4 בפברואר 2013

כרטיסים במתנה: Calexico + ראיון

ב-2009 כבר הכרתי ואהבתי את קלקסיקו, בעיקר בזכות האלבום האדיר שלהם מ-2003, Feast of wire ועוד כל מיני דברים טובים שלהם. אבל לא באמת ידעתי מה מחכה לי מאחורי הדלתות של הבארבי. ציפיתי לערב שנע בין מלנכוליה בניחוח צ'ילי לדברים קצביים יותר אבל לא ציפיתי לפייסטה היסטרית שלא פוסקת, לא ציפיתי לרקוד ולחייך ולחייך ולרקוד במשך שעה וחצי. זו הייתה ההופעה הכי טובה בעיניי של אותה שנה, וזו הייתה השנה שבה הופיעו בארץ גם פיית' נו מור, לאונרד כהן מארק רונסון והפט שופ בויז.

מאז עברו כמה שנים, ועכשיו הגיע הזמן לסיבוב נוסף. הפעם אני יודע למה לצפות, והאלבום החדש של קלקסיקו, Algiers, הוא פשוט אדיר ומלא יופי ואני כל כך שמח שבין כל האלבומים החדשים והמלהיבים שאני לא מספיק לשמוע, מצאתי זמן לשמוע אותו. הוא אחד מהטובים ביותר.

בדרך כלל אני כותב יותר, אבל יש לנו פה ראיון עם ג'ון קונברטינו להספיק! אז הנה הוא לפניכם, ובסופו אפשרות להגיב ולזכות באחד מ-3 הכרטיסים במתנה להופעה של קלקסיקו. יש שתי הופעות! אחת ב-28 בפברואר, השנייה למחרת ב-1 במרץ.

הראיון התנהל במייל, אז קונברטינו לא שמע שהתרגשתי:

קלקסיקו!

במשך השנים קלקסיקו חקרה אזורים מוזיקליים שונים, מקאנטרי וטקס-מקס לרוק ניסיוני, מוזיקה מרכז-אמריקאית ולטינית. מה הדבר הבא שתרצו לחקור?
יש עוד המון מה לחקור באזורים שכבר ציינת. אני חושב שהדבר החשוב הוא לחקור את הצליל שהכי מהדהד בך באותו הזמן.

למרות שאתם מטשטשים את הגבולות הגיאוגרפיים והז'אנריים (ואני חושב שאתם במודע צועדים על הגבולות האלה), יש לכם צליל מאוד מזוהה. מה היה מכוון ומחושב בגיבוש הצליל הזה? הוא נוצר בכוונה, או התפתח באופן אורגני מהטעמים וההשפעות השונים בלהקה?
כן… אנחנו לא ממש מכוונים הרבה מראש. אם תאפשר הנחה של יסודות מוזיקליים ממקום ספונטני ואורגני מאוד, תוכל להקשיב שוב ולתת לצלילים להגיד לך מה הם צריכים כדי להגיע להרמוניה.

אפרופו גבולות, "קלקסיקו" הוא מונח גיאוגרפי שמחבר צדדים שונים של הגבול, ונראה שזו גם דרך הפעולה שלכם בנוגע לז'אנרים מוזיקליים. במובן הזה, אתה רואה את האמנות שלכם כפוליטית?
זה לא מכוון, אבל כן. רואים בבירור שלמוזיקה אין בעיה לחצות גבולות, אז זה היה נהדר אם גם הפוליטיקה הייתה הולכת בדרכה.

אתה מפחד להיתקע בתווית או בשגרה יצירתית?
זה קורה, במיוחד עם שם כמו קלקסיקו, וחלק מהסאונד שלנו שמקושר לדרום-מערב ארה"ב… אי אפשר לעשות הרבה בנוגע לזה. אנחנו פשוט ממשיכים לעשות מה שאנחנו מרגישים שהוא הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות, ומקווים שאנשים יאהבו את זה.

