כרטיסים במתנה: Tortoise (+מיקסטייפ!)
ב-31 במאי, שזה עוד רגע וחצי, תופיע בבארבי להקת Tortoise – מאלופות העולם בפוסט-רוק למרחקים ארוכים. אם אתם בעניין של פוסט-רוק, אל תפספסו את זה (הזדמנות לזכות בכרטיס חינם – ממש בסוף הפוסט אחרי המיקסטייפ של יוני); אם אתם לא בטוחים מה זה פוסט-רוק, יוני לרנר האלוף הכין לכם מיקסטייפ קטן כדי להיכנס לעניינים. הבחירות והטקסטים כאן הם שלו – תודה יוני!!!
רוצים לשמוע את כל השירים ברצף? פשוט לחצו על ה-Play הקטן ליד אחד מהם, והפלייליסט ייפתח לכם בצד שמאל.
1. TNT – TNT (1998)
זו, קרוב לוודאי, אחת הפתיחות הטובות ביותר לאלבום שאי פעם שמעתי.
2. Magnet Pulls through – Tortoise (1994)
לא פשוט לכתוב על טורטויז, בעיקר כי לא ברור מאיפה נכון להתחיל ולדבר עליהם. אפשר נגיד, להתייחס לזה מבחינה גיאוגרפית, זאת אומרת, בדיוק כפי שסיאטל בשנות ה-80 הייתה מין מעבדת ניסוי למה שבעתיד יכונה גראנג' ושבתוכה פעלו להקות שונות שכל הזמן פעלו בינן לבין לעצמן ויצרו דינאמיקה שהפרתה אותן והובילה להרכבים חדשים, אז ככה אפשר להתייחס לשיקגו של שנות ה-90, איך הסצנה האקספרימנטאלית בחשה בעצמה במין כור היתוך ששילב בין רוק, קראוטרוק, אמביינט ולא מעט ג'אז. וגם שיקגו, בתורה, הפגישה בין אמנים ונגנים שהתערבבו אלו באלו ושמתוכן, בסופו של דבר, צמח ההרכב הנהדר הזה שזכה לשם טורטויז ושב-1994 הוציא אלבום בכורה שענה לשם "Tortoise", וכבר בו ניתן היה להתרשם מהכיוון אליו הם הולכים.
3. Gamera – Millions now living will never die (1996)
ואם כבר מדברים על סיאטל, אז אפשר להתחיל ולדבר על טורטויז מנקודת המבט של הלייבל הקטן עם החזון, כיוון שבדיוק כפי ש-Sub Pop ראתה את הסאונד המיוחד של סיאטל והצליחה לזהות, לאגד ולטפח את הלהקות וההרכבים האלו, אז ככה בשיקגו נולד הלייבל Thrill Jockey שזיהה את ההתרחשות המוזיקאלית בשיקגו, אימץ אותה לחיקה ,נתן לה בית וב-1996 שחרר את אלבומה השני של טורטויז, "Millions now living will never die" שהציג התייחסות חדשה לקצבים ומלודיה שתמשיך ללוות אותה בעתיד.
4. (The equator – TNT (1998
ואפשר גם לספר עליהם מנקודת מבט אישית, איך קניתי את "TNT" בפריז כשהייתי בן 17 ואיך הוא מלווה אותי עד עכשיו. איך זה הרגיש לי כשניגנתי אותו כשחזרתי הביתה, לצפון, על גבי טייפ דאבל קאסט עם קומפקט דיסק מלמעלה, וכשהרמקולים המצ'וקמקים התחילו לנגן את הקסילופונים איך זה היה שונה מכל דבר שהקשבתי לו קודם לכן. ובצבא, אחרי שמירה, הייתי נרדם עם מדים, דיסקמן ואוזניות כפתור קטנות שמנגנות את האלבום הזה, מנסה לשמור על עיניים פקוחות כדי להקשיב לכמה שיותר אבל אף פעם לא מצליח ונרדם כבר בקטע השני. איך באוניברסיטה, בירושלים, כשהייתי צריך לכתוב עבודות על מארקס והיידיגר, האלבום הזה התנגן במערכת עם רמקולים גדולים ועמוקים ואני הסתכלתי על הברושים שמעבר לחלון וחלמתי בהקיץ. ואיך עכשיו, חודש לפני שאני מתחתן, אני מקשיב לאלבום הזה עם אוזניות גדולות ומרופדות שמכסות את כל האוזניים וחושב לעצמי, וואי, זה חתיכת בנזונה של אלבום.
5. Six Pack – Standards (2001)
אפשר גם, אם רוצים, להסתכל על זה גם מנקודת המבט האבולוציונית של הג'אז, במיוחד לאחר ההצטרפות של ג'ף פארקר והשחרור של האלבום "TNT" ב-1998. פארקר, גיטריסט שנושם ומנגן ג'אז כמו גם משתתף בהרכבי ג'ז שונים (משיקגו, אלא מה), הביא איתו את הנגיעות הקטנות של שעושות את טורטויז למה שהיא. זה יכול להישמע קצת יומרני למקם את טורטויז על ציר ההתפתחות של הג'אז, אבל טורטויז חולקת עימה הרבה מאפיינים משותפים, בין אם מקצבים ומרווחי זמן לא שגרתיים ובין עם יכולת אלתור והרבה מאוד נשמה, כפי שהראה האלבום הרביעי שלהם מ-2001, "Standards".
