בעונג קרב: מקרר! שטיח! מכונת כביסה!
Casus Belli [מי?]
מדי פעם הם מגיעים, המניאקים, תמיד בשעות הבוקר המוקדמות כשאני ישן. זה מתחיל בצעקות מרוחקות שמחלחלות אל תוך החלום, ממשיך בהתעוררות מבוהלת ונגמר תמיד בגידוף נמרץ מצידי וטריקת חלון בעוד הרמקול הנוסע בחוץ ממשיך לקרקר: ארון, מקרר, ספה, שטיח, אלטעזאכן אלטעזאכן!
כן, אנחנו מדברים על סוחרי החפצים המשומשים, אלה שפעם התניידו בעגלות ועכשיו בטנדרים חבוטים שלא נראים הרבה יותר טוב. הנה שני שירים אדירים אודותיהם, תחליטו אתם איזה מהם לזרוק לזבל ואיזה למכור ביד שנייה.
The White Stripes – Rag and bone
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
בבריטית קוראים להם Rag & Bone men, והווייט סטרייפס עושים איתם חיים משוגעים בשיר הכי טוב באלבומם האחרון. זה שיר סטרייפסי קלאסי, עם קצב פשוט, ריף גיטרה זפליני, ושיגועים קולניים מאת הצמד וייט בע"מ (כולל כישורי משחק מרשימים).
אינפקציה – אלטעזאכן
כנראה הקליפ הנטחן ביותר ברצועת הקליפים ז"ל של ערוץ 9 ז"ל, רצועה טלוויזיונית חתרנית למדי שהלמה היטב את האלבום הראשון של אינפקציה, שהיה גם הוא חתרני למדי בזמנו. גם השיר הזה הוא חת'כת בעיטת רוקנ'רול משובחת, רק שלניר טרטר יש נעליים מחודדות יותר מלג'ק וייט. לצערי, מצאתי רק קטע וידאו מלא דיסטורשן (לא מכוון, דיסטורשן רע) של הקליפ הזה, אבל מצד שני מאור כהן מציג אותו במאורכהניות נפלאה, כך שאולי זה שווה את זה.
מי מנדנד ומי שווה שימכרו לו מקרר? איזה מהשירים מנצח? הבחירה שלכם – בתגובות!
יום שלישי, 11 בנובמבר 2008 בשעה 16:04
אלטעזאכן אלטעזאכן!
יום שלישי, 11 בנובמבר 2008 בשעה 17:41
The White Stripes בלי ספק
יום שלישי, 11 בנובמבר 2008 בשעה 18:13
הקליפ של אלטעזאכן בגירסה הלא מדוסטרשנת:
http://infectzia.net/down/promos/mv-altezachen.avi
בימוי, עריכה, קומפוזיטינג: רן יורגנסון
הפקה, בימוי אולפן: רונים גן-בר
צילום: גיא לבנה
יום שלישי, 11 בנובמבר 2008 בשעה 22:50
My vote to the (rag &) bone collectors
יום שלישי, 11 בנובמבר 2008 בשעה 23:25
היי, יש עוד סרטון ביוטיוב לאלטעזאכן. זה אמנם לא הקליפ הרשמי אבל השיר מופיע בו במלואו ובאיכות הרבה יותר טובה מהקליפ שכאן. וממש במקרה אני גם מכיר את היוצר של הסרטון הזה ולכן אני טורח לכתוב עליו פה…
http://www.youtube.com/watch?v=3ICESbyxJTo
מבחינתי אלטעזאכן הוא גם המנצח. האלבום האחרון של הוויט סטרייפס לא מדהים אבל בכל זאת יש בו שירים טובים יותר מ-Rag & Bone לדעתי, וחוץ מזה הסרטון של אלטעזאכן קורע אותי מצחוק (אמנם גם בגלל הבדיחות הפרטיות, אבל בעיקר בזכות השיר).
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 11:13
עם כל הכבוד לצמד הוויט סטרייפס החביב…
ספה! שטיח! פריג'ידר!
תנור גז! מכונת תפירה!
מכונת כביסה! כסאות!
ארונות!
אלטעזאכן אלטעזאכן!
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 11:54
אלטעזעכן אלטעזאכן בוא וקח אותי איתך
וואי זו מילה שממש קשה להקליד אותה. כל הכבוד למי שמצליח.
ה White Stripes לוקחים בגדול כי זה שיר מוצלח הרבה יותר מהסחורה של אינפקציה. אין צורך להגזים, אגב, יש באלבום הזה שירים טובים יותר כמו slowly turning into you ו conquest!
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 12:03
וואלה, "Conquest"? בעיניי זה שיר מרגיז בצורה בלתי רגילה, עד כדי הקפצה לשיר הבא בכל פעם שהוא מגיע. הרי ברור שזה גימיק מוזיקלי, והפומפוזיות הופכת אותו למגוחך אפילו יותר. אבל היי, נו, על טעם וריח וזה
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 13:29
אלטעזאכן אלטעזאכן!!! אינפקציה לוקחים בלי לחשוב פעמיים.
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 14:16
קונקווסט נוראי.
על טעם ועל ריח צריך להתווכח עד שאסף יכיר שטעמנו יותר מוצלח משלו, אל תהיה רכרוכי, גיא!
בשביל מה הקמת את עונג-קרב אם לא בשביל זה?
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 16:39
משוגעים! החצוצרות המופרעות בשיר זה אחד הרגעים הטובים באלבום!
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 18:24
אלטעזאכן לוקח!
כמו ש'פתח תקווה' יקח כל שיר של הסטרייפס על כור מחצבתם…. ובעצם, כל שיר של הסטרייפס נקודה.
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 18:52
אינפקציה נותנים נוקאאוט לווייט סטרייפס, למרות שהם יוצאים מהקרב עם אף מדמם. אין כמו השיר אלטע זעאכן. קאלט מטורף, ואיזה זכרונות מצחיקים העלת לי מסוף התיכון של צפייה ציפיה והמתנה לרצועות הקליפים האלטרנטיבות של ערוץ 9 שכללו גם את הזבובים.
יום רביעי, 12 בנובמבר 2008 בשעה 20:06
נראה לי שהכותרת שלך הכריעה את הקרב עוד לפני שהוא התחיל..
יום חמישי, 13 בנובמבר 2008 בשעה 08:00
אלטעזאכן!
(לוקח בנקודות…)
רק לתשומת לבך 2 פרטים יוצאי דופו הנודע לאלטעזאכן (לפחות ביפו):
1. הם אמנם נוסעים בטנדר חבוט, אבל מי שצועק את הקריאה המפורסמת הוא אחד מהחבר'ה שהולך ברגל לפני הרכב, לפעמים מחוץ לטווח ראייה (והוא לא משתמש ברמקול!!!!)
2. זה שערבים צועקים ביידיש ברחובות ערים בישראל, יש בזה מעין פיוז'ן, הלא כן?
יום חמישי, 13 בנובמבר 2008 בשעה 23:26
אינפקציה לא רואים את הסטרייפס ממטר. אין מה להשוות להקה אמיתית ומחוייבת לדרכה כאינפקציה ללהקת גימיקים ופוזה כסטרייפס אפילו שהם מוכשרים ומאגניבים ויש להם כמה שירים טובים. איפקציה!!!!