מה תהליך העבוד השלכם על שיר חדש?
יש הרבה תהליכים. אחד מהם הוא שג'ואי [ברנז] ואני יושבים עם גיטרה ותופים ומתחילים לנגן. כשנדמה שמשהו מתחיל לתפוס צורה, אנחנו מקליטים את זה, ומתחילים משם עם הדבר הבא.

אם היה לכם מימון אינסופי לפרויקט הבא, מה הוא היה?
תקליט בדרכים, להקליט שירים בכל הערים האהובות עלינו באירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה, קובה, יפן, אוסטרליה…

לרוב האלבומים שלכם, במיוחד לאחרונים, יש תחושה מלנכולית ואיטית יותר. אבל ההופעות האחרונות שלכם בישראל היו כמעט מסיבה. איך אתה מסביר את הפער הזה?
אני חייב לחלוק על דעתך, אני חושב שיש הרבה יותר שירים קצביים באלבומים החדשים. אבל לפעמים השירים המלנכוליים מתעוררים כשאנחנו מנגנים בהופעה. אנחנו אוהבים לנגן לייב, אז אתה מרגיש את השמחה שלנו על כך שאנחנו יכולים לנגן לכם מוזיקה.

שיתפתם פעולה עם המון אמנים. מהו שיתוף הפעולה שאתה חולם עליו?
לשבת עם בוב דילן. רק מוזיקה, בלי דיבורים.

תוכל לספר לי על האלבום האחרון שאתה לא מפסיק להקשיב לו?
לפני כמה חודשים שמעתי שוב ושוב את "פולחן האביב" של איגור סטרווינסקי. עכשיו אני תקוע על In a silent way של מיילס דיוויס.

מספיק עם השאלות. בבקשה, ספר לנו סיפור – כל סיפור.
התחלתי לפתח סקרנות בנוגע לסטרווינסקי וקראתי את הביוגרפיה שלו. אהבתי את הסיפור שהוא סיפר על כך שהוא נתקע בגבול האיטלקי בתחילת מלחמת העולם הראשון. הוא בילה הרבה עם פיקאסו, והיה ברשותו פורטרט שלו עצמו, שפיקאסו צייר. השומרים בגבול לא האמינו שזה פורטרט, אלא מפה סודית!

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על יצירת אמנות (אלבום, ספר, שיר, סרט) שחוצה גבולות, וספרו גם איזה גבולות הוא חוצה). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

145 תגובות על “כרטיסים במתנה: Calexico + ראיון”

  1. סטיבי הגיב:

    yes please.

  2. רועי הגיב:

    תמיד חשבתי שמה שסיגור רוס עושים חוצה גבולות אוניברסליים. הם וחלקים לא מבוטלים משורשי המוסיקה הים תיכונית שלנו (העוד, הכרם, אהובה עוזרי וכו').

  3. לולה הגיב:

    רוצה כרטיס בבקשה!!!

  4. גליה הגיב:

    האסוציאציה הראשונה שמתעוררת בי עם הביטוי "חוצה גבולות" היא עדיין הביטלס אחרי כל השנים האלה… איך שהם התחילו את דרכם עם מוזיקה שהייתה שיא המיינסטרים בזמנו וברגע שהם כבשו את הפיסגה הם לא הפסיקו להמציא את עצמם (ואיתם את המוזיקה העכשווית) כל פעם מחדש 🙂

  5. paz הגיב:

    Yes- crossing the Crystal Frontier

  6. אמיתי הגיב:

    חשמל

  7. איתן הגיב:

    יפה מאוד. תודה!

  8. אלינור הגיב:

    נו, תגובה.

  9. יואב הגיב:

    אוסטרליץ של זבאלד – חוצה את גבולות הפרוזה והצילום

  10. בןמא הגיב:

    להקה מדהימה קשה כבר לחכות..
    תודה על הראיון.

