11 באוגוסט 2013

אלבום במתנה: ועדת חריגים (+סטרים!)

ועדת חריגים

האמת היא ששוגייז מעולם לא לגמרי עשה לי את זה. יש לי חברים שנשבעים ב-My bloody valentine, וכאלה שלא יכולים לקבל מספיק מהשוגייז העדכני סטייל The Pains of Being Pure at Heart, ואני מחזיק מעצמי בחור עם אוזניים פקוחות לרווחה אבל איכשהו, חוץ מאלבום אחד של Ride וכמה דברים מעולים שאומרים עליהם שהם "מושפעים משוגייז", הרעש המתוק הזה אף פעם לא ממש חדר ללבי.

כלומר, עד האלבום של ועדת חריגים. מה אתם חושבים, שלא יהיה טוויסט? בלי טוויסט לא היה כאן פוסט עכשיו.

את יובל הרינג אני מכיר עוד מימי להקת לבנון, פוסט-רוק אפי ונפלא, ואחר כך מ-TV Buddhas עם ההופעות האנרגטיות שלהם. אבל מעולם הוא לא תפס אותי כל כך חזק באוזניים כמו בהעולם אבד מזמן, האלבום של ועדת חריגים שיוצא עכשיו ואתם יכולים להאזין לכולו ממש כאן, תלחצו פליי:

הנחה הגיונית תהיה שהפעם נתפסתי כי לשם שינוי הרינג שר בעברית. אף על פי שאני מגן בהתלהבות על זכותו של כל אמן לשיר באיזו שפה שהוא רק רוצה, הלב שלי רגיש הרבה יותר למילים בשפה שבה אני חושב, מדמיין וכותב. אבל לא זאת הסיבה כאן, ואני יודע את זה כי בהאזנה הראשונה, רק באמצע האלבום קלטתי שהרינג לא שר באנגלית. הקול שלו טובע במערבולת ריוורב נפלאה כזו שלפעמים קשה להציל משם את המילים.

זה לא דבר רע. המוזיקה כאן מדברת חזק יותר מכל שורה, אף על פי שהמילים ברובן מצוינות. אבל אם נמשיך עם אנלוגיות של מערבולות וטביעה, האלבום הזה מושך אותך בכוח עצום לקרקעית שלא מגיעה אף פעם, הוא שוטף אותך גלים גלים של מים עכורים ומתקתקים, מציף אותך בים של דיסטורשן שאף פעם לא מכאיב או דוקר, רק אופף ומערפל. זה אלבום שהסאונד שלו לבדו מספיק כדי להחזיק אותי 43:33 דקות צמוד לרמקולים או לאוזניות. כאמור, למרבה המזל יש כאן הרבה יותר. יש כאן שירים מצוינים, יש כאן טקסטים שמבצבצים מדי פעם לתודעה עם שורות פשוטות שנחקקות עמוק, יש כאן טריו שיודע, ממש יודע מה הוא עושה – ומי שמקשיב היטב למוזיקה ישראלית יודע כמה זה נדיר.

"קצף על המים" ראוי להיכנס לאנתולוגיית להיטי השוליים הישראליים של כל הזמנים, ואם היה סינגל אמריקאי, "העולם אבד מזמן" היה מככב עכשיו באיזה ארבעים טריילרים לסרטי נעורים. בכלל, יש משהו באלבום הזה שהוא מאוד גיל הנעורים, אבל לא גיל הנעורים של פרסומות קוקה קולה אלא יותר גיל הנעורים של האנשים מהלהקה, כלומר שנות התשעים. השוגייז עצמו, שהתפרץ לעולם בתחילת הניינטיז, כבר מקושר לתחושה הזו של נערים מבולבלים, מהורהרים, קצת קודרים, אבל יש באלבום הזה – ובמיוחד בשיר הנושא – פופיות קיצית כמעט סטייל Best Coast, שלא משאירה מקום לספק: זה אלבום מושלם לקיץ נעורים, או לקיץ של נוסטלגיית נעורים. הולך אחלה עם הרטרו ניינטיז הקיצוני שנוסק כאן (והקליפ של השיר הוא כולו מחווה סגנונית לקליפים ישראליים מהניינטיז).

