9 באוגוסט 2011

כרטיסים במתנה: Interpol

אני זוכר את המפגש הראשון שלי עם Interpol. את הבאס פועם בבטן. המילים מפלחות את החזה. הטון היבש וההרסני של פול בנקס, נוטף מרירות, דחיפות, דוקר לי את הלב. זה עניין פיזי מאוד אצלי, להאזין לאינטרפול. אני לא יכול לעשות את זה בשכיבה על הגב באוזניות. זה חייב לרעום, לדחוף את האוויר, להכות לי בגוף, גיטרות ננעצות כמו טופרים של דוב בעור, ומתחת לכל הקצב כמו השקשוק האורבני של הרכבת התחתית, העשן וצלי הבניינים. אינטרפול, כמו ג'וי דיוויז'ן, עושים מוזיקה אורבנית לחלוטין, ופיזית מאוד.

זה חלום שמתגשם, ללכת להופעה של אינטרפול בתל אביב. העיר הכי עירונית בארץ, זו שיש בה מספיק ניכור ומספיק קירבה כדי ליצור את כל החיכוכים המכאיבים האלה שמהם ניצתים שירים של אינטרפול. והפעם פחות מעניין אותי להרים עיניים אל הבמה. פחות מעניין אותי לראות איך זז דניאל קסלר עם הגיטרה (אם כי הוא זז איתה מדהים). אני בא כדי להרגיש את המוזיקה הזו מכה בי במערכת רמקולים ענקית, להרגיש אותה שוטפת אותי עם עוד אלפי גופים שאוצרים בתוכם גרעינים דומים של כאב.

ב-30 באוגוסט הם כאן, בגני התערוכה, וזה ממש מעבר לפינה, עוד 3 שבועות בלבד. ולי יש 4 כרטיסים לחלק לכם! מה צריך לעשות? כרגיל, ההוראות בסוף הפוסט.

עד שנגלה מי זכה בכרטיסים המבוקשים, ולטובת מי שהמיתרים החלידו לו, לא מכיר את אינטרפול כראוי או סתם רוצה לרענן, הנה פלייליסט יוטיוב של שירי אינטרפול שאני הכי אוהב, אישית. 50 דקות של אושר:

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה שיר, להקה או אמן אתם מרגישים פיזית, בגוף). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לכרמית!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

382 תגובות על “כרטיסים במתנה: Interpol”

  1. מאת מיכל ב:

    Mazzy star

  2. מאת יואב:

    מאדר פאקינג אינרפול בבקשה

  3. מאת תומרביי:

    נראה לי שניק דרייק תהיה התשובה לזה. אני רק שומע את הקול שלו וכואב לי הלב, פיזית.

  4. מאת נטע:

    תגובה מרגשת/ מקורית/ שנונה כלשהי.

  5. מאת רועי:

    לי אישית ישנה נטיה חזקה להרגיש את הביץ' בויז בגוף (אחת הלהקות האהובות עליי אם כי לא זו ב-ה' הידיעה).

  6. מאת shez:

    ניק קייב. הכי פיסי. בועט את המאזינה לרצפה, לופת את הלב של המאזין.
    וגם הקיור, אבל זו פיסיות אחרת. פיסיות מעושנת, מכורבלת, צועקת בשקט.
    וכן, אני רוצה כרטיס!

  7. מאת אבירם:

    העיבודים של ברי סחרוף עושים לי שטף דם

  8. מאת candy:

    אתה עושה לי דווקא עם המילים היפות האלה אחרי שהבטחתי שאני לא באה?:) קשה קשה …

  9. מאת רחלי:

    הכי נכנסת לי לוורידים זו עינב ג'קסון כהן המדהימה והמרגשת.
    ואהבת הנעורים, ניק קייב, תמיד עושה לי נעים :-)
    ו….אשמח לראות את אינטרפול בהופעה….

  10. מאת נועה:

    The pot head pixies כמאמר הגונג!

  11. מאת דנקה:

    טוב אני מודה שזה קצת מביך, אבל אין שיר שאני מרגישה בגוף יותר מאת סקסי בק של ג'אסטיןן טימברלייק. וכן, אני מעוניינת בכרטיס לאינטרפול, למרות טעמי במוזיקה

  12. מאת אורית:

    Elbow מרגשים אותי כל פעם מחדש

  13. מאת מיס בוז'רסקי:

    מיוז

  14. מאת itai3600:

    מאז עידן הפאנק ועד היום, מוזיקה איפשרה לשחרור פיזי ורגשי (בין היתר) של כעס. הפעם הראשון שחוויתי שחרור מלא של הגוף בעזרת המוזיקה הייתה מאחד מהצאצאים של הפאנק, הגראנג'. ואני מדבר על האלבום השלישי של ניוורנה, In Utero. עד היום אני לא יכול לא להזיז את הראש ולשבור כל דבר בחדר שאני שומע אותו.
    את נירוונה אני מרגיש לא רק בראש אלא בכל הגוף ברגש-פיזי מטורף.

    אני לא יכול לחכות כבר להופעה של אינטרפול, להקה שתמיד הייתה מעודפת אצלי ולטעמי Turn On The Bright Lights הוא אחד מעשרת אלבומי העשור הקודם.. כרטיס בחינם יהיה מאד משמח :)

  15. מאת אלעד:

    אולי זה קצת נדוש, אבל רדיוהד. פורטים בדיוק על העצב של העצב.

  16. מאת אפרת:

    ברי

  17. מאת נעם:

    ג'ק ווייט מרחף לו אי שם

  18. מאת אורן:

    אינטרפול אלילים. המוזיקה שלהם מזיזה לי דברים בראש, בגוף, בלב.
    קשה שלא לאהוב קטעים כאלה: http://youtu.be/hZmLdBOS2aI

  19. מאת שושנית:

    הקיור מכאיבים לי כמו קיפוד ים בכל הגוף

  20. יש שתי דרכים לשמוע שירים. האחת היא לקלוט את המסר של השיר, להכיל את תשוקת המילים ולגלגל הלוך ושוב את הניואנסים של האומן עד שזה הופך להיות חלק ממך. הדרך השניה היא הדרך החוויתית, בה אתה לחלוטין נשאב למלודיה, או לביט, או לשמיניות/רביעיות/חצי חמישיות. לתת לצליל לתקוף את החושים, זו חוויה נהדרת.

    בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי יותר מאזין בדרך השנייה. אני שומע יותר את הבשר של כלי המוזיקה מאשר למילים. אמנם זה גורם לכמה הרמות גבה ("איך אתה מסוגל לאהוב שירים של אנטלרז אם אתה לא מקשיב למילים?") אבל בסופו של יום זו החוויה המועצמת שאני שואב מהשירים.

    לגבי השאלה שלך, אני חייב לציין שאת אאוטקאסט אני מרגיש כל הזמן ברגליים ובאגן. את ל.ס.ד סאונדסיסטם אני מרגיש בעורף של הראש ובכתפיים, ואת ביירות אני מרגיש בלב.

  21. מאת עודד:

    בגוף – קולות האולפן המאוחרים של בוב דילן

  22. מאת mik:

    כל דבר של Diamanda Galas

  23. מאת inbal Kahan:

    תודות.

  24. מאת טובה:

    הנה. תגובה. הנה

  25. PIXIES…
    Where is my mind?
    אשמח לקבל כרטיס לאינטרפול , אולי הם יעזרו לי למצוא את my mind.

  26. מאת תמר:

    מישהי כבר הזכירה כאן את Elbow, במקרה שלי זה לחלוטין השיר Powder Blue שלהם.

  27. מאת אייל:

    נייס !

  28. מאת pez:

    Foo Fighters – The Pretender

    (היה קשה להחליט).

  29. מאת אלדן קיי:

    Radiohead!

  30. מאת keren:

    The Antlers סוחטים לי את הלב

  31. מאת שמחה:

    את tune yards אני מרגיש בכל הגוף ולא יכול שלא לזוז עם האלבום האחרון שלה

  32. מאת טלי:

    OURS-
    Distorted Lullabies

  33. מאת אמיר:

    thbyrpuk

  34. מאת איציק:

    פי ג'יי הארווי המלכה

  35. מאת איילת:

    טינדרסטיקס. מהפעפ הראשונה ששמעתי אותם, השירים שלהם ממש אבל ממש נכנסים לי ללב לריאות לכל מקום

  36. מאת _LiBERTiNE_:

    בחירה קשה שבסופה שני השירים שאני שמחה שיש לי גוף כדי לחוות אותם במלואם:

    פיונה אפל, אלביס קוסטלו. I Want You.
    http://www.youtube.com/watch?v=EiOmhOumh-w

    ניין אינץ' ניילז, The Perfect Drug.
    http://www.youtube.com/watch?v=5MvsyNSk20Q

    גרררר. כמה טוב שיש שירים כאלה.