  11. נריה דולב הגיב:

    ביצירת המחול "ממותות" של אוהד נהרין, משאירים מספר מקומות פנויים בקהל, ובמהלך היצירה חלק מהרקדנים מגיעים ומתיישבים ממש בין הצופים. ככה עם כל הזיעה וההתנשפות מהמאמץ הגופני והנפשי… זה ממש מקרב את הקהל להתרחשות הבימתית, ומפגיש בצורה בלתי אמצעית בין הרקדנים לבינינו. אני זוכר את זה כחוויה עוצמתית במיוחד.

  12. ירון הגיב:

    במילה אחת: לואי

  13. אורי הגיב:

    יצירה שחוצה גבולות – אבל לא גבול בין מדינות (כלומר גם) אלה גבול עדין יותר, הגבול בין קרקע המציאות לריחוף בפנטזיה.
    ההמלצה היא לספר ישן וטוב: "התבהרות חצות" מאת ויליאם וארטון.
    הספר כולו לכאורה מתרחש במציאות. מציאות עגומה של שלהי מלחמת העולם השניה בחזית הצרפתית עם כל החבילה – מוות בוץ קור וחוסר תוחלת.
    בלי שום התראה ובלי שהרגשתי הספר המריא לפנטזיה מתוקה. אני לפחות הבנתי שריחפנו רק כשהעלילה התרסקה בחזרה לקרקע המציאות.
    ספר יפה יפה.

  14. אורי הגיב:

    אשמח לקבל כרטיסים…

  15. טניה הגיב:

    אני רוצה!

  16. שחר הגיב:

    איך בא לי להכיר אותם לחברה 🙂
    ולפינה היצירתית: 'קורות הציפור המכנית' של מוראקמי. קלישאתי אולי, אבל חוצה גבולות של מציאות, דמיון ורגש. סופר ענק בעיניי הלא מלוכסנות לגמרי.

  17. יואב הגיב:

    אני ממש רוצה! יצירה חוצה גבולות?
    down in the Mexicali!
    העיר המקבילה של קלאקיסקו!

  18. ירדן הגיב:

    😀

  19. נעם הגיב:

    קורות הציפור המכנית

  20. Chenfel הגיב:

    אני חושש שאני לא מספיק אמנותי, או מספיק מתוחכם כדי לחשוב על משהו.
    אז אסתפק בסיכוי לכרטיס ללהקה המצויינת הזאת.

  21. גיא הגיב:

    דבאי למה לא…

  22. נדב הגיב:

    יאמ יאמ יאמ!!!

  23. אור הגיב:

    כל מה שנוגע בCORE של החוויה האנושית חוצה גבולות במידה מסויימת. סאראמגו, למשל, עושה עבודה טובה בזה.
    תודה!

  24. mik הגיב:

    הרמוניות וורקמייסטר, חוצה גבולות של עצב, של סבלנות, של שוטים ממש ארוכים, של פסקול מעולה שעומד בפני עצמו

    הhttp://www.youtube.com/watch?v=EMlQ04g0pDc

  25. עינת הגיב:

    אשמח מאד

  26. חיימון הגיב:

    הערכתי הרבה לברי סחרוף, נובעת גם (ואולי בעיקר) בגלל שאני חושב שהוא אחד היוצרים הישראלים שמצליחים לחצות גבולות ולשלב בין רוק/אלקטרו מערבי למוזיקה ים-תיכונית/מזרחית. כמעט בכל יצירה שלו, אפשר לשמוע את הנגיעות הים-תיכוניות משולבות בצורה מוצלחת כל כך ויפה. סתם לדוגמא- http://www.youtube.com/watch?v=vmV3IETpiQU

  27. bugo_e הגיב:

    יי, שוב הם פה! 🙂

  28. ניר הגיב:

    יש אני 32

  29. מולי הגיב:

    קלישאה, אבל קפקא, "הגלגול"

  30. ישי הגיב:

    עזוב אותי מיצירתיות עכשיו, דבר אלי בכרטיסים!

