9 באוגוסט 2011

כרטיסים במתנה: Interpol

אני זוכר את המפגש הראשון שלי עם Interpol. את הבאס פועם בבטן. המילים מפלחות את החזה. הטון היבש וההרסני של פול בנקס, נוטף מרירות, דחיפות, דוקר לי את הלב. זה עניין פיזי מאוד אצלי, להאזין לאינטרפול. אני לא יכול לעשות את זה בשכיבה על הגב באוזניות. זה חייב לרעום, לדחוף את האוויר, להכות לי בגוף, גיטרות ננעצות כמו טופרים של דוב בעור, ומתחת לכל הקצב כמו השקשוק האורבני של הרכבת התחתית, העשן וצלי הבניינים. אינטרפול, כמו ג'וי דיוויז'ן, עושים מוזיקה אורבנית לחלוטין, ופיזית מאוד.

זה חלום שמתגשם, ללכת להופעה של אינטרפול בתל אביב. העיר הכי עירונית בארץ, זו שיש בה מספיק ניכור ומספיק קירבה כדי ליצור את כל החיכוכים המכאיבים האלה שמהם ניצתים שירים של אינטרפול. והפעם פחות מעניין אותי להרים עיניים אל הבמה. פחות מעניין אותי לראות איך זז דניאל קסלר עם הגיטרה (אם כי הוא זז איתה מדהים). אני בא כדי להרגיש את המוזיקה הזו מכה בי במערכת רמקולים ענקית, להרגיש אותה שוטפת אותי עם עוד אלפי גופים שאוצרים בתוכם גרעינים דומים של כאב.

ב-30 באוגוסט הם כאן, בגני התערוכה, וזה ממש מעבר לפינה, עוד 3 שבועות בלבד. ולי יש 4 כרטיסים לחלק לכם! מה צריך לעשות? כרגיל, ההוראות בסוף הפוסט.

עד שנגלה מי זכה בכרטיסים המבוקשים, ולטובת מי שהמיתרים החלידו לו, לא מכיר את אינטרפול כראוי או סתם רוצה לרענן, הנה פלייליסט יוטיוב של שירי אינטרפול שאני הכי אוהב, אישית. 50 דקות של אושר:

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה שיר, להקה או אמן אתם מרגישים פיזית, בגוף). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לכרמית!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

382 תגובות על “כרטיסים במתנה: Interpol”

  1. מיכל ב הגיב:

    Mazzy star

  2. יואב הגיב:

    מאדר פאקינג אינרפול בבקשה

  3. תומרביי הגיב:

    נראה לי שניק דרייק תהיה התשובה לזה. אני רק שומע את הקול שלו וכואב לי הלב, פיזית.

  4. נטע הגיב:

    תגובה מרגשת/ מקורית/ שנונה כלשהי.

  5. רועי הגיב:

    לי אישית ישנה נטיה חזקה להרגיש את הביץ' בויז בגוף (אחת הלהקות האהובות עליי אם כי לא זו ב-ה' הידיעה).

  6. shez הגיב:

    ניק קייב. הכי פיסי. בועט את המאזינה לרצפה, לופת את הלב של המאזין.
    וגם הקיור, אבל זו פיסיות אחרת. פיסיות מעושנת, מכורבלת, צועקת בשקט.
    וכן, אני רוצה כרטיס!

  7. אבירם הגיב:

    העיבודים של ברי סחרוף עושים לי שטף דם

  8. candy הגיב:

    אתה עושה לי דווקא עם המילים היפות האלה אחרי שהבטחתי שאני לא באה?:) קשה קשה …

  9. רחלי הגיב:

    הכי נכנסת לי לוורידים זו עינב ג'קסון כהן המדהימה והמרגשת.
    ואהבת הנעורים, ניק קייב, תמיד עושה לי נעים 🙂
    ו….אשמח לראות את אינטרפול בהופעה….

  10. נועה הגיב:

    The pot head pixies כמאמר הגונג!

  11. דנקה הגיב:

    טוב אני מודה שזה קצת מביך, אבל אין שיר שאני מרגישה בגוף יותר מאת סקסי בק של ג'אסטיןן טימברלייק. וכן, אני מעוניינת בכרטיס לאינטרפול, למרות טעמי במוזיקה

  12. אורית הגיב:

    Elbow מרגשים אותי כל פעם מחדש

  13. מיס בוז'רסקי הגיב:

    מיוז

  14. itai3600 הגיב:

    מאז עידן הפאנק ועד היום, מוזיקה איפשרה לשחרור פיזי ורגשי (בין היתר) של כעס. הפעם הראשון שחוויתי שחרור מלא של הגוף בעזרת המוזיקה הייתה מאחד מהצאצאים של הפאנק, הגראנג'. ואני מדבר על האלבום השלישי של ניוורנה, In Utero. עד היום אני לא יכול לא להזיז את הראש ולשבור כל דבר בחדר שאני שומע אותו.
    את נירוונה אני מרגיש לא רק בראש אלא בכל הגוף ברגש-פיזי מטורף.

    אני לא יכול לחכות כבר להופעה של אינטרפול, להקה שתמיד הייתה מעודפת אצלי ולטעמי Turn On The Bright Lights הוא אחד מעשרת אלבומי העשור הקודם.. כרטיס בחינם יהיה מאד משמח 🙂

  15. אלעד הגיב:

    אולי זה קצת נדוש, אבל רדיוהד. פורטים בדיוק על העצב של העצב.

  16. אפרת הגיב:

    ברי

  17. נעם הגיב:

    ג'ק ווייט מרחף לו אי שם

  18. אורן הגיב:

    אינטרפול אלילים. המוזיקה שלהם מזיזה לי דברים בראש, בגוף, בלב.
    קשה שלא לאהוב קטעים כאלה: http://youtu.be/hZmLdBOS2aI

  19. שושנית הגיב:

    הקיור מכאיבים לי כמו קיפוד ים בכל הגוף

  20. יש שתי דרכים לשמוע שירים. האחת היא לקלוט את המסר של השיר, להכיל את תשוקת המילים ולגלגל הלוך ושוב את הניואנסים של האומן עד שזה הופך להיות חלק ממך. הדרך השניה היא הדרך החוויתית, בה אתה לחלוטין נשאב למלודיה, או לביט, או לשמיניות/רביעיות/חצי חמישיות. לתת לצליל לתקוף את החושים, זו חוויה נהדרת.

    בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי יותר מאזין בדרך השנייה. אני שומע יותר את הבשר של כלי המוזיקה מאשר למילים. אמנם זה גורם לכמה הרמות גבה ("איך אתה מסוגל לאהוב שירים של אנטלרז אם אתה לא מקשיב למילים?") אבל בסופו של יום זו החוויה המועצמת שאני שואב מהשירים.

    לגבי השאלה שלך, אני חייב לציין שאת אאוטקאסט אני מרגיש כל הזמן ברגליים ובאגן. את ל.ס.ד סאונדסיסטם אני מרגיש בעורף של הראש ובכתפיים, ואת ביירות אני מרגיש בלב.

  21. עודד הגיב:

    בגוף – קולות האולפן המאוחרים של בוב דילן

  22. mik הגיב:

    כל דבר של Diamanda Galas

  23. inbal Kahan הגיב:

    תודות.

  24. טובה הגיב:

    הנה. תגובה. הנה

  25. צחי שטיין הגיב:

    PIXIES…
    Where is my mind?
    אשמח לקבל כרטיס לאינטרפול , אולי הם יעזרו לי למצוא את my mind.

  26. תמר הגיב:

    מישהי כבר הזכירה כאן את Elbow, במקרה שלי זה לחלוטין השיר Powder Blue שלהם.

  27. אייל הגיב:

    נייס !

  28. pez הגיב:

    Foo Fighters – The Pretender

    (היה קשה להחליט).

  29. אלדן קיי הגיב:

    Radiohead!

  30. keren הגיב:

    The Antlers סוחטים לי את הלב

  31. שמחה הגיב:

    את tune yards אני מרגיש בכל הגוף ולא יכול שלא לזוז עם האלבום האחרון שלה

  32. טלי הגיב:

    OURS-
    Distorted Lullabies

  33. yoav הגיב:

    thanks (:

  34. אמיר הגיב:

    thbyrpuk

  35. איציק הגיב:

    פי ג'יי הארווי המלכה

  36. איילת הגיב:

    טינדרסטיקס. מהפעפ הראשונה ששמעתי אותם, השירים שלהם ממש אבל ממש נכנסים לי ללב לריאות לכל מקום

  37. _LiBERTiNE_ הגיב:

    בחירה קשה שבסופה שני השירים שאני שמחה שיש לי גוף כדי לחוות אותם במלואם:

    פיונה אפל, אלביס קוסטלו. I Want You.
    http://www.youtube.com/watch?v=EiOmhOumh-w

    ניין אינץ' ניילז, The Perfect Drug.
    http://www.youtube.com/watch?v=5MvsyNSk20Q

    גרררר. כמה טוב שיש שירים כאלה.

