28 באוקטובר 2013

כרטיסים במתנה: Youth Lagoon (+ראיון!)

youth lagoon

שלום לכל קוראי העונג! שמי עלמא אליוט הופמן, חלקכם מכירים אותי ורובכם כנראה שלא, אז כדי להציג את עצמי אספר שעבדתי מספר שנים בחנויות תקליטים, שאני כותבת בלוג מוזיקה [מעולה ומומלץ ומלא תשוקה – גיאחה.] בשם 15% חירשות ושהדבר המוערץ עליי בעולם הוא מוזיקה. הפלא הזה שגורם לחלקנו לקום בבוקר, שעושה לנו לחייך מהשרירים של הבטן, שלא פעם אפילו עונה לנו על הצורך להרגיש שהכל יהיה בסדר. יותר מכך אני מאמינה ביכולתה של מוזיקה לרפא אותנו, והיא נתפסת בעיניי כאחת היצירות הכי משמעותיות וחיוביות שלנו כבני אדם.

אחרי כל ההקדמה המרגשת אספר גם שאני אוהבת עמוקות את Youth Lagoon, שיופיע ב-5 בנובמבר בבארבי [כרטיסים]. מריחות המכחול הצבעוניות שהוא מצייר את אלבומיו בעזרתן, הן לא פחות מקסם בעיניי. רגישות ששייכת רק לעולמות הפנימיים שלנו מצליחה לתרגם עצמה לצלילים יפהפיים ומלאי חיים וחששות, מזמנים את האוזן והראש לתוך אריג עדין של חלומות. או בקיצור, הוא עושה לעיניים שלי לנצנץ.

כשהתבקשתי על ידי ערן אריאלי מנרנג'ה לראיין את הבחור המשונה מאחורי השם 'יות' לאגון', לא היה לי ספק שזה יהיה תענוג גדול לנסות לראות קצת את האדם שעומד מאחורי עולמות הדמיון המוזיקליים הנפלאים האלה. צריך להיות הרבה ילד, ומעט מנותק מהקרקע כדי ליצור פנטזיה מופלאה שכזו בכשרון כל כך מדויק, ולמזלי גיליתי שהלך המחשבה המיוחד של טרבר פאוורס לא מנחה אך ורק את יצירותיו. גאווה גדולה להביא למאוהביו וגם למי שלא הכירו אותו עדיין – הצצונת לתוך הראש הייחודי כל כך של המוזיקאי הזה.

שלום טרבר פאוורס. דבר ראשון תודה על הגעתך לישראל! זה באמת מדהים לכולנו. אני חושבת שהדבר הכי מסקרן לגבי זה הוא מה אתה יודע על הקהל שלך כאן, או בכלל – אם חשבת שיש סיכוי שתצא מחוץ לארצות הברית לנגן את המוזיקה שלך בכל העולם לקהלים שונים?

תמיד קיוויתי לנגן מוזיקה מסביב לעולם ולתקשר דרכה, מכיוון שיש מעט מאוד דברים שהם כל כך אוניברסליים. אני לא יודע כלום על הקהל בישראל, אבל אני מתרגש לפגוש אותם. אני אביא קצת צ'יפס מאמריקה, ואולי נוכל כולנו יחד לשבת מסביב לשולחן ולאכול אותם. או סתם לחלוק סיפורים. פעם כמעט איבדתי את הראיה שלי מכדור בייסבול, אולי אספר להם על כך.

מה אתה מנסה ללכוד בעזרת המוזיקה שלך?

אני עדיין מנסה להבין אחרי מה בדיוק אני רודף. יש לזה פנים מכוערות ודי קשה להביט בזה.

יש התייחסות גדולה לאמנות ביצירה שלך. קצת כמו ניסיון לצבוע תמונה בעזרת כלים מוזיקליים. נחשפת לאמנות כשגדלת? זה משהו שמצאת עצמך נמשך אליו?