  31. franny הגיב:

    אני רוצה להשתתף! 3>

  32. אבישי הגיב:

    בדיוק כשהייתי בתקופה של כל המוסיקה נשמעת לי אותו דבר, בא פרושיאנטה עם The Empyrean וחצה את גבולות הרוק, המרובעות הקצבית, האיפוק הנפשי, חוסר המקוריות

  33. שי הגיב:

    בדיוק סיימתי עכשיו את סדרת הסנדמן המטורפת של ניל גיימן. לא ברור לי עדיין כמה גבולות היא חוצה ואיזה בדיוק, אבל קשה לי להאמין שהיא לא פרצה פחות מכמה גבולות…

  34. אורית הגיב:

    אשמח מאד 🙂

  35. ophir הגיב:

    סימנים של חולשה חוצה אצלי את הגבול שבין התודעה לעולם החלום וההזייה

  36. טלסה הגיב:

    מיץ! אין יותר עסיסי ממיץ

  37. שמחה הגיב:

    ONEG SHABAT
    יצירה חוצתתת גבולות !
    אחרי החנופה כרטיס בבקשה …

  38. אופיר סויסה הגיב:

    שמש נצחית בראש צלול הוא הסרט שעלה לי ראשון. פשוט מוזר ומקסים ו… חוצה גבולות, בשבילי לפחות.

  39. גיל פז הגיב:

    סימפסונס. חדמש.
    אולי גם ניל יאנג. אבל יותר סימפסונס.
    אה וגם ענן אטלס!

  40. יעל הגיב:

    הסרט הכי טוב ומשמעותי בכל הזמנים הוא פייט קלאב ללא ספק.
    ובחינת אמן, יש המון אבל לאחרונה דמיאן רייס כבש אותי ומצליח להוציא ממני כמויות בלתי נגמרות של רגש ופורקן. מומלץ בטירוף.

  41. שיר הגיב:

    וואו, כמה אני רוצה כרטיס להופעה הזו!!!

  42. אלדן הגיב:

    אני רוצה!!!!! אף פעם אני לא זוכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  43. מאיה הגיב:

    הלוואי תודה הלוואי

  44. זהר הגיב:

    קלקססססססססססיקווווווווווו…. אני קצת שיכורה.

  45. מיס בוז'רסקי הגיב:

    בפרק של טופ גיר ששודר אתמול בבריטניה והרגע סיימתי לצפות בו, הצוות ערך מסע במדבר נאוודה וסיים אותו בעיירה קלקסיקו. כן כן. מי שהגיע אחרון נאלץ לחצות את הגבול למקסיקו (כ"עונש" כי טופ גיר עצבנו את המקסיקנים). אז בבקשה – יצירת אומנות חוצה גבולות 🙂

  46. גיל יפרח הגיב:

    הסרט frozen river

  47. רונצ'ה הגיב:

    🙂 :-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-):-)

  48. בני הגיב:

    הצילומים…של אנני ליבוביץ. מזמן לא רק תמונה 🙂

  49. ליבי הגיב:

    זוכר כמעט הכל של אהוד בנאי
    וגם הנאהבים מחוג הקוטב הצפוני Los Amantes del Circulo Polar

  50. איציק הגיב:

    אלבום: Joanna Newsom – Have One On Me
    וגם ההופעה שלה כאן – אין כל כך מה להסביר – פשוט להקשיב
    סרט: "מנועים קדושים" – סרט שמתעלם מכל גבול אפשרי

  51. רועי הגיב:

    יש כבר כרטיס, אשמח לעוד אחד

  52. מיכל הגיב:

    חושבת חושבת ושום דבר לא עומד ברף הגבוה הזה של "חוצה גבולות". יש הרבה שעולה בקטע של טשטוש גבולות ושל פתיחת גבולות- שילוב סגנונות, פריצת קונספטים, אתגור הצופה….אבל זה לא מספיק…
    תודה!

  53. אייל הגיב:

    תודה!