  38. ענבל הגיב:

    אני אשמח לקבל כרטיס 🙂

  39. עמיחי הגיב:

    ג'וני מיטשל. מפלחת לי את הלב לפלחים דקים, דקים.

  40. אריאל הגיב:

    ג'ואנה ניוסום מרעידה את נימי גופי

    אה וגם אינטרפול כן הם גם.

  41. איילה הגיב:

    הפעם הראשונה שאני שמעתי את אינטרפול הייתה אי שם ב2002, עם צאת אלבום הבכורה שלהם, בזמנים שקראתי בשקיקה כל ביקורת של גל אוחובסקי וקניתי בחדווה כל אלבום עליו המליץ וכזה, בין היתר, היה turn on the bright light. האקס קנה לי אותו בשבת הראשונה שעשיתי בצה"ל (זו הייתה גם השבת הראשונה שסגרתי בבסיס והוא נגרר לצריפין לבקרני). יותר מהכל אני זוכרת את עצמי יושבת ומפרקת-מנקה את הנשק בפעם המיליון ואחת כשלידי דיסקמן (!!) וסטלה צוללת מטר ממני..

    ולתכלס.. הכי שחוק- מאסיב אטאק מוציאים אותי מאיזון פיזי. אני באמת ובתמים יכולה להרגיש איך כל תא בגוף שלי מתפטל כשאני שומעת אותם..

  42. boaz הגיב:

    Robert Wyatt – Sea Song
    צמרמורות

  43. דוד שפיר הגיב:

    jane's addiction

    שגם הם מגיעים יומיים אחרי!!!!

  44. גל הגיב:

    הגיטרה בסוף השיר the new של אינטרפול מנסרת לי את הלב כל פעם מחדש…

    http://www.youtube.com/watch?v=mS_fuc6ies0

  45. אדי הגיב:

    the replacements

  46. יובל הגיב:

    אינטרפול 3>

  47. ינשוף הגיב:

    Machine Head.
    עם סופר באס.

  48. עמיר הגיב:

    ספארקלהורס

  49. אסף הגיב:

    The antlers

  50. אלעד הגיב:

    הפעם הראשונה (והחוויה הזו חזרה על עצמה פעמים ספורות בלבד מאז) בה חוויתי אורגזמה מוזיקלית היתה בהאזנה לשיר הגאוני של יובל בנאי "רחוב העצב החד-סטרי" באוזניות במיניבוס בדרך לכנרת, לפני כ12-13. חוויה חד פעמית.

  51. משה הגיב:

    כנסיית השכל.

  52. itaihasid הגיב:

    כרמלה גרוס ואגנר עושים את העבודה

  53. עירית הגיב:

    הו אינטרפול!

  54. דנטי הגיב:

    קיבלתי לפני יומיים את הכרטיס שלי לאינטרפול בדואר. זו היתה הפעם הראשונה שהזמנתי אונליין,והדבר שהכי הלחיץ אותי היה הפחד שמישהו יחטט לי בתיבה, ימצא את המכתב, ויקח אותו.

    יחד עם אינטרפול,יש לי בפלייליסט את מיוז, פלסיבו (שאותם ראיתי בשנה שעברה), הקילרז (שאני רק מחכה לראות), פורקיופיין טרי, אדל (שהבריזה) ועוד המון אחרים.

    אם יש מישהו מהרשימה שלחלוטין מגיע לו כרטיס,זה עידו איש קריות. רק אומרת. (:

  55. יהונתן הגיב:

    Jesus Lizard מרטיט לי את הביצים

  56. שי הגיב:

    pioneer to the falls של אינטרפול סוחט לי את הלב בכל פעם שאני מאזין לו

  57. הגבר הגיב:

    SMITH מרעידים לי את הגוף

  58. אורי הגיב:

    הבאס בגבול לאהבה שלך של ג'יימס בלייק פותח לי את הרוכסנים

  59. שרית הגיב:

    Nick Drake

  60. נטע הגיב:

    תודה לכם 🙂

  61. עמית י. הגיב:

    חושב שאלך על דה קנייף

  62. עדיאל פדיה השני הגיב:

    הכי פיזיים אלו lcd soundsystem
    אבל גם ככה אני אף פעם לא זוכה אז זה לא באמת משנה 🙂

  63. סוס-ים הגיב:

    The Men Are Called Horsemen There של סאנסט ראבדאון, כל
    החצי השני. מה אני אעשה.

  64. Lewis הגיב:

    פיונה אפל.

  65. חלי הגיב:

    פי ג'יי הארוי. כל כך הרבה רגישות ונחישות באישה אחת

  66. מאיה הגיב:

    אני בחורה קיטשית אבל אני מרגישה את הדורס באופן קבוע ויציב ומצבים מסויימים לאונרד כהן מרגיש כמו חלק ממערכת הנשימה

  67. dodly הגיב:

    מריונטה סול, מזיזים לי את המוח ומרעידים לי את הקורקבן

  68. שי הגיב:

    Mike Oldfield – On horseback
    כי אני שמח!

  69. מיכאל הגיב:

    קצת deftones….

  70. מאיה הגיב:

    אני בחורה קישטית ואת הדורס אני מרגישה בתוך הורידים, במצבים מסויימים לאונרד כהן מרגיש כמו חלק ממערכת הנשימה, קולטריין יושב איפשהו בין מערכת העצבים לבלוטת הדמעות .

  71. גליה מאירוביץ' הגיב:

    איזה אמן אני מרגישה פיזית? תלוי באיזה יום ומצב רוח אתה תופס אותי… זה יכול להיות אליוט סמית' או מארק אוורט ומצד שני אלה יכולים להיות האדיטורז… גרנט לי פיליפס מגיע לי בדרך כלל לקרביים, במיוחד האלבומים מהניינטיז… בכל מקרה, זה הסיכוי היחידי שלי ללכת להופעה הזאת…

  72. מיה הגיב:

    lisa germano

  73. ohad הגיב:

    Rocket from the tombs

  74. מעיין הגיב:

    כשאני מאזינה לפטריק וולף אני מרגישה כאילו מתנפח לי החזה, מתמלא באוויר גדול ורענן ונקי, כאילו יצאתי פתאום לטבע פראי, לא משנה איפה אני נמצאת, הוא תמיד מסוגל להעביר תחושת התעלות והתרגשות ואופל ואור וטבע ועירוניות, הכל ביחד בכנות וברגש העצומים שלו. מדהים

  75. dinid הגיב:

    היי,

    אינטרפול? כמה שאני רוצה…

  76. אילן הגיב:

    לאחרונה אני מרגיש בגוף את Eric Sumo band.

    ו…גיאחה – אחלה בלוג שבעולם. תודה לך.

  77. משה הגיב:

    sunno))) מרעידים לי את הפופיק

  78. דנה הגיב:

    יש שתי להקות שמרגשות אותי במיוחד- האחת היא Finch. ל- Finch יש את סוג השירים שכשאני שומעת אותם, את הקול של הסולן, בשילוב עם כלי הנגינה והמוזיקה האדירה הזאת, שפשוט עושים פרפרים בבטן. אי אפשר להסביר את זה, זה פשוט הרגשה של פרפרים בבטן, מין בלבלה כזאת שרק שירים מעטים עשו לי בימי.

    דבר שני, אלו Fall Out Boy. הסיפור איתם טיפה שונה. תמיד אהבתי את השירים שלהם, אבל כשגילו לכלבה שלי סרטן סופני זה היה הדיסק שהיה לי באוטו לכן הוא התנגן בלופים, כל השבוע וחצי שעברו מוטרינר לוטרינר, הלוך חזור מבית החולים הוטרינרי, אולטרהסאונד, בדיקות דם, הכל כדי שיגידו לי שיש תקווה והיא תתאושש. לצערי זה היה גם הדיסק שהתנגן כשלקחנו אותה לוטרינר בפעם האחרונה לאחר שהיא לא אכלה כלום (אפילו לא עוף עסיסי שהכנו במיוחד בשבילה) במשך יומיים, והשיר שהתנגן כשחזרנו מבית ההקברות לחיות. מאז, הלהקה הזאת תמיד מזכירה לי אותה, את הרגעים האחרונים שאני לעולם לא ארצה לשכוח.

