24 בינואר 2013

דיסק במתנה: שני קדר (+סטרים!)

אף אחד לא יכול לחשוב לרגע שאני אובייקטיבי כלפי שני קדר. למה שאהיה? אני מת עליה. היא חברה, והיא מוכשרת, ואני כל כך אוהב את המוזיקה שלה שב-2006 בנימין אסתרליס ואני הקמנו לייבל כדי להוציא את אלבום הבכורה האדיר שלה, Bloodlines. אז אל תצפו ממני לאובייקטיביות. שתזדיין האובייקטיביות, אתם צריכים לשמוע את האלבום הזה.

שני קדר - ניהול מצבי משבר

כשיצא אלבום הבכורה של שני לא הפסקתי להקשיב לו, ואני זוכר ששאלתי את שני מה עם הופעות, מה עם האלבום הבא, מה עם לקדם. והיא ענתה לי שמבחינתה את החלום היא הגשימה ברגע שהאלבום יצא לאור. מאז היא המשיכה לנגן, בעיקר עם חברים ובהרכב We Are Ghosts (שאיכשהו גם אני חבר בו, למרות שאני לא מוזיקאי), ואם הייתם שואלים אותי לפני שנתיים (כפי שרבים מכם שאלו) מתי שני תוציא עוד אלבום, הייתי מושך בכתפיי ואומר איזה מזל שהיא בכלל הוציאה את הראשון.

אבל אז קרו כמה דברים. את רובם אני יכול רק לנחש, כי לא ממש ישבתי לשיחה מעמיקה עם שני על הולדת האלבום השני. אני יכול לנחש שכמה חודשים בגרמניה, והחזרה משם לארץ, והמעורבות ההולכת וגוברת שלה במה שקורה במדינה ובחברה שבה היא חיה, חלחלו עמוק מספיק כדי להצמיח שירים חדשים, בוערים, בעברית (אלבום הבכורה היה באנגלית). בנוסף, We are ghosts (שנגניו מלווים את שני באלבום הזה) הוא הרכב שלא כותב שירים מראש ומתבסס אך ורק על שירים, מילים ומנגינות שנולדים על המקום בלי שום תכנון מוקדם. זה אומר שכדי לנגן בו צריך להיות מאוד עירני, עם כל הערוצים פתוחים, מוכן להסתכן, להיבהל, להיפצע. כשאתה מקבל את האפשרות האמיתית של הפסד וכאב, אתה אמיתי יותר, מסתכל לעולם בעיניים. אני חושב (שוב, אני מנחש) שהדרך הארוכה ששני עשתה עם ההרכב הזה פתחה אצלה איזה ברז בלב. והדם שיצא ממנו שפוך על כל האלבום הזה.

ניהול מצבי משבר, האלבום השני של שני קדר, הוא אלבום כואב, מדמם, פגוע ולפעמים גם כועס. והוא מדבר על החיים במדינה הבלתי אפשרית הזאת, כמו גם על חיים בתוך מערכות יחסים צפופות. האינטימי והקטן הוא גם החברתי והגדול, זה היינו הך. ויש בו לפחות שתי אזעקות. הוא זרוע משפטי-מוקשים כמו "מפגינה אחת ואלף שוטרים", "יש תרגיל אז תחפשי את המקלט הקרוב אלייך", "אני נמצא כעת בשטח יש פה עשרות פצועים, חור באדמה", "יום אחד האדמה הזו תצחק על כולנו".

את כל הדברים האלה ניחשתי. ואז שני שלחה לי טקסט שהיא כתבה על יצירת האלבום, והסתבר שניחשתי לא רע. ממש כאן בשורה הבאה תוכלו לשמוע את האלבום במלואו (ולשתף! ולהפיץ!). מתחתיו תוכלו לקרוא את המילים של שני. ובסוף הפוסט תוכלו גם להגיב ולהשתתף בהגרלת 3 עותקים פיזיים חתיכיים מהאלבום החדש*!

* מי שירכוש עותק יקבל גרסת בונוס ל"סופי" מתוך האלבום!

שני קדר תשיק את האלבום ב-29 בינואר, תיאטרון תמונע, 22:00.

כמה מילים שכתבה שני על יצירת האלבום – ומייד אחריהן, הגרלה!