  54. פלונטר הגיב:

    תודה

  55. אסף הגיב:

    ייאי

  56. שרית הגיב:

    פיירוז חצתה גבולות

  57. oded הגיב:

    גנגם סטייל. וואלאק

  58. שרית הגיב:

    זאת היתה ההופעה הכי טובה ומשמחת שהייתי בחיי, החיוך לא ירד לי מהפנים כמעט שבוע.
    לא יכולה לחכות להופעה הקרובה!

  59. נורית הגיב:

    אסתר רדא חוצת גבולות, הייתי בהופעה בבארבי, באתי לשמוע ג'אז ויצאתי עם תאטרון, מוסיקה אתיופית, ומה לא. איזה כיף!!!!

    מזדהה עם החלום של קאלקסיקו לשבת בלי מילים עם דילן…..

  60. אלעד הגיב:

    תודה !

  61. Jijimiji הגיב:

    הספר ״בית מטבחיים חמש״ של קורט וונגוט. הוא גם חצה את גבול הספר שקראתי הכי הרבה פעמים והוא גם חוצה את גבולות הזמן!
    ספר נפלא, מצחיק, שנון ומבריק.

  62. דני הגיב:

    אני קורא את וידויים של רוסו – כנות, אמיתיות, שפה, לשון – יופי. גם ב- Calexico יש אמיתי, יש כנות. שירי אמריקנה, בעידן וירטואלי, תיפוף עם מברשות, צליל ג'אזי, מקסיקני, לי הייזלוודי – אמיתי. חסר לנו כנות בעידננו – יאללה Calexico.

  63. הקוף הגיב:

    בדרכים/ ג'ק קרואק.

  64. יוסי הגיב:

    ההופעה הקודמת שלהם היתה חוצת גבולות…

  65. דרור הגיב:

    לא הייתי בהופעה הקודמת, וממש הייתי רוצה להיות בקרובה.

  66. מאיה הגיב:

    אני רוצה!

  67. שרון הגיב:

    זו הולכת להיות הופעה מעולה!

  68. אורן הגיב:

    יש לי חבר שישמח לא ללכת לבד להופעה.

  69. יעל הגיב:

    הרי תגובה.

  70. תומר הגיב:

    "קיצור תולדות האנושות" של יובל הררי שהוא בעיקרון עוסק בהיסטוריה האנושית פורץ את גבולות ההיסטוריה ומגיע לפילוסופיה, אנתרופולוגיה, כלכלה, חברה ומדעים שונים.

    חפרתי קצת אבל אשמח מאוד לכרטיסיקו

  71. יובל לוי הגיב:

    הפעם הראשונה שראיתי את inception- נמנעתי מלדבר עם אישתי כדי שלא אצטרך להוריד את העיניים מהמסך

  72. yanshuf הגיב:

    מוסיקת מהגרים חוצת גבולות. וכשהם ממדינה אחת, עוברים למדינה אחרת ואני שומע אותם במדינה שלישית – הכל מתערבב לשישו ושמחו. למשל: http://t.co/RmKgRl6C

  73. איתי הגיב:

    בסיפור שאינו נגמר בסטיאן חצה את הגבול בין המציאות האפורה לפנטזיה, ואני הבחנתי לראשונה וגם חציתי את הגבול בין בידור לאומנות.

  74. עדי הגיב:

    me please..

  75. נועה הגיב:

    //// ***** ////

  76. arnavlavan הגיב:

    pink floyd – the wall – אלבום שעסק דווקא ביצירה של גבולות

  77. שירה הגיב:

    גם אני רוצה כרטיס!

  78. איתמר הגיב:

    כל הסרטים של פיקסאר. כי הם מעולים, וכולם אוהבים אותם.

  79. ברנס הגיב:

    הסכם ריבנטרופ מולוטוב

  80. עידו הגיב:

    כן בבקשה 🙂

  81. איל הגיב:

    הקוסם מארץ ים, ספר פנטזיה משנות השישים. הגיבור, גד, הוא שחור – אולי הפעם הראשונה בספר פנטזיה שזה נעשה.

