25 בפברואר 2014

כרטיסים במתנה: Of Montreal

omlive

Of Montreal מגיעים שוב להופיע בארץ!!! זה קורה ממש עוד מעט, ב-10 במרץ, בבארבי בתל אביב.

ברור לי שאני הולך להיות שם, ואני אפילו לא מעריץ של אוף מונטריאול. תמיד אהבתי את מה ששמעתי מהם, אבל לא הייתה לי הסבלנות להתמסר באמת לחזון הפסיכדלי רחב ההיקף של קווין בארנס. לא צריך להיות עמוק בדיסקוגרפיה כדי ליהנות מאחד השואוז הכי פסיכ(דל)יים שיש.

המון אנשים חושבים בטעות שמדובר בלהקה חדשה, אבל היא קיימת כבר 18 שנה, ושייכת לגל המקומי שהביא לנו גם את Neutral milk hotel ואת Apples in stereo – הקולקטיב מג'ורג'יה שמכונה Elephant 6.

אבל למה אני מדבר? הנה פוסט אורח קצר של נדב נוימן, שמבין הרבה יותר ממני באוף מונטריאול ולכן אתם צריכים להקשיב לו ולא לי. ניפגש בהופעה! אליך, נדב:

אז אוף מונטריאול חוזרים לישראל, וזה משמח. משמח לא רק בגלל שמדובר באוף מונטריאול והם, ובכן, משמחים, אלא גם מכיוון שמאז הפעם האחרונה שהם היו כאן נוצר רצף של להקות אינדי שנוחתות בישראל ונדמה שיש איזו התפרצות של מוזיקה, וכיף לראות אותם ברצף הזה. ומכיוון שנדמה שאנחנו נמצאים באיזו נקודת שיא מבחינת כמות ואיכות האמנים שמגיעים לכאן, ומבחינת התפרצות המוזיקה שנוצרת מעבר לים וגם אצלנו (וגם מכיוון שכבר היה פוסט-היכרות עם המוזיקה שלהם ממש לפני הפעם האחרונה שהם היו כאן), אנצל את ההזדמנות לדבר על אוף מונטריאול כדוגמה לשינוי שעבר על האינדי מימי הלו-פיי של שנות התשעים ועד לנצנצים של העשור שלנו. זה המבט שמעניין להגיע איתו להופעה.

בדרך כלל, כשרוצים לדבר על מוזיקה מתוך המוזיקה, לוקחים שיר מסוים כדוגמה וממנו יוצאים לתור את נפלאות הדבר החמקמק הזה שנקרא "למה אני אוהב את המוזיקה הזו". אצל אוף מונטריאול זה טיפה יותר מסובך, וזה נוגע בדיוק בנקודה. אחרי 18 שנות פעילות, 12 אלבומים מלאים ושינויי סגנון שלא היו מביישים את דייויד בואי, קשה לקחת שיר מסוים ולהפוך אותו לרעיון מרכזי. אם מנסים לעשות דבר כזה עם קווין בארנס והחברים, הכל פשוט מתמוסס בידיים, אי אפשר לחבר את הנקודות. ולמרות זאת, ואולי בגלל זאת, השיר "Disconnect the Dots" מהאלבום Satanic Panic in the Attic מחבר את הנקודות ומהווה איזו אמירה לגבי הדרך שעשתה הלהקה הזו מסוף שנות התשעים ועד היום. ולא במקרה מדובר בשיר מהאלבום שהיווה את המעבר לבגרות המוזיקלית של ההרכב הזה:

Come disconnect the dots with me, puppet
It's so beautiful
Our lunacy
It's so beautiful

הטירוף היפה הזה הוא הנקודות שמתחברות ומתנתקות לאורך הקריירה של קווין בארנס ואוף מונטריאול. והטירוף הזה קשור קשר הדוק לאלפנט 6, קולקטיב המוזיקאים מאת'נס, ג'ורג'יה, שהשינוי שעבר עליו הוא השינוי שעבר על האינדי כולו בזעיר אנפין.

בראשית היו קסילופון, ציוד הקלטה חובבני, בנג'ו ורוחם של ג'ון לנון ובריאן ווילסון מרחפת על פני מחסן צעצועים רדוף רוחות. כך נשמעו להקות אלפנט 6 באמצע-סוף שנות התשעים, כולל אוף מונטריאול, בסצינה שהייתה משב רוח ורודה ונעימה אחרי כמה שנים של רוק אלטרנטיבי כועס ומעיק.