  37. מאת ענבל:

    אני אשמח לקבל כרטיס :)

  38. מאת עמיחי:

    ג'וני מיטשל. מפלחת לי את הלב לפלחים דקים, דקים.

  39. מאת אריאל:

    ג'ואנה ניוסום מרעידה את נימי גופי

    אה וגם אינטרפול כן הם גם.

  40. מאת איילה:

    הפעם הראשונה שאני שמעתי את אינטרפול הייתה אי שם ב2002, עם צאת אלבום הבכורה שלהם, בזמנים שקראתי בשקיקה כל ביקורת של גל אוחובסקי וקניתי בחדווה כל אלבום עליו המליץ וכזה, בין היתר, היה turn on the bright light. האקס קנה לי אותו בשבת הראשונה שעשיתי בצה"ל (זו הייתה גם השבת הראשונה שסגרתי בבסיס והוא נגרר לצריפין לבקרני). יותר מהכל אני זוכרת את עצמי יושבת ומפרקת-מנקה את הנשק בפעם המיליון ואחת כשלידי דיסקמן (!!) וסטלה צוללת מטר ממני..

    ולתכלס.. הכי שחוק- מאסיב אטאק מוציאים אותי מאיזון פיזי. אני באמת ובתמים יכולה להרגיש איך כל תא בגוף שלי מתפטל כשאני שומעת אותם..

  41. מאת boaz:

    Robert Wyatt – Sea Song
    צמרמורות

  42. מאת דוד שפיר:

    jane's addiction

    שגם הם מגיעים יומיים אחרי!!!!

  43. מאת גל:

    הגיטרה בסוף השיר the new של אינטרפול מנסרת לי את הלב כל פעם מחדש…

  44. מאת אדי:

    the replacements

  45. מאת יובל:

    אינטרפול 3>

  46. מאת ינשוף:

    Machine Head.
    עם סופר באס.

  47. מאת עמיר:

    ספארקלהורס

  48. מאת אסף:

    The antlers

  49. מאת אלעד:

    הפעם הראשונה (והחוויה הזו חזרה על עצמה פעמים ספורות בלבד מאז) בה חוויתי אורגזמה מוזיקלית היתה בהאזנה לשיר הגאוני של יובל בנאי "רחוב העצב החד-סטרי" באוזניות במיניבוס בדרך לכנרת, לפני כ12-13. חוויה חד פעמית.

  50. מאת משה:

    כנסיית השכל.

  51. מאת itaihasid:

    כרמלה גרוס ואגנר עושים את העבודה

  52. מאת עירית:

    הו אינטרפול!

  53. מאת דנטי:

    קיבלתי לפני יומיים את הכרטיס שלי לאינטרפול בדואר. זו היתה הפעם הראשונה שהזמנתי אונליין,והדבר שהכי הלחיץ אותי היה הפחד שמישהו יחטט לי בתיבה, ימצא את המכתב, ויקח אותו.

    יחד עם אינטרפול,יש לי בפלייליסט את מיוז, פלסיבו (שאותם ראיתי בשנה שעברה), הקילרז (שאני רק מחכה לראות), פורקיופיין טרי, אדל (שהבריזה) ועוד המון אחרים.

    אם יש מישהו מהרשימה שלחלוטין מגיע לו כרטיס,זה עידו איש קריות. רק אומרת. (:

  54. מאת יהונתן:

    Jesus Lizard מרטיט לי את הביצים

  55. מאת שי:

    pioneer to the falls של אינטרפול סוחט לי את הלב בכל פעם שאני מאזין לו

  56. מאת הגבר:

    SMITH מרעידים לי את הגוף

  57. מאת אורי:

    הבאס בגבול לאהבה שלך של ג'יימס בלייק פותח לי את הרוכסנים

  58. מאת שרית:

    Nick Drake

  59. מאת עמית י.:

    חושב שאלך על דה קנייף

  60. מאת עדיאל פדיה השני:

    הכי פיזיים אלו lcd soundsystem
    אבל גם ככה אני אף פעם לא זוכה אז זה לא באמת משנה :)

  61. מאת סוס-ים:

    The Men Are Called Horsemen There של סאנסט ראבדאון, כל
    החצי השני. מה אני אעשה.

  62. מאת Lewis:

    פיונה אפל.

  63. מאת חלי:

    פי ג'יי הארוי. כל כך הרבה רגישות ונחישות באישה אחת

  64. מאת מאיה:

    אני בחורה קיטשית אבל אני מרגישה את הדורס באופן קבוע ויציב ומצבים מסויימים לאונרד כהן מרגיש כמו חלק ממערכת הנשימה

  65. מאת dodly:

    מריונטה סול, מזיזים לי את המוח ומרעידים לי את הקורקבן

  66. מאת שי:

    Mike Oldfield – On horseback
    כי אני שמח!

  67. מאת מיכאל:

    קצת deftones….

  68. מאת מאיה:

    אני בחורה קישטית ואת הדורס אני מרגישה בתוך הורידים, במצבים מסויימים לאונרד כהן מרגיש כמו חלק ממערכת הנשימה, קולטריין יושב איפשהו בין מערכת העצבים לבלוטת הדמעות .

  69. מאת גליה מאירוביץ':

    איזה אמן אני מרגישה פיזית? תלוי באיזה יום ומצב רוח אתה תופס אותי… זה יכול להיות אליוט סמית' או מארק אוורט ומצד שני אלה יכולים להיות האדיטורז… גרנט לי פיליפס מגיע לי בדרך כלל לקרביים, במיוחד האלבומים מהניינטיז… בכל מקרה, זה הסיכוי היחידי שלי ללכת להופעה הזאת…

  70. מאת מיה:

    lisa germano

  71. מאת ohad:

    Rocket from the tombs

  72. מאת מעיין:

    כשאני מאזינה לפטריק וולף אני מרגישה כאילו מתנפח לי החזה, מתמלא באוויר גדול ורענן ונקי, כאילו יצאתי פתאום לטבע פראי, לא משנה איפה אני נמצאת, הוא תמיד מסוגל להעביר תחושת התעלות והתרגשות ואופל ואור וטבע ועירוניות, הכל ביחד בכנות וברגש העצומים שלו. מדהים

  73. מאת dinid:

    היי,

    אינטרפול? כמה שאני רוצה…

  74. מאת אילן:

    לאחרונה אני מרגיש בגוף את Eric Sumo band.

    ו…גיאחה – אחלה בלוג שבעולם. תודה לך.

  75. מאת משה:

    sunno))) מרעידים לי את הפופיק

  76. מאת דנה:

    יש שתי להקות שמרגשות אותי במיוחד- האחת היא Finch. ל- Finch יש את סוג השירים שכשאני שומעת אותם, את הקול של הסולן, בשילוב עם כלי הנגינה והמוזיקה האדירה הזאת, שפשוט עושים פרפרים בבטן. אי אפשר להסביר את זה, זה פשוט הרגשה של פרפרים בבטן, מין בלבלה כזאת שרק שירים מעטים עשו לי בימי.

    דבר שני, אלו Fall Out Boy. הסיפור איתם טיפה שונה. תמיד אהבתי את השירים שלהם, אבל כשגילו לכלבה שלי סרטן סופני זה היה הדיסק שהיה לי באוטו לכן הוא התנגן בלופים, כל השבוע וחצי שעברו מוטרינר לוטרינר, הלוך חזור מבית החולים הוטרינרי, אולטרהסאונד, בדיקות דם, הכל כדי שיגידו לי שיש תקווה והיא תתאושש. לצערי זה היה גם הדיסק שהתנגן כשלקחנו אותה לוטרינר בפעם האחרונה לאחר שהיא לא אכלה כלום (אפילו לא עוף עסיסי שהכנו במיוחד בשבילה) במשך יומיים, והשיר שהתנגן כשחזרנו מבית ההקברות לחיות. מאז, הלהקה הזאת תמיד מזכירה לי אותה, את הרגעים האחרונים שאני לעולם לא ארצה לשכוח.

