למען הסדר הטוב, ובעקבות המלצתו הנבונה של הקורא עמיחי, כאן תוכלו למצוא את כל קטעי “ספירת העונג: מההתחלה” לפי סדר פרסומם.

“המסך עלה לאט, כמו שאני אוהב. השיר הראשון לא הושיט לי יד, ולא רמז בניע ראש קל לכיוון כיסא פנוי. הוא פשוט ידע שאני מקשיב.”
זו הייתה אהבה ממבט ראשון. נחשו עם מי?
רמז: יש לה נבל!

” כל כך פשוט שזה נשמע כמו השיר שאנחנו היינו כותבים על תקופת הנעורים שלנו, אם רק היינו כותבים אחד כזה” - אילן פותח לברי סחרוף אלבום

“פיון ריגן מזכיר לי את שאריות הגשם הנוטפות את תוך שלוליות הלילה. הערב כבר ירד, היום כבר נגמר. אין סיכוי לקשת בענן, אין סיכוי שיהיה חמים. הרחובות מטולאים בשלוליות שידענו שיגיעו אך העירייה לא הגדילה ולא עשתה דבר לגביהן. רק אז יכול הקסם לקרות”.

פטי סמית מבצעת את השיר ובמקום לתת גרסה נשית מרוככת היא שרה את הזוית הגברית ולוקחת אותה עוד כמה צעדים קדימה. היא מוסיפה כמה מילים, משנה כמה אחרות והופכת את השיר לאובססיבי ואלים – אם כבר רוק אז שיהיה פאנק. היא שרה כמו גבר ומורחת גם שכבה של אירוניה כדי שנתבלבל ולא נדע אם זה שיר חייתי מלא תשוקה ואלימות או פארודיה על מאצ’ואיזם שקורס אל מול גלוריה החיננית/פאם-פטאלית וכבר לא ברור אם הוא כבש אותה, או להיפך – הוא לגמרי שבוי בקסמיה