בקיצור נמרץ, למי שלא יודע במה מדובר, נאמר שבאת'נס, ג'ורג'יה, התאספו החברים ביל דוס, וויל הארט, רוברט שניידר וג'ף מנגום ויצרו חברת הקלטות שתוציא אלבומים ללהקות שלהם, בין היתר אפלס אין סטריאו, אוליביה טרמור קונטרול, ניוטרל מילק הוטל ועוד רבות וטובות, ביניהן גם אוף מונטריאול. בשנים הראשונות, עד תחילת שנות האלפיים, המוזיקה של הלהקות הללו נעה בין הרמוניות ביץ' בויז, פסיכדליה ביטלזית, הומור איזוטרי, וגישה מאוד עצמאית וחופשית לגבי כלי נגינה, הופעות והקלטות.

לאט לאט, עם ההתפרקות היחסית של הקולקטיב והפריצה של האינדי – גם במונחי קהל וגם במונחי סאונד – היה שינוי בלהקות הללו. משהו בתמימות השתנה, נדמה שהאופי הילדותי-פסיכוטי שהיה משותף לכולן התפוגג, והוחלף לעתים בבגרות מוזיקלית והפקתית שהביאה להן הכרה, גם בדיעבד, לה לא זכו לפני כן. אמנם גם היום תוכלו למצוא את ליידיבאג טרנזיסטור עושים פופ-קסילופוני ילדותי ונפלא, ורוח הפולק הסכיזופרני עדיין עוטפת את ההופעות של ניוטרל מילק הוטל, אבל באלבום האחרון של אפלס אין סטריאו, אולי הלהקה המובילה של אלפנט 6, כבר תוכלו לשמוע את האלקטרו-דיסקו שנוכח היום מאוד באינדי (ואף מילה על ארקייד פייר). כך גם אצל אוף מונטריאול, שעם כל אלבום מנסים למשוך עוד ועוד קהל ומשקיעים יותר ויותר בהפקה, בסאונד וברעיונות חדשים.

בארנס עצמו ניסח את זה היטב בראיון נרחב שהעניק בסוף העשור הקודם למגזין Paste: "יש לנו את תשומת הלב של העולם, ועכשיו זה הזמן לעשות משהו סנסציוני […] כל העניין מבחינתי הוא להרים הפקה אדירה – משהו שאנשים יחשבו עליו וידברו עליו כמה זמן ובתקווה יעורר בהם השראה […] צריך להיות שינוי כיוון רציני. אי אפשר להשאר בפסגה לנצח, אחרת זה נהיה משעמם. אני מרגיש שעכשיו, במישור האינדי, אנחנו קרובים לפסגה, ולא נוכל להשאר שם הרבה זמן. אז עכשיו כשאנחנו שם למעלה, יש לנו הזדמנות לעשות משהו פנטסטי. משהו שלאנשים יהיה אכפת ממנו".

את אופי ה"זיקית" של אוף מונטריאול הוא הסביר באומרו כי "בעולם האינדי יש הרבה לחץ להיות צנוע […] אבל אני הבנתי שכיף להיות יומרני. יומרנות נותנת אפשרות לחופש […] אני מאמין שזה נחמד לא לשים מגבלות על הדמות שלך כי אתה אדם אחר בכל יום. אין סיבה שתשים את עצמך בכלא של 'זו הזהות שלי, ואם אני אתרחק ממנה אני אהיה מזויף'. אתה תמיד תהיה מי שאתה, וגם אם זה נוגד את מי שהיית אתמול, זה לא משנה, כי אתמול לא רלוונטי. רק היום חשוב […] כשהבנתי את זה הבנתי שאני רוצה לעשות משהו פנטסטי, מעורר השראה וביזארי". אבל, הוא אומר, "כל מה שאנחנו עושים קשור לעבודה שעשינו לפני כן. אני כתבתי את כל השירים, כתבתי את העיבודים והפקתי אותם, כך שבכל מקרה יש המשכיות".