  79. גיא הגיב:

    אני לא יודע מה אני מרגיש בגוף, אבל תמיד חשוב שזה יהיה אנרגטי ומגוון.
    pete and the pirates, Hooray for earth וגם יותר ישנים וקלאסיים.

  80. מיכאל 23 הגיב:

    היי, אני רוצה כרטיס בבקשה… אני מעריץ אינטרפול וגר בטבריה! כך שיש לי לדאוג גם לנסיעות ולינה והעסק ממש יקר לי ומפחד שלא יהיה לי מספיק לכרטיס… אני אהיה גרייטפול אם אזכה 🙂

  81. עופר הגיב:

    Pain of salvation

  82. דפנה הגיב:

    הסמיתס.

  83. שירי הגיב:

    Let's try this

  84. נטע הגיב:

    פורטיסהד, במיוחד השיר משין גאן מהאלבום האחרון

  85. ענבל הגיב:

    תגובה.

  86. אבי הגיב:

    צ'ארלס מינגוס

  87. ניצן הגיב:

    בעיקרון יש 2 שירים כאלה
    הראשון הוא Hurt. במקור של nin אבל הגרסא של ג'וני קאש פשוט עושה לי משהו עמוק בפנים ודופקת לי את כל השגרה, אי אפשר לתאר את זה. חמישה ל6 ביום שישי זאת אחלה שעה לשמוע בה גלגלץ.
    השיר השני הוא בעצם קטע משיר. אני מדבר על הסולו גיטרה של עוזי רמירז ב"הבלדה על אביר חופש ובת גלים" של קרולינה. עדיף גרסאת הדיסק ולא הרדיו, שם הסולו יותר ארוך. פשוט שווה יום עבודה שלם רק בשביל לשמוע את הכמה שניות האלה

  88. מולי הגיב:

    ג'וני קאש

  89. חיימון הגיב:

    national\racing like a pro ממוטט אותי כל פעם מחדש. mumford&sons\white blank page נותן לו fight טוב

  90. RoyM הגיב:

    הופעה של רדיוהד בפראג גרמה לי לחבק אנשים, שזו מחווה פיזית להרבה רגש שהלהקה הזו הביאה לי; קאקי קינג גרמה לי לחייך לא פעם; Little Bag of Hair של Mystery Jets גרם לי לבכות.

  91. נטלול הגיב:

    נכון, הבחירה היא אקראית לגמרי אבל חיי חידקי שמגיע לי כרטיס אחרי היום הנוראי שהיה לי.

  92. איילול הגיב:

    באזור גיל 8 קבלתי את הווקמן הראשון שלי, ואיתו גם רדיו טייפ, איתם גם קלטת של הכבש ה-16 האגדי. עם השנים גנבתי קלטות מאבא ושמעתי את כל הרוק'נ'רול הישן הזה, מהביטלס לקינג קרימזון לשלושרים, וגמעתי הכל בשקיקה. בזמנו גם שמעתי הרבה רדיו.
    ערב קריר שכזה בכפר סבא עירי, אני עושה שיעורים בחשבון ולילך ברנע שמה שיר אחד של להקה שלא הצלחתי להבין למה לקרוא לעצמך זמש, אבל השיר הזה עשה לי משהו. לא רציתי שהוא ייגמר.
    כשברט אנדרסון עלה לבמה בביתן 1 לא מזמן, לא יכולתי לנשום. גם בגלל שהייתי מקדימה והיה צפוף להחריד, אבל בעיקר בגלל ההתרגשות.
    כשהוא שר את השיר ההוא, ריחפתי. חזרתי לגיל 13, לאותו ערב גשום ונפלא.
    התחושה הזאת שהכל פשוט יזרום מגיעה לכל איבר ומפזרת כל כבדות שיכלה להיות…

    די. חפרתי מספיק. 🙂

  93. חושב בקול רם הגיב:

    לגמרי פיקסיז

  94. חציל הגיב:

    כןכןכןן

  95. יעל הגיב:

    גמני

  96. סימל הגיב:

    הלכתי על להוסיף שיר כתגובה, ספציפית haiku poem:
    No option
    Feel the music
    Flowing beat

  97. mlk הגיב:

    גבריאל בלחסן. כשאני שומע אותו הוא הופך לגוף.

    וכרטיס לאינטרפול כבר יש, הוזמן ממזמן. באמת לא יאומן שהם כאן.
    (ואם יש אמרגן בקהל: the national. בבקשה!)

  98. אלדד הגיב:

    גבריאל בלחסן ואוקרביל ריבר (כל אחד בדרכו הייחודית כמובן).

  99. The National

    תנסה לדקלם "We're half awake in a fake Empire " ביחד עם 90000 איש ותנסה שלא ירעד לך הגוף..

  100. אלמוג הגיב:

    כרטיס בבקשה

  101. ניצן נ. הגיב:

    התאהבתי בזמן האחרון ב-the national

  102. מאיה הגיב:

    אני רוצה!

  103. I הגיב:

    הלהקה שהכי עושה לי את זה החליטה לבוא לארץ, שנה שעברה. קניתי כרטיסים לפני שהיה בכלל בקופות. הלהקה שהכי מרגשת אותי הייתה אמורה לבא וחצי שנה דיברתי רק על זה. ואז ביום שיש היה את המרמרה והמשט ובמוצאי שבת ארבעה ימים לפני ההופעה הם ביטלו.
    הלהקה שהכי נתנה לי השראה גרמה לי לשנוא מוזיקה ומהטראומה ההיא קשה לי להתאושש

  104. שין הגיב:

    טוב, יש המון המון (זה פחות או יותר קריטריון חובה כדי שמשהו יגיע אצלי למדף הדיסקים מלכתחילה) אבל נלך על משהו שנדמה לי שעוד לא אמרו – הללויה בביצוע של ג'ף באקלי

  105. מוסה ג'י הגיב:

    פוגז. קאט פאואר. גבריאל בלחסן. כל אחד בדרך שונה מאד

  106. Shiuy הגיב:

    כל מוזיקה נוגעת בי, אי אפשר לבחור רק שיר או להקה אחת. נכון שיש כאלה שההרגשה שלהם מתחילה מהרגליים ולאט עולה, ויש שבאים מבפנים ומפלחים את בשרך בדרכם החוצה. גם יש מאלה שמרגישים אותם בהתחלה בראש שנהדף בעוצמה לכל עבר, או בעיניים כשהתווים נעים ברפידות מחושבת וממוחשבת או פשוט גבוהים כל כך שאתה עוצם את עיניך מחשש שמא ינזלו ויזלגו במורך לחייך. קשה לשים את האצבע על סוג אחד. מוזיקה זה מוזיקה, זה יוצא מגוף היוצר וחודר לגוף המאזין. הכלים הם רק כלים, הם מתחלפים. גם היוצרים אט אט נעלמים. התחושה זה מה שנשאר לנצח…

  107. רותם הגיב:

    ניק דרייק… וג'ףף באקלי.. שני מדהימים שמרטיטים אותי בכל איבר, וגורמים לי להתחבר לרגשות כל כך ראשוניים..

  108. טל הגיב:

    כי התחתנו לפני שבוע… ובין כל כלי הכסף שקיבלנו, אין מספיק מזומן לקנות כרטיסים.

  109. The Dude הגיב:

    Won't want for love, The Decemberists
    Exit music…

  110. לירון הגיב:

    ג'ואנה. ופליט פוקסס.

  111. Drimmka הגיב:

    הסיקרט צ'יפס בהופעה לגמרי עשו לי צמרמורת 🙂

  112. תמיר הגיב:

    בלונד רדהד. איזה כיף שהם מופיעים יום אחרי ההופעה המדוברת!

  113. אייל V הגיב:

    רוצה צמרמורות בתחילת pioneer to the falls

  114. רועי הגיב:

    אלג'יר

  115. מייקל הגיב:

    קרן קרפנטר

  116. melquiadess הגיב:

    להרגיש מוזיקה בגוף עובד לי בעיקר עם נויז.
    רק בנויז אתה מרגיש איך כל בית החזה רועד מעוצמת הבאסים, וקצת אחר כך האתה מרגיש את כל הגוף מתכווץ בעקבות צלילים צורמים.
    לפעמים זה לא בהכרח חוויה "נעימה" אבל זו חתיכת חוויה שעובדת על עוד כמה חושים מלבד חוש השמיעה.
    ואני אוהב את זה 🙂
    ולכן מנויז טוב אפשר להינות רק בהופעה עם רמקולים עצבניים

    ומעל כולם בז'אנר הזה נמצאים ללא ספק מבחינתי seventeen migs of spring.
    הרכב ישראלי של שלושה חברה רוסיים שמנגנים על המון כלים ומכשירים, ופשוט כל הופעה שלהם היא חוויה רוחנית עבורי

  117. טינה הגיב:

    פיונה אפל, מדרוגדה

  118. דניאל הגיב:

    אריק איינשטיין. מרגיש אותו שם למטה, בין הבטן לריאות.