במקור נמשכתי לאמנות דרך רישום, אבל ככל שהזמן עבר הבנתי שאני לא טוב בזה. האמת היא שיכולתי להיות טוב יותר אם הייתי לוקח כמה שיעורים, אבל לא הייתי מספיק אמיד כדי להרשם לבית ספר לאמנות. אז השתמשתי בעפרונות שלי כצ'ופסטיקס והתחלתי להתעסק באוכל סיני. תמיד נמשכתי למוזיקה. זה מצחיק דווקא, כי ככל שאתה משלם פחות על אוכל סיני – ככה הוא יהיה יותר טעים. וזה היה טוב בשבילי מכיוון שלא הייתי אמיד בשביל הדברים האחרים.

מה לגבי מוזיקה בחיים שלך, איזה מוזיקה שמעו בבית כשהיית ילד? יצאת להופעות או שהעדפת להאזין לתקליטים, ואילו להקות היו אהובות עלייך כמתבגר?

בבית בתור ילד, אבא שלי אהב את ה-Carpenters ואת אלביס. כנראה משם קיבלתי את הצד הרגיש שלי. אמא שלי הייתה אשת Led Zeppelin ו-AC/DC. שם גיליתי את המטאל. בדרך כלל העדפתי להאזין לתקליטים מאשר לצאת להופעות חיות, מכיוון שלא היה סיכוי שמישהו יחטוף אותי כשהאזנתי לתקליט. טוב, כן היה, אבל הרבה יותר נמוך. ויכולתי להשתמש בשירותים בבית מתי שרק רציתי. פס הקול של שנות נעוריי הוא האלבום The Slider של T-Rex.

מה היה הכלי הראשון שניגנת בו? מתי היה הרגע בו הבנת שלא מדובר בתחביב בלבד ושזהו – אתה הולך לעשות מוזיקה? והאם זו הייתה בחירה מודעת או שמצאת את עצמך מתגלגל לשם?

למדתי מוזיקה דרך פסנתר. פסנתר מאוד ישן שלא הצליח להחזיק צליל כמו שצריך. זה כנראה גם בגלל שניגנתי לא נכון. אחרי שלמדתי נגינה בפסנתר במשך 6 שנים, עברתי לגיטרה כדי שאלמד לנגן עליה שירים ואוכל להזמין בנות למסיבות בבית ספר. וזה עבד מעולה. שנים אחר כך לא נגעתי בקלידים כי פחדתי ששכחתי איך לנגן. אבל האמת היא שאתה אף פעם לא שוכח דבר כזה. ואז התחלתי לעשות מוזיקה על פסנתר ועל גיטרות, אבל לא באותו זמן כמובן. זה הרי יהיה מופרך, הלא כן? משם התחלתי לעבוד עם סינתיסייזרים ותכנות, ואז כמעט איבדתי את דעתי. נאלצתי להתחיל ללכת לייעוץ. לא בגלל הסינתיסייזרים, אלא מסיבות אחרות. אני במצב הרבה יותר טוב עכשיו, תודה ששאלת. זה אומר הרבה.

ספר על הפעם הראשונה שהקלטת משהו, איך זה הרגיש להאזין לעצמך? האם אתה מאמץ את היותך מוזיקאי ששר, ומה היו אז, וכעת, הציפיות שלך מעצמך?

אדבר על הציפיות שלי מעצמי קודם. אני חושב שהמפתח הוא לזהות כשמשהו נשמע נורא ואיום ולא שווה לעבוד עליו. זה חוסך המון זמן ורעיונות טובים. תמיד הקלטתי את השירים שלי על קסטות, וזה משהו שהתחלתי לעשות בערך באזור גיל 13. בהתחלה שנאתי את איך שהקול שלי נשמע, מכיוון שכולם שנאו את איך שהקול שלי נשמע. אבל ככל שעברו השנים, למדתי כיצד להשתמש בו.

רוב המילים שלך נבלעות בתוך המוזיקה. כאילו שהן לא חלק מכריע בשיר אלא כלי מן המניין שאתה משתמש בו כדי להשיג את התוצאה הסופית. זה משהו שאתה עושה במכוון, או שאתה לא חושב על זה יותר מדי וזו פשוט הדרך בה הדברים מתחברים יחד?

