28 במאי 2012

כרטיסים במתנה: Tortoise (+מיקסטייפ!)

ב-31 במאי, שזה עוד רגע וחצי, תופיע בבארבי להקת Tortoise – מאלופות העולם בפוסט-רוק למרחקים ארוכים. אם אתם בעניין של פוסט-רוק, אל תפספסו את זה (הזדמנות לזכות בכרטיס חינם – ממש בסוף הפוסט אחרי המיקסטייפ של יוני); אם אתם לא בטוחים מה זה פוסט-רוק, יוני לרנר האלוף הכין לכם מיקסטייפ קטן כדי להיכנס לעניינים. הבחירות והטקסטים כאן הם שלו – תודה יוני!!!

רוצים לשמוע את כל השירים ברצף? פשוט לחצו על ה-Play הקטן ליד אחד מהם, והפלייליסט ייפתח לכם בצד שמאל.



1. TNT – TNT (1998)
זו, קרוב לוודאי, אחת הפתיחות הטובות ביותר לאלבום שאי פעם שמעתי.

2. Magnet Pulls through – Tortoise (1994)
לא פשוט לכתוב על טורטויז, בעיקר כי לא ברור מאיפה נכון להתחיל ולדבר עליהם. אפשר נגיד, להתייחס לזה מבחינה גיאוגרפית, זאת אומרת, בדיוק כפי שסיאטל בשנות ה-80 הייתה מין מעבדת ניסוי למה שבעתיד יכונה גראנג' ושבתוכה פעלו להקות שונות שכל הזמן פעלו בינן לבין לעצמן ויצרו דינאמיקה שהפרתה אותן והובילה להרכבים חדשים, אז ככה אפשר להתייחס לשיקגו של שנות ה-90, איך הסצנה האקספרימנטאלית בחשה בעצמה במין כור היתוך ששילב בין רוק, קראוטרוק, אמביינט ולא מעט ג'אז. וגם שיקגו, בתורה, הפגישה בין אמנים ונגנים שהתערבבו אלו באלו ושמתוכן, בסופו של דבר, צמח ההרכב הנהדר הזה שזכה לשם טורטויז ושב-1994 הוציא אלבום בכורה שענה לשם "Tortoise", וכבר בו ניתן היה להתרשם מהכיוון אליו הם הולכים.

3. Gamera – Millions now living will never die (1996)
ואם כבר מדברים על סיאטל, אז אפשר להתחיל ולדבר על טורטויז מנקודת המבט של הלייבל הקטן עם החזון, כיוון שבדיוק כפי ש-Sub Pop ראתה את הסאונד המיוחד של סיאטל והצליחה לזהות, לאגד ולטפח את הלהקות וההרכבים האלו, אז ככה בשיקגו נולד הלייבל Thrill Jockey שזיהה את ההתרחשות המוזיקאלית בשיקגו, אימץ אותה לחיקה ,נתן לה בית וב-1996 שחרר את אלבומה השני של טורטויז, "Millions now living will never die" שהציג התייחסות חדשה לקצבים ומלודיה שתמשיך ללוות אותה בעתיד.

4. (The equator – TNT (1998
ואפשר גם לספר עליהם מנקודת מבט אישית, איך קניתי את "TNT" בפריז כשהייתי בן 17 ואיך הוא מלווה אותי עד עכשיו. איך זה הרגיש לי כשניגנתי אותו כשחזרתי הביתה, לצפון, על גבי טייפ דאבל קאסט עם קומפקט דיסק מלמעלה, וכשהרמקולים המצ'וקמקים התחילו לנגן את הקסילופונים איך זה היה שונה מכל דבר שהקשבתי לו קודם לכן. ובצבא, אחרי שמירה, הייתי נרדם עם מדים, דיסקמן ואוזניות כפתור קטנות שמנגנות את האלבום הזה, מנסה לשמור על עיניים פקוחות כדי להקשיב לכמה שיותר אבל אף פעם לא מצליח ונרדם כבר בקטע השני. איך באוניברסיטה, בירושלים, כשהייתי צריך לכתוב עבודות על מארקס והיידיגר, האלבום הזה התנגן במערכת עם רמקולים גדולים ועמוקים ואני הסתכלתי על הברושים שמעבר לחלון וחלמתי בהקיץ. ואיך עכשיו, חודש לפני שאני מתחתן, אני מקשיב לאלבום הזה עם אוזניות גדולות ומרופדות שמכסות את כל האוזניים וחושב לעצמי, וואי, זה חתיכת בנזונה של אלבום.