  119. גלעד הגיב:

    the national.
    slow show to be exact..

    "I wanna hurry home to you
    put on a slow, dumb show for you
    and crack you up
    so you can put a blue ribbon on my brain
    god I’m very, very frightening
    I’ll overdo it"

  120. טל-נחום הגיב:

    גם אני פה!
    מזיז לי ת'גוף? מהתקופה האחרונה זה הפתיחה של האלבום האחרון של אלסידי. אי אפשר לשמוע אותה ולא להתחיל להזיז את הרגל לפי הקצב..
    (אבל בדיוק יצא החדש של ג'ייזי וקנייה, ככה שבטח בעוד יומיים ככה התשובה שלי לשאלה הזו תשתנה:])

  121. ג'ימבו הגיב:

    ג'ף באקלי ורייג' אגיינסט דה מאשין, כל אחד בזמנו.

  122. פולינה הגיב:

    reamonn – supergirl

    http://www.youtube.com/watch?v=ctmS5XX67Ek&feature=related

    הכי גיל 16 לנצח. פורט על מיתרי הלב ומעורר את בלוטות הדמעות, כאילו שרק אתמול הרגשתי לבד בעולם ועודדתי את עצמי במילים "I'm a supergirl, and supergirls don't cry"…

  123. נתנאלה הגיב:

    זה ישמע מוזר ואפילו לקקני, אבל אינטרפול.
    מוזיקה כל פעם משנה את ההגדרה שלה אצלי, תלוי באיזו תקופה אני נמצאת. אינטרפול מלווה אותי כבר שלוש שנים. אני מרגישה אותם בתוכי, המילים של פול בנקס מעוותות לי את שרירי הפנים, הגיטרה של דניאל אני יכולה להרגיש אותה באצבעות שלי, כאילו אני חיה אותה. והתיפוף והבאס, תמיד בלב, כמו שלט אזהרה לקראת מות השיר. אבל אלוהים כמה שאני מרגישה בחיים כל 4 דקות.

  124. שני הגיב:

    בכל פעם שמוריסי פותח את הפה וג'וני מאר מתחיל לפרוט לידו, הגוף שלי נותן את אותותיו
    וגם אינטרפול, כמובן.

  125. פלונטר הגיב:

    אוקרביל ריבר. וגם הווייט סטרייפס.

  126. האח קרמזוב הגיב:

    כרטיס לאינטרפול?
    איט שוד בי מי! או, איט שוד בי מי!

    מת על C'mere

  127. נעם הגיב:

    devil's dance של אסף אבידן והמוג'וס

  128. ziv הגיב:

    robert wyatt

  129. הילה הגיב:

    כשאני שומעת פ'אנק, זה כמו שמן סיכוך לעצמותיי החלודות

  130. רנק(ו) הגיב:

    ג'נסיס (דור 1.0), קינג קרימזון, סיגור רוס, וובן האנד.
    דברים שמארגנים מחדש את איבריי הפנימיים..

  131. מיכל ש הגיב:

    אלג'יר / אביב גדג' /
    או להבדיל – רות דולורס

    אחח, האגרופים בבטן…

  132. ניר הגיב:

    רדיוהד, אפילו קינג אוף לימבס

  133. לולו הגיב:

    Nina Simone

  134. יהורם גאון הגיב:

    קובי פרץ

  135. שמואל הגיב:

    מגיע לי כרטיס לאינטפול

    כל ההופעות השוות היו השנה בשלושת השבועות, ולכן לא יכולתי ללכת אף אחת מהם
    וגם היה את סוייד שהופיעו בשבת.

    לא פייר

  136. גיל הגיב:

    The knife

  137. קוקו הגיב:

    Death Cab For Cutie – The Ice Is Getting Thinner.

  138. אילן הגיב:

    כי הגיע הזמן שגם אני אזכה במשהו.
    חוץ מזה תודה על התזכורת

  139. totem moadav הגיב:

    רוצה כל כך כרטיס!!!

  140. נועה הגיב:

    נינה סימון

  141. אידן הגיב:

    יש שם אחד שקופץ לראש – איגי פופ. ישר לסרעפת.

  142. ניר הגיב:

    עמיר לב

  143. גלעד הגיב:

    a day in a life

  144. meital הגיב:

    Archive

  145. אדוה אראל הגיב:

    אין ספק שמיוז עושים לי את זה ובגדול!
    גם שעצוב גם שמח, וגם שיש מחאה גדולה בכל בארץ! Resistance
    🙂

  146. רוית הגיב:

    בן פולדס מרסק לי את הלב.
    פו פייטרס מקפיצים לי ת'תחת.
    ארקייד פייר גורמים לי לקנא.
    סנואו פטרול גורמים לי לחייך.

    את אינטרפול אני לא מכירה, אבל זו הפעם הראשונה שאני רוצה ללכת לראות הופעה של להקה שלא שמעתי יותר משני שירים שלה 🙂

  147. עמית הגיב:

    dirty three – יש להם איזה קטע בשם
    better go home now
    שכבר 16 או 17 שנים מאז ששמעתי אותו לראשונה ועדיין כל שמיעה שלו הופכת לי את הבטן.

  148. Manny Calavera הגיב:

    Änglagård – Kung Bore, עושה מערבולת אצלי בגוף כל האזנה מחדש. בהצלחה לי!

  149. דניז הגיב:

    ראש רדיו

  150. עודד הגיב:

    And you will know us by the trail of dead – relative ways

    Its ok, im a saint, i forgave your mistake
    תמיד עושה לי משהו

  151. anna הגיב:

    dEUS גורמים לי לא פעם להרבה תנועות לא רצוניות.

  152. רמה הגיב:

    אני אוהבת את קולו של ברנדון בויד לא יעזור כלום, אולי זה יעזור לי לזכות בכרטיס להופעה של אינטרפול…

  153. רמה הגיב:

    אני אוהבת את קולו של ברנדון בויד לא יעזור כלום, אולי זה יעזור לי לזכות בכרטיס להופעה של אינטרפול…:)

  154. אלון הגיב:

    מילי ונילי

  155. אלכס אפונה הגיב:

    ביורק, צמרמורות
    ברי סחרוף, הפסקול של התקופה האחרונה

  156. עומר הגיב:

    אליוט סמית', כמעט הכל.
    תודה גיא!

  157. Chenfel הגיב:

    ג'ף באקלי, מאיר אריאל.

  158. נעה הגיב:

    ארקייד פייר!

  159. נופר כוכב הגיב:

    (:

  160. מאיה הגיב:

    עכשיו נזכרת?
    אחרי שכולם כבר קנו כרטיסים?
    גרג דולי 🙂

  161. פולו הגיב:

    וורי אקסייט

  162. רן ערב הגיב:

    the national, וביחוד fake empire.

  163. אבישי הגיב:

    סקס סמים וסקסנרול

  164. טליה הגיב:

    arcade fire(=

  165. אדם הגיב:

    אני רוצה גם(=

  166. טלי הגיב:

    אינטרפול!

  167. רון הגיב:

    אני מרגיש רוב הזמן כמו העכבר העניו (Modest Mouse).
    עם האופטימיות המזדחלת מתוך השירים האפלוליים ביותר,
    עם הצרחות הכעוסות השטות על שטיחי גיטרות מתפתלות ביללות ציפוריות,
    עם המילים הציניות אך הכ"כ אישיות.
    לפעמים אני oh, noose ולפעמים all nice on ice allright…

  168. עמית הגיב:

    בלינוקס זה לא היה קורה.

  169. אלון הגיב:

    APHEX TWIN
    כי הוא גורם לי להרגיש דברים שאני לא יכול להסביר במילים, יש המון מוסיקה שגורמת לי להרגיש, בעצם כל מוסיקה! אבל בדרך כלל זה רגשות "ברורים" כמו עצב, שמחה, הרהור, מחשבות שונות
    במקרה של APHEX TWIN הוא גורם לי להרגיש כמו שהייתי רוצה להרגיש כל היום

  170. אורן הגיב:

    The Folk Implosion

  171. ברק שגיא הגיב:

    כרמלה גרוס וואגנר.
    מול 6000 איש.
    אני פשוט חייב להיות שם
    (רוצה ויהיה).

  172. bugoe הגיב:

    יש הרבה.. אלקטריק מסדה זו דוגמה טובה.

