4 במרץ 2013

אלבום במתנה: אביב נוימן (+סטרימינג)

aviv noiman portraitאני לא צריך לספר לכם מה קורה בבאר שבע בשנים האחרונות. אם האוזן שלכם קשובה, אתם כבר יודעים. כבר חצי עשור אנחנו מדברים על הסצינה הבאר שבעית, שכמו תמיד היא לא לגמרי סצינה ולא תמיד לחלוטין באר שבעית, אבל יש כאן תופעה שראוי להצביע עליה, ויהיה קשה להצביע על ענן חמקמק ומעורפל אז נותנים שם: הסצינה הבאר שבעית. ומסמנים כמה חשודים עיקריים, ומסבים את תשומת הלב לכך שאולפנים וחדרי חזרות קמים שם יותר מאשר באשדוד נגיד.

אחד הסימנים הברורים לכך שדווקא כן מדובר בסצינה מסוימת, הוא ששמות מסוימים חוזרים בקרדיטים של הפקות שונות. פתאום אתה רואה שדויד פרץ עשה מיקס למריונטה סול, ושנדב אזולאי וגיל נמט הקליטו את דוד של אביב נוימן, האלבום שלשמו התכנסנו היום.

את אזולאי ונמט אני אוהב כבר מזמן. את אביב נוימן פגשתי לראשונה לפני שלוש ומשהו שנים, בערב שלמרבה האקטואליה "השקנו" בו את פרויקט "שירים משומשים: פרשנויות עבריות לשירי טום ווייטס". לא ממש הכרתי אז את להקת סמטת פחם, כפי שהיא נקראה אז, ואם אני לא טועה אביב התקשר אליי ואמר לי תשמע, שמעתי על ההופעה, יש לנו ביצוע ל"אליס", אנחנו יכולים לבוא? הוא שלח לי איזו הקלטה, אהבתי מאוד, והפעם הראשונה שבה נפגשנו הייתה בערך כשהוא עלה על הבמה. לא נדרשו יותר משתי דקות כדי שאהיה מאוהב למדי. יחד עם שני וולמן, הם הצליחו בשני שירים לצבוע עולם שלם בפח ופחם, ולהביא הרבה מאוד רוח. רוח במובן הפנימי והמנטלי, רוח במובן משהו שגדול יותר מהקיום הגשמי שלנו, וגם רוח במובן המדברי, היבש, משהו חלוד ובודד ומחוספס.

מאז עברו כמה שנים. סמטת פחם הפכה לאביב נוימן ותזמורת הפחם ואז רק לאביב נוימן. פעם בכמה חודשים הייתי נתקל באביב, בכוונה או במקרה – בפסטיבל, בהופעה, ברחוב, בתיבת המייל. בכל פעם שנפגשנו ראיתי שמשהו השתנה. הוא היה נתון בתהליך מתמיד, ואני לא יודע אם התהליך הזה הגיע לסופו או אם הוא אי פעם יגיע. זה תהליך שקשה להישאר בו זמן רב, אבל מי שמצליח להישאר ולחיות בתוך התהליך הזה ולא בסיומו, יעשה אמנות גדולה. זה תהליך של חיפוש.

חלקים ניכרים מהחיפוש הזה, ממניעיו וגם מתוצאותיו החלקיות, נפרש באלבום הבכורה "דוד", שמובא לכם כאן בהאזנת בכורה (רכישה דיגיטלית כאן). קוטנר כבר עף עליו, הגדיר את אלבום הבכורה שלו כ"מושלם" (!!!), והצביע על החיבור המעניין, שלא לומר מיסטי, בינו לבין באר שבעי מלא רוח אחר, אביתר בנאי.

ב-16 במרץ הוא ישיק את האלבום שלו ב"איזור" בתל אביב, ואתם צריכים להיות שם. כדי שתדעו את המילים עד ההופעה, הנה האלבום במלואו. כדי שיהיה לכם מה לשים במערכת בבית כשתחזרו הביתה ותרצו להמשיך לשהות במקום המיוחד הזה שבו חיים השירים של אביב נוימן, תוכלו להשאיר פה תגובה ואולי לזכות בעותק פיזי של האלבום.