בשבילי, הקול הוא פשוט עוד כלי. כשאתה חושב שלכלי מסוים יש משהו חשוב לומר, אתה שם אותו בחזיתו של השיר. אבל אם אתה רק רוצה שהכלי הזה יחיה בתוך אטמוספירה, זה יכול להיות יעיל באותה מידה. זה בסופו של דבר מגיע לרמת היצירה עצמה. אין לי נוסחה שאני דבק בה לגבי שום דבר, אלא פשוט נותן לדברים להנחות את עצמם. מדובר על להקשיב כאשר יצירה מדברת, ובאמת לעשות מה שהיא אומרת לך.

זה מביא אותי לשאלה הבאה: באלבום הראשון יצרת אווירה של עולם סוריאליסטי, חלומי ומעורפל. האלבום השני שומר על האווירה הזו, אבל משהו בו הרבה יותר 'ארצי'. יותר בהיר וחד. מה קרה בין האלבומים שגרם ליצירה שלך להיות יותר בעלת צורה?

אני חושב שיכולת לשאול את אותה השאלה, ורק להחליף בין האלבומים. אני לא חושב שאלבום אחד מעוצב יותר מהשני, פשוט יש להם צורות שונות. אנשים משתנים בין אלבומים. ומעבר לכך, אנחנו משתנים כל יום. אם אי פעם אעשה את אותו האלבום פעמיים מהר מאוד אבין שהחיים שלי הולכים לשומקום ואוותר על שימוש בשירותים.

היה לך קשה לקחת את האמנות שיצרת בעצמך ולחלוק אותה עם מוזיקאים אחרים כדי ליצור להקה?

זה היה מאתגר, אבל עבדנו קשה על זה. עשינו חזרות כמעט כל יום במשך כחודשיים. אני מאוד בררן כי הופעה חיה זה כמו להזמין הרבה אנשים אחרים להתנסות במשהו איתך, אבל אז זה תלוי בי לבחור איזו חוויה אני רוצה לחלוק עם אנשים. בדרך כלל אני רוצה שכולנו נהיה בחלל יחד.

לסיום, מה אתה חושב על מוזיקת האינדי החדשה של היום? והאם יש תקווה לאוהבי המוזיקה אי שם?

אני עדיין מנסה לברר מה זה אומר אינדי. זה הפך לז'אנר מקובל שלחלוטין לא אומר כלום. זה כמו שאני עובר ליד בית קפה וכתוב 'ערב אינדי/אקוסטי', ואני נכנס פנימה ורואה ילדה בת 12 שרה אלט-קאנטרי מחורבן כשהחבר שלה עושה את ההרמוניות ומנגן בכינור. את תגידי לי, האם יש תקווה לאוהבי מוזיקה? כן. אבל היא אבדה ועלינו למצוא אותה.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אלבום גורם לכם לחלום בהקיץ). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן ולעלמא!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

111 תגובות על “כרטיסים במתנה: Youth Lagoon (+ראיון!)”

  1. סטיבי הגיב:

    diolch

  2. jijimiji הגיב:

    אני יכול לשים את האלבום Quill של The Last Bison
    וללכת למקומות נפלאים…

    פשוט אלבום נהדר…

  3. הדס שיר הגיב:

    Milk Man של Deerhoof (:

  4. איציק צ הגיב:

    Postiljonen – Skyer

  5. יריב רונן הגיב:

    לעניות דעתי (הקובעת!) כרטיס מתנה להופעה של אדון לאגון זו המתנה הכי שווה שאפשר הן בחודש אוקטובר והן בחודש נובמבר. נחשפתי אליו דרך טור של גיאחה ב ynet ועל כך אודה לו עד סוף ימיי. כעת נתפלל לאלוהי ההגרלות.

  6. שי הגיב:

    Fuck Buttons – Slow focus

  7. משה לוי הגיב:

    לאלבום האחרון של OM יש איכות מדיטטיבית שגורמת לי לחלום בהקיץ.