ועדת חריגים תשיק את האלבום המעולה הזה ב-20 באוגוסט בבארבי, לא פחות, ובבלוג השכן מחלקים כרטיסים אבל כדאי לכם לקנות.

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו למה אתם הכי מתגעגעים בגיל הנעורים (או אם אתם נערים עכשיו – למה אתם חושבים שתתגעגעו כשתהיו מבוגרים מבאסים כמונו)). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום ראשון בערב!

73 תגובות על “אלבום במתנה: ועדת חריגים (+סטרים!)”

  1. מאת ניר:

    נשמעים מצויין!
    ואני ממש מקווה להצליח לשמור על הדברים שראויים לגעגוע גם בהמשך.
    (ואולי זאת התמימות הזו שאתגעגע אליה)

  2. מאת צביה:

    לחופש הגדול, וללילות לבנים – סתם כיף כיף לבהות בכוכבים

  3. מאת שי:

    אני אוהב את הוועדה ומאזין להם מלא זמן והייתי בהופעות – – – הם מעולים
    תביא דיסק. תודה

  4. מאת הדר:

    אלבום מעולה!!
    נראה לי שאני אתגעגע לתקופת ה"אין לך כלום על הראש, תעשה מה שבא לך". כרגע זה ככה, קם ב18, מרוויח טיפים במלצרות וזהו, אין שום משימה מחוץ לזה.

  5. מאת עמית י.:

    ליום האחרון בלימודים.
    או באופן כללי למחסור באחריות. להיות מבוגר זה מעייף

  6. מאת ziv rosen:

    אשמח לדיסק

  7. מאת נדב:

    מתגעגע לתחושת התקווה..

  8. מאת בגין:

    מתעגע לימים שהייתי משחק "פינות" ברחוב, בין שני צדדים של מדרכות ריקות מרכבים. אפורות, אבל ריקות, שאפשר לשחק בהן. ואם הצלחת לפגוע בפינה מעל מכונית נוסעת, ניקוד כפול. מתגעגע לניקוד כפול.

  9. מאת שרה:

    הו-כה מתגעגעת לחופש הגדול!:)
    חודשיים של ים, כיף, משפחה וחברים…

  10. מאת עודד:

    נשמעים מעולה. יותר מניינטיז לי מזכירים דווקא דארק אייטיז.

  11. מאת שירלי:

    נעורים זה גרוע! (ככה נדמה לי)

  12. מאת ענת:

    אני ממש רוצה תאלבום. הקסטה האורגינלית הראשונה שקניתי היתה של הלמונהדס

  13. מאת ביצים:

    זה נשמע לי כמו יוסי אלפנט על ענן אחרי שיחת נפש עם מיקי יאגי.
    נהדר.

  14. מאת זאלון בר:

    אני רוצה אלבום!
    אני מתגעגע לפשטות ואי הענקת חשיבות יתר לאירועים סביבי בנעורי (..אמצע שנות השמונים..)
    אני ממש ממש רוצה אלבום!

  15. מאת עידו:

    hearing music at the age of 16…

  16. מאת שחר:

    הו הלוואי. מוזיקה בחינם זה ההובי שלי.

  17. מאת קפקא:

    הב הב הב

  18. מאת BA:

    אני לא גר בארץ – יש לי גם סיכוי לזכות ?

  19. מאת אורי:

    הכי מתגעגע לטיולים המשפחתיים בשדות.לשבת על גבעה עם אבא ואמא ולראות את השקיעה בזמן שאבא מכין תה צמחים על מדורה.

  20. מאת א. סמית:

    מתגעגעת לתחושת הדכדוך כשלא היה באמת על מה

  21. מאת ארליך:

    איזה כיף של אלבום! שמעתי אותו פעם אחת והחיבור היה מיידי.
    האלבום הזכיר לי קצת את: The Vereve – A Storm In Heaven
    האלבום הזה בהחלא מעורר געגוע…
    הנה הולך לשמוע פעם 2 את ועדת חריגים, נתראה בבארבי.

  22. מאת גיל:

    מתגעגע ללילות שטח בשקי שינה עם החבר'ה מהתנועה, כשהכל אסור ולכן הכל מותר.

  23. מאת מיקי:

    איזה אלבום מעולה.

  24. מאת Yifat:

    מתגעגעת לרצון להקליט מהרדיו מוסיקה חדשה, ולסדר הכל בקלטות (עד היום שומרת את כולן)…

  25. מאת שלו:

    סוף סוף להקה מצוינת. כל כך חסר לי הסגנון הזה בארץ.
    מתגעגע למשחקי התופסת. לרוץ בטירוף ולהתרגש מעצם התפיסה או ההיתפסות.

  26. מאת שחר:

    אין על החריגים… ):

  27. מאת איתן:

    מתגעגע לרוח הנעורים בניינטיז

  28. מאת עופר:

    לדברים הקטנים היה הרבה יותר משקל…

  29. מאת יובל:

    יופי של אלבום!

  30. מאת יהונתן:

    היי.

  31. מאת בן:

    חולצות פלאנל, נעלי קיפי והופעות של אינפקציה

  32. מאת יצחק:

    אני רוצה לקנות ואין לי כסף…=/

  33. מאת מתי ס:

    אשמח לדיסק :-)

  34. מאת אורן:

    אלבום תענוג!!!

  35. מאת רועי:

    אני אשמח

  36. מאת נימס:

    כבר כתבתי רבות לגבי מה אני חש נוסטלגיה ועצבות ב"אפרכסת", אז לא ארחיב עוד בנושא.
    רק אכתוב שאני אשמח מאוד מאוד לקבל את האלבום. באמת שממה שיצא לי להקשיב ולהאזין, האלבום נשמע לי מצויין. הלהקה נהדרת והשירים קסומים(!)..
    תודה (:

  37. מאת אביבוש:

    מקווה שאזכה בדיסק. בימי נעוריי אני מתגעגע לחיים בבית יחד עם אחיי ועם הוריי. היום כל אחד גר לבד. עדיין נפגשים הרבה אך זה לא כמו שהיינו משפחה שגרה ביחד.

  38. מאת אמיר:

    אשמח לדיסק, ואם לא אני בטוח שאקנה אחד בכל מקרה. אחד האלבומים הטובים ששמעתי בעברית, ובכלל בשנים האחרונות. אדיר

  39. מאת יעל ר.:

    נדמה שהיה אז פחות חם. או שזה רק הסניליות?

  40. מאת תמיר:

    אני הכי מתגעגע לסינמטק. לבד. אבוד!

    (:

  41. מאת יניב:

    להבריז מבית הספר, לנסוע לתל-אביב לאיזו חנות דיסקים, לבחור אחד לפי העטיפה ולחכות בתור הארוך של 2 הקומפקט-דיסקים.
    כפתור אדום מרובע מעביר שיר קדימה כפתור אדום מכוער אחורה. ואיך שהמוכר היה עף על עצמו….מלך העולם! שולט על הקומפקט-דיסק, מינימום סלקטור באומן 17…

    היום אין בית ספר, אי אפשר להבריז מהעבודה, אין חנויות דיסקים, אין עטיפות, אין תורים ובטח לא כפתורים אדוצים מכוערים…

    בטח נשארו כמה סלקטורים מחוצ'קנים שעדיין עושים פוזות לבני הנוער של ימינו. כנראה שבאמת יש דברים שאף פעם לא ישתנו…

  42. מאת יניב:

    14 – לי הם נשמעים כמו Panic by the Smiths

  43. מאת יותם:

    להתעורר מאוחר ממש מבלי להרגיש אשם…

  44. מאת גיל:

    לחצ'קונים !

