4 בנובמבר 2008

בעונג קרב: Obama VS McCain

בחירות לארה"ב, כאן אצלנו בעונג? מה פתאום? אז זהו, שכל הסקרים מראים שמזמן לא היה כאן קרב הגון, והקורא הנאמן עמית (תודה, עמית!) הציע לי קרב אדיר שהתקשיתי לסרב לו. זה לא בדיוק קרב אובמה-מקיין, אלא קרב בשאלה: האם יש אפשרות לנשיא שחור בארה"ב?

עבור הרפובליקנים: Morrissey – America is not the world

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


כותב עמית: אחד מוריסי עם "America is not the world", טורח לציין,לאחר איזכור ציני לעובדה שמדובר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות:
"But where the president, is never black, female or gay,
and until that day, you've got nothing to say to me, to help me believe"

עבור הדמוקרטים:Neil Young – Lookin' for a leader

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


כותב עמית: מצד שני, ניל יאנג ב-"Lookin for a leader" טוען שהמנהיג הבא צריך להיות מזן אחר, צעיר ו…
"And maybe it’s a woman
Or a black man after all"…
"Yeah maybe it’s Obama
But he thinks that he’s too young"

ועוד מקשה עמית: אז האם מוריסי ישנה את דעתו על המערב השולט ביום ד' עם היבחרו של נשיא שחור ויתחיל להאמין? והאם יהיה זה יום של עונג גם לניל יאנג (ומייקל מור)? או שאמריקה תוכיח לכולנו שהשכל שלה עדיין אי שם למטה?

מה תשלשלו אל הקלפי שלנו הפעם? ניל יאנג או מוריסי? שחור או לבן (זה לא משנה, יה יה יה)? דמוקרט או רפובליקן? ואולי בכלל לא אכפת לכם מה יקרה אצל האמריקקים? התגובות בידכם, נצלו את זכותכם הדמוקרטית!

16 תגובות על “בעונג קרב: Obama VS McCain”

  1. במבט מקרוב, מאוד קשה לדעת מה יהיה, אבל הייתי רוצה להאמין לניל יאנג.

    אתמול בערב הייתי בעצרת תמיכה באובמה באוניברסיטה של סינסנטי (בעיקר בשביל החוויה, שהיתה מאוד מרשימה). אחרי שעות של עמידה בתור והאזנה לנאומים של פוליטיקאים קטנים יותר סוף סוף עלה האיש לבמה לנאום שבקושי אפשר היה לשמוע בגלל האקוסטיקה הנוראית של איצטדיון כדורגל. בין לבין בעיקר שמו את U2 בלופ.

  2. cylon הגיב:

    מה עם Black President של נאס? אפילו הוא מפחד להתאכזב.
    "we ain't ready to have a black president"

  3. מני הגיב:

    כמובן שמוריסי

  4. ג'יימס הגיב:

    ייי.

    מוריסייי.

  5. פילוסוף רדום הגיב:

    מהרגע שאובמה התמודד מול הילרי חשבתי על מוריסי שידע לציין כ"כ יפה את כל מה שרע בארה"ב.
    המילים של השיר הזה מצמררות ומעמידות באור מדויק את ה"מעצמה" (במיוחד big fat pig מאסטוניה…). בכלל האלבום זהז הוא משובח לחלוטין ומומלץ מאוד מאוד.

    למרות סגידתי העיוורת לניל יאנג כאן מוריסי מנצח.

  6. so…. obama will take and i would put my bet that they will shoot him in 3-4 month… sorry but…
    any how.. the winning song will be
    "if a ong could be a president"
    good day

  7. נ הגיב:

    היום השאפל בוינאמפ בחר לשים את black man של סטיבי וונדר, הכולל פירוט הישגי מיעוטים בהסטוריה (האמריקאית בעיקר)…הו כה מקרי.

    http://www.youtube.com/watch?v=pEoE2UQXduA

  8. שלום הגיב:

    אני בעד יאנג.
    רק לא ברור לי למה הגזע של אובמה הפך לפרמטר המרכזי. אפשר להיות ליברל, תומך נלהב באפשרות לנשיא שחור או לנשיאה, ועדיין לא לחשוב שאובמה הוא המועמד הנכון יותר (גם אם הוא מקסים). בכלל, נראה שההעדפה לאובמה, בתקשורת, במרחבי הבלוגיה, היא סוג של העדפה שאמורה להיתפס כמשהו שהוא מעבר לפוליטיקה, ברירת מחדל נאורה יותר, כמו לומר "אני עם דב חנין"..

  9. אחלה עונג קרב
    מוריסי כמובן זוכה מבחינתי,
    וגם כתבתי על זה פוסט לפני חצי שנה שנקרא "שחור או אישה" כשהילרי עוד התחרתה:

    http://premiumradio.blogspot.com/2008/02/blog-post_6705.html

    הבעיה היחידה אחריי שאובמה יזכה, היא: שיוצא שמוריסי טעה. וזה כבר הרבה יותר רציני !!!
    כי מה זה אומר על כל מה שהוא כתב עד עכשיו? ומה זה אומר עלינו? ולאן דרכנו הלאה?
    דיכאון? דיכאון ! ואין על מי לסמוך יותר בדיכאון 🙁 (זה בצחוק למי שלא הבין את הבדיחה)

  10. FoxyMoz הגיב:

    ברור שמוז!!!!!!
    מילים כדורבנות.
    עם מוז זו אהבה אמיתית
    רק ביום שבת האחרון קלטתי את עצמי, במהלך הנהיגה מההורים בצפון לדירה בת"א, מתחילה לבכות באמצע there is a light…. הפסקול של החיים.

  11. שגיאB הגיב:

    מוריסי *בחיים* לא היה מצביע למקיין, גם אם היה אמריקאי.

    ומחר בבוקר, עם התפרסם התוצאות, אני אקדיש פוסט עם שיר של תקווה לאו, באמה!

    רמז: שיר של ברייט אייז.

  12. דרור הגיב:

    שני שירים די בינוניים, סך הכל לא פסגת היצירה של אף אחד מהם.
    אם לבחור בכל זאת, אז יאנג.

  13. שגיאB הגיב:

    יאיי, אובמה ניצח (בבחירות, לא כאן…). העתיד נראה הרבה יותר ברייט (אייז) – – –
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=41853&blogcode=10133321

  14. ברווז גומי הגיב:

    לא זה ולא זה. אני בוחר בג'ורג' קלינטון הצובע את הבית הלבן בשחור. מצחיק לרקאות שבקליפ הרמיקס כפילת הילארי קלינטון עונה לטלפון של ד"ר דרה וזה עונה לה שזה הנשיא הלא נכון:
    http://www.youtube.com/watch?v=Dxl4lQ8tmdM

  15. קלבר הגיב:

    לא משנה הקונטקסט, ניל יאנג מאוד מעצבן.
    הקול שלו נורא מרגיז.
    מעניין איך נהפך לכוס התהשל מחפשי האלטרנטיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *