכה לחזור ארצה, הרעש שהיפנית הקטנה הזו עושה הוא הכי קרוב לפרוגרסיב שאני שמעתי בג'ז בארץ לפחות. בפעם האחרונה שהיא הייתה פה היא עשתה גרסה של 11 דקות לMy Favorite Things של קולטריין רק עם תיפוף על הפסנתר

  115. מאת קימלס:

    טרנט רזנור וניין אינץ ניילס חייבים לחזור לארץ !!!!!!! פיספסתי את ההופעה הקודמת לצערי וזאת אחת החרטות הגדולות בחיי אני חייב לעשות תיקון….ניי אינץ ניילס !!!!!!!

  116. מאת נוי:

    דיוויד בואי צריך לחזור!

  117. מאת בוריס פרנקל:

    אשמח מאוד אם קורט ואגנר ישוב לארץ.

  118. מאת טל שדות:

    אוף מונטריאול ודירהוף אם אפשר

  119. מאת Dudi:

    לסד סאונדסיסטם

  120. מאת אסתי פילוסוף:

    הבלאק קיז
    ויפה שעה אחת קודם

  121. מאת שירלי:

    סטיבן מלקמוס, קייזר צ'יפס!

  122. מאת אופיר:

    קודם כל לגמרי לגמרי BJM, כי יש לי עוד כרטיס לא מנוצל מ- 12.07.2012 :-(
    הזמנתי חודשים מראש ולא הגעתי כי באותו ערב נולד לי ילד :-)
    חוץ מזה – אוף מונטריאול שהיו מדהימים לגמרי ווובן האנד.

  123. מאת Gilad:

    animal collective

  124. מאת שירה:

    Okkervil River
    כי פספסתי :(

  125. מאת יונתן:

    MGMT.

  126. מאת טל:

    קייזר צ'יפס!!

  127. מאת יוני:

    סון לוקס או קלקסיקו או רדיהוהד או אם אפשר שלושתם

  128. מאת אריאל:

    קצת נדוש ובחירה די משעממת מצידי, אבל בכל זאת, רדיוהד :)

  129. מאת אלון אבידר:

    גוגול בורדלו רק היו וכבר אני רוצה אותם בחזרה :)

  130. מאת עידן:

    Nine Inch Nails
    כי זו ההופעה הכי טובה שהיתה בארץ ה'קודש'

  131. מאת איתי:

    קינג קרימסון!@#$

  132. מאת ziv rosen:

    radiohead!!!!!!

  133. מאת Robi:

    משאלת ליבי – דיוויד בואי. אך לצערי זה לא יקרה.. אז לפחות שרדיוהד יחזרו כבר.. הקהל הישראלי העריץ אותם עוד שהם היו בשא"שים, ראוי שיחזרו לתת איזה גיג מידי פעם..

  134. מאת צליל:

    פיט דוהרטי. הדנדי האחרון, הג'אנקי האחרון, המשורר המיוסר האחרון, השריד האחרון לרוקנרול בכל מובניו. אף אחד לא חי את המיתוס כמו שפיט חי ואף אחד לא נמצא בסכנת מוות כה מוחשית כמו שפיט נמצא. נכון שהוא הופיע ממש לא מזמן אבל מי שנכח (לפחות בהופעה הראשונה) זכה לראות הופעה של אדם שלוח רסן, שיכור, מסומם, חסר גבולות ותחושת גרביטציה ובעיקר – חסר מחויבות לכל דבר חוץ ממה שהוא רוצה לעשות. שוכח מילים, נופל על הבמה, מעשן סיגריה או שתיים ביחד, כל שנייה בהופעה הזו הייתה תחושת חד פעמית של אקסטטיות ופראיות לורידים. מהר לפני שהוא יזריק את הזריקה האחרונה שלו.

  135. מאת יוסי:

    בלונד רדהד היתה הופעה מצוינת !!!

  136. מאת Deerfrosh:

    Nevertheless

  137. מאת איתן:

    radiohead

  138. מאת הלה:

    יש כל-כך הרבה, אבל אין ספק שמבין כל מי שהופיע פה בעבר, יש להחזיר לפה מיד את
    .PJ HARVEY, THE NEW YORK DOLLS, IGGI POP, MOMUS & JOHN CALE
    ולמרות החמדנות, גם הסטונס חייבים לחזור…

  139. מאת איתן:

    רדיוהד

  140. מאת דניאל:

    טום ג'ונס

  141. מאת אורן:

    כבר מתגעגע להייבז!

  142. מאת אופיר סויסה:

    ניק קייב או מארס וולטה

  143. מאת צחי:

    רוג'ר ווטרס. חייב לחזור ולהופיע כאן שוב.!
    סתאאאם….

  144. מאת טל רזניק:

    הרזידנטס שיחזרו כמה שיותר וגם גונג (שחוזרים)

  145. מאת הברברית:

    זוהר ארגוב והרזידנטס במופע סיאנסי משותף חזרה מתהום הנשייה

  146. מאת לירון:

    הברידרז ורדיוהד! מיד! :)

  147. מאת קטיה:

    יו לה טנגו ביורק והפיקסיז! (כי פיספסתי בשבוע שעבר)

  148. מאת שירה:

    רדיוהד
    ! כמו בימי הרוקסן !
    אריק קלפטון ….!!
    והם לא היו, אבל אולי את אלט ג'יי? בא לי נורא

  149. מאת טל:

    ג'ון קייל

  150. מאת דורון:

    את קלקסיקו פיספסתי בפעמים הקודמות.

  151. מאת אלמוג:

    Rage against the machine

  152. מאת איל שגיב:

    עוד לא היו אבל הגיע הזמן – מה עם מודסט מאוס?