6. It's all around you – It's all around you (2004)
ואותו הדבר אפשר להגיד עליה מזווית הראיה של הרוק, או ליתר דיוק, של הפוסט-רוק (או הפרוגרסיב-רוק או כל שם אחר שנותנים לו מבקרי המוזיקה), רק במקום לדבר על מאפיינים של ג'אז אז נדבר על אלו של הרוק. כי טורטויז לוקחים את הכלים הקונבנציונאליים של הגיטרה, בס תופים ועושים בהם שימוש שהוא מעבר למנגינה ומלודיה מוגדרת. הם איכשהו מצליחים לגרום לזה להרגיש שלמרות שהם מיועדים לאוזן ניתן כמעט למשש אותם עם האצבעות, כמו בד שעושה חשק להתעטף בו, כמו הקטע הזה האדיר הזה מהאלבום החמישי שלהם שיצא ב-2004, "It's all around you".
7. Prepare your coffin – Beacons of Ancestorship (2009)
ב-2009 יצא האלבום האחרון שלהם, "Beacons of ancestorship", שהעלה נקודה חדשה – מה סוד הקסם של ההרכב הזה שפועל כבר למעלה מעשרים שנה ומצליח גם להישאר רלוונטי וגם לחדש כל פעם מחדש? ג'ון מקנטייר, שאחראי לכל ענייני ההקשה בטורטויז, אמר בראיון שבעצם כל העניין הוא לא לפחד לנסות אלא פשוט לנסות להתנסות בצלילים ורעיונות שונים ולראות איך הם עובדים ביחד, ושהחוכמה היא לא לכבול את עצמך לז'אנר מוזיקאלי מסוים או לקצב מיוחד שהיית משתמש בו לו היית כותב לג'אז.
8. Tortoise live at Werchter – 2004
בראיון אחר, ג'ף פארקר נשאל לגבי הגישה שלהם להופעות. הוא ענה:
"טורטויז היא להקה שעושה את המוזיקה שלה באולפן ההקלטות אבל אוהבת להופיע. בהופעה, טורטויז יכולה להפתיע את הקהל כמו משאית מאק. אני אוהב את זה". לא יודע מה אתכם, אבל אני מחכה לזה בקוצר רוח.
מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מהי המוזיקה האינסטרומנטליסטית (ללא שירה) האהובה עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום רביעי בערב!
מוזיקה הודית לרוב
אינסטרומנטלית אהובה..
כמובן ג'ז , בעיקר האינסטרמנטלי ששייך לECM…
מייק אולדפילד מפעם, וגודספיד מפחות פעם.
תענוג צרוף להאזין להם,תודה.
בזמן האחרון בעיקר Mogwai,
אבל בכללי ג'אז סגנון קולטריין..
andrei by squarepusher
לאחרונה נחשפתי ל- dos. לא מערכת ההפעלה, אלא אחד מההרכבים המוזיקליים של מייק וואט (MIKE WATT). זה צמד בעצם, בו הוא משתף פעולה עם אשתו, שהיא בסיסטית לשעבר ב- black flag. שתי גיטרות בס בלבד, איפשהו בין ג'אז לפוסט רוק (לא נראה לי שהיה מושג כזה כאשר הם התחילו באמצע שנות השמונים). לא הכל אינסטרומנטלי, אבל התקליט האחרון שלהם, מ- 2011, dos y dos, הוא כמעט נטול שירה ומאוד מאוד יפה.
הכי בעניין של פוסט רוק
גו יוני!
ל-Battles לרוב אין שירה, וגם כשהיא קיימת היא משמשת בעיקר כעוד כלי נגינה.
GY!BE
מודה שקצת קשה לי עם מוזיקה אינסטרומנטלית, אבל אם אני חייב לבחור אז פיצוצים ברקיע
אני אני אני!
red sparowes, explosions in the sky, god is an astronaut, russian circles…
ללא ספק The Cinematic Orchestra
מאז שאני קטן אני מאמין שמוגוואי תמיד הצליחו להרשים.. Sunn o פורצים גבולות
שירטוטים של ספרד!
The Project Trio!
עירבוביה שמחה של קלאסי, ג'אז וביט בוקסינג בחליל.
נסו את מקס ריכטר….
http://www.myspace.com/maxrichtermusic
פוסט רוק 🙂 או הקטעים שבין השירה בשוגייזינג
תגובה
פוסט רוק טוב יכול להעיף את המוח: מוגוואי, אקספלוז'נס, גאדספיד. לפעמים גם עם מילים.
