25 בפברואר 2014

כרטיסים במתנה: Of Montreal

omlive

Of Montreal מגיעים שוב להופיע בארץ!!! זה קורה ממש עוד מעט, ב-10 במרץ, בבארבי בתל אביב.

ברור לי שאני הולך להיות שם, ואני אפילו לא מעריץ של אוף מונטריאול. תמיד אהבתי את מה ששמעתי מהם, אבל לא הייתה לי הסבלנות להתמסר באמת לחזון הפסיכדלי רחב ההיקף של קווין בארנס. לא צריך להיות עמוק בדיסקוגרפיה כדי ליהנות מאחד השואוז הכי פסיכ(דל)יים שיש.

המון אנשים חושבים בטעות שמדובר בלהקה חדשה, אבל היא קיימת כבר 18 שנה, ושייכת לגל המקומי שהביא לנו גם את Neutral milk hotel ואת Apples in stereo – הקולקטיב מג'ורג'יה שמכונה Elephant 6.

אבל למה אני מדבר? הנה פוסט אורח קצר של נדב נוימן, שמבין הרבה יותר ממני באוף מונטריאול ולכן אתם צריכים להקשיב לו ולא לי. ניפגש בהופעה! אליך, נדב:

אז אוף מונטריאול חוזרים לישראל, וזה משמח. משמח לא רק בגלל שמדובר באוף מונטריאול והם, ובכן, משמחים, אלא גם מכיוון שמאז הפעם האחרונה שהם היו כאן נוצר רצף של להקות אינדי שנוחתות בישראל ונדמה שיש איזו התפרצות של מוזיקה, וכיף לראות אותם ברצף הזה. ומכיוון שנדמה שאנחנו נמצאים באיזו נקודת שיא מבחינת כמות ואיכות האמנים שמגיעים לכאן, ומבחינת התפרצות המוזיקה שנוצרת מעבר לים וגם אצלנו (וגם מכיוון שכבר היה פוסט-היכרות עם המוזיקה שלהם ממש לפני הפעם האחרונה שהם היו כאן), אנצל את ההזדמנות לדבר על אוף מונטריאול כדוגמה לשינוי שעבר על האינדי מימי הלו-פיי של שנות התשעים ועד לנצנצים של העשור שלנו. זה המבט שמעניין להגיע איתו להופעה.

בדרך כלל, כשרוצים לדבר על מוזיקה מתוך המוזיקה, לוקחים שיר מסוים כדוגמה וממנו יוצאים לתור את נפלאות הדבר החמקמק הזה שנקרא "למה אני אוהב את המוזיקה הזו". אצל אוף מונטריאול זה טיפה יותר מסובך, וזה נוגע בדיוק בנקודה. אחרי 18 שנות פעילות, 12 אלבומים מלאים ושינויי סגנון שלא היו מביישים את דייויד בואי, קשה לקחת שיר מסוים ולהפוך אותו לרעיון מרכזי. אם מנסים לעשות דבר כזה עם קווין בארנס והחברים, הכל פשוט מתמוסס בידיים, אי אפשר לחבר את הנקודות. ולמרות זאת, ואולי בגלל זאת, השיר "Disconnect the Dots" מהאלבום Satanic Panic in the Attic מחבר את הנקודות ומהווה איזו אמירה לגבי הדרך שעשתה הלהקה הזו מסוף שנות התשעים ועד היום. ולא במקרה מדובר בשיר מהאלבום שהיווה את המעבר לבגרות המוזיקלית של ההרכב הזה:

Come disconnect the dots with me, puppet
It's so beautiful
Our lunacy
It's so beautiful

הטירוף היפה הזה הוא הנקודות שמתחברות ומתנתקות לאורך הקריירה של קווין בארנס ואוף מונטריאול. והטירוף הזה קשור קשר הדוק לאלפנט 6, קולקטיב המוזיקאים מאת'נס, ג'ורג'יה, שהשינוי שעבר עליו הוא השינוי שעבר על האינדי כולו בזעיר אנפין.

בראשית היו קסילופון, ציוד הקלטה חובבני, בנג'ו ורוחם של ג'ון לנון ובריאן ווילסון מרחפת על פני מחסן צעצועים רדוף רוחות. כך נשמעו להקות אלפנט 6 באמצע-סוף שנות התשעים, כולל אוף מונטריאול, בסצינה שהייתה משב רוח ורודה ונעימה אחרי כמה שנים של רוק אלטרנטיבי כועס ומעיק.

בקיצור נמרץ, למי שלא יודע במה מדובר, נאמר שבאת'נס, ג'ורג'יה, התאספו החברים ביל דוס, וויל הארט, רוברט שניידר וג'ף מנגום ויצרו חברת הקלטות שתוציא אלבומים ללהקות שלהם, בין היתר אפלס אין סטריאו, אוליביה טרמור קונטרול, ניוטרל מילק הוטל ועוד רבות וטובות, ביניהן גם אוף מונטריאול. בשנים הראשונות, עד תחילת שנות האלפיים, המוזיקה של הלהקות הללו נעה בין הרמוניות ביץ' בויז, פסיכדליה ביטלזית, הומור איזוטרי, וגישה מאוד עצמאית וחופשית לגבי כלי נגינה, הופעות והקלטות.

לאט לאט, עם ההתפרקות היחסית של הקולקטיב והפריצה של האינדי – גם במונחי קהל וגם במונחי סאונד – היה שינוי בלהקות הללו. משהו בתמימות השתנה, נדמה שהאופי הילדותי-פסיכוטי שהיה משותף לכולן התפוגג, והוחלף לעתים בבגרות מוזיקלית והפקתית שהביאה להן הכרה, גם בדיעבד, לה לא זכו לפני כן. אמנם גם היום תוכלו למצוא את ליידיבאג טרנזיסטור עושים פופ-קסילופוני ילדותי ונפלא, ורוח הפולק הסכיזופרני עדיין עוטפת את ההופעות של ניוטרל מילק הוטל, אבל באלבום האחרון של אפלס אין סטריאו, אולי הלהקה המובילה של אלפנט 6, כבר תוכלו לשמוע את האלקטרו-דיסקו שנוכח היום מאוד באינדי (ואף מילה על ארקייד פייר). כך גם אצל אוף מונטריאול, שעם כל אלבום מנסים למשוך עוד ועוד קהל ומשקיעים יותר ויותר בהפקה, בסאונד וברעיונות חדשים.

בארנס עצמו ניסח את זה היטב בראיון נרחב שהעניק בסוף העשור הקודם למגזין Paste: "יש לנו את תשומת הלב של העולם, ועכשיו זה הזמן לעשות משהו סנסציוני […] כל העניין מבחינתי הוא להרים הפקה אדירה – משהו שאנשים יחשבו עליו וידברו עליו כמה זמן ובתקווה יעורר בהם השראה […] צריך להיות שינוי כיוון רציני. אי אפשר להשאר בפסגה לנצח, אחרת זה נהיה משעמם. אני מרגיש שעכשיו, במישור האינדי, אנחנו קרובים לפסגה, ולא נוכל להשאר שם הרבה זמן. אז עכשיו כשאנחנו שם למעלה, יש לנו הזדמנות לעשות משהו פנטסטי. משהו שלאנשים יהיה אכפת ממנו".

את אופי ה"זיקית" של אוף מונטריאול הוא הסביר באומרו כי "בעולם האינדי יש הרבה לחץ להיות צנוע […] אבל אני הבנתי שכיף להיות יומרני. יומרנות נותנת אפשרות לחופש […] אני מאמין שזה נחמד לא לשים מגבלות על הדמות שלך כי אתה אדם אחר בכל יום. אין סיבה שתשים את עצמך בכלא של 'זו הזהות שלי, ואם אני אתרחק ממנה אני אהיה מזויף'. אתה תמיד תהיה מי שאתה, וגם אם זה נוגד את מי שהיית אתמול, זה לא משנה, כי אתמול לא רלוונטי. רק היום חשוב […] כשהבנתי את זה הבנתי שאני רוצה לעשות משהו פנטסטי, מעורר השראה וביזארי". אבל, הוא אומר, "כל מה שאנחנו עושים קשור לעבודה שעשינו לפני כן. אני כתבתי את כל השירים, כתבתי את העיבודים והפקתי אותם, כך שבכל מקרה יש המשכיות".

כשמבינים מאיפה אוף מונטריאול באים, ואת המסע שהם עברו עם עולם האינדי בעשורים האחרונים, אפשר לראות ולשמוע את בארנס שר "הוא כל כך יפה, הטירוף שלנו", בצורה אחרת לגמרי. החיים המוזיקליים של אוף מונטריאול וקווין בארנס מהווים שיעור מאלף לשינויים באינדי מאז ועד היום. ההופעה שלהם בבארבי בחודש הבא תהיה הזדמנות לראות ולשמוע ממש את ההיסטוריה של הרוק העצמאי בשלושת העשורים האחרונים. הם עשו הכל. מפופ מתקתק ומוזר ופסיכדליית חדר שינה, דרך גלאם, רוק-דיסקו ואלקטרוניקה עדינה א-לה סופיאן סטיבנס, ועד לרוקנרול המושחז של האלבום האחרון. מטקסטים על דמויות משונות ושגעונות פרטיים ועד שירים נוטפי Fאנק על אהבה וסקס.

ועם כל זה, הטירוף היפה הזה, שעובר דרך הנקודות שמתחברות ומתפרקות, כנראה עדיין יהיה על הבמה, וזה משמח. לא רק אינדי מנצנץ וכדורי דיסקו, לא רק רוקנרול, לא רק האופנתי, הנכון, המתאים לזמן, אלא היסטוריה אמיתית של עשייה עצמאית ונמשכת.

ואמרו אמן. אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מי המוזיקאי הכי צבעוני שאתם מכירים). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן ולנדב!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

224 תגובות על “כרטיסים במתנה: Of Montreal”

  1. מיס בוז'רסקי הגיב:

    Cloud Control

    אשמח עד מאד לכרטיס.

  2. יוסי ברק הגיב:

    הכי צבעוני היה בזמנו דיוויד בואי, שכונה על ידי רבים ״זיקית״

  3. מולי הגיב:

    סופיאן

  4. אדר הגיב:

    אתם הכי צבעוניים בעצמכם, אשמח מאוד מאוד לכרטיס

  5. Eddie הגיב:

    ארתור בראון!

  6. שני נ הגיב:

    מייקל ג'קסון, היה גם שחור וגם לבן.

  7. עמית י. הגיב:

    הכי צבעוני? קאט קופי. אין לי מושג איך הם נראים, האמת, אבל המוזיקה שלהם ממש צבעונית בעיניי..
    ממש אשמח לכרטיס!

  8. דפנה הגיב:

    sufjan stevens

  9. זיו הגיב:

    Los Campesinos!

  10. גאיה טרטל הגיב:

    ללא ספק טום וויטס, שגם כשכולם מסביבו מזדקנים והופכים להיות פטאתים, הוא נשאר האיש הכי מגניב בעולם.

  11. אורי ג. הגיב:

    המוזיקאי הכי צבעוני שאני מכיר?
    אמממממממממממממ

    אני חושב שאלך על זאפה, או על קבוצת מוזיקאים – Mr. Bungle או The Residents

    כרטיס חינם יציל אותי, ויתן לי את הצ'אנס להיות בהופעה המשוגעת שתהיה!

  12. אורי הגיב:

    כמובן שדר' בוטניק

  13. מנור גרא הגיב:

    אני לא יודעת לגבי 'צבעוני', אבל פרינס הוא הכי סגול. ומדונה היא true blue. וסינדי לאופר היא צהוב ניאון. ובכלל היה פה די כיף בשנות השמונים!