  77. מאת גיא:

    אני לא יודע מה אני מרגיש בגוף, אבל תמיד חשוב שזה יהיה אנרגטי ומגוון.
    pete and the pirates, Hooray for earth וגם יותר ישנים וקלאסיים.

  78. מאת מיכאל 23:

    היי, אני רוצה כרטיס בבקשה… אני מעריץ אינטרפול וגר בטבריה! כך שיש לי לדאוג גם לנסיעות ולינה והעסק ממש יקר לי ומפחד שלא יהיה לי מספיק לכרטיס… אני אהיה גרייטפול אם אזכה :)

  79. מאת עופר:

    Pain of salvation

  80. מאת דפנה:

    הסמיתס.

  81. מאת שירי:

    Let's try this

  82. מאת נטע:

    פורטיסהד, במיוחד השיר משין גאן מהאלבום האחרון

  83. מאת ענבל:

    תגובה.

  84. מאת אבי:

    צ'ארלס מינגוס

  85. מאת ניצן:

    בעיקרון יש 2 שירים כאלה
    הראשון הוא Hurt. במקור של nin אבל הגרסא של ג'וני קאש פשוט עושה לי משהו עמוק בפנים ודופקת לי את כל השגרה, אי אפשר לתאר את זה. חמישה ל6 ביום שישי זאת אחלה שעה לשמוע בה גלגלץ.
    השיר השני הוא בעצם קטע משיר. אני מדבר על הסולו גיטרה של עוזי רמירז ב"הבלדה על אביר חופש ובת גלים" של קרולינה. עדיף גרסאת הדיסק ולא הרדיו, שם הסולו יותר ארוך. פשוט שווה יום עבודה שלם רק בשביל לשמוע את הכמה שניות האלה

  86. מאת מולי:

    ג'וני קאש

  87. מאת חיימון:

    national\racing like a pro ממוטט אותי כל פעם מחדש. mumford&sons\white blank page נותן לו fight טוב

  88. מאת RoyM:

    הופעה של רדיוהד בפראג גרמה לי לחבק אנשים, שזו מחווה פיזית להרבה רגש שהלהקה הזו הביאה לי; קאקי קינג גרמה לי לחייך לא פעם; Little Bag of Hair של Mystery Jets גרם לי לבכות.

  89. מאת נטלול:

    נכון, הבחירה היא אקראית לגמרי אבל חיי חידקי שמגיע לי כרטיס אחרי היום הנוראי שהיה לי.

  90. מאת איילול:

    באזור גיל 8 קבלתי את הווקמן הראשון שלי, ואיתו גם רדיו טייפ, איתם גם קלטת של הכבש ה-16 האגדי. עם השנים גנבתי קלטות מאבא ושמעתי את כל הרוק'נ'רול הישן הזה, מהביטלס לקינג קרימזון לשלושרים, וגמעתי הכל בשקיקה. בזמנו גם שמעתי הרבה רדיו.
    ערב קריר שכזה בכפר סבא עירי, אני עושה שיעורים בחשבון ולילך ברנע שמה שיר אחד של להקה שלא הצלחתי להבין למה לקרוא לעצמך זמש, אבל השיר הזה עשה לי משהו. לא רציתי שהוא ייגמר.
    כשברט אנדרסון עלה לבמה בביתן 1 לא מזמן, לא יכולתי לנשום. גם בגלל שהייתי מקדימה והיה צפוף להחריד, אבל בעיקר בגלל ההתרגשות.
    כשהוא שר את השיר ההוא, ריחפתי. חזרתי לגיל 13, לאותו ערב גשום ונפלא.
    התחושה הזאת שהכל פשוט יזרום מגיעה לכל איבר ומפזרת כל כבדות שיכלה להיות…

    די. חפרתי מספיק. :)

  91. מאת חושב בקול רם:

    לגמרי פיקסיז

  92. מאת חציל:

    כןכןכןן

  93. מאת סימל:

    הלכתי על להוסיף שיר כתגובה, ספציפית haiku poem:
    No option
    Feel the music
    Flowing beat

  94. מאת mlk:

    גבריאל בלחסן. כשאני שומע אותו הוא הופך לגוף.

    וכרטיס לאינטרפול כבר יש, הוזמן ממזמן. באמת לא יאומן שהם כאן.
    (ואם יש אמרגן בקהל: the national. בבקשה!)

  95. מאת אלדד:

    גבריאל בלחסן ואוקרביל ריבר (כל אחד בדרכו הייחודית כמובן).

  96. The National

    תנסה לדקלם "We're half awake in a fake Empire " ביחד עם 90000 איש ותנסה שלא ירעד לך הגוף..

  97. מאת אלמוג:

    כרטיס בבקשה

  98. מאת ניצן נ.:

    התאהבתי בזמן האחרון ב-the national

  99. מאת מאיה:

    אני רוצה!

  100. מאת I:

    הלהקה שהכי עושה לי את זה החליטה לבוא לארץ, שנה שעברה. קניתי כרטיסים לפני שהיה בכלל בקופות. הלהקה שהכי מרגשת אותי הייתה אמורה לבא וחצי שנה דיברתי רק על זה. ואז ביום שיש היה את המרמרה והמשט ובמוצאי שבת ארבעה ימים לפני ההופעה הם ביטלו.
    הלהקה שהכי נתנה לי השראה גרמה לי לשנוא מוזיקה ומהטראומה ההיא קשה לי להתאושש

  101. מאת שין:

    טוב, יש המון המון (זה פחות או יותר קריטריון חובה כדי שמשהו יגיע אצלי למדף הדיסקים מלכתחילה) אבל נלך על משהו שנדמה לי שעוד לא אמרו – הללויה בביצוע של ג'ף באקלי

  102. מאת מוסה ג'י:

    פוגז. קאט פאואר. גבריאל בלחסן. כל אחד בדרך שונה מאד

  103. מאת Shiuy:

    כל מוזיקה נוגעת בי, אי אפשר לבחור רק שיר או להקה אחת. נכון שיש כאלה שההרגשה שלהם מתחילה מהרגליים ולאט עולה, ויש שבאים מבפנים ומפלחים את בשרך בדרכם החוצה. גם יש מאלה שמרגישים אותם בהתחלה בראש שנהדף בעוצמה לכל עבר, או בעיניים כשהתווים נעים ברפידות מחושבת וממוחשבת או פשוט גבוהים כל כך שאתה עוצם את עיניך מחשש שמא ינזלו ויזלגו במורך לחייך. קשה לשים את האצבע על סוג אחד. מוזיקה זה מוזיקה, זה יוצא מגוף היוצר וחודר לגוף המאזין. הכלים הם רק כלים, הם מתחלפים. גם היוצרים אט אט נעלמים. התחושה זה מה שנשאר לנצח…

  104. מאת רותם:

    ניק דרייק… וג'ףף באקלי.. שני מדהימים שמרטיטים אותי בכל איבר, וגורמים לי להתחבר לרגשות כל כך ראשוניים..

  105. מאת טל:

    כי התחתנו לפני שבוע… ובין כל כלי הכסף שקיבלנו, אין מספיק מזומן לקנות כרטיסים.

  106. מאת The Dude:

    Won't want for love, The Decemberists
    Exit music…

  107. מאת לירון:

    ג'ואנה. ופליט פוקסס.

  108. מאת Drimmka:

    הסיקרט צ'יפס בהופעה לגמרי עשו לי צמרמורת :)

  109. מאת תמיר:

    בלונד רדהד. איזה כיף שהם מופיעים יום אחרי ההופעה המדוברת!

  110. מאת אייל V:

    רוצה צמרמורות בתחילת pioneer to the falls

  111. מאת רועי:

    אלג'יר

  112. מאת מייקל:

    קרן קרפנטר

  113. מאת melquiadess:

    להרגיש מוזיקה בגוף עובד לי בעיקר עם נויז.
    רק בנויז אתה מרגיש איך כל בית החזה רועד מעוצמת הבאסים, וקצת אחר כך האתה מרגיש את כל הגוף מתכווץ בעקבות צלילים צורמים.
    לפעמים זה לא בהכרח חוויה "נעימה" אבל זו חתיכת חוויה שעובדת על עוד כמה חושים מלבד חוש השמיעה.
    ואני אוהב את זה :)
    ולכן מנויז טוב אפשר להינות רק בהופעה עם רמקולים עצבניים

    ומעל כולם בז'אנר הזה נמצאים ללא ספק מבחינתי seventeen migs of spring.
    הרכב ישראלי של שלושה חברה רוסיים שמנגנים על המון כלים ומכשירים, ופשוט כל הופעה שלהם היא חוויה רוחנית עבורי

  114. מאת טינה:

    פיונה אפל, מדרוגדה

  115. מאת דניאל:

    אריק איינשטיין. מרגיש אותו שם למטה, בין הבטן לריאות.