כשמבינים מאיפה אוף מונטריאול באים, ואת המסע שהם עברו עם עולם האינדי בעשורים האחרונים, אפשר לראות ולשמוע את בארנס שר "הוא כל כך יפה, הטירוף שלנו", בצורה אחרת לגמרי. החיים המוזיקליים של אוף מונטריאול וקווין בארנס מהווים שיעור מאלף לשינויים באינדי מאז ועד היום. ההופעה שלהם בבארבי בחודש הבא תהיה הזדמנות לראות ולשמוע ממש את ההיסטוריה של הרוק העצמאי בשלושת העשורים האחרונים. הם עשו הכל. מפופ מתקתק ומוזר ופסיכדליית חדר שינה, דרך גלאם, רוק-דיסקו ואלקטרוניקה עדינה א-לה סופיאן סטיבנס, ועד לרוקנרול המושחז של האלבום האחרון. מטקסטים על דמויות משונות ושגעונות פרטיים ועד שירים נוטפי Fאנק על אהבה וסקס.

ועם כל זה, הטירוף היפה הזה, שעובר דרך הנקודות שמתחברות ומתפרקות, כנראה עדיין יהיה על הבמה, וזה משמח. לא רק אינדי מנצנץ וכדורי דיסקו, לא רק רוקנרול, לא רק האופנתי, הנכון, המתאים לזמן, אלא היסטוריה אמיתית של עשייה עצמאית ונמשכת.

ואמרו אמן. אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מי המוזיקאי הכי צבעוני שאתם מכירים). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן ולנדב!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

224 תגובות על “כרטיסים במתנה: Of Montreal”

  1. מאת מיס בוז'רסקי:

    Cloud Control

    אשמח עד מאד לכרטיס.

  2. מאת יוסי ברק:

    הכי צבעוני היה בזמנו דיוויד בואי, שכונה על ידי רבים ״זיקית״

  3. מאת מולי:

    סופיאן

  4. מאת אדר:

    אתם הכי צבעוניים בעצמכם, אשמח מאוד מאוד לכרטיס

  5. מאת Eddie:

    ארתור בראון!

  6. מאת שני נ:

    מייקל ג'קסון, היה גם שחור וגם לבן.

  7. מאת עמית י.:

    הכי צבעוני? קאט קופי. אין לי מושג איך הם נראים, האמת, אבל המוזיקה שלהם ממש צבעונית בעיניי..
    ממש אשמח לכרטיס!

  8. מאת דפנה:

    sufjan stevens

  9. מאת זיו:

    Los Campesinos!

  10. ללא ספק טום וויטס, שגם כשכולם מסביבו מזדקנים והופכים להיות פטאתים, הוא נשאר האיש הכי מגניב בעולם.

  11. מאת אורי ג.:

    המוזיקאי הכי צבעוני שאני מכיר?
    אמממממממממממממ

    אני חושב שאלך על זאפה, או על קבוצת מוזיקאים – Mr. Bungle או The Residents

    כרטיס חינם יציל אותי, ויתן לי את הצ'אנס להיות בהופעה המשוגעת שתהיה!

  12. מאת אורי:

    כמובן שדר' בוטניק

  13. מאת מנור גרא:

    אני לא יודעת לגבי 'צבעוני', אבל פרינס הוא הכי סגול. ומדונה היא true blue. וסינדי לאופר היא צהוב ניאון. ובכלל היה פה די כיף בשנות השמונים!

  14. מאת דנטי:

    מחפשת +1 להופעה. אולי בעזרת כרטיס חינמי אצליח לשכנע מישהו.

  15. מאת אריאל דרוק:

    george clinton and the p_-funk!

  16. מאת ניצן:

    Raja Jam – הכי צבעוני שיש!

    :)

  17. מאת יובל:

    ביטלז, כאילו, דה?

  18. מאת שרון:

    יאי! אוף מונטריאול!

  19. מאת ענבל:

    דיוויד אלן מגונג
    צבעוניות פסיכדלית :))))

  20. מאת Jijimiji:

    פרנק זאפה!

  21. מאת יעל:

    כנראה שלא ווייט סטרייפס.

  22. מאת אלון:

    יום אחד אני אצליח!

  23. מאת אבנר:

    הלהקה האדירה Living Colour

  24. מאת איתמר:

    ג'ון פרושיאנטה

  25. מאת מיי:

    הוריי!

  26. היי
    טוב זה ברור המוסיקאי הכי צבעוני שהכרתי אי פעם הוא "פראנק זאפה" המנוח. (ואני יודע שעוד מישהו שם מעלי בחר בו, אז מה :)

  27. מאת משה:

    לא יודע מי הכי צבעוני אבל ג'קסון בראון הכי חום

  28. מאת הדר:

    מאט בלאמי, ב-2002 הוא החליף צבע שיער אחת לשבוע.