לילה אחד בקיץ של 2009 בברלין יצאתי לאחד מאותם ערבי הרפתקאות שכל כך קל להיאבד בהם בעיר הזו. בשלוש לפנות בוקר מצאתי את עצמי שיכורה למדי עם חברתי אלה בדירה של ברונו בנויקולן. לברונו לא היו הרבה רהיטים, במקומם היו תקליטים שעמדו על הרצפה לאורך כל קירות הדירה. ישבנו בחדר שלו והוא הוציא את הגיטרה, אז ביקשתי שכל אחד ישיר שיר אחד בשפת אמו. ברונו שר בספרדית, אלה שרה ברומנית, ואני שרתי בעברית. כששרתי כמעט ולא הצלחתי לסיים את השורות מרוב דמעות.

באותה שנה, אחרי שחזרתי לארץ, חברי הטוב ושותפי המוזיקלי בנימין הזמין אותי להשתתף באחד הפרויקטים שלו תחת התיאור הכללי של חבורת מוזיקאים שנכנסים לחדר, מנגנים ומקליטים מה שיוצא. בסשן השני של ההרכב שנקרא "We Are Ghosts", אלתרתי שירה לראשונה בחיי. רוב המילים שיצאו לי היו בשפה שבה הייתי רגילה לשיר – אנגלית, אבל פה ושם יצאה לי שורה בעברית. באופן הפלאי שבו פועל התת מודע – בעברית המשפטים שלי הרשו לעצמם לצאת חדים יותר, חריפים יותר, כנים יותר.

בקיץ השני שלי בברלין הייתי במערכת יחסים עם בחור גרמני. שנינו לא דיברנו אחד עם השנייה בשפת האם שלנו, ואני מצאתי נחמה בשפה שלי. בלילה אחד קפוא, אחרי ריב נוראי, הלכתי לישון במיטה שלו והוא בסלון. כתבתי את המילים של "קור".

מאז חזרתי לארץ והשירים בעברית הגיעו בעקבותיי. אני כותבת מהר. פותחת מסמך טקסט במחשב ומקלידה במהירות. 5 דקות וזה נגמר. אני לא משנה שורות, זה מרגיש כמו בגידה איומה באותו רגע שהשיר נוצר בו. את אלו שביקשו מנגינה גם הלחנתי. לא ידעתי מה יצא מזה. את השיר "עבודה פנימית" בו מופיעה השורה "אחרי ששרפו את הכיכר בה תלו אותי יום קודם, מפגינה אחת, אלף שוטרים", כתבתי ב-5 ביולי 2011. תשעה ימים לאחר מכן הקימה דפני ליף אוהל ברוטשילד וראיתי איך השירים שלי הופכים להיות מציאות חיה. זו הייתה תקופה הזויה עבורי, אני כותבת שירים והם מתגשמים אל מול עיני. הפנטזיה והמציאות, הטראומה והתשוקה, כולם התערבבו זה בזה. אני רואה את המוזיקאים שמנגנים בשדרה ומתחילה להבין שאני כותבת אלבום, כמו ילד שמתחיל לדבר ואומר: אמא, תראי, אני פה!

yairlistening
יאיר יונה מאזין לסקיצה של "סופי" ברוטשילד פינת תחריר, אוגוסט 2011. צילום: נועה מגר

בניגוד לאלבום הראשון שלי, השירים הללו לא צייתו לשום כלל אסתטי שיכולתי להבין את מקורו. הם לא נשמעו כמו סוג המוזיקה שהאזנתי לה, ובכלל נדמה היה לי שהם חיים ביקום משל עצמם. היה לי מוזר אפילו לשיר אותם לעצמי בבית, זה לא נשמע כמוני. לפעמים כתבתי תפקידי שירה נמוכים או גבוהים מדי עבור הקול שלי. זה כאילו האלבום הזה דחף אותי, דרש ממני להיות משהו עבורו, להשתנות.

עוד שיר ועוד שיר, וכבר יש עשרה. לפעמים תנועה קטנה של הגוף, מחשבה, סרט או סיפור שקראתי בעיתון הולידו שיר (בהתאמה: "בחריץ הדק שנותר", "פרולוג", "סופי" ו"מלט"). לפעמים זכרון משיברונות הלב הפרטיים שלי, שבשנים האחרונות התמזגו עם אלו הציבוריים.