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על חווייה מיסטית או דתית שהייתה לכם עם מוזיקה). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לאורלי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

75 תגובות על “אלבום במתנה: אביב נוימן (+סטרימינג)”

  1. עמר הגיב:

    רוצה!

  2. אורלי הגיב:

    תודה בעיקר לאביב!

  3. kidv הגיב:

    הו כמה שאני רוצה.

  4. יאיר הגיב:

    למה לא?
    תודה (:

  5. טלי הגיב:

    כה מרגש! הורדתי את כל התכניות האחרונות של קוטנר בעיקר בשביל לשמוע אותו… 🙂

  6. סינדרלה הגיב:

    מאד מאד רוצה !

  7. הודיה הגיב:

    נראה לי שהכי קרוב ל"חוויה דתית" אצלי עם מוזיקה, היה לשמוע פעם ראשונה בשבת, לפני שהפכתי רשמית לדתייה לשעבר 🙂

  8. גבי חזון הגיב:

    אוי, כמה רוצה. כמה.

    אני חושבת שכל הופעה שאני הולכת היא סוחפת אותי לעולם מיסטי.
    אם זה במארש דונדורמה, שכל הקהל קופץ ורוקד ואף אחד לא מסתכל על האחר, ואתה עוצם עיניים בהתרגשות ומרגיש את הבומים של החצוצרות באוזניים וכ"כ בתוך זה.
    או אם זה באביתר בנאי, שצליל מיתר אחד מספיק כדי לנפץ את הלב שלי לרסיסים.

    מתגעגעת מאוד לחוות את זה שוב. כמה שמוזיקה חסרה לי ברגעים אלו.

  9. גיל הגיב:

    בשבוע הראשון שלי בהודו אני משטט לי בסמטאות כפר נידח (טוב נו, לא כ"כ נידח. זה היה דרמקוט. אבל הסיפור מתרחש בחלק היותר כפרי והפחות שורץ ישראלים שבו…). לפתע אני שומע מאחד החלונות מקהלה שמיימית. מיד אני נעצר. מקשיב. עומד במקום ולא זז. נשמע כמו שירה של ילדות, ואישה מבוגרת אחת מובילה אותן. תוף מרים וכלי הקשה כלשהו נוסף מלווים את השירה. משהו שנשמע כמו שירה דתית, רפפטיבית, הנעה בין נהרות בכי לשמחה עצומה. אני קפוא במקום. מוקסם. והיופי הזה נמשך ונמשך. מדי פעם אנשים חולפים עוברים על השביל מאחורי. לפתע נעצרת בחורה יפהפייה. מבט אחד, חיוך, וגם היא נשבית. שנינו בתוך המוזיקה, עיניים עצומות. מקהלה של מלאכים שרה לשנינו. יכול להיות שזה היה 5 דקות, יכול להיות שעה. אני באמת לא יודע. יכולתי להציץ בחלון החדר, לראות מי אחראי לרגע הקסום הזה. נמנעתי. עד היום איני יודע.
    והבחורה, הו הבחורה. תיירת מהולנד. הרגע הקסום הוביל אותנו מיידית לשיחה עמוקה, כאילו אנו מכירים כבר שנים. ומיד- החלה אהבה הודית קטנה וקצרה. תוך יומיים היא נסעה לה למקום אחד, אני המשכתי לטייל בכיוון אחר.

    כשנפגשנו שוב במקרה, מספר שבועות לאחר מכן, זה כבר לא היה אותו דבר. חסרה לנו המוסיקה. חסרו המלאכים.

  10. צליל הגיב:

    נהנת לראות שאביב כ"כ גדל והתפרסם!
    השירה שלו יפה והדיסק נשמע מושקע ומשולבים בו המון דברים מעניינים
    בהצלחה!

  11. אפרתה הגיב:

    תודה רבה לך עונג יקר על שאתה מרחיב את ידיעותיי במוסיקה.
    מחכה לפוסטים שלך כל שבוע!!

  12. דודי הגיב:

    אשמח מאד! בהצלחה לאביב עם הדיסק!

