28 במאי 2012

כרטיסים במתנה: Tortoise (+מיקסטייפ!)

ב-31 במאי, שזה עוד רגע וחצי, תופיע בבארבי להקת Tortoise – מאלופות העולם בפוסט-רוק למרחקים ארוכים. אם אתם בעניין של פוסט-רוק, אל תפספסו את זה (הזדמנות לזכות בכרטיס חינם – ממש בסוף הפוסט אחרי המיקסטייפ של יוני); אם אתם לא בטוחים מה זה פוסט-רוק, יוני לרנר האלוף הכין לכם מיקסטייפ קטן כדי להיכנס לעניינים. הבחירות והטקסטים כאן הם שלו – תודה יוני!!!

רוצים לשמוע את כל השירים ברצף? פשוט לחצו על ה-Play הקטן ליד אחד מהם, והפלייליסט ייפתח לכם בצד שמאל.



1. TNT – TNT (1998)
זו, קרוב לוודאי, אחת הפתיחות הטובות ביותר לאלבום שאי פעם שמעתי.

2. Magnet Pulls through – Tortoise (1994)
לא פשוט לכתוב על טורטויז, בעיקר כי לא ברור מאיפה נכון להתחיל ולדבר עליהם. אפשר נגיד, להתייחס לזה מבחינה גיאוגרפית, זאת אומרת, בדיוק כפי שסיאטל בשנות ה-80 הייתה מין מעבדת ניסוי למה שבעתיד יכונה גראנג' ושבתוכה פעלו להקות שונות שכל הזמן פעלו בינן לבין לעצמן ויצרו דינאמיקה שהפרתה אותן והובילה להרכבים חדשים, אז ככה אפשר להתייחס לשיקגו של שנות ה-90, איך הסצנה האקספרימנטאלית בחשה בעצמה במין כור היתוך ששילב בין רוק, קראוטרוק, אמביינט ולא מעט ג'אז. וגם שיקגו, בתורה, הפגישה בין אמנים ונגנים שהתערבבו אלו באלו ושמתוכן, בסופו של דבר, צמח ההרכב הנהדר הזה שזכה לשם טורטויז ושב-1994 הוציא אלבום בכורה שענה לשם "Tortoise", וכבר בו ניתן היה להתרשם מהכיוון אליו הם הולכים.

3. Gamera – Millions now living will never die (1996)
ואם כבר מדברים על סיאטל, אז אפשר להתחיל ולדבר על טורטויז מנקודת המבט של הלייבל הקטן עם החזון, כיוון שבדיוק כפי ש-Sub Pop ראתה את הסאונד המיוחד של סיאטל והצליחה לזהות, לאגד ולטפח את הלהקות וההרכבים האלו, אז ככה בשיקגו נולד הלייבל Thrill Jockey שזיהה את ההתרחשות המוזיקאלית בשיקגו, אימץ אותה לחיקה ,נתן לה בית וב-1996 שחרר את אלבומה השני של טורטויז, "Millions now living will never die" שהציג התייחסות חדשה לקצבים ומלודיה שתמשיך ללוות אותה בעתיד.

4. (The equator – TNT (1998
ואפשר גם לספר עליהם מנקודת מבט אישית, איך קניתי את "TNT" בפריז כשהייתי בן 17 ואיך הוא מלווה אותי עד עכשיו. איך זה הרגיש לי כשניגנתי אותו כשחזרתי הביתה, לצפון, על גבי טייפ דאבל קאסט עם קומפקט דיסק מלמעלה, וכשהרמקולים המצ'וקמקים התחילו לנגן את הקסילופונים איך זה היה שונה מכל דבר שהקשבתי לו קודם לכן. ובצבא, אחרי שמירה, הייתי נרדם עם מדים, דיסקמן ואוזניות כפתור קטנות שמנגנות את האלבום הזה, מנסה לשמור על עיניים פקוחות כדי להקשיב לכמה שיותר אבל אף פעם לא מצליח ונרדם כבר בקטע השני. איך באוניברסיטה, בירושלים, כשהייתי צריך לכתוב עבודות על מארקס והיידיגר, האלבום הזה התנגן במערכת עם רמקולים גדולים ועמוקים ואני הסתכלתי על הברושים שמעבר לחלון וחלמתי בהקיץ. ואיך עכשיו, חודש לפני שאני מתחתן, אני מקשיב לאלבום הזה עם אוזניות גדולות ומרופדות שמכסות את כל האוזניים וחושב לעצמי, וואי, זה חתיכת בנזונה של אלבום.