  29. מאת דוד:

    עומר אדם

  30. מאת נמרוד:

    כרטיס זה טוב

  31. מאת מיכל ב:

    Beck
    הצליח ליצר מנעד יפהפה של אלבומים

  32. מאת דניאל:

    פרנק זאפה!

  33. מאת עדי:

    Son lux אבל מונוכרומטי.

  34. מאת יניב:

    ברלד

  35. מאת אלעד:

    הכי צבעוני ותיאטרלי זה כמובן The residents
    אלא מה

  36. מאת שרוןשרון:

    פלורנס + דה משין!

  37. מאת yoav:

    מוריסי

  38. ביורק היא הצבעונית ביותר.
    וגם פליימינג ליפס לא פראיירים.

  39. מאת עודד:

    אשמח לכרטיס
    אמן צבעוני: דייויד בואי, הרי

  40. מאת נעה25:

    הכי צבעוניים שאני מכירה הם JACK IN THE BOX המצויינים והמיוחדים והם אפילו משלנו 😉

  41. מאת מיכל:

    Tune Yards :)

  42. מאת רונית:

    שיגעון

  43. מאת עידו:

    ביורק!

  44. מאת thomas:

    הידד מגרילים כרטיסים ל -borders of canada … ברור שהם הכי צבעוניים

  45. מאת עופר:

    מדהימים אתם

  46. מאת רועי:

    מרגול

  47. מאת איתמר:

    פראנק זאפה. מי עוד עובר מרוקנרול פסיכדלי, לפרי ג'אז, לפופ-אייטיז, מוזיקה קאמרית וחוזר חלילה?

  48. מאת הודיה:

    לא יודעת לגבי צבעים, אבל סאן לאקס העיף לי את המוח בתחילת החודש.
    אני רוצה עוד הופעה של העפת מוח :(

  49. מאת גל בן חורין:

    השיר האהוב עלי שלהם: https://www.youtube.com/watch?v=T4aLrkrnLNc

  50. מאת אופיר:

    פרנק זאפה

  51. מאת אבנר:

    כבר קניתי כרטיס, אבל אם אזכה בעוד אחד אמצא לו שימוש ראוי

  52. מאת גילה:

    Any Colour You Like

  53. מאת צורא:

    אנימל קולקטיב.

  54. מאת בני ק:

    דיוויד בואי בתקופת הגלאם רוק שלו

  55. מאת יאיר:

    דבנדרה בנהארט אולי?

  56. מאת קארינה:

    אוטיס רדיננג :)

  57. מאת מתן:

    תכלס – סופיאן סטיבנס

  58. מאת נעמי:

    אשמח! כנראה שאהיה מאוד לא מקורית ואומר דיוויד בואי

  59. מאת נדבק:

    מצחיק שאף אחד לא כתב ג'ימי הנדריקס. אז ג'ימי הנדריקס.

  60. מאת עמית:

    זאב טנא. ביי פאר

  61. מאת אבישי:

    דיר אולד מיילס דייוויס

  62. מאת מירית:

    tune yards

    the flaming lips

    :-0

  63. מאת אלון:

    טיים אימפלה!

  64. מאת Dvir:

    Tame Impala
    :)

  65. מאת יובל:

    daft punk

  66. מאת כרמל:

    יה!!!
    ארקטיק מאנקיז הם הצבעוניות שלי

  67. מאת מיכל:

    חיפושיות הקצב כמובן!

  68. מאת אביעד:

    סופיאן סטיבנס (יתברך שמו לעד)

  69. מאת שירה:

    ביורק

  70. מאת דרור:

    אשמח לכרטיסים
    דורון בוטניק הוא ללא ספק התופעה הכי צבעונית שיש היום בארץ :)

  71. מאת דרור:

    גנבו לי את הרעיונות לאמנים צבעוניים. אבל אני עדיין אשמח מאוד לכרטיס :)

  72. מאת שיר:

    Albert Hammond Junior :)

  73. מאת אלון פיקסלר:

    Nick Waterhouse תודה!

  74. מאת הילה:

    דנה אינטרנשנל!

  75. מאת יואב:

    אני אשמח לכרטיס!!

  76. מאת אסף:

    חיוך ישמח לעלות על דל שפתיי למראה כרטיס

  77. מאת טניה:

    אני רוצה!