  82. מיכל הגיב:

    up הסרט

  83. נדב הגיב:

    רוצה כרטיס,
    רוצה כרטיס,
    על הלחיים על השפתיים על הברכיים!!

  84. חגי הגיב:

    יש להם סאונד מגניב.

  85. ג'יימס הגיב:

    סטרווינסקי אכן פרץ את כל הגבולות. דרך אגב, אתה מוזמן לבוא איתי לקונצרט של 100 שנה לפולחן האביב שינוגן בירושלים השנה… יצירה מדהימה.

  86. אלעד הגיב:

    הו, קלקסיקו!
    הו, המוזיקה!!
    הו, הו, הו.

  87. אלון הגיב:

    איזה כיף שהם מגיעים שוב!

    יצירה חוצה גבולות? למי צלצלו הפעמונים כמובן. אמריקאי בספרד חוצה את גבולות האויב, מחפש גאולה במלחמה ומשאיר לנו סיפור עם מספר לוקלי אבל שחוצה גבולות וזמנים.

  88. דפנה הגיב:

    🙂

  89. תמר הגיב:

    אני אני! 🙂

  90. חמוטל הגיב:

    רוצה! רוצה! רוצה!

  91. שרון הגיב:

    אני שרון ואני חוצה גבולות. אשמח מאוד לכרטיס לחמישי, תודה

  92. הילה ב הגיב:

    אשמח לכרטיס בבשקה

  93. יורי הגיב:

    קלקסיקו אדירים, ואשמח מאוד לקבל כרטיסים.
    "הארנבת בעלת עיני הענבר", ספר מדהים על התגלגלותם של פסלוני שנהב יפניים בין חברי משפחה אחת לאורך 200 שנה ובין שלוש ארצות. כתוב מעולה ומספר סיפור שלא ייאמן. מומלץ

  94. David הגיב:

    "עיניים של כלב כחול", סיפור קצר של גבריאל גרסיה מרקס, חוצה בעדינות כמעט לא מורגשת בין מציאות לחלום. הנה קישור לסיפור באנגלית

    http://fiction.eserver.org/short/eyes-of-a-blue-dog.html

  95. ניר הגיב:

    תודה

  96. yaniv הגיב:

    "Childhood living is easy to do
    The things you wanted I bought them for you
    Graceless lady you know who I am
    You know I can't let you slide through my hands
    Wild horses, couldn't drag me away"

    הביצוע של קלקסיקו לשיר של הרולינג סטון – מוצלח ביותר!

  97. יוסי הגיב:

    וויי כמה אנשים רוצים ואוהבים את קאלקסיקו. כבוד…
    אני רוצה לתרום לינק להופעה משנה שעברה בגרמניה עם תזמורת בה הם מבצעים שירים מ Algiers כמעט 70 דקות של תענוג חוצה גבולות…
    http://bigozine2.com/roio/?p=1160

  98. חציל הגיב:

    אני רוצה!

  99. טל הגיב:

    תגובה

  100. shez הגיב:

    בלשי הפרא/ רוברטו בולניו

  101. רונן הגיב:

    אני אוהב לקרוא באתר הזה ואני אשמח לכרטיס! 🙂

  102. רונית הגיב:

    הלוואי עליי

  103. תמר הגיב:

    פיספסתי את הקודמות. בבקשה רוצה

  104. קלקל הגיב:

    כן כן!

  105. צחי הגיב:

    מאד אשמח ללכת ב-28!

  106. איתי הגיב:

    אני רוצה.. אני רוצה

  107. יעל הגיב:

    בטח, למה לא.

  108. יוני הגיב:

    Beck, החיפושיות, ברי סחרוף, Neil Young

  109. הולה לה, איזו הגרלה שווה

    יצירת אומנות שחוצה גבולות? יחסים בינלאומיים. קורעת גבולות ומחדדת את האדם על פני (המון) קטגוריות אחרות

  110. גילי הגיב:

    פליז פליז פליז!!
    כבר הרבה זמן לא רציתי לזכות במשהו כמו שאני רוצה לזכות בהגרלה הזו!