  116. מאת גלעד:

    the national.
    slow show to be exact..

    "I wanna hurry home to you
    put on a slow, dumb show for you
    and crack you up
    so you can put a blue ribbon on my brain
    god I’m very, very frightening
    I’ll overdo it"

  117. מאת טל-נחום:

    גם אני פה!
    מזיז לי ת'גוף? מהתקופה האחרונה זה הפתיחה של האלבום האחרון של אלסידי. אי אפשר לשמוע אותה ולא להתחיל להזיז את הרגל לפי הקצב..
    (אבל בדיוק יצא החדש של ג'ייזי וקנייה, ככה שבטח בעוד יומיים ככה התשובה שלי לשאלה הזו תשתנה:])

  118. מאת ג'ימבו:

    ג'ף באקלי ורייג' אגיינסט דה מאשין, כל אחד בזמנו.

  119. מאת פולינה:

    reamonn – supergirl

    http://www.youtube.com/watch?v=ctmS5XX67Ek&feature=related

    הכי גיל 16 לנצח. פורט על מיתרי הלב ומעורר את בלוטות הדמעות, כאילו שרק אתמול הרגשתי לבד בעולם ועודדתי את עצמי במילים "I'm a supergirl, and supergirls don't cry"…

  120. מאת נתנאלה:

    זה ישמע מוזר ואפילו לקקני, אבל אינטרפול.
    מוזיקה כל פעם משנה את ההגדרה שלה אצלי, תלוי באיזו תקופה אני נמצאת. אינטרפול מלווה אותי כבר שלוש שנים. אני מרגישה אותם בתוכי, המילים של פול בנקס מעוותות לי את שרירי הפנים, הגיטרה של דניאל אני יכולה להרגיש אותה באצבעות שלי, כאילו אני חיה אותה. והתיפוף והבאס, תמיד בלב, כמו שלט אזהרה לקראת מות השיר. אבל אלוהים כמה שאני מרגישה בחיים כל 4 דקות.

  121. מאת שני:

    בכל פעם שמוריסי פותח את הפה וג'וני מאר מתחיל לפרוט לידו, הגוף שלי נותן את אותותיו
    וגם אינטרפול, כמובן.

  122. מאת פלונטר:

    אוקרביל ריבר. וגם הווייט סטרייפס.

  123. מאת האח קרמזוב:

    כרטיס לאינטרפול?
    איט שוד בי מי! או, איט שוד בי מי!

    מת על C'mere

  124. מאת נעם:

    devil's dance של אסף אבידן והמוג'וס

  125. מאת ziv:

    robert wyatt

  126. מאת הילה:

    כשאני שומעת פ'אנק, זה כמו שמן סיכוך לעצמותיי החלודות

  127. מאת רנק(ו):

    ג'נסיס (דור 1.0), קינג קרימזון, סיגור רוס, וובן האנד.
    דברים שמארגנים מחדש את איבריי הפנימיים..

  128. מאת מיכל ש:

    אלג'יר / אביב גדג' /
    או להבדיל – רות דולורס

    אחח, האגרופים בבטן…

  129. מאת ניר:

    רדיוהד, אפילו קינג אוף לימבס

  130. מאת לולו:

    Nina Simone

  131. מאת יהורם גאון:

    קובי פרץ

  132. מאת שמואל:

    מגיע לי כרטיס לאינטפול

    כל ההופעות השוות היו השנה בשלושת השבועות, ולכן לא יכולתי ללכת אף אחת מהם
    וגם היה את סוייד שהופיעו בשבת.

    לא פייר

  133. מאת גיל:

    The knife

  134. מאת קוקו:

    Death Cab For Cutie – The Ice Is Getting Thinner.

  135. מאת אילן:

    כי הגיע הזמן שגם אני אזכה במשהו.
    חוץ מזה תודה על התזכורת

  136. מאת totem moadav:

    רוצה כל כך כרטיס!!!

  137. מאת נועה:

    נינה סימון

  138. מאת אידן:

    יש שם אחד שקופץ לראש – איגי פופ. ישר לסרעפת.

  139. מאת ניר:

    עמיר לב

  140. מאת גלעד:

    a day in a life

  141. מאת אדוה אראל:

    אין ספק שמיוז עושים לי את זה ובגדול!
    גם שעצוב גם שמח, וגם שיש מחאה גדולה בכל בארץ! Resistance
    :)

  142. מאת רוית:

    בן פולדס מרסק לי את הלב.
    פו פייטרס מקפיצים לי ת'תחת.
    ארקייד פייר גורמים לי לקנא.
    סנואו פטרול גורמים לי לחייך.

    את אינטרפול אני לא מכירה, אבל זו הפעם הראשונה שאני רוצה ללכת לראות הופעה של להקה שלא שמעתי יותר משני שירים שלה :)

  143. מאת עמית:

    dirty three – יש להם איזה קטע בשם
    better go home now
    שכבר 16 או 17 שנים מאז ששמעתי אותו לראשונה ועדיין כל שמיעה שלו הופכת לי את הבטן.

  144. מאת Manny Calavera:

    Änglagård – Kung Bore, עושה מערבולת אצלי בגוף כל האזנה מחדש. בהצלחה לי!

  145. מאת דניז:

    ראש רדיו

  146. מאת עודד:

    And you will know us by the trail of dead – relative ways

    Its ok, im a saint, i forgave your mistake
    תמיד עושה לי משהו

  147. מאת anna:

    dEUS גורמים לי לא פעם להרבה תנועות לא רצוניות.

  148. מאת רמה:

    אני אוהבת את קולו של ברנדון בויד לא יעזור כלום, אולי זה יעזור לי לזכות בכרטיס להופעה של אינטרפול…

  149. מאת רמה:

    אני אוהבת את קולו של ברנדון בויד לא יעזור כלום, אולי זה יעזור לי לזכות בכרטיס להופעה של אינטרפול…:)

  150. מאת אלכס אפונה:

    ביורק, צמרמורות
    ברי סחרוף, הפסקול של התקופה האחרונה

  151. מאת עומר:

    אליוט סמית', כמעט הכל.
    תודה גיא!

  152. מאת Chenfel:

    ג'ף באקלי, מאיר אריאל.

  153. מאת נעה:

    ארקייד פייר!

  154. מאת נופר כוכב:

    (:

  155. מאת מאיה:

    עכשיו נזכרת?
    אחרי שכולם כבר קנו כרטיסים?
    גרג דולי :)

  156. מאת פולו:

    וורי אקסייט

  157. מאת רן ערב:

    the national, וביחוד fake empire.

  158. מאת אבישי:

    סקס סמים וסקסנרול

  159. מאת טליה:

    arcade fire(=

  160. מאת אדם:

    אני רוצה גם(=

  161. מאת טלי:

    אינטרפול!

  162. מאת רון:

    אני מרגיש רוב הזמן כמו העכבר העניו (Modest Mouse).
    עם האופטימיות המזדחלת מתוך השירים האפלוליים ביותר,
    עם הצרחות הכעוסות השטות על שטיחי גיטרות מתפתלות ביללות ציפוריות,
    עם המילים הציניות אך הכ"כ אישיות.
    לפעמים אני oh, noose ולפעמים all nice on ice allright…

  163. מאת עמית:

    בלינוקס זה לא היה קורה.

  164. מאת אלון:

    APHEX TWIN
    כי הוא גורם לי להרגיש דברים שאני לא יכול להסביר במילים, יש המון מוסיקה שגורמת לי להרגיש, בעצם כל מוסיקה! אבל בדרך כלל זה רגשות "ברורים" כמו עצב, שמחה, הרהור, מחשבות שונות
    במקרה של APHEX TWIN הוא גורם לי להרגיש כמו שהייתי רוצה להרגיש כל היום

  165. מאת אורן:

    The Folk Implosion

  166. מאת ברק שגיא:

    כרמלה גרוס וואגנר.
    מול 6000 איש.
    אני פשוט חייב להיות שם
    (רוצה ויהיה).

  167. מאת bugoe:

    יש הרבה.. אלקטריק מסדה זו דוגמה טובה.