    חוויה מיסטית שקשורה במוזיקה? לא זכיתי…

  13. לילך הגיב:

    סלובניה, אנחנו רואים מלא מכוניות חונות ביער, מחליטים לבדוק על מה המהומה, יורדים ומבינים שכולם מטפסים על גבעה די גבוה מכוסה עצים, עולים, עולים, מגיעים לפסגת הגבעה יש עליה כנסיה קטנה, כל הכפר פה ובתוך הכנסיה מקהלת ילדים שרה, בחוץ נוף ירוק וקהילתיות…

  14. גלעד הגיב:

    אשמח מאוד!

  15. הדס הגיב:

    הפעם האחרונה שראיתי ילדי מקהלת כנסייה היה בשטרסבורג לפני שהדליקו את אורות חג המולד.
    אבל זה היה רחקו מכל חוויה רוחנית ומיסטית.
    הכי קרוב לכך, זה שפתאום באמצע הריצה מתחיל להתנגן שיר שמתאים לי בדיוק לריצה.

  16. שי הגיב:

    רוצה!!

  17. נריה דולב הגיב:

    אני נחשף לסצנה הבאר-שבעית בעיקר דרך המוזיקאים שמגיעים ל'עשן הזמן' שהוא המקום המעניין ביותר להופעות שקיים מדרום לת"א, לפחות עד קפה עיזוז (בעיזוז), ומועדון הג'אז של מצפה רמון (בירושלים, סתאאם… במצפה רמון).
    בואו לבקר קצת בדרום, ותראו איך המידבר מוציא מכם דברים שלא יאומנו…

  18. אסא הגיב:

    djh wsdfhj wjhd lw sh flhd o wud eip q

  19. אסא הגיב:

    djh wsdfhj wjhd lw sh flhd o wud eip q
    ckd lsc k allck a'lkc

  20. מירב הגיב:

    תודה לך ולקוטנר, זה יפה מאוד.
    חוויה דתית? כל פעם שאני מרגישה שהתרחקתי מדי אין כמו שולי רנד להרגיש ולבטא בדיוק את זה.

  21. שמחה הגיב:

    niceeeeeeeeeeeeee

  22. חמוטל הגיב:

    me me me !

  23. יעל הגיב:

    ani

  24. רועי הגיב:

    ההופעה של גף מנגום בפרימוורה האחרון.
    אין צורך להוסיף.

  25. יוני הגיב:

    ממש רוצה!

  26. מתי הגיב:

    אשמח לדיסק 🙂
    חוויה מיסטית? בגיל 16 באוהל באיזשהו טיול. חבר שם לי אזנית ואיזה קול מפחיד שואל Is there anybody outthere?

  27. גל הגיב:

    אני זוכר את סמטת פחם עוד לפני כמה שנים שהלכתי עם חבר להופעה שלהם בעשן הזמן, יש לי עדיין את הסטיקר שלהם על הארגז כלים שלי..
    כיף לשמוע את השירים שלהם בביצועים קצת אחרים בלבום סולו של אביב ואני מקווה שאף אחד מהשירים שלהם לא ילך לפח..

  28. ערן הגיב:

    וואו

  29. mik הגיב:

    רוצה 🙂

  30. ADHD הגיב:

    נזכרתי באותה סמטת פחם ששמעתי פעם, לפני יותר משלוש שנים, בעקבות ההתרגשות של שניים מחברי פורום מוזיקה ישראלית בטמקא:
    http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1722-288-27633197,00.html

    מאז הם נשכחו, בגללי, לא בגללם, אולי רק הצצה באינדינגב כלשהו.
    והנה עכשיו אני שוב כל כך נהנה, כי מישהו אחר שוב זרק את הצלילים האלו לעברי.
    אז תודה.

  31. ברק הגיב:

    באווירון, מעל הים, למרות איסורי הכריזה

  32. שי הגיב:

    הליכה אקראית חזרה הביתה בארבע לפנות בוקר שהרחובות ריקים ויש שקט שלפני.. באזניות Sand river של Beth gibbons.