  45. מאת אורי:

    לחוסר החשיבות של הזמן שעובר

  46. מאת טל:

    אכן אלבום מעולה.
    וכל הגעגועים שלי כבר נאמרו- חופש.. תמימות.. אין אחריות..

  47. מאת תלתל:

    נשמעים מעולה.
    געגועים לבקרים של שבת עם הפנקייקים של אבא ומשחקי התפקידים בין האחים. הייתה שם גם תערוכת פאזלים..

  48. מאת MIK:

    להקליט השמעות בכורה של שירים ברשת ג' ולשמוע בווקמן

  49. מאת מ.צ.:

    געגועים לתמימות…

  50. מאת יעל:

    חשבתי על נעורי בניינטיז. עצמתי את העיניים, ויכולתי להריח את הריח של שולחנות הפורמייקה בכתה וזיעת הבנים אחרי ההפסקה הגדולה. נזכרתי בפס הקול העברי (היה לו מן הסתם גם מקביל לועזי) שליווה את התקופה, בתיסלם, בנזין, משינה, שלום חנוך בחתונה לבנה שעד היום יכול להעיף אותי למרחק, תחושת החירות המשכרת בהופעות בצמח ואת ההיזרקות רבת החן וחסרת הדאגות בפסטיבל ערד, וממש לקראת סופם של נעורי, את ההופעות המרגשות שבוודאי לא ישובו כמוהן לעולם, "כוורת חוזרת".

    התבוננתי היטב לתוך עצמי, וידעתי.
    כי נעורי היו אייטיז.

  51. מאת דוד:

    טוב לי..לא מתגעגע..

  52. מאת יניב:

    אין כמו שנת צהריים טובה כשחוזרים מהתיכון,
    לזה אני הכי מתגעגע.
    רץ לשמוע,

  53. מאת שלום:

    נפלתי כששמעתי אותם בפעם הראשונה בקצה.
    אני מתגעגע לתמימות ולחוסר המודעות, לתחושה שיש עוד מספיק זמן.

  54. מאת נוה:

    פסטיבל ערד…..שילוב מנצח של מוזיקה, חופש, תמימות

  55. מאת רועי:

    עשית לי חשק עכשיו לשמוע אותם…

  56. מאת אורי:

    סאונד מעולה, כבר ממש הייתי לחיצה אחת לפני קנייה עד שנתקלתי בהגרלה הזו…המממ.. מה עושים?

  57. מאת שי:

    מתגעגע למורוטוריום, כמו כל בן אדם.

  58. מאת טל:

    לחיים בלי סידורים

  59. מאת אסף:

    מתגעגע לכלב שלי :(

  60. מאת גבע ששון:

    מתגעגע "לקצת אחרת" ברשת ג' עם אורלי מורג ויוסי כסיף. וכמובן… לזיון הראשון עם אסתי בת ה17

  61. מאת saido:

    מעולה

  62. מאת טל:

    תגובה!

  63. מאת saido:

    ממש טוב

  64. מאת אסף:

    אני לא יותר מידי מבוגר, רק לפני גיוס.
    אני אוהב לשבת עם חברים שלי בדשא או בחוף, להחליף עדכונים, לעשות צחוקים, ולדבר על מה יקרה איתנו אחרי הצבא.
    לפעמים הרגעים האלה נכנסים לי באחד אל תוך סצינה של סרט נעורים עם שיר של Tame-Impala ברקע…

  65. מאת aaa:

    אני רוצה

  66. מאת רותם:

    שוקולד קרוקנט

  67. מאת בן:

    רובי מים.

  68. מאת שחר:

    תודה!

  69. מאת ניר:

    תגובה!

  70. מאת איתי:

    להתחלות של דברים שלא היכרתי קודם, להסתובבויות האינסופיות, לזמן

  71. מאת ofer:

    פצצה של אלבום – כבר לא יכול לחכות להופעה.

  72. מאת איילת:

    להוציא את הכלב שלי החוצה לבושה בחולצת בית ספר, עכשיו שניהם אינם