  8. יובל הגיב:

    Ágætis byrjun – Sigur Rós

  9. סימבה הגיב:

    Burst Apart-The Antlers

  10. דוד הגיב:

    mogwai – mr beast

  11. שי הגיב:

    Jonsi – Go

  12. מבחינתי אחד מהאלבומים שגורמים לי לעוף ולחלום בהקיץ זה:
    St. Germain-Tourist

  13. גיא הגיב:

    moon duo, הכל

  14. מיקי הגיב:

    Still Corners – Strange Pleasures

  15. אסף הגיב:

    Lonerism- Tame Impala

  16. simha הגיב:

    Son lux החדש גורם לי לחלום להזות ולרחף

  17. עודד הגיב:

    son lux הקודם!

  18. פול מרסי הגיב:

    tnx

  19. מולי הגיב:

    fleet foxex

  20. רועי הגיב:

    in the aeroplane over the sea

  21. אייל הגיב:

    youth lagoon הראשון

  22. עודד הגיב:

    מאיר אריאל – מודה אני

  23. אמיר הגיב:

    אני רוצה!

  24. אלעד הגיב:

    Ariel Pink – Adult Themes

  25. Omer הגיב:

    Jan Terri – Losing You

  26. יוסי ברק הגיב:

    The Future Sound of London – Lifeforms

  27. יונתן הגיב:

    The Velvet Underground & Nico 🙂

  28. קפיטן הגיב:

    Cate Le Bon- Me Oh My
    כן

  29. דורה הגיב:

    ( ) – Sigur Ros

  30. Loveless הגיב:

    my bloody valentine – Loveless
    אני חושבת שכבר בעטיפה מרגישים הכל – ערפל ורוד. ערפל כמשהו מטשטש חושים והצבע הורוד אשר משרה רוגע, שלווה, תחושה נעימה.
    ואז נותר רק לצלול אל תוך השירה החלשה שנשמעת לה שם ברקע בין קול הגיטרות המנסרות אשר נכנסות אחת בשנייה ויוצרות דיסוננס מופלא. שילוב של רעש ושקט תמיד יוצר חולמניות טובה בעיניי (OK Computer למשל).

  31. קרן הגיב:

    אשמח מאוד

  32. יואב הגיב:

    The Sophomore Slump

  33. מיכל הגיב:

    זה מה שאני שומעת עכשיו ואני חולמת בהקיץ, אז למרות שאמרו את זה קודם לפניי (יונתן, 28), לא יכולה לבחור משהו אחר כרגע.
    http://www.youtube.com/watch?v=Zw4tHPUK6ig

  34. יואב הגיב:

    Radiohead- Kid A
    אלבום כל כך מהפכני, ת'ום יורק הלך עד הקצה עם האלבום הזה, אשכרה העיז וזה מה שמדהים בעניי.. אבל פשוט צריך לשבת בנינוחות לשים אוזניות ולהקשיב לאלבום, אתה נכנס לטריפ מופלא בעולם אחר, לא פחות מאקסטזה. השימוש באלקטרוני עם הקול הצח של יורק מכניס אותך לסערת רגשות.
    דרך אגב, ראיון מדהים, טרבר תמיד מוצא את המילים הנכונות להשתמש בהן, לא יכול לחכות לשבוע הבא 🙂

  35. חן הגיב:

    Sigur Ros – ( )
    אלבום החורף שלי, אליו אני מקפידה להקשיב כל גשם ראשון. מן מסורת ששולחת אותי להרים החורפיים אף (הרבה) יותר של איסלנד, לירוק, לאפור, לכל מה שאני רוצה להאמין על הארץ הקסומה הזו, אבל סביר להניח שזה לקוח מספר אגדות או שניים. רק לעצום את העיניים, ומדי פעם גם לנקות את הדמעה שמלחלחת את דרכה אל הלחי.

  36. צחי הגיב:

    אלבומים של camel גורמים לי לחלומות בהקיץ. במיוחד אווז השלג, אבל גם moonmadness.