  168. מאת ליאת:

    קשה לקבוע ככה, יש כל כך הרבה דברים שיודעים לעשות את המערבולת בבטן.
    אני יודעת שזאת קלישאה, אבל שמעתי אתמול אחרי המון זמן את starless, קינג קרימזון, וזזו ושטו והתהפכו לי בפנים כל האיברים הנכונים. שירים כאלה הם ברכה.
    אבל אם אנחנו מדברים באמת על באס שפועם בבטן, אז הכרתי ממש לאחרונה את them crooked vultures, ובחיי, כמה שזה טוב.

  169. מאת עידו:

    וואוו. אינטרפל מגיעים לישראל. עוד לא לגמרי עיכלתי.

    השיר שעושה לי הכי הרבה מערובולות בבטן, שממש מרגש אותי, וגורם לי לרעוד הוא… vera של פינק פלויד. שיר כל כך קצר, לא נחשב לשיר מפורסם כלכך , במיוחד כשcomfortably numb ו- another beak in the wall מאפילים עליו. אבל לי השיר הזה עשה משהו….

  170. מאת amir:

    מי ייתן

  171. מאת עמיחי:

    כמעט כל הפתיחות בBLOOD SUGAR SEX MAGIC של הרד הוט צ'ילי פפרז גורמות לי לתזוזה מהאגן ומעלה דרך מלמולים של בס בפה ותנועות בלתי רצוניות של הראש למעלה ולמטה.

    הם באירופה באוקטובר, נובמבר ודצמבר הקרובים. יאללה שוקי, תביא אותם כבר!!! אני מוכן לעמוד NAKED IN THE RAIN ולראות את פלי מרביץ לבס… אה, וגם אינטרפול בסאונה של אוגוסט זה סבבה :)

  172. מאת יונתן ל.:

    שוב אני כאן בגלל אשתי

  173. מאת אתי:

    בתקווה שהפעם אזכה

  174. הדיפרסיה הניו-יורקית שלהם נוגדת את מניפסט הקיץ שלי, אבל יכול להיות שהם דווקא מה שיעירו לי אותו

    אחד מהשירים שעולים לי עכשיו, הוא אמנם רחוק מלהיות השיר האהוב עלי ולא שמעתי אותו כבר כמה שנים טובות, אבל זה מיסרד של קינגז אוף קונבינס: http://www.youtube.com/watch?v=WOxE7IRizjI קשה לי להסביר מה אני מרגיש שאני שומע אותו אבל אני מרגיש את הקצב שלו ברגליים ואת המילים בבטן ועולה לי טעם מוזר בפה שבניגוד לכל רציונאל אני אוהב להרגיש את הטעם הזה יורד עם הרוק בגרון

  175. מאת גילי ש:

    Elbow אמנם שתיים לפני ציינו זאת, אבל חוסר המקוריות אינו מפחית מעוצמתה של הלהקה. למוזיקה שלהם ולקול של גאי גארווי יש לב צפוני גדול וחם, והכתיבה המופלאה של גאי רק דוחפת את השירים עמוק יותר לבטן.

  176. מאת שמואל:

    Dave Matthews Band בהופעה. אין דברים כאלה.

  177. מאת דרור:

    רדיוהד, כמו עוד כמה פה.

  178. מאת עדי העדיתית:

    אני תגובה,קראו אותי להנאתכם

  179. מאת עידן פרקל:

    THE NATIONAL מרטיטים אותי

  180. מאת תום:

    my morning jacket – dondante

  181. מאת יאיר:

    אני כאן כי הבן זוג שלי דלוק עליהם קשות וביקש ממני להגיב כדי שיהיה לו יותר סיכוי לזכות וזאת הזדמנות נהדרת לבלות איתו עוד ערב מושלם.

  182. מאת jamoosa:

    אינטרפוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול!

  183. מאת תמי:

    סווייד ואליס אין צ'יינס. ז'אנרים שונים, הפיכת קרביים דומה.

  184. מאת wolfy:

    אני שומע בזמן האחרון את zaz הצרפתייה – והאמת, נראה לי שפחות הבטן מתהפכת לי וזה יותר הלב שמשתגע..

  185. מאת effy:

    נכון, איזה כיף לקבל מתנות!! רוצה רוצה רוצה את זה במיוחד!!

  186. מאת איתן:

    כשאני שומע את אאוטקסט , ג'יימס בראון , פרינס המותניים + הישבן / הכתפיים מתחילים לזוז בעצמן ……. I can't help it ♫

  187. מאת חן:

    מי שבדרך כלל גורם ללב לפעום גם כשאין לו כוח זה כל דבר שהקול של מייקל סטייפ כלול בו. אבל אינטרפול נמצאים ברשימה הזו גם כן עם השירים המדהימים שלהם. לערבב את השם פול בנקס עם נגיעה, זה אנדרסטייטמנט :)

  188. מאת אמה גשל:

    יִשְׂגֶּה מַלְכִּי כְּאֶרֶז וְיִפְרַח כְּתֹמֶר! / הֲלֹא אַתָּה קֻפַּת הַמַּדָּע וְאֹסֶם הַבִּינָה, / וְאֵיךְ לֹא-תֵדַע אֶת-הַבָּצָל יֶרֶק הַגִּנָה

  189. מאת לירון:

    ג'וני קאש באלבומיו האחרונים עם הקול השבור והעצוב. וטום וויטס באלבומיו הראשונים כשעוד היה יושב לבד מול הפסנתר ומיילל.

  190. מאת שחר רז:

    אז עד להופעה הכי מצופה ומדוברת הקיץ הזה, קבלו המלצה לאלבום הקיץ
    שלי..מדובר על פצצת ניו דיסקו/דארק וויב שכזאת שמתיישבת יופי יופי על האוזן,
    אלבום שהוא יצירה מגובשת של אמן שלא התפרסם כל כך עד כה:
    John Maus
    האלבום המופלא הזה נקרא:
    We Must Become The Pitiless Censors Of Ourselves0
    לדגימה ניסיונית (והכרחית!)כנסו לטיוב ותתענגו על הרצועה הנ"ל:
    http://www.youtube.com/watch?v=PMku-GbafEg&ob=av2e

    תהנו!!:)

  191. מאת גרוס:

    שאקירה עושה לי בחילה.
    זה נחשב?

  192. מאת רן:

    נושם, חי ובועט עם הקולקטיב בראש !!

  193. מאת לולה:

    Beck!!! חד משמעי!

  194. מאת תומר:

    רדיוהד. תודה :)

  195. מאת שוש:

    ברי סחרוף כמובן

  196. מאת אדר:

    Loneliness of a Tower Crane Driver‏ – Elbow

    מהפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה ועד היום הוא גורם לי לצמרמורות בלתי נשלטות…
    השיא היה כשהגעתי למנצ'סטר במיוחד בקיץ 2009 להופעת סיום הטור של The Seldom Seen Kid
    שם הצמרמורות הפכו לדמעות :)

  197. מאת מור:

    go away, there's nothin to see here..

  198. מאת מיכל:

    רונה קינן, כמובן.

  199. מאת בובי:

    Nick cave

  200. מאת אהוד:

    סופיאן סטיבנס עושה לי צמרמורות קשות בגוף ובנשמה..

  201. מאת איציק:

    טוב את האמת פו פייטרס עושים לי את זה !!
    הייתי לפני חודש וחצי ובהופעה שלהם וכול פעם מחדש את מדהימים אותי מחדש,
    כמובן דייב גרוהל = אלוהים .
    והשיר שמקפיץ לי את הלב זה Bridge Burning !

  202. מאת שופיל:

    אז אם אני שומע את טינדרסטיקס או פורטיסהד אני ישר מקבל זרמרמים בכל הגוף
    וגם עם עמיר לב יש הרגשה של זרמי חום ובית
    עם אינטרפול זה אחרת אבל עובד

  203. מאת ליאור:

    גו און, מייק מי האפי

  204. מאת איל:

    ג'ניס ג'ופלין בשיר ball and chain וב-sumertime
    Lady Fantazy של Camel
    ו-epitaph של King Crimson

  205. מאת ניצן:

    ניק קייב, הקיור, הסמית'ס, ביורק ונראה לי שהרשימה עוד ארוכה…

  206. מאת שלומי:

    ג׳ף באקלי,השילוב של הקול שחודר עם רטט המיתרים של הגיטרה גורם לי לגרוב באשכים.