  111. נעמי הגיב:

    יצירה מעניינת מאוד בה נתקלתי לאחרונה בתוכנית radio lab נקראית unraveling bolero.
    http://24.media.tumblr.com/tumblr_m5vrp65qjJ1qz9nowo1_1280.jpg
    היא חוצה גבולות כי היא ציור שמעביר את כל השיר של בולרו, בית אחר בית, תו אחר תו, לפי סכימה שהמציאה הציירת. אני לא יודעת אם הציור יפה או לא בעיניי, אבל שאפו לאמנית על העבודה הסזיפית, מה גם שסיפור החיים שלה, אותו מספרים בתוכנית, מעניין מאוד כשלעצמו.

  112. יעל הגיב:

    מאוד מאוד אשמח לכרטיס 🙂
    וביינתים אני אלך לקרוא/לראות/לשמוע את כל מה שציינו המגיבים מעליי

  113. מוהנדס הגיב:

    רוצה רוצה רוצה!

  114. אמקי הגיב:

    בשנה שבה ראיתי גם את קלקסיקו, גם את לאונרד כהן וגם את מדונה (כן, כן….) ההופעה שלהם בברבי הייתה ללא ספק הטובה ביותר! אני בכלל חושב שזו הייתה אחת ההופעות הטובות ביותר שהייתי בהן אי פעם. אני זוכר את עצמי עומד מול הבמה ומרגיש ממש נשטף במה שקורה עליה. זה לא קרה לי מאז, לצערי.
    איזה כיף זה יהיה אם יצא לי לראות אותם שוב ולשחזר את החוויה. הלוואי!

  115. שיר הגיב:

    אלכסנדר מקווין

  116. יובל הגיב:

    הופעה של קלקסיקו? אתה בטוח שלא של ארקייד פייר? תודה שזה חוצה גבולות…

  117. who הגיב:

    Godel, Escher, Bach: An Eternal Golden Braid, as its name hints, is an explanation of itself!

  118. אביעד הגיב:

    אולי הפעם אזכה 🙂

  119. משה הגיב:

    אף פעם לא זכיתי מכם

  120. רונן הגיב:

    גבע אלון, לגמרי חוצה גבולות
    וגם קלקסיקו כמובן !

  121. יפעת הגיב:

    אשמח לכרטיס- חברה ראתה ומאז לא מפסיקה להגיד שזו אחת ההופעות אם לא "ה"ההופעה.

  122. גילה הגיב:

    רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  123. גדי הגיב:

    קלאקסיקו? בטח, בטח, בטח.
    מוזיקאים נהדרים, נעימים ולבביים.

  124. עומר הגיב:

    האלבום החדש של אסתר רדא.
    מחבר בין אפריקה, המזה"ת וארה"ב.
    גם מרגש וגם כיף.
    תענוג.

  125. אלון הגיב:

    yes yes yes

  126. erez הגיב:

    תודה !

  127. Eddie הגיב:

    אני! אני! תבחר אותי!

  128. inbali הגיב:

    תודות.

  129. קיילז הגיב:

    טוב, אז חציית גבולות מזכירה לי משהו קצת אחר, כנראה.
    יצירות – רק שירים, בעצם – ששווים יותר מהקונטקסט שבו הם נוצרו.
    כאלו שיהיו שווים גם אחרי שהמקום, המדינה, התרבות שבה נוצרו תיחרב,
    ויזכירו לניצולים את ההדר והפאר של פעם.

    זה באמת יותר עניין של הגשה, מבחינתי לפחות,
    אז המקום הראשון הולך בוודאות לרות דולורס וייס עם הביצוע המדהים של "משירי ארץ אהבתי",
    והמקום השני והמפתיע- לביצוע של היהודים ל"ירושלים של זהב".