  37. חוליו הגיב:

    מיוזיק פור אירפורטס של בריאן אינו

  38. זהר הגיב:

    Beach hause- myth

  39. עדיעדי הגיב:

    כן בבקשה!

  40. ערן מחלו הגיב:

    Repave של Volcano Choir

  41. יובל הגיב:

    Sufjan stevens-the age of adz
    יצירת מופת של המוזיקאי הענק הזה.

  42. מינכן הגיב:

    לא אלבום, אלא שיר אחד קטן (גדול) ומיוחד – My Morning Jacket-Into the woods

  43. Rodney Bewes הגיב:

    I See Seaweed, האחרון של הדרונס. תודה.

  44. יול הגיב:

    מיקסטייפ שפעם נעשה פה בעונג ל Yo La Tango מספק כמה חלומות

  45. טל הגיב:

    before today של ariel pinks haunted graffity

  46. יואב הגיב:

    האלבום החדש של מזי סטאר…

  47. טניה הגיב:

    the national – trouble will find me

  48. נויה הגיב:

    Bower birds – upper air

  49. אמיר הגיב:

    Panda Bear – Person Pitch
    בטוח

  50. דימה קרופניקוב הגיב:

    נשמע יופי

  51. אלכסנדרה הגיב:

    רוצה!

  52. גיל הגיב:

    Leonard Cohen

  53. אור הגיב:

    כיף לקרוא!

  54. תמרינדי הגיב:

    עוד לא שמעתי צליל אחד מהדברים שהוא עושה, ואני מאד רוצה ללכת להופעה. כי איך שהוא מדבר על המוזיקה שלו או בכלל עושה חשק לראות את זה קורה, וכי עלמא תדגדג לי את החשק גם למופע ספוקן וורד של טוקבקיסטים אם תכתוב על זה בכזאת תשוקה.

  55. עודד הגיב:

    אלבום קסום.
    הבארבי נותן בראש.
    YOUTH\WIRE\BLACK ANGELS

  56. ובל הגיב:

    Wild Nothing – Nocturne

  57. נעם הגיב:

    Sigurd ros ()

  58. יעלהלה הגיב:

    devendra banhart – rejoicing in the hands

  59. יונתן הגיב:

    Swing Lo Magellan – Dirty Projectors

  60. יעל הגיב:

    תגובה וזה. 🙂

  61. יוסי הגיב:

    מתאים ביותר להיות בהופעה!
    לחלום בהקיץ לא צריך מוסיקה בשביל זה

  62. יובל הגיב:

    yes- close to the edge

  63. אדי הגיב:

    Zen Arcade

  64. MIK הגיב:

    Antony and the Johnsons

  65. Ziv Rosen הגיב:

    ממש אשמח לכרטיסים

  66. יאיר הגיב:

    DIIV – Oshin

  67. Sarah הגיב:

    Frank של איימי :-),

  68. Paz הגיב:

    Au Revoir Simone – Move in Spectrums

  69. נמרוד הגיב:

    כל דיסק של סייגר רוס מביא אותי לחלום בהקיץ ולהתעורר באיסלנד

  70. יותם הגיב:

    Her Majesty the Decemberists של The Decemberists, שמכניס אותך לתוך החלומות בהקיץ של קולין מלוי ולפעמים הופך אותם לשלך.

  71. אופק הגיב:

    Parachutes – Susy אולי זה פחות מוכר אבל זה אלבום שעדיין מביא את אותו הסאונד האיסלנדי, המלטף ברכות את האוזניים כמו שיר ערש שמחזיר אותך לילדות, שגורם לך לחלום על רכיבה על סוס איסלנדי בעמקים הירוקים של רייקיאוויק.
    המילים הביישניות המתחבאות מאחורי הסאונד הכל כך פשטני וחלומי הזה.. גם אם אני לא אזכה בכרטיס אני מקווה שאתם תשמעו את האלבום הזה (:

  72. אמיר הגיב:

    devendra banhart – what will we be

  73. קאף הגיב:

    ים יימס

  74. דני הגיב:

    בצעירותי היתי חולם בהקיץ די הרבה עם virgins and philistines של הקולורפילד…
    מעניין יהיה לנסות לראות אם זה עדיין עובד

  75. בן הגיב:

    rounds של פורטט

  76. עודד ליבנת הגיב:

    Porcupine tree – on the sunday of life

  77. Sigal הגיב:

    אוהבת!!!