  207. מאת נועה:

    there is a light that never goes out – morrissey
    הצטמררתי מהשיר הזה ברדיו לפני 15 שנים, ולא היה לי מושג איך קוראים לו. הלכתי לכל חנויות הדיסקים ברעננה וזימזמתי אותו למוכרים, עד שאחד מהם זיהה אותו וגאל אותי משיטוטיי.
    עד היום הוא מברווז אותי כל פעם מחדש (השיר כמובן, לא המוכר דיסקים)

  208. מאת ליאור:

    MUST. HAVE. TICKETS. INTERPOL SMASH!

  209. מאת גיא:

    אורנה דץ

  210. מאת מיקה:

    צ'יזי וישן אבל NOFX

  211. מאת פולקע:

    לוריין היל

  212. מאת אלה:

    כבר הרבה זמן שלא מרגישה כלום בבטן

  213. מאת fragile:

    מוזיקה עבורי זה לא משהו שפשוט שומעים ברקע. היא אף פעם לא הייתה ברקע.
    מההתרגשות של פתיחת אריזת הניילון הראשונה, של הדיסק הראשון שקניתי, ועד לזו שפתחתי שבוע שעבר. מוזיקה זה רגש, זה הרטט שעובר בכל הגוף, כשאתה שומע שאמן שאתה אוהב מוציא אלבום חדש. נכון, ישנם מקומות בהם השירים ששמעת עשרות פעמים כבר לא מדגדגים כמו פעם, אבל עבורי, להקה אחת לא כשלה במבחן הזמן, והיא ניין אינץ' ניילס. זה כאילו שמישהו השאיר את השוקר דולק בכל פעם שקולו של טרנט עובר דרך הכבלים, לרמקולים, ולאוזניים. אובר אנד אובר, טיימלס.

  214. רוצה רוצה!

    זה כנראה לא מקורי במיוחד, אבל אליוט סמית' הופך לי את הבטן בעקביות מאז כיתה י"א.
    שמונה שנים ולא נהייתי קהה לקול על-סף-הדמעות הזה שלו, כמו מכונת כביסה פנימית.

  215. מאת אילן:

    כרטיסים בבקשה!!!!
    אינטרפול מעולים!

  216. מאת הדר ג:

    כל אחד מהשירים ששמשו כשיר השעון המעורר שלי במשך שנים מלחיצים אותי באופן מיוחד וגורמים לי תחושת מתח בגוף, בעיקר Bittersweet Symphony ו-Cannonball של הברידרז.

  217. מאת טל אברמן:

    כי הלהקות הכי אהובות עליי הן ה"ספייס גירלז" ו-new kids on the block ואולי הגיע הזמן שגם
    אני אלמד מה היא מוזיקה איכותית

    בתודה מראש
    הבחורה עם הטעם המוזיקלי הרע

  218. מאת טל מילר:

    ג'ון פרושיאנטה

  219. מאת ורד:

    swans עושים לי מועקה בחזה

  220. מאת Disco Partizani:

    Kraftwerk!

  221. מאת אורן שבח:

    אינטרפול כמובן!
    גיטרה חודרת לב…

  222. מאת 0_0:

    מוריסי..בכל זמן ובכל מצב….

  223. מאת שיר:

    ארקייד פייר

    ואין דברים כאלה עד שכריס מילק מגיע לשכונה –

    http://thewildernessdowntown.com/

  224. מאת שרית:

    sonic youth- superstar

  225. מאת מינה זינה:

    טום וויטס ! ויש גם מגוון של סגנונות שאפשר ללכת עליהם אז תמיד אמצא משהו שמתאים למצב רוח. טום וויטס לראשות הממשלה או לפחות לדלפק הקבלה

  226. מאת שיר:

    אני יודעת שזה לא מקורי אבל דוונדרה באנהרט גורם לי להרגיש כאילו הכל ממש טוב, גם אם הכל מסביב ממש רקוב.

  227. מאת clanger:

    The National

  228. מאת sharone:

    the sister of murcy

  229. מאת אמיר:

    חנן גולדבלט

  230. מאת פלורלונה:

    כרטיסים, פליז:)

  231. מאת יואב:

    איזה כיף! אינטרפול בארץ! אחת מלהקות האינדי אם לא ה

  232. מאת ברק שגיא:

    בדרך כלל מוזיקה מניעה לי את הרגליים. יש כמה, דקלה למשל, שמפעילים לי את עצב הדמעות.
    הכי הופתעתי כשהדמעות חנקו אותי במונולוג הפתיחה של בת-ים ניו-יורק של קוואמי ומומי לוי.
    תודה.

  233. מאת יותם הולנדר:

    הבילויים ו brownbird

  234. מאת נועם:

    את רוב המוסיקה שאני שומע אני מרגיש ישירות ברגליים שמתחילות לקפץ

  235. מאת בן:

    כל שיר טוב שלא שמעתי הרבה זמן תמיד מעביר לי צמרמורת

  236. מאת טל וייס:

    built to spill עושים לי אתזה ברגעים קשים

  237. מאת עירא:

    יש רשימה של שירים, חלקם מגוחכים לגמרי, שאם אני שומע אותם ברגע הנכון של הריצה יש ממש ויברציות בגוף,מלמעלמה עד למטה ופרץ אדרנלין שקשה לשחזר.אני אשמח לכרטיסים.

  238. מאת איל:

    אם לא eco&the bunnymen, לפחות אינטרפול

  239. מאת לימור:

    Elbow הקול של Guy Garvey זה משהו בלתי נתפס! ופורץ ישר לחדרי הלב ובכלל איזו nמוסיקה – להקה נהדרת .
    וTalk Talk ההרכב האדיר הזה! הגיע הזמן שיצאו באיזה הופעת איחוד ויתחילו כאן מה רע ?.
    Foo Fighters בארץ ישנה צעקה התעוררות / מחאה וצריך איזה Grohl (דייב כמובן) שיכניס בנו עוד אנרגיות.
    Neil Young אמן ואמן! Van Morrison שיאריך חיים – ומי שמכיר אותיבטח כבר מרים גבה – אייך לא ציינתי עד כה ולא בראש הרשימה – Radiohead ברור !! טוב זה אולי מפני שאם "מוחמד לא יבוא אל ההר בסוף ההר יבוא אליו " – לא ככה ? והייתי חוזרת Hansen ) Back ) לשורות הללו ומוסיפה עוד ועוד ועוד …………

  240. מאת קרלוס די:

    אינטרפול היא הלהקה האהובה עליי מאז אלבומם הראשון, השאירו מאחורה המון שמות גדולים בזכות כמות השירים שנוגעים בבטן. מנגד, כשאני חושב על שיר אחד שממש גורם לגוף שלי לזוז באופן לא נשלט או רצוני הרי זה Getaway – The Music סוג של ואן היט וונדר שגורם לי להרגיש כמו בובה על דש בורד:)

  241. מאת shai:

    איך לא, הקול של מייק פאטון!!
    פליזזז תנו כרטיס להופעה של אינטרפול!!

  242. מאת דודי =]:

    אוי נשמע מעולה ביותר !!!
    אשמח לכרטיס =]

  243. מאת מיכל:

    מן הכיוון הגברי זה ברי סחרוף עם הקול הנמוך של מתכת קרה
    תחושות נשיות עושה לי פי-ג'יי הארווי,עכשיו תערבב את שניהם…אמאלה!!! וכן אני רוצה כרטיס!!!!!!!!!!!!!!

  244. מאת amital:

    האמת שפורטיס על כל תקופותיו ושיריו כי אין עליו :)

  245. מאת cornilio:

    השיר הזה עושה לי לגמרי חשק רציני ל Improper Dancing

  246. מאת Lior:

    EELS
    מעניין לקרוא מה אנשים כותבים, והיה לי קשה לבחור..אז פשוט הלכתי על הלהקה הראשונה שגרמה לי להרגיש :)

  247. מאת מור קרול:

    לו ריד, בעיקר כשהוא בוולווט. מרטיט.

  248. מאת ניר:

    ביירות! תודה!

  249. מאת וניל:

    ג'ון קייל. לפחות עד ההופעה בזאפה…

  250. מאת רואי:

    רות דולורס וייס. בלבלב.

  251. מאת אהד:

    Pearl Jam (of course)

  252. מאת לירון:

    מאד רוצה

  253. מאת מלכישוע:

    מייקל ג'ירה, לא משנה באיזה ורסיה

  254. מאת שחר:

    Tom Waits

  255. מאת גל:

    רוב השירים של ה-Mountain Goats.