  173. ליאת הגיב:

    קשה לקבוע ככה, יש כל כך הרבה דברים שיודעים לעשות את המערבולת בבטן.
    אני יודעת שזאת קלישאה, אבל שמעתי אתמול אחרי המון זמן את starless, קינג קרימזון, וזזו ושטו והתהפכו לי בפנים כל האיברים הנכונים. שירים כאלה הם ברכה.
    אבל אם אנחנו מדברים באמת על באס שפועם בבטן, אז הכרתי ממש לאחרונה את them crooked vultures, ובחיי, כמה שזה טוב.

  174. עידו הגיב:

    וואוו. אינטרפל מגיעים לישראל. עוד לא לגמרי עיכלתי.

    השיר שעושה לי הכי הרבה מערובולות בבטן, שממש מרגש אותי, וגורם לי לרעוד הוא… vera של פינק פלויד. שיר כל כך קצר, לא נחשב לשיר מפורסם כלכך , במיוחד כשcomfortably numb ו- another beak in the wall מאפילים עליו. אבל לי השיר הזה עשה משהו….

  175. amir הגיב:

    מי ייתן

  176. עמיחי הגיב:

    כמעט כל הפתיחות בBLOOD SUGAR SEX MAGIC של הרד הוט צ'ילי פפרז גורמות לי לתזוזה מהאגן ומעלה דרך מלמולים של בס בפה ותנועות בלתי רצוניות של הראש למעלה ולמטה.

    הם באירופה באוקטובר, נובמבר ודצמבר הקרובים. יאללה שוקי, תביא אותם כבר!!! אני מוכן לעמוד NAKED IN THE RAIN ולראות את פלי מרביץ לבס… אה, וגם אינטרפול בסאונה של אוגוסט זה סבבה 🙂

  177. יונתן ל. הגיב:

    שוב אני כאן בגלל אשתי

  178. אתי הגיב:

    בתקווה שהפעם אזכה

  179. עעווממרר הגיב:

    הדיפרסיה הניו-יורקית שלהם נוגדת את מניפסט הקיץ שלי, אבל יכול להיות שהם דווקא מה שיעירו לי אותו

    אחד מהשירים שעולים לי עכשיו, הוא אמנם רחוק מלהיות השיר האהוב עלי ולא שמעתי אותו כבר כמה שנים טובות, אבל זה מיסרד של קינגז אוף קונבינס: http://www.youtube.com/watch?v=WOxE7IRizjI קשה לי להסביר מה אני מרגיש שאני שומע אותו אבל אני מרגיש את הקצב שלו ברגליים ואת המילים בבטן ועולה לי טעם מוזר בפה שבניגוד לכל רציונאל אני אוהב להרגיש את הטעם הזה יורד עם הרוק בגרון

  180. גילי ש הגיב:

    Elbow אמנם שתיים לפני ציינו זאת, אבל חוסר המקוריות אינו מפחית מעוצמתה של הלהקה. למוזיקה שלהם ולקול של גאי גארווי יש לב צפוני גדול וחם, והכתיבה המופלאה של גאי רק דוחפת את השירים עמוק יותר לבטן.

  181. שמואל הגיב:

    Dave Matthews Band בהופעה. אין דברים כאלה.

  182. דרור הגיב:

    רדיוהד, כמו עוד כמה פה.

  183. עדי העדיתית הגיב:

    אני תגובה,קראו אותי להנאתכם

  184. עידן פרקל הגיב:

    THE NATIONAL מרטיטים אותי

  185. תום הגיב:

    my morning jacket – dondante

  186. יאיר הגיב:

    אני כאן כי הבן זוג שלי דלוק עליהם קשות וביקש ממני להגיב כדי שיהיה לו יותר סיכוי לזכות וזאת הזדמנות נהדרת לבלות איתו עוד ערב מושלם.

  187. jamoosa הגיב:

    אינטרפוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול!

  188. תמי הגיב:

    סווייד ואליס אין צ'יינס. ז'אנרים שונים, הפיכת קרביים דומה.

  189. wolfy הגיב:

    אני שומע בזמן האחרון את zaz הצרפתייה – והאמת, נראה לי שפחות הבטן מתהפכת לי וזה יותר הלב שמשתגע..

  190. effy הגיב:

    נכון, איזה כיף לקבל מתנות!! רוצה רוצה רוצה את זה במיוחד!!

  191. איתן הגיב:

    כשאני שומע את אאוטקסט , ג'יימס בראון , פרינס המותניים + הישבן / הכתפיים מתחילים לזוז בעצמן ……. I can't help it ♫

  192. חן הגיב:

    מי שבדרך כלל גורם ללב לפעום גם כשאין לו כוח זה כל דבר שהקול של מייקל סטייפ כלול בו. אבל אינטרפול נמצאים ברשימה הזו גם כן עם השירים המדהימים שלהם. לערבב את השם פול בנקס עם נגיעה, זה אנדרסטייטמנט 🙂

  193. אמה גשל הגיב:

    יִשְׂגֶּה מַלְכִּי כְּאֶרֶז וְיִפְרַח כְּתֹמֶר! / הֲלֹא אַתָּה קֻפַּת הַמַּדָּע וְאֹסֶם הַבִּינָה, / וְאֵיךְ לֹא-תֵדַע אֶת-הַבָּצָל יֶרֶק הַגִּנָה

  194. לירון הגיב:

    ג'וני קאש באלבומיו האחרונים עם הקול השבור והעצוב. וטום וויטס באלבומיו הראשונים כשעוד היה יושב לבד מול הפסנתר ומיילל.

  195. שחר רז הגיב:

    אז עד להופעה הכי מצופה ומדוברת הקיץ הזה, קבלו המלצה לאלבום הקיץ
    שלי..מדובר על פצצת ניו דיסקו/דארק וויב שכזאת שמתיישבת יופי יופי על האוזן,
    אלבום שהוא יצירה מגובשת של אמן שלא התפרסם כל כך עד כה:
    John Maus
    האלבום המופלא הזה נקרא:
    We Must Become The Pitiless Censors Of Ourselves0
    לדגימה ניסיונית (והכרחית!)כנסו לטיוב ותתענגו על הרצועה הנ"ל:
    http://www.youtube.com/watch?v=PMku-GbafEg&ob=av2e

    תהנו!!:)

  196. גרוס הגיב:

    שאקירה עושה לי בחילה.
    זה נחשב?

  197. רן הגיב:

    נושם, חי ובועט עם הקולקטיב בראש !!

  198. לולה הגיב:

    Beck!!! חד משמעי!

  199. תומר הגיב:

    רדיוהד. תודה 🙂

  200. שוש הגיב:

    ברי סחרוף כמובן

  201. אדר הגיב:

    Loneliness of a Tower Crane Driver‏ – Elbow

    מהפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה ועד היום הוא גורם לי לצמרמורות בלתי נשלטות…
    השיא היה כשהגעתי למנצ'סטר במיוחד בקיץ 2009 להופעת סיום הטור של The Seldom Seen Kid
    שם הצמרמורות הפכו לדמעות 🙂

  202. מור הגיב:

    go away, there's nothin to see here..

  203. מיכל הגיב:

    רונה קינן, כמובן.

  204. בובי הגיב:

    Nick cave

  205. אהוד הגיב:

    סופיאן סטיבנס עושה לי צמרמורות קשות בגוף ובנשמה..

  206. איציק הגיב:

    טוב את האמת פו פייטרס עושים לי את זה !!
    הייתי לפני חודש וחצי ובהופעה שלהם וכול פעם מחדש את מדהימים אותי מחדש,
    כמובן דייב גרוהל = אלוהים .
    והשיר שמקפיץ לי את הלב זה Bridge Burning !

  207. שופיל הגיב:

    אז אם אני שומע את טינדרסטיקס או פורטיסהד אני ישר מקבל זרמרמים בכל הגוף
    וגם עם עמיר לב יש הרגשה של זרמי חום ובית
    עם אינטרפול זה אחרת אבל עובד

  208. ליאור הגיב:

    גו און, מייק מי האפי

  209. איל הגיב:

    ג'ניס ג'ופלין בשיר ball and chain וב-sumertime
    Lady Fantazy של Camel
    ו-epitaph של King Crimson

  210. ניצן הגיב:

    ניק קייב, הקיור, הסמית'ס, ביורק ונראה לי שהרשימה עוד ארוכה…

  211. שלומי הגיב:

    ג׳ף באקלי,השילוב של הקול שחודר עם רטט המיתרים של הגיטרה גורם לי לגרוב באשכים.