  78. Adi הגיב:

    The Wolves (Act I & II) By Bon Iver keeps breaking my heart – i guess that dreams sometimes are only made to be crashed

  79. שני הגיב:

    beck- sea change

  80. דביר הגיב:

    Silent shout

  81. מיה הגיב:

    beach house

  82. שירה הגיב:

    אני.
    אני כבר חולמת בהקיץ על
    ההופעה…

  83. ליאור הגיב:

    chet faker- thinking in textures

  84. איתמר הגיב:

    kid A!!

  85. נטע רוט הגיב:

    הי, אף פעם עוד לא יצא לי לזכות. אשמח שהפעם כן…

  86. לירז הגיב:

    Nick Drake – Five Leaves Left

  87. קרינה הגיב:

    Devotion – Beach House

  88. עינת הגיב:

    יפה יפה

  89. דליה הגיב:

    ברי סחרוף 24 שעות ביממה

  90. אייל וי הגיב:

    Tame Impala Lonerism
    אחרי בלק אנג'לס סולד אאוט אינשאללה ערן צריך להביא אותם

  91. רובי דיין הגיב:

    Oum Kalthoum – Enta Omri

    אצלי, הכל התחיל משם..

  92. רונית הגיב:

    dark side of the moon

  93. גילה הגיב:

    גבר הולך לאיבוד

  94. שלמה הגיב:

    סרג'נט פפר

  95. מיכל הגיב:

    Seyahatname/ Mercan Dede

  96. אלון הגיב:

    Tycho – Dive

  97. קובי הגיב:

    אני מאוהב בטעם המוזיקלי שלכם, קוראי העונג. כמעט כל אלבום שרשמתם לוקח אותיל מקומות קסומים, ובערך 12 שלא הכרתי גורמים לי רק לחכות בשקיקה להקשיב להם ולעוף…

    סיגר רוס עושים את זה בצורה היפה ביותר, וגם ביורק בקטעים המדיטטיביים והעדינים יותר שלה
    מאלבומים כמו vespertine והאחרון.
    אבל גם Efterklang, שאף אחד עוד לא הזכיר. במיוחד tripper שהוא ממש טריפ כמו שמו, וכל מה שהם עשו עד parades המהמם. שווה שמיעה!! הקשיבו 🙂

    סליחה על החפירות אבל בעניין המוזיקה זה כדאי – אתם מכירים את Jay walk snail? הוא אומן ישראלי שיצר מוזיקה חמה ומלטפת באנגלית. הוא נעלם מהשטח, וחבל. המוזיקה שלו מקסימה ועצוב לי שהוא לא יוצר יותר : ( מומלץ בחום.

    גיאחה, יש לך פיתרון לתעלומה? אשמח לדעת לאן הוא נעלם ולעודד אותו להמשיך וליצור!!

    ואגב, אני מאוהב ב-Son lux בזכותך. תודה רבה שהכרת לי אותו!!!

  98. תום הגיב:

    איזה כייף. תודה!

  99. משה הגיב:

    עד העונג הבא

  100. ברכה הגיב:

    מפלצות התהילה של משינה

  101. אודי הגיב:

    Animal Serenade של לו ריד

  102. אור הגיב:

    vespertine

  103. אור פריד הגיב:

    reflektor של arcade fire

  104. עופר הגיב:

    כרגע l.pierre – the island come true

  105. רועי הגיב:

    my bloody valentine – loveless

  106. עידו הגיב:

    Graham Nash – Songs for begginers

  107. מיכאל גינזבורג הגיב:

    עלמא, אני מתגעגע! ראיון מעולה 🙂

  108. אורן הגיב:

    slayer – reign in blood