  153. מאת עמית:

    הסיכוי שלי לזכות שווה לסיכוי של הפועל לזכות בדאבל שנה הבאה

  154. מאת מיטל:

    ג'סטין כמובן : )

  155. מאת אוהד:

    רדיוהד :-)
    או לפחות SON LUX.

  156. מאת אורן:

    אשמח אם יו לה טנגו ודינוזאור ג'וניור יחזרו.

  157. מאת אלון:

    ביל קלהאן

  158. מאת יותם:

    ג'ואנה ניוסום!

  159. מאת מיכלש:

    LOW
    ניק קייב
    סטיבן מלקמוס

  160. מאת נמרוד:

    מי שדפקו נפקדות אחרי שחיו בארץ- רדיוהד וניק קייב

  161. מאת דוד:

    Iggy Pop ,Nick Cave

  162. מאת טלה:

    בק צריך לבוא, ואז לנסוע, ואז לבוא שוב. תודה.

  163. מאת didi aviram:

    אני חוזרת עכשיו לארץ , לא מספיק? אז לפחות שאני אראה את הלהקה האהובה עליי ואוכל לחסוך קצת כדי לא לגור אצל ההורים .

  164. מאת אורן:

    Mojave 3, כי בהופעתם בבארבי אשתי היתה בחודש 9 ולא יכלה להשתולל איתי …

  165. מאת IShapira:

    הפיקסיס.

  166. מאת אורי:

    רמבו 3

  167. מאת אמילי:

    ביל קלאהן ובוני פרינס בילי, כמו שאמרו הרבה פה
    ובעיקר- המלוינס, שלא הצלחתי לראות כשהיו כאן :(
    3>
    פוסט מרגש מאוד

  168. מאת עודד ליבנת:

    Devendra Banhart, שכבר היה פה ומאז הספיק לבטל שתי הופעות.

  169. מאת טל:

    ארט ברוט נתנו הופעה מעולה לפני כמה שנים ונעלמו מאז מהנוף

  170. מאת תומאס:

    אום הביאו הופעה סוף לפני כמה שנים. הייתי מת שאום יחזרו בשיתוף פעולה עם להקת שרב.

  171. מאת צאלה:

    יהיה נחמד לחזור לעיניינים…

  172. מאת נטלי:

    פיליפ קרקוב

  173. מאת אלון נ:

    איזה כיף!!!

  174. מאת Judit:

    טוויילייט סינגרז

  175. מאת אפרת ק.:

    פיית' נו מור, היו פה כבר לא מעט פעמים, ראיתי אותם רק פעם אחת (בפעם האחרונה) והם *לגמרי* צריכים לחזור לפה שוב.
    דיויד בואי – הייתי נותנת הרבה בשביל לראות אותו בהופעה חיה. (שיבוא לכאן שוב!)
    וגם…הקרימזון פרוג'קט שהעיפו לי את המוח – שיחזרו שוב!! (שמה אעיז לאמר – קינג קרימזון בכבודם ובעצמם?!)
    אבל את הבריאן ג'ונסטאון מסקר אני מכירה ועוקבת כבר עשר שנים. גיליתי אותם בזכות הסרט DIG, חובה לכל חובב הלהקה. עוד לא יצא לי לראות אותם בהופעה למרות שהיו כאן בעבר. אשמח לכרטיס!! בבקשה?… :-)

  176. מאת זואי:

    PJ Harvey!
    זה לא פייר! הייתי עוד בגן פעם אחרונה שהיא הייתה..

  177. מאת אפרת:

    אשמח לכרטיס!

  178. מאת gidgid:

    מארק קוזלק

  179. מאת rachel:

    david bowieeeee
    כמובן :) שוב :) יאללה :)

  180. מאת עודד:

    אקו & דה באנימן = בכיף אשמח לראותם שוב

    ]]ואשמח לכרטיס לבריאן ג'ונסטון[[

  181. מאת ברכה:

    קליף ריצ'ארד אליל נעוריי

  182. מאת רמי:

    !!!Victor Wooten!!!

  183. מאת אורן זיגל:

    מלבינס!

  184. מאת ניר:

    רדיוהד

  185. מאת שלמה:

    פול מקרטני

  186. מאת the seer:

    סוואנס!!!!!!!!!
    ליירז
    דה סופט מון
    דה ג'יזוס אנד מרי צ'יין

  187. מאת גרוס:

    REM חייבים להתאחד ולחזור לכאן!

  188. מאת e/b:

    ג'ון זורן!
    וחוץ מיזה יש לי יומולדת ביום של ההופעה :)

  189. מאת שרון:

    לגמרי אינטרפול!

  190. מאת טלאור:

    בלאק ליפס!וסוואנס.בבקשה
    ואם זה היה אפשרי הייתי מוכרת את נשמתי לשטן בשביל לראות פה את סוניק יות.ואם אדם יאוך היה בחיים כמובן שגם ביסטי בויז…

  191. מאת רועי:

    PJ, black lips

  192. מאת דור:

    דיוויזל זאפהההה

  193. מאת bari:

    אני כנראה קצת יותר מבוגר מרוב המגיבים אבל עם נער מתבגר שמתחיל ללמוד את ה.. כל המוזיקה הזו! נשמח להגיע שנינו להופעה.

  194. מאת רונית:

    הבן של מארלי

  195. מאת gabi:

    Hamilton Leithauser

  196. מאת nitz:

    פי.ג׳יי הארווי כמובן

  197. מאת עופר:

    lcd soundsystem בתקווה שיתאחדו

  198. מאת גיא:

    רג'ינה ספקטור. פספסתי בפעם הקודמת, never again.

  199. מאת om:

    המלווינז.

  200. מאת keren mk:

    היאנג גודס צריכים לחזור לכאן.