  33. אחיקם הגיב:

    שנים שאני עוקב אחרי אביב נוימן עוד מתקופת סמטת פחם, כמה כיף לראות את הדיסק יוצא

  34. נעם הגיב:

    חוויה מיסטית- שמעתי באוזן אחת באך ובשניה רדיוהד. תוך כמה דקות הפכתי ירוקה, ושתילים קטנים החלו לבצבץ לי מהנחיריים. אור גדול הופיע מעלי, וקול חזק ואלוהי דיבר אליי ואמר לי: הפסיקי לעשן סמים

  35. אלכסנדרה חייסינה הגיב:

    אשמח לזכות 🙂

  36. דימה הגיב:

    נשמע אחלה

  37. ספיר א. הגיב:

    איזה היסטרי. כיף לחלוטין

  38. יואב הגיב:

    תודה!

  39. מונטל הגיב:

    כיף שסוף-סוף מראים את הצדדים המיוחדים (לטובה) שיש בבאר-שבע!!!

    ראינו אותו במקרה לפני חודש-חודשיים ב"עשן הזמן" כשחימם את שלום גד, הפתעה לטובה!!!

  40. ג.ב. הגיב:

    כשתהיה לי חוויה דתית אני אחזור בתשובה

  41. שי הגיב:

    אשמח…:-)

  42. שרה מסילתי הגיב:

    הביטלס גרמו לי לחזור בשאלה? מספיק חוויה דתית? 😉

  43. גבריאלה הגיב:

    רוצה ורוצה!

    חוויה מיסטית, להיות בסופת ברקים מטורפת בצרפת ולשמוע את הגיג הגדול בשמיים.

  44. נטע רם הגיב:

    יש!

  45. יניב הגיב:

    רוצה ולו רק בשביל טרק מספר 8.
    חוויה מיסטית? אוננתי על דרק סייד אוף דה מון… חח

  46. משה הגיב:

    רוצה !

  47. haomei הגיב:

    הברנדרבורגיים של באך….

  48. ניסים אשתם הגיב:

    פירנאים ספרדים, אחרי הצבא. טיילתי חצי יום בפריחה של סוף חורף ספרדי בעמק משגע, יחד עם זוג שפגשתי בדרך. אמרו לי שבהמשך יש "מדרגות" שעולות ישר לבקתה בהרים. המשכתי לבד בלי מפה, כשעליתי התחיל לרדת שלג ולא נראתה שום בקתה באזור. היו שם צבאים בעדרים והשלג כיסה כל שביל וסימן ולא הייתה בקתה. חשבתי שאובד מאושר. בנוף הזה התחיל להתנגן לי בראש השיר zen של ג'ון קייל והמשיך במעגלים. בסוף בחשכה הופיעה בקתה עם ספרדים מזוקנים, אח בוערת וארוחה טעימה מאד אחרי הטיפוס. ברדיו בזמן הארוחה השיר הזה התנגן – http://youtu.be/rJ_MfMj4sEY

  49. אבישי הגיב:

    street spirit של רדיוהד, בגלגלצ, בדממה של רגע לפני כניסת יום כיפור

  50. איתיצ הגיב:

    רוג'ר ווטרס כשהוא היה בארץ.
    זה היה כמו לראות מוזיקה בתלת מימד (למרות שבקולנוע אני לא אוהב את זה…).
    זה היה אש!

  51. ששש הגיב:

    תגובה

  52. ששש הגיב:

    תגובה (:

  53. דני הגיב:

    מאוד אוהב את השיר אלף פעם – שיא הרגש ואחלה מילים.
    לגבי חוויה דתית – יש לי הרבה – אחת האחרונות בהופעה של פקו דה לוסיה בהאנגר בת"א (אגב הוא מגיע שוב) – ישבתי חצי מטר באויר – נסוך אושר.
    עלה והצלח אביב

  54. דניאל הגיב:

    האם הפעם אזכה?
    זו תהיה חוויה מיסטית שקשורה במוסיקה 😉

  55. uNCLE jOE הגיב:

    חוויה מיסטית – בארבי – סימנים של חולשה
    והנה ההסבר המנומק בפורום מוזיקה YNET

    http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1721-288,00.html
    נושא – תגובה – הדוד ג'ו משתחווה לפני סימנים של חולשה
    נשיקות
    אהבה
    הדוד

  56. juakim הגיב:

    אשמח מאוד להאזין לדמות שמתכתבת עם אביתר בנאי באופן רוחני.
    תודה לך גיאחה.