5. Six Pack – Standards (2001)
אפשר גם, אם רוצים, להסתכל על זה גם מנקודת המבט האבולוציונית של הג'אז, במיוחד לאחר ההצטרפות של ג'ף פארקר והשחרור של האלבום "TNT" ב-1998. פארקר, גיטריסט שנושם ומנגן ג'אז כמו גם משתתף בהרכבי ג'ז שונים (משיקגו, אלא מה), הביא איתו את הנגיעות הקטנות של שעושות את טורטויז למה שהיא. זה יכול להישמע קצת יומרני למקם את טורטויז על ציר ההתפתחות של הג'אז, אבל טורטויז חולקת עימה הרבה מאפיינים משותפים, בין אם מקצבים ומרווחי זמן לא שגרתיים ובין עם יכולת אלתור והרבה מאוד נשמה, כפי שהראה האלבום הרביעי שלהם מ-2001, "Standards".

6. It's all around you – It's all around you (2004)
ואותו הדבר אפשר להגיד עליה מזווית הראיה של הרוק, או ליתר דיוק, של הפוסט-רוק (או הפרוגרסיב-רוק או כל שם אחר שנותנים לו מבקרי המוזיקה), רק במקום לדבר על מאפיינים של ג'אז אז נדבר על אלו של הרוק. כי טורטויז לוקחים את הכלים הקונבנציונאליים של הגיטרה, בס תופים ועושים בהם שימוש שהוא מעבר למנגינה ומלודיה מוגדרת. הם איכשהו מצליחים לגרום לזה להרגיש שלמרות שהם מיועדים לאוזן ניתן כמעט למשש אותם עם האצבעות, כמו בד שעושה חשק להתעטף בו, כמו הקטע הזה האדיר הזה מהאלבום החמישי שלהם שיצא ב-2004, "It's all around you".

7. Prepare your coffin – Beacons of Ancestorship (2009)
ב-2009 יצא האלבום האחרון שלהם, "Beacons of ancestorship", שהעלה נקודה חדשה – מה סוד הקסם של ההרכב הזה שפועל כבר למעלה מעשרים שנה ומצליח גם להישאר רלוונטי וגם לחדש כל פעם מחדש? ג'ון מקנטייר, שאחראי לכל ענייני ההקשה בטורטויז, אמר בראיון שבעצם כל העניין הוא לא לפחד לנסות אלא פשוט לנסות להתנסות בצלילים ורעיונות שונים ולראות איך הם עובדים ביחד, ושהחוכמה היא לא לכבול את עצמך לז'אנר מוזיקאלי מסוים או לקצב מיוחד שהיית משתמש בו לו היית כותב לג'אז.

8. Tortoise live at Werchter – 2004
בראיון אחר, ג'ף פארקר נשאל לגבי הגישה שלהם להופעות. הוא ענה:
"טורטויז היא להקה שעושה את המוזיקה שלה באולפן ההקלטות אבל אוהבת להופיע. בהופעה, טורטויז יכולה להפתיע את הקהל כמו משאית מאק. אני אוהב את זה". לא יודע מה אתכם, אבל אני מחכה לזה בקוצר רוח.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מהי המוזיקה האינסטרומנטליסטית (ללא שירה) האהובה עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום רביעי בערב!

83 תגובות על “כרטיסים במתנה: Tortoise (+מיקסטייפ!)”

  1. מאת נדב:

    מוזיקה הודית לרוב

  2. מאת עידו אלגום:

    אינסטרומנטלית אהובה..
    כמובן ג'ז , בעיקר האינסטרמנטלי ששייך לECM…

  3. מאת רנק:

    מייק אולדפילד מפעם, וגודספיד מפחות פעם.

  4. מאת הילית לביא:

    תענוג צרוף להאזין להם,תודה.

  5. מאת ניב אסט:

    בזמן האחרון בעיקר Mogwai,
    אבל בכללי ג'אז סגנון קולטריין..

  6. מאת ירו:

    andrei by squarepusher

  7. מאת דוד:

    לאחרונה נחשפתי ל- dos. לא מערכת ההפעלה, אלא אחד מההרכבים המוזיקליים של מייק וואט (MIKE WATT). זה צמד בעצם, בו הוא משתף פעולה עם אשתו, שהיא בסיסטית לשעבר ב- black flag. שתי גיטרות בס בלבד, איפשהו בין ג'אז לפוסט רוק (לא נראה לי שהיה מושג כזה כאשר הם התחילו באמצע שנות השמונים). לא הכל אינסטרומנטלי, אבל התקליט האחרון שלהם, מ- 2011, dos y dos, הוא כמעט נטול שירה ומאוד מאוד יפה.