  130. uNCLE jOE הגיב:

    לא בא לי
    נראה לי
    אולי אזכה רנדומלי
    באיזה עונג או-רע-לי
    אבל זה לא נראה לי
    קטעים אינסטרומנטלים
    אני רק מנגן לא שר אני הוא צפלין צרלי

    ושוב לשבת לקפוץ לעמוד
    נשיקות מהדוד

  131. תומר הגיב:

    מבחינתי הייתה ההופעה של ה Editors לפני שנתיים וחצי בבחינת יצירת אומנות חוצת גבולות.

    בדיעבד, אומר בכנות שהמוזיקה שלהם לא מאוד עושה לי את זה.

    שמעתי עליהם לראשונה יום לפני ההופעה, והייתי בשוונג מההופעה של פלאסיבו אז החלטתי ללכת גם.

    שמעתי כמה שירים בשלישי וקצת ברביעי והלכתי לבארבי.

    מה שהלך שם היה פשוטו כמשמעו טירוף חושים שלא חוויתי מעודי. אין לי דרך להסביר את זה, כי הייתי בלא מעט הופעות גם לפני וגם אחרי ההופעה הזו. הייתה שם סימביוזה מאוד מיוחדת: הקהל היה בטירוף, והלהקה עמדה באתגר שהוצב בפניה בווניו קטן אבל מאוד עמוס כמו הבארבי ופשוט העניקה טירוף חזרה. נקודת החיבור הזו, בין הלהקה לקהל, במקום קטן וסגור, בנקודת זמן משמעותית כמו שהייתה לנוכח הביטול של הפיקסיז, הייתה חוויה חוצת גבולות. פירוש הדבר היה ניכר מאוד לכל מי שהיה שם, כי זה גרם לכולם להרגיש מדהים למשך כמה ימים לאחר מכן.

    אפילו עכשיו שאני כותב על זה הרבה זמן אחרי, ברור לי שזה היה רגע מיוחד.

  132. אורי הגיב:

    אני גם רוצה!

  133. אודי הגיב:

    החימום של ההופעה הקודמת היה דפדרו ובהדרן עלה לנגן איתם אהוד בנאי.
    היתה הופעה מעולה. מתאים לי שוב.

  134. איתי שטיין הגיב:

    אני ממליץ על הספר "והיום איננו כלה" של צ'ינגיס אייטמטוב. העלילות בספר נעות בין ההווה בתחנת רכבת שכוחת אל בערבות קזחסטאן לבין מסע בעולמות אחרים במרחבי היקום ואחורה בזמן לתקופתו של גינגיס חאן.

  135. אסא הגיב:

    הספר המופתי "לא שם זין" של דן בן אמוץ הוא חוצה ז'אנרים מטורף. מעבר לכך שהוא מדבק ומטריד ומרגש ועצוב ומצחיק יש בו פרקים שמתארים יצירה מוזיקלית (באך…) פרקים שמוקדשים לתיאור תמונות, פרקים שכתובים בכתיבה קלאסית ואחרים כתיבה עיתונאית.
    אחד הספרים המשפיעים.

  136. יאיר הגיב:

    הי!
    תודה!

  137. ברכה הגיב:

    תברכו אותי בכרטיסים

  138. נעמה הגיב:

    נחלים, ציפורים, וגם שפכים – חוצים גבולות.

  139. איתמר הגיב:

    איזה כיף שהם באים!

  140. אורן הגיב:

    אני ואשתי מתים על קלקסיקו, בירח דבש כשטיילנו בארה"ב ומקסיקו הקשבנו להם בלי סוף (להם ולמואב 3). בפעם הראשונה שהגיעו לארץ, ביתי היתה בת חודש ימים ולכן אשתי לא הצטרפה אלי להופעה. וכיום כשביתנו מספיק גדולה כדי להישאר עם בייביסיטר ואשתי נושאת ברחמה תינוק נוסף, אני סבור שיהיה נהדר לסגור מעגל וללכת יחד.