  256. מאת אמתי:

    אחד ויחיד – ג'ון פרושיאנטה.

  257. מאת בוביזם:

    אניאניאני :)

  258. מאת בוביזם:

    והאלבום שהכי מרגש אותי כי גם יש לו ערך סנטימנטלי בשבילי הוא the bends של רדיוהד

  259. מאת drorko:

    The Birthday Party

    ההרכב העצבני של ניק קייב הצעיר
    הנה קבלו שיר במתנה

  260. מאת לירון:

    פיזית? בגוף? קלישאתי משהו, אבל רדיוהד.. ככה זה (:

  261. מאת ארז:

    כרטיסים, כרטיסים, לאן אתם הולכים ?

  262. מאת שירלי:

    איגי איגואנה פופ הסטוגס

  263. מאת אריק האדום:

    סוניק יות'

  264. מאת ליאור בר:

    אינטרפול@@@!!!!

  265. מאת לי:

    זאת בעצם ההגדרה שלי למוזיקה שאני אוהבת, אז יש הרבה.
    לא שמעתי את אינטרפול כבר כמה שנים, למרות שפעם אהבתי מאד, אבל פתאום ממש מתחשק לי ללכת להופעה הזאת.
    אחרי חמש שנים שאני כותבת תגובות בכל פעם שאתה מחלק משהו שווה, לא הגיע הזמן שגם אני אזכה? :)

  266. מאת מיקה:

    אינטרפול!!!!! הלהקה שאני הכי אוהבת בעולם כולו!!!!!!

  267. מאת דניאל:

    הרבה להקות שיש להן מתופף טוב. לאחרונה זה במיוחד הארקטיק מאנקיז!

  268. מאת alon rapaport:

    אינטרפול!!!!

  269. מאת שרון:

    מארק לאנגן. שובר אותי לחתיכות

  270. מאת נעמה:

    סיפורים של אתגר קרת (סופר זה גם אמן!) עושים לי בחילה. באמת. פיזית.

  271. מאת יעל ר.:

    אם אמשיך את הקו של קודמתי ב-283, השיר הידוע גם כ"הבטחתם יונה" מורגש אצלי פיזית, ולא לחיוב. לי הבטיחו בבזוקה שאגיע בגיל 21 לירח, אז מה?

  272. מאת מואב:

    אוקרביל ריבר. תודה על ההזדמנות !

  273. מאת עופר:

    רוברט וויאט כמובן

  274. מאת ערן אגוז:

    אך אינטרפול…אני זוכר את התקופה כשעבדנו כולנו בחנות דיסקים ולשמוע אותם בפעם הראשונה העיף אותם לפלייליסט של החנות במשך חודשים:))

  275. מאת נילי:

    lcd sound system

    us vs them

    !

  276. מאת שני:

    יום אחד אעשה ניתוח סטיסטי על מתי כדי להשאיר תגובה.

  277. מאת טלי:

    interpol – pioneer to the falls

    flies straight into my heart

  278. מאת חקוק בסלע:

    פינק פלויד

  279. מאת קרן:

    הקרפנטרס

  280. מאת קרן:

    portishead

  281. מאת גילה היפה:

    שירי ארץ ישראל היפה

  282. מאת מומו:

    פרל ג'אם – עדיין – ללא כל ספק

  283. מאת רחוווול:

    משינה

  284. מאת ניומן:

    ג'וי דוויז'ן ופיקסיז…

  285. מאת רון:

    ג'וני מיטצל

  286. מאת עינת:

    קילפתי תפוז של אריק איינשטיין.

  287. מאת מוטי כהן:

    בתקופה האחרונה
    patric watson – fireweed

  288. מאת החביבה:

    הפיקסיז

  289. מאת קובי:

    שיר שאני מרגיש פיזית? Teargas של Katatonia. אין שום דבר שדומה לזה.

  290. מאת אדר:

    אליוט סמית

  291. מאת סטאבה:

    דה נייף – סוג של בחילה נעימה

  292. מאת יובליקו:

    מיקיאגי – ללא ספק.

  293. מאת לירן:

    בלילה בחלום של יוני רכטר

  294. מאת רן:

    בהחלט אחת הלהקות אם לא ההה שהיו בתקופה האחרונה.
    ואם הייתי יכול להגדיל את הפונט הזה זה היה הרבה יותר ברור.
    קול דומה לקול של הסולן של The Psychedelic Furs
    רק לא צרוד אבל מאוד מרגש.

  295. מאת אופיר:

    be agressive- FNM

  296. מאת בן לוריא:

    נער שמת להגיע להופעה אך חסר כסף ברמה מוחלטת.
    תודה רבה על ההזדמנות.

  297. מאת שא-בופ:

    ג'ואנה ניוסום, וגם פיקסיז כי הם הלהקה האהובה עליי, ואני חושבת שאת הלהקה האהובה תמיד מרגישים בגוף.

  298. מאת אילת:

    אני ממש אשמח לכרטיס! :)
    גם לי המחסור בכסף מונע

  299. מאת רותם:

    אדל, לא חושבת שצריך להסביר למה.

  300. מאת roya:

    אני רוצה

  301. נסיון, מה כבר יכול להיות. מוזיקה, מצליחה להעביר לי כאבים שכבר נואשתי מלסבול.

  302. מאת טל שמילשמל:

    הרחפת שלי מלאה בצלופחים

  303. מאת רועי:

    The Notwist – אחת מהלהקות האהובות עליי וגם נתנו הופעה מדהימה בישראל.

  304. מאת ירון:

    את אבי ביטר אני מרגיש פיזית – אבל בגוף שלו, לא שלי.

  305. מאת Boaz:

    למרות ששמעתי (מכמה גורמים בלתי תלויים) שהם ממש ממש גרועים בהופעה, כרטיס בחינם יגרום לי ללכת.

  306. מאת דודי:

    הלהקה שאני הכי אוהב היא ללא ספק הקיור
    סאונד ייחודי ומרשים
    מרגשים עד דמעות

  307. מאת ניר:

    rosemary.. oh heaven restores you in life
    !!!!
    !
    !!

    לא מאמין שאני הולך לשמוע את EVIL בלייב..

  308. מאת רפאל:

    clocks – coldplay
    מילים גאוניות. כל מילה אחרת – מיותרת

  309. מאת דני:

    בומבה של להקה, אינטרפול. אכן כן.

  310. מאת איתמר:

    איזו שאלה!
    מודסט מאוס לוחצים לי בגרון.

  311. מאת רז:

    איך אפשר לבחור רק אחד?
    גבריאל בלחסן או THE WRENS?, מארק לנאגן או פיונה אפל? פרושיאנטה האלוהי או ניק קייב הבלתי ייאמן? אולי בכלל CARISSA'S WIERD, הלהקה הכי טובה שאנשים לא מכירים..
    אולי סמית' או באקלי או מוגוואי או אדי וודר… אולי ברייט אייז או סמוג או ג'וזף ארתור.. אולי WHY? או סייג' פרנסיס או TRAM שגורמים לי לרעוד..

    כולם (בלי דירוג כלשהו) גורמים לי להחסיר פעימה.. וזה רק חלק קטן..

    שאלה לא הוגנת :-)

  312. מאת אלעד דוד:

    adele – someone like you

    ימים על גבי ימים, שאני מוחזק כבן ערובה בעבודתי ומטפטפים את הרעל הסכריני והיבבני לאוזניי. רק שאני חושב על החוויה הזו אני נחרד. אני מעדיף טיפול שורש משולש + עקירת שן בינה על ידי סנדלר אפגני מלשמוע את היצירה הזאת שוב.

  313. מאת רוני לי:

    elbow… וגם אלבום אחד ספציפי של בק.

  314. מאת עידו:

    כל האלבום : גנטלמן של afghan whigs (האלבום הגברי המושלם)
    ו the cooper temple clause – להקה גאונית שמעטים מעריכים אותה כראוי

  315. מאת דנה:

    ג'ף באקלי המדהים.

  316. מאת snapster:

    sonic youth – washing machine is like actually sitting on a washing machine

  317. מאת יואב:

    ג'ניס ג'ופלין.

  318. מאת יו:

    פיקסיז תמיד. היום RIDE עם DREAMS BURN DOWN

  319. מאת mrs cp:

    מה עם איזה מילה על הכיבוש?

