היום, במוסף התרבות שגורם ל-7 לילות להיראות כמו ערימת זבל (רגע אחד, זה בדיוק מה שהוא!): פורטיסהד, לאונרד כהן, איך לשלוח נמר לקנדה, מוזיקה בחלל, פסטיבל SXSW, וילקו, ניקייב, אוכלים ובוכים, טרנט רזנור עושה כסף והיסטוריה, קרן אן (הערב ומחר בבארבי!), אלבו, REM, ועוד הרבה דברים טובים שאפשר ללחוץ עליהם, אף אחד מהם אינו קקטוס

ראיון עם רועי ירקוני, המוח שמאחורי פאניק אנסמבל - שאת אלבום הבכורה שלהם תוכלו לקבל בחינם אם רק תשאירו תגובה. והוא גם בוחר את שיר הפתיחה האהוב עליו!

דאוס חוסכים מאיתנו הקדמות מיותרות ופותחים במתקפה בלתי-מתפשרת החל מהצליל הראשון. קשה לתפוס במילים את כל ההתרחשויות בשיר הזה, החל מצלילי הכינור השבורים, דרך פסנתר הרודס, התופים וכלי ההקשה וכמובן הגיטרות, הו הגיטרות…

אני בכלל חושב שזה לא באמת שיר פתיחה: זה גן עדן והשאול, זה הנער שביקש והזקן שהחמיץ. זו התפרצות וולקנית של דחף פנימי, והמים שכיבו אותו והשאירו אותו מבויש

Well son, a funny thing about regret is that it’s better to regret something you have done than to regret something you haven’t done. And by the way if you see your mom this weekend be sure and tell her SATAN SATAN SATAN
נקאמיר לא מצליח להתגבר על הבאטהול סרפרז