  8. מאת יואב:

    הכי בעניין של פוסט רוק

  9. מאת ליאורה:

    גו יוני!

  10. מאת נמרוד:

    ל-Battles לרוב אין שירה, וגם כשהיא קיימת היא משמשת בעיקר כעוד כלי נגינה.

  11. מאת עודד:

    GY!BE

  12. מאת חושב בקול רם:

    מודה שקצת קשה לי עם מוזיקה אינסטרומנטלית, אבל אם אני חייב לבחור אז פיצוצים ברקיע

  13. מאת נדב:

    אני אני אני!

  14. מאת נועם:

    red sparowes, explosions in the sky, god is an astronaut, russian circles…

  15. מאת אורית:

    ללא ספק The Cinematic Orchestra

  16. מאת Coldarksound:

    מאז שאני קטן אני מאמין שמוגוואי תמיד הצליחו להרשים.. Sunn o פורצים גבולות

  17. מאת מירב:

    שירטוטים של ספרד!

  18. מאת ציפי:

    The Project Trio!
    עירבוביה שמחה של קלאסי, ג'אז וביט בוקסינג בחליל.

  19. מאת michal:

    נסו את מקס ריכטר….
    http://www.myspace.com/maxrichtermusic

  20. מאת שני:

    פוסט רוק :) או הקטעים שבין השירה בשוגייזינג

  21. מאת אלעד:

    פוסט רוק טוב יכול להעיף את המוח: מוגוואי, אקספלוז'נס, גאדספיד. לפעמים גם עם מילים.

  22. מאת נורית:

    האאא איך בא לי כרטיס :)

  23. מאת עידן:

    god is an astronaut

  24. מאת נדב:

    כל מוסיקה שנכתבה ע"י secret chiefs 3…

    ובמיוחד שיתוף הפעולה עם ג'ון זורן:

  25. מאת יואב:

    Mulato Astataque

  26. מאת מאיה:

    אני רוצה!

  27. מאת עידו:

    Isildurs Bane

  28. מאת איתן:

    Kind of Blue / In a Silent Way ~ MILES DAVIS
    שני אלבומים מאוד אהובים מהגאון הזה …..

  29. מאת חובבן:

    אני כבר מזמן בפוסט פוסט פוסט רוק!

  30. מאת אביעד:

    הפסקולים של בטלסטר גאלקטיקה! וגם The angelic process, להקה מדהימה

  31. מאת מיק:

    explosions in the sky
    ללא ספק בכלל.

  32. מאת עדי:

    אריק סאטי, מינגוס,סונטות של רוול, דרק מיי…

  33. מאת תומר:

    Mogwai :)
    תודה!

  34. מאת ליה:

    Labradford המעולים, ו-Explosions In The Sky כמובן.

  35. מאת ניצן סמית':

    את הקטעים האינסטרומנטלים של קיצו

  36. מאת gilys:

    יאן טיארסן באשר הוא.

  37. מאת mo:

    the snow goose של camel

  38. מאת דוד:

    זו שאלה כללית מדי…אבל אלבום הפוסט האהוב עלי הוא spiderland של slint…

  39. מאת אורן:

    טייני פינגרז. וואו!

  40. מאת דוד:

    ולחושב בקול רם….הידעת שאם מחפשים את שמך בדף התוצאה היחידה שמוצאים היא בפוסט שלך?

  41. מאת לימור:

    Grails / Portico Quartet
    the cinematic orchestra – The Man with a Camera

  42. מאת אור:

    הגבול בין האינסטרומנטלי לאלקטרוני טושטש לחלוטין אצלי כבר מזמן

  43. מאת דודי:

    קית' ג'ארט

  44. מאת shiuy:

    אינסטרומנטלית? תביאו לי בפסיכדליה, עם עדיפות לסיטאר ו/או הרמוניום.
    אבל אם בפוסט רוק עסקינן (שאפשר להגיד, זה פסיכדליה מסוג קצת שונה) אז גם כן הבו לי סלינט, לברדפורד ועוד. שני אמרה שוגייזינג- Ride בבקשה. וגם סיגור-רוס בכיף.