5. Six Pack – Standards (2001)
אפשר גם, אם רוצים, להסתכל על זה גם מנקודת המבט האבולוציונית של הג'אז, במיוחד לאחר ההצטרפות של ג'ף פארקר והשחרור של האלבום "TNT" ב-1998. פארקר, גיטריסט שנושם ומנגן ג'אז כמו גם משתתף בהרכבי ג'ז שונים (משיקגו, אלא מה), הביא איתו את הנגיעות הקטנות של שעושות את טורטויז למה שהיא. זה יכול להישמע קצת יומרני למקם את טורטויז על ציר ההתפתחות של הג'אז, אבל טורטויז חולקת עימה הרבה מאפיינים משותפים, בין אם מקצבים ומרווחי זמן לא שגרתיים ובין עם יכולת אלתור והרבה מאוד נשמה, כפי שהראה האלבום הרביעי שלהם מ-2001, "Standards".

6. It's all around you – It's all around you (2004)
ואותו הדבר אפשר להגיד עליה מזווית הראיה של הרוק, או ליתר דיוק, של הפוסט-רוק (או הפרוגרסיב-רוק או כל שם אחר שנותנים לו מבקרי המוזיקה), רק במקום לדבר על מאפיינים של ג'אז אז נדבר על אלו של הרוק. כי טורטויז לוקחים את הכלים הקונבנציונאליים של הגיטרה, בס תופים ועושים בהם שימוש שהוא מעבר למנגינה ומלודיה מוגדרת. הם איכשהו מצליחים לגרום לזה להרגיש שלמרות שהם מיועדים לאוזן ניתן כמעט למשש אותם עם האצבעות, כמו בד שעושה חשק להתעטף בו, כמו הקטע הזה האדיר הזה מהאלבום החמישי שלהם שיצא ב-2004, "It's all around you".

7. Prepare your coffin – Beacons of Ancestorship (2009)
ב-2009 יצא האלבום האחרון שלהם, "Beacons of ancestorship", שהעלה נקודה חדשה – מה סוד הקסם של ההרכב הזה שפועל כבר למעלה מעשרים שנה ומצליח גם להישאר רלוונטי וגם לחדש כל פעם מחדש? ג'ון מקנטייר, שאחראי לכל ענייני ההקשה בטורטויז, אמר בראיון שבעצם כל העניין הוא לא לפחד לנסות אלא פשוט לנסות להתנסות בצלילים ורעיונות שונים ולראות איך הם עובדים ביחד, ושהחוכמה היא לא לכבול את עצמך לז'אנר מוזיקאלי מסוים או לקצב מיוחד שהיית משתמש בו לו היית כותב לג'אז.

8. Tortoise live at Werchter – 2004
בראיון אחר, ג'ף פארקר נשאל לגבי הגישה שלהם להופעות. הוא ענה:
"טורטויז היא להקה שעושה את המוזיקה שלה באולפן ההקלטות אבל אוהבת להופיע. בהופעה, טורטויז יכולה להפתיע את הקהל כמו משאית מאק. אני אוהב את זה". לא יודע מה אתכם, אבל אני מחכה לזה בקוצר רוח.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מהי המוזיקה האינסטרומנטליסטית (ללא שירה) האהובה עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום רביעי בערב!

83 תגובות על “כרטיסים במתנה: Tortoise (+מיקסטייפ!)”

  1. נדב הגיב:

    מוזיקה הודית לרוב

  2. עידו אלגום הגיב:

    אינסטרומנטלית אהובה..
    כמובן ג'ז , בעיקר האינסטרמנטלי ששייך לECM…

  3. רנק הגיב:

    מייק אולדפילד מפעם, וגודספיד מפחות פעם.

  4. הילית לביא הגיב:

    תענוג צרוף להאזין להם,תודה.

  5. ניב אסט הגיב:

    בזמן האחרון בעיקר Mogwai,
    אבל בכללי ג'אז סגנון קולטריין..

  6. ירו הגיב:

    andrei by squarepusher

  7. דוד הגיב:

    לאחרונה נחשפתי ל- dos. לא מערכת ההפעלה, אלא אחד מההרכבים המוזיקליים של מייק וואט (MIKE WATT). זה צמד בעצם, בו הוא משתף פעולה עם אשתו, שהיא בסיסטית לשעבר ב- black flag. שתי גיטרות בס בלבד, איפשהו בין ג'אז לפוסט רוק (לא נראה לי שהיה מושג כזה כאשר הם התחילו באמצע שנות השמונים). לא הכל אינסטרומנטלי, אבל התקליט האחרון שלהם, מ- 2011, dos y dos, הוא כמעט נטול שירה ומאוד מאוד יפה.