לא ידעתי מה לעשות עם השירים הללו. היו כל מיני ניסיונות כושלים להתחבר עם מוזיקאים שירצו לקחת אותם תחת חסותם. אבל בסוף – מייל נואש להרכב המופלא שאני חברה בו (אותם We Are Ghosts מקודם) הציל את המצב. דויד פרץ, אחד מחברי ההרכב, מיד ענה לי: למה שלא נקליט את האלבום כמו אלבום של הרוחות? זה יהיה כמו סשן אלתורים רק עם שירים שכתובים מראש! מיד הצטרפו אליו כמה מהנשמות הטובות והמוכשרות שבהרכב הלא-יאמן הזה: דני רווה על התופים, אורי דרור על הבס, אמיר ניר על הקלידים, בנימין אסתרליס על הלפסטיל והגיטרה, שיר-רן ינון על הוויולה ופרץ עצמו מנצח על הסאונד ומנגן בגיטרה. התכנסנו בסוף שבוע אחד בפסח בביתו של בני בצפון הארץ. שלחתי לנגנים המיועדים את הסקיצות של השירים שהקלטתי בבית, פלוס גיטרה עם קצת תפקידים וקולות. משם, כל העיבודים נולדו והתגבשו לחלוטין בידי ההרכב באותו סוף השבוע. שמונה שירים הוקלטו כך – אני מנגנת ללהקה את השיר, הם זורקים רעיונות, ואנחנו פשוט מנגנים מה שיוצא, מקליטים כמה טייקים וממשיכים הלאה. זה היה סוף שבוע עמוס אנרגיות ויצירתיות ומיקוד ונדיבות ושמחה, והשקשוקה הכי טעימה בין כדור הארץ לירח. מאוחר יותר שני חברי הרכב נוספים הוסיפו תפקידים מופלאים – אודי רז בטרומבון (ב"יש תרגיל") ורוי רגב בגיטרה חשמלית (ב"קור"). את "סופי" הקלטנו בדירה התל אביבית שלי לייב – עם מיקרופון זום וקונדנסר אחד. באותו יום הפועלים שבונים את הבניין שלידי שעו לתפילתי הלילית והשהו את עבודתם.

shakshuka
אוכלים, מנגנים, אוכלים. צילום: בנימין אסתרליס

כמה ימי מיקסים ארוכים בבית של בנימין, שהפך להיות הבית השני שלי (או השלישי אחרי בית הורי), והאלבום מוכן. יאיר יונה המליץ לי על אודי קומראן למאסטרינג. דצמבר 2012 והמאסטר גמור. "ניהול מצבי משבר" קראתי לו, וכמו כל תהליך ארוך, גם דרכו אכן הייתה רצופה משברים שצריך לנהל. אבל הוא סוף סוף פה, ואתם, אתן, מוזמנות לחגוג אותו איתי, באהבה.

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איך ניהלתם את המשבר האחרון שלכם (בעבודה? בחיי האהבה? בנפש פנימה?). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ליונתן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

84 תגובות על “דיסק במתנה: שני קדר (+סטרים!)”

  1. מיכל הגיב:

    היא מצוינת, שני קדר. מצטרפת לשבחים.

  2. קסטה הגיב:

    בהצלחה שני!

  3. מיץ תפוזים הגיב:

    אף מילה על העיצוב שהתיאור שלו עושה כ"כ חשק? –

    "כל עותק שונה במקצת מהאחר ומכיל מספר סידורי שונה. אריזת קרטון שחור בחיתוך מיוחד המודפס בדפוס משי ידני בשני צבעים וכוללת דיסק גלאסמאסטר איכותי ופוסטר פנימי מתקפל עם מילות השירים, וגרסה דיגיטלית של השירים".

  4. יותם הגיב:

    את המשבר האחרון ניהלתי בשבירת כל עול.
    החלטתי לעזוב את הדירה, הלימודים, עירי ירושלים ואולי אף הארץ.
    מאוחר יותר הבנתי שבעצם עברתי התקף היפו-מאני,
    ולולא אחי הצעיר, שהשגיח עליי מכל משמר והיה איכפתי ביותר, לא יודע אם הייתי שורד אותו באותה מידה.
    עכשיו אני חזק יותר, חדור אמונה במטרתי ועל עיצומו של פרוייקט תרבותי רחב היקף.
    אם אני חייב לייעץ למישהו איך לנהל משברים – זה בעזרת אנשים אהובים באמת, ולא חברי סתם מהסצנה.
    🙂

  5. אורית הגיב:

    סחטיין עליה.
    אני לא מתמודדת- ץמיד בורחת.

  6. עודד הגיב:

    נשמע מעולה

  7. איל הגיב:

    שני פשוט מעולה. ולגבי משברים- אני בדרך כלל מתמודד איתם דרך הכחשה.