  78. מאת מירי:

    ליידי גאגא

  79. מאת יואל:

    ג'אמירוקוואי

  80. מאת עידו זנד:

    m.i.a

  81. מאת הדס:

    תגובה!

  82. מאת יוסף ואלכסנדר:

    בר אין הבן! פנדה בר! מסל בר (עידן הבן זוג שלי)!!

  83. מאת מרדכי:

    צ'ארלי מגירה

  84. מאת גדעון:

    yeah yeah yeahs כמובן

  85. מאת inbal:

    או דבנדרה בנהרט או tune yards שיהיה שיוויוני :-)
    רוצה כרטיס פליז אנד תנק יו!

  86. מאת מיכל:

    אממממ…….אשמח לכרטיס……;)
    בטוח יש מלא צבעוניים. עולים לי רק דארקים.

  87. מאת ניר סגל:

    שושנה דמארי

  88. מאת אור:

    ביורק :)

  89. מאת ירון:

    הייתי אומר שקניה ווסט הכי "צבעוני" אבל זה יישמע גזעני…

  90. מאת פופיק:

    נוח

  91. מאת נמרוד:

    גנבו לי את המייק פאטון, אז גם הפליימינג ליפס זה טוב – ממי עוד תוכלו לקנות אלבום בתוך גולגולת אדם (אמיתית!).

  92. מאת אודי:

    Jeff Mangum

  93. מאת רן:

    ממש ממש אשמח לכרטיס!! :)

  94. מאת הילה:

    קווין

  95. מאת הילה:

    וגם פרינס ואלביס המלך. שושלת המלוכה כולה לדורותיה

  96. מאת יואב:

    סקוט ווקר, כי צבעוניות זה לא רק זיקוקי פסטל אלא גם 50 גוונים של שחור עם נגיעות של זהב ונחושת חלודה.

  97. מאת דקלון:

    תודה רבה!!

  98. מאת עומר:

    הכי צבעוני מבחינתי זה קווין פארקר מטיים אימפלה. חוץ מזה שהבן אדם איש חזון מטורף שכותב את השירים בראש ואחרי זה הופך אותם למציאות דרך הכישורים המולטי אינסטרומנטליים שלו לשירים, ולאחר מכן עוד יותר למציאות עם חברי הרכב הלייב שלו שכל אחד מהם משוגע בפני עצמו, הוא גם פשוט כות מוזיקה שאי אפשר שלא לקבל ממנה וייב צבעוני בטירוף, עם מלודיות פופ ממכרות ואינסטרומנטציה מטריפת חושים. הבן אדם ללא ספק גאון מוזיקלי ומוציא, לפחות מהראש שלי, את כל הצבעים האפשריים ומעבר.

  99. מאת קרן הלמר:

    patric watson

  100. מאת I:

    אמן אני!

  101. מאת אייל:

    הלוואי והייתי צבעוני

  102. מאת יונתן לדרמן:

    Caetano Veloso

  103. מאת דנה:

    הלוואי הלוואי ואזכה! :)

  104. מאת שירה:

    מייק פאטון עולה לי עכשיו בראש. רוצה כרטיס ממש ממש !!

  105. מאת אנלה:

    זאפה.

    העובדה שזה נאמר לא הופכת את זה לפחות נכון. והשני דיוויד בואי, כמובן.

  106. מאת גיא:

    Vintage David Bowie

  107. מאת אורי:

    יאי! כרטיס!

  108. מאת שגיא:

    super furry animals

  109. מאת דימה:

    יהיה מדליק

  110. מאת אלכסנדרה:

    אשמח לזכות!

  111. מאת דנה:

    אדוארד שארפ והמגנטיק זירו'ס

  112. מאת יובל:

    אני רוצה!

  113. מאת סימבה:

    התפוחים !!!

  114. מאת לירי:

    אחלה כתיבה, תודה.

  115. מאת שי:

    אשמח לכרטיס.
    פרינס.

  116. מאת בן:

    משה פרץ.

    כרטיס!

  117. מאת עודד:

    חיים יבין

  118. מאת עדיעדי:

    מייק פאטון!

  119. מאת תוכי יוסי:

    בוב דילן

  120. מאת מיכל:

    אלטון ג'ון

  121. מאת מאיה:

    מייקל ג'קסון

  122. מאת תמיר אליעזר:

    טיקט מי!
    צבעוני זה HEALTH

  123. מאת סימון:

    ריקי גל!!!