  8. יואב הגיב:

    הכי בעניין של פוסט רוק

  9. ליאורה הגיב:

    גו יוני!

  10. נמרוד הגיב:

    ל-Battles לרוב אין שירה, וגם כשהיא קיימת היא משמשת בעיקר כעוד כלי נגינה.

  11. עודד הגיב:

    GY!BE

  12. חושב בקול רם הגיב:

    מודה שקצת קשה לי עם מוזיקה אינסטרומנטלית, אבל אם אני חייב לבחור אז פיצוצים ברקיע

  13. נדב הגיב:

    אני אני אני!

  14. נועם הגיב:

    red sparowes, explosions in the sky, god is an astronaut, russian circles…

  15. אורית הגיב:

    ללא ספק The Cinematic Orchestra
    http://www.youtube.com/watch?v=KAS0AHgRDDU&feature=related

  16. Coldarksound הגיב:

    מאז שאני קטן אני מאמין שמוגוואי תמיד הצליחו להרשים.. Sunn o פורצים גבולות

  17. מירב הגיב:

    שירטוטים של ספרד!

  18. ציפי הגיב:

    The Project Trio!
    עירבוביה שמחה של קלאסי, ג'אז וביט בוקסינג בחליל.

  19. michal הגיב:

    נסו את מקס ריכטר….
    http://www.myspace.com/maxrichtermusic

  20. שני הגיב:

    פוסט רוק 🙂 או הקטעים שבין השירה בשוגייזינג

  21. אלעד הגיב:

    פוסט רוק טוב יכול להעיף את המוח: מוגוואי, אקספלוז'נס, גאדספיד. לפעמים גם עם מילים.

  22. נורית הגיב:

    האאא איך בא לי כרטיס 🙂

  23. עידן הגיב:

    god is an astronaut

  24. נדב הגיב:

    כל מוסיקה שנכתבה ע"י secret chiefs 3…

    ובמיוחד שיתוף הפעולה עם ג'ון זורן:
    http://www.youtube.com/watch?v=M8vxkquxuco&feature=relmfu

  25. יואב הגיב:

    Mulato Astataque

  26. מאיה הגיב:

    אני רוצה!

  27. עידו הגיב:

    Isildurs Bane

  28. איתן הגיב:

    Kind of Blue / In a Silent Way ~ MILES DAVIS
    שני אלבומים מאוד אהובים מהגאון הזה …..

  29. חובבן הגיב:

    אני כבר מזמן בפוסט פוסט פוסט רוק!

  30. אביעד הגיב:

    הפסקולים של בטלסטר גאלקטיקה! וגם The angelic process, להקה מדהימה

  31. מיק הגיב:

    explosions in the sky
    ללא ספק בכלל.

  32. עדי הגיב:

    אריק סאטי, מינגוס,סונטות של רוול, דרק מיי…

  33. תומר הגיב:

    Mogwai 🙂
    תודה!

  34. ליה הגיב:

    Labradford המעולים, ו-Explosions In The Sky כמובן.

  35. ניצן סמית' הגיב:

    את הקטעים האינסטרומנטלים של קיצו

  36. gilys הגיב:

    יאן טיארסן באשר הוא.

  37. mo הגיב:

    the snow goose של camel

  38. דוד הגיב:

    זו שאלה כללית מדי…אבל אלבום הפוסט האהוב עלי הוא spiderland של slint…

  39. אורן הגיב:

    טייני פינגרז. וואו!

  40. דוד הגיב:

    ולחושב בקול רם….הידעת שאם מחפשים את שמך בדף התוצאה היחידה שמוצאים היא בפוסט שלך?

  41. לימור הגיב:

    Grails / Portico Quartet
    the cinematic orchestra – The Man with a Camera

  42. אור הגיב:

    הגבול בין האינסטרומנטלי לאלקטרוני טושטש לחלוטין אצלי כבר מזמן

  43. דודי הגיב:

    קית' ג'ארט

  44. shiuy הגיב:

    אינסטרומנטלית? תביאו לי בפסיכדליה, עם עדיפות לסיטאר ו/או הרמוניום.
    אבל אם בפוסט רוק עסקינן (שאפשר להגיד, זה פסיכדליה מסוג קצת שונה) אז גם כן הבו לי סלינט, לברדפורד ועוד. שני אמרה שוגייזינג- Ride בבקשה. וגם סיגור-רוס בכיף.