  14. דנטי הגיב:

    מחפשת +1 להופעה. אולי בעזרת כרטיס חינמי אצליח לשכנע מישהו.

  15. אריאל דרוק הגיב:

    george clinton and the p_-funk!

  16. ניצן הגיב:

    Raja Jam – הכי צבעוני שיש!

    🙂

  17. יובל הגיב:

    ביטלז, כאילו, דה?

  18. שרון הגיב:

    יאי! אוף מונטריאול!

  19. ענבל הגיב:

    דיוויד אלן מגונג
    צבעוניות פסיכדלית :))))

  20. Jijimiji הגיב:

    פרנק זאפה!

  21. יעל הגיב:

    כנראה שלא ווייט סטרייפס.

  22. אלון הגיב:

    יום אחד אני אצליח!

  23. אבנר הגיב:

    הלהקה האדירה Living Colour

  24. איתמר הגיב:

    ג'ון פרושיאנטה

  25. מיי הגיב:

    הוריי!

  26. היי
    טוב זה ברור המוסיקאי הכי צבעוני שהכרתי אי פעם הוא "פראנק זאפה" המנוח. (ואני יודע שעוד מישהו שם מעלי בחר בו, אז מה 🙂

  27. משה הגיב:

    לא יודע מי הכי צבעוני אבל ג'קסון בראון הכי חום

  28. הדר הגיב:

    מאט בלאמי, ב-2002 הוא החליף צבע שיער אחת לשבוע.

  29. דוד הגיב:

    עומר אדם

  30. נמרוד הגיב:

    כרטיס זה טוב

  31. מיכל ב הגיב:

    Beck
    הצליח ליצר מנעד יפהפה של אלבומים

  32. דניאל הגיב:

    פרנק זאפה!

  33. עדי הגיב:

    Son lux אבל מונוכרומטי.

  34. יניב הגיב:

    ברלד

  35. אלעד הגיב:

    הכי צבעוני ותיאטרלי זה כמובן The residents
    אלא מה

  36. שרוןשרון הגיב:

    פלורנס + דה משין!

  37. yoav הגיב:

    מוריסי

  38. ביורק היא הצבעונית ביותר.
    וגם פליימינג ליפס לא פראיירים.

  39. עודד הגיב:

    אשמח לכרטיס
    אמן צבעוני: דייויד בואי, הרי

  40. נעה25 הגיב:

    הכי צבעוניים שאני מכירה הם JACK IN THE BOX המצויינים והמיוחדים והם אפילו משלנו 😉

  41. מיכל הגיב:

    Tune Yards 🙂

  42. רונית הגיב:

    שיגעון

  43. עידו הגיב:

    ביורק!

  44. thomas הגיב:

    הידד מגרילים כרטיסים ל -borders of canada … ברור שהם הכי צבעוניים

  45. עופר הגיב:

    מדהימים אתם

  46. רועי הגיב:

    מרגול

  47. איתמר הגיב:

    פראנק זאפה. מי עוד עובר מרוקנרול פסיכדלי, לפרי ג'אז, לפופ-אייטיז, מוזיקה קאמרית וחוזר חלילה?

  48. הודיה הגיב:

    לא יודעת לגבי צבעים, אבל סאן לאקס העיף לי את המוח בתחילת החודש.
    אני רוצה עוד הופעה של העפת מוח 🙁

  49. גל בן חורין הגיב:

    השיר האהוב עלי שלהם: https://www.youtube.com/watch?v=T4aLrkrnLNc

  50. אופיר הגיב:

    פרנק זאפה

  51. אבנר הגיב:

    כבר קניתי כרטיס, אבל אם אזכה בעוד אחד אמצא לו שימוש ראוי

  52. גילה הגיב:

    Any Colour You Like

  53. צורא הגיב:

    אנימל קולקטיב.

  54. אור הגיב:

    מיוז

  55. בני ק הגיב:

    דיוויד בואי בתקופת הגלאם רוק שלו

  56. יאיר הגיב:

    דבנדרה בנהארט אולי?