  212. נועה הגיב:

    there is a light that never goes out – morrissey
    הצטמררתי מהשיר הזה ברדיו לפני 15 שנים, ולא היה לי מושג איך קוראים לו. הלכתי לכל חנויות הדיסקים ברעננה וזימזמתי אותו למוכרים, עד שאחד מהם זיהה אותו וגאל אותי משיטוטיי.
    עד היום הוא מברווז אותי כל פעם מחדש (השיר כמובן, לא המוכר דיסקים)

  213. ליאור הגיב:

    MUST. HAVE. TICKETS. INTERPOL SMASH!

  214. גיא הגיב:

    אורנה דץ

  215. מיקה הגיב:

    צ'יזי וישן אבל NOFX

  216. פולקע הגיב:

    לוריין היל

  217. אלה הגיב:

    כבר הרבה זמן שלא מרגישה כלום בבטן

  218. fragile הגיב:

    מוזיקה עבורי זה לא משהו שפשוט שומעים ברקע. היא אף פעם לא הייתה ברקע.
    מההתרגשות של פתיחת אריזת הניילון הראשונה, של הדיסק הראשון שקניתי, ועד לזו שפתחתי שבוע שעבר. מוזיקה זה רגש, זה הרטט שעובר בכל הגוף, כשאתה שומע שאמן שאתה אוהב מוציא אלבום חדש. נכון, ישנם מקומות בהם השירים ששמעת עשרות פעמים כבר לא מדגדגים כמו פעם, אבל עבורי, להקה אחת לא כשלה במבחן הזמן, והיא ניין אינץ' ניילס. זה כאילו שמישהו השאיר את השוקר דולק בכל פעם שקולו של טרנט עובר דרך הכבלים, לרמקולים, ולאוזניים. אובר אנד אובר, טיימלס.

  219. רוצה רוצה!

    זה כנראה לא מקורי במיוחד, אבל אליוט סמית' הופך לי את הבטן בעקביות מאז כיתה י"א.
    שמונה שנים ולא נהייתי קהה לקול על-סף-הדמעות הזה שלו, כמו מכונת כביסה פנימית.

  220. אילן הגיב:

    כרטיסים בבקשה!!!!
    אינטרפול מעולים!

  221. הדר ג הגיב:

    כל אחד מהשירים ששמשו כשיר השעון המעורר שלי במשך שנים מלחיצים אותי באופן מיוחד וגורמים לי תחושת מתח בגוף, בעיקר Bittersweet Symphony ו-Cannonball של הברידרז.

  222. טל אברמן הגיב:

    כי הלהקות הכי אהובות עליי הן ה"ספייס גירלז" ו-new kids on the block ואולי הגיע הזמן שגם
    אני אלמד מה היא מוזיקה איכותית

    בתודה מראש
    הבחורה עם הטעם המוזיקלי הרע

  223. טל מילר הגיב:

    ג'ון פרושיאנטה

  224. ורד הגיב:

    swans עושים לי מועקה בחזה

  225. Disco Partizani הגיב:

    Kraftwerk!

  226. אורן שבח הגיב:

    אינטרפול כמובן!
    גיטרה חודרת לב…

  227. 0_0 הגיב:

    מוריסי..בכל זמן ובכל מצב….

  228. שיר הגיב:

    ארקייד פייר

    ואין דברים כאלה עד שכריס מילק מגיע לשכונה –

    http://thewildernessdowntown.com/

  229. שרית הגיב:

    sonic youth- superstar

  230. מינה זינה הגיב:

    טום וויטס ! ויש גם מגוון של סגנונות שאפשר ללכת עליהם אז תמיד אמצא משהו שמתאים למצב רוח. טום וויטס לראשות הממשלה או לפחות לדלפק הקבלה

  231. שיר הגיב:

    אני יודעת שזה לא מקורי אבל דוונדרה באנהרט גורם לי להרגיש כאילו הכל ממש טוב, גם אם הכל מסביב ממש רקוב.

  232. clanger הגיב:

    The National

  233. sharone הגיב:

    the sister of murcy

  234. אמיר הגיב:

    חנן גולדבלט

  235. פלורלונה הגיב:

    כרטיסים, פליז:)

  236. יואב הגיב:

    איזה כיף! אינטרפול בארץ! אחת מלהקות האינדי אם לא ה

  237. ברק שגיא הגיב:

    בדרך כלל מוזיקה מניעה לי את הרגליים. יש כמה, דקלה למשל, שמפעילים לי את עצב הדמעות.
    הכי הופתעתי כשהדמעות חנקו אותי במונולוג הפתיחה של בת-ים ניו-יורק של קוואמי ומומי לוי.
    תודה.

  238. יותם הולנדר הגיב:

    הבילויים ו brownbird

  239. נועם הגיב:

    את רוב המוסיקה שאני שומע אני מרגיש ישירות ברגליים שמתחילות לקפץ

  240. בן הגיב:

    כל שיר טוב שלא שמעתי הרבה זמן תמיד מעביר לי צמרמורת

  241. טל וייס הגיב:

    built to spill עושים לי אתזה ברגעים קשים

  242. עירא הגיב:

    יש רשימה של שירים, חלקם מגוחכים לגמרי, שאם אני שומע אותם ברגע הנכון של הריצה יש ממש ויברציות בגוף,מלמעלמה עד למטה ופרץ אדרנלין שקשה לשחזר.אני אשמח לכרטיסים.

  243. איל הגיב:

    אם לא eco&the bunnymen, לפחות אינטרפול

  244. לימור הגיב:

    Elbow הקול של Guy Garvey זה משהו בלתי נתפס! ופורץ ישר לחדרי הלב ובכלל איזו nמוסיקה – להקה נהדרת .
    וTalk Talk ההרכב האדיר הזה! הגיע הזמן שיצאו באיזה הופעת איחוד ויתחילו כאן מה רע ?.
    Foo Fighters בארץ ישנה צעקה התעוררות / מחאה וצריך איזה Grohl (דייב כמובן) שיכניס בנו עוד אנרגיות.
    Neil Young אמן ואמן! Van Morrison שיאריך חיים – ומי שמכיר אותיבטח כבר מרים גבה – אייך לא ציינתי עד כה ולא בראש הרשימה – Radiohead ברור !! טוב זה אולי מפני שאם "מוחמד לא יבוא אל ההר בסוף ההר יבוא אליו " – לא ככה ? והייתי חוזרת Hansen ) Back ) לשורות הללו ומוסיפה עוד ועוד ועוד …………

  245. קרלוס די הגיב:

    אינטרפול היא הלהקה האהובה עליי מאז אלבומם הראשון, השאירו מאחורה המון שמות גדולים בזכות כמות השירים שנוגעים בבטן. מנגד, כשאני חושב על שיר אחד שממש גורם לגוף שלי לזוז באופן לא נשלט או רצוני הרי זה Getaway – The Music סוג של ואן היט וונדר שגורם לי להרגיש כמו בובה על דש בורד:)

  246. shai הגיב:

    איך לא, הקול של מייק פאטון!!
    פליזזז תנו כרטיס להופעה של אינטרפול!!

  247. דודי =] הגיב:

    אוי נשמע מעולה ביותר !!!
    אשמח לכרטיס =]

  248. מיכל הגיב:

    מן הכיוון הגברי זה ברי סחרוף עם הקול הנמוך של מתכת קרה
    תחושות נשיות עושה לי פי-ג'יי הארווי,עכשיו תערבב את שניהם…אמאלה!!! וכן אני רוצה כרטיס!!!!!!!!!!!!!!

  249. amital הגיב:

    האמת שפורטיס על כל תקופותיו ושיריו כי אין עליו 🙂

  250. cornilio הגיב:

    השיר הזה עושה לי לגמרי חשק רציני ל Improper Dancing
    http://www.youtube.com/watch?v=vJ7u0AeOhTM

  251. Lior הגיב:

    EELS
    מעניין לקרוא מה אנשים כותבים, והיה לי קשה לבחור..אז פשוט הלכתי על הלהקה הראשונה שגרמה לי להרגיש 🙂

  252. מור קרול הגיב:

    לו ריד, בעיקר כשהוא בוולווט. מרטיט.

  253. ניר הגיב:

    ביירות! תודה!

  254. וניל הגיב:

    ג'ון קייל. לפחות עד ההופעה בזאפה…

  255. רואי הגיב:

    רות דולורס וייס. בלבלב.

  256. אהד הגיב:

    Pearl Jam (of course)

  257. לירון הגיב:

    מאד רוצה

  258. מלכישוע הגיב:

    מייקל ג'ירה, לא משנה באיזה ורסיה

  259. שחר הגיב:

    Tom Waits

  260. גל הגיב:

    רוב השירים של ה-Mountain Goats.

  261. אמתי הגיב:

    אחד ויחיד – ג'ון פרושיאנטה.