  45. מאת נדב:

    קטע 4 מזכיר לי את החוויות שלי עם Islands של קינג קרימזון

  46. מאת גנרלס ברקלי:

    בלאק מרי צ'סטיסייזד

  47. מאת תומר:

    מוזיקה עם כלי נגינה

  48. מאת ברבר:

    מיילס דייויס

  49. מאת גילה:

    מאוד מעוניינת

  50. מאת איתי:

    הלוואי שזו רק ההתחלה של גל פוסט רוק שבדרך אלינו
    אם אפשר רק בקשה קטנה מצדי וענקית מהצד השני.
    אל תדחפו עם מצלמה לתוך השדה ראייה שלי. בבקשה. לפחות לא כל שתי שניות.

  51. מאת Eddie:

    גודספיד, כמובן! ותודה :)

  52. מאת יניב:

    לא הכרתי עד עכשיו ונפלא איך עולם חדש נפתח בפני ושזה עוד קורה:)
    תמיד תהיה לי פינה חמה בלב ל UZEB-מלכי הפיוז'ן של הקריות. משם הגעתי כבר לכל מקום, בג'ז,הרוק והחיבור בינהם.
    פט מת'יני ב WATERCOLOURS
    ו EARTH.

  53. מאת ליאור:

    להקה עתיקה שהכרתי לאחרונה – camel.

  54. מאת אמיל איש קריות:

    אקספלוזיונס, מאט אליוט בחלקו ופסקולים של ניק קייב ואנג'לו בדלמנטי

  55. מאת שרון:

    boards of canada
    but of course

  56. מאת דניאל:

    wedding song של בום פם

  57. מאת תני:

    איזו להקה! השמעתי את Magnet Pulls Through בימי תכנית הרדיו העליזים שלי ב"רדיו הר הצופים".

  58. מאת תמי:

    אשמח לכרטיס (כמובן..). קטע אינסטרומנטלי מאוד אהוב עלי הוא דפני של ג'ון פול ג'ונס, הנה

  59. מאת ניר:

    הלוואי.
    אלבום אינסטרומנטלי אחרון ומעולה שיצא לי לשמוע הוא של last step – sleep

  60. מאת איש:

    כנראה סיגור רוס, אולי רחמנינוב, אני לא בטוח

  61. מאת cornilio:

    Ratatat

  62. מאת מאנקי:

    AUTECHRE האדירים

  63. מאת ליאור:

    הח'ברה האלה עושים לי את זה ביג טיים: http://www.facebook.com/treescouldtalk
    אשמח לכרטיס!

  64. מאת shez:

    לודוויג-ואן

  65. מאת רואי:

    Boards of Canada music has the right to children. :)

    ואני מת לבוא להופעה :)

  66. מאת עידו:

    מוזיקה אינסטרומנטלית אהובה: Oregon מדהימים. במיוחד באלבום Moon and Mind

  67. מאת קובי:

    מצטרף להמלצה על Russian Circles – האלבום האחרון שלהם מעולה.

  68. מאת יוסי:

    dirty three מכושפים ממש!

  69. מאת דין:

    אחלה מיקסטייפ, ובכלל יש לך בלוג נהדר.
    המוסיקה האינסטרומנטלית שאני הכי אוהב היא מוסיקה קלאסית, בייחוד את "עולם חדש" של דבוז'אק ואם משהו קצת יותר עכשווי אז את הג'אז של דניאל זמיר

  70. מאת ירדן:

    רוצה לבוא !

  71. מאת אופיר:

    סנואו גוס של קאמל עושה לי את זה

  72. מאת איתמר:

    וואקה/ג'אוואקה של פרנסיס זאפה.

  73. מאת אורי:

    adebisi shank – horse

  74. מאת טליה:

    אם כבר פוסט רוק, הרבה Mogwai דווקא לאחרונה.

  75. מאת רונית:

    like

  76. מאת ערן מחלו:

    אני מאוד אוהב את טנג'רין דרים, Om, אקספלוז'נס אין דה סקיי, מוגוואיי, ואת הקטעים בהם ג'וני מאר מתחרע בהרבה סופים של שירים של הסמית'ס

  77. מאת מיכל:

    explosions in the sky!

  78. מאת שלמה:

    מעוניין

  79. מאת Gilad:

    miles davis

  80. מאת שחר:

    גדול!

  81. מאת דפנה:

    זורן, מצדה