  8. איתמר הגיב:

    מאוד אהבתי את הראשון, מת לקבל עותק של החדש. מברוק!

  9. קונפוציוס הגיב:

    להדחיק משברים זה אלים נורא.
    אני מניח משברים בצד, במטרה לשוב אליהם בעתיד.

    זה טרם קרה.

  10. איתמר הגיב:

    אלבום יפה.

  11. נדב הגיב:

    אני אני אני!

  12. yoav הגיב:

    תודה!

  13. עדו לוי הגיב:

    וואו..
    זה נשמע מצויין
    בהצלחה שני 🙂

  14. שי הגיב:

    את הראשון כבר יש, עכשיו צריך את החדש…

  15. שי הגיב:

    איך ניהלתי את המשבר האחרון? הרבה יותר טוב מהקודמים, זה בטוח…

  16. רמי הגיב:

    אולי זה מספר המזל שלי?

  17. ירון הגיב:

    בוא לא נדבר על זה.

  18. גיל הגיב:

    ניהול משבר – ברגוע

  19. חציל הגיב:

    בשינה בעיקר.

  20. עגורים הגיב:

    בין תחינה לכעס.
    מעניין.

  21. גיא הגיב:

    אני מאוד מאוד אוהב את האלבום הראשון, ומאוד מסקרן אותי לשמוע את הכיוון החדש של האלבום שבעברית!

  22. בן הגיב:

    עדיין בעיצומו

  23. אלכסנדרה חייסינה הגיב:

    אשמח לזכות

  24. שרון רז הגיב:

    יופי, מעולה שיוצא סוף סוף אלבום חדש, שני, לשני. בהצלחה. הראשון היה נפלא, ולפי מה שקראתי כאן החדש מסקרן מאוד ומבטיח. מעניין לקרוא איך הוא נוצר. בשורות נהדרות. אני לא טוב בניהול מצבי משבר, אני טוב ביצירת מצבי משבר.

  25. דני הגיב:

    אני אשמח לקבל!

  26. קובי הגיב:

    ברגעים הראשונים של משבר אני מאשים בדרך כלל את האחר, ואחרי זה בודק איפה אני הייתי לא בסדר בסיפור. בדרך כלל אני מצליח להעביר אלי חמישים אחוז מהאשמה לפחות.

  27. חציל הגיב:

    בטח שאני רוצה. שיהיה לי משהו לשמוע פעם הבאה שיהיה משבר

  28. דימה קרופניקוב הגיב:

    רוצה רוצה

  29. אריק האדום הגיב:

    מתמודד ע"י הכחשה ושינוי מיקום (פיזי/מטאפורי)

    הייתי בין הראשונים שקנו את הדיסק הראשון ואהבתי אותו מאוד.
    אני בטוח שאני אוהב גם את הדיסק הזה.
    ממה שהספקתי לשמוע – הוא מעולה !

  30. יובל הגיב:

    גם אני רוצה…

  31. גיא הגיב:

    אני לא מנהל מצבי משבר, מקסימום עוזר מנהל

  32. שאילתא הגיב:

    ניהול מצבי משבר? להיכנס בהם בכל הכוח ולהפוך אותם למשהו חיובי. אני לא תמיד נוהגת כך, אבל משתדלת.

    ומזל טוב לשני קידר על האלבום החדש! בטוחה שהוא יהיה נהדר בדיוק כמו הסיפור שמאחוריו.

  33. רועי הגיב:

    מזל טוב ובהצלחה לשני!!

  34. הודיה הגיב:

    המשבר האחרון פשוט לווה בלשמוע מלאא את הוספיס של האנטלרז (מה שגרם בעיקר לשקיעה עוד יותר עמוקה בדכאון, אבל איכשהו זה תרפויטי).

  35. גיל הגיב:

    תודה רבה! נשמע וואו

  36. ג'ים הגיב:

    אין לי מה להגיד, רוצה רק לחבק את שני היקרה

  37. מ.צ. הגיב:

    משבר ? קודם כל נאכל משהו …

  38. ימב"ם הגיב:

    לא שמעתי אותה קודם, ואני רק בשיר השני, אבל זה נשמע טוב!

  39. דני הגיב:

    לוקח נשימה עמוקה
    ומנסה להתנהג כמה שיותר יפה לעצמי

    תרגילים בכתיבה
    מדיטציה
    שיחות עם החברים מעוררי ההשראה שלי

  40. צחי הגיב:

    אשמח לאהוב אותה גם!