האאא איך בא לי כרטיס 🙂
jazz
god is an astronaut
כל מוסיקה שנכתבה ע"י secret chiefs 3…
ובמיוחד שיתוף הפעולה עם ג'ון זורן:
Mulato Astataque
אני רוצה!
Isildurs Bane
Kind of Blue / In a Silent Way ~ MILES DAVIS
שני אלבומים מאוד אהובים מהגאון הזה …..
אני כבר מזמן בפוסט פוסט פוסט רוק!
הפסקולים של בטלסטר גאלקטיקה! וגם The angelic process, להקה מדהימה
explosions in the sky
ללא ספק בכלל.
אריק סאטי, מינגוס,סונטות של רוול, דרק מיי…
Mogwai 🙂
תודה!
Labradford המעולים, ו-Explosions In The Sky כמובן.
את הקטעים האינסטרומנטלים של קיצו
יאן טיארסן באשר הוא.
the snow goose של camel
זו שאלה כללית מדי…אבל אלבום הפוסט האהוב עלי הוא spiderland של slint…
טייני פינגרז. וואו!
ולחושב בקול רם….הידעת שאם מחפשים את שמך בדף התוצאה היחידה שמוצאים היא בפוסט שלך?
Grails / Portico Quartet
the cinematic orchestra – The Man with a Camera
הגבול בין האינסטרומנטלי לאלקטרוני טושטש לחלוטין אצלי כבר מזמן
קית' ג'ארט
אינסטרומנטלית? תביאו לי בפסיכדליה, עם עדיפות לסיטאר ו/או הרמוניום.
אבל אם בפוסט רוק עסקינן (שאפשר להגיד, זה פסיכדליה מסוג קצת שונה) אז גם כן הבו לי סלינט, לברדפורד ועוד. שני אמרה שוגייזינג- Ride בבקשה. וגם סיגור-רוס בכיף.
קטע 4 מזכיר לי את החוויות שלי עם Islands של קינג קרימזון
בלאק מרי צ'סטיסייזד
מוזיקה עם כלי נגינה
מיילס דייויס
מאוד מעוניינת
הלוואי שזו רק ההתחלה של גל פוסט רוק שבדרך אלינו
אם אפשר רק בקשה קטנה מצדי וענקית מהצד השני.
אל תדחפו עם מצלמה לתוך השדה ראייה שלי. בבקשה. לפחות לא כל שתי שניות.
גודספיד, כמובן! ותודה 🙂
לא הכרתי עד עכשיו ונפלא איך עולם חדש נפתח בפני ושזה עוד קורה:)
תמיד תהיה לי פינה חמה בלב ל UZEB-מלכי הפיוז'ן של הקריות. משם הגעתי כבר לכל מקום, בג'ז,הרוק והחיבור בינהם.
פט מת'יני ב WATERCOLOURS
ו EARTH.
להקה עתיקה שהכרתי לאחרונה – camel.
אקספלוזיונס, מאט אליוט בחלקו ופסקולים של ניק קייב ואנג'לו בדלמנטי
boards of canada
but of course
wedding song של בום פם
איזו להקה! השמעתי את Magnet Pulls Through בימי תכנית הרדיו העליזים שלי ב"רדיו הר הצופים".
אשמח לכרטיס (כמובן..). קטע אינסטרומנטלי מאוד אהוב עלי הוא דפני של ג'ון פול ג'ונס, הנה
הלוואי.
אלבום אינסטרומנטלי אחרון ומעולה שיצא לי לשמוע הוא של last step – sleep
כנראה סיגור רוס, אולי רחמנינוב, אני לא בטוח
Ratatat
AUTECHRE האדירים
הח'ברה האלה עושים לי את זה ביג טיים: http://www.facebook.com/treescouldtalk
אשמח לכרטיס!
לודוויג-ואן
Boards of Canada music has the right to children. 🙂
ואני מת לבוא להופעה 🙂
מוזיקה אינסטרומנטלית אהובה: Oregon מדהימים. במיוחד באלבום Moon and Mind
מצטרף להמלצה על Russian Circles – האלבום האחרון שלהם מעולה.
dirty three מכושפים ממש!
אחלה מיקסטייפ, ובכלל יש לך בלוג נהדר.
המוסיקה האינסטרומנטלית שאני הכי אוהב היא מוסיקה קלאסית, בייחוד את "עולם חדש" של דבוז'אק ואם משהו קצת יותר עכשווי אז את הג'אז של דניאל זמיר
רוצה לבוא !
סנואו גוס של קאמל עושה לי את זה
וואקה/ג'אוואקה של פרנסיס זאפה.
adebisi shank – horse
אם כבר פוסט רוק, הרבה Mogwai דווקא לאחרונה.
like
אני מאוד אוהב את טנג'רין דרים, Om, אקספלוז'נס אין דה סקיי, מוגוואיי, ואת הקטעים בהם ג'וני מאר מתחרע בהרבה סופים של שירים של הסמית'ס
explosions in the sky!
מעוניין
miles davis
גדול!
זורן, מצדה