  57. קארינה הגיב:

    אוטיס רדיננג 🙂

  58. מתן הגיב:

    תכלס – סופיאן סטיבנס

  59. נעמי הגיב:

    אשמח! כנראה שאהיה מאוד לא מקורית ואומר דיוויד בואי

  60. נדבק הגיב:

    מצחיק שאף אחד לא כתב ג'ימי הנדריקס. אז ג'ימי הנדריקס.

  61. עמית הגיב:

    זאב טנא. ביי פאר

  62. אבישי הגיב:

    דיר אולד מיילס דייוויס

  63. מירית הגיב:

    tune yards

    the flaming lips

    :-0

  64. אלון הגיב:

    טיים אימפלה!

  65. Dvir הגיב:

    Tame Impala
    🙂

  66. יובל הגיב:

    daft punk

  67. כרמל הגיב:

    יה!!!
    ארקטיק מאנקיז הם הצבעוניות שלי

  68. מיכל הגיב:

    חיפושיות הקצב כמובן!

  69. אביעד הגיב:

    סופיאן סטיבנס (יתברך שמו לעד)

  70. שירה הגיב:

    ביורק

  71. דרור הגיב:

    אשמח לכרטיסים
    דורון בוטניק הוא ללא ספק התופעה הכי צבעונית שיש היום בארץ 🙂

  72. דרור הגיב:

    גנבו לי את הרעיונות לאמנים צבעוניים. אבל אני עדיין אשמח מאוד לכרטיס 🙂

  73. שיר הגיב:

    Albert Hammond Junior 🙂

  74. אלון פיקסלר הגיב:

    Nick Waterhouse תודה!

  75. הילה הגיב:

    דנה אינטרנשנל!

  76. יואב הגיב:

    אני אשמח לכרטיס!!

  77. אסף הגיב:

    חיוך ישמח לעלות על דל שפתיי למראה כרטיס

  78. טניה הגיב:

    אני רוצה!

  79. מירי הגיב:

    ליידי גאגא

  80. יואל הגיב:

    ג'אמירוקוואי

  81. עידו זנד הגיב:

    m.i.a

  82. הדס הגיב:

    תגובה!

  83. יוסף ואלכסנדר הגיב:

    בר אין הבן! פנדה בר! מסל בר (עידן הבן זוג שלי)!!

  84. מרדכי הגיב:

    צ'ארלי מגירה

  85. גדעון הגיב:

    yeah yeah yeahs כמובן

  86. Ronen tal הגיב:

    BECK

  87. inbal הגיב:

    או דבנדרה בנהרט או tune yards שיהיה שיוויוני 🙂
    רוצה כרטיס פליז אנד תנק יו!

  88. מיכל הגיב:

    אממממ…….אשמח לכרטיס……;)
    בטוח יש מלא צבעוניים. עולים לי רק דארקים.

  89. ניר סגל הגיב:

    שושנה דמארי

  90. אור הגיב:

    ביורק 🙂

  91. ירון הגיב:

    הייתי אומר שקניה ווסט הכי "צבעוני" אבל זה יישמע גזעני…

  92. פופיק הגיב:

    נוח

  93. נמרוד הגיב:

    גנבו לי את המייק פאטון, אז גם הפליימינג ליפס זה טוב – ממי עוד תוכלו לקנות אלבום בתוך גולגולת אדם (אמיתית!).

  94. אודי הגיב:

    Jeff Mangum

  95. רן הגיב:

    ממש ממש אשמח לכרטיס!! 🙂

  96. הילה הגיב:

    קווין

  97. הילה הגיב:

    וגם פרינס ואלביס המלך. שושלת המלוכה כולה לדורותיה

  98. יואב הגיב:

    סקוט ווקר, כי צבעוניות זה לא רק זיקוקי פסטל אלא גם 50 גוונים של שחור עם נגיעות של זהב ונחושת חלודה.

  99. דקלון הגיב:

    תודה רבה!!

  100. עומר הגיב:

    הכי צבעוני מבחינתי זה קווין פארקר מטיים אימפלה. חוץ מזה שהבן אדם איש חזון מטורף שכותב את השירים בראש ואחרי זה הופך אותם למציאות דרך הכישורים המולטי אינסטרומנטליים שלו לשירים, ולאחר מכן עוד יותר למציאות עם חברי הרכב הלייב שלו שכל אחד מהם משוגע בפני עצמו, הוא גם פשוט כות מוזיקה שאי אפשר שלא לקבל ממנה וייב צבעוני בטירוף, עם מלודיות פופ ממכרות ואינסטרומנטציה מטריפת חושים. הבן אדם ללא ספק גאון מוזיקלי ומוציא, לפחות מהראש שלי, את כל הצבעים האפשריים ומעבר.

  101. קרן הלמר הגיב:

    patric watson

  102. I הגיב:

    אמן אני!

  103. אוהד הגיב:

    beck!!

  104. אייל הגיב:

    הלוואי והייתי צבעוני

  105. יונתן לדרמן הגיב:

    Caetano Veloso

  106. דנה הגיב:

    הלוואי הלוואי ואזכה! 🙂

  107. שירה הגיב:

    מייק פאטון עולה לי עכשיו בראש. רוצה כרטיס ממש ממש !!

  108. אנלה הגיב:

    זאפה.

    העובדה שזה נאמר לא הופכת את זה לפחות נכון. והשני דיוויד בואי, כמובן.

  109. גיא הגיב:

    Vintage David Bowie

  110. אורי הגיב:

    יאי! כרטיס!

  111. שגיא הגיב:

    super furry animals

  112. דימה הגיב:

    יהיה מדליק

  113. אלכסנדרה הגיב:

    אשמח לזכות!

  114. דנה הגיב:

    אדוארד שארפ והמגנטיק זירו'ס

  115. יובל הגיב:

    אני רוצה!

  116. סימבה הגיב:

    התפוחים !!!

  117. לירי הגיב:

    אחלה כתיבה, תודה.

  118. שי הגיב:

    אשמח לכרטיס.
    פרינס.

  119. בן הגיב:

    משה פרץ.

    כרטיס!

  120. עודד הגיב:

    חיים יבין

  121. עדיעדי הגיב:

    מייק פאטון!

  122. תוכי יוסי הגיב:

    בוב דילן

  123. מיכל הגיב:

    אלטון ג'ון

  124. מאיה הגיב:

    מייקל ג'קסון

  125. תמיר אליעזר הגיב:

    טיקט מי!
    צבעוני זה HEALTH

  126. סימון הגיב:

    ריקי גל!!!

  127. ליאת הגיב:

    אוף מונטריאול..

  128. ליה הגיב:

    ליה הייתה פה 26/2/14

  129. עמיחי הגיב:

    המממ… RUFUS WAINRIGHT?! (לפחות לפי האאוטפיט של הופעתו האחרונה בארץ), או WAYNE COYNE מהפליימינג ליפס…

  130. לור הגיב:

    כרטיס יביא לי אושר ולכם הכרת תודה אינסופית

  131. Judit הגיב:

    רוצה

  132. איתי הגיב:

    ברור שדיוויד בואי

  133. שלמה הגיב:

    מדונה

  134. אליס הגיב:

    פרנק זאפה! 🙂

  135. גיל הגיב:

    מת לבוא אבל אין לי שקל !

  136. שרון הגיב:

    מעדיף את המונוכרומטיות (מה זה?) של הראמונס ואיגי פופ על פני כל צבעוניות מקושקשת. צבע וצבעוניות הן מושגים גדולים. האמת שהזכירו כאן את פרינס, בק, אלטון ג'ון ובואי- כולם באמת צבעוניים מאוד. יש גם את הגרייטפול דד, צבעוניים במובנים אחרים, ד"ר ג'ון, הסקס פיסטולס…

    אני די שונא את המוזיקה של אוף מונטריאול, מקושקשת לגמרי, בליל לא ברור. אבל האחרון שלהם דווקא סביר. אם אזכה בכרטיס אלך כדי לראות כמה זה גרוע, או לא, אולי בסוף אני אוכל את הכובע שאין לי. ואם לא אזכה בכרטיס אז ממש אשמח.

  137. MIK הגיב:

    גם אני עם הפליימינג ליפס

  138. tal הגיב:

    גם לי כבר אין תרומה מקורית למנים צבעוניים – כולם פה למעלה. אבל עדיין אשמח לכרטיס 🙂

  139. מיה אלון הגיב:

    אשמח מאד ללכת להופעה

  140. עינת הגיב:

    רוג'ר ווטרס הוא המוזיקאי הכי צבוע שאני מכירה!

    תבורך ונשמח. עינת.

  141. אורן הגיב:

    אמרו את זה קודם לפניי – זה לא משנה. המוזיקאי הכי צבעוני הוא פרינס. ברור מאליו, לא?

  142. ערן הגיב:

    אשמח לבוא להופעה …אומן צבעוני – היש יותר צבעוני מדיוויד בואי? (מלבד רדבנד כמובן…)

  143. ז'נט סליבא הגיב:

    תגובה!!

  144. אנונילס הגיב:

    מייק אלוהים פאטון

  145. צחי הגיב:

    דיוויד בואי מנצח פה את כולם….

  146. גרוס הגיב:

    Brian Eno!!

  147. עדי הגיב:

    אשמח לכרטיס.
    תודה

  148. ויק הגיב:

    דיוויד בואי !!

  149. Gilad הגיב:

    devendra banheart

  150. תומס הגיב:

    טיון יארדס

  151. יוסי הגיב:

    האמן הצבעוני – דבנדרה האנטישמי

  152. טל הגיב:

    הפליימינג ליפס

  153. משה הגיב:

    ביונסה המהממת

  154. דניאל הגיב:

    אני – אבל עליי עוד לא שמעתם לצערכם

  155. נועה הגיב:

    טוב זה קל ביורק.

  156. נטע הגיב:

    מתחלק בין בק לדבנדרה, וגם לאמנדה פאלמר יש מקום של כבוד.

  157. אבי הגיב:

    אין עליך גיא

  158. איתוש הגיב:

    הכי צבעוניים? אני חושב שTame Impala, או שאולי ג'ון פרושאנטה (בכל זאת, מגיטריסט Fאנק נרקומן למסמפל מוזיקה שחורה) ? כולם היו (צ)ב(עו)ניי

  159. אביטל הגיב:

    אמממ… ביטלס?

  160. אידנס הגיב:

    אני אלך על ביורק, בזכות עטיפת האלבום POST, שמוכיח שיותר מדי צבעוני זה לא בהכרח טוב.

  161. אורי הגיב:

    צבעוני = מאיר אריאל

  162. Robi הגיב:

    פרנק זאפה

  163. אלן הגיב:

    קולקטיב החיות

  164. נדב גולדברג הגיב:

    פראנק זאפה ואחריו דייויד בואי ואחריו סתם בשביל הכבוד סיד בארט

  165. נדב גולדברג הגיב:

    פראנק זאפה ואז דייויד בואי וסתם בשביל הכבוד סיד בארט

  166. אופיר סויסה הגיב:

    פרנק זאפה.

  167. שי הגיב:

    זאפה. בלי ספק.

  168. ירון הגיב:

    פאטון!

  169. מאור הגיב:

    ומפייר וויקאנד ססגוניים בסגנונם ובמוזיקתם.. וואי, אמן כרטיס!

  170. בן הגיב:

    John Boutté

  171. דניאל הגיב:

    יש לי יום הולדת עוד שבוע,
    color my birthday with mega funky groovilicious colors?
    🙂
    *crossing fingers*

  172. אלון הגיב:

    ישר חשבתי על mashrou' leila הלבנוניים!

  173. _LiBERTiNE_ הגיב:

    המוּזיקאי הכי צבעוני שאני מכירה הוא איגור קרוטוגולוב האדיר, שלגמרי במקרה מופיע הערב עם תזמורת הצעצועים שלו אחרי אייג'ס של העדרות מהבמות! ווהו! ^^

  174. חן~! הגיב:

    פרינצ.

  175. איתיא הגיב:

    המממ… Hot chip?

  176. קרני הגיב:

    איזה כיף!

  177. אני אשמח הגיב:

    כלב אחד בא לחתול ואומר "תגיד אתה מכיר את ההוא. ההוא ההוא. ההוא ההוא ההוא."
    אז החתול אומר "מייייי ההואא???"

    אפשר כרטיס?

  178. אירה הגיב:

    המוזיקאי הכי צבעוני שאני מכירה זה מישהו אזוטרי שאף אחד לא מכיר מערבות סיביר 🙂 סתם, ברור שדיוויד בואי האחד והיחיד!

  179. רועיש הגיב:

    ממי שראיתי -דבנדרה בנהארט
    ממי שהייתי רוצה לראות – ביטלס

    יש כרטיס? 🙂
    https://www.youtube.com/watch?v=q1fFMzu31p8

  180. מוטי הגיב:

    Animal collective הוא ההרכב הצבעוני ביותר היום

  181. שי הגיב:

    Com Truise

    תודה!

  182. סטאבה הגיב:

    אאוטקאסט!

  183. אודי הגיב:

    צביקה פיק שלנו שיגעון!!!

  184. רוני הגיב:

    איזה כיף! הייתי אומרת שאימה סומאק היא די צבעונית.

  185. ליאת הגיב:

    גבריאל ברויד

    אחלה כתבה פלוס

  186. אני רוצה כרטיס ! Metromomy

  187. ברק הגיב:

    שיו שיו

  188. הנדריקס הגדול!! 🙂

  189. יוני שוסטר הגיב:

    ווהו!

  190. בת-חן הגיב:

    דבנדרה..אבל אמרו את זה קודם, זה לא משנה נכון?

  191. תמר הגיב:

    זאפה 🙂

  192. יותם גורדון הגיב:

    נראה לי שמייק פאטון צבעוני בהחלט..
    ויש כאן עוד כמה קונצנזוסים שנאמרו.
    ואני חייל מרוט בלי שקל על התחת ואני מתכנן לברוח מהבסיס להופעה ואשמח אם היא לפחות תהיה בחינם 🙂

  193. נעה הגיב:

    בוי ג'ורג' 🙂

  194. אלעד הגיב:

    ילדים קטנים, עשויים אל דנטה.

  195. אלכס הגיב:

    Edward Sharpe and the magnetic zeros!!

  196. עידו הגיב:

    מייקל ג'קסון
    הוא היה גם שחור וגם לבן

  197. נועם הגיב:

    moondog,
    מלחין אוונגארד נערץ, עיוור, לבוש כוויקינג וממציא כלי נגינה:
    https://www.youtube.com/watch?v=OvXROes0ar8
    https://www.youtube.com/watch?v=7ezypKVCkGk
    https://www.youtube.com/watch?v=V0qDngMQPS8

  198. אביטל פרידלנד הגיב:

    ממש ממש אשמח לכרטיס!!! 🙂
    אני אהיה ממש לא מקורית ואגיד אוף מונטריאול 😉

  199. אורן הגיב:

    כן, בטח

  200. נטלי הגיב:

    לידי גאגא

  201. ברכה הגיב:

    פרדי מרקורי ז"ל

  202. דור הגיב:

    המחזמר שיער מאוד צבעוני בעיני

  203. יעל הגיב:

    אולי הפעם זה יקרה לי!
    אשמח מאוד מאוד.
    הכי צבעוני- מייקל ג'קסון? מתבקש לא?

  204. מיכל הגיב:

    אף פעם לא זוכה, משחק מכור??

  205. מיקי הגיב:

    רוברט סמית – קיור

  206. עינת הגיב:

    בואי

  207. יובל הגיב:

    מאוחר מידי??