  320. מאת מיקי:

    LOW !!!!
    אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את shame… אני חושב שרעדו לי הברכיים.
    זו להקה שאסור לטחון. צריך לשמור את זה לזמנים מיוחדים כמו נסיעה ברכבת בגרמניה או ערב שישי מסויים מאד במרפסת. חבל לבזבז את הצמרמורות האלה על סתם הליכה ברחוב.

  321. מאת אסף:

    כל דבר שיש בו רוקנרול, דה דורס, פינק פלויד, לד זפלין, גאנז אנד רוזס בימים הטובים שלהם…
    אינטרפול הם אחלה להקה. מת לקבל כרטיס להופעה שלהם.

  322. מאת מאור:

    ארקייד פייר.
    יש להם שירים שפשוט נותנים לי אגרוף בבטן.

  323. מאת חיימון:

    טוב, האמת שהרבה שירים עושים לי חשק מטורף לזוז, אבל יש אחד שפשוט מעיף אותי, תמיד, והוא Don't Stop Me Now של Queen . ואז תמיד בסוף השיר, אחרי שקפצתי וצרחתי עם פרדי מרקורי, אני מסכם את העניין במשפט קצר אחד- "לעזאזל, פשוט שיר מטריף!!!"

  324. מאת רתם:

    יש מוסיקה שנוגעת לי בנפש,
    יש מוסיקה שנוגעת לי רק בראש,
    ויש מוסיקה שמתסיסה לי את הדם,
    ומרקידה לי את הגוף.

    מוסיקה שעושה הכל ביחד
    היא מוסיקה דרום אמריקאית,
    ולמרות היותי ישראלית ממוצא רוסי
    אני עדיין טוענת
    שהשורשים שלי הם משם,
    מהגבול הדק בין צ׳ילה לפרו.

  325. מאת בולי:

    ג'ף באקלי. כל שיר שהוא שר, בין אם שלו, בין אם זה קאבר…
    יישות מופלאה.

  326. מאת רועי:

    ארקייד פייר אני משער

  327. מאת אור:

    PJ Harvey

  328. מאת אדם:

    ממש הלוואי שאני אזכה!!!!

  329. מאת לוזון:

    פורטיסהד

  330. מאת opie:

    rebecca black

  331. מאת כפינה:

    אשמח לזכות בכרטיס

  332. מאת אורה:

    זה יעשה לי הרבה עושר

  333. מאת רותם:

    זה קצת לא "קול" אבל U2 נתנו לי השראה ועזרו לעבור תקופות קשות (אההם *גיל ההתבגרות* אההם). תמיד יהיה להם מקום אצלי בארון הדיסקים ובאייפוד:)

  334. מאת BRAND:

    רדיוהד

  335. מאת דקלון:

    תודה רבה! ברי סחרוף חורך בי כל נקודה אפשרית בגוף, חורך בצורה שבסוף יוצא ממנה קעקוע בנפש

  336. מאת EB:

    pulp. הכי ילדותי.

  337. מאת EZ:

    אמנם יש הרבה מתחרים יותר עכשוויים,
    אבל ללא ספק התואר אצלי הולך לפינק פלויד בכלל,
    ודייויד גילמור בפרט.

  338. מאת מיכל:

    הממממ
    השיר LOver I don't have to love a
    של bright eyes
    סקסי כל כך

    אשמח לקבל כרטיס:))
    מיכל

  339. מאת Neta:

    עם כל כך הרבה תגובות, איך לי סיכוי. ובכל זאת… אמנדה פאלמר שרה על המשפחה שלה.

  340. מאת עופר חן:

    אהבתי את התיאור, של המוסיקה, אורבנית ורועמת בחזה ובבטן.

  341. מאת זיו:

    החלונות הגבוהים

  342. מאת אודרי:

    the national, וגם elbow

  343. מאת יונתן:

    Interpol- מוסיקה עצובה ,שעושה לנו שמח.

  344. מאת עופר:

    שמעתם על ליהד? היא הדבר!

  345. מאת אורה:

    Rufus weinright

  346. מאת יודן:

    שמעת שיר אחד, שמעת את כולם. לפעמים זה מרגיש שהם שרים ומנגנים את אותו הדבר כבר מספר שנים.
    אבל הם עדיין אדירים.

    smashing pumpkings – gish, ישן וטוב.

  347. מאת אוגי המלך:

    ניק דרייק מרטיט את נימי הנפש והגוף

  348. מאת ronen:

    שבת שלום ובהצלחה לכולם

  349. מאת אננה סקאנק:

    כרטיס

  350. מאת מירון:

    גם אני אשמח (מאוד מאוד) לכרטיס

  351. מאת יובל מורגנשטרן:

    אני רוצה את הכרטיס הזה!

  352. מאת אריאל:

    ביל קלאהן, ג'וי דיוויז'ן …

  353. מאת רועי:

    שבת שלום אינטרפול :)

  354. מאת עידן פ.:

    Robert Wyatt

    אשמח לזכות (לשם שינוי)

  355. מאת נדב:

    מה כבר יש לומר שלא נאמר על רדיוהד? ולמרות שלהלקה הזו תמיד נמצאת בספירה גבוהה-גבוהה, אני לא יכול שלא להרגיש אותה דווקא במימד פיזי, עד אלים לפעמים. כשתום וחבריו יושבים לכתוב שיר, או אולי עדיף מזאת, לעבד אותו- מבחינתי גלי האוויר באולפן הביתי שלהם רועדים יותר מהרגיל… בסופו של דבר אף אחד אחר ביקום לא מגיע לשירים בדיוק כאלה.

  356. מאת עומר:

    ואו יהיה מאוד נחמד מצדכם להגריל אותי לכרטיס :)

    לינק לאחלה של סרטון, סתם לכיף:
    queens of the stone age – no one knows acoustic –

  357. מאת רז:

    "The king's crossing was a main attraction\Dominos falling in a chain reaction"
    כך נפתח השיר Kings crossing של אליוט סמית מאלבומו האחרון לאחר דקה וארבעים ושמונה שניות של לחישות, נשימות וקולות של מלאך שירד ארצה רק בשביל לקבל עוד מנה שתעיף אותו בחזרה למעלה
    הפסנתר הרדוף שלא מפסיק לנגן ולץ מהגיהנום עד שאליוט פותח את הפה ונותן לנו הצצה לחייו (ובמידה רבה גם למותו)
    מהמתו הראשון השיר תופס אותך במקום הכי נעים והופך אותו לגיהנום
    משפטים כמו " I can't prepare for death any more than I already have
    או
    It doesn't matter because I have no sex life
    All I want to do now is inject my ex-wife
    נזרקים כלאחר יד, כאילו הם לא מודעים למשמעות הנוראה שהם חובים בתוכם
    זה כמו להיות בתוך בית שעולה בלהבות, מודע לעובדה שאתה חייב לצאת החוצה, אבל מהופנט מדי מהיופי של האש.
    זאת התחושה שיש לי שאני שומע את השיר הזה כל פעם מחדש
    במהלך השיר זה כמעט כאילו היד של אליוט סמית יוצאת מהרמוקלים ואוחזת לי בלב ולא מרפה עד כדי כך שמתי שהוא שר
    Give me one good reason not to do it
    אני רוצה לצעוק לו, אבל מודע לעובדה שהוא כבר מזמן לא שומע….

    Don't let me be carried away
    הוא מבקש בסוף השיר, לו רק יכולתי…

  358. מאת ואייך שהוא רז .....:

    רז ( מתגובה # 375 ) אם זה היה תלוי בי הכרטיסים היו מועברים ישירות אלייך ללא הגרלה . אילו מילים איזו כתיבה רגשתה אותי מאוד! מבין שלל התגובות הנפלאות שהופיעו כאן . ואם אתה שוזר מוסיקה ( מרכיב פלייליסט ) באופן בו אתה "מדבר" מחובתך לשתף אותנו ! נהדר ממש .ואם אזכה בהגרלה מתחייבת להעבירם לך .

  359. מאת ירון:

    Bon Iver,
    לנסות להסביר למה לפעמים הורס.

  360. מאת מעוז:

    אני מקווה ש23:09 עדיין נחשב "שישי ערב"…

  361. מאת יוב:

    twin shadow – When Were Dancing

    אם אני צריך להסביר לך, זה אומר שעדין לא שמעת,
    ואז עדיף פשוט לשמוע

  362. מאת טל:

    האלבום החדש יחסית של רביד כחלני yemen blues משפיע עלע פיזית כבר כמה שבועות

  363. מאת דניאל:

    TV on the radio