  41. עמי הגיב:

    שני מדהימה!
    אהבתי את הראשון ואשמח לשני.
    שיהיה המון המון הצלחה

  42. עמר הגיב:

    בא לי גם..

  43. חמוטל הגיב:

    לא נעים להגיד, אבל המשבר האחרון נוהל בעזרת אלכוהול, והרבה ממנו. אוגוסט-ספטמבר היו חודשים קשים.
    אשמח לדיסק.

  44. שירלי הגיב:

    אני!

  45. מתי הגיב:

    המשבר האחרון טופל ע"י קמצוץ של אלכוהול.

  46. הילה הגיב:

    כרגע מרגישה שלא ממש מתמודדת עם המשבר הנוכחי, אבל בפועל: בוכה הרבה ומדברת הרבה. עם מי שמוכן להקשיב ומבין.

  47. נוה הגיב:

    אשמח להכיר….

  48. אמיר הגיב:

    יש ליצור עוד משבר על מנת לנהל את מצב המשב(י)ר….

  49. דינה הגיב:

    מעולה!!! :)) כיף גדול לשמוע ממנה!!

  50. שם עט הגיב:

    לא בטוח שיהיה הוגן לומר שאני ניהלתי אותו.
    אבל גם לא בטוח שהוא לא עשה עבודה טובה יותר ממה שאני הייתי עושה.

  51. bugo_e הגיב:

    נשמע מצויין!

  52. אפרת הגיב:

    לא הכרתי אותה לפני, אבל מצוינת

  53. ואני תמיד חשבתי שכששני בני הזוג מדברים שפה שלישית ביניהם ריב לא יכול להגיע ל"נורא". ככה נמנעים משברים.

  54. משה הגיב:

    משתחל להגרלה בדקה ה90

  55. בודהה הגיב:

    פשוט לקבל את המשבר כעובדה קיימת, להבין אותו ולא לנסות לברוח ממנו.

  56. נטע הגיב:

    נהדר
    אפשר אחד בבקשה?
    תודה!

  57. גיל הגיב:

    מקסימה, ועד כה גם האלבום נשמע מקסים, מיוחד, שונה.

    ובעניין המשבר – כרגע מתחילה תקופת המבחנים באונ', משבר אחד גדול… איך נתמודד? לא ברור. אבל לפחות יש תאריך שאחריו הם נגמרים, ויהי מה…

  58. טל הגיב:

    בטיפול

  59. ערן הגיב:

    שיהיה בהצלחה , שני!

  60. תומר הגיב:

    אני חושב שאת המשבר האחרון שלי ניהלתי בצורה בוגרת ונכונה. זמן יגיד…
    אחלה אלבום!!!

  61. דור הגיב:

    טוסטים!
    סתם. אני מצפה לשמוע. בהצלחה

  62. בן הגיב:

    אהבתי מאוד את "יש תרגיל", אשמח לשמוע את השאר (:

  63. ינשוף הגיב:

    סמים.

  64. ני הגיב:

    אני!

  65. רועי הגיב:

    רוצה

  66. אודי הגיב:

    טרם שמעתי את השירים
    אבל רק מבט בעטיפה וקריאת המילים היפות של שני עשו לי חשק רב
    אז הנה אני לוחץ פליי…

  67. שיר הגיב:

    זה ממש, ממש טוב.

    ובכסאח כלפי המשבר ועצמי, ובעדינות ובתודה אינסופית לכל מי שמחזיק/ה לי את היד עד שנתבגר ונפסיק לריב.

  68. שלי הגיב:

    יש לי את הדיסק הראשון שלה, ובא לי לראות (ובעיקר לשמוע) מה חדש אצלה 🙂

  69. חבקוק ראש לשועלים הגיב:

    I'm a butterfly!

  70. א.ד גורדון הגיב:

    איזה נחמדדד!

  71. mik הגיב:

    הדחקה בעיקר

  72. פוצי הגיב:

    מקסים! מוכשרת! מאחלת לה הצלחה בינלאומית!!

  73. משה הגיב:

    ללא שימוש בכלי נשק 🙂

  74. דניה הגיב:

    משבר = שינוי

  75. רוני הגיב:

    אני רוצה!

  76. E הגיב:

    בשלווה?

  77. k הגיב:

    או או

  78. טליק הגיב:

    אני אני אני רוצה 🙂

  79. מינכן הגיב:

    משברים תמיד עוברים לי עם חיוך ענק!!!

  80. giladt הגיב:

    מה? כבר נגמר?