  45. נדב הגיב:

    קטע 4 מזכיר לי את החוויות שלי עם Islands של קינג קרימזון

  46. גנרלס ברקלי הגיב:

    בלאק מרי צ'סטיסייזד

  47. תומר הגיב:

    מוזיקה עם כלי נגינה

  48. ברבר הגיב:

    מיילס דייויס

  49. גילה הגיב:

    מאוד מעוניינת

  50. איתי הגיב:

    הלוואי שזו רק ההתחלה של גל פוסט רוק שבדרך אלינו
    אם אפשר רק בקשה קטנה מצדי וענקית מהצד השני.
    אל תדחפו עם מצלמה לתוך השדה ראייה שלי. בבקשה. לפחות לא כל שתי שניות.

  51. Eddie הגיב:

    גודספיד, כמובן! ותודה 🙂

  52. יניב הגיב:

    לא הכרתי עד עכשיו ונפלא איך עולם חדש נפתח בפני ושזה עוד קורה:)
    תמיד תהיה לי פינה חמה בלב ל UZEB-מלכי הפיוז'ן של הקריות. משם הגעתי כבר לכל מקום, בג'ז,הרוק והחיבור בינהם.
    פט מת'יני ב WATERCOLOURS
    ו EARTH.

  53. ליאור הגיב:

    להקה עתיקה שהכרתי לאחרונה – camel.

  54. אמיל איש קריות הגיב:

    אקספלוזיונס, מאט אליוט בחלקו ופסקולים של ניק קייב ואנג'לו בדלמנטי

  55. שרון הגיב:

    boards of canada
    but of course

  56. דניאל הגיב:

    wedding song של בום פם

  57. תני הגיב:

    איזו להקה! השמעתי את Magnet Pulls Through בימי תכנית הרדיו העליזים שלי ב"רדיו הר הצופים".

  58. תמי הגיב:

    אשמח לכרטיס (כמובן..). קטע אינסטרומנטלי מאוד אהוב עלי הוא דפני של ג'ון פול ג'ונס, הנה
    http://www.youtube.com/watch?v=U_xdj0eKdmY

  59. ניר הגיב:

    הלוואי.
    אלבום אינסטרומנטלי אחרון ומעולה שיצא לי לשמוע הוא של last step – sleep

  60. איש הגיב:

    כנראה סיגור רוס, אולי רחמנינוב, אני לא בטוח

  61. cornilio הגיב:

    Ratatat

  62. מאנקי הגיב:

    AUTECHRE האדירים

  63. ליאור הגיב:

    הח'ברה האלה עושים לי את זה ביג טיים: http://www.facebook.com/treescouldtalk
    אשמח לכרטיס!

  64. shez הגיב:

    לודוויג-ואן

  65. רואי הגיב:

    Boards of Canada music has the right to children. 🙂

    ואני מת לבוא להופעה 🙂

  66. עידו הגיב:

    מוזיקה אינסטרומנטלית אהובה: Oregon מדהימים. במיוחד באלבום Moon and Mind

  67. קובי הגיב:

    מצטרף להמלצה על Russian Circles – האלבום האחרון שלהם מעולה.

  68. יוסי הגיב:

    dirty three מכושפים ממש!

  69. דין הגיב:

    אחלה מיקסטייפ, ובכלל יש לך בלוג נהדר.
    המוסיקה האינסטרומנטלית שאני הכי אוהב היא מוסיקה קלאסית, בייחוד את "עולם חדש" של דבוז'אק ואם משהו קצת יותר עכשווי אז את הג'אז של דניאל זמיר

  70. ירדן הגיב:

    רוצה לבוא !

  71. אופיר הגיב:

    סנואו גוס של קאמל עושה לי את זה

  72. איתמר הגיב:

    וואקה/ג'אוואקה של פרנסיס זאפה.

  73. אורי הגיב:

    adebisi shank – horse

  74. טליה הגיב:

    אם כבר פוסט רוק, הרבה Mogwai דווקא לאחרונה.

  75. רונית הגיב:

    like

  76. ערן מחלו הגיב:

    אני מאוד אוהב את טנג'רין דרים, Om, אקספלוז'נס אין דה סקיי, מוגוואיי, ואת הקטעים בהם ג'וני מאר מתחרע בהרבה סופים של שירים של הסמית'ס

  77. מיכל הגיב:

    explosions in the sky!

  78. שלמה הגיב:

    מעוניין

  79. Gilad הגיב:

    miles davis

  80. שחר הגיב:

    גדול!

  81. דפנה הגיב:

    זורן, מצדה