    רק טוב

  57. ציפי הגיב:

    לוידעת אם זו חוויה דתית, אבל ל"סוף המדבר" של שלומגד יקירי יש נטיה מיסטית מטרידה ביותר לצוץ לי ברקע של כל מיני רגעים קשים.
    זכורה במיוחד שבת אחת, כשעוד שמרתי כאלה והייתי מאושפזת במוסד שבו, כמובן, לא שמרו שבת. הייתי סחוטה ממש רגשית. ישבתי על איזה ספסל בחוץ כדי לא לראות את כל הטלוויזיות שפעלו בקולי קולות אבל היה קפוא מאוד והתחיל להחשיך. נכנסתי כדי ללכת לישון כי לא היה שומדבר אחר לעשות ובטלוויזיה המרכזית, בערוץ 24, התחיל בדיוק הקליפ של סוף המדבר. אני חושבת שחייכתי כי לא האמנתי וכי הדיסוננס בין הידיעה שאסור לי ליהנות מזה (בתור חילול שבת) לבין ההנאה העצומה שהיתה לי (גיליתי את שלומגד כמה חודשים לפני-כן), דיכא אותי אבל גם הצחיק אותי נורא, כאילו אלוהים שולח לי מסר שאני לא לגמרי מבינה.

  58. ע. הגיב:

    לא יקרה עם האלבום הזה כלום.

  59. מ.צ הגיב:

    בנדיקטוס !

  60. מאיר הגיב:

    אשמח לדיסק..
    חוויה מיסטית? ABBEY ROAD

  61. אורי הגיב:

    יופי של אמן

  62. שרונה הגיב:

    חוויה מיסטית? כמעט בכל פעם מחדש כשאני שומעת מוזיקה. אבל ליתר דיוק- לשבת בהופעה בעשן הזמן (או לעמוד) ולהיות בכזו אינטימיות וקרבה עם האמנים שמגיעים להופיע שם, נוצרת חוויה של… לספר סיפור, ורגש, לשמוע ולהשמיע, ולשבת אחרי זה לבירה עם הלהקה.. ולחלוק אהבה למוסיקה. מקום נהדר 🙂

  63. ימב"ם הגיב:

    אוי וואו. האלבום נשמע מעולה.

    אחת החוויות העמוקות הראשונות שלי עם מוזיקה היתה מתישהו בתחילת הצבא, כשנרדמתי בסוף החלק השני של A Love Supreme והתעוררתי בתחילת הרביעי, בשיא הצהריים של יום שמש בוהק. איזו תחושת שקט מופלאה, איך העולם שר לפניי כשההלל הזה התנגן לי באוזניות.

  64. אור גולד הגיב:

    וואי, ממש ממש רוצה. אין לי ממש חווייה דתית עם מוסיקה, אבל לשמוע את "מזמורי נבוכים" תמיד גורם לי להרהר בנושא רבות…

  65. שירלי הגיב:

    שמעתי אותו בהופעה ביתית פעם אחת, והיה מהפנט.

  66. דין הגיב:

    להיות במיטה לצלילי tubular bells של מייק אולפילד עם האחת שלי, לגמור בצליל הסיום של החלק הראשון. זה דתי ומיסטי וזה מוסיקה

  67. גיל ש הגיב:

    תודה רבה. לקרוא את בן שלו זו חוויה דתית לחלוטין

  68. אלוניקו הגיב:

    וואו, כה נהדר! אמנם באיחור קל, אבל כיף לגלות פיסות כאלה של עונג בתוך הסופ"ש ההביל הזה…

  69. שירה הגיב:

    תגובה 🙂

  70. דני הגיב:

    אני אשמח אם תפנק

  71. יניב הגיב:

    לא בדיוק דתי אבל בטח מיסטי:
    הפעם הראשונה ששמעתי את הדיסק הראשון של אניגמה,
    נדמה לי שזה היה בכיתה ד' או משהו כזה.

  72. מעדיף בעילום הגיב:

    את אהובתי הנוכחית הכרתי לאחר חודשים של החלפת מוזיקה ביננו ,
    מעין משגל מוזיקלי, חוויה מיסטית, בכל אופן עבורי
    הדיסק הזה ראוי שיהיה מתנה עבורה.
    תודה.

  73. נוה הגיב:

    באר שבע על המפה!