  262. בוביזם הגיב:

    אניאניאני 🙂

  263. בוביזם הגיב:

    והאלבום שהכי מרגש אותי כי גם יש לו ערך סנטימנטלי בשבילי הוא the bends של רדיוהד

  264. drorko הגיב:

    The Birthday Party

    ההרכב העצבני של ניק קייב הצעיר
    הנה קבלו שיר במתנה
    http://www.youtube.com/watch?v=qRAgPxV1kPs

  265. לירון הגיב:

    פיזית? בגוף? קלישאתי משהו, אבל רדיוהד.. ככה זה (:

  266. ארז הגיב:

    כרטיסים, כרטיסים, לאן אתם הולכים ?

  267. שירלי הגיב:

    איגי איגואנה פופ הסטוגס
    http://www.youtube.com/watch?v=hNVmV3KtrSc

  268. אריק האדום הגיב:

    סוניק יות'

  269. ליאור בר הגיב:

    אינטרפול@@@!!!!

  270. לי הגיב:

    זאת בעצם ההגדרה שלי למוזיקה שאני אוהבת, אז יש הרבה.
    לא שמעתי את אינטרפול כבר כמה שנים, למרות שפעם אהבתי מאד, אבל פתאום ממש מתחשק לי ללכת להופעה הזאת.
    אחרי חמש שנים שאני כותבת תגובות בכל פעם שאתה מחלק משהו שווה, לא הגיע הזמן שגם אני אזכה? 🙂

  271. מיקה הגיב:

    אינטרפול!!!!! הלהקה שאני הכי אוהבת בעולם כולו!!!!!!

  272. דניאל הגיב:

    הרבה להקות שיש להן מתופף טוב. לאחרונה זה במיוחד הארקטיק מאנקיז!

  273. alon rapaport הגיב:

    אינטרפול!!!!

  274. שרון הגיב:

    מארק לאנגן. שובר אותי לחתיכות

  275. נעמה הגיב:

    סיפורים של אתגר קרת (סופר זה גם אמן!) עושים לי בחילה. באמת. פיזית.

  276. יעל ר. הגיב:

    אם אמשיך את הקו של קודמתי ב-283, השיר הידוע גם כ"הבטחתם יונה" מורגש אצלי פיזית, ולא לחיוב. לי הבטיחו בבזוקה שאגיע בגיל 21 לירח, אז מה?

  277. מואב הגיב:

    אוקרביל ריבר. תודה על ההזדמנות !

  278. עופר הגיב:

    רוברט וויאט כמובן

  279. ערן אגוז הגיב:

    אך אינטרפול…אני זוכר את התקופה כשעבדנו כולנו בחנות דיסקים ולשמוע אותם בפעם הראשונה העיף אותם לפלייליסט של החנות במשך חודשים:))

  280. נילי הגיב:

    lcd sound system

    us vs them

    !

  281. שני הגיב:

    יום אחד אעשה ניתוח סטיסטי על מתי כדי להשאיר תגובה.

  282. טלי הגיב:

    interpol – pioneer to the falls

    flies straight into my heart

  283. חקוק בסלע הגיב:

    פינק פלויד

  284. קרן הגיב:

    הקרפנטרס

  285. קרן הגיב:

    portishead

  286. גילה היפה הגיב:

    שירי ארץ ישראל היפה

  287. מומו הגיב:

    פרל ג'אם – עדיין – ללא כל ספק

  288. רחוווול הגיב:

    משינה

  289. ניומן הגיב:

    ג'וי דוויז'ן ופיקסיז…

  290. רון הגיב:

    ג'וני מיטצל

  291. עינת הגיב:

    קילפתי תפוז של אריק איינשטיין.

  292. מוטי כהן הגיב:

    בתקופה האחרונה
    patric watson – fireweed

  293. החביבה הגיב:

    הפיקסיז

  294. קובי הגיב:

    שיר שאני מרגיש פיזית? Teargas של Katatonia. אין שום דבר שדומה לזה.

  295. אדר הגיב:

    אליוט סמית

  296. סטאבה הגיב:

    דה נייף – סוג של בחילה נעימה

  297. יובליקו הגיב:

    מיקיאגי – ללא ספק.

  298. לירן הגיב:

    בלילה בחלום של יוני רכטר

  299. רן הגיב:

    בהחלט אחת הלהקות אם לא ההה שהיו בתקופה האחרונה.
    ואם הייתי יכול להגדיל את הפונט הזה זה היה הרבה יותר ברור.
    קול דומה לקול של הסולן של The Psychedelic Furs
    רק לא צרוד אבל מאוד מרגש.
    http://www.youtube.com/watch?v=RXfXTB7UcuU

  300. אופיר הגיב:

    be agressive- FNM

  301. בן לוריא הגיב:

    נער שמת להגיע להופעה אך חסר כסף ברמה מוחלטת.
    תודה רבה על ההזדמנות.

  302. שא-בופ הגיב:

    ג'ואנה ניוסום, וגם פיקסיז כי הם הלהקה האהובה עליי, ואני חושבת שאת הלהקה האהובה תמיד מרגישים בגוף.

  303. אילת הגיב:

    אני ממש אשמח לכרטיס! 🙂
    גם לי המחסור בכסף מונע

  304. רותם הגיב:

    אדל, לא חושבת שצריך להסביר למה.

  305. roya הגיב:

    אני רוצה

  306. שמוליק כץ הגיב:

    נסיון, מה כבר יכול להיות. מוזיקה, מצליחה להעביר לי כאבים שכבר נואשתי מלסבול.

  307. Number 45 הגיב:

    אני אני אני

  308. טל שמילשמל הגיב:

    הרחפת שלי מלאה בצלופחים

  309. רועי הגיב:

    The Notwist – אחת מהלהקות האהובות עליי וגם נתנו הופעה מדהימה בישראל.

  310. ירון הגיב:

    את אבי ביטר אני מרגיש פיזית – אבל בגוף שלו, לא שלי.

  311. juditw הגיב:

    רוצה

  312. Boaz הגיב:

    למרות ששמעתי (מכמה גורמים בלתי תלויים) שהם ממש ממש גרועים בהופעה, כרטיס בחינם יגרום לי ללכת.

  313. דודי הגיב:

    הלהקה שאני הכי אוהב היא ללא ספק הקיור
    סאונד ייחודי ומרשים
    מרגשים עד דמעות

  314. ניר הגיב:

    rosemary.. oh heaven restores you in life
    !!!!
    !
    !!

    לא מאמין שאני הולך לשמוע את EVIL בלייב..

  315. רפאל הגיב:

    clocks – coldplay
    מילים גאוניות. כל מילה אחרת – מיותרת

  316. דני הגיב:

    בומבה של להקה, אינטרפול. אכן כן.

  317. איתמר הגיב:

    איזו שאלה!
    מודסט מאוס לוחצים לי בגרון.

  318. רז הגיב:

    איך אפשר לבחור רק אחד?
    גבריאל בלחסן או THE WRENS?, מארק לנאגן או פיונה אפל? פרושיאנטה האלוהי או ניק קייב הבלתי ייאמן? אולי בכלל CARISSA'S WIERD, הלהקה הכי טובה שאנשים לא מכירים..
    אולי סמית' או באקלי או מוגוואי או אדי וודר… אולי ברייט אייז או סמוג או ג'וזף ארתור.. אולי WHY? או סייג' פרנסיס או TRAM שגורמים לי לרעוד..

    כולם (בלי דירוג כלשהו) גורמים לי להחסיר פעימה.. וזה רק חלק קטן..

    שאלה לא הוגנת 🙂

  319. אלעד דוד הגיב:

    adele – someone like you

    ימים על גבי ימים, שאני מוחזק כבן ערובה בעבודתי ומטפטפים את הרעל הסכריני והיבבני לאוזניי. רק שאני חושב על החוויה הזו אני נחרד. אני מעדיף טיפול שורש משולש + עקירת שן בינה על ידי סנדלר אפגני מלשמוע את היצירה הזאת שוב.

  320. רוני לי הגיב:

    elbow… וגם אלבום אחד ספציפי של בק.

  321. עידו הגיב:

    כל האלבום : גנטלמן של afghan whigs (האלבום הגברי המושלם)
    ו the cooper temple clause – להקה גאונית שמעטים מעריכים אותה כראוי

  322. דנה הגיב:

    ג'ף באקלי המדהים.

  323. snapster הגיב:

    sonic youth – washing machine is like actually sitting on a washing machine

  324. יואב הגיב:

    ג'ניס ג'ופלין.

  325. יו הגיב:

    פיקסיז תמיד. היום RIDE עם DREAMS BURN DOWN

  326. mrs cp הגיב:

    מה עם איזה מילה על הכיבוש?