  124. מאת ליאת:

    אוף מונטריאול..

  125. מאת ליה:

    ליה הייתה פה 26/2/14

  126. מאת עמיחי:

    המממ… RUFUS WAINRIGHT?! (לפחות לפי האאוטפיט של הופעתו האחרונה בארץ), או WAYNE COYNE מהפליימינג ליפס…

  127. מאת לור:

    כרטיס יביא לי אושר ולכם הכרת תודה אינסופית

  128. מאת איתי:

    ברור שדיוויד בואי

  129. מאת שלמה:

    מדונה

  130. מאת אליס:

    פרנק זאפה! :)

  131. מאת גיל:

    מת לבוא אבל אין לי שקל !

  132. מאת שרון:

    מעדיף את המונוכרומטיות (מה זה?) של הראמונס ואיגי פופ על פני כל צבעוניות מקושקשת. צבע וצבעוניות הן מושגים גדולים. האמת שהזכירו כאן את פרינס, בק, אלטון ג'ון ובואי- כולם באמת צבעוניים מאוד. יש גם את הגרייטפול דד, צבעוניים במובנים אחרים, ד"ר ג'ון, הסקס פיסטולס…

    אני די שונא את המוזיקה של אוף מונטריאול, מקושקשת לגמרי, בליל לא ברור. אבל האחרון שלהם דווקא סביר. אם אזכה בכרטיס אלך כדי לראות כמה זה גרוע, או לא, אולי בסוף אני אוכל את הכובע שאין לי. ואם לא אזכה בכרטיס אז ממש אשמח.

  133. מאת MIK:

    גם אני עם הפליימינג ליפס

  134. מאת tal:

    גם לי כבר אין תרומה מקורית למנים צבעוניים – כולם פה למעלה. אבל עדיין אשמח לכרטיס :)

  135. מאת מיה אלון:

    אשמח מאד ללכת להופעה

  136. מאת עינת:

    רוג'ר ווטרס הוא המוזיקאי הכי צבוע שאני מכירה!

    תבורך ונשמח. עינת.

  137. מאת אורן:

    אמרו את זה קודם לפניי – זה לא משנה. המוזיקאי הכי צבעוני הוא פרינס. ברור מאליו, לא?

  138. מאת ערן:

    אשמח לבוא להופעה …אומן צבעוני – היש יותר צבעוני מדיוויד בואי? (מלבד רדבנד כמובן…)

  139. מאת ז'נט סליבא:

    תגובה!!

  140. מאת אנונילס:

    מייק אלוהים פאטון

  141. מאת צחי:

    דיוויד בואי מנצח פה את כולם….

  142. מאת גרוס:

    Brian Eno!!

  143. מאת עדי:

    אשמח לכרטיס.
    תודה

  144. מאת ויק:

    דיוויד בואי !!

  145. מאת Gilad:

    devendra banheart

  146. מאת תומס:

    טיון יארדס

  147. מאת יוסי:

    האמן הצבעוני – דבנדרה האנטישמי

  148. מאת טל:

    הפליימינג ליפס

  149. מאת משה:

    ביונסה המהממת

  150. מאת דניאל:

    אני – אבל עליי עוד לא שמעתם לצערכם

  151. מאת נועה:

    טוב זה קל ביורק.

  152. מאת נטע:

    מתחלק בין בק לדבנדרה, וגם לאמנדה פאלמר יש מקום של כבוד.

  153. מאת אבי:

    אין עליך גיא

  154. מאת איתוש:

    הכי צבעוניים? אני חושב שTame Impala, או שאולי ג'ון פרושאנטה (בכל זאת, מגיטריסט Fאנק נרקומן למסמפל מוזיקה שחורה) ? כולם היו (צ)ב(עו)ניי

  155. מאת אביטל:

    אמממ… ביטלס?

  156. מאת אידנס:

    אני אלך על ביורק, בזכות עטיפת האלבום POST, שמוכיח שיותר מדי צבעוני זה לא בהכרח טוב.

  157. מאת אורי:

    צבעוני = מאיר אריאל

  158. מאת Robi:

    פרנק זאפה

  159. מאת אלן:

    קולקטיב החיות

  160. מאת נדב גולדברג:

    פראנק זאפה ואחריו דייויד בואי ואחריו סתם בשביל הכבוד סיד בארט

  161. מאת נדב גולדברג:

    פראנק זאפה ואז דייויד בואי וסתם בשביל הכבוד סיד בארט

  162. מאת אופיר סויסה:

    פרנק זאפה.