  327. מיקי הגיב:

    LOW !!!!
    אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את shame… אני חושב שרעדו לי הברכיים.
    זו להקה שאסור לטחון. צריך לשמור את זה לזמנים מיוחדים כמו נסיעה ברכבת בגרמניה או ערב שישי מסויים מאד במרפסת. חבל לבזבז את הצמרמורות האלה על סתם הליכה ברחוב.

  328. אסף הגיב:

    כל דבר שיש בו רוקנרול, דה דורס, פינק פלויד, לד זפלין, גאנז אנד רוזס בימים הטובים שלהם…
    אינטרפול הם אחלה להקה. מת לקבל כרטיס להופעה שלהם.

  329. מאור הגיב:

    ארקייד פייר.
    יש להם שירים שפשוט נותנים לי אגרוף בבטן.

  330. חיימון הגיב:

    טוב, האמת שהרבה שירים עושים לי חשק מטורף לזוז, אבל יש אחד שפשוט מעיף אותי, תמיד, והוא Don't Stop Me Now של Queen . ואז תמיד בסוף השיר, אחרי שקפצתי וצרחתי עם פרדי מרקורי, אני מסכם את העניין במשפט קצר אחד- "לעזאזל, פשוט שיר מטריף!!!"

  331. רתם הגיב:

    יש מוסיקה שנוגעת לי בנפש,
    יש מוסיקה שנוגעת לי רק בראש,
    ויש מוסיקה שמתסיסה לי את הדם,
    ומרקידה לי את הגוף.

    מוסיקה שעושה הכל ביחד
    היא מוסיקה דרום אמריקאית,
    ולמרות היותי ישראלית ממוצא רוסי
    אני עדיין טוענת
    שהשורשים שלי הם משם,
    מהגבול הדק בין צ׳ילה לפרו.

  332. בולי הגיב:

    ג'ף באקלי. כל שיר שהוא שר, בין אם שלו, בין אם זה קאבר…
    יישות מופלאה.

  333. רועי הגיב:

    ארקייד פייר אני משער

  334. אור הגיב:

    PJ Harvey

  335. אדם הגיב:

    ממש הלוואי שאני אזכה!!!!

  336. לוזון הגיב:

    פורטיסהד

  337. opie הגיב:

    rebecca black

  338. כפינה הגיב:

    אשמח לזכות בכרטיס

  339. אורה הגיב:

    זה יעשה לי הרבה עושר

  340. רותם הגיב:

    זה קצת לא "קול" אבל U2 נתנו לי השראה ועזרו לעבור תקופות קשות (אההם *גיל ההתבגרות* אההם). תמיד יהיה להם מקום אצלי בארון הדיסקים ובאייפוד:)

  341. BRAND הגיב:

    רדיוהד

  342. דקלון הגיב:

    תודה רבה! ברי סחרוף חורך בי כל נקודה אפשרית בגוף, חורך בצורה שבסוף יוצא ממנה קעקוע בנפש

  343. EB הגיב:

    pulp. הכי ילדותי.

  344. EZ הגיב:

    אמנם יש הרבה מתחרים יותר עכשוויים,
    אבל ללא ספק התואר אצלי הולך לפינק פלויד בכלל,
    ודייויד גילמור בפרט.

  345. מיכל הגיב:

    הממממ
    השיר LOver I don't have to love a
    של bright eyes
    סקסי כל כך

    אשמח לקבל כרטיס:))
    מיכל

  346. Neta הגיב:

    עם כל כך הרבה תגובות, איך לי סיכוי. ובכל זאת… אמנדה פאלמר שרה על המשפחה שלה.

  347. עופר חן הגיב:

    אהבתי את התיאור, של המוסיקה, אורבנית ורועמת בחזה ובבטן.

  348. זיו הגיב:

    החלונות הגבוהים

  349. אודרי הגיב:

    the national, וגם elbow

  350. יונתן הגיב:

    Interpol- מוסיקה עצובה ,שעושה לנו שמח.

  351. עופר הגיב:

    שמעתם על ליהד? היא הדבר!

  352. אורה הגיב:

    Rufus weinright

  353. יודן הגיב:

    שמעת שיר אחד, שמעת את כולם. לפעמים זה מרגיש שהם שרים ומנגנים את אותו הדבר כבר מספר שנים.
    אבל הם עדיין אדירים.

    smashing pumpkings – gish, ישן וטוב.

  354. אוגי המלך הגיב:

    ניק דרייק מרטיט את נימי הנפש והגוף

  355. ronen הגיב:

    שבת שלום ובהצלחה לכולם

  356. אננה סקאנק הגיב:

    כרטיס

  357. מירון הגיב:

    גם אני אשמח (מאוד מאוד) לכרטיס

  358. יובל מורגנשטרן הגיב:

    אני רוצה את הכרטיס הזה!

  359. אריאל הגיב:

    ביל קלאהן, ג'וי דיוויז'ן …

  360. רועי הגיב:

    שבת שלום אינטרפול 🙂

  361. עידן פ. הגיב:

    Robert Wyatt

    אשמח לזכות (לשם שינוי)

  362. נדב הגיב:

    מה כבר יש לומר שלא נאמר על רדיוהד? ולמרות שלהלקה הזו תמיד נמצאת בספירה גבוהה-גבוהה, אני לא יכול שלא להרגיש אותה דווקא במימד פיזי, עד אלים לפעמים. כשתום וחבריו יושבים לכתוב שיר, או אולי עדיף מזאת, לעבד אותו- מבחינתי גלי האוויר באולפן הביתי שלהם רועדים יותר מהרגיל… בסופו של דבר אף אחד אחר ביקום לא מגיע לשירים בדיוק כאלה.

  363. עומר הגיב:

    ואו יהיה מאוד נחמד מצדכם להגריל אותי לכרטיס 🙂

    לינק לאחלה של סרטון, סתם לכיף:
    queens of the stone age – no one knows acoustic –
    http://www.youtube.com/watch?v=6Dy56iQd6Jg

  364. רז הגיב:

    "The king's crossing was a main attraction\Dominos falling in a chain reaction"
    כך נפתח השיר Kings crossing של אליוט סמית מאלבומו האחרון לאחר דקה וארבעים ושמונה שניות של לחישות, נשימות וקולות של מלאך שירד ארצה רק בשביל לקבל עוד מנה שתעיף אותו בחזרה למעלה
    הפסנתר הרדוף שלא מפסיק לנגן ולץ מהגיהנום עד שאליוט פותח את הפה ונותן לנו הצצה לחייו (ובמידה רבה גם למותו)
    מהמתו הראשון השיר תופס אותך במקום הכי נעים והופך אותו לגיהנום
    משפטים כמו " I can't prepare for death any more than I already have
    או
    It doesn't matter because I have no sex life
    All I want to do now is inject my ex-wife
    נזרקים כלאחר יד, כאילו הם לא מודעים למשמעות הנוראה שהם חובים בתוכם
    זה כמו להיות בתוך בית שעולה בלהבות, מודע לעובדה שאתה חייב לצאת החוצה, אבל מהופנט מדי מהיופי של האש.
    זאת התחושה שיש לי שאני שומע את השיר הזה כל פעם מחדש
    במהלך השיר זה כמעט כאילו היד של אליוט סמית יוצאת מהרמוקלים ואוחזת לי בלב ולא מרפה עד כדי כך שמתי שהוא שר
    Give me one good reason not to do it
    אני רוצה לצעוק לו, אבל מודע לעובדה שהוא כבר מזמן לא שומע….

    Don't let me be carried away
    הוא מבקש בסוף השיר, לו רק יכולתי…

  365. ואייך שהוא רז ..... הגיב:

    רז ( מתגובה # 375 ) אם זה היה תלוי בי הכרטיסים היו מועברים ישירות אלייך ללא הגרלה . אילו מילים איזו כתיבה רגשתה אותי מאוד! מבין שלל התגובות הנפלאות שהופיעו כאן . ואם אתה שוזר מוסיקה ( מרכיב פלייליסט ) באופן בו אתה "מדבר" מחובתך לשתף אותנו ! נהדר ממש .ואם אזכה בהגרלה מתחייבת להעבירם לך .

  366. ירון הגיב:

    Bon Iver,
    לנסות להסביר למה לפעמים הורס.

  367. מעוז הגיב:

    אני מקווה ש23:09 עדיין נחשב "שישי ערב"…

  368. יוב הגיב:

    twin shadow – When Were Dancing

    אם אני צריך להסביר לך, זה אומר שעדין לא שמעת,
    ואז עדיף פשוט לשמוע

  369. טל הגיב:

    האלבום החדש יחסית של רביד כחלני yemen blues משפיע עלע פיזית כבר כמה שבועות

  370. דניאל הגיב:

    TV on the radio