  163. מאת שי:

    זאפה. בלי ספק.

  164. מאת ירון:

    פאטון!

  165. מאת מאור:

    ומפייר וויקאנד ססגוניים בסגנונם ובמוזיקתם.. וואי, אמן כרטיס!

  166. מאת בן:

    John Boutté

  167. מאת דניאל:

    יש לי יום הולדת עוד שבוע,
    color my birthday with mega funky groovilicious colors?
    :)
    *crossing fingers*

  168. מאת אלון:

    ישר חשבתי על mashrou' leila הלבנוניים!

  169. מאת _LiBERTiNE_:

    המוּזיקאי הכי צבעוני שאני מכירה הוא איגור קרוטוגולוב האדיר, שלגמרי במקרה מופיע הערב עם תזמורת הצעצועים שלו אחרי אייג'ס של העדרות מהבמות! ווהו! ^^

  170. מאת חן~!:

    פרינצ.

  171. מאת איתיא:

    המממ… Hot chip?

  172. מאת קרני:

    איזה כיף!

  173. מאת אני אשמח:

    כלב אחד בא לחתול ואומר "תגיד אתה מכיר את ההוא. ההוא ההוא. ההוא ההוא ההוא."
    אז החתול אומר "מייייי ההואא???"

    אפשר כרטיס?

  174. מאת אירה:

    המוזיקאי הכי צבעוני שאני מכירה זה מישהו אזוטרי שאף אחד לא מכיר מערבות סיביר :) סתם, ברור שדיוויד בואי האחד והיחיד!

  175. מאת רועיש:

    ממי שראיתי -דבנדרה בנהארט
    ממי שהייתי רוצה לראות – ביטלס

    יש כרטיס? :)

  176. מאת מוטי:

    Animal collective הוא ההרכב הצבעוני ביותר היום

  177. מאת שי:

    Com Truise

    תודה!

  178. מאת סטאבה:

    אאוטקאסט!

  179. מאת אודי:

    צביקה פיק שלנו שיגעון!!!

  180. מאת רוני:

    איזה כיף! הייתי אומרת שאימה סומאק היא די צבעונית.

  181. מאת ליאת:

    גבריאל ברויד

    אחלה כתבה פלוס

  182. אני רוצה כרטיס ! Metromomy

  183. מאת ברק:

    שיו שיו

  184. מאת יוני שוסטר:

    ווהו!

  185. מאת בת-חן:

    דבנדרה..אבל אמרו את זה קודם, זה לא משנה נכון?

  186. מאת יותם גורדון:

    נראה לי שמייק פאטון צבעוני בהחלט..
    ויש כאן עוד כמה קונצנזוסים שנאמרו.
    ואני חייל מרוט בלי שקל על התחת ואני מתכנן לברוח מהבסיס להופעה ואשמח אם היא לפחות תהיה בחינם :)

  187. מאת נעה:

    בוי ג'ורג' :-)

  188. מאת אלעד:

    ילדים קטנים, עשויים אל דנטה.

  189. מאת אלכס:

    Edward Sharpe and the magnetic zeros!!

  190. מאת עידו:

    מייקל ג'קסון
    הוא היה גם שחור וגם לבן

  191. מאת נועם:

    moondog,
    מלחין אוונגארד נערץ, עיוור, לבוש כוויקינג וממציא כלי נגינה:
    https://www.youtube.com/watch?v=OvXROes0ar8
    https://www.youtube.com/watch?v=7ezypKVCkGk

  192. מאת אביטל פרידלנד:

    ממש ממש אשמח לכרטיס!!! :)
    אני אהיה ממש לא מקורית ואגיד אוף מונטריאול 😉

  193. מאת אורן:

    כן, בטח

  194. מאת נטלי:

    לידי גאגא

  195. מאת ברכה:

    פרדי מרקורי ז"ל

  196. מאת דור:

    המחזמר שיער מאוד צבעוני בעיני

  197. מאת יעל:

    אולי הפעם זה יקרה לי!
    אשמח מאוד מאוד.
    הכי צבעוני- מייקל ג'קסון? מתבקש לא?

  198. מאת מיכל:

    אף פעם לא זוכה, משחק מכור??

  199. מאת מיקי:

    רוברט סמית – קיור

  200. מאת עינת:

    בואי

  201. מאת